שיחה:אחוז הצבעה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
  • "נוסע חופשי" הוא תרגום מילולי של, free rider שהחלפתי לטרמפיסט - מילה שלטעמי משקפת טוב יותר את המשמעות.
  • "מחקרים של תורת המשחקים, הלוקחים בחשבון את יכולתם של הבוחרים לתקשר זה עם זה, מצאו כי אחוז ההצבעה הצפוי בבחירות בהן משתתף גוף בוחרים גדול, הינו אפס" - מזכיר לי את האדמירל התורכי שקבע "מלטה יוק". ביודענו שאחוז ההצבעה איננו אפס, ראוי להסביר קביעה זו, ולא להשאירה כדבר האורקל.
  • "אחוז הצבעה גבוה נחשב כתוצאה דמוקרטית רצויה, למרות שאין הסכמה בין מדעני המדינה והכלכלנים" - מה לכהן בבית הקברות, כלומר ממתי כלכלנים עוסקים בשיעור הצבעה? דוד שי 09:10, 31 מרץ 2006 (UTC)
כתלמיד לתואר שני במדע המדינה, אני כבר יכול לייחס את החשיבות הראויה לאנשי "הבחירה הרציונלית" המחילים תורות מתימטיות וכלכליות על נושאים של מדע המדינה, דהיינו חשיבות אפסית. איני מתפלא על כך שהם חוזים ששיעור המצביעים הוא אפסי, וזו רק אחת מכמה תחזיות מוזרות ומופרכות שהניב אופן חשיבה זה. אלמוג 09:15, 31 מרץ 2006 (UTC)
לגבי הנקודה השניה שהעלה דוד: אין הדבר דומה ל"מלטה יוק" כלל וכלל, משום שאין שום התעלמות מהמציאות. קראתי כמה מחקרים כאלה, והם יוצאים מנקודת הנחה שהמצביעים רציונליים, ומצביעים אך ורק אם התועלת בהצבעתם עולה על עלות הטורח שבהצבעה. מאחר והסבירות של קול אחד בודד להכריע בחירות אפסית, הדבר הרציונלי לעשות הוא ללכת לפיקניק עם המשפחה במקום לבזבז זמן בקלפי (וזאת בהנחה שאתה משפיע רק על ההחלטה שלך אם להצביע, ואין לך כל שליטה על החלטת כל השאר - הנחה נפוצה בתורת המשחקים). כוונת החוקרים שעשו את התרגיל התאורטי הזה (שלא ממש נכון לקרוא לו מחקר, אלא מודל), אינה להתעלם מהמציאות שאנשים רבים מצביעים, אלא להצביע על כך שאלה שכן מצביעים, עושים זאת ממניעים לא רציונאליים. לגבי הנקודה השלישית: כלכלנים עוסקים בשאלות של כיצד להגיע להכרעות כלכליות אופטימלית בארגונים, ובכללם הממשלה. השאלה איזו שיטת בחירות מובילה לצמיחה כלכלית אופטימלית, למשל, היא שאלה כלכלית פרופר. במאמר מוסגר, לא מכבר ניתנה לנו דוגמא מעניינת מאוד בצרפת על הקשר בין מדיניות כלכלית לשיעור הצבעה. צביקה 23:13, 12 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

אחוזים ושברים[עריכת קוד מקור]

הערך מבלבל בין אחוזים ושברים. החלק (השבר) המצביע יכול להגיע לחצי, אבל אם אחוז ההצבעה הוא חצי, אזי רק 1 מתוך 200 אזרחים ממשים את זכותם.ladypine 10:51, 31 מרץ 2006 (UTC)

תיקנתי הערך לפי ההערה. יוצא קצת מלאכותי, אבל לא נורא. אלמוג 10:59, 31 מרץ 2006 (UTC)

למה הערך נטול מקורות[עריכת קוד מקור]

אין מראי מקום, אין הפניות, אין לינקים. האם הכל מתבסס על ידע אישי?--Arikb 16:48, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

הערך תורגם מהויקי האנגלית (עד כמה שאני זוכר זה מופיע בתקצירי העריכה), הקטעים הנוגעים לישראל נלקחו מהמקומות המופיעים בקישורים החיצוניים וב"קריאה נוספת". קילגור טראוט 16:50, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
בערך האנגלי ספרתי 40 פוט נוטס. אני יודע שזו מלאכה סיזיפית איומה אבל לפחות חלק...--Arikb 16:56, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
אני לא יודע כמה מהם היו כשכתבתי את הערך... אגיע לכך בהקדם. קילגור טראוט 16:57, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
הערך מעולה. עשית עבודה ענקית אבל ללא מראה מקום אחד לרפואה, ביידיש אומרים "סה פס נישט". זה לא מתאים. הגשתי פעם באוניברסיטה עבודה כזו לפרופסור יחזקאל דרור. הצרחות שלו עד עכשיו מהדהדות לי באוזניים...איפה הפוט נוטס?--Arikb 17:04, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
יגיעו, יגיעו. יהיה בסדר. תן לי כמה שבועות... קילגור טראוט 17:08, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
אפשר גם להכניס מימד אקטואלי. הבחירות האחרונות בצרפת. אחוז ההצבעה שם היה גבוה ביותר. מעל 80 אחוז. הנה הלינק:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/577/973.html --Arikb 17:15, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

ענייני לשון[עריכת קוד מקור]

זה בכלל תקין לשונית "אחוז הצבעה"? אחוז ושיעור אינן מילים נרדפות בדיוק, ו"שיעור הצבעה" נשמע לי יותר נכון, גם אם "אחוז הצבעה" רווח מאוד. כדאי כאן לקבל את חוו"ד הלשונאים. מגיסטר 17:51, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

חוות דעת של מומחה[עריכת קוד מקור]

אם אתה מעוניין אפשר לבקש מפרופסור אברהם דיסקין (האוניברסיטה העברית) לעבור על הערך ולחוות את דעתו המקצועית. דיסקין, פרופסור למדעי המדינה, הוא המומחה של ועדת הבחירות המרכזית לענייני אחוזי ההצבעה והששתפות בבחירות. הוא עורך מידי בחירות מדגם סטטיסטי עבור ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ואחר כך מנתח את התוצאות בהשוואה לנתוני האמת ומגיש דו"ח מסכם בעניין. אם תרצה, לאחר שתסיים, אוכל לפנות אליו או שאתן לך את הטלפון שלו.--Arikb 00:00, 13 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

עבדתי בעבר עם דיסקין, אבל הוא לא יזכור את זה. אני מציע שתפנה אליו כבר עכשיו, ובלי קשר אוסיף את מראי המקום לאחר שאתפנה לכך. קילגור טראוט 08:27, 13 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

העריכה בפרק הבדלים בין מערכות בחירות[עריכת קוד מקור]

עשיתי מספר שינויים:

  • ראשית סידרתי את ההשפעות לפסקאות שונות כדי להבדיל בין אחוזי ההצבעה לגופים שונים לבין השינויים בגורליות הבחירות.
  • מחקתי את האנקדוטה על כך שלקרי הצביעו יותר אנשים מלרייגן. נוספו בינתיים כמה עשרות מליוני מצביעים ואכן היו הבדלים באחוזי ההצבעה.
  • קיצרתי בדוגמאות - קלינטון, בלייר ובוש. אין צורך לחזור על הכלל בכל דוגמא.

אם יש שינויים לא ברורים אפשר לשאול אותי לגביהם. יעקב - שיחה 19:42, 12 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ביטלתי את העריכה. המדובר בדוגמאות חשובות. מה שעשית הוא פשוט על פי דעתך השמטת מידע חשוב ומאיר עיניים, ולעיתים חיוני לקורא. המדובר בנושא סבוך, והדוגמאות חיוניות להבהרתו. אני מבקש ממך שלא להשמיט ולו מילה אחת בערך כלשהו בלי לרשום "השמטת מידע" בתקציר העריכה, וודאי שלא להשמיט ולהעלים מידע, מבלי להתייעץ קודם בדף השיחה או אם המשתמש שכתב את המידע, ואולי יוכל להסביר מדוע הוא חיוני. אלמוג 21:12, 12 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
המצב הזה בו אתה לוקח בעלות על מאות ערכים בנושאי ליבה, הכתובים באופן קלוקל עם טעויות תרגמת ומונע כל אפשרות לשפר אותם הוא בלתי סביר. יעקב - שיחה 22:30, 12 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אנסה להציע את תיקוני אחת לאחת ואולי הפעם בעל הערך יואיל בטובו לשפר את השגיאות שהוא עשה (כולנו טועים בזה אין כל בעייה, הבעייה היא באלו אשר אינם מוכנים להודות בכך ואינם מוכנים לתת לאחרים לתקן):
  • בעל הערך כתב: "מערכות בחירות שאינן נוגעות לשליטה ברשות המחוקקת נוטות לאחוז הצבעה נמוך יותר, ולעתים כדי מחצית מן הבחירות הארציות." - מה היא אותה שליטה ברשות המחוקקת? ובמה הן נבדלות מהבחירות הארציות? בדיקה בויקי האנגלית מגלה לנו שמדובר בשליטה ברשות המבצעת, כלומר בחירות הנתפסות גורליות בגלל שניתן יהיה להחליף את הממשלה. את הנושא הזה יש לרכז במקום אחד ולא לפזרו בכמה מקומות. וראו בהמשך.
  • בעל הערך כתב: "בחירות מוניציפליות או מחוזיות, או בחירות משנה על מנת למלא חוסר בגוף המחוקק, נוטות לשיעור הצבעה נמוך, כמו גם בחירות לפרלמנט על-לאומי, מסוג הפרלמנט האירופי." - יש פה ערבוב בין בחירות לגופים אחרים לגמרי (אגב כמה פרלמנטים על לאומיים יש שיש להם בחירות כלליות?) לבין בחירות הנתפסות לא גורליות, ראה סעיף קודם.
  • בעל הערך כתב: "כאשר בחירות לקונגרס בארצות הברית אינן מתרחשות בו זמנית עם בחירת הנשיא (מכונות "בחירות אמצע כהונה" - midterm elections), הן סובלות מאחוז הצבעה נמוך באופן מסורתי מאלו הנערכות במקביל לבחירת הנשיא." - נושא זה, של הצמדה של בחירות חשובות ללא חשובות בעיני הבוחרים זכאי לפסקה נפרדת. הוא קרה גם בישראל בבחירות לראשות הממשלה ויש להזכר זאת. בנוסף, יש להזכיר, דבר שטרם ניסיתי לעשות (לא שזה משנה בעל הערך תמיד משחזר באופן גורף), שהיו הצעות בשנות ה-80 להצמיד את הבחירות לרשויות המקומיות לבחירות לכנסת, בין השאר כדי להעלות את אחוז ההצבעה.
  • בעל הערך כתב: "אחד הגורמים שיש בו כדי להעלות את אחוז ההצבעה הוא מירוץ צמוד בין מועמדים קוטביים בדעותיהם, כאשר הסקרים אינם מראים על ניצחון חד משמעי למי מהם." - יש פה שני דברים, חשיבות הבחירות והקרב הצבוד בסקרים - ערבובם אינו תורם דבר אלא מעיד על חוסר הבנה.
  • בעל הערך כתב: "התוצאה הייתה כי מספר האנשים שהצביעו עבור קרי בשנת 2004 היה גבוה יותר ממספר האנשים שהצביעו עבור רונלד רייגן בשנת 1984." - זוהי אנקדוטה חסרת משמעות שיש למחוק. לארצות הברית נוספו בינתיים כמה עשרות מליוני מצביעים.
  • בעל הערך כתב: "מכאן משתמע כי בחירות שבהן התוצאה נחשבת לידועה מראש, מביאות לאחוז הצבעה נמוך יחסית." - זו כפילות עם הכתוב שני סעיפים למעלה לגבי מירוץ צמוד. בשביל מה לכתוב זאת פעמיים פעם בחיוב ופעם בשלילה? ואם כבר כותבים למה לא בצמוד?
  • בעל הערך כתב: "כפי הנראה בשל כך שלא קם למועמדים אלו מתמודד בעל שיעור קומה, ונראה היה כי בחירתם מובטחת." - מה בדיוק מוסיף האמירה הזאת על שיעור הקומה של המתמודד מולם? הרבה יותר ראוי להסתפק בזה שהבחירות נראו כמוכרעות מראש.
  • מה זה "מדעני המדינה"?
  • בעל הערך כתב: "השפעה של עד חמישה אחוזים על אחוז ההצבעה הסופי." - המקור באנגלית מדבר על חמש נקודות אחוז. מעניין אם בעל הערך יודע מה ההבדל בין השניים.
  • בעל הערך כתב: "נראה כי לתחרות בין מגזרים שונים באוכלוסייה, או להבדלים תרבותיים בין המדינות, השפעה רבה יותר." - כשמדובר על ערך ללא מקורות, למעט ההפניה לויקי האנגלית למקורות, ראוי להצמד לנאמר בויקי האנגלית. שם מדובר על דפוסי הצבעה שונים במדינות שונות ושל מגזרים שונים בתוך אותה מדינה (ראוי להזכיר פה בארץ את דפוסי ההצבעה הנמוכים של ערבים ודפוסי ההצבעה הגבוהים של דתיים). הטענה שהתחרותיות בין מגזרים שונים יכולה להשפיע על אחוזי הצבעה, מעניינת, אך דורשת דיון ממצה על סמך מקורות. בהעדר כאלו מדובר על מחקר עצמאי של בעל הערך, ומכיוון שהוא לא עשה כל מחקר, פשוט טעות בתרגמת. אוסיף על כן דרישה למקור לגבי נקודה זאת.
זהו התוצר של בדיקה של פרק אחד בערך. במקום לנהוג בנימוס מינימלי, ולאפשר לאחרים לערוך את הערך, דורש בעל הערך שבכל נושא תוכן רשימה כזאת ורק לאחר דיון ממצה העניינם יתוקנו, אם הוא ירשה זאת. הכנת רשימה כזאת מכפילה את הזמן שנדרש לעבוד על הערך ומיותרת ומזיקה. הרבה יותר ראוי שבעל הערך יתייחס בכבוד גם לאחרים ובנושאים שנראים לו בעייתיים יבקש הסברים. הרי ברב הנושאים לעיל, גם בעל הערך יודע שהוא פשוט טעה. יעקב - שיחה 09:22, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

לא אענה למי שתוקף אותי אישית. יש לי תשובה לכל מילה ומילה כאן. אבל האמירה שאני "לוקח בעלות על מאות ערכים בנושאי ליבה, הכתובים באופן קלוקל עם טעויות תרגמת" וההתקפה המכוערת והאישית עלי תחת הכינוי "בעל הערך" אינם ראויים לתגובה. אם משהו מהשטויות שכתבת כאן יזלוג מדף השיחה אל הערך עצמו, אתייחס בהתאם, תוך שמירה על הגנת הגירסה היציבה על פי חוקי הוויקיפדיה. אלמוג 09:57, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אין לך תשובה לשום דבר ולכן אתה מתחמק. ולגבי התקפות אישיות - זו הרי המומחיות שלך, האם יש צורך שאמנה מעט משלל ההתקפות חסרות הרסן שלך? יעקב - שיחה 11:07, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תיקון ועדכון גרף[עריכת קוד מקור]

אני לא בטוח היכן פונים בנושא הגרף המלווה את "אחוז ההצבעה בישראל" (לגרף עצמו אין כעת דף שיחה ואם אני עומד ליצור אחד, אני מקבל אזהרה על כך שמשתמשים לא נוהגים לעקוב אחריו...)

קודם כל, היה נחמד אם מישהו יעדכן עליו את הנתון של 2009 / 65.2% ובעיקר צריך להוציא (או לפחות להפריד) את העמודה של 2001 היות ומדובר בבחירות מיוחדות לראשות הממשלה בעוד הגרף מדבר על אחוזי הצבעה לכנסת. תרגומון - שיחה 15:44, 6 בינואר 2013 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:05, 24 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

אחוזי הצבעה בישראל ולפי שעות ביום[עריכת קוד מקור]

שלום,

כתבתי פוסט בנושא. מבחינתי אתם מוזמנים להשתמש בתמונות מהפוסט בערך זה.

http://www.sekerra.com/2015/03/16/263

טל גלילי - שיחה 19:47, 16 במרץ 2015 (IST)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בתמונה של אחוזי הצבעה בישראל השנה 1959 מופיעה פעמיים דווח על ידי: 2A10:8004:2236:0:C528:E913:4B67:F88D 14:33, 25 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

צודק האלמוני, כנראה צריך כנראה לתקן ל-1949. DimaLevin, דן וינקלר, קפקא, דזרט, Dolly City, אקסינו, פעמי-עליון, ספסף, דור מאיר, Naidav2424, MakingItSimpleבעלי הידע במדע המדינה קובץ על יד, Mikey641, arielinson, קרלוס, רונאלדיניו המלךבעלי הידע באיורים. דרדקשיחה • י"ג בניסן ה'תשפ"א • 13:17, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
זה אכן אמור להיות 1949. דזרטשיחה 13:19, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
תודה על הערנות אנונימי יקר! דזרטשיחה 13:20, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
Done טופל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:51, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
רונאלדיניו המלך רק אצלי זה עדיין מופיע? דרדקשיחה • י"ג בניסן ה'תשפ"א • 13:56, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
לא - גם אצלי זה עדיין מופיע 59' במקום 49'. בברכה רבה דזרטשיחה 14:12, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
ריענון עמוק אמור לפתור זאת. קובץ על ידשיחה16:33, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
אכן עכשיו זה בסדר. תודה רבה! דרדקשיחה • י"ד בניסן ה'תשפ"א • 18:10, 26 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באחוז הצבעה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:44, 19 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]