שיחה:שלוש רגלים
למה הם ניקראים "רגלים"?
המילה "רגלים", פירושה - פעמים ואלו הם שלושת הפעמים שבהם ציוותה התורה לעלות לירושלים, לבית המקדש. - ג'ולס =)
כמה רגלים?[עריכת קוד מקור]
כידוע, סיסמתה של אנציקלופדיה ynet היא "ידע עם אחריות". היום הצצתי בה, ובדף הראשי שלה ראיתי את פינת הטריוויה המצולמת משמאל. בעקבות הטעות המופיעה בה (אשאיר לכם לגלות מהי) אני מעוניין לממש את תעודת האחריות שבידי. האם ידוע לכם איך אוכל לקבל "ידע עם אחריות" שהובטח לי? דוד שי - שיחה 22:48, 11 ביוני 2008 (IDT)
- זו טעות נפוצה. PRRP ■ שו"ת 22:49, 11 ביוני 2008 (IDT)
- כן, אבל בדרך כלל הטועים חסרי אחריות. דוד שי - שיחה 22:51, 11 ביוני 2008 (IDT)
- אני בטוח שבישראל תצליח למצוא עורך דין שיהיה מוכן להגיש תובענה ייצוגית כנגד ידיעות אחרונות. PRRP ■ שו"ת 22:53, 11 ביוני 2008 (IDT)
- אגב, פירושה המקורי של המילה "רגל" בהקשר זה הוא "פעם" (כלומר, "שלוש פעמים תחוג לי בשנה", ושימו לב שגם המילה "פעם" עצמה היא פיתוח של המובן הראשוני של "צעד", כמו "פעמות רגליך"). המשמעות של "חג" באה בתקופת המשנה, שבה כפי הנראה כבר לא השתמשו במילה "רגל" במשמעותה המקורית, וחז"ל פירשו אותה בטעות במשמעות "חג שבו עולים לרגל". אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 22:55, 11 ביוני 2008 (IDT)
- אני בטוח שבישראל תצליח למצוא עורך דין שיהיה מוכן להגיש תובענה ייצוגית כנגד ידיעות אחרונות. PRRP ■ שו"ת 22:53, 11 ביוני 2008 (IDT)
- כן, אבל בדרך כלל הטועים חסרי אחריות. דוד שי - שיחה 22:51, 11 ביוני 2008 (IDT)
- מה הטעות? pacman - שיחה 22:57, 11 ביוני 2008 (IDT)
- רגל היא נקבה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 22:58, 11 ביוני 2008 (IDT)
- נו, ביג דיל. אתה החלטת שהסל אמור לסמל ביכורים (ולא סתם משהו לאורחים), מצוות ביכורים היא רק משבעת המינים, ממילא יש פה טעות, ולכן מגיע לך פיצוי למרות שאף פעם לא עשית מנוי על האנציקלופדיה. הייתי אומר שיש יותר טעויות לוגיות אצלך מאצלם. DGtal 22:59, 11 ביוני 2008 (IDT)
- כפי שאמר אביעד המקורי, רגל היא נקבה, ולכן יש לכתוב "מהן שלוש הרגלים בהן" (המהדרים יכתבו "שבהן"), ולא כפי שכתוב בתמונה. DGtal גילה טעות נוספת: בהמשך לקטע שצילמתי מופיעה שם השאלה "מתי נהוג היה להביא ביכורים לבית המקדש", ועולה התמיהה מה לתפוח ולביכורים. דוד שי - שיחה 23:11, 11 ביוני 2008 (IDT)
- איפה הבוט? PRRP ■ שו"ת 23:14, 11 ביוני 2008 (IDT)
- הייתה זו המחשה נאה של הביטוי "טול קורה מבין עיניך" - תיקנתי כשלושים מופעים של טעות זו בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 09:28, 12 ביוני 2008 (IDT)
- אף פעם לא הבנתי את הביטוי הזה. מי שקיבל קורה בין עיניו מן הסתם לא יכול ליטול אותה (או כל דבר אחר לצורך העניין). ובכל זאת: למה כוונתך בהקשר הספציפי? PRRP ■ שו"ת 05:47, 14 ביוני 2008 (IDT)
- הייתה זו המחשה נאה של הביטוי "טול קורה מבין עיניך" - תיקנתי כשלושים מופעים של טעות זו בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 09:28, 12 ביוני 2008 (IDT)
- איפה הבוט? PRRP ■ שו"ת 23:14, 11 ביוני 2008 (IDT)
- בקשר לתמונה, הם פשוט התבלבלו בשאלה: השאלה הייתה צריכה להיות "מתי נהוג היה להביא ביכורים לגן ציפי". אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:16, 11 ביוני 2008 (IDT)
- כפי שאמר אביעד המקורי, רגל היא נקבה, ולכן יש לכתוב "מהן שלוש הרגלים בהן" (המהדרים יכתבו "שבהן"), ולא כפי שכתוב בתמונה. DGtal גילה טעות נוספת: בהמשך לקטע שצילמתי מופיעה שם השאלה "מתי נהוג היה להביא ביכורים לבית המקדש", ועולה התמיהה מה לתפוח ולביכורים. דוד שי - שיחה 23:11, 11 ביוני 2008 (IDT)
- נו, ביג דיל. אתה החלטת שהסל אמור לסמל ביכורים (ולא סתם משהו לאורחים), מצוות ביכורים היא רק משבעת המינים, ממילא יש פה טעות, ולכן מגיע לך פיצוי למרות שאף פעם לא עשית מנוי על האנציקלופדיה. הייתי אומר שיש יותר טעויות לוגיות אצלך מאצלם. DGtal 22:59, 11 ביוני 2008 (IDT)
- רגל היא נקבה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 22:58, 11 ביוני 2008 (IDT)
שלושת הרגלים -> שלוש הרגלים, שלושה רגלים -> שלוש רגלים[עריכת קוד מקור]
כדי למנוע ביזיון כמו זה. דוד שי - שיחה 07:17, 13 ביוני 2008 (IDT)
- לגבי שלושה ברור שזו טעות (שאף סותרת פסוק מפורש). האם שלושת היא אכן טעות מוחלטת? זה נראה לי נפוץ מידי. DGtal 10:19, 13 ביוני 2008 (IDT)
נגד רגל במובן זה עשויה להיכתב גם בלשון זכר. כך למדתי מן המשנה במסכת בבא מציעא פרק ב' משנה ו': ”ועד מתי חייב להכריז? עד כדי שידעו בו שכניו, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר שלושה רגלים וכו'”. ברי"א • שיחה • בעלי קשקשים דורשים טיפול • י' בסיוון ה'תשס"ח • 10:32, 13 ביוני 2008 (IDT)
בעד - עדיפה הצורה הזאת. אביעד • שיחה 10:38, 13 ביוני 2008 (IDT)
- בדקתי גם ברב-מילים, ובמשמעות הזאת הם מציינים ז' ליד שם העצם. אלדד • שיחה 10:46, 13 ביוני 2008 (IDT)
- אבן שושן סבור שרגל, במשמעות המדוברת, היא נקבה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:28, 13 ביוני 2008 (IDT)
- בדקתי גם ברב-מילים, ובמשמעות הזאת הם מציינים ז' ליד שם העצם. אלדד • שיחה 10:46, 13 ביוני 2008 (IDT)
- נגד בעקבות ברי"א. DGtal 11:11, 13 ביוני 2008 (IDT)
"Curiouser and curiouser", כפי שאמרה אליס. ”שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה” ((שמות כג, יד) נאמר היישר מפי הגבורה, ואתם מביאים לי את רבי מאיר? את רב-מילים? דוד שי - שיחה 13:22, 13 ביוני 2008 (IDT)
- "לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד" ובפראפראזה: לשון אבן-שושן לחוד ולשון שויקה לחוד. DGtal 13:26, 13 ביוני 2008 (IDT)
- ע"פ מילון ספיר: רגל [ש"ע זו"נ...] <רגל> - כל אחד משלושת החגים שבהם נאספים בבית המקדש. - כלומר גם שלושת וגם שלוש אפשריים. עם זאת, למראית עין, נראה לי שעדיף שלוש על פני שלושה ושלושת. אביעד • שיחה 13:23, 13 ביוני 2008 (IDT)
- לאור כל הממצאים שהועלו כאן, נראה לי שעדיף "שלוש הרגלים". אלדד • שיחה 13:25, 13 ביוני 2008 (IDT)
- עדיף לכתוב כך, אך עדיף לא להפעיל בוט, בין השאר בגלל הסיכוי הסביר שנהרוס ציטוטים. DGtal 13:27, 13 ביוני 2008 (IDT)
- אכן. אלדד • שיחה 13:28, 13 ביוני 2008 (IDT)
- עדיף לכתוב כך, אך עדיף לא להפעיל בוט, בין השאר בגלל הסיכוי הסביר שנהרוס ציטוטים. DGtal 13:27, 13 ביוני 2008 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה:
- תמיהתך, דוד, מתמיהה במקצת. וכי נעלם ממך ששינוי רב נשתנתה השפה מעת שניתנה לנו מפי הגבורה ועד ימינו? וכי לא אמרו חז"ל עצמם "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד"?! אגב, זכורה לי קביעה שרגל היא גם זכר וגם נקבה, ואינני זוכר את מקורה. אם אזכר אוסיף זאת לדיון. ברי"א • שיחה • בעלי קשקשים דורשים טיפול • י' בסיוון ה'תשס"ח • 13:28, 13 ביוני 2008 (IDT)
- אגב, למתעניינים שמוכנים להתאמץ ויש בביתם תלמוד בבלי ואף יודעים לקרוא כתב רש"י, מומלץ לקרוא את דברי התוספות במסכת קידושין דף ב' עמוד ב' המתחילים במילה "קשו". ברי"א • שיחה • בעלי קשקשים דורשים טיפול • י' בסיוון ה'תשס"ח • 13:34, 13 ביוני 2008 (IDT)
- עוד משהו: מלבד דברי רבי יהודה, התופעה נפוצה ביותר במשנה: "עד שיהא הרגל", "עד שיעבור הרגל" וכד'. אינני מדמיין מי שיאמר עד שתהא הרגל או עד שתעבור הרגל. ברי"א • שיחה • בעלי קשקשים דורשים טיפול • י' בסיוון ה'תשס"ח • 13:58, 13 ביוני 2008 (IDT)
- זה מאותה סיבה: ההתיחסות לרגל היא במשמעות חג כפי שביאר אלדד בהתחלה, ו"תפוס לשון ראשון"... יאיר • שיחה 14:08, 13 ביוני 2008 (IDT)
- חיפוש במאגר ספרות הקודש מעלה תוצאות שבהן הביטוי "שלש רגלים" (במשמעות שלפנינו, כי יש גם משמעויות אחרות) מופיע גם במשנה ובתלמוד. חיפוש "שלוש רגלים" מראה שברמב"ם יש את שתי הצורות. במאגר זה, על כל רבדיו, יש יתרון ניכר ל"שלוש רגלים" על-פני "שלושה רגלים". בכל אופן, אני מקבל את הדין - אין זה עניין לבוט. דוד שי - שיחה 14:33, 13 ביוני 2008 (IDT)
- זה מאותה סיבה: ההתיחסות לרגל היא במשמעות חג כפי שביאר אלדד בהתחלה, ו"תפוס לשון ראשון"... יאיר • שיחה 14:08, 13 ביוני 2008 (IDT)
- עוד משהו: מלבד דברי רבי יהודה, התופעה נפוצה ביותר במשנה: "עד שיהא הרגל", "עד שיעבור הרגל" וכד'. אינני מדמיין מי שיאמר עד שתהא הרגל או עד שתעבור הרגל. ברי"א • שיחה • בעלי קשקשים דורשים טיפול • י' בסיוון ה'תשס"ח • 13:58, 13 ביוני 2008 (IDT)
- אגב, למתעניינים שמוכנים להתאמץ ויש בביתם תלמוד בבלי ואף יודעים לקרוא כתב רש"י, מומלץ לקרוא את דברי התוספות במסכת קידושין דף ב' עמוד ב' המתחילים במילה "קשו". ברי"א • שיחה • בעלי קשקשים דורשים טיפול • י' בסיוון ה'תשס"ח • 13:34, 13 ביוני 2008 (IDT)
- תמיהתך, דוד, מתמיהה במקצת. וכי נעלם ממך ששינוי רב נשתנתה השפה מעת שניתנה לנו מפי הגבורה ועד ימינו? וכי לא אמרו חז"ל עצמם "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד"?! אגב, זכורה לי קביעה שרגל היא גם זכר וגם נקבה, ואינני זוכר את מקורה. אם אזכר אוסיף זאת לדיון. ברי"א • שיחה • בעלי קשקשים דורשים טיפול • י' בסיוון ה'תשס"ח • 13:28, 13 ביוני 2008 (IDT)
יש כאן סוגיה לשונית עם הבטים מסורתיים ובלשניים. החכמתי מהדיון במקורות שהתנהל עד כה, אבל דומני שנשכח ההיבט הבלשני. המלה "רֶגֶל" שמשה, כנראה, במקורה כמלה אחת עם שתי משמעויות קרובות - זו של אבר גוף, וזו שאנו קוראים היום "פעם". בנוסף לכך הופיעה בזכר ובנקבה, כמו מלים קדומות נוספות (שמש, רוח). בהמשך נוצר בידול מעניין:
- במובן הגופני משתמשים אך ורק בצורת הנקבה, והריבוי הוא צורת הזוג בלבד (גם למספרים גדולים יותר: לכלב ארבע רַגְלַיִם, לנמלה שש רַגְלַיִם) - ומעניין שרוב אברי הגוף האחרים דומים במובן זה, ומינם נקבה (ארבע עיניים, שלושים ושתים שיניים).
- צורת הזכר משמשת כיום רק לציון שלושת החגים, וכן צורת הריבוי רְגָלִים, גם אם במקרה מדברים על שני חגים בלבד.
כלומר: זכר => חג. אבר גוף => נקבה. רבים <=> חג, זוגי <=> אבר גוף. לרוע המזל, הביטוי המפורש "שלוש רגלים" במקרא מונע ממני להשלים את כיווני החיצים החסרים, דבר שהיה מקל מאוד על ההחלטה איך לומר מה ומה נכון... והגירסה המנוגדת בלשון חז"ל מסבכת עוד יותר את התמונה.
אני הכרתי (ממערכת החינוך הכללית...) רק את הצורה "שלושה רגלים", וכשאני רואה אותה בכתב בלתי מנוקד ברור לי מייד למה הכוונה. לעומת זאת למראה הצירוף "שלוש רגלים" כשהוא מחוץ להקשרו, אני מתעכב רגע לחשוב: האם מדובר על החגים, או שהכוונה היא "שלוש רגליים" והכותב לא הקפיד על כללי הכתב הבלתי מנוקד? לצערי, הסיכויים נוטים לכיוון האפשרות השניה...
נראה לי שגירסת "שלושת הרגלים" עושה סדר בבלגן, ואני אמשיך להשתמש בה. אשמח לראות אותה גם בכותרת הערך בוויקיפדיה. לאף טוף - שיחה 19:56, 23 במאי 2009 (IDT)
טעות לשונית[עריכת קוד מקור]
יש לתקן הטקסט מבחינה לשונית - "כיום שלא מקדשים את החודש ע"י ראיית הלבנה" צריך להיות "כיום, כשלא מקדשים את החודש ע"י ראיית הלבנה" 94.159.195.211 08:51, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה על ההערה. האם ידוע לך שאתה יכול לתקן בעצמך? לחיצה על לשונית עריכה מאפשרת לשנות את הערך. בברכה, רחל - שיחה 09:08, 29 בספטמבר 2011 (IDT)
משוב מ-27 בנובמבר 2011[עריכת קוד מקור]
87.69.242.108 18:45, 27 בנובמבר 2011 (IST)
"ישראל היום" היא מקור מידע?
מקור השם[עריכת קוד מקור]
העברה מהערך -
מקור השם לפי אדם זרטל
- ערך מורחב – אתרי כף רגל בבקעת הירדן
כחלק מסקר הר מנשה, בניצוחו של הארכאולוג פרופסור אדם זרטל, נמצאו במרוצת השנים מספר מתחמי אבן עתיקים בסמוך ליפית, משואה, רימונים, נחל תרצה, שכם (מזבח הר עיבל) וארגמן אשר נבנו בצורת כף רגל. זרטל טוען כי מתחמים אלה, אשר כולם ללא יוצא מן הכלל נמצאים על צלעות ההרים, אולם אף פעם לא בשיא הגובה, שימשו בתור אתרי פולחן ואירועים שבטיים (להבדיל מאתרי פולחן כנעניים-פגניים שנבנו לרוב על ראשי גבעות והרים) בטרם ריכוז כל הסמכויות הדתיות והלאומיות בירושלים בימי דוד ושלמה. זרטל מוסיף ואומר כי מתחמים אלה הם למעשה אותם הגלגליםהמוזכרים פעמים רבות בתנ"ך (גלגל מלשון גל אבנים ולא כמקובל לחשוב מלשון המילה מעגל). לדבריו, בשלושת האירועים המרכזיים ביותר לעם ישראל: פסח, שבועות וסוכות היו מתאספים נציגי השבטים באותם גלגלים על מנת להקריב זבחים לאלוהים. מכאן דבק המונח "רגל" לכל אחד מאותם 3 החגים ומכאן גם, לדבריו, מקור הביטוי עלייה לרגל - עלייה פיזית, פשוטה כמשמעה, אל אותם מתחמי כף הרגל. בהמשך כאשר רוכזו כל הסמכויות הדתיות בירושלים, איבד הביטוי עלייה לרגל את משמעותו הראשונית והקדומה וקיבל פירוש חדש, אשר השתמר בעברית עד עצם היום הזה, בתור עלייה בפועל אל בית המקדש שבירושלים. - סוף העברה.
לא ברור הצרוך בפירוש השם... עליה לרגל עלה לירושלים וע"פ כמה מהראשונים עליה זו אף היתה ברגל כמאמר הכתוב: מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב"... בן-ימין - שיחה 12:48, 20 באפריל 2017 (IDT)
שלוש רגלים בחקר המקרא[עריכת קוד מקור]
נושא שלוש הרגלים הוא סלע מחלוקת רציני ביותר הקשור לתארוך המקורות השונים במסגרת השערת התעודות ונכתב עליו הרבה כבר אצל ולהויזן (יוליוס ולהויזן, אקדמות לדברי ימי ישראל, תרגם ישראל יברכיהו, א–ב, כרך א, 67–95 = פרק ג: "החגים") ועליו חלק באופן נמרץ יחזקאל קויפמן (יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, א–ח , כרך א, ספר א, 119–126 = מתוך פרק ה: "קדמות ספר הכהנים – החגים"). האם זה נושא שיש לתת עליו את הדעת בערך הזה או בערך על השערת התעודות? ים • שיחה • כ"ה באדר ב' ה'תשע"ט • 12:56, 1 באפריל 2019 (IDT)
חסרה לנו התייחסות ל-הקבלת פני רבו ברגל[עריכת קוד מקור]
דומני שהמקום לכך שייך לערך זה. מי-נהר - שיחה 03:04, 15 באוקטובר 2019 (IDT)