רווחת העם היא החוק העליון
רווחת העם היא החוק העליון (בלטינית salus populi suprema lex esto), ניתן לתרגם גם כ"תהא רווחת העם החוק העליון" או "טובת העם צריכה להיות החוק העליון" הוא עיקרון חוקתי מאת מרקוס טוליוס קיקרו, המצוטט בספר על החוקים(אנ') (52 לפני הספירה), ספר 3, חלק 3, פסוק 8[1].
הרעיון לעיקרון זה נלקח מהפסקה המסכמת של תריסר הלוחות(אנ') (450 לפני הספירה).
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסוק זה צוטט בהרבה מאוד עבודות פילוסופיות ואקדמיות, למשל זהו הפסוק הפותח את שתי מסכתות על ממשל מדיני של ג'ון לוק, מופיע בתחילת פרק 30 של לויתן מאת הובס ובפרק 19 בחיבורו התאולוגי-פוליטי של שפינוזה.
הפסוק מופיע כמוטו בסמל מדינת מיזורי, בסמל העיר סלפורד(אנ') שבמנצ'סטר רבתי באנגליה, הפסוק, לעיתים בשינויים קלים מופיע בסמל הרבעים לואישהאם והארו שבלונדון, ובסמלי ערים ורבעים רבים נוספים.
זהו המוטו המופיע בסמל בית הספר למשפט של אוניברסיטת דיוקינס(אנ') שבפנסילבניה. זהו המוטו של מפלגת הימין פלאמס בלאנג בבלגיה והופיע על שלטי אצולה ושלטי אבירים רבים.
בצורה Salus rei publicae suprema lex esto זהו המוטו של צבא איטליה ומופיע על סמלו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הטקסט המלא הוא "Regio imperio duo sunto, iique <a> praeeundo iudicando consulendo praetores iudices consules appellamino. Militiae summum ius habento, nemini parento. Ollis salus populi suprema lex esto."