אבאיודאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה
דגל בתוך בית הכנסת של האבאיודאיה, משלב מגן דוד עם עגור הכתר, סמלה של אוגנדה

אַבָּאיוּדָאיָהלוגנדה: Abayudayaיהודים, נקראת גם "אבא יהודה") היא קבוצה אתנית מגויירת במזרח אוגנדה המהווה את רוב יהדות אוגנדה. הקהילה מתגוררת במחוז צפון בונגוקו, באיזור העיר מבאלה. בשנת 2002 הגיעה משלחת של רבנים קונסרבטיבים מארצות הברית שערכו גיור לחברי הקהילה. נכון ל-2012, הקהילה מוכרת כיהודית על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, אך לא מהזרם האורתודוקסי, שאינם מכירים בגיור שאינו אורתודוקסי.

בעבר הגיע גודל האוכלוסייה ל-3,000 איש, אולם בעקבות הרדיפות בתקופת שלטונו של אידי אמין הצטמצמה אוכלוסייתם ל-300. כיום מונה הקהילה, על פי רבה, כ-2,000 איש. שפותיהם הן הלוגנדה, לוגוורה, לוסוגה ואנגלית, אם כי יש בהם שלמדו את השפה העברית.

מבחינת השתייכות אתנית, רוב הקהילה היא מבני הבגנדה, מלבד תושבי הכפר מגאדה במחוז נמוטומבה המשתייכים לבסוגה. הקהילה נוסדה על ידי סמיי קאקונגולו, שליט אוגנדי מקומי, שהמיר את דתו לנצרות במחשבה שהמעשה יוביל לכך שהבריטים יאפשרו לו לשלוט בשטחים שכבש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגיירות בני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1880 המיר המצביא של ממלכת בוגנדה, סמיי קאקונגולו, את דתו לנצרות בעזרת מיסיונרים בריטים. הוא חשב כי על ידי אימוצה של הדת יאפשרו לו הבריטים לשלוט בשטחים שכבש עבורם במזרח אוגנדה של היום ובצפונה.

ב-1913, כאשר הבריטים לא קיימו את הבטחתם לתת לו את התואר מלך ("קבקה") בשטחים שכבש עבורם, כעס קאקונגולו ובהתרסה התנתק מהדת הנוצרית. הוא הצטרף לכת הבאמאלכי המשלבת בין הברית החדשה והתנ"ך. ב-1919 הקים קאקונגולו קהילה יהודית משלו והעביר את משפחתו ברית מילה, אך עדיין שמר על מנהגים נוצריים מסוימים. ב-1922 כתב ספר תפילה אשר ערבב את הברית החדשה והישנה (התנ"ך). הספר מדגיש עד כמה התרחק קאקונגולו מהנצרות והתקרב אל היהדות. בספר ישנם חוקים ותפילות בלוגנדה, והוא מיועד לשמש את חברי הקהילה[1].

האדם העיקרי שלימד את סמיי על היהדות, ברכות ומנהגים יהודיים, היה סוחר יהודי בשם יוסף. לאחר שיחותיו עם יוסף החליט קאקונגולו שיש להסיר את שמו של ישו מספר התפילה והורה על מחיקת שמו. הוא עשה זאת על מנת למנוע בלבול אצל אנשי הקהילה הפשוטים. מאז החלה הקהילה המגוירת לחיות חיים יהודיים, בניה החלו לחבוש כיפות, והקהילה הפסיקה להטביל את הילדים. יוסף לימד את הקהילה שחיטה יהודית כשרה, ואלו הפסיקו לאכול בשר שלא נשחט על ידי הקהילה. בנוסף, אכלו אנשי הקהילה אוכל כשר בלבד, ללא בשר חזיר ומבלי לערבב בשר בחלב. הקהילה בחרה לקרוא ולחיות על-פי החודשים העבריים וכן לחגוג את כל חגי ישראל. בסוכות בנו סוכות וחיו בהן, בפסח שמרו ולא אכלו חמץ, ובשבועות מכרו את הבציר הראשוני ואת הכסף השקיעו בבית הכנסת. ביום כיפור יש הקפדה על שמירת הצום.

קאקונגולו המלך לא כפה את היהדות על נתיניו, אך ניסה להניעם לעבר האמונה היהודית. הוא נהנה מדרשות ותפילות בבית הכנסת והסברת הדת היהודית[1].

ב-1928 נפטר קאקונגולו במבאלה; הקהילה מנתה אז כ-2,000 איש. מאז מותו המשיכה הקהילה לחיות על פי דרכו של קאקונגולו: המנהיג הדתי הוא בעל ההחלטה וה"וטו" על כל נושאי הדת, כשבעיות הקשורות בדת נפתרו ברוח התנ"כית, והוא משמש גם מוהל ונקרא "לויט" או "קאבונה", שמשמעותה בלוגנדה "כהן"[1].

משום שקאקונגולו לא הסדיר בבהירות את המבנה הארגוני, לפעמים היו חילוקי דעות בין מנהיגי הקהילה בעניינים דתיים. הפיצול[דרושה הבהרה] נמשך עד 1962, אז הגיע ד"ר אריה עודד לבקר את הקהילה. ד"ר אריה עודד, לימים שגריר ישראל בקניה ובמדינות נוספות באפריקה, החל את שירותו הדיפלומטי באוגנדה ב-1961. הוא היה הישראלי והיהודי הראשון שהקהילה פגשה מאז מפגשם עם יוסף. ד"ר עודד קיים מפגשים רבים עם מנהיגי הקהילה, ולמעשה היה הראשון שחשף את קיומם בפני הקהילה היהודית הבין-לאומית, ואף כתב ספרים ומאמרים רבים על הקהילה. לאחר שסיפרו לו על הפיצול, הוא ארגן פגישת פיוס, ולאחר השיחות נמצאה פשרה וחיי הקהילה חזרו למסלולם. במשך שנים חיו האבאיודאיה בניתוק מוחלט מהעולם היהודי העולמי. בשנות ה-70 של המאה ה-20, בתקופת שלטונו של אידי אמין, רבים הוכרחו להמיר את דתם. בסוף כהונתו עמד מספר חברי הקהילה על מספר זעום של כ-500 חברים.

הקהילה במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2021, מונה קהילת האבאיודאיה כאלפיים חברים[2]. בני הקהילה אומנם אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות הראשית, מכיוון שהגיור שעברו הוא גיור קונסרבטיבי, אך הם מוכרים על ידי היהדות הקונסרבטיבית, וכן על ידי גופים חילוניים בישראל. ב-25 ביולי 2008 הקימה התנועה הקונסרבטיבית בית ספר בעיר מבאלה, שבו מתקיימים שיעורי תורה, משנה ותלמוד[3].

הקהילה יושבת באזור מבאלה ופאליסה, והמרכז הקהילתי עודנו קיים ועובד בגבעת נאבוגויה. קיימים בתי כנסת נוספים בכפרים נמניוני, נסניי ופוטי, הקרובים למבאלה, ובמגאדה, כפר שנמצא במחוז נמוטומבה, במרחק של כ-70 ק"מ ממבאלה. לקהילה הצטרפו גם תושבי הכפר אפאץ' שבצפון אוגנדה. על פי רוב, יהודי הכפר פוטי מעוניינים בגיור אורתודוקסי ומתבדלים במידת מה משאר הקהילה, כאשר הם נמצאים בקשר עם רבנות דרום אפריקה.

התחזקות הקשר היהודי-מערבי הביא לפיתוח הקהילה בדרכים רבות, הם החלו מייצאים קפה לארצות הברית והוציאו לאור תקליט מוזיקה אפריקאית-יהודית-מסורתית, אשר היה מועמד לפרס גראמי בשנת 2004[4]

בשנת 2012 הגיעו לארץ משה וטרפון, שני חברים בקהילת פוטי. הם למדו שנה בישיבת מחנים ועברו גיור אורתודוקסי בארץ. בנוסף למדו לשחוט. לאחר שנה, חזרו לקהילתם באוגנדה[5] ב-2018 חזר משה לארץ, על מנת לעבור הסמכה ברבנות ולשמש כרב הקהילה[6][דרושה הבהרה].

בשנת 2017 הגיע אחד מחברי הקהילה לישראל על מנת ללמוד בישיבה של התנועה הקונסרבטיבית בירושלים, אך גורש לקניה[7]. אחר כך בוטל גם ביקור של 40 מחברי הקהילה במסגרת פרויקט תגלית[8].

בינואר 2021 קבע משרד הפנים שאין להכיר בקהילת יהודי אוגנדה כזכאית לעלות לישראל מתוקף חוק השבות, על אף שהיא כבר הוכרה ככזו על ידי הסוכנות היהודית ב-2016[2].

חיי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הקהילה הוא על גבעת נאבוגויה, שם נבנה בית כנסת גדול ובית ספר. בבית הכנסת נפגשת הקהילה היהודית בשבתות וחגים, לתפילות גדולות בהן שרים חלקים מהתנ"ך ובין הבתים מקריאים קטעים שונים הקשורים בתפילה. במהלך השבוע מתפללים האבאיודאיה בבית. משמתקיימת תפילה בבית הכנסת, יש בה אווירה מיוחדת וההגעה לבית הכנסת מתבצעת בלבוש מיוחד.

הגיור הוא נושא חשוב בקהילת האבאיודאיה, והוא נעשה על ידי מנהיגי הקהילה. אדם שבוחר להתגייר לומד אצל מורי הקהילה את החוקים המנהגים והתרבות היהודית, וכשהמורים מרגישים כי הוא מוכן ובעל רצון אמיתי להתגייר, הוא עובר טקס השבעה ליהדות, מקבל שם תנ"כי, ובמידת הצורך עובר ברית מילה. הקהילה הקפידה מאוד על נישואים אך ורק בתוך הקהילה. אלו שבחרו להתחתן מחוצה לה, ובני זוגם בחרו שלא להתגייר, לא יוכרו כיהודים. פניית הנשים והגברים אל מחוץ לקהילה, לאחר שנגמרו הזיווגים האפשריים והמתאימים בתוך הקהילה, הביאה להצטמצמות הקהילה.

בנוסף לבתי הכנסת, מחזיקה הקהילה במרכז רפואי ("שערי רפואה"), בית ספר יסודי ("הדסה") ובית ספר תיכון ("סמיי קאקונגולו"). כל המוסדות הללו פתוחים בפני כל תושבי הכפרים.

בני האבאיודאיה נתמכים בעיקר על ידי הארגון האמריקאי הקונסרבטיבי "כולנו", אשר מממן את לימודיהם של ילדי הקהילה ומאפשר לקהילה לשמור על רמה גבוהה של ידע ושל תברואה באזור מחייתם.

קשר עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטיילים ישראלים רבים מגיעים לקהילה היהודית באוגנדה ושוהים אצלם, בעיקר בחגים. תנועת ההתנדבות ברית עולם מארגנת מדי שנה משלחות סטודנטים אשר מעבירות אחד מן החגים בקרב האבאיודאיה. נוסף על כך, רב הקהילה, גרשום סיזומו, הגיע לירושלים בשנת 2006 כחלק מלימודי הרבנות שלו בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, ולאחר מכן המשיך ללימודים בארצות הברית. ב-2016, נבחר סיזומו להיות נציג מחוז צפון בונגוקו בפרלמנט של אוגנדה[9].

במסגרת התוכנית "יהודי עולמי" בערוץ 20, ביקרו בקהילה אליהו בירנבוים ודני רופ וסקרו את חייה[10].

קשר עם שאר יהודי אוגנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיקה בין רוב הישראלים המתגוררים באוגנדה, המונים כמה עשרות, לבין האבאיודאיה היא דלה ביותר. רק חלק מן היהודים הלא-ישראלים החיים באוגנדה, המונים כמה עשרות ממוצא אמריקאי, דרום אפריקאי ואחר, מבקרים בבית הכנסת של הקהילה[דרוש מקור].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עודד, אריה. יהדות בתוככי אפריקה, ירושלים - האגודה לידידות ישראל-אפריקה. 2003. ISBN 9659046413.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]