שיחת משתמש:Freiherr
| שלום Freiherr, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית! | |||||||||||||
|
| ||||||||||||
בברכה, גילגמש • שיחה 15:10, 1 באוגוסט 2011 (IDT)
הטענה שהוספת חשודה בעיני ללא מקור ובעיקר סותרת את הנאמר בהמשך הערך. כנ"ל לגבי עריכותיך בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ובישראל באולימפיאדת מינכן (1972).
 |
כפי ששמת לב, יש באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. עם זאת, ישנן עריכות שאינן מקובלות בוויקיפדיה ונחשבות להשחתה, וכך גם העריכה שביצעת. הדף שערכת שוחזר למצבו הקודם ושום נזק לא נגרם, אך השחתה חוזרת ונשנית של דפים תוביל לחסימתך. |
- אם ברצונך לבצע ניסויי עריכה, ניתן לעשותם בארגז החול של ויקיפדיה.
- אם חיפשת ערך ולא מצאת, באפשרותך להוסיף בקשה לכתיבתו בדף ויקיפדיה:בקשת ערך, שם יש הסבר כיצד לעשות זאת או ליצור אותו.
- אם לדעתך ישנה טעות בערך והעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק את העריכה בדף השיחה של הערך.
―Kippi70 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- למזהיר האנונימי.
- א. בעניין קבר רבי נחמן, החשד שלך מוצדק. זה דבר שאין עליו עדות ישירה עם תעודה שבכתב רק עדות שמיעה ששמעתי. כעת נוספה איזו אמירה כללית אחרת התומכת בעדות:
- שלמה גרינברג, בחדרי חרדים 14:11 13/04/2014
- לא ראוי לצאת לקברי צדיקים בחו"ל", כך מפתיע ואומר האדמו"ר מצאנז בדברים שפורסמו בעלון פנימי של חסידי צאנז.
- האדמו"ר ציטט את אביו ה'שפע חיים', שלא תמך בנסיעות לקברי צדיקים לאירופה וגם כאן בארץ ישראל. "אבא היה אומר: כשתלמד מדברי רבי שמעון יהיה לך את רבי שמעון אצלך. הוא בעצמו לא נסע הרבה למירון, אלא פעם בכמה שנים. כשאנו למדנו בישיבה לא עלה על הדעת לנסוע בל"ג בעומר למירון והיה סדר לימוד בישיבה כרגיל בכל יום.
- "גם לקבריהם של צדיקים מפורסמים כמו הבעש"ט הקדוש והמגיד ממעזריטש, לא היו מרבים בנסיעות בחצרות החסידים.
- "אבי היה אומר שאת הצדיקים העלו לארץ ישראל לאחר מותם, ושבאמת אין הם טמונים עוד בחוץ לארץ ודאי לא היום, אחרי שאין יהודים במקומות הללו".
- ההערה כי הדברים סותרים את שנאמר בהמשך הערך, אינה טענה.
- ב. ההערה שהוספתי בעניין ההתנהגות המבוזה של ספורטאי ישראל לאולימפיאדת מינכן, במה שנסעו לקניות בעיר במקום להשתתף בטקסי האזכרה בדכאו - הערה זו מגובה בקטעי עתונות רבים מן הימים ההם, המעידים על הסערה בארץ לשמע הבזיון הזה. המעוניין יוכל למצא קטעי עתונות אלו בכל מאגר עיתונות [למשל בספריות אוניברסיטאיות].
- עובדה היא כי מידע משמעותי זה נעדר מויקיפדיה המלמדת על רצון להסתיר. עודד Freiherr - שיחה 17:40, 25 באפריל 2014 (IDT)
דיון[עריכת קוד מקור]
שלום,
נושא חדש יש להוסיף בסוף דף השיחה. לא נהוג להדגיש את כל הטקסט. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 10:32, 16 במאי 2012 (IDT)
חתימה והזחה בדפי שיחה[עריכת קוד מקור]
שלום לך,
לידיעתך, לאור תגובות שהוספת, כדי שהמשתתפים בדיון יוכלו לתקשר בקלות ולהבין מי כתב כל משפט, נהוג לחתום בדפי שיחה באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני ~) שהופכים לחתימה עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: 
.
נוסף על כך, נהוג להזיח תגובה באמצעות נקודתיים (הסימן :) בתחילת התגובה. כך נשמר הסדר בשיחה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה אתם מתייחסים – נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה,
בברכת הצלחה, Ldorfman • שיחה 01:51, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
הערה לגבי פרגריני. ראה תגובתי שם. הייתשלהדוס - שיחה
אזהרה[עריכת קוד מקור]
זו פעם שנייה שאתה כותב בדפי משתמש ולא בדפי שיחה את ההשחתות שלך. ההתחכמות הבאה תגמר בחסימה Tomtom • שיחה 21:43, 12 בינואר 2016 (IST)
תגובה לדוא"ל[עריכת קוד מקור]
שלום וברכה, מספר הערות ושאלות לי אליך אודות המייל ששלחת
- פנייה למקורות אקדמיים אינה נוהג מוזר בוויקיפדיה, עורכים רבים פונים לכך. משאלי גוגל נועדו עבור תעתיק שמות שלא ברור מה מקובל בספרות.
- ברור מאליו שהאנציקלופדיה כאן אינה מקור מעולה מקצועי ואקדמי וברור שיש עדיפות לספרות מקצועית. כוונתי היא הרחבה בסיסית של ידע כללי, לשם העמקה בנושא אפנה לספרות מקצועית לא לאנציקלופדיה, אפילו אנציקלופדיה בריטניקה והאנציקלופדיה העברית אינן מקור מעולה להעמקה. אנציקלופדיות הם מקור כדי לרפרף על נושא לא כדי להעמיק בו.
- מה הכוונה ב"האידיאל המוסרי הקאנטיאני" וכיצד בדיוק בחירתי מבטאת זאת?
- אם תפנה לחממה ותמצא לך שם חונך הוא יוכל להגן עליך ולא יתנכלו לך ולעריכותיך שאותן הוא יגבה כשהן אכן נכונות וראויות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בניסן ה'תשע"ו • 09:50, 6 במאי 2016 (IDT)
2[עריכת קוד מקור]
כמו שאמרתי קודם בשמות ערכים אין תמיד התחייבות לכתיב בספרות מקצועית ופעמים רבות יש עדיפות לכתיב המקובל (כמעט כל הערכים הקשורים בערבית מתעתקיםאת השמות לא נכון(עם תעתיק מדוייק ליד - אתה מוזמן להוסיף תעתיק מדוייק של הלטינית בסוגריים)). לא כן ביחס למידע, שם תמיד יש עדיפות למידע המתבסס על מקורות אקדמיים. במקרה של קונטינגנציה א. אתה יותר ממוזמן להרחיב את הערך ואם תביא מידע עם מקורות בוודאי לא תידחה, ב. לגבי המקור הלטיני הרי ש(כמעט )כל המילים באנגלית מבוססים על לטינית כך שהתחילית המוכיחה (לכאורה) על מקור לטיני אינה משנה כהוא זה, במקרה הזה בכלל השם הוא תעתיק עברי לשם באנגלית. חונך זה לעומת חניך אין הכוונה לבריון הדורש דמי חסות אלא במשתמש ותיק ומנוסה שמתנדב לסייע למשתמש חדש בניסוח אנציקלופדי ובכתיבת בתחביר ויקי שלא תמיד מובנת מאליה למשתמשים חדשים, אבל אין צורך בחונך - אני עצמי לא נעזרתי בכזה. לעניין מוסר - איני מסכים עם תפיסתך והבנתך שבעולם האידיאל הדתי כל בני האדם שווים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בניסן ה'תשע"ו • 13:22, 6 במאי 2016 (IDT)
- הסיומת "ציה" היא תעתיק עברי (קלוקל) לסיומת האנגלית "tion", ייתכן בהחלט (לפי דבריך - ודאי) שהייתה קיימת מילה מעט אחרת מאותו שורש שמקורה בשפה אחרת (לטינית לדבריך) שבה השתמשו לפני שאימצנו את המילה האנגלית. ואחזור שוב אתה יותר ממוזמן להוסיף ולהרחיב את הערך קונטינגנציה (ואחרים), בינתיים לא ראיתי אפילו ניסיון אחד שלך להרחיב את הערך, אז מה אתה מתלונן? אתה גם יכול לענות לי כאן אתה לא חייב לשלוח לי מיילים כדי להגיב. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ל' בניסן ה'תשע"ו • 11:57, 8 במאי 2016 (IDT)
- שבוע טוב לך ידידי.
- הנה שוב אתה טועה בדבריך: 'הסיומת "ציה" היא תעתיק עברי (קלוקל) לסיומת האנגלית "tion"'. הטעות נבעת מכך שאינך מניח אפשרות של השפעת שפות אחרות, שהיו חשובות יותר לעברית. tion היא גם סיומת שם עצם ממין נקבה בגרמנית, המתורגמת 'ציון' לעברית או משתנה ל'ציה'- הסיומת ברוסית. כך: Nation נאציון עם, national הוא נאציונל לאומי, והתנועה ה'נאציונאל-סוציאליסטית' [נטיו = הולדה, מוצא בלטינית]. אופרציה Operation, אינסטלציה installation, קלקולציה kalkulation, קואופרציה kooperation. לסיכום. יש בידינו אוצר מילים לועזיות גדול מאד שחדרו לעברית על ידי תנועת ההשכלה במאות ה 18, 19, וה 20. ובאו לידי ביטוי בשפה ובדפוס. הבסיס של התנועה הזו ומחוז חפצה היו גרמניה. אבל זה כבר סיפור אחר שחורג מענינינו.
- וכאמור קודם, באו ארצה עולים מארצות שונות והביאו איתם אוצר מילים משלהם. אדם הבא מרוסיה,פולין, צרפת או ארגנטינה, יתפלא למצא כי המילה שהביא מהבית היא בכלל תוצרת אמריקה, ואם הוא משכיל, יתרשם לרעה מהעדר הידע וצמצום הראיה.
- עשה לך כלל. תמיד תתיעץ ובדוק את עצמך קודם מעשה. כך גם אני נוהג. היה בטוב, עודד Freiherr - שיחה 13:22, 8 במאי 2016 (IDT)
- מקבל שהסיומת tion קיימת גם בשפות אחרות (שפות המקור לאנגלית) לא ידעתי זאת אל-נכון. עוד לפני הערתך זו חזרתי על עריכתך בקונטינגנציה והשמטתי את "מאנגלית" כפי טענתך קודם לכן, רק שבניגוד אליך נימקתי את עריכתי בתקציר. אני מציע לך להסביר בקצרה את סיבת עריכתך בתקציר בעיקר כאשר יש חשש שמישהו ישחזר את עריכתך, העורכים האחרים רואים את תקצירך ואז ישקלו שוב אם לשחזר וסביר להניח שההחלטה תהיה לא לשחזר (אם עריכתך מוצדקת - כמו זו). אם בכל זאת שחזרו לך עריכה שלדעתך נכונה אתה יכול להסביר את עריכתך בדף שיחה ולהזמין את המשחזר להסביר למה ביטל (ניתן לתייג עורך כך {{א|שם המשתמש}} או כך [[משתמש:שם המשתמש|כל מילה]]. שים לב שהתיוג רק עובד אם חתמת באותה עריכה שבה הוספת את שם המשתמש). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ל' בניסן ה'תשע"ו • 13:50, 8 במאי 2016 (IDT)
לגבי הדיון במפגש קיץ (ביקורת)[עריכת קוד מקור]
הי, נראה לי שלא שמת לב לשאלה שאני שאלתי אותך. האם יש נושא ספציפי שמטריד אותך במיוחד? אם היה לך רק 10 דקות / 15 שעה, על מה היית רוצה לדון ולדבר? אמא של גולן - שיחה 12:10, 31 ביולי 2018 (IDT)
שלום[עריכת קוד מקור]
כיוון שאני משתמש באינטרנט אתרוג חסום לי דף השיחה של הערך, אז אדון אתך כאן. המשפט "שרדה מפני המחלה" נשמע לך הגיוני? דרדק • שיחה • י"ג בניסן ה'תשפ"א • 13:39, 26 במרץ 2021 (IDT)
- שלום לך דרדק. תודה על ההערה שלך. אם תברר באקדמיה ללשון, תמצא שהמילה 'שרד' אינה מצריכה 'יחסה'. שרד מלחמה, שרד אסון.
אפשר שרד במלחמה, שרד מפני הרודף. אבל לא 'שרד את המלחמה' שהוא תרגום מאנגלית. 'שרד מפני המחלה' במה שהמחלה רדפה אחריו והוא כמו נמלט מפניה, שרד מפניה. 'שרד' משמש רק במקרים של איום על החיים, אסון של ממש. היה בטוב, עודד Freiherr - שיחה 14:58, 25 ביוני 2022 (IDT) [אני לא מבקר כאן הרבה]