אבאן בן עותמאן בן עפאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבאן בן עות'מאן בן עפאן
ابان بن عثمان بن عفان
לידה 641
אלמדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 723 (בגיל 82 בערך)
אל-מדינה, ח'ליפות אומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ח'ליפות ראשידון, ח'ליפות אומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינויים נוספים אבו סעיד
פעילות בולטת מושל על המדינה משנת 75 עד לשנת 82 ללהיג'רה
מעסיק אל-מדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבו סעיד אבאן בן עות'מאן בן עפאן האומיי (בערבית:ابان بن عثمان بن عفان) (נפטר בשנת 723 לספירה, שנת 105 ההיג'רית[1] ) היה מגדולי א-תאבעון, ממוסרי החדית' של הנביא מוחמד, מושל אלמדינה בין השנים 75- 82 לספירה ההיג'רית, בתקופת הח'ליפה עבד אל-מַלִכּ בן מרואן,  והיה הראשון שכתב את הביוגרפיה של הנביא מוחמד[2].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו סעיד, אבאן בן עות'מאן בן עפאן בן אבי אלעאס בן אומייה, משבט קורייש, נחשב אחד מגדולי א-תאבעון באלמדינה. אביו הוא עות'מאן בן עפאן היה הח'ליף השלישי של המוסלמים. במהלך השנים התגלעה מחלוקת לגבי כינויו: היו שאמרו שהכוניה שלו - אבו סעיד,אבו עבדאללה או אבו סעד. אבּאן למד פיקה וחדית', והיה הראשון שהעלה על כתב את הביוגרפיה של הנביא מוחמד, אך לא כנרטיב, אלא כמסורות שמתייחסות לביוגרפיה של הנביא מוחמד שנאספו על ידיו.

אבאן השתתף בקרב הגמל, עם עאישה בנת אבו בכר, זובייר בן אלעואם, וטלחה בן עובייד-אללה. אבאן בן עות'מן נתמנה כמושל אלמדינה בשנת 75 להג'רה, כמחליפו של יחיא אבן אל-אלחקם אבן אבי אל-אלעאס. אבאן נשאר בתפקיד זה למשך שבע שנים, בשנת 82 ההיג'רית הדיח אותו הח'ליפה, ובמקומו התמנה הישאם בן איסמעיל.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבאן בן עות'מאן נפטר בשנת 723 לספירה, שנת 105 ההיג'רית, באלמדינה, כאשר היה הח'ליפה יזיד אבן עבד אל-מאלכ. אבאן סבל ממספר מחלות, בינהן ליקויי שמיעה ומוגבלות כללית בהליכה. בסוף חייו לקה בשיתוק מוחי ונפטר.

מסירת החדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסר מאביו עות'מאן בן עפאן וזיד בן תאבית.

ומסרו ממנו: עמרו אבן דינאר, אבן שהאב א-זוהרי[3],ואבו א-זנאד, ואשעאב בן אום חומידה א-טאמע, ודאוד בן סינאן אל-מדני, וריאח בן עוביידה, וא-זובייר בן מוח'לד, וסעד בן עמאר,וד'ומרה בן סעיד אל-מאזני, ועאמר בן סעד בן אבי אל-ואקאס, ועבדאללה בן אבי בכר בן מוחמד בן עמרו בן חזם, והבן שלו עבד א-רחמאן בן אבאן בן עות'מאן, ועות'מאן בן עמר בן מוסא בן עובייד אללה בן מועמר א-תימי, ועומר בן עבד אלעזיז, ועלאכ בן אבי מוסלם, ומחמד בן אבי אוממה בן סאהל בן חניף, ומחמד בן כעב אל-קורט'י, ומוסא בן דהקאן, ומוסא בן עמראן בן מנאח, ומימון בן מהראן א-רוקי, ונביה בן ואהב, ווליד בן אבי אל-וליד, ויזיד בן עבדאללה בן עאוף, ויזיד בן פיראס, ויזיד בן הורמוז אל-מדני, ויעקוב בן עותבה, ואבו בכר בן עבד א-רחמאן בן אל-מסור בן מוח'רמה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The encyclopedia of islam., Koninklyke Brill, 2004
  2. ^ Chapter 2: Saqifa, The First Manifestations, Al-Islam.org (באנגלית)
  3. ^ الكتب - سير أعلام النبلاء - الطبقة الثانية - أبان بن عثمان- الجزء رقم4, library.islamweb.net