שיחה:מגפה
יש הגדרות מדעיות למתי מחלה הופכת להיות מגפה - ההגדרות מדברות על אחוזי תחלואה ומהירות תהפשטות. מישהוא מכיר?? אם כן - צריך לעדכן...אמיר 20:13, 3 דצמבר 2005 (UTC) אני לא מסכימה. שמי דנה לופטי ואני ד"ר בכירורגיה פנימית בבה"ח סורוקה בדרום. ישנם מחלות שזמן ההתפשטות שלהם איטי מאוד ולפעמים אתה יכול להדביק מישהו במשהו וזה יתפשט לו בשקט גם שנים עד שמישהו ירגיש בזאת. מגפה ופנדמיה זה שתי דברים שונים, epidemic & pandemic, צריך שני מאמרים --Drakosha999 - שיחה 17:01, 4 באוגוסט 2013 (IDT)
הרחבת הערך[עריכת קוד מקור]
|
ביקורת עמיתים[עריכת קוד מקור]
היי אימאן, אני קוראת את הערך שהרחבת והנה כמה הערות שרציתי שתשימי לב להן:
- בפסקה ראשונה - זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר היו בסוף המאה העשרים ובתחילתה ואחת היא מגיפות שפעת. בפסקה ראשונה.
- נא לשים לב למקום הפסיק והנקודה בכל הערך , והמרחק שלהם מהמלים שלפניהם ואחריהם. פשוט לא רציתי להוסיף הערה על כל משפט אשר צריך לתקן בו דבר זה.
- נא לשים לב שהקישורים של הערות השוליים פעילים
- פסקה שניה - הוירוס מתחיל לתקוף מספר קטן של חיות שמעבירות את המחלה לבני אדם, ואם מגיעים לשלב שבו הוירוס מתחיל להתפשט מאדם לאדם באופן ישיר, הוא מסתיים כמגפה. כאשר הוירוס החדש כבר התפשט בכל רחבי העולם, ויצא משליטה. הטרמינולוגיה "מחלה" אינה כוללת מגפה בגלל שהגדרת מגפה כוללת: נפיצות, גרימה למוות של הרבה אנשים והתפשטות האופן מהיר. למשל, סרטן גורם למספר גדול של מוות אבל היא לא נחשב למגפה בגלל שהמחלה אינה מתפשטת או מדבקת.
- נא לתקן את הסדר של "השלבים" והגדרה ושלבים.
- פסקת "התגוננות" - ההתגוננות מפני מגפות נעשות ברמת המדינה. למדינה יש מנגנונים לרפואה מונעת כמו חיסונים, ומנגנונים לזיהוי מגפות בשלבי התפרצותן הראשונים כמו סטטיסטיקת דיווחים מהדרג המטפל. ישנם גם מנגנונים להעלאת מודעות הציבור לצורך להתגונן מהמגפות באופן ספציפי, חקירת מוצאן, חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות, ולנקוט, במקרה הצורך, בענישה ,למשל, כלפי מי שמפיץ מזון מזוהם. המדינות גם מודיעות ביניהן על הסטטיסטיקה הרפואית הקשורה בהתפשטות מחלות עם פוטנציאל גבוה להפוך למגפה.
- פסקת "מגפה נוכחית" - מחלת האיידס היום נחשבת למגפה. וירוס ה-HIV מקורו באפריקה, והתפרץ לארצות הברית דרך הוואיי בין השנים 1966 ו1972.[7] איידס נחשב כרגע למגפה בעלת אחוז הדבקות גבוה של 25% בדרום ומזרח אפריקה. בשנת 2006 שיעור ההימצאות של נגיף ה-HIV בין נשים בהיריון בדרום אפריקה עמד על 29.1% .[8]
העלאת המודעות לגבי יחסי מין בטוחים והידבקויות דרך מגע בדם עזרו בהפחתת קצב ההידבקות במספר מדינות אפריקאיות שממנות ומעודדות תוכניות חינוך ליאומיות. שיעור ההדבקות מבטא עלייה מחדש באסיא ובאמירקה. מספר המתים מאיידס באפריקה צפוי להגיע ל 90-100 מיליון איש עד שנת 2025.
- "דאגות למגפות עתידיות - בשנת 2003 רופא איטלקי בשם קארלו אורבאני (1956-2003) זהה לראשונה תסמונת SARS שהיא תסמונת נשימה קשה והוגדרה כמחלה חדשה , מסוכנת ומדבקת, כך שהוא בעצמו נדבק ונפטר. המחלה נגרמת ע"י קורונוירוס " coronavirus" שמכונה בשם SARS-CoV. צעדים מהירים ננקטו ע"י ארגוני בריאות לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, עזרו בהאטת ההדבקות וההעברה של מחלה עד שבלב מסוים עצרו את ההידבקות המהירה שלה, מה שעזר בהבאת המחלה המקומית לסיומה לפני הפיכתה למגפה. לעומת זאת, המחלה עוד לא הוכחדה והיא עדיין קיימת, היא יכולה להופיע מחדש.
- "אבולה" - בסוף שורה ראשונה רואים
- פסקת "מלחמות ביולוגיות" - נא לתקן את סדר המילים בעברית ואנגליה בשורה שראונה
- פסקת "מלחמות ביולוגיות" - .... והתפשטותו בה.[4].[5]האוכלוסיה האנדיאנית נהרסה בגלל המגע עם העולם הישן ע"י המגע עם ...
בהצלחה, רים.
משוב[עריכת קוד מקור]
שלום, אימאן. אני רואה שעשית את התיקונים על הערך עצמו, במקום בטיוטה. בהמשך, לא לשכוח להניח תבנית "בעבודה" כפי שעשיתי עכשיו, כך שתוכלי להמשיך לעדכן את הערך עד ה - 30.06. בסך הכל עשית עבודה יפה. כמה דברים שעלייך לשים לב אליהם ולתקן:
- השתמשי בכוכביות כדי לעשות רשימות כמו תחת הפרק "ראו גם".
- הימנעי מכתיבת כותרות באנגלית (אלא אם כן הערך עצמו בוויקיפדיה העברית מופיע באנגלית). כך למשל הפכתי את תת הפרק Sars ל- סארס (כולל הוספת קישור חיצוני כיוון שקיים ערך]].
- במקומות שבהם יש כיתוב באנגלית בסוגריים, עלייך לתקן את הכיתוב כך שהסוגריים יסתדרו כמו שצריך. ראי למשל את המשפט הראשון בפרק "מלחמות ביולוגיות".
- הקפידי על רווח אחרי נקודה ואחרי פסיק.
- חסרים קישורים חיצוניים. זה נושא שנכתב עליו די הרבה ברחבי האינטרנט, ועלייך להעשיר את המקורות החיצוניים עבור הקורא.
- שימי לב לתקלדות - למשל תחת הפרק "השלבים", שלב שישי, "זהוגדר" צריך להיות "שהוגדר".
כרגיל, אני לרשותך בכל שאלה. בהצלחה! :) Shani - שיחה 18:29, 7 ביוני 2015 (IDT)
שינוי שם[עריכת קוד מקור]
יש לשנות את השם (ולתקן גם בתוך הערך) ל-מגיפה בהתאם לכללי הכתיבה בוויקיפדיה, דהיינו כתיב חסר ניקוד (כלומר כתיב מלא) לפי כללי האקדמיה ללשון. Amikamraz - שיחה 08:18, 7 בנובמבר 2018 (IST)
בעד. יוניון ג'ק - שיחה 21:10, 9 בנובמבר 2018 (IST)
- יוניון ג'ק, אני מתנצל... בעקבות התשובה שקיבלתי לשאלה שהפניתי לאקדמיה ללשון, אני מתנצל וחוזר בי. נאמר שם: "המילה מַגֵּפָה שקולה במשקל מַפְעֵלָה (הנו"ן נבלעה). במשקל זה אין מוסיפים יו"ד בכתיב המלא, למשל מצלמה, מאפרה, מסכה (ולא מצלימה, מאפירה, מסיכה)". התשובה גם מפנה אותי לכלל ד בכללי הכתיב המלא באתר האקדמיה, שם גם עיינתי לפני ששלחתי את השאלה, אך למרבה הצער לא מצאתי שם כל התייחסות למילה ולמשקל הנ"ל... Amikamraz - שיחה 03:03, 10 בנובמבר 2018 (IST)
- האם הוחלט סופית שמשאירים "מגפה"? היה דיון עקיף בשיחה:מגיפה (סרט). וגם היה ויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/ארכיון 3#מגיפה->מגפה. אלדד, מה עמדתך בנושא? תודה מראש. כעת אני רואה שכתבת ומחקת. אז לשיקול דעתך אם אתה בכל זאת רוצה להביע את עמדתך בסוגיה. אגסי - שיחה 12:26, 19 בדצמבר 2018 (IST)
- אני מעדיף "מגפה". במקרה הזה אכן מקובל בלי יו"ד, וזהו גם הכתיב התקני של המילה. כמובן, תשובתי מסתמכת גם על הגיזרון של המילה (ראה לעיל תשובתה של האקדמיה). אלדד • שיחה 13:15, 19 בדצמבר 2018 (IST)
- האם הוחלט סופית שמשאירים "מגפה"? היה דיון עקיף בשיחה:מגיפה (סרט). וגם היה ויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/ארכיון 3#מגיפה->מגפה. אלדד, מה עמדתך בנושא? תודה מראש. כעת אני רואה שכתבת ומחקת. אז לשיקול דעתך אם אתה בכל זאת רוצה להביע את עמדתך בסוגיה. אגסי - שיחה 12:26, 19 בדצמבר 2018 (IST)
- יוניון ג'ק, אני מתנצל... בעקבות התשובה שקיבלתי לשאלה שהפניתי לאקדמיה ללשון, אני מתנצל וחוזר בי. נאמר שם: "המילה מַגֵּפָה שקולה במשקל מַפְעֵלָה (הנו"ן נבלעה). במשקל זה אין מוסיפים יו"ד בכתיב המלא, למשל מצלמה, מאפרה, מסכה (ולא מצלימה, מאפירה, מסיכה)". התשובה גם מפנה אותי לכלל ד בכללי הכתיב המלא באתר האקדמיה, שם גם עיינתי לפני ששלחתי את השאלה, אך למרבה הצער לא מצאתי שם כל התייחסות למילה ולמשקל הנ"ל... Amikamraz - שיחה 03:03, 10 בנובמבר 2018 (IST)
מגיפה בשנת התקמ"ו[עריכת קוד מקור]
בקשר למגיפה בהתקמ"ו ראה במכתבי מנחם מנדל מויטפסק מכתב יז'ויח' תיאור המגיפה והבידוד 213.137.65.254 00:18, 20 במרץ 2020 (IST)
דיווח שאורכב ב-20 במרץ 2020[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
יחס של 3 מתים לאוכלוסייה בעיר /כפר של 1500 ראש מקורות: תלמוד בבלי מסכת תענית דף יד
התייחסותו של הרב קניבסקי[עריכת קוד מקור]
חסר תקנה - בכתבה באתר "כיכר השבת" [1] נכתב: "ל'כיכר השבת' נודע, כי ראש ישיבה מסוים שמע הערב את התייחסותו של הגר"ח לבהלת נגיף הקורונה המתפשט. "לפי ההלכה, אם אין באותה ארץ 500 חולים ושלושה מתים, אין זה מגיפה", נאמר לו, לדבריו." הגר"ח הוא הרב קניבסקי, ומדברי ראש הישיבה קל להבין שההגדרה ההלכתית של מגפה גרמה לרב קניבסקי להחליט על המשך הלימודים כסדרם. לא כתבתי "הרב אמר", דייקתי וכתבתי שההגדרה ההלכתית גרמה לו להחליט כך. -- גבי (שיחה | תרומות) 21:47, 21 במרץ 2020 (IST)
- אכן, הניסוח נראה זהיר וראוי. מיה - שיחה 21:57, 21 במרץ 2020 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: בוא נתחיל מכך שלא ייתכן שהוא אמר את זה (יש כאן פשוט שגיאה בהבנת דברי הגמ'), מה גם שאני לא חושב שניתן להסתמך על כזה מקור (נאמר לו...) גם כשזה מובא באתר מוכר (מעניין מה יאמרו על כך מש:ביקורת ומש:דגש חזק). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ו באדר ה'תש"ף • 22:04, 21 במרץ 2020 (IST)0פרטיים - לא
- אני אומר שלהביא את דבריו על ההגדרה ההלכתית/תלמודית, עם ה"הבנה העמוקה" של מישהו, בלי להביא את הוראותיו המחמירות פרקטית לכל מי ששואל (פרטיים ולא מוסדות), כמו למשל חתנו שהפסיד חתונת נכד בשל הוראותיו, והפסקת קבלת הקהל והמניין המורחב כבר מפורים, זה לעשות חצי עבודה, זה יוצר רושם שהוא מקל ראש בכל הסיפור, ולצערנו יש מספיק תמימים שאומרים קדוש קדוש ועלולים להסתכן. אז אם היה ברור לנו שזה מה שהוא אומר - בעיה שלו. אבל זה לגמרי לא ברור, והבורים ועמי הארץ שכותבים את אתרי המגזר ומשיגים כל מיני 'תלמידי חכמים מחמד' שיעזרו להם בפרשנות, ממש לא אמינים בקטע הזה. (מתחת לפני השטח יש מלחמת אינטרסנטים, ואנשי האתרים אינם מאלה שיבכו כשהציבור יאבד אמון ברבנים, מכאן האמינות ה"גבוהה").
- לגבי הגדרת דבר ומגפה, יש לה השלכות הלכתיות. אבל אין אחד מהפוסקים שסובר שמותר להגדיל סיכון של אדם אחר ללקות במחלה, ולאיסור הזה המעוגן בהלכות רוצח ושמירת נפש אין כל זיקה להגדרה של המצב הכללי כדבר או כמגפה. ביקורת - שיחה 13:39, 22 במרץ 2020 (IST)
- אמירה נקודתית, שגם אם היא מדוייקת ב-100%, אין לה מקום בערך שעוסק בנושא ברמת המאקרו. Eladti - שיחה 13:44, 22 במרץ 2020 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: בוא נתחיל מכך שלא ייתכן שהוא אמר את זה (יש כאן פשוט שגיאה בהבנת דברי הגמ'), מה גם שאני לא חושב שניתן להסתמך על כזה מקור (נאמר לו...) גם כשזה מובא באתר מוכר (מעניין מה יאמרו על כך מש:ביקורת ומש:דגש חזק). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ו באדר ה'תש"ף • 22:04, 21 במרץ 2020 (IST)0פרטיים - לא
- הייתי מוכן לקבל את ההתייחסות לאמירה כלא מדויקת או מגיעה ממקור לא אמין, אילו הייתה רק אמירה וזהו. אבל לא - התפיסה לפיה רק ההלכה קובעת מתי מחלה הופכת למגפה גרמה לרוב תלמודי התורה והישיבות להמשיך לערוך לימודים רבי משתתפים. זה לא דבר של מה בכך. בגלל אי-הדיוק בציטוט (צ"ל 500 תושבים ולא חולים) ובגלל שמדובר בציטוט שמקורו לא ברור, אז אפשר להשמיט את הרב קניבסקי מהסיפור, אבל לא את הסיפור כולו.
- אני מציע את הנוסח הבא: "בתקופת התפרצות נגיף הקורונה בישראל נשמכו הלימודים כסדרם במספר תלמודי תורה וישיבות, ככל הנראה בגלל שהמחלה לא תאמה את ההגדרה ההלכתית של מגפה ולכן לא הצדיקה הימנעות מלימודים."
- -- גבי (שיחה | תרומות) 17:29, 22 במרץ 2020 (IST)
- בדיוק על כך, בלי קשר לרב קניבסקי, אמרתי שישנה חוסר הבנה. הזהירות מהדבקה קיימת בהלכה לא רק במקרים שעונים על הגדרת 'מגפה', כפי שראית בשולחן ערוך המצוטט בפנים, בעת מגפה שעונה על ההגדרות ההלכתיות, ההלכה דורשת מהתושבים לעזוב את העיר. במקביל, גם כשאין מגפות אסור לסכן חיים. חד וחלק.
- זה בקשר למה שרצית לכתוב בערך זה. לצד זאת, מאחר שהענין הזה עולה שוב ושוב, ניסיתי לשרבט משהו כללי:
- הסיבה להמשך הלימודים בישיבות, תוך הקפדה (לפחות מוצהרת) על שמירת המרחק של 2 מטר ופחות מעשרה אנשים בכיתה, הייתה אחרת: סדרי עדיפויות. בניגוד להודעת משרד הבריאות, קיימת שכבה משכילה שחושבת שסדרי עדיפויות מוסריים אינם בתחום קבלת ההחלטות של המשרד, המשרד קובע נורמות בריאותיות ובמקביל מי שמוסמך לכך אמור לקבוע נורמות אתיות. חלק מהחרדים לא ממושמע למוסדות המדינה הרשמיים, ומדרג בכוחות עצמו את הדברים הדחופים ביותר גם בשעת חירום, ולכן כאשר יש הכרח לסגור חלק מהמשק ובכל זאת משאירים חלק בתפקוד (לדוגמה מאפיות לחם ומחנות צבא), קמו חלק מהחרדים וקבעו שהמשך תפקוד הישיבות נמצא לפחות ברמה של מאפיות לחם ולכן המשיכו להפעיל אותן. אנחנו לא חייבים לאהוב את זה אבל זה לא קשור להלכות מגפה ולהלכות רוצח ושמירת נפש. אם היו חריגות משמירת הבריאות - חמור מאד. הנושא של סגירת ישיבות כאמור, אינו קשור לזה.
- רביב דרוקר הגדיל לומר, לאחר פסיקת הבגצ בנושא האיכון הסלולארי, שחברה מתקדמת (שאינה חברת בהמות) מקדשת חלק מהערכים יותר מערך שמירת החיים, למשל ערך הפרטיות. אני לא מקבל את דבריו במלואם, אבל אפשר להשתמש בהם כדי להבין מישהו שיטען שערך שמירת הישיבות פתוחות בעם שבו לימוד התורה הוא האתוס המכונן של העם, הוא ערך כה גבוה עד שיש לתת לו משקל גבוה יותר מערך הפרטיות, גם אם הדבר גורם בעקיפין לסיכון שיהיו כמה שלא ישמרו על מרחק 2 מטר או על 10 בכיתה. ביקורת - שיחה 17:42, 22 במרץ 2020 (IST)
- אני מבין את מה שכתבת, אבל בכתבה בכיכר השבת ציטטו ראש ישיבה שלמיטב הבנתו הסיבה להמשיך בלימודים היא הגדרת מגפה בהלכה, ולא הסבר כלשהו שקשור לסדרי עדיפויות. ראש ישיבה! -- גבי (שיחה | תרומות) 18:07, 22 במרץ 2020 (IST)
- אני עצוב בשבילו אם זה מה שהוא הבין. כי בתור ראש ישיבה הוא אמור להבין עוד דברים ולהשתמש באותו ראש. אשתדל לקרוא את כיכר השבת למרות שמטעמי מצפון אני משתדל לא לקרוא באתרי ה"נייעס" החרדיים. ביקורת - שיחה 18:34, 22 במרץ 2020 (IST)
- אוקיי, הלכתי לשם ושמחתי לגלות שאחרי ציטוט של ראש ישיבה אחד בשמו, הכתב החליט להסתיר מקורות ולכתוב: ל'כיכר השבת' נודע, כי ראש ישיבה מסוים שמע הערב את התייחסותו של הגר"ח לבהלת נגיף הקורונה המתפשט. "לפי ההלכה, אם אין באותה ארץ 500 חולים ושלושה מתים, אין זה מגיפה", נאמר לו, לדבריו. יפה עשה הכתב שהסתיר את מקורותיו ("ראש ישיבה מסוים") כדי שמעסיקיו לא ידעו שהוא בודה ממוחו בסיוע קל מרב סרן שמועתי, ומערבב דברים שלא ממין העניין. זה מסתדר יפה עם רמת ההשכלה הכללית של הכתבים שם, וכעת אתה יודע שגם בענייני יהדות הם בורים ועמי הארץ. זה מה יש. ביקורת - שיחה 18:38, 22 במרץ 2020 (IST)
- אני מקווה שגם בערכים אחרים תתייחס בספקנות לכתבות שמקורן באתר "כיכר השבת". -- גבי (שיחה | תרומות) 19:43, 22 במרץ 2020 (IST)
- קח את מילתי כבר מעכשיו. אני ספקן בחשיבתי, ולגבי כיכר השבת ואתרים אחרים ברמתו זה מובן מאליו.
- אם היו לי כמה דקות פנאי הייתי מנסה לשפר את הפרק על מגפה ביהדות, אולי ישנה התייחסות כלשהי בספרות השו"ת גם לגהות באופן כללי. ביקורת - שיחה 19:50, 22 במרץ 2020 (IST)
- אני מקווה שגם בערכים אחרים תתייחס בספקנות לכתבות שמקורן באתר "כיכר השבת". -- גבי (שיחה | תרומות) 19:43, 22 במרץ 2020 (IST)
- אני מבין את מה שכתבת, אבל בכתבה בכיכר השבת ציטטו ראש ישיבה שלמיטב הבנתו הסיבה להמשיך בלימודים היא הגדרת מגפה בהלכה, ולא הסבר כלשהו שקשור לסדרי עדיפויות. ראש ישיבה! -- גבי (שיחה | תרומות) 18:07, 22 במרץ 2020 (IST)
אוהדי הערך מתבקשים לחוות דעתם על קטע הידעת הקשור אליו[עריכת קוד מקור]
ראו בבקשה: ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#עגבת על שם מי?.
תודה. 77.126.38.142 21:56, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
מי שהקליד את הפסקה "מלחמות ביולוגיה" הוא דיסלקט[עריכת קוד מקור]
מי שהקליד את הפסקה "מלחמות ביולוגיה" הוא דיסלקט - כל הפסקה רשומה בעברית שבורה לחלוטין; כאילו לקחו את פסקה בשפה אחרת זרקו אותה לגוגל תרגום, העתיקו והדביקו בערך. נא לערוך ולשנות.
שינוי הגדרת מגפה ע"י אירגון הבריאות העולמי[עריכת קוד מקור]
כשאנחנו היינו ילדים, ולמעשה עד השנים האחרונות, מגפה הוגדרה כתמותה גדולה מאוד, יחסית לנורמה, ממחלה מסוימת.
בהגדרה כיום, לא ניכר שיש צורך במוות או סבל נוראי לא הפיך.
הגדרה זו איננה הגיונית ומה שיותר חמור הוא שאין איזכור כלל להגדרה הקודמת או לעובדה שאירגון הבריאות שינה מהותית את ההגדרה.
בנוסף, בפיסקת ההתגוננות, אין ציון לעובדה שלפעמים המגיפה פשוט ניגמרת עקב חיסון עדר, שהוא פשוט העובדה שכולם כבר נידבקו.
כמו כן, נכון להגדרה החדשה של מגפה, הרי שיתכן שיש מגפה והיא מדבקת מאוד אך אינה פוגעת באנשים ולעיתים אין הם יודעים שהם נדבקו, כך שאין צורך בטיפול. דבר זה לא צוין.
מה שעוד יותר הפליא אותי, שאף אחד לא העלה לדיון בשיחה את הנושא הנ"ל.
פשוט נירמלו את אוצר המילים שתמיד היה. שינו אותו. חולה הוא בריא ובריא הוא חולה ועוד ועוד.
הייתי מצפה שלפחות ויקיפדיה יהיה אי של עובדות. אם ההגדרה שונתה, יש להפנות למקור שבו פורסמה ההגדרה החדשה, ואולי גם למקור שפורסמה ההגדרה הישנה, ולציין את העובדה המשמעותית הזו.
אני מקווה שבמסגרת הדיקטטורה וההשתקה הפושה במדינה, לא ימחקו את מה שכתבתי.
אשמח להתיחסות רצינית ועובדתית לנושא.
―Anat almog (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה
- באיזה שינוי מדובר? לא ציינת מקור לדבריך. גילגמש • שיחה 06:00, 24 בפברואר 2021 (IST)