שיחה:איסור אכילת קטניות בפסח

מהן קטניות?

הקורא הפשוט שנקלע לערך זה מאבד את הידיים והרגליים. הוא רק רוצה לדעת מה מותר ומה אסור ונקלע לסבך הלכתי. אפשר לתת פה רשימה של סןגי הקטניות העיקריםם אותם לא אוכלים יהודי אשכנז? רצוי בפתיח. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח בניסן ה'תשס"ח • 20:48, 22 באפריל 2008 (IDT)

כשהקורא יתחיל לקורא הוא יווכה כי אין שום הגדרה ל"קטניות" זה "שם מותג" לכל האיסורים בפסח מלבד חמץ. --ניסן - שיחה 09:37, 25 באפריל 2008 (IDT)

הוספתי לך דוגמאות של קטניות "נכון לפסח תשס"ח" בכדי שתיווכח כי אין שום הגדרה לקטניות. --ניסן - שיחה 16:19, 27 באפריל 2008 (IDT)

העברה מחמץ

קיצצתי שם את ההתפלפלות המורחבת. מי שחושב שיש משהו שצריך להוסיף פה - הרי הקטע לפניו:

הדים למנהג זה נמצאים כבר בתחילת המאה ה-14 אצל רבינו ירוחם הכותב "אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח מנהג שטות הוא זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן ולא ידעתי למה?". מנהג זה התחיל כמנהג של יחידים, למשל דברי הסמ"ק: "וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל, וכן נראה כמדומה ששמעתי על הפולים שלא לבשל בפסח כי אם במים רותחים מתחילת נתינתן בקדרה, וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו יחיאל היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פוויי"ש וגם היה אומר כן בשם גדולים".(הגהות סמק מצוריך (לסמק) סי' ריט, י-ם תשלז, חב עמ' שלח-ט). אולם מאז, המנהג הזה תפס תאוצה, וככל שמתווספות השנים מתווספות החומרות והמאכלים שנכללים בגדר "קטניות" כוללים כמעט כל דבר שנאכל ואינו מים או מצה. למשל בשו"ת מהרי"ל(סימן כה) וצוקער - רגילים ליזהר אם אינו צורך גדול לרפואה, כי הרוכלים מערבים כמה מינים. וזרע קנבו"ס - הר"מ מערזבורק התיר. כמון - אמנם לפי הסמ"ק נראה לאסור כל דמידגן, כמו חרדל וקטנית כדמפורש שם, אף כי אין צריך ליזהר מן השמן מלהדליק".

ההגדרה לקטניות חרגה הרבה במהלך הדורות מההגדרה הבוטאנית והפכה למושג הלכתי העומד בפני עצמו. למשל:

שאלה: כיצד יש לברך על הקאוו' (קפה) ועל הטע (תה) גם אם אין חשש איסור לשתות' בפסח.

תשובה: הנה אשיב על ראשון ראשון. בדבר הברכה, כבר נתבאר בתשוב' פרח מטה אהרן חלק ראשון סי' מ' דמברכין עליה' שהכל... ועל דבר הקאווי לשתותו בפסח דרכי להורות דכל שנחרכו קודם פסח ביד ישראל מותר לשתותו בפסח כי אף אם נאמר דהוי כמיני קטניות או שיש לגזור בהם משום מיני קטניות אף שגדילים באילנות כפי הנשמע, והיא גופ' גזיר', מ"מ כיון שחורכין אותן קודם פסח עד שנפסל מאכילת כלב א"כ אין חשש איסור כלל, ואע"ג דמבואר בא"ח סי' תמ"ב דאפ"ה אסור לאכול החמץ שנחרך קודם זמנו רק לקיימו מתירין, היינו חמץ דגן גמור משא"כ מיני קטניות ודאי אין איסור בחרכו קודם זמנו, ועוד דהא רבים אומרים דאין זה מיני קטניות כלל, מש"ה אין להחמיר כולי האי. אכן בטע שמעתי שרבים פורשים שלא לשתותו בפסח, לפי שיש חשש רמאו' שמשתמשין בט"ע ואח"כ חוזרין ומייבשין אותו למכור, ושמא נשתמש תחלה עם חמץ, וכן שמעתי משלמים וכן רבים. לכן שומר נפשו ירחק מהם, כי בפסח צריכין הרחקה טפי. ובאמת הראשונים לא הזכירו דינים אלו, לפי שלא היה מצוי ביניהם דברים כאלו במדינות אלו, רק חדשי' מקרוב באו מארץ תורגמה. והנלע"ד כתבתי. הק' יעקב.

— שו"ת שבות יעקב חלק ב סימן ה

במהלך הדורות היו רבנים שרצו לבטל מנהג זה או אף למנוע את הסחף בהכללת מאכלים נוספים לרשימה. מפורסם הוא ר' יעקב עמדין שלחם נגד הכללת תפוחי אדמה באיסור הקטניות:

האריך אדמ"ו הה"ג נר"ו ע"ד מיני קטניות לבטל המנהג. ותמיהני על כל גאוני הדור אשר היו לפנינו שלא שמו אל לבם לדבר הזה לבטל מנהג ממש שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו. ולא עוד שהיו מוסיפין. ואסרו כמה מינים מפני שדומין לקטניות כמו חרדל. וכמון שנקרא קימל וגם עניס. ואפילו השמנים שנעשו מדברים ההם כמו (ריב איל) החמירו. ודכירנא כד הוינא טליא והי' אב"ד ור"מ פה הגאון מוה' צבי הירש זצ"ל שהחמיר מאוד אפילו בפול המצרי ירוקים שנכבשו במלח בעודן לחין. והזרע ר"ל פול הלבן עדיין לא נראה בהם. ואסרן לאכלן בפסח. כך שמעתי אז ולא זכיתי לשאלו בעת ההיא. כי הייתי צעיר לימים. ובהיותי במנהיים רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין (תפוחי אדמה). מפני שעושין מהם קמח ואני עמדתי כנגדם. ביודעי שאין הצבור יכולין לעמוד בזולתם. והוא מאכל עניים. וראיתי המעשה כמה פעמים שבני הכפרים האכילו אותם לבני ביתם מאין להם לחם ומזון די. ונצחתי אותם על ידי אנשי הקהל שם שצוו על המורה שלא יאסור דבר חדש מה שלא אסרו הרבנים שישבו שם על כיסא הוראה, כי לא הי' בעת ההיא אב"ד שם. כי הר"מ מקלויז הרב מוה' מענדל יאנקוי ז"ל הי' שם למורה, ומה טוב אם יסכימו כל חכמי הדור לדעת אחת. ומסופקני אם יבוא הדבר פעם אחת על מכונו בדור הזה שגברה הקנאה. ויראים יותר מן המנהגים כמפני גופי תורה.

— שו"ת שאילת יעבץ (חלק ב סימן קמז (ד))

בשנים האחרונות ניסו כמה רבנים להתיר את הקטניות בפסח [1] אך צעד זה גרר ביקורת חריפה. על הבעייתיות בהתרת הקטניות ניתן מצוא כבר בדבריו של בעל ערוך השולחן:

ודע דמדינא מותר לאכול אורז וכל מיני קטניות בפסח. מ"מ הנהיגו רבותינו ואבותינו זה הרבה מאות מן השנים, וקבלו עליהם באיסור לבלי לאכול אורז ומיני קטניות בפסח... ואיסור זה כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטל, והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה... ועם כי יש מדינות שלא נהגו בחומרא זו, מ"מ כל מדינות אשכנז, וצרפת ורוסיא ופולניא, קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם החומרא הטובה הלזו שיש בה טעם בעיקר, ופורץ גדר ישכנו נחש. אך בפירוש קבלו שאם אולי יהיה שנת בצורת ח"ו שהעניים רעבים ללחם, אז כל חכמי העיר ובראשם מרא דאתרא מתירים לאכול קטניות בפסח...

— ערוך השולחן, או"ח תנ"ג סע' ד, ה, ו

דוגמה לאבולוציה שחלה באיסור הקטניות, יכול לשמש מעמדם "הקטנייתי" של השמנים המופקים מגרעינים. אם בימי הסמ"ק לא נמנעו מלהדליק בשמן כל שהוא, הרי שכבר הרב קוק נזקק לשאלה האם מותר להשתמש בשמן שומשומין, והוא נאלץ להתפלמס עם רבנים אחרים שאסרו שמן זה, וידם הייתה על העליונה. שמן זה נפסל משום קטניות ושמן הסויה שימש עד שנות ה-60 של המאה ה-20 כשמן המותר משום קטניות, אולם מאז שנות ה-60 הוא נאסר ושמן הכותנה החליף את מקומו כשמן כשר לפסח "ללא חשש קטניות". אולם מאז תחילת המאה ה-21 גם שמן זה הפך לשמן לאוכלי קטניות בלבד, ושמן הדקלים תפס את מקומו זמנית, כי כבר שמן האגוזים נושף בעורפו ומבקש את הבכורה. כל צעד כזה מעלה את מחיר השמן בכ-30% למשל שמן אגוזים עולה פי 3 משמן הסויה.

לא כל דבר הוא קטניות

משתמש:ניסן יואלי הוסיף לפסקת הפתיחה כי "האיסור יכול לחול על כל מאכל שאינו חמץ גמור ואינו מוגבל בשום כלל. הוא יכול לחול על מאכלים שונים כגון זרעונים, פרות האילן ואף על מאכלים מן החי." ואף הוסיף תמונות בהן פירות האילן לא זכו להיתר אכילה למי שמקפיד על קטניות.

סבורני שהנ"ל הגזים. אם יש תערובת קטניות, אז מקובל הלכתית לדון בדבר כבתערובת חמץ (רק לעניין אכילה כמובן, אין חשש איסור הנאה או אפילו בל ייראה ובל יימצא), ואין על כך חולק. אך התוספת שלו כאילו כל דבר יכול להיות קטניות מוגזמת ביותר. יש הבדל בין הלכה לנהלי מתן כשרות. המפעל בקריית גת, כך אני מניח, מייצר במרחב אחד אגוזים וצימוקים יחד עם גרעינים וזרעונים המוגדרים קטניות. המפעל בחר שלא להפריד בין אזורי הייצור (ואולי אפילו השתמשו באותם מתקני אריזה) אז הרבנות המקומית לא לקחה סיכון והכשירה רק לאוכלי קטניות. אציין שאני אישית מצאתי בוטן באריזת שקדים (ומהכשר אשכנזי מעולה). זו לא הלכה, זו זהירות יתרה של פסח, ואין מקום לכך בערך זה, אלא בערך כשרות. זה דומה לכך שאין הכשר בד"ץ על מלפפונים חמוצים למרות שכל המרכיבים למהדרין, זה פשוט מנהג לא לאכול "חמוצים" וזו לא הלכה.

לסיכום, יש להסיר את התמונות ואת הפסקה (המקוממת לטעמי) שנוספה בראש. לא כל חומרא של פסח צריך להגדיר כהלכה חדשה. ‏DGtal‏ 20:19, 27 באפריל 2008 (IDT)

גם אני חש כך, ולכן פניתי לדיגיטל ולעוד שניים לחוות את דעתם. בשלב זה אני מסיר את העריכה, שממש עלולה להטעות, ובואו נדון פה להגעה לניסוח מוסכם. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 21:29, 27 באפריל 2008 (IDT)

משיחת משתמש:קונילמל:

זה לא נכון, יש פסקה הלכה בנושא קטניות. אני בן לעדות אשכנז והתחתנתי עם יוצאת העדה התוניסאית, חג שני עשינו אצל ההורים שלה והיו כמה דברים שאמרתי להם שאסור לי לאכול אבל את הרוב הגדול כן. אח שלי שיש לו מקרה דומה מצא פסק הלכה של הרב אליעזר מלמד המציין את כל הדברים שהם בחזקת קטניות ואסורים לאשכנזים (ולחלק מיוצאי מרוקו וכד') אני אשלח לו מייל לבקש ממנו את הדף עצמו. לעניין של התמונות שהוא הביא, כנראה שהוסיפו לשם שמן שהוא קטניות והרי זה אוסר את הדג. הדג עצמו ברור שהוא אינו קטניות. למשל עוד סיפור מהחג האחרון, סבתא של אשתי הכינה שתי סוגים של מטבוחה באחד היא שמה שמן דקלים וממנה אני אכלתי ובשניה היא שמה שמן אחר שהוא קטניות ולכן ממנו לא אכלתי. איני יודע כיצד לערוך את הערך נראה לי שצריך לכתוב אותו מחדש. בברכת לשנה הבאה בירושלים הבנויה קוני למל • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 20:25, 27 באפריל 2008 (IDT)

לחגי אדלר שלום. אתה בעצמך בקשת בתחילת דף השיחה להגדיר מהם קטניות. אולם אין הגדרה. כל רב מגדיר זאת איך שבא לו. הדוגמאות שהבאתי מוכיחות מעל לכל ספק שהנושא פרוץ. התמונות באות להמחיש זאת ותמונה שווה יותר מ-1000 מילים להסביר לקורא מזדמן מהו חוסר ההגדרה לאיסור. אולי הסגנון אינו לטעמך, ואפשר לסגנן זאת טוב יותר אולם וודאי ווודאי שלא למחוק. אני דורש להחזיר את הדבר לקדמותו, ולאפשר לי ולאחרים לסגנן זאת טוב יותר. לגבי הסגנון אפשר לתת הערות וליעץ אבל בשום פנים ואופן לא למחוק.

יתר על כן המחיקה שלכם היא ברוטלית בצורה שלא תאמן. אני תקנתי שגיאות כתיב, הוספתי קישורים פנימיים בויקיפדיה, הוספתי קישורים חיצוניים שכל כולם אין להם קשר לנושא של הגדרת הקטניות. אתם מחקת הכל כמו פיל בחנות חרסינה. מחקתם תשובה של ת"ח מלפני למעלה מ-200 שנה שצטוט ממנה הופיעה לפני התוספות שלי, ממש לא יאומן איזה ונדליזם מסוגלים לעשות המפקחים של וקיפדיה באתר. --ניסן - שיחה 21:55, 27 באפריל 2008 (IDT)

"שחזור ברוטלי" לעריכה מאוד שנויה במחלוקת. אתה יודע שזה שנוי במחלוקת ובכל זאת לא טורח להוועץ בדף השיחה אם זה מקובל. לא היה ביכולתי לבור את המוץ מהתבן, אך בהחלט אתה מוזמן לחזור ולהוסיף את השינויים המועילים שאינם במחלוקת. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 22:34, 27 באפריל 2008 (IDT)

אני חולק על הבנתו של ר' ניסן לפיו התחום פרוץ. אני חוזר ומדגיש שיש הפרש בין ההלכה לבין ההחמרות הנוספות של גופי הכשרות. אם תלך עם רשימת מוצרים לרבנים השונים (בד"ץ, רבנות וכו') תקבל התאמה מאוד גבוהה בהגדרת קטניות (כמובן שיש נושאים שטרם הוכרעו לחלוטין, כמו לפתית, שמן קטניות [שאגב, באירופה אכלו גם כי לא הייתה שום אפשרות אחרת] וכד'). השאלה שעומדת לפני נותני הכשרות סבוכה יותר: מה לעשות במפעל שמייצר קטניות ודברים אחרים (התשובה די פשוטה: אם יש חשש עירוב קטניות, לא יתירו לאשכנזים). אפשר להוסיף פרק על התנהגות גופי כשרות בפסח (האמת, שווה ערך עצמאי), אבל זה לא קשור לעיקר ההלכה/מנהג/גזירה. ‏DGtal‏ 22:48, 27 באפריל 2008 (IDT)

לDGtal שלום. אני הבאתי דוגמא קיצונית של "הרינג כשר לפסח לאוכלי קטניות" שמי שקבע זאת זה לא אחר מאשר בד"ץ בראשות הרב עובדיה יוסף, הנחשב אצל רבים כפוסק הדור. האם זה חופף הגדרות של רבנים אחרים בנושא הקטניות? אני חוזר ומבקש רשות להעלות שוב את הפסקאות שנמחקו, ואלי לנסח אותם בצורה יותר ויקיפדית אך בוודאי שלא למחוק אותן. יתר על כן לא דברתי כלל על "כשרות מהדרין" שזה נושא בפני עצמו, וראוי להתייחסות נפרדת בערך בפני עצמו. כאן מדובר על פסילת מוצרים שאין בהם שום מרכיב של קטניות מכל סוג שהוא, ואעפ"כ בד"ץ בראשות רב בקנה מידה כמו הרב עובדיה יוסף מגדיר אותו בקטניות. ייתכן וזה מרגיז כמה מן הקוראים והמפקחים על האתר. אבל לא אני הכתובת לטרוניות. אני מביא עובדות, אולי לא נעימות אבל הם שייכות לנושא של קטניות בפסח בדיוק על מה שנכתב על כך לפני ההוספות שלי. לא אני קובע מה זה חומרא ומה אמר רב פלוני ואיפה הקונסנזוס אלא מציג דברים בהוויתם ותו לא. --ניסן - שיחה 22:55, 27 באפריל 2008 (IDT)

יש דרך פשוטה מאוד להפוך הרינג לקטניות, מייצרים אותו בשיטה הרגילה. לא אתה ולא אני יודעים (לפי תמונה:פילה הרינג כבוש לאוכלי קטניות.jpg) מה מקור הרכיבים הכתובים (ואלו שלא כתובים, לא כל רכיב חייב להיכתב לפי התקן הישראלי), למשל אפשר לשאול באלו תבלינים השתמשו (ויש תבלינים שהם קטניות) ומה המקור ממנו יוצר החומר המשמר (en:Potassium sorbate). אתה מוזמן לשלוח מייל לבד"ץ (הנה האתר) ולשאול. אגב, בחברת "מעדני מיקי" מייצרים חומוס כשר לפסח, אז אני משער שזו תהיה התשובה. אם תשאל את הרב עובדיה אם הרינג זה קטניות, הוא ייאמר שלא. אם תשאל אותו למה הוא לא מכשיר את זה לאשכנזים, תקבל תשובה. אני שב ומדגיש, יש אלף סיבות לא לכתוב כשר לאוכלי קטניות, לא כולן הלכתיות באופן ישיר. מספיק שתקרא את המדריכים שמוציאים כל הבד"צים לפני הפסח (זהירות, אלו חוברות די עבות) בשביל להבין שיש שיקולים סבוכים יותר בהכשרת תעשיית המזון מהשאלה "האם חומר פלוני הוא קטניות". ‏DGtal‏ 00:21, 28 באפריל 2008 (IDT)

ל-Dgtal בוקר טוב. כל הטענות שלך ידועות והן בדיוק הנקודה שיש להדגיש בערך איסור הקטניות. זה לא חל על מזון מסויים אלא גם על תערובות, (הרי כל האיסור נולד מחשש לתערובות, ונקודה זו כלל לא מודגשת בערך זה) כל המדריכים שציינת הם בעצם גם כן סיכומים של ספרי שו"ת שונים המשקפים מה זה קטניות ומהו היקף האיסור. לכל זה אין זכר בערך ויש להכניס אותו ג"כ. אני ניסיתי במיטב יכולתי לעשות זאת אולם אתם פסלתם זאת. אני מוכן לנסח זאת שנית ולהעלות זאת שוב לערך אולם אבקש מכם להתייחס לדבר בכובד ראש ולא בצורה ונדליסטית כפי שזה נעשה אתמול. --ניסן - שיחה 07:07, 28 באפריל 2008 (IDT)

המדריכים שציינתי אינם שו"תים או קרוב לכך וכדאי שתתייחס להם כסוגה עצמאית ובמפורש התוכן שלהם איננו "מה זה קטניות ומהו היקף האיסור", אלא "אלו הקפדות יש אצלנו במערכת הכשרות", זה לא קשור רק לקטניות.

כדי להדגים, אתן דוגמא לתשובה מאתר בד"ץ בית יוסף (ההדגשות שלי):

ח' ניסן תשס"ח

לכבוד הרב היקר שלום ברצוני לשאול מספר שאלות 1. אם שקדים טחונים מותרים לאשכנזים, למה שקדים פרוסים הם קטניות ואסורים לאשכנזים?' 2. פיסטוק, בוטנים וכו’’ מבחינה בוטנית מוגדרים כאגוזים. אז למה הם מוגדרים כקטניות ואסורים? 3. האם חציל ופלפל אדום חריף מותרים בפסח לאשכנזים? בתודה מראש

א.שקדים אינם מוגדרים כקיטניות, בין שלמים בין טחונים, אולם יתכן כי השקדים נטחנו במטחנה שטחנו בה קיטניות בלא ניקוי בינתיים, ולכן נכתב עליהם "לאוכלי קיטניות".

ב. הגדרת הקיטנית היא מורכבת מאוד, יש האומרים דהיינו שגדל בתרמית [אולי צ"ל תרמיל?], ויש האומרים שכל הנזרע וגדל כמותו בלא תוספת בשר (כעגבניות ומלפפון), נחשב כקיטנית, ורבני האשכנזים החמירו בכל סברות אלו, עם זאת ודאי שהפיסטוק אינו נחשב למין קיטנית.

ג. חציל ופלפל אדום חריף אינם נחשבים כקיטנית, אלא כירק. ומותרים גם לאשכנזים

מסעיף א' רואים ששקדים אינם קטניות, אבל אם הם מעובדים בתעשייה בכלים שבהם מייצרים גם קטניות, הבד"ץ לא מתיר אותם לאשכנזים מטעמי זהירות (כנראה דיני תערובות שציינת)

מסעיף ב' רואים שיש כמה הגדרות לקטניות, אך גם המחמירים ביותר לא יאסרו הכל, אלא רק מה שכלול באחת ההגדרות האלו.

כמדומני שתשובה זו מדגימה כמעט את כל הטענות שלי. ‏DGtal‏ 09:01, 28 באפריל 2008 (IDT)

ויקיפדיה איננה ספר הלכה אלא אנציקלופדיה. היא איננה פוסקת הלכות אלא מתארת מצב קיים ותו לא. למה שקדים הם קטניות או לא זה כלל לא צריך לענין את הקורא בסעיפים הדנים בתאור התופעה, במציאות שהייתה בעבר או העכשווית. ולכן כל מה שציינת זה טוב ויפה בסעיפים הבאים. ולכן לדעתי יש מקום להחזיר את מה שכתבתי בחזרה עם כמה שינויי סגנון לפי חוות דעת עניניינות בנושא ה"סגנוניות" של הקוראים, או שלכם. אני מוכן להכין טיוטא. אמור היכן לפרסם אותה בכדי שיחד נשפר אותה עד שתהיה ראויה לפי דעת רוב המבקרים להיכלל בערך עצמו. --ניסן - שיחה 10:54, 28 באפריל 2008 (IDT)

ויקיפדיה לא פוסקת הלכות, היא מתארת (או מנסה לתאר) מציאות הלכתית ומעשית. אם תכתוב שרבנים אומרים (נעזוב הלכה לרגע) ששקדים זה לפעמים קטניות, זו פשוט הונאה של הקורא (וסליחה על הבוטות). שקדים הם לא קטניות (אלא אם הם התבשלו בכלי קטניות), הם גם לא חמץ (אלא אם התבשלו עם חמץ), הם גם לא בשריים (אלא אם בישלת אותם עם בשר) והם גם לא אסורים בהנאה (אלא אם עבדת אותם כעבודה זרה, הם איסור ערלה או שבישלת אותם יחד עם בשר וחלב). אם כבודו רוצה לשלב בערך את תיאור שיקולי מערכות הכשרות והבד"צים ולהרחיב את הפיסקה העוסקת בתערובת קטניות, תבוא עליו ברכה. ואני מציע את משתמש:ניסן יואלי/איסור קטניות כמקום לטיוטה זו. ‏DGtal‏ 17:44, 28 באפריל 2008 (IDT)

שיעבור ביקורת עמיתים רצינית לפני שיוכנס למרחב הראשי. אחרת בפסח הבא כל קוראי ויקיפדיה האשכנזים ימותו ברעב... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בניסן ה'תשס"ח • 17:49, 28 באפריל 2008 (IDT)

רשימת הקטניות האסורות לפי הר מלמד.

המאכלים המוכרים הכלולים במנהג זה הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (גרצקע), כרכום, כרשינה, לוביה, לוף, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל (כמון), קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם המוצרים העשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס ופריכיות אורז.

החרדל והפשתן אינם מין קטניות, אלא שנהגו לאוסרן מפני שהם גדלים בשרביטים כדוגמת הקטניות. כתב הרמ"א שמותר לאכול שבת וכוסברא מפני שאינם מיני קטניות. אבל כתבו האחרונים שצריך לבודקם היטב מפני שפעמים רבות מעורבים בהם חיטים, ויש אומרים שטוב להחמיר שלא לאוכלם בפסח (מ"א, מ"ב תנג, יג). לגבי בוטנים נחלקו המנהגים. בירושלים ובמקומות רבים נמנעו מלאוכלם (מקראי קודש ב, ס). בליטא נהגו לאוכלם. ומי שאינו יודע אם נהגו במשפחתו להחמיר בהם, רשאי לאוכלם (אג"מ או"ח ג, סג).

קמח תפוחי אדמה מותר בפסח. ואין לטעון שעל פי מנהג איסור קטניות יש לאסור כל דבר שעושים ממנו קמח, מפני שרק מה שגדולי אשכנז הראשונים נהגו לאסור בפועל כלול במנהג, וכיוון שתפוחי אדמה לא היו אז באירופה אינם בכלל האיסור (אג"מ או"ח ג, סג).

— הרב אליעזר מלמד

הועבר מהערך קטניות

היה שם את הקטע הארוך מידי הזה: "הדים למנהג זה נמצאים כבר בתחילת המאה ה-14 אצל רבינו ירוחם הכותב "אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח מנהג שטות הוא זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן ולא ידעתי למה?". מנהג זה התחיל כמנהג של יחידים, למשל דברי הסמ"ק: "וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל, וכן נראה כמדומה ששמעתי על הפולים שלא לבשל בפסח כי אם במים רותחים מתחילת נתינתן בקדרה, וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו יחיאל היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פוויי"ש וגם היה אומר כן בשם גדולים".(הגהות סמ"ק מצוריך (לסמ"ק) סי' ריט, י-ם תשל"ז, ח"ב עמ' שלח-ט). אולם מאז, המנהג הזה תפס תאוצה, וככל שמתווספות השנים מתווספות החומרות והמאכלים שנכללים בגדר "קטניות" כוללים כמעט כל דבר שנאכל ואינו מים או מצה. למשל בשו"ת מהרי"ל(סימן כה) וצוקער - רגילים ליזהר אם אינו צורך גדול לרפואה, כי הרוכלים מערבים כמה מינים. וזרע קנבו"ס - הר"מ מערזבורק התיר. כמון - אמנם לפי הסמ"ק נראה לאסור כל דמידגן, כמו חרדל וקטנית כדמפורש שם, אף כי אין צריך ליזהר מן השמן מלהדליק". במהלך הדורות היו רבנים שרצו לבטל מנהג זה או אף למנוע את הסחף בהכללת מאכלים נוספים לרשימה.

דוגמה להתפתחות באיסור הקטניות יכולים לשמש השמנים המופקים מגרעינים. אם בימי הסמ"ק לא נמנעו מלהדליק בשמן, הרי שכבר הרב קוק נזקק לשאלה אם מותר להשתמש בשמן שומשומין, והוא נאלץ להתפלמס עם רבנים אחרים שאסרו שמן זה. עד שנות ה-60 של המאה ה-20 היה עדיין שמן הסויה מותר משום קטניות, אולם מאז שנות ה-60 הוא נאסר ושמן הכותנה החליף את מקומו כשמן כשר לפסח "ללא חשש קטניות". אולם מאז תחילת המאה ה-21 גם שמן זה הפך לשמן לאוכלי קטניות בלבד, ושמן הדקלים תפס את מקומו זמנית, כי כבר שמן האגוזים נושף בעורפו ומבקש את הבכורה. כל צעד כזה מעלה את מחיר השמן בכ-30%. לדוגמה מחירו של שמן אגוזים יקר פי 3 משמן סויה."

איך משלבים אותו בטקסט? נינצ'ה - שיחה 11:10, 24 בספטמבר 2008 (IDT)

נהגו להדליק בשמן קטניות (אף אם נלתתו במים), וכמדומני שגם בדורות מאוחרים יותר לא אסרו זאת, הרב קוק התיר לאכול שמן שומשומין, שיוצר בשיטה החדשה שלא כוללת השריה במים.

היו פוסקים שהתירו שימוש בשמן כותנה בפסח ואף נתנו לו הכשר, אבל גם הדיעה האוסרת שימוש בשמן כותנה בפסח איננה ממש חדשה, המנחת יצחק (ג, קלח) אסר שימוש בשמן כותנה.

שמן האגוזים תופס את מקום שמן הדקלים בגלל ההבדל באיכות השמנים.

גלגולו של מנהג הקטניות בפסח עד ימינו

אני מפנה את הקוראים לעבודת מחקר מקיפה ויחודית ( תואר שלישי) באוניברסיטת בר אילן בנושא זה.המחקר סוקר את גלגולו של מנהג זה בעדות ישראל תוך בדיקת ספרות חז"ל, ספרות השו"ת לדורותיה עד ימינו אלה,את הפולמוסים מעל דפי העתונות של התקופה הן בארץ והן בחו"ל ועוד.את המחקר אפשר למצוא בספריות בר אילן,העברית,בן צבי ועוד תחת שם המחבר :בן לולו יוסף,תשנ"ט 1999.

שם הערך

השם המדוייק יותר לנושא דנן הוא מנהג איסור הקטניות, לדעתי יש להעביר את הערך אליו. נת- ה- - שיחה 20:28, 14 במרץ 2010 (IST)

המקור הראשון למנהג קטניות

אני מסב את תשומת הלב לכך שהמקור הראשון למנהג איסור הקטניות הוא בדרשה לפסח של רבי אלעזר מוורמס (לפני 800 שנה), וכפי שהעיר שמחה עמנואל במבוא למהדורתו לדרשה. אני מתקן בהתאם בערך. רועי זק - שיחה 10:20, 17 באוקטובר 2010 (IST)

דברי רד"צ הופמן בעניין מנהג ירושלים

איני רואה בעיה בכתוב בערך על דבריו של רד"צ הופמן, בסימן הקודם בשו"ת מלמד להועיל מובא מכתבו של תושב א"י בנושא דומה, כך שלא נראה שהיה לו קושי מיוחד בבירור המנהג, בנוסף הדברים גם הובאו בשמו, ולא כעובדה סתמית. בחיפוש עכשיו מצאתי שהרב מלמד כותב "בירושלים ובמקומות רבים נמנעו מלאוכלם (מקראי קודש ב, ס). בליטא נהגו לאוכלם" (מקראי קודש - ספרו של הרב צבי פסח פרנק שהיה רבה של ירושלים).

אמת שהרד"צ הופמן כתב כך, אבל היות והוא לא התגורר בירושלים מעולם, יש בעיה לקבוע מסמרות על 'מנהג ירושלים אשכנזי' כאשר המקור מתבסס רק עליו. בכלל יש בעיה לקבוע קביעות לגבי מנהגים על סמך דברים הככתובים בספרים, היות ומנהג אינו מה שכתוב בספר, אלא מה שנהוג בפועל. בכל אופן 'מקראי קודש' יכול לשמש מקור טוב הרבה יותר, היות והוא נכתב על ידי הרב פרנק שהיה אב"ד ורב בירושלים. נת- ה- - שיחה 00:10, 4 באפריל 2012 (IDT)

עריכות שבוטלו

הוספתי לערך 'מנהג איסור קטניות' ידיעות חשובות בנושא, על פי ספר יסודי שמבאר את כל הנושא מבחינה הלכתית, ספר 'ללא חשש קטניות'. הוספתי מדברי הספר הנ"ל לעניין החומרה להחשיב את כל מה שגדל בשרביטין כקטניות שבעל מחבר הספר הנ"ל טוען שאין לחומרא זו שום בסיס. לא מובן לי מדוע נמחקה הערה זו.moshe

שלום משה. ביטולי העריכות נומקו בתקצירי עריכה. תוכל לראות את התקצירים בדף הגרסאות הקודמות המקושר מלשונית בראש הדף. לעניין השרביטין, הערך כבר מציג את ההגדרה ההלכתית הזו באופן מסוייג, כך שהצגת העובדה שגם מחבר בן דורנו אינו מקבל אותה, מועילה רק לניפוח חשיבות חיבורו. גם נוסח התוספת היה מוטה, בקובעו שאותו מחבר צודק והט"ז טועה. ראה: ויקיפדיה:נקודת מבט ניטרלית. בברכה, משתמש כבד - 14:00, 17/02/13

לכבוד המשתמש הכבד אני חדש וטרי בכל הקשור לויקיפדיה אנא דון אותי לכף זכות, עוד לא למדתי איך משתמשים בויקיפדיה. ותודה על עזרתך. וכמובן שאין בכוונתי לחלק ציונים לט"ז. מכל מקום אני חושב שבספר הנ"ל יש בעניין הזה של השרביטין דבר שאינו כתוב בויקיפדיה. בספר הנ"ל מסביר למה לדעתו כמובן אין בסיס לחידוש הדיני שכתב הט"ז, וזו נקודה שלא כתובה בויקיפדיה, אני מסכים איתך שצריך לכתוב אותה בצורה שאינה מוטה, אשמח אם תוכל לעזור לי בניסוח נכון של ההערה.moshe

שוב שלום. כל עוד הערך אינו מציג את טיעונו של הט"ז אין צורך בהצגת ביקורת עליו. בשביל לסייע לך בהרחבת הערך אני צריך ללמוד את הנושא בעצמי, ולכך אין לי פנאי. אם אתה סבור שביכולתך לכתוב בנושא באופן ניטרלי ותוך הבחנה בין עיקר לטפל, אתה יכול לנסות בעצמך. בברכה, משתמש כבד - 00:51,

19/02/13

לכבוד המשתמש הכבד, ראה נא את נסיוני, כמדומני שכתבתי באופן ניטרלי בברכת פורים שמח, moshe

שלום משה ותודה על ההרחבות. גם בנוסח החדש הביקורת על הט"ז כפי שהוצגה בערך נראית לי מטעה כי הט"ז הגדיר את הקטניות לעניין האיסור עוד לפני הציטוט מהסמ"ק, וממילא הסמ"ק כתב שהמנהג להחמיר גם בקטניות שאינן דומות לדגן. בברכה, משתמש כבד - 17:47, 21/02/13

לכבוד המשתמש הכבד

לא הבנתי את כוונתך, הסמ"ק הוא אחד המקורות הראשוניים לדין זה, והט"ז שחי כמה מאות שנים אחריו הסביר את הטעם שאסור לאכול חרדל אחרת מדברי הסמ"ק, ואם כן התמיהה על הט"ז בעינה עומדת, moshe

שלום. בהערה היה כתוב: ”הט"ז סימן תנ"ג סק"א, הקשה למה תבלינים אינם בכלל המנהג כמו שמפורש כתב הרמ"א בסימן תנ"ג סעיף א' ואילו חרדל מפורש כתב הרמ"א בסימן תס"ד שהוא אסור ונכלל הוא בכלל המנהג, למרות שחרדל הוא גם תבלין. כדי ליישב קושיה זו חידש הט"ז שנאסר כל דבר שהוא קטנית או שדומה הוא לקטנית בצורת הגידול, דהיינו שהוא גדל בשרביטין.”

זו טעות, שכן תחילה הט"ז כתב שנאסר כל הדומה לדגן, ורק אח"כ שאל על החרדל והסיק שגידולו בשרביטין נחשב לדימיון לדגן. אם תרצה לכתוב משהו כמו: "אך הסבר אחר לדברי הסמ"ק ראו בספר" וכו', אז בבקשה. במידת הצורך אתפנה להמשך הדיון אחרי פורים. שבת שלום! בברכה, משתמש כבד - 03:07, 22/02/13

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839
  • In מנהג איסור קטניות on 2013-05-04 13:08:16, 404 Not Found
  • In מנהג איסור קטניות on 2013-05-05 06:53:41, 404 Not Found
  • In מנהג איסור קטניות on 2013-05-15 12:05:00, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 15:05, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540
  • In מנהג איסור קטניות on 2013-05-04 13:08:16, 404 Not Found
  • In מנהג איסור קטניות on 2013-05-05 06:53:55, 404 Not Found
  • In מנהג איסור קטניות on 2013-05-15 12:05:14, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 15:05, 15 במאי 2013 (IDT)

דיווח שאורכב ב-07 בינואר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בפרסומים השונים שפרסמתם לגבי מחברים שעסקו בנושא הקטניות נשמט שמו של חיבור מקיף בנושא זה שנעשה כעבודת דוקטורט באוניבסיטת בר אילן בשנת 1998 ע"י ד"ר יוסף בן לולו.שם החיבור: " קטניות בפסח - גלגולו והתפתחותו ההלכתית וההסטורית של מנהג זה בעדות ישראל עד ימינו". אודה לכם אם תוסיפו חיבור זה לרשימה הביבליוגרפית שפרסמתם באתר זה.

נודה לך, אם תואיל להמציא לנו קישור זמין למאמר. אין בנותן טעם לציין למאמר בזמן שאינו נגיש לעיון הציבור. בברכה בן-ימין - שיחה 22:32, 7 בינואר 2020 (IST)

קטניות בפסח - גלגולו והתפתחותו ההלכתית וההיסטורית של מנהג זה בעדות ישראל עד ימינו.של מנהג

מחבר ד"ר יוסף בן לולו.

יצא במהדורה חדשה בפסח תשפ"א ומעודכן עד פסח תשפ"א.

נמצא בצומת ספרים ובסטימצקי 2A00:A040:195:54C1:4965:C3F9:E142:30C9 17:25, 28 בנובמבר 2021 (IST)

גלגולו ההלכתי וההיסטורי של מנהג הקטניות בפסח

בשנת תשפא יצא המחקר בנושא זה בספר שערוך היטב בהוצאת "דני ספרים".כיום אפשר להשיג את הספר בהוצאה לאור וכן ברשתות סטימצקי וצומת ספרים 2A00:A040:195:54C1:F401:3709:B854:CBAF 20:51, 11 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באיסור אכילת קטניות בפסח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.torahbase.org/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A6%D7%95-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190228004034/http://www.torahbase.org/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A6%D7%95-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:19, 7 בנובמבר 2022 (IST)

שם הערך

שם הערך כרגע מציג מצג שווא של "איסור" אני לא חושב שיש מי שסובר שיש איסור (במלוא מובן המילה) באכילת קטניות, מציע לשנות לאכילת קטניות בפסח או מנהג אי אכילת קטניות בפסח.

בעלי הידע ביהדות אייל • שיחה 23:53, 3 באפריל 2023 (IDT)

יש מנהג לאסור. ראו דיונים קודמים בש:איסור שתיית מים בחילופי תקופות ובש:איסור לימוד מקרא בלילה.

לדעתי האישית, רצוי להשמיט את המילה "איסור" (או "מצוות") מכותרות ערכים באופן גורף, גם כאשר כן מדובר באיסור, חוץ ממקרים חריגים. בן עדריאל • שיחה • י"ג בניסן ה'תשפ"ג 23:58, 3 באפריל 2023 (IDT)

מנהג אי אכילת קטניות בפסח הוא שם הולם. בכל מקרה זה עניין קוסמטי. מי שיקרא את הפתיח בלבד יבין בהחלט את העניין ולא ממש משנה אם יש 'איסור' בכותרת אם לאו. טל ומטר - שיחה 00:16, 4 באפריל 2023 (IDT)

אני מסכים עם עמדתו של בן עדריאל, ואם מתעקשים למרות הכל על השימוש במילה איסור אזי לכל הפחות במקרה זה ניתן לכתוב מנהג איסור אכילת קטניות בפסח. מי-נהר - שיחה 00:19, 4 באפריל 2023 (IDT)

מסכים עם מי נהר ובן עדריאל. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 00:20, 4 באפריל 2023 (IDT)

"מנהג ישראל דין הוא", ולכן אין צורך לשנות את שם הערך. כשם שלא מציינים בשם הערך האם איסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, כך אין צורך לציין שמקור האיסור הוא המנהג. דוד שי - שיחה 01:01, 4 באפריל 2023 (IDT)

אבקש להעיר לדיון ששם הערך המוצג בתבנית חג הפסח הינו קטניות בפסח וגם תוכן הערך עוסק גם בגישות מדוע כן לאכול קטניות בפסח. מי-נהר - שיחה 01:06, 4 באפריל 2023 (IDT)

מסכים בכללות עם עמדתו של @דוד שי. לא משנה אם זה איסור מהתורה או ממקור אחר. איסור הוא איסור. לגבי הערתו של בן עדריאל, חשוב לציין כי במקרה דנן, הסרת המילה "איסור", תגרום להבנה שמשתמע ממנה היפך מאיסור ולכן עדיף להשאיר את השם הנוכחי או להוסיף את המילה "מנהג" כהצעתו של העורך הנכבד מי נהר. ידך-הגדושה - שיחה 01:38, 4 באפריל 2023 (IDT)

דוד שי מדובר במנהג שלא נהגו בו כל ישראל, הוא מוכר יותר כסוגייה הלכתית ולא כאיסור. אייל • שיחה 01:57, 4 באפריל 2023 (IDT)

מבחינת אלה שנהגו ונוהגים, זהו איסור גמור. לעובדה שלא הכל נוהגים כך אין חשיבות. דוד שי - שיחה 02:07, 4 באפריל 2023 (IDT)

לא, גם מי שנוהג כך מודע לזה שזה לא איסור גמור. אייל • שיחה 02:16, 4 באפריל 2023 (IDT)

באמת? אז מדוע על הכשרי בד"ץ העדה החרדית כתוב "הכשר הבד"ץ לא כולל פסח", כלומר מבחינתם המוצר אינו כשר לפסח? דוד שי - שיחה 02:32, 4 באפריל 2023 (IDT)

כי יש מנהג שלא לאכול, זה באמת סתימות מצידם שהם לא פותחים ליין לאוכלי קטניות. אייל • שיחה 02:40, 4 באפריל 2023 (IDT)

ראה בתוך הערך את דברי רבנו פרץ: "רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל". וראה בדברי המהרי"ל: ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על לא תסור מן הדבר אשר יורוך". ידך-הגדושה - שיחה 02:55, 4 באפריל 2023 (IDT)

הצעה (בלי הבעת עמדה): אי אכילת קטניות בפסח. אי"ש / שו"ת, י"ג בניסן ה'תשפ"ג ; 02:55, 4 באפריל 2023 (IDT)

בדברי מהרי"ל אין שום דבר, הוא מציב איסור אחר.
דברי רבינו פרץ לא סותרים לצירוף "מנהג איסור", על אף שלדעתי זה כמעט אוקסימורון. אייל • שיחה 02:56, 4 באפריל 2023 (IDT)

לענ"ד נראה שעדיף ששם הערך יכלול את המילה מנהג, כלומר: מנהג איסור קטניות או מנהג אי אכילת קטניות או אפילו אולי מנהג קטניות. לגבי דברי דוד שי, יש הבדל גדול בין מה שאסור מדינא (בין דאורייתא ובין דרבנן) לבין מה שנאסר מכח המנהג. איסורי דרבנן הם איסור מדאורייתא (של לא תסור)! מנהג עם כל תוקפו הוא חלש הרבה יותר. ידך-הגדושה, אני מקווה שברור לך שגם לדעת המהרי"ל יוצאי עדות המזרח לא חייבים מיתה... באם היה נפתח ערך על אי שתיית מי ברז בפסח היה עולה על דעתך לקרוא לו איסור שתיית מי ברז בפסח?

גילוי נאות: אני אשכנזי... הימן האזרחי - שיחה 08:54, 4 באפריל 2023 (IDT)

השם הנכון בעיניי הוא מנהג איסור קטניות בפסח. זה מנהג, רצוי שיהיה מוזכר שזה איסור ובפסח. וזה תוך איזון של אורך מינימלי. Yyy774 - שיחה 09:00, 4 באפריל 2023 (IDT)

"הכשר הבד"ץ אינו כולל פסח" אין פירושו שמבחינתם המוצר "אינו כשר לפסח", אלא שהם לא אחראים על כשרותו לפסח. שמעתי זאת ממשגיח בבד"ץ העדה החרדית.--Nahum - שיחה 10:32, 4 באפריל 2023 (IDT)

הנושא מוכר יותר כסוגיה הלכתית מאשר כאיסור, ובפרט כאשר חצי מהעם כן יכול לאכול קטניות בפסח. הרי מדובר במנהג ישראל הנוהג בקרב אחינו האשכנזים. נכון שזה מנהג חשוב, שמדיר שינה ממי שמתארח בחג. אך אני מצטרף למסתייגים מהמילה "איסור" בהקשר זה. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:21, 4 באפריל 2023 (IDT)

מבקש להבהיר יותר את עמדתי: מצד אחד, איסור שנקבע על פי מנהג הוא אכן איסור לעדות שנהגו במנהג זה. ראו גם את דברי הערוך השולחן בתוך הערך ("כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטל, והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה") המבאר יפה את העניין. מצד שני, בערך שנכתב לכלל ישראל, אנו צריכים לקחת בחשבון את כל העדות. חשוב גם להבהיר כי אמנם זה מוגדר כ"איסור" אבל גם לאשכנזים יש הבדל בין מנהג האסור מהתורה ונכתב בתורה לבין איסור שמקורו במנהג. לכן יהיה נכון להכניס את המילה "מנהג". "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"- חשוב לכתוב באופן מתאים לקורא הישראלי הממוצע שוויקיפדיה היא המקור המרכזי שלו להכרת היהדות. אציין כי יש מכתב מהרבי (הרמ"מ) מלובביץ' המבאר יפה איך ייתכן (מצד פנימיות העניין) כי אותו מוצר אסור לאדם מעדה אחת ומותר לגמרי לבן עדה אחרת. איני זוכר כעת היכן נדפס המכתב. אודה ללחיים 2 sbl770 אבגד ינון גלעדי קער א וועלט הצורב יאללה בלגן ידך-הגדושה שיע.ק השקפה MOSHE AMOZIGH איש הישראלי ‏בעלי הידע בחב"ד אם יוכלו לסייע בעניין זה. ידך-הגדושה - שיחה 16:31, 4 באפריל 2023 (IDT)

מה אתם אומרים:" איסור אכילת קטניות בפסח לאשכנזים" או משהו כזה. אבגד - שיחה 19:13, 4 באפריל 2023 (IDT)

אשכנזים זה בעייתי, מה עם מרוקאים?... אייל • שיחה 19:28, 4 באפריל 2023 (IDT)

אייל מה הוחלט? אם משנים נראה לי עדיף שזה יהיה היום. הימן האזרחי - שיחה 09:47, 11 באפריל 2023 (IDT)

מבחינתי שיהיה דיון עד לשנה הבאה...
אני רק מציין שבספרות המחקרית (=ספרו של יוסף בן לולו) זה מוגדר בקצרה כקטניות בפסח. אייל • שיחה 15:06, 11 באפריל 2023 (IDT)

מה עם ההצעה של @Yyy774 מנהג איסור קטניות בפסח? כולל "איסור" אבל מציין מראש שזה "מנהג"? מה דעתכם @אייל@הימן האזרחי? ידך-הגדושה - שיחה 17:13, 11 באפריל 2023 (IDT)

אני בעד הימן האזרחי - שיחה 17:27, 11 באפריל 2023 (IDT)

גם בעד וגם כך דעת מי נהר ובייגל, רוב שאר המשתתפים בעד שינוי לדבר כזה כוללני, אני חשוב שבכגון דא נשנה למנהג איסור אכילת קטניות בפסח, ואחר כך נמשיך את הדיון, תקני? אייל • שיחה 18:12, 11 באפריל 2023 (IDT)

זו הרי דעת הרוב. הדיון מוצה. ניתן להעביר. אם מישהו ירצה להמשיך את הדיון, זה תמיד אפשרי. ידך-הגדושה - שיחה 07:52, 13 באפריל 2023 (IDT)

אני גם בעד 'מנהג איסור קטניות בפסח'. מגבל - שיחה 08:38, 13 באפריל 2023 (IDT)

בעד אבגד - שיחה 09:31, 13 באפריל 2023 (IDT)

נפלא, במקום לפשט את שם הערך, רק סרבלנו אותו עוד יותר. בן עדריאל • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשפ"ג 10:58, 19 באפריל 2023 (IDT)

בעד "קטניות בפסח" ‏«kotz» «שיחה» 11:02, 19 באפריל 2023 (IDT)

הדיון ממשיך, שיניתי לבינתים, האיסור מפריע לפרנק כמוני. אייל • שיחה 01:33, 21 באפריל 2023 (IDT)

לכן הצעתי להוסיף את המילה לאשכנזים. אבל יש כמה ספרדים שגם נוהגים אז אולי צריך למצוא מילה ממצה אבגד - שיחה 05:58, 21 באפריל 2023 (IDT)

אני לא רואה שום צורך בהוספת המילה "לאשכנזים", וגם המילה "מנהג" בשם הערך מיותרת לטעמי, ולכן אני בעד השם איסור קטניות בפסח. דוד שי - שיחה 07:30, 21 באפריל 2023 (IDT)

@דוד שי @Biegel @Danny-w @Kotz @Nahum @Yyy774 @אבגד @איש הישראלי @בן עדריאל @הימן האזרחי @מגבל @מי-נהר @טל ומטר.
השם הכי פשוט אם הכי קונטציות שליליות הוא פשוט קטניות בפסח כך גם בספרות המחקרית.
בתור פשרה פשוטה, יש מתנגדים? אייל • שיחה 13:54, 21 באפריל 2023 (IDT)

לי אין התנגדות. אבל שתישאר הפניה מהשם הנוכחי.--Nahum - שיחה 14:08, 21 באפריל 2023 (IDT)

@אייל, אני נגד. אם נבחר בשם הזה נושא הערך ישתנה לשיטות השונות בתפוצות ישראל בעניין קטניות בפסח. ואז יהיה ראוי לפצל ממנו ערך על מנהג איסור קטניות בפסח. זה חזרה לאותו המקום.

השם הנוכחי סביר בעיניי. Yyy774 - שיחה 14:16, 21 באפריל 2023 (IDT)

@אייל קטניות בפסח זה הכי טוב. איסור זו מילה תקיפה מדי ביחס למה שזה באמת. להוסיף "לאשכנזים" זה נוראי, מה גם שזה לא מדויק. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 14:20, 21 באפריל 2023 (IDT)

בעד ‏«kotz» «שיחה» 16:35, 21 באפריל 2023 (IDT)

להבהיר: בעד "קטניות בפסח" ‏«kotz» «שיחה» 16:36, 21 באפריל 2023 (IDT)

"קטניות בפסח" מפריע לי, כי הנדון הוא אכילה, ולא למשל בל יראה. לדעתי הכי טוב הוא "אכילת קטניות בפסח", אח"כ "איסור אכילת קטניות בפסח", אח"כ "קטניות בפסח", ולבסוף השם הנוכחי. בן עדריאל • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"ג 14:16, 21 באפריל 2023 (IDT)

השם "קטניות בפסח" אינו טוב, משום שמסתיר את עניין האיסור. כשם שלא נחליף את איסורי כישוף ביהדות ל"כישוף ביהדות", כך לא ראוי להסיר את המילה "איסור" כאן. אני מקבל את התיקון של בן עדריאל, ומסכים לשם איסור אכילת קטניות בפסח. דוד שי - שיחה 14:21, 21 באפריל 2023 (IDT)

@דוד שי אבל זה לא איסור! קטניות בפסח זו כותרת של נושא שיש בו מנהגים לכאן ולכאן ובהם תתי מנהגים כאלו ואחרים - ואת כולם ראוי לכלול בכותרת "קטניות בפסח". Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 14:24, 21 באפריל 2023 (IDT)

זה בוודאי איסור על מי שמקבלים מנהג זה. נסה לכבד רב אשכנזי בחומוס או באורז בפסח וספר תוצאות. דוד שי - שיחה 14:42, 21 באפריל 2023 (IDT)

@בן עדריאל איך השם "קטניות בפסח" משמיע לך שזה מכוון גם על "בל יראה"? אגב, אני מכיר אשכנזים שלא משהים קטניות בביתם בפסח. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 14:21, 21 באפריל 2023 (IDT)

זו הבעיה – שלא משתמע מהשם הזה כלום. היית מעביר את נטילת ידיים לסעודה לידיים בסעודה?! בן עדריאל • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"ג 14:36, 21 באפריל 2023 (IDT)

לא חשבתי הרבה. אבל מה דעתכם על קטניות בפסח (חומרא) או קטניות בפסח (גזירה). חוץ מהמילה איסור יש עוד מילים בלקסיקון העברי. טל ומטר - שיחה 15:19, 21 באפריל 2023 (IDT)

אני בעד השם הנוכחי. הימן האזרחי • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"ג • 17:17, 21 באפריל 2023 (IDT)

השם הנוכחי מבטא באופן המדויק ביותר את העניין של קטניות בפסח. הפוסקים שאוסרים את העניין, מתבטאים בפירוש במילה "איסור". מאידך, נכון להכניס גם את המילה "מנהג", כי אמנם זה מוגדר כ"איסור" אבל גם לאשכנזים יש הבדל בין מנהג האסור מהתורה ונכתב בתורה לבין איסור שמקורו במנהג. למעלה בדיון נמנו גם סיבות נוספות להוספת המילה "מנהג" המאזנת ומדייקת את הגדרת העניין ומקורו. ידך-הגדושה - שיחה 17:35, 21 באפריל 2023 (IDT)

מה בנוגע לשם המנהג שלא לאכול קטניות בפסח. ? מי-נהר - שיחה 18:23, 21 באפריל 2023 (IDT)

מסורבל. אייל • שיחה 18:48, 21 באפריל 2023 (IDT)

הבהרה: אני נמצא כעת בחו"ל. מזכיר שוב את הצעתי: "אי אכילת קטניות בפסח". אך תומך גם בהצעת בן עדריאל. אי"ש / שו"ת, א' באייר ה'תשפ"ג ; 19:59, 21 באפריל 2023 (IDT)

מסכים שהשם הנוכחי מסורבל. מציע קטניות בפסח או מקסימום אכילת קטניות בפסח. גם השם איסור קטניות בםסח הוא סביר, מאחר ולבני אשכנז זה איסור גמור. שמש מרפא - שיחה 23:20, 22 באפריל 2023 (IDT)

גם אני בעד 'קטניות בפסח'. מגבל - שיחה 08:14, 23 באפריל 2023 (IDT)

@דוד שי @Biegel @Yyy774 @אבגד @איש הישראלי @הימן האזרחי @מגבל @מי-נהר @טל ומטר, הדיון לא כ"כ מתקדם כהצעת פשרה, מתנגדים לאכילת קטניות בפסח? אייל • שיחה 17:27, 23 במאי 2023 (IDT)

אני מעדיף קטניות בפסח, אבל גם 'אכילת' זה בסדר. הערך עוסק גם במנהגם של הספרדים כן לאכול קטניות.

כיון שהדיון תקוע, אולי נפתח הצבעה או פשוט נעשה כאן ספירת אפים פשוטה ונלך אחרי הרוב? נראה לי מיותר שהדיון הזה ימשיך להמרח. מגבל - שיחה 17:49, 23 במאי 2023 (IDT)

לא מתנגד. 'אכילת קטניות בפסח' או 'קטניות בפסח' הוא שם הולם לערך. טל ומטר - שיחה 18:04, 23 במאי 2023 (IDT)

בעד קטניות בפסח. בן-ימין - שיחה 18:05, 23 במאי 2023 (IDT)

אני בעד שמירת השם הנוכחי, איסור אכילת קטניות בפסח, אבל מוכן להתפשר על קטניות בפסח. דוד שי - שיחה 18:38, 23 במאי 2023 (IDT)

אינני תומך בשם אכילת קטניות בפסח. כן מקבל את השם קטניות בפסח. מי-נהר - שיחה 00:06, 24 במאי 2023 (IDT)

אף אני כמי נהר. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 01:21, 24 במאי 2023 (IDT)

בעד החזרת השם שכבר נקבע באופן זמני מנהג איסור אכילת קטניות בפסח. גם מדגיש שזה מנהג, גם מזכיר את ההגדרה "איסור" שהפוסקים תיארו בו את המנהג. ידך-הגדושה - שיחה 02:22, 24 במאי 2023 (IDT)

נראה שאין מנוס להצבעת שולצה לסיום הסאגה הזאת. שמש מרפא - שיחה 03:28, 24 במאי 2023 (IDT)

בעד הצבעה. לא רואה דרך לצאת מזה אבגד - שיחה 03:46, 24 במאי 2023 (IDT)

טוב, אשמח שמשהו יפתח שולצה.

לחילופין, ניסיתי לספור (מתנצל אם פספסתי):

1. קטניות בפסח: שמש מרפא, מי נהר, ביגל, בן ימין, טל ומטר, מגבל, KOTZ (ודוד שי מוכן להתפשר)

2. מנהג איסור אכילת קטניות בפסח: ידך הגדושה

3. איסור אכילת קטניות בפסח: דוד שי, YYY, הימן האזרחי

4. אכילת קטניות בפסח: שמש מרפא, אייל, מגבל

לדעתי יש כאן רוב ברור. יש כאן מישהו שזה לא מספק אותו ודורש הצבעת שולצה? מגבל - שיחה 08:32, 24 במאי 2023 (IDT)

אני חושב ש2 זה 'מנהג איסור קטניות בפסח' ללא המילה 'אכילה' ובעד זה אני הייתי אבגד - שיחה 22:59, 24 במאי 2023 (IDT)

אם עורכים כתבו שנדרשת הצבעה, כנראה שזו אכן נדרשת. הדיון חוזר על עצמו. יש להתחשב גם בדעות שהופיעו בדיונים הקודמים. ידך-הגדושה - שיחה 23:28, 24 במאי 2023 (IDT)

גם לפי המפה שתיארת, זה לא ממש רוב ברור. בדיוק המקרה לשולצה. חבל שנמשיך להתברבר פה סתם. שמש מרפא - שיחה 01:20, 25 במאי 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באיסור אכילת קטניות בפסח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://shiurim.moreshet.co.il/web/count.asp?zeros=&fileID=1512001&id=1683&mp3=1 נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:18, 6 ביולי 2023 (IDT)