שיחה:חידון התנ"ך

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שמעון שטרית היה חתן התנך הראשון לנוער? לא נראה לי

ולמה לא נראה לך? דוד שי 16:43, 1 דצמבר 2005 (UTC)

גם לי לא נראה. זכור לי באחד מהחידונים לפני כמה שנים ששאלנו את שטרית על החידון בו הוא זכה, כי הוא נוטה להתגאות מדי פעם בכך שהוא זכה בחידון תנ"ך, והתברר שהיה זה חידון מקומי בבית ספרו או משהו כזה. אין ספק שלא היה זה חידון התנ"ך הזה, ובטח שלא הראשון?!

בספר "ואלה שנות ...", עמ' 83, מספר פרופ' שמעון שטרית על חידון התנ"ך הארצי והעולמי של שנת 1959: "בחידון זה הוכתרתי על-ידי בן גוריון כחתן התנ"ך לנוער". על-פי הכתוב בערך החידון לנוער מוסד והורחב מאוחר יותר, אך בעת זכייתו של שטרית, החידון שבו השתתף היה החידון הארצי לנוער. דוד שי 02:03, 4 אפריל 2006 (UTC)

לענ"ד יש לשים רשימה של כל חתני חידון התנ"ך העולמי לנוער מאז היווסדו עם הגיל שלהם ומקום הלימודים שלהם. אם מישהו יודע איפה אפשר למצוא את הרימה הזאת שימצא וישים בערך--Yehudaasa 13:05, 25 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

בשביל מה זה טוב? ‏DGtal13:06, 25 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
היתה רשימה כזו באתר נח"ת. אני מנוע מלדון בנחיצות קיומה בערך. דוד 21:33, 25 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

נשיקה מצלצלת?[עריכת קוד מקור]

במסגרת חידון התנ"ך של שנת 1959 נערך גם החידון הראשון לנוער, ובו זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון. המונח "נשיקה מצלצלת" לא נשמע אנציקלופדי. פטר רחם - שיחה 11:29, 30 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

חידוש חידון התנ"ך למבוגרים[עריכת קוד מקור]

מה המקור לכך שזה אכן יקרה השנה? ‏Kiru16:25, 8 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]


המקור הטוב ביותר- ראש הממשלה.

שרה נתניהו וביטול החידון[עריכת קוד מקור]

לפי רשימת הזוכים בחידון הוא לא בוטל כששרה נתניהו הייתה נערה. מקור מסוג זה נראה שגוי [1] Dangling Reference - שיחה 20:24, 2 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

מדוע הופסק?[עריכת קוד מקור]

למה הופסק החידון למבוגרים? הציוני ✡ כי ציונות זו לא מילה גסהשיחה 18:14, 13 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

תיקון לגבי החידון של 1959[עריכת קוד מקור]

ב 1959 היה רק חידון ארצי בלי חידון בינלאומי. ב 1961 לאחר שהרב אלשיך זכה בחידון הארצי נערכה התמודדות בינו לבין ד"ר ייבין שזכה בחידון של 1959 כדי לקבוע את הנציג בחידון העולמי שנערך באותה שנה. הרב אלשיך ניצח בהתמודדות וייצג את ישראל בחידון העולמי, בו זכה. מקור - "דבר" 28.9.61: http://www.jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Source=Page&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1961/09/28&PageLabelPrint=1&EntityId=Ar00106&ViewMode=HTML

אשמח אם מישהו שבקי בעריכה יתקן. הלל.

נראה שהערך עוסק במספר חידוני תנ"ך שנערכו בישראל אך משמו נראה כאילו מדובר באותו חידון. האם לא כדאי לפצל? ‏ישרוןשיחה 21:13, 12 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

בהחלט. ערך כללי על חידוני תנ"ך וערכים ספציפיים על החידון העולמי לנוער ועל החידון למבוגרים. עדירל - שיחה 21:41, 12 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

משוב מ-11 באפריל 2013[עריכת קוד מקור]

כדאי ורצוי להוסיף גם פרטים על מי שהיה ממייסדי החידון וחיבר את השאלות מאז ומתמיד וממשיך בכהונתו בהנהלה העולמית של חידון התנ"ך העולמי לנוער ולמבוגרים. יקיר ירושלים יוסף שער מנחיל ומשמר נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים ראש וראשון למחברי השאלות לחידוני התנ"ך הלאומיים והבין לאומיים. נר התמיד של חידוני התנ"ך מראשיתם בשנת העשור למדינת ישראל ברציפות 55 שנים (תש"ח – תשע"ג).

יקיר ירושלים, יוסף שער, הסופר והחוקר, מפקח כולל במשרד החינוך בגימ', בין המנחילים ומשמרים את נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים. עובדה זאת משתקפת במחקריו, במכלול פעילותו הספרותית-הלימודית-החינוכית ובעיסוקיו לפני צאתו לגמלאות וגם לאחר צאתו לגמלאות. עיקר יצירותיו סובבות סביב ציר הנושאים עם ישראל, ארץ ישראל ומורשת ישראל. ארץ ישראל ערש צמיחת מורשתו של עם ישראל

הדברים משתקפים בפעילותו הציבורית, במכלול פרסומיו, בהוצאת משרד החינוך, בנושאי מנהגי שבת והמועדים בקהילות ישראל, כולל המחשת המנהגים בשקופיות צבעוניות ובדיסקים.שיזם והכין בשיתוף  עם המרכזים הפדגוגים ומוסיאון ישראל. זכותנו בת אלפי שנים על ארץ ישראל וירושלים בירתה ועל רציפות הישוב היהודי בארץ ישראל באות לביטוי בספריו "הציונות ביצירת הדורות", "ירושלים בירת ישראל 3000 שנים", "הישוב היהודי בגליל ובגולן".(עיין בגוגל, ערך: הסופר יוסף שער)

הנחלת המורשת היהודית הנחלת המורשת היהודית ניכרת בסדרת פרסומיו, בהוצאת משרד החינוך, המופצים במרכזיות הפדגוגיות, כגון: "מנהגי שבת המועדים בקהילות ישראל", הכוללים: תוכני החגים, טעמם של מנהגים, פיוטים, סיפורי עם, נושאים לעיון ולשיחות, מערכונים. חידונים ושעשועי לשון,אמצעי המחשה, כגון: המחשת ההלכות, והמנהגים בסדרת 280 שקופיות צבעוניות; "אנשי השבת" (אנשי מופת ממזרח וממערב), "אורחות חיים בקהילות נידחות" (הוענק פרס "יד בן-צבי"), "יהדות תימן ויצירותיה", "חידוני התנ"ך הלאומיים והבינלאומיים", בשנת תשע"ג שנת היובל של"חידוני התנ"ך העולמיים לנוער היהודי בישראל ובתפוצות",יגיע מספר פרסומיהם ל - 50 , "ציוני-דרך למחנך" , "תולדות חידוני התנ"ך בישראל" אחדות ישראל והתפוצות במרכז מחקריו במרכז מחקריו זיקת יהודי התפוצות לארץ האבות ולבירתה ירושלים. הנושא אחדות עמנו מוביל כחוט השני במאמריו, כגון: "האמונה המונותיאיסטית ואחדות ישראל", "עיונים בפרשת השבוע" "החינוך היהודי בתימן", " יהודי חצי האי ערב והאסלאם", "יהודי -חצרמות – החבאנים" , "בני ישראל בהודו – יהודים לכל דבר" (פורסם בעיתון "הארץ"), "יהודי קוצ'ין", שארית הפליטה היהודית בצפון תימן", "האישה היהודייה בתימן", "יהודי תימן – עלייתם והתערותם בארץ", " ההתיישבות החלוצית של יהודי תימן בארץ ישראל. תפקידים ממלכתיים א.מחנך , מנהל , מפקח-כולל במשרד החינוך ארבעים וארבע שנים הועסק בתחום החינוך, מהן 30 שנים בתפקיד מפקח כולל במשרד הראשי בירושלים, במחוז הדרום ובמחוז המרכז. חוקר ויוצר עזרי-לימוד, מחנך, מנהל, ומפקח-כולל במשרד החינוך משנת 1949 עד פרישתו לגמלאות בשנת 1993. ב. חבר ועד גמלאי משרד החינוך במרחב ירושלים

לאחר צאתו  לגמלאות נבחר 4 פעמים לוועד גמלאי משרד החינוך במרחב ירושלים ומכהן בתפקיד זה,  בהתנדבות, 20 שנה, כולל שנה זו. במסגרת ועד הגמלאים הוא מארגן נופשונים וטיולים מודרכים לגמלאי משרד החינוך  בירושלים וברחבי ישראל. וזאת, כדי לחזק את הזיקה לירושלים  ולהעצים את הדבקות בארץ האבות.

ג.חבר הנהלת חידוני התנ"ך הלאומיים והבינלאומיים בשנת העשור למדינת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, ביקש מוועדת החגיגות והטקסים, בראשות טדי קולק ליצוק תוכן יהודי ביום העצמאות, שכלל בשנותיה הראשונות של המדינה בעיקר מצעד צבאי. הוא קיבל בשמחה את הצעת הגב' אורה הרצוג לשלב חידון תנ"ך בחגיגות יום העצמאות. בן-גוריון הנחה את ועדת החגיגות בשנת תשי"ב (1963) השישית להקמת למדינת ישראל , שנוסף למצעד הצבאי, לקיים ביום העצמאות חידון תנ"ך לנוער היהודי בישראל ובתפוצות, כי יחד עם הפגנת העוצמה הצבאית חובה עלינו להפגין את העוצמה הרוחנית "... לא על הצבא בלבד נחיה ולא על הצבא בלבד נציין את החג הגדול הזה. הזיקה והאהבה של הנוער שלנו בכל רחבי תבל לספר הספרים צריך וחייב לעמוד בשורה אחת עם מצעד צה"ל.זהו מצעד הרוח והגבורה הרוחנית וזהו הקשר ההיסטורי של העם ושל הנוער עם הדורות שיבואו ... " (מתוך דברי דוד בן-גוריון בפתח ספרו של יוסף שער "חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי"). ד. חבר ההנהלה העולמית של חידוני התנ"ך הלאומיים-והבינלאומיים ועדת חגיגות יום העצמאות בשנת העשור למדינת ישראל, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה טדי קולק, הטילה על החברה לחקר המקרא בישראל, בראשות פרופסור חיים גבריהו ז"ל, בן-ציון לוריא ז"ל ויבלח"א יוסף שער, לטפל בתכנים של חידוני התנ"ך הלאומיים והבינלאומיים שהחלו בשנת העשור למדינה. 1

ראשי החברה לחקר המקרא ,בעצה אחת עם משרד ראש הממשלה, הקימו הנהלה לביצוע חידוני התנ"ך, שהורכבה מנציגי משרדים אלה: משרד רה"מ – משרד ההסברה, החברה לחקר המקרא, משרד החינוך והתרבות, משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל,ונציגי ההסתדרות הציונית וקרן קיימת. בהמלצת פרופסור בן-ציון דינור, מורו לתנ"ך באוניברסיטה העברית וראשי החברה לחקר המקרא נתמנה יוסף שער לנציג משרד החינוך בהנהלת הייסוד של חידוני התנ"ך.יוסף שער נכלל בין חברי ההנהלה הרשומים בכתב המינוי הכללי, שאישר וחתם עליו ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בשנת 1964 התחדש כתב המינוי בידי מנכ"ל משרד החינוך ד"ר חנוך רינות ובשנת 1986 בידי המנכ"ל ד"ר שמשון שושני (מצ"ב כתבי המינוי). מאז 1958, במשך 55 שנים רצופות (1958 – 2013) הוא חבר פעיל בהנהלה העולמית בהכנת תקנון ונוהל, בהצעת נושא מרכזי לחידון בכל שנה, בהיקף החומר התנ"כי בחיבור שאלות ומערכונים מקראיים ובשיפוט. בשנת 1995 קיבל מיו"ר הנהלת חידון התנ"ך העולמי , קצין חינוך ארצי תא"ל שלום משה תעודת הוקרה על היותו ממייסדי חידוני התנ"ך, ממעצבי תוכנם ואדריכלי צורתם. תפקידים בעבר ה.חבר בוועדות תכניות לימודים במקרא, בספרות, ומרכז ועדות היגוי למיניהן. ו. חבר הוועדה העליונה למרכזי חינוך בראשות אביגד. ז. ממונה על ביצוע חוק חינוך חובה במחוז הדרום. ח.כתב וערך את ה"אגרת לגמלאי משרד החינוך. ט.מרצה בנושא מנהגי קהילות ישראל בשבת ובמועדים.מטעם משרד ההסברה. י.חבר המועצה הציבורית של "האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר". יא. חבר הוועדה המדעית של "מכון שלום לשבטי ישורון".


ב.משדרים על מנהגי שבת והמועדים בקהילות ישראל. יג. מסייע ל"אם שכונות ירושלים" הרבנית ברכה קאפח בסיעוד נזקקים. הנחלת מורשת היהדות ברדיו ובטלוויזיה יד.משדרים על מנהגי שבת והמועדים בקהילות ישראל. טו.יועץ ומעצב תכנית הטלוויזיה "שבת המלכה" בשנים 1980-1981. טז.בין כותבי "רגע של עברית" בקול ישראל. יז.בעל פינה קבועה בקול ישראל במסגרת "מנחת-ערב" בקול ישראל. יח.עיצב את המשדר לשארית הפליטה בצפון תימן במסגרת "קול ציון לגולה" בקול ישראל. כתב תמלילים ערך והגיש תשדירים שבע שנים. יט.בין מחברי השאלות לתכנית הטלוויזיה "מקבילית המוחות" בנושאים: מקרא, תורה שבעל-פה וידע כללי. בעריכת צחי שמעוני ובהפקתו. פרס מחקר ותעודות הוקרה כ.בשנת התשל"ג (1963) הוענק לו פרס מחקר על-שם הנשיא יצחק בן צבי, מ"יד בן-צבי על קובץ מחקריו "אורחות חיים בקהילות נידחות". כא.בשנת התשמ"ג (1983) קיבל תעודת הוקרה ממשרד החינוך והתרבות.על מכלול יצירותיו בתחום הנחלת מורשת קהילות ישראל. כב. בשנת התשנ"ג (1993) נרשם ב"ספר הזהב" של הקרן הקיימת לישראל ע"י המנהלים, המחנכים והעובדים במוסדות החינוך במחוז המרכז, וזאת "לאחר 44 שנות פעילות במערכת החינוך, לאות תודה והערכה על שהארת דרכנו בשדה החינוך והנחת אותנו בנועם ובמאור פנים". כג. בשנת התשנ"ה (1995) קיבל תעודת הוקרה מטעם ההנהלה העולמית של חידוני התנ"ך "על פעילות ברוכה רבת שנים, בהפצת ידע התנ"ך בארץ ובתפוצות". כג.בשנת התשנ"ח (1998 הוענק לו עיטורי על"ה ועיטור עדי , ממשרד הביטחון וצה"ל. כד. בשנת התש"ס (2000) הוענק לו עיטור הכבוד "יקיר ירושלים", מטעם עיריית ירושלים על חלקו "בחיזוק הזיקה לירושלים בירת ישראל ובירת העם היהודי". כה.בשנת תשס"ה (1995)הוענק לו התואר "יקיר יהודי תימן מטעם ארגון ברית יהודי תימן. ביטחון: חבר בארגון ה"הגנה", בין חלוצי המתגייסים לצה"ל (1947), לחם במלחמות ישראל (עצמאות,סיני, ששת הימים). משרד הביטחון העניק לו את העיטורים: "ע ד י" ו "ע ל ה". (מצורף בנספח) 2

1.לקט דברי הערכה 2.כתב מינוי לחבר הנהלת חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי מטעם משרד החינוך והתרבות,מהמנכ"ל ד"ר חנוך רינות.. 3,כתב מינוי שני לחבר הנהלת חידון התנ"ך לנוער יהודי מטעם משרד החינוך והתרבות מהמנכ"ל ד"ר שמשון שושני. 4.תואר כבוד "יקיר יהודי תימן" מטעם "ארגון ברית יהודי תימן." 5.הנמקות למתן התואר "יקיר יהודי תימן" 6. צילום תעודת "יקיר יהודי תימן" , שהוענקה לו בטקס חגיגי רב משתתפים באולם בית העם בירושלים. 7.המלצת השר ד"ר יוסף בורג לקבלת תואר הכבוד "יקיר ירושלים". 8.המלצת השופט העליון חיים כהן הרמן לקבלת תואר הכבוד "יקיר ירושלים". 9.המלצת השופט העליון חיים הרמן כהן בכתב ידו. 10. עיטור לוחמי המדינה 11. תעודת הוקרה מיו"ר ההנהלה העולמית תת-אלוף שלום משה קצין חינוך ראשי. 12. המלצת פרופסור חיים גבריהו – יו"ר החברה לחקר המקרא 13. דברי הערכה של נשיא-המדינה חיים הרצוג על ספרו של יוסף שער "הציונות ביצירת הדורות". 14. דברי הערכה של נשיא המדינה אפרים קציר על ספרו של יוסף שער "הציונות ביצירת הדורות". 15. דברי הערכה של גאולה כהן - יו"ר בית אורי צבי גרינברג. 16 דברי הוקרה של ד"ר אליעזר מרכוס מנהל ביה"ס לעובדי הוראה בכירים ע"ש עמנואל יפה. 17.מפגש שר החינוך עם הצוות שארגן את חידוני התנ"ך הארציים. למבוגרים. 18. תעודת הוקרה והערכה של שר החינוך גדעון סער ליוסף שער על תרומתו להצלחת חידון התנ"ך למבוגרים. 19.תעודת הערכה בחתימת דלית שטאובר על תרומתו להצלחת חידון התנך למבוגרים בחנוכה תשע"ג. נתונים אישיים של יקיר ירושלים יוסף שער מ"ז: 00188091- תאריך לידה: 17 באפריל 1928 . השנה ימלאו לו 85 שנה. כתובתו: ת"ד 8597 ירושלים 8597 טלפון : 0775638778 דוא"ל: yshaar@netvision.net.il 3



זה ממנכ"ל משרד החינוך ד"ר חנוך רינות ולאחר שנים גם מד"ר שמשון שושני. (מצ"ב).

החידונים הבילאומיים לטפל גם בחידונים לנוער בישראל ובתפוצות. על חבר ההנהלה מטעם החברה לחקר המקרא ומשרד החינוך – יוסף שער – הוטל לטפל בהיקף חומר החידון, חבר פעיל של ההנהלה העולמית של חידוני התנ"ך הלאומיים והבינלאומיים בתפקיד מנסח תקנון חידון התנ"ך , היקפו ומבנהו ומחבר השאלות

נתונים אישיים מ"ז: 00188091-3 תאריך לידה: 17 באפריל 1928 . השנה ימלאו לו 85 שנה. כתובתו: ת"ד 8597 ירושלים 8597

השכלה גבוהה: תואר שני. בוגר בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין +האוניברסיטה העברית בירושלים במגמות: חינוך, ספרות, לשון ומקרא. ביטחון: חבר בארגון ה"הגנה", בין חלוצי המתגייסים לצה"ל (1947), לחם במלחמות ישראל (עצמאות,סיני, ששת הימים). משרד הביטחון העניק לו את העיטורים: "ע ד י" ו"ע ל ה".

46.117.97.103 18:38, 11 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

מקומו של מידע זה, לאחר סינון ועריכה, בערך יוסף שער. דוד שי - שיחה 05:32, 12 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

שינוי שערכתי בתאריך 12 באפריל 2014[עריכת קוד מקור]

שלום, ערכתי היום, 12 באפריל 2014 שינויים רבים בפסקה ״שלבי החידון לנוער יהודי״ לגבי החידונים המחוזיים והארצי. דברים רבים השתנו מאז שנכתבה פסקה זו, והיה הרבה לתקן. כמעט וכתבתי את כל הפסקה מחדש. אני כותב זאת כמקור מוסמך, כתלמיד שהכיר את החידונים המחוזיים והארצי, וחלק מנבחרת חידון התנ״ך של בית ספרי. עדכנתי גם על דברים חדשים שנוספו השנה לחידון...

משוב מ-5 במאי 2014[עריכת קוד מקור]

יפה מאוד 5.29.34.218 18:36, 5 במאי 2014 (IDT) למה לא כתוב אבל למה דווקה זה ביום העצמאות[תגובה]

שמות הזוכים[עריכת קוד מקור]

לרשום את שמות הזוכים בחידון התנ"ך לנוער עולמי לדורותיו בסדר כרונולוגי

87.68.242.145 13:10, 6 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
נכון. נועמאורי - שיחה 10:53, 18 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

תוכן החידון;[עריכת קוד מקור]

אולי כדאי גם לכתוב על מה בדיוק הם נבחנים. ואיזו רמת ידע ושאלות לדוגמא וכו זה מאוד מעניין...

הרבה שגיאות בנושא חידוני התנך לנוער ולמבוגריםכמו שנת1974[עריכת קוד מקור]

ראשית שמעון שטרית השר מעוךם לא זכה בחידון התנך לנוער כמו שהוא מתגאה בו ועוד שר משפטים לשעבר בסך הכל חתן תנך לילדים שנית בשנת 1974 נגשה שרה נתניהו למבחנים המוקדמים ועברה בהצלחה והעדיפה לטפל בפצועי צהל ביום הכפוריםבשנה זו נבחרו 4 מישראל ולא שלושה כפי העבר לרגל המליון הרביעי בחידון הארצי זכה עמוס ביתן מקרית ים בחידון העולמי הוכתר בשוגג אולי לא בשוגג חיים ורנר בעולמי אבל הישראלים ערערו מאחר והשופטים העניקו לורנר 10 נקודות במקום6 וגם בשאלה הזהה בת 16 חלקים ענה עמוס ביתן חתן הארצי על כל החלקים כשאחרים מקבלים מקבלים מלא הנקודות כולל חיים ורנר שלא ענה על השאלה גם בשאלה הזהה הראשונה טעו השופטים בניקוד וניכר כי לא בדקו כלל את התשובות ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אנא ספק מקורות לדבריך. ‏עמיחישיחה 23:39, 12 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

מקימי החידון[עריכת קוד מקור]

נפלה טעות בנושא זהות מייסדי חידון התנ"ך. גב' הרצוג הייתה אחראית על חגיגות העשור ואישררה את הצעתו של פרופ' גבריהו, מורו לתנ"ך של בן-גוריון ומייסד חוגי התנ"ך הארציים, לערוך חידון ארצי. כאחראית על חגיגות העשור גב' הרצוג נשאה באחריות ואכן אשררה אך מפעל הקמת החידון נעשה על יד פרופ' גבריהו. מצורפים בזאת תמונה של נס החידון ע"ש גבריהו

קובץ:נס חידון התנך.jpg
נס חידון התנך העולמי ע"ש פרופ' חמ"י גבריהו

גבריהו היה אחראי באופן אישי על מפעל חידון התנ"ך עד למותו. בתמונה בדף החידון ניתן לראות את גבריהו עומד על הבמה לצדו של שמעון פרס להענקת נס החידון.

בקובץ הבא יצחק נבון מתאר את פועלו של גבריהו http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800399c8/File/0b0717068106fd1c

כמובן שום פרויקט גדול לא קם לבד ועשרות אנשים לקחו חלק בהקמת החידון לאורך השנים אך אין ספק שמוביל החידון בתחילתו ולאורך השנים היה גבריהו.

בקובץ הארכיון הבא משנת 1958 ניתן לראות את מכתבו של גבריהו (עמוד 31) אל נשכת נשיא המדינה בנוגע לאיסוף השאלון. מהמכתב מסתמן שגבריהו עסק בהקמת החידון ובניהולו בפועל וכן הגב' הרצוג אינה מכותבת או מיודעת במכתב. http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800399c8/File/0b071706804bc4fb Itamarro1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) Itamarro1 - שיחה 15:05, 13 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

מתעניין בתחום החינוך, במיוחד לגיל הרך, והיסטוריה, תודה רבה על המקורות. האם תוכל להעביר את מכתבו של גבריהו מעמוד 31 שהזכרת לעיל? בקישור לא ניתן לראות אותו. תודה, ‏עמיחישיחה 10:18, 13 במאי 2019 (IDT)[תגובה]
בוודאי עמיחי, מצורף
קובץ:מכתב מחמ"י גבריהו ללשכת נשיא המדינה בדבר שאלת הנשיא לחידון התנ"ך הראשון.pdf
מכתב מחמ"י גבריהו ללשכת נשיא המדינה בדבר שאלת הנשיא לחידון התנ"ך הראשון

בברכה, איתמר Itamarro1 - שיחה 15:05, 13 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

תודה רבה! תיקנתי את האמור בערך, לאור המכתב. ‏עמיחישיחה 15:11, 13 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

לרפרנס עתידי, הנה מאמר נוסף על יוסף שער שבו מדובר על חיים גבריהו כמייסד החידון. בספרו חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי / יוסף שער מדבר הסופר על ההיסטוריה של הקמת החידון. Itamarro1 - שיחה 13:04, 26 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

תודה! יש הרבה בלבול בין החידון למבוגרים, שנוסד ב-1958, לחידון לנוערת שנוסד ב-1963. ‏עמיחישיחה 16:30, 26 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחידון התנ"ך שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:28, 14 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחידון התנ"ך שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:15, 13 במאי 2023 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחידון התנ"ך שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:03, 10 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]