Ш
| Ш ш | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||
| האלפבית הקירילי | ||||||||
| А | Б | В | Г | Д | Е | Ж | З | |
| И | Й | К | Л | М | Н | О | П | |
| Р | С | Т | У | Ф | Х | Ц | Ч | |
| Ш | Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я | |
| אותיות סלאביות נוספות | ||||||||
| А́ | А̀ | А̄ | Ӓ | Ґ | Ђ | Ѓ | Е́ | |
| Ѐ | Е̄ | Ё | Є | З́ | Ѕ | І | Ї | |
| И́ | Ѝ | Ӣ | Ј | Љ | Њ | О́ | О̀ | |
| Ō | С́ | Ћ | Ќ | У́ | Ӯ | Ў | Џ | |
| אותיות שאינן סלאביות | ||||||||
| Ӑ | А̊ | А̃ | Ӓ̄ | Ӕ | Ә | Ә́ | Ә̃ | |
| Ӛ | В̌ | Ғ | Г̑ | Г̣ | Г̌ | Ҕ | Ӻ | |
| Ғ̌ | Ӷ | Д̣ | Д̆ | Ӗ | Е̃ | Ё̄ | Є̈ | |
| Ӂ | Җ | Ӝ | Ҙ | Ӟ | З̌ | З̱ | З̣ | |
| Ԑ | Ԑ̈ | Ӡ | И̃ | Ҋ | Ӥ | Қ | Ӄ | |
| Ҡ | Ҟ | Ҝ | К̣ | Ԛ | Ӆ | Ԯ | Ԓ | |
| Ӎ | Ӊ | Ң | Ԩ | Ӈ | Ҥ | О̆ | О̂ | |
| О̃ | Ӧ | Ӧ̄ | Ө | Ө̄ | Ө́ | Ө̆ | Ӫ | |
| Ҩ | Ԥ | Р̌ | Ҏ | Ҫ | С̣ | С̱ | Т̌ | |
| Т̣ | Ҭ | У̃ | Ӱ | Ӱ́ | Ӳ | Ү | Ү́ | |
| Ұ | Х̣ | Х̱ | Х̮ | Х̑ | Ҳ | Ӽ | Ӿ | |
| Һ | Һ̈ | Ԧ | Ҵ | Ҷ | Ӵ | Ӌ | Ҹ | |
| Ҽ | Ҿ | Ы̆ | Ы̄ | Ӹ | Ҍ | Э̆ | Э̄ | |
| Э̇ | Ӭ | Ӭ́ | Ӭ̄ | Ю̆ | Ю̈ | Ю̈́ | Ю̄ | |
| Я̆ | Я̄ | Я̈ | Ԝ | Ӏ | ||||
| אותיות ארכאיות | ||||||||
| Ꙁ | Ꙃ | Ꙅ | Ꙇ | Ꙉ | Ҁ | Ѻ | Ѹ | |
| Ꙋ | Ѡ | Ѽ | Ꙍ | Ѿ | Ꙏ | Ѣ | Ꙑ | |
| Ꙓ | Ꙕ | Ꙗ | Ѥ | Ѧ | Ꙙ | Ѫ | Ꙛ | |
| Ѩ | Ꙝ | Ѭ | Ѯ | Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ | |
| Ԙ | Ꙟ | Ꙡ | Ꙣ | Ꙥ | Ꙧ | Ꙩ | Ꙫ | |
| Ꙭ | ꙮ | Ꚙ | Ꚛ | Ԁ | Ԕ | Ԗ | Ԡ | |
| Ԣ | Ҧ | Ꚋ | Ꚁ | Ꚅ | Ꚍ | Ꚕ | Ꚏ | |
| Ꚗ | Ꚃ | Ԃ | Ԅ | Ԉ | Ԋ | Ԍ | Ԏ | |
| Ԇ | Ꚑ | Ꚉ | Ꚇ | Ꚓ | Ԟ | Ԫ | Ԭ | |
| Г̧ | Г̄ | |||||||
שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.
מקור הצורה הוא באות שי"ן העברית וצורתה של האות היא כשל אות E לטינית השוכבת על צידה הארוך, כך שתידמה לאות שי”ן בעברית. כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה M לטינית קטנה הפוכה (ш). בעוד שרוב האותיות באלפבית הקירילי התבססו על אותיות יווניות, מאחר שלא הייתה אות יוונית בעלת צליל זה, השתמשו האחים קירילוס ומתודיוס באות הגלגוליתית המקבילה, שצורתה התבססה על האות ש העברית.
ישנה סברה שצורת האות מבוססת על האלפבית הקופטי, הזהה לאלפבית היווני אך מוסיף עליו מספר אותיות, ביניהן אות בשם שי הדומה בצורתה (Ϣ ϣ) הן לאות הקירילית שה, והן לאות שצ'ה.
במתמטיקה, האות Ш מציינת לעיתים את חבורת טייט-שפרביץ'.
