שיחה:אדם

טבלאות

איך מוסיפים טבלאות כמו בויקיפדיה האנגלית, זה לא נותן לי --חכם חנוכה 22:02, 23 ספט' 2004 (UTC)

מה ניסית לעשות ומה יצא? נדב 22:05, 23 ספט' 2004 (UTC)

טבלה של בעל-חיים כמו שיש בויקיפדיה האנגלית, לא יצא טבלה... --חכם חנוכה 12:49, 24 ספט' 2004 (UTC)

תנסה לבנות אחת בארגז חול שלך, ותראה לי מה אתה עושה. שיטה אחרת היא לבנות טבלה בעורך HTML ולעשות העתק הדבק לקוד. נדב 19:16, 24 ספט' 2004 (UTC)

לא הבנתי

ההומו ספיינס התפתח לפני ההומו פלורסינסיס? האדם המודרני התפתח לפני 150,000 והפלרוסינסיס התפתח לפני 100,000.מוזר.

חסר מידע

• חסר מידע חשוב בערך זה - דרך התפתחות האדם מבחינה מנטלית וגם פזיולוגית (הקשורים בינהם קשר בלתי נפרד).

שכן הערך מפרט רבות על תכונות האדם הייחודיות לו, כיום. אך לא כותבים את הסיבות הרבות להתפתחות, שכן התכונות שרשומות הן רק התוצאה לתהליכים, שלא כתובים.

משתמש:שלומי גלעדי

העברה מהאזרח דרור

אתה מבין בזה? כל הערך נראה לי סובל מליקויים וסתירות. רראה למשל קטע זה: (הערותי במודגש) "הומו פלורסינסיס (נפח מוח - כ- 350 סמ"ק אולי 1350?), התפתח באסיה לפני כ-100,000 שנה. תרבות מפותחת, מורכבת וסתגלנית, טכנולוגיה מתוחכמת, חשיבה מופשטת, שימוש בשפה דומה לשלנו, חמלה וקשרי אנוש איך יודעים לפי שרידים?, התנהגות פולחנית וטקסים – אלה היו נקודות ההיכר הבולטות שלהם, שנוי במחלוקת לגבי ההומו פלורסינסיס. האם הקטע הזה שייך רק לאחרון או לכולם? לפני כ-150,000 שנה התפתח מין "משודרג" מתוך אוכלוסייה אחת או יותר של ההומו ספיינס הארכאי. ההומו ספיינס (בעל נפח מוח של כ-1,350 סמ"ק), האדם המודרני – או הקרו מניון הגיח לעולם. האדם המודרני שיפר את טכניקת הציד של קודמיו, פיתח את הדיג, יצר בתי מחסה משופרים, שיפר את השליטה באש, קידם אמצעי רפואה וגם קבורה. בזכות תכונותיו והישגיו השונים, האדם המודרני השאיר חותמו בכל מקום בו דרכה רגלו. כתוצאה מכך ההומינידים האחרים שלא יכלו להתחרות מולו נדחקו לשוליים בעקבות ה"קולוניאליזם" היום יש מקום ל-7B אנשים ואז לא היה מקום ל-20,000? האנושי ותנאי הסביבה הקשים ולבסוף נכחדו. הסבר פרימיטיבי" בקיצור, כל הסיפור לא נראה לי. אם זה לא התחום שלך, מי כן? חגי אדלר 22:45, 22 בינואר 2007 (IST)

זה לא התחום שלי, אני רק חובבן. ממה שאני כן יודע, הרבה ממה שכתוב שם זה שטויות. לדוגמה "לאדם יכולת רגשית גבוהה" - זה לא יחודי לאדם אלא לכל העופות והיונקים שיש להם את חלקי המוח המתאימים. שימפנזים ונמלים ושבלולים ובונים (וכן מין מהנדס סביבה) מייצרים כלים. וכן הלאה. פשוט צריך לתת הערות בדף השיחה של הערך ו\או לשים תבנית עריכה, ולחכות שמישהו שזה כן התחום שלו יבוא וישפץ, ו\או לתרגם מאנגלית ו\או ממקורות נוספים. לעניין הכחדת מינים אחרים 7B זה מספר שנכון לטכנולוגיה הקיימת, עם נפט, ודשנים. השאלה כמה אפשר בטכנולוגיה של ציידים לקטים. בכל מקרה, יש תאוריות כמו הקוף הקטלני - ראה ערך באנגלית בקטגוריה אבולוציית האדם. (אגב מהסתכלות שטחית מאוד בערך המקביל באנגלית הוא נראה נחמד ) האזרח דרור 09:02, 23 בינואר 2007 (IST)

העברתי לשיחת הערך. חגי אדלר 17:18, 23 בינואר 2007 (IST)

העברה משיחת משתמש:חגי אדלר

הנחת על הערך הנ"ל תבנית לשכתוב לפני מעל חצי שנה ומשתמשים נרתעים מלשכתב את הערך בשל אורכו. ייתכן שכדאי להסיר קטעים בעייתיים ולהוסיף תבנית קצרמר מתאים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:31, 7 ביולי 2007 (IDT)

לא להגזים, הוא לא יותר משני דפים ורצוף שגיאות. מבין בעסק מתקן אותו תוך חצי שעה. חגי אדלר 03:38, 7 ביולי 2007 (IDT)

הבעיה היא שמשתמשים נרתעים מהערך הארוך הזה, עובדה שהערך עומד ככה כבר חצי שנה. עדיף להפוך אותו לקצרמר ראוי על מנת שמישהו יוכל להרחיב אותו בצורה כזו שלא ידרוש שכתוב. אחרת אני יכול לחזות שהערך ישכב ככה עוד חצי שנה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 13:02, 7 ביולי 2007 (IDT)

אני מסכים עם יוני. עדיף ערך חלקי על ערך שגוי. מוטב להעביר את הפסקאות עם השגיאות הבולטות לדף השיחה של הערך. שם הם אמנם יטעו קוראים תמימים שיפלו על דף השיחה מחיפוש בגוגל, אבל במקרה זה אין פתרון מוצלח יותר. ליאור 13:18, 7 ביולי 2007 (IDT)

מלמד כץ טיפלו לשביעות רצוני. ישר כח. חגי אדלר 19:37, 9 ביולי 2007 (IDT)

תכונות אנושיות

לפי הבנתי יש שתי תכונות אנושיות המייחדות אותנו מכל שאר היצורים: חשיבה מופשטת והיכולת לתקשר באמצעות שפה מילולית. חשיבה מופשטת כלל לא מופיעה ברשימה הארוכה והמייגעת שבערך. מלבד הצורך להוסיף "חשיבה מופשטת", לפי דעתי המצב כעת לא טוב ויש לשנותו - זה מעייף ואף משעמם לקרוא את הרשימה הזו. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:56, 15 בינואר 2008 (IST)

חשיבה מופשטת נמצאת במקום הראשון ברשימה. לדעתי הרשימה לא ארוכה ומשעמת אם כי יש חלק מהאיברים בה הם מקרים פרטיים של איברים אחרים ברשימה ויש לאחד אותם. דניאל ב. 01:05, 15 בינואר 2008 (IST)

איחוד, ובכך צימצום מספר הנקודות, אכן יעזור. בעניין החשיבה המופשטת, צודק, אבל לפי דעתי יש לנקוב בשמה מפורשות, שיהיה מובן לכל. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 01:44, 15 בינואר 2008 (IST)

אני לא מומחה בתחומים אבל לגבי חשיבה מופשטת כדאי לבדוק לגבי מחקרים בשימפנזים ודולפינים. לגבי שפה מילולית - כנ"ל - אם אופציה להוספה של חיות רבות נוספות כמו פילים לדוגמה. האזרח דרור 13:08, 16 בינואר 2008 (IST)

תוספת שלדעתי תוכל להועיל

במקבילתנו האנגלית מצוינות תנועות הדוגלות ברעיון שבני-האדם צריכים להכחד ושיש דתות הטוענות שהמין האנושי הוא סרטן על-פני המערכת האקולוגית (משהו כזה). לשפוטכם. שונרא 14:42, 17 בינואר 2008 (IST)

==האם האדם הוא מאובן חי?==

הוא היחיד ששרד מקבוצת ההומינינים. חובבשירה 15:22, 3 בפברואר 2008 (IST)

כמה אנשים?

מאיפה אפשר להשיג את המידע כמה בני אדם חיים בעולם? הציוני האחרון - שיחה 21:57, 24 בינואר 2009 (IST)

בערך אוכלוסיית העולם. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:15, 10 במאי 2014 (IDT)

שפות אחרות

יש את הערך הזה רק בשפה אחת אחרת לא מוכרת, ואני לא יודע אם זה טוב או רע. הערך הוא די משני ולא חשוב, אנחנו עשינו הרבה ערכים קרובים לזה ohadik - שיחה - תרומות - ניסוי וויקיפדיה יוצא לדרך! 09:15, 22 בספטמבר 2010 (IST)

כיום מוצגים בדף 14 מקבילות בשפות זרות, בכללן אנגלית וצרפתית. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:12, 10 במאי 2014 (IDT)

בתמונה

בתמונה עם הבחורה , היא חובקת גור גורילות ולא שימפנזה

טעות בידך היא חובקת גור שימפנזה Israel3292 - שיחה 03:26, 25 במאי 2014 (IDT)

הורדת פסקה מביכה ותמונות לא קשורות

ולדימיר פוטין - אחד האנשים המשפיעים ביותר היום

אתמול נכנסתי לערך הזה בשביל למצוא מידע שהייתי זקוק לו על תולדות האנושות (שאכן מצאתי באחד מהערכים המקושרים ב"ראו גם" בסוף הערך), אבל נתקלתי במצבו המביך של הערך.

הפרק על "מוצא האדם" מכיל שני תת פרקים. הראשון שבהם הוא "מוצא האדם בדתות", והשני הוא "מוצא האדם לפי המדע". בכך הערך יוצר מצג שווא כאילו יש שתי גישות שוות ערך למוצא האדם. האחת (שמופיעה ראשונה) היא שהאדם נברא על ידי כל מיני אלים. השניה, שמופיעה אחר כך ועם כותרת יותר מסתייגת, היא איזו אגדה שהמציא אחד דארווין וחבריו המדענים.

ההצגה הזו היא בושה גדולה לוויקיפדיה. זה אמור להיות ערך ביולוגי. פתיחתו היא: "אדם או אדם מודרני הוא מין או תת-מין של יונקים השייך למשפחת ההומינידים, והיחיד מהסוג Homo ששרד עד ימינו". המקום של המידע על המיתוסים הדתיים היא בערך על מיתוסי הבריאה של הדתות השונות. ואכן כל הדברים מופיעים, בצורה טובה יותר ובהרחבה, בערך בריאת העולם שמוקדש למיתוסים הדתיים על בריאת העולם. מקסימום אפשר לייחד משפט עם קישור לשם, וגם זה לא ממש חיוני.

אחרי שבדקתי שכל המידע על המיתוסים אכן מופיע במקום אחר, הסרתי את תת-הפרק הזה. אחר כך הורדתי גם כמה מהתמונות שנוספו לאחרונה: אחת של פוטין עם הכיתוב "ולדימיר פוטין - אחד האנשים המשפיעים ביותר היום", והשניה של זיגמונד פרויד עם הכיתוב ("זיגמונד פרויד מהחשובים שבחוקרי נפש האדם"). הראשונה לחלוטין לא קשורה. למה דוקא פוטין? מה התמונה הזו מלמדת אותנו על הערך? השניה קצת יותר קשורה, אבל גם היא לא באמת מדגימה את האמור בערך.

הכל עשיתי תוך נימוק בתקצירי העריכה ("מוצא האדם: לא באמת רלוונטי לערך זה, וכבר מופיע, ואף בהרחבה, בערך "בריאת העולם"" ו"הורדת תמונות לא רלוונטיות מספיק") ואז בא Uziel302, החזיר את הכל, והעז בחוצפתו לשים לי אזהרת השחתה. כמה קל לשחזר עריכה מנומקת (ועוד של אלמוני, ר"ל) בלי לשים לב למה משחזרים.

אני תומך בהסרת התמונות, אך הטקסט שהסרת הוא חשוב ובעל משמעות. אין רע בהצגת ההשקפה הדתית בערך אודות האדם. יש מקום גם למידע זה. יתרה מכך, ביצוע שינוי גדול כל כך בהחלט דורש דיון מוקדם. גילגמש • שיחה 12:58, 10 במאי 2014 (IDT)

זה אמור להיות ערך ביולוגי. כך זה מופיע בכותרת, ובתבניות בראש הערך. כמו שבערך על השמש לא מוצגות שתי גישות מתחרות: אחת שהשמש נבראה ע"י כל מיני אלים, ואחריה גישה שעל פי המדע היא נוצרה משרידים של כוכבים קדומים, כך אין לעשות גם פה. גם אם מביאים את הגישות הדתיות (דבר שכאמור מיותר, כי הכל מופיע כבר בערך אחר) זה צריך להעשות בצורה אחרת, ורק בסוף הערך, כפי שיש פסקה על "השמש בתרבות האנושית", בסוף.

הסרתי את התמונה של פוטין. התמונה של פרויד לא נראית לי פחות רלוונטית מתמונה של בחורה עם קוף. ויקיפדיה בעיני היא תיעוד של התרבות האנושית, שכוללת בין היתר את הדת, האומנות, הספרות והמדע. כאשר יש פרק העוסק במוצא האדם, התרבות האנושית מתחלקת לשתי שיטות עיקריות: הגישה הדתית והגישה האבולוציונית. אני לא חושב שתפקידה של ויקיפדיה להכריע בין הגישות אלא להציגן כהווייתן בצורה אובייקטיבית. ישנם גם אנשי מדע המקבלים את הגישה הדתית והטענה כי הגישות בלתי ניתנות ליישוב נתונה במחלוקת. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:47, 10 במאי 2014 (IDT)

יש הבדל בין לתאר גישות דתיות, לבין להכניס אותן לערך שאמרו להיות ערך מדעי. כאמור זה ערך שנפתח כמו ערך ביולוגי, ויש בו תבניות בהתאם. ואז פתאום יש ערבוב בין מדע לבין דת. זה ערבוב מטעה ומביך. את שלל האגדות והמיתוסים הדתיים יש להשאיר לערך (שכאמרו קיים) על בריאת העולם. בלאו הכי הכל מוזכר כבר שם, ותוך כדי הקשר. המקסימום שניתן לסבול זה להביא את הדברים בהקשר המתאים כפי שנעשה במקרה של הערך השמש. 79.177.52.110 14:05, 10 במאי 2014 (IDT)

אתמול כשראיתי את השחזור של עוזיאל הסכמתי איתו (בלי להיכנס לדיון על תמונה כזאת או אחרת) מפני שחשבתי שאין רע בכך שערך ויקיפדי יתאר גם את המיתוסים על מוצא האדם בתרבות. אולם לאחר שקראתי תגובה זאת של עוזיאל הבנתי שטעיתי. כנראה שמתכונת הערך הנוכחית באמת מטעה. הבלבול הזה בין מיתוס למציאות (=תיאור העולם על ידי הידע המדעי הנוכחי) והאמירה המוטעית ש"אני לא חושב שתפקידה של ויקיפדיה להכריע בין הגישות אלא להציגן כהווייתן בצורה אובייקטיבית" וכו' מחייבים את שכתוב הערך לפי הקווים שהציע האלמוני והפניית המתעניינים במוצא האדם לפי הדתות אל הערכים הרלוונטיים. Reuveny - שיחה 16:02, 10 במאי 2014 (IDT)

אמנם נושא הערך הוא יצור ביולוגי אך זהו בפירוש אינו ערך על ביולוגיה של האדם. בערך שני פרקים עיקריים, תכונות אנושיות ומוצא האדם. אין פה שום פירוט של תכונות ביולוגיות כגון אנטומיה, תהליכים בגוף האדם וכו' וכו'. לכן אין בעיה להציג בערך מידע על גישות לא מדעיות. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:11, 10 במאי 2014 (IDT)

גם אני לא אוהב את זה שהגישות הדתיות מוצגות לצד המדעיות כאילו שיש להם את אותו המעמד. לדעתי צריך להיות ערך נפרד מוצא האדם בדתות השונות ופה צריך להיות קישור אליו. וגם כמות הדתות והחשיבות שלהם מוזרה בעיניי: אין בודהים ואיסלאם, אבל יש מיתולוגיה של שבט האינקה. Corvus,(שיחה) 14:20, 10 במאי 2014 (IDT)

הצעתו של קורבוס דורשת דיון פיצול. אם תרצה לדון בפיצול, שים תבנית פיצול בראש הערך. גילגמש • שיחה 14:34, 10 במאי 2014 (IDT)

אני נותן את דעתי. אשמח לשמוע אם יש דעות אחרות- הגישה שלי היא שעדיף לא לערב בין דת למדע. ערך הדן בטבע האדם לא צריך לדון באגדה של שבט אינדיאני נידח. Corvus,(שיחה) 14:38, 10 במאי 2014 (IDT)

יש בזה משהו וכך נהגנו גם בערך אלוהים בעצתו של הבירוקרט הנוכחי Slav 4 כאשר הורדנו מידע שעשוי לפגוע. יתכן שגם במקרה זה עדיף לפצל. גילגמש • שיחה 14:41, 10 במאי 2014 (IDT)

בעקרון אתה צודק, אבל אין צורך בערך חדש. כל המידע כבר קיים בערך בריאת העולם.

יש בריאת עולם ויש בריאת אדם. זה לא זהה. Corvus,(שיחה) 21:57, 10 במאי 2014 (IDT)

בעקרון זה באמת לא זהה, אבל במציאות המיתוסים על בריאת האדם מוכלים באלה על בריאת העולם, ובכל מקרה כל מה שכתוב כרגע בפסקה המודברת מופיע בערך על בריאת העולם.

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. מתפקידה להציג עובדות, והשיטה הבלעדית לברר מהן עובדות בעולם היא השיטה המדעית. כשאנו נדרשים לסוגיה כמו מוצא האדם על הערך לעסוק בגישה המדעית, ואת הגישות הדתיות יש להשאיר לערכים שמתעדים אותן. דניאל • תרמו ערך 14:53, 10 במאי 2014 (IDT)

מסכים. ראו את הערך המקצועי בוויקיפדיה האנגלית. ב"ראו גם" הם מקשרים לערכים על בריאת העולם ומוצא האדם וכו' על פי הדתות, אך הערך עצמו מוקדש ליצור הביולוגי "אדם" ולתיאור הידע העובדתי הקיים לגביו, התיאוריות המדעיות המקובלות, וכיו"ב. Ben tetuan - שיחה 15:01, 10 במאי 2014 (IDT)

פיצול הערך, העברת הפרק על מוצא האדם בדתות לתוך ערך אחר או לערך חדש

לתחילת הדיון ראה פסקה קודמת.

• אני בעד פיצול, בערכים השונים העוסקים בבעלי חיים, מעולם לא נכללה פסקה על מוצאם הבריאתני על פי הדתות, האדם אינו שונה. כל נושא שיכול להכנס תחת הכותרת "דת" צריך להופיע בויקיפדיה באחד ממגוון הערכים העוסקים בדת ובנושאים דתיים, לעומת זה כל ערך שניתן לסווגו כנושא מדעי לא יכול לכלול תוכן שאינו מדעי. Israel3292 - שיחה 21:43, 12 במאי 2014 (IDT)

מאידך יש מקום לפסקה "האדם בתרבות" עם סעיף "האדם בדתות" בו יוזכרו בין השאר תיאוריות הבריאה עם הפניה לערך מורחב Israel3292 - שיחה 21:46, 12 במאי 2014 (IDT)

אני מסכים שיש מקום להכללת התוכן הזה (וכפועל יוצא להרחיב את הערך בנקודות חסרות), אבל מתנגד בהחלט להסרת התוכן החשוב הזה. בהתאם לכך אני משחזר לג.יציבה. מי שחושב שהמידע חסר שישלים אותו ולא ימחק תוכן חשוב אחר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:42, 16 במאי 2014 (IDT)

תמכתי בפיצול הערך בהתאם למתווה של משתמש:Slav4 בערך אלוהים. אני לא חושב שצריך למחוק את התוכן לחלוטין כי הוא לכשעצמו ראוי ומעניין. תמכתי בפיצול כי אני חושב שלמען שלום בית עדיף לא לערבב בין הערך על המין הביולוגי "אדם" לבין ההשקפות הדתיות הרבות של דתות רבות על בריאת האדם. יתרה מכך, פיצול הערך יכול לתרום לשני התחומים על ידי אפשרויות הרחבה. הייתי מעוניין לדעת כיצד התפתחה ההשקפה הדתית של בריאת האדם וכפועל יוצא מכך ההתייחסות התרבותית לתופעה זו. מכל הטעמים האלה אני תומך בפיצול. יחד עם זאת, פיצול אין פירושו מחיקת התוכן, אלא העברתו למקום אחר. גילגמש • שיחה 15:45, 16 במאי 2014 (IDT)

המידע הזה קיים כבר בערכים אחרים. אם מעניין אתכם במיוחד שיהיה מרוכז בערך אחד תדאגו שזה יקרה. זה לא מוצדק שהמידע הלא רלוונטי הזה יישאר כאן בנתיים כבן ערובה עד שהפיצול יעשה. דניאל • תרמו ערך 15:48, 16 במאי 2014 (IDT)

מצטרף לדניאל בכל מילה, העובדה שמידע כלשהו הוא מעניין/חשוב/מקדם אג'נדה מסויימת, לא מהווה אפילו שמץ של טיעון לטובת קיומו במקום לא רלוונטי. גם הנוסח המדוייק לחוק השני של התרמודינמיקה יוסר במחיקה מהירה מהערך "פרוגרסיב רוק מזרח תיכוני". Israel3292 - שיחה 15:58, 16 במאי 2014 (IDT)

רלוונטי בריבוע, גם אם הוא אינו תואם לאג'נדה האנטי דתית של מאן דהוא. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:59, 16 במאי 2014 (IDT)

רק הבהרתי נקודה: "מידע חשוב" אינו טיעון. מידת הרלוונטיות במקרה הפרטי הנוכחי היא דיון נוסף Israel3292 - שיחה 16:03, 16 במאי 2014 (IDT)

תומך בדעתו של דניאל. אני לא רואה כאן טיעון אנטי דתי, אלא ענייני ורק מבקש שהוא יישאר כזה. יש למצות כאן את הדיון ולא לפעול בפזיזות. בריאן - שיחה 16:15, 16 במאי 2014 (IDT)

אני לא חושב שעלינו להתייחס למוצא האדם ולמוצא החיות באותו אופן. יש הבדל. ראוי להזכיר גם בערך הנוכחי את העמדות הדתיות בקצרה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ד • 16:49, 16 במאי 2014 (IDT)

בערך יש פרק על מוצא האדם. לנושא זה יש לנו ערך מורחב ומומלץ בשם אבולוציה של האדם ובכל זאת הוא מצוין כאן. כשמציינים את מוצא האדם יש מקום לתת את המידע על האמונות השונות של האדם בדתות השונות. חלק גדול מאוכלוסיית העולם מאמין שמוצא האדם מקורו לא באבולוציה. אנחנו כותבים אנציקלופדיה ויש להביא בה לידי ביטוי את הקיים בנושא. אני לא רואה למה יש להוריד את הפרק הקצר הזה מהערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 19:47, 17 במאי 2014 (IDT)

למה להסתפק בפרק יחיד? לפי אותו היגיון צריך לשכתב גם את הפתיח: "אדם או אדם מודרני הוא מין או תת-מין של יונקים השייך למשפחת ההומינידים, והיחיד מהסוג Homo ששרד עד ימינו; לפי סברה אחרת, האדם נברא מעפר ביום השישי לבריאת העולם". צריך גם להוסיף לערך דינוזאורים את הסברה שמאובניהם נשתלו בקרקע בידי האל כך שייראה כאילו חיו לפני עשרות מיליוני שנים; וגם להוסיף לערך שמש, כפי שהציע האלמוני לעיל, את הסברה שנבראה ביום הרביעי. כפי שכבר נאמר, המדובר בערבוב בין עובדות, שאינן שנויות במחלוקת בקרב העוסקים בתחום, לבין אמונות. ערבוב כזה גורם נזק לוויקיפדיה. אין מניעה להתייחס לאמונות על מוצא האדם בפרק על האדם בתרבות, בקצרה ובאופן פרופורציונלי לשאר הערך. ‏nevuer‏ • שיחה 21:18, 17 במאי 2014 (IDT)

זה נקרא אד אבסורדום ויכול לעבוד גם לכיוון השני (נסו לדמיין בעצמכם). נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ד • 13:56, 18 במאי 2014 (IDT)

ומה לגבי בריאת האדם לפי דוקטרינה דתית אחרת? הרי מלבד הדתות המונותאיסטיות יש מגוון רחב של דתות פוליתאיסטיות שלכל אחת מהן דוגמה משלה שמתארת את בריאת האדם. גילגמש • שיחה 14:03, 18 במאי 2014 (IDT)

ובאמת בפרק מופיעות דוגמאות גם מדתות שונות כולל מיתולוגיה מצרית, כנענית ועוד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:07, 18 במאי 2014 (IDT)

אבל זה אוסף לא מייצג. יש המון דתות בעולם. האם ניתן דוגמה לכל דת במסגרת הערך הזה? גילגמש • שיחה 14:10, 18 במאי 2014 (IDT)

בויקיפדיה העברית בערך כזה יש מקום לאזכור של היהדות, הנצרות, האסלאם, הבודהיזם, אולי עוד דת או שתיים. נרו יאיר • שיחה • י"ח באייר ה'תשע"ד • 14:27, 18 במאי 2014 (IDT)

כפילות

אם כבר דנים, מה בעצם ההבדל בין ערך זה לערך אדם נבון? אין בערך השני (שאינו מבריק) שום דבר שאין בערך שלפנינו, והוא עוסק באותו יצור באופן תמציתי יותר. אני מציע למחוק את אדם נבון ולחסוך עוד קצת בלבולים וכפילויות. Reuveny - שיחה 18:40, 19 במאי 2014 (IDT)

הערך אדם נבון עוסק במין אדם נבון הכולל שני תת מינים. הערך הנוכחי עוסק בתת המין אדם נבון מודרני. Israel3292 - שיחה 08:36, 22 במאי 2014 (IDT)

כמעט דבר לא ידוע על תת המין השני הומו ספיאנס אידלטו ולכן קיומו אינו חשוב או משמעותי מספיק בשביל להצדיק ערך נפרד על ה"מין" בכללותו, וממילא הערך אדם נבון מזכיר אותו במשפט אחד בלבד. חוץ מאותו משפט, כל הערך האדם הנבון עוסק במושא הערך שלפנינו. Reuveny - שיחה 17:54, 22 במאי 2014 (IDT)

אפשר בהחלט לתמצת ולשפר את הערך. לא למחוק.Israel3292 - שיחה 09:34, 23 במאי 2014 (IDT)

לפני שמתמצתים (את מה?) ומשפרים, תגדיר בבקשה מה ההבדל בין שני הערכים ולמה צריך את שניהם. כרגע אין הבדל. Reuveny - שיחה 06:11, 24 במאי 2014 (IDT)

עניתי בהרחבה בפסקה העוקבת Israel3292 - שיחה 01:30, 25 במאי 2014 (IDT)

נסיון לסכם את הדיונים ואת ההצעות

אני מציע לשלב בין ההצעות השונות וגם לשלב את הרעיון שהעלה Reuveny. הערך אדם נבון יוקדש לפן האבולוציוני של האדם (הומו ספיאנס ספאינס). הערך שלפנינו ("אדם") יהיה ערך כללי יותר ויכלול מספר פרקים. אחד הפרקים יוקדש לבריאת האדם על פי הדתות השונות. אני חושב שהצעתו של משתמש:נרו יאיר היא טובה. אני מציע להקדיש מקום לדתות מונותאיסטיות, דתות מהמזרח הקדום (אשור בבל וכו'), דתות מהמזרח הרחוק (סין, יפן וכו) ודתות מהעולם הקלאסי (יוון-רומא). אני מניח שזה יסכם פחות או יותר את רוב המידע הדתי שיש על מוצא האדם.

כמו כן, אני מציע ללמוד מן הערך האנגלי ולהקדיש פרקים גדולים לפיזיולוגיה של האדם, אנטומיה ותרבות. לדעתי מתווה זה יאזן בצורה טובה בין הרצון להקדיש מקום לפן הרוחני-דתי ותרבותי מצד אחד למדע ואבולוציה מהצד השני. אני חושב שכך נוכל להציג לקורא את המידע המלא ומשקף ביותר. היתי שמח לראות גם את ההתייחסות של משתמש:H. sapiens, שכתב את רוב הערכים האבולוציוניים שלנו על מיני האדם, למתווה המוצע. גילגמש • שיחה 09:44, 23 במאי 2014 (IDT)

תודה על הפנייה. אני לא רואה בעיה שהערך יכלול פרק על מוצא האדם לפי הדתות השונות. אפילו ערך מדעי-ביולוגי טהור יכול לכלול פרק בסגנון "בתרבות", לדוגמה בפרק "בתרבות" בערך קופים הבאתי בקיצור מידע על קופים בדתות, מיתולוגיות ופולקלור של תרבויות שונות.
מבחינת הטקסונומיה המדעית, בתוך אדם (סוג) (Homo) הוגדרו מספר מינים, שמהם קיים היום רק מין אחד "אדם נבון" (Homo sapiens). בתוך האדם הנבון יש שחילקו לתת-מינים, אשר מעמדם כלל אינו מוסכם (למשל אין עד היום הסכמה אם הניאנדרטלים צריכים להיכלל כתת-מין של האדם הנבון או כמין נפרד, וכן אין הסכמה לגבי המונח הומו ספיאנס אידלטו). מוסכמה נפוצה אבל לא קונצנזוס היא לייחד את תת המין Homo sapiens sapiens לבני אדם אשר זהים מבחינה אנטומית לבני-האדם שחיים היום. עכשיו השאלה היא האם הערך אדם צריך להיות מזוהה עם אחד הטקסונים הביולוגים שלמעלה, ואם כן איזה מהם, או לקבל ערך נפרד. השיטה בויקי האנגלית נראית לי הכי הגיונית: הם זיהו את Human עם המין אדם נבון, והקדישו ערך נפרד ל-Anatomically modern humans, שבעברית יכול להיות אדם מודרני אנטומית.
בכל מקרה נראה לי שהערך הנוכחי צריך לכלול את כל מה שמצופה מערך מקיף של מין ביולוגי, למשל אנטומיה, פיזיולוגיה, תפוצה, אורח חיים, תזונה, וכמובן אבולוציה. בנוסף על אלו צריך לכלול פרק או כמה פרקים על תרבות אנושית באופן כללי (אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, הסטוריה, שפות, דתות, אמנות, מדע, טכנולוגיה), ובמסגרת הזו אפשר לשלב את הטקסט על מוצא האדם בדתות. את רוב הנ"ל אפשר לכתוב בקיצור עם הפניות לערכים המורחבים המתאימים. H. sapiens - שיחה 13:06, 23 במאי 2014 (IDT)

מסכים עם הטענות ומצטרך להצעות של H ‏ Israel3292 - שיחה 13:44, 23 במאי 2014 (IDT)

ראובן, האם תוכל להתייחס להצעת הסיכום של גילגמש? תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 06:49, 24 במאי 2014 (IDT)

להסב את תשומת לבך משתמש:H. sapiens; בויקיפדיה האנגלית יש חוסר אחידות בהגדרת נושאם והקשרם של הערכים העוסקים באדם נבון (מדפי השיחה שם התרשמתי כי המקור לבלבול הוא מסיבות היסטוריות - ההבחנה בין הערכים נקבעה בדיעבד, אחרי שבטעות כבר נכתבו ערכים מקבילים או חופפים, ממש כמו שקורה אצלנו עכשיו).

הקישור "H. sapiens" ב-infobox המופיע בראש הערכים הרלוונטיים מפנה בחלק מהערכים העושים בו שימוש לערך "human" ומהתוכן בערכים עצמם משתמע לפעמים כי אכן יש זהות בין השניים, בערכים אחרים הקישור מפנה לערך אחר שנקרא Homo sapiens . מהכותרת והפתיח של זה האחרון ברור כי הוא עוסק במין הטקסונומי H. sapiens, סגנון הכתיבה דומה לזה של ערכים בביולוגיה. עם זאת הנושא מוגדר בפתיח כ-"...הוא השם המדעי של המין human" במקום "...הוא מין בסוג אדם שמאפייניו...", בנוסף הערך מאוד מתומצת (וכתוב גרוע, אם יורשה לי).

בערך human (שכתוב מעולה מכל בחינה אחרת) המצב מסתבך עוד יותר, הערך מכיר רשמית בכך שהמילה human משתמעת לכמה פנים אבל לא מספק שום מידע איזה מהפנים הוא נושא הערך. פסקת הפתיח חורגת מהסגנון המקובל בפסקאות פתיח, חריגות שמאפשרות להתחמק מהצורך הטבעי לספק את המידע המבוקש (במקום "אדם הוא מין/תת מין שמאפייניו..." הניסוח הוא בערך "אדם הוא השורד היחיד בקבוצת ההומינינים שמאפייניו הם..." המאפיינים עצמם רחבים כל כך עד שהם מסוגלים להכיל בלי בעיות גם יצורים שבפירוש לא משתייכים למין אדם נבון, אדם ניאנדרטלי לדוגמא). הערך עצמו פורט כל נושא לכל אחת מהמשמעויות האפשריות של human כאילו ערכים שונים שולבו אחד בשני בהקבלה.

הערך H. s. sapiens הוא ערך ביולוגי על התת מין, אם כי הערך נזהר מלהגדירו רשמית כתת מין טקסונומי ומשאיר במקום זה פתח לראותו כקבוצה לא טקסונומית של אינדיבידואלים בתוך המין הטקסונומי אדם נבון. נראה כי הערך הוא משלים של הערך H. sapiens בעוד ש-human עוסק בנושאים חופפים אך משתמש במודל אחר להגדרת היחס בין הנושאים.

המידע על הנושא "אדם" בהקשר לא ביולוגי נמצא כולו בערך "human" או בערכים מורחבים ש-human שולח אליהם. המידע הביולוגי שנכון לשלושת הערכים כך שאין טעם לחזור עליו נמצא גם הוא כולו (או לפחות בגרסתו המורחבת) בערך human.

לסיכום: אני מציע ללמוד מהקולגות את המתווה העקרוני בלי הטלאים שנוצרו מסיבות אלו ואחרות, כלומר הערכים הדרושים הם:

• ערך מנקודת מבט ביולוגית על המין הטקסונומי H. sapiens (הכותרת המתאימה היא אדם נבון) - הערך יכיל בעיקר מידע ביולוגי. המידע שרלוונטי גם לרמות טקסונומיות אחרות יפורט בהרחבה בערך זה, כנהוג בכל הערכים על אורגניזמים, הפירוט נמצא תמיד בערכים שעוסקים ברמת המין.
• ערך מנקודת מבט ביולוגית על התת מין הטקסונומי (או הקבוצה הלא טקסונומית, לחלק מהדעות) H. s. sapiens (לטעמי: אדם נבון מודרני, יש לשקול אדם נבון עם אנטומיה מודרנית ואפילו הומו סאפיינס סאפיינס) - הערך יכיל בעיקר מידע ביולוגי ופלאונטולוגי. יקצר ויפנה לערכים אחרים בנוגע למידע שתקף גם ברמות טקסונומיות אחרות. יפרט על האלטרנטיבות השונות להגדרתו (-תת מין או מונח שהמציאו חוקרי המאובנים לצורך הנוחות), על המאפיינים המייחדים אותו משאר בני מינו, על המאובנים השונים שעומדים בקו התפר ועל ההיסטוריה של ההגדרות.
• ערך מנקודת מבט לא ביולוגית על הקהילה האנושית או על הדבר הזה שקוראים לו אדם וההגדרה שלו ברורה גם למי שלא שמע אף פעם על ההבדל בין סוג למין (הכותרת הכי נכונה היא אדם למרות שזה מבלבל עם הסוג הטקסונומי; בן אדם, אנוש וכו' לא באים בחשבון, הם לא הכינוי הנפוץ, מלאכותי מידי) - הערך יכיל את כל סוגי המידע כולל דת, פוליטיקה ושאר מרעין בישין, כולל עניינים אקדמאים שאין להם מקום בערך על מין טקסונומי אבל יש להם מקום תחת נושא ה"אנושיות" (למשל פילוסופיות גוף ונפש) יתייחס למושג "אדם" במובן האנושי שלו, הלא מוגדר מעצם טבעו (האם חייזר מחונן בבינה מוגדר כ"אנושי"? מה לגבי חייזר שבנוסף לכל גם זהה מבחינה אנטומית לאדם נבון מודרני אבל אינו קרוב משפחה שלו בשום אופן?). ביולוגיה של האדם לא תהיה נושא מרכזי בערך (כולל אבולוציה). Israel3292 - שיחה 01:26, 25 במאי 2014 (IDT)

זה מתווה לא רע. גילגמש • שיחה 08:34, 25 במאי 2014 (IDT)

אין לי העדפה מיוחדת למתווה שמציע ישראל או למתווה המזהה את אדם עם אדם נבון. כבר כתבתי למעשה שערך "ביולוגי" לא יהיה "ביולוגי טהור" אלא "ביולוגי פלוס" (כולל פילוסופית גוף ונפש למשל), כאשר מה שמציע ישראל הוא שה"פלוס" יופרד לערך משלו.
בכל מתווה לא ניתן להעלים את אי-הבהירות בהגדרות (גם מחוץ למדע וגם בתוך המדע) ויש להסביר אותה. למשל, במתווה שמציע ישראל מה תהייה ההגדרה של הערך אדם? לא נראה לי שתתקבל בויקיפדיה הגדרה בנוסח "הדבר הזה שקוראים לו אדם וההגדרה שלו ברורה גם למי שלא שמע אף פעם על ההבדל בין סוג למין", אם כי בחירה דומה עשה כבר קרולוס לינאוס כשהגדיר את "הומו ספיינס" במילים Homo nosce Te ipsum (לטינית: "אדם - דע את עצמך").
בנוסף הגבול בין הביולוגיה לבין ה"לא ביולוגיה" מאוד מטושטש, למשל איזה מן הערכים יעסוק בהסטוריה של האנושות? איזה בפרהיסטוריה? באיזה מהם יוזכרו המהפכה הניאוליתית, אמנות פרהיסטורית, והתרבות האשלית? H. sapiens - שיחה 10:18, 25 במאי 2014 (IDT)

צר לי, אני מתנגד למתווה שהציע Israel3292. לדעתי פיצול כזה אינו נחוץ ואף מטעה ומזיק.

קודם כל, אין קונסנזוס מחקרי אם אנחנו מין או תת מין (כלומר הומו ספיינס או הומו ספיינס ספיינס) ולכן לא צריכים שני ערכים נפרדים. צריך ערך אחד על האדם הנבון/אדם שיסביר בקצרה את המחלוקת הטקסונומית. אם יהיו שני ערכים כאלה לא נדע מה לכתוב בכל אחד מהם שלא כתוב באחר, פשוט בגלל שגם במחקר העניין הזה לא מוסכם.

דבר שני, כפי שכתב גם ה. ספיינס לפני, אי אפשר לכתוב ערך אנציקלופדי על האדם שיהיה "ערך מנקודת מבט לא ביולוגית". הכל מתחיל בזה. מובן שערך רציני על האדם יכלול גם פרקים על התרבות, הארגון החברתי (מחברות פשוטות למדינות מורכבות), הכלכלה (מציידים-לקטים, לחקלאים, למהפכה התעשייתית וכו'), עולם הרוח (אמונות, דתות, מנהגים אוניברסליים). יש מספיק ערכים מורחבים שאפשר להפנות אליהם בכל נושא, כך שזה לא יהיה ערך עצום בגודלו.

הנקודה שלי היא שהפרדה מלאכותית כפי שהוצעה פה תיצור הרבה יותר בעיות למי שרוצה לדעת מהו האדם. הקורא שבא לחפש מידע צריך לקבל תקציר מקיף של אספקטים באבולוציה, בפרהיסטוריה, ביולוגיה, חברה ופסיכולוגיה של האדם. Reuveny - שיחה 04:33, 26 במאי 2014 (IDT)

אני מקווה שכולם יסכימו איתי שלכל ערך טוב יש נקודת מבט שמכתיבה את סגנון הכתיבה ואת הדגשים שלו, נקודת המבט קובעת את ההגדרה בפתיח, נקודת המבט נותנת לגוף הערך מבנה של נושאים מרכזיים ונושאי משנה שנדחקים לסוף, מעין נספחים, נקודת המבט קובעת את המובן של המונחים שהערך עושה בהם שימוש. למשל, ערך על אישיות יכול להיות בסגנון של ערך ביוגרפי על בעל קריירה, במקרה כזה ההגדרה תהיה "A הוא בעל עיסוק B חי בתקופה C במקום D", הנושאים המרכזיים בגוף הערך יהיו סיפור חייו לפני הקריירה, קריירה מקצועית, חיים אישיים במקביל לקריירה, הכרה ופרסים בעקבות הקריירה, השפיעו על התפתחות הסגנון האישי של הקריירה, הושפעו מהסגנון וכדומה. נושאים כמו אזכור שמו בסרטים וספרים שלא בזכות הקריירה או אג'נדה אישית שלא בנושא הקריירה ידחקו לסוף, מעין נספחים. בקיצור, נקודת המבט תהיה הקריירה של האיש. במקרה אחר ערך על אישיות יכול להכתב כערך בהיסטוריה, במקרה כזה הערך יעסוק בכל התקופה והמאורעות שהאיש היה קשור בהם, והנושאים המרכזיים יהיו המאורעות שהאיש היה קשור בהם, סקירה כרונולוגית של חייו, האג'נדה האישית ואזכור שמו בסרטים וספרים. נושאים כמו המקצוע שלו וההצלחה באותו מקצוע ידחקו לסוף, מעין נספחים. ערך שאין לו נקודת מבט ברורה יהיה בדרך כלל גרוע מבחינה סגנונית ולא מאורגן.

אם הסגנון של הערך על האדם יהיה כשל ערך ביולוגי על אורגניזם. כלומר, נקודת המבט תהיה המין הטקסונומי וההגדרה בפתיח תהיה "מין בסוג". הסגנון הנאות יכריח אותנו לדחוק את כל מה שהוא לא אספקט בביולוגיה (פרקים בביולוגיה: אבולוציה, אנטומיה, מחזור חיים, התנהגות חברתית וכד') לסוף, מעין נספחים, ויווצר מצג שווא כאילו שהם נושאים שוליים.

אם הסגנון יהיה של סקירת נושאים הקשורים ב.. ומכאן שהפרקים בביולוגיה של האדם לא יהיו הנושא המרכזי. בנוסף, לא יהיה ערך שבו הביולוגיה של האדם היא כן הנושא המרכזי, ובניגוד לשאר האורגניזמים שכן זוכים לערך כזה. הקורא שסוקר ערכים ביולוגיים על אורגניזמים יופנה בהגיעו לאדם לערך המתואר, וייוצר מצג שווא כאילו כל הנושאים בפרק הם שווי ערך לנושאים הביולוגיים גם מנקודת מבט ביולוגית, למשל תאוריית הבריאה היא אלטרנטיבה לגיטימית לאבולוציה גם מנקודת מבט ביולוגית.Israel3292 - שיחה 10:44, 26 במאי 2014 (IDT)

לי אישית אין בעיה עם מצג שווא שכל מה שהוא לא דיסציפלינה מדעית הוא שולי, אך תהיה בכך עבירה על נקודת מבט נייטרלית.Israel3292 - שיחה 10:44, 26 במאי 2014 (IDT)

אני שוב לא מסכים. ערך כללי על האדם צריך להתחיל מהביולוגיה - כי, מה לעשות, אנחנו קודם כל אורגניזמים - ולהמשיך לתחומים שמייחדים את האנושות ושפורטו בתגובות למעלה. בדוגמה שנתת, ערך ביוגרפי טוב על , למשל, זוכה פרס נובל במדעים, צריך לכסות גם את החיים האישיים וגם את הקריירה וגם את מחקריו וגם את פעילותו הציבורית של האיש.

מובן שצריך להפעיל שיקול דעת מה נכנס לערך כזה על האדם ומה לא. למשל, הזכרת משהו על פוליטיקה. דבר כזה צריך להיכתב באופן הכללי ביותר ומפרספקטיבה גלובלית, בלי להיכנס, למשל, לדקויות המהפכה הצרפתית או הקומוניזם שאינם רלוונטיים לערך על האנושות בכללותה. צריך לחשוב על הדפוסים הרחבים שרלוונטיים למרבית האנושות ולתארם בערך זה. מטבע הדברים, רובם יהיו קשורים לאנתרופולוגיה בענפיה השונים. אין שום סכנה ש"כל מה שהוא לא אספקט בביולוגיה" יידחק למדרגה של נושא שולי, אם הוא רלוונטי לאנושות בכללותה. מערכת של אמונות ודתות רלוונטית לאנושות כולה; השפה כמובן, ומערכות הכתיבה באלפי השנים האחרונות, רלוונטיות לאנושות כולה; קונפליקטים מזוינים ברמה כזאת או אחרת רלוננטיים לאנושות כולה; ועוד ועוד. Reuveny - שיחה 16:37, 26 במאי 2014 (IDT)

כאמור, אין לי התנגדות לערך אחד, כל עוד ההגדרה היא ביולוגית והפרקים הראשונים הם פרקים בביולוגיה של האדם, וכל עוד בפרקים הביולוגים לא יהיה שום מידע או אזכור שלא שייך לתחום המדעי הקרוי ביולוגיה או מידע שאינו מגובה במחקרים או שאין עליו קונצנזוס מדעי (בריאה למשל), כל מה שלא עונה על תנאים אלו יכתב בפרקים שיבואו אחרי כל הפרקים בביולוגיה. אם לא יהיה ערך על התת מין, ייוחד לו פרק בחלק הביולוגי של הערך, והוא יוזכר בפתיח. Israel3292 - שיחה 17:24, 26 במאי 2014 (IDT)

אני באופן כללי מסכים עם ראובן וישראל למעלה, בתוספת הערה: מקובל בהרבה ערכים מפורטים (גם ביולוגים) שהפרק הראשון אחרי הפתיח הוא אטימולוגי. במקרה שלנו הפרק הזה יכסה מן הסתם את מקור המילה "אדם" ומילים נרדפות כמו "אנושי" מן המקרא. אותו פרק יסביר גם את מקור השמות הלועזיים והמדעיים. H. sapiens - שיחה 11:46, 27 במאי 2014 (IDT)

התמונה הראשית

התמונה מציגה רק גברים, אני מחליף לתמונה מויקי אנגלית. Israel3292 - שיחה 00:16, 27 במאי 2014 (IDT)

תודה, התכוונתי להעיר על כך. גם התמונה מויקי האנגלית לא אידאלית לדעתי אבל תחליף סביר לבינתיים. אני מציע לייצר פסיפס עם תמונות גברים, נשים וגם ילדים בגילאים שונים, רצוי ממגוון של מוצאים אתניים. H. sapiens - שיחה 11:52, 27 במאי 2014 (IDT)

פסיפס זה הכי טוב. גילגמש • שיחה 12:02, 27 במאי 2014 (IDT)

או שרטוט של גבר ואשה בעירום, בטשטוש מוצא אתני, כמו בהרבה ויקיפדיות אחרות בערך הזה. לי בכל מקרה אין בעיה שמוצא אתני מסויים ייצג את כל האנושות, זה ודאי עדיף מפסיפס של גברים בתור מייצגים.Israel3292 - שיחה 18:12, 27 במאי 2014 (IDT)

הפניות לערך

על פי מה שהוסכם בינתיים בדף שיחה זה, החלפתי את הזיהוי של הדף עם תת המין H. s. sapiens לזיהוי עם המין H. sapiens ומכאן שיש למחוק את ההפניות אדם נבון מודרני ו- Homo sapiens sapiens ולכתוב להם ערך בפני עצמו, או פסקה נפרדת בתוך הערך עם הפניה ל-אדם#הפסקה הרלוונטית. כרגע ההפניה לא מתאימה. ביקשתי מחיקה ממפעילים והתבקשתי לדון בדף השיחה. Israel3292 - שיחה 18:05, 27 במאי 2014 (IDT)

ההפניות מתאימות. מי שמחפש את תת המין יגיע לערך המין, וילמד שחלק מהחוקרים מציעים שתת המין קיים וחלק לא, ומה ידוע עליו. אין סיבה לכתוב עוד ערך או לצמצם את ההפניות לפסקה מסוימת. Reuveny - שיחה 18:50, 27 במאי 2014 (IDT)

צר לי הפעם שלא להסכים אתך. דף הפניה רלבנטי לא רק חיפוש, זה גם קישורים פנימיים, למשל בערך על אידלטו מן הסתם יוזכר המונח HSS ומן הסתם יהיה בסוגריים מרובעות כפולות, לחיצה על קישור כזה תפנה לערך לא מתאים ולכן זו הפניה שגויה.

ובמחשבה שניה יש לכתוב את הערך HSS, זה מונח מספיק חשוב, אם לא בטקסונומיה אז בפלאונתולוגיה, אם לא כעובדה קיימת אז כמונח מיושן או שנוי במחלוקת. אין למהר לקבוע כי לא יהיה מה לכתוב שם בלי לתת הזדמנות לנסות. ראה את הערך באנגלית. בכל מקרה דיון כזה צריך להתקיים בנפרד מהדיון על אופי הערך הנוכחי. Israel3292 - שיחה 19:07, 27 במאי 2014 (IDT)

נא להתמקד; קיומו של סעיף על בריאת האדם

בינתיים הפרדתי את הפסקה מהפרק על האבולוציה כדי שלא לערב בין קודש לחול. נראה שהייתה הסכמה כללית בדף שיחה זה כי יש להזכיר מיתוסים על בריאת האדם בערך, אך יש להפרידם כליל מהפרקים המדעיים, ולתת להם מקום כאמונות ולא כתיאוריות. Israel3292 - שיחה 19:15, 27 במאי 2014 (IDT)

נא להתמקד; פיצול הסעיף הנוכחי על בריאת האדם

לטעמי בצורה הנוכחית הערך מפריז הן במשקל של דת מול מדע והן במשקל של מיתוסי בריאה מול היבטים אחרים של תרבות. אני חוזר להצעה הראשונית של "פיצול"; מי שרוצה לקרוא מאמרים על מיתוסי בריאה יקרא בערכים העוסקים במיתוסים; מי שרוצה סקירה מקיפה של מיתוסים דוקא בהקשר של בריאת האדם, שיכתוב פרק על האדם בערך "בריאת העולם" או שיכתוב ערך מורחב במיוחד לזה. אין לזה מקום בערך כללי על האדם. נא להתמקד! הדיון הוא לא לפצל, הדיון הוא להסיר מהערך, אפשר לכתוב מחדש ואפשר שלא. אם מחליטים שהקטע לא מתאים לכאן, יש להסירו גם אם עדיין לא נכתב מחדש במקום אחר. Israel3292 - שיחה 19:33, 27 במאי 2014 (IDT)

נא להתמקד; דיונים שלא שייכים לערך

הוזכרו כאן כמה דיונים חשובים שיש לתת עליהם את הדעת, הניהול שלהם כאן מקשה על ניהול הדיונים שכן שייכים. בינתיים הוזכרו:

1. כפילות הערך אדם נבון - נא לקיים דיון מחיקה בדף שיחתו.
2. כתיבת ערך על תת מין "H. s. sapiens" - זה דיון מחיקה לערך שעדיין לא נכתב. נא להפריד את הדיון.
3. כתיבת ערך על בריאת האדם - נא לדון בערך "בריאת העולם" או במזנון Israel3292 - שיחה 19:44, 27 במאי 2014 (IDT)

   או פשוט לכתוב כבר את הערך Israel3292 - שיחה 19:55, 27 במאי 2014 (IDT)

"כל בני-האדם בני-ימינו", "אנושות בת-זמננו"

האם יש תוקף מדעי להתנסחויות הללו? גיל נוריאל - שיחה 09:02, 30 בינואר 2015 (IST)

לא הבנתי את השאלה. הכוונה פשוט לכל האנשים החיים כיום, או בעבר הקרוב. Reuveny - שיחה 10:28, 30 בינואר 2015 (IST)

ומה נחשב "עבר קרוב"? והאם אין מונחים מדעיים המסירים את העמימות המגולמת בהתנסחויות הללו? גיל נוריאל - שיחה 12:00, 30 בינואר 2015 (IST)

מצטער, עדיין לא הבנתי את השאלה. Reuveny - שיחה 14:14, 30 בינואר 2015 (IST)

אני חושב שהשואל מתכוון לתאריך. לדעתי זה משהו כמו 200,000 לפנה"ס. גילגמש • שיחה 14:15, 30 בינואר 2015 (IST)

ביטויים מקובלים בספרות המדעית הם recent humans או recent human species כאשר המשמעות היא פשוט "בני-אדם החיים כיום". כמובן שקביעות אשר תופסות לכל בני האדם החיים כיום בד"כ נכונות גם לעבר הקרוב (כמה מאות שנים עד כמה מאות אלפי שנים, תלוי בהקשר) אך זה לא חיוני לקביעה עצמה. מינוח כזה גם נפוץ לטקסונים אחרים, למשל recent primats או recent mammals, ובז'רגון מדעי בעברית לפעמים אומרים "רצנטי". הביטויים העבריים המקבילים הכי פשוטים ומובנים שהצלחתי לחשוב עליהם הם "בני-ימינו" או "בני-זמננו" אבל אני פתוח להצעות אחרות במידה ותהיינה. H. sapiens - שיחה 17:55, 31 בינואר 2015 (IST)

ערך ירוד

בתור בן אנוש קצת מביש לראות את ההגדרה שמופיעה כאן. וכי השימוש המפותח בידיים יותר חשוב מהשכל ? עמית לויי - שיחה

תבוניות האדם וחשיבות השתייכותו הביולוגית של הכותב

אני מעוניין לחלוק על העריכה הזו של משתמש: עוזי ו.. אכן במרבית ערכי ויקי מקובל לכתוב ביטויים בנוסח "ככל הידוע" בהם מובלעת ההנחה המובנת מאליה שמדובר בידוע לבני אדם ולמדע של האנושות. אך כשמשתמשים בניסוח כזה לגבי האדם עצמו שימוש כזה עלול להיות מעגלי. הניסוח החדש "ככל הידוע, האדם הוא המין התבוני היחיד ביקום" מטעה משום שאם ישנם ביקום מינים תבוניים נוספים, אז הם ידועים לעצמם בעוד שהאדם (קרוב לוודאי) אינו ידוע להם.
בעיה נוספת קשורה בניסוח זה היא שלא מוכרת לי הגדרה טובה ואובייקטיבית למונח "תבוניות" (ואין לו ערך בויקי העברית). בני-אדם באופן טבעי נוטים להחשיב שימוש בשפה סימבולית כתבוניות, אבל לא יכולות מרשימות אחרות בטבע, למשל ניווט באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ (כפי שעושים מיני עופות ודגים) או באמצעות הקיטוב של אור השמש (כפי שעושות דבורים). הערך האנגלי המקביל פותר את הבעייה בכך שהוא מתעלם לחלוטין ממושג התבוניות (פרט להסבר האטימולוגי של המילה sapiens). אני סבור שמושג זה חשוב מספיק לציין אותו בערך ואפילו בפתיח, אך בדומה לטענות אחרות בויקיפדיה אשר חשודות בהטייה, יש לשייך אותו לטוען, במקרה זה למין האנושי.
מתוך מחשבה על הבעייתיות הנ"ל נבחר הניסוח שנמחק בעריכה הנוכחית: "האדם לעתים קרובות מגדיר את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לו ביקום". H. sapiens - שיחה 14:30, 1 במרץ 2016 (IST)

אלו שני עניינים נפרדים. הניסוח שהאדם "מגדיר את עצמו" כמין התבוני היחיד נראה לי מתנשא ויהיר. עד שנדע יותר על הכירופרטורים מרובי הידיים של אומיקרון תשע, האדם הוא באמת המין התבוני היחיד המוכר לכותבי ויקיפדיה (לא ככותבים מזדמנים, אלא תחת ההנחות הרחבות ביותר שאפשר להעלות על הדעת).

השאלה האם תבונה הופכת את האדם ל"שליט עולם הטבע" היא חסרת משמעות ואינה שייכת לערך. היא בוודאי הופכת את האדם למין התבוני היחיד. ליחיד שפיתח תרבות לומדת וארוכת טווח, והיחיד שכותב אנציקלופדיות. אלו עובדות אובייקטיביות, שאין צורך לייחס למקור. עוזי ו. - שיחה 16:49, 1 במרץ 2016 (IST)

לי כאדם הניסוח שהאדם "מגדיר את עצמו" נשמע ניסוח פחות מתנשא ויהיר. אילו הייתי נתקל בויקיפדיה של אומיקרון תשע בניסוח "ככל הידוע, הכירופרטור מרובה הידיים הוא המין התבוני היחיד ביקום" הייתי חושב שזה נשמע די מתנשא ויהיר. הטענה "האדם הוא המין התבוני היחיד המוכר לכותבי ויקיפדיה" היא כבר טענה שונה, ולדעתי מהווה ניסוח עדיף בהרבה, אך אפילו יותר טוב "האדם הוא המין התבוני היחיד המוכר לו עצמו". הניסוח הזה מטפל בבעיית הסובייקטיביות של האדם כמין שכותב את הויקיפדיות על כדור הארץ, אם כי עדיין לא בסובייקטיביות של הגדרת התבוניות.
הניסוח שהאדם הוא "שליט עולם הטבע" לא מוכר לי ולא מופיע בערך, כך שאינני מבין מדוע העלית אותו. כאמור אין בויקיפדיה הגדרה של תבוניות, לא כפיתוח "תרבות לומדת וארוכת טווח" ולא כיכולת לכתוב אנציקלופדיות. המילה תבונה מפנה לערך אינטליגנציה שבפתיח שלו כתוב "האינטליגנציה אינה ייחודית לאדם. קיימת גם אינטליגנציה בבעלי חיים ואינטליגנציה מלאכותית הנוצרת בקרב מכונות". H. sapiens - שיחה 18:47, 1 במרץ 2016 (IST)

ולי, ככירופרקט מרובה ידיים מאומיקרון תשע... אני חושב שאין צורך להבהיר שויקיפדיה נכתבת על-ידי כותבי ויקיפדיה, או שהיא נכתבת על-ידי בני אדם ולמענם. "ככל הידוע" פירושו בכל הערכים "ככל הידוע לאנושות בזמן הכתיבה". זה חוסר-סימטריה מובנה, שאין סיבה לעקוף אותו דווקא בערך הזה. עוזי ו. - שיחה 20:31, 1 במרץ 2016 (IST)

אם אין צורך להבהיר שויקיפדיה נכתבת על-ידי בני אדם, אז מצד שני זה גם לא יזיק. אף פעם לא מזיק לייחס טענה למקור שלה. אבל אם יש בעיניך הבדל עקרוני בין "ככל הידוע, האדם הוא המין התבוני היחיד ביקום" לבין "האדם הוא המין התבוני היחיד המוכר לאדם ביקום" זה מראה שההבהרה דווקא דרושה במקרה הנוכחי. לא התייחסת לבעייתיות של הגדרת "תבוני". אני מזכיר שבנוסח הפתיח יש פירוט מיד לאחר מכן: "יכולת מתקדמת להמציא ולהשתמש באמנות, טכנולוגיה ומדע, בסמלים מופשטים דוגמת אלו המשמשים בשפה ובכתב, ברעיונות, אידאולוגיות ומוסדות חברתיים מורכבים." לכן עדיף מבחינתי להימנע לחלוטין מן המושג "תבוני" (כמו בערך האנגלי) מאשר ליצור רושם מטעה שמדובר במושג מוגדר היטב. H. sapiens - שיחה 11:44, 2 במרץ 2016 (IST)

1. שתי הגרסאות (ככל הידוע האדם הוא המין התבוני היחיד; האדם הוא המין התבוני היחיד המוכר לאדם) בהירות באותה מידה. יש ביניהם הבדל - בהנחת היסוד לגבי הדובר, ודווקא בגללו צריך לבחור בראשונה.

2. אף מושג לא מתמטי אינו מוגדר היטב. לכן אני חושד חשד עמוק בכל מקרה שבו משתמשים בנימוק הזה כדי לצנזר מושגים בעלי משמעות. עוזי ו. - שיחה 14:58, 2 במרץ 2016 (IST)

אגב, בכל פעם שאני נכנס לערך, אני מתמלא חדווה על כך שמצב השימור שלנו הוא "ללא חשש". מעניין מה חושבים האומיקרונאים על כך שקן-משנה נטול ממיר מסות ובן פחות ממאה מליארד פריטים מפגין כזה בטחון עצמי. עוזי ו. - שיחה 16:33, 2 במרץ 2016 (IST)

1. אני בספק אם מי מן הגרסאות תגרום לקורא להניח שויקי העברית נכתבת ע"י חייזרים. מדוע יש לבחור בראשונה? הגרסה השנייה בהירה יותר בנוגע למקורו של הידע, וזה חשוב בויקיפדיה יותר מזהות העורך.
2. לא התכוונתי למשמעות המתמטית של "מוגדר היטב" אלא למשמעות האנציקלופדית, היינו מושג שיש לו ערך ויקי, או שניתן לכתוב לו כזה. לפי הנהוג בויקיפדיה, הניסוח שהכנסת לערך אמור לכלול קישור: "ככל הידוע, האדם הוא המין התבוני היחיד ביקום". אם אתה חושד שיש פה צנזורה (בוודאי שלא מצידי) אתה מוזמן לכתוב את הערך תבוני. אני לא יודע לכתוב ערך כזה באופן מדעי אשר מחריג את האדם מכל שאר המינים על כדור הארץ (אם הייתי יודע הייתי כותב אותו כמאמר מדעי ושולח לנייצ'ר או סיינס). עשיתי כרגע עוד פעם חיפוש בויקי האנגלית, ולא נראה שהיא תסייע בכך.
3. "ללא חשש" זו קביעה יחסית. גם קיומנו לא מובטח ממלחמת עולם גרעינית, מטאוריט גדול מדי או סופרנובה קרובה מדי, אך אם נתחשב בכך נצטרך להכריז על כל או רוב המינים על כדור הארץ תחת סכנה. ממילא לארגון השימור העולמי אין כלים לטפל באיומים כאלו. H. sapiens - שיחה 17:56, 2 במרץ 2016 (IST)

על בני אדם

למילה אדם נוספו פירושים עם הזמן. בדרך כלל בספרות ובמדע בדיוני,כשאדם הוא כינוי לכל איש שאינו על-אנושי, כגון חלק מהדמויות המופיעות בתמונה שבערך זה, המייצגות אלילים. ביניהם ונוס. בנוסף "בני אדם", פשוטו כמשמעו, הם הבנים (דור עוקב אחד) של אדם הראשון - קין, הבל,שת וכן בנים ובנות נוספים לאדם ולחווה שלא צוינו בשם. בנוסף, בן אדם הוא שמו המלא של שחקן טלוויזיה ישראלי. גילם את אדם בסדרה גאליס.

מדע בדיוני הוא תחום שולי מכדי לעסוק בו בפתיח או בפרק האטימולוגי (ואני כותב זאת בתור קורא נלהב של מד"ב אך זוהי סוגה ספרותית חדשה יחסית שאיננה מעניינת קוראים רבים בעולם ובארץ). אולי הוא מתאים בסעיף "בתרבות הפופולרית" שלדעתי צריך עדיין להיכתב. ההבדלים שהצבעת עליהם כן נידונים בפרק האטימולוגי בהקשר של שם התואר "אנושי". תמונות כמה אלים (ונוס, בודהה, קרישנה, פרומתאוס, אתנה, אולי עוד?) מופיעות בערך כמיתוסי בריאה ו/או יצירות אמנות, ולא נטען שהם "אדם". הערך לא צריך לעסוק בכל המשמעויות הנוספות של "בן אדם" מאחר ששמו "אדם". ייתכן שיש צורך בבן אדם (פירושונים) כפי שיש אדם (פירושונים). בברכה, H. sapiens - שיחה 13:06, 28 בנובמבר 2017 (IST)

הערות

הערה כללית: ההערות נכתבות לפי סדר הופעת הדברים בערך. יתכן שחלק מהדברים מובהרים בהמשך, אבל כשאני רואה משהו שדורש התייחסות אני כותב אותו מיד בלי לבדוק אם יש הבהרה בהמשך.

פרק הפתיחה

• כתוב ואני מצטט: "האדם ייחודי בעולם החי במוחו הגדול (בהתחשב בגודל הגוף) יותר משל כל בעלי החיים: גדול פי שלושה לערך אפילו ממוחות קופי האדם הקרובים ביותר לאדם החיים כיום, השימפנזה והגורילה". כאן יש לי שתי הערות: מה לגבי בעלי חיים ימיים? הערה שנייה (הקשורה לראשונה) מתייחסת לערך הזה: en:Brain-to-body mass ratio נראה שיש בעלי חיים נוספים שיש להם יחס דומה בין מוח למשקל הגוף. אני חושב שהקטע הזה דורש שדרוג. מצד אחד חשוב להתייחס לגודל המוח ומצד שני נראה שהיחס הוא לא הטוב ביותר הקיים. כמו כן, לבעלי חיים ימיים קל יותר להחזיק ראש גדול בגלל תמיכת המים במשקל גופם. זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון בעת כתיבת הנקודה הזאת.

פרק המוח מפרט לגבי EQ ("מנת מוחיות"). ע"מ שלא להיכנס למונחים טכנים בפתיח השתמשתי רק בהסתייגות בסוגריים "בהתחשב בגודל הגוף". זה נראה לי מספיק טוב אבל אשמח להצעות אחרות. H. sapiens - שיחה 18:18, 4 בפברואר 2018 (IST)

• כתוב ואני מצטט: "האדם נבדל מהם גם בהליכתו הזקופה על שתי רגליו האחוריות, המשחררת את ידיו לשימוש משוכלל בכלים" גם קופים יודעים להשתמש בכלים. הינה כאן אפשר לראות בקלות בגוגל: [1] כלומר, אין ספק ששימוש בכלים מייחד את האדם וגם ההליכה על רגלים אחוריות, אבל לדעתי נדרש שיוף לניסוח.

ניסחתי: "ובהתאמת זרועותיו ואצבעות ידיו לשימוש משוכלל בכלים". אני מקווה שברור שהוא נבדל בהתאמת הידיים ולא בשימוש בכלים. H. sapiens - שיחה 19:04, 4 בפברואר 2018 (IST)

• כתוב ואני מצטט: "בני אדם מודרניים התפתחו לראשונה ביבשת אפריקה לפני כ-200 אלף שנה, ולפני כ-100 אלף שנה החלו להתפשט בהדרגה לשאר יבשות העולם, תוך החלפה והטמעה של אוכלוסיות אדם קדומות יותר שחיו במזרח התיכון, באירופה ובאסיה" - זה קטע שלא מכסה את ההמצא החדש שהתגלה בארץ: [2] יש גם בעברית. צריך לעדכן את העניין הזה. טענה דומה מופיעה בפרק "מוצא האדם".

תוקן ע"י ראובן (שותף לתגלית לסת מיסליה...). 18:56, 4 בפברואר 2018 (IST)

פרק מוצא האדם

כתוב ואני מצטט: " אף כי פרטים רבים באבולוציה של האדם עדיין אינם ידועים, וחלקם ייתכן שלא יוודע לעולם, יש כיום קונצנזוס מדעי מוחלט על עצם התפתחותו האבולוציונית של האדם מאבות קדמונים המשותפים לו ולקופי האדם" - לדעתי דבר כזה דורש הערת שוליים מסודרת, עדיף ממקור באיכות גבוהה.

הוספתי בינתיים מאמר סקירה משנת 2010 ב-PNAS. אנסה לחשוב על מקור אפילו יותר מוחץ. H. sapiens - שיחה 19:19, 4 בפברואר 2018 (IST)

הערה כללית לפרק הזה: לפי דעתי הוא חלש ודורש הרבה משמעותית. אני מבין את הרצון לצמצם את הטקסט בגלל גודלו העצום של הערך (180K) אבל לדעתי הצמצום כאן גדול מדי. הפרק החשוב "אבולוציה של האדם" כולל פסקה קצרה אחת בלבד. לדעתי צריך לשלש את הטקסט כאן לשלוש פסקאות מלאות. בנוסף, אני מציע להחליף את סדר הפרקים. את אני מציע לשים את הפרק "הופעת ההומינינים" ראשון ואת האבולוציה שני. גם בפרק הזה אני מציע להגדיל באופן משמעותי את הטקסט. אני חושב שיש לסקור את המינים העיקריים ואת הקשר ביניהם. סך הכל יגדל הפרק "מוצא האדם" אם הצעתי תתקבל בכ-5K. לדעתי זה לא כל כך נורא ועדיין ישמור על הערך בגודל סביר ביחד לנושא.

פרק זה הוא תמצות של הערך אבולוציה של האדם ואין בעיה להרחיבו, צריך רק להחליט באיזה נפח. מתחת לשם הפרק "מוצא האדם" יש פסקת מבוא של היסטוריה מדעית כללית, ואחריה מספר סעיפים בסדר כרונולוגי באבולוציה שהראשון מבינהם הוא "הופעת ההומינינים". H. sapiens - שיחה 19:19, 4 בפברואר 2018 (IST)

פרק ביולוגיה, פרק משני אנטומיה ופיזיולוגיה

• לדעתי, שמות של חלק מהפרקים אינם טובים. השם הראשון הוא "עור ושיער" - סביר. אם כי אולי "מעטפת חיצונית"? אבל שוב, עור ושיער זה שם קליט וטוב. אחר כך שלד ושרירים (מעולה) ואחרי זה שיניים. שיניים שייכות לשלד. בגלל גודלו של הערך מציע לצמצם כאן ולהכניס לכותרת אחת (שלד ושרירים). אברי החוש - לדעתי, בעייתי כי יש חושים שלא קשורים לאבר מסוים. למשל יכולת מישוש. אפשר למשש עם כל מיני אברים, לא רק עם כפות הידיים. מציע לשנות ל"מערכת החישה". אם כי, אברי החוש הוא שם קליט. יתכן שלא נדרש שינוי. מוח - לדעתי לא טוב. אני חושב שעדיף מערכת העצבים המרכזית. כמו כן חסרות כמה כותרות חשובות מאוד כגון: המערכת האנודרינית (הורמונים), מערכת העצבים ההיקפית (עצבים בגפיים וכו), מערכת הרבייה.

שיניתי את שם הפרק "אברי החישה" ל"מערכת החישה". H. sapiens - שיחה 17:47, 17 במרץ 2018 (IST)

הערות פרטניות:

• לדעתי חשוב להזכיר במבוא הקצר לפרק "אנטומיה ופיזיולוגיה" את השמירה על הומאוסטזיס, את העובדה שאדם הוא בעל דם חם ושהוא ייצור שפעיל בעיקר ביום.
• פרק עור ושיער: לדעתי חשוב להתעכב על החשיבות הפיזיולוגית של עור ושיער. בעוד שלשיער אין חשיבות רבה - יש אנשים רבים שמגלחים את גופם או שהם קרחים באופן טבעי או נשים שיש להן מעט מאוד שיער גוף והעניין הוא בעיקרו תרבותי-אסטתי ולא ממש בעל חשיבות פיזילוגית. באמת מספיק המקום שמוקדש לו - פסקה אחת. לעור מוקדשות שתי פסקאות. לדעתי זה לא מספיק. צריך להתעכב על משמעותו של העור בהיותו מחסום בין פנים הגוף לסביבה העיונת. העור מגן עלינו מפני חיידים, מסייע בשמירת הטמפ', הוא מותאם לסביבה (יש התייחסות לזה כשמוזכרים גווני העור) ועוד. לדעתי כדאי להרחיב כאן על מבנה העור ועל שכבות העור.
• פרק שלד ושרירים: לדעתי חשוב להסביר על מבנה העצם ועל העצמות השונות (ארוכות, שטחות וכו'). את תפקידו של מח העצם. למרות שהשם כולל גם את השרירים הם לא מוזכרים. אני מציע להזכיר את שלוש קבוצות השרירים שיש בגוף האדם: שריר משורטט (השרירים הוולנטריים) השרירים החלקים (אלה שיש במערכת העיכול, כלי דם וכו') ושריר הלב. להסביר באופן עקרוני כיצד הם עובדים. אני חושב שיש להתעכב גם על תכונות נוספות של שרירים: מספקים הגנה מטראומה (למשל על ידי ספיגת זעזועים), חום (רעד) ועוד. אני מציע גם להוסיף תמונה משמאל של שלד ושרירים.
• פרק השיניים הוא מיותר לפי דעתי זאת בסך הכל עצם בעלת צורה מיוחדת. כאמור, מציע לבטל את הכותרת כליל, לצמצם מאוד את הטקסט ולשלב בפרק הקודם. על חשבון המקום שיתפנה אפשר להרחיב פרקי משנה אחרים בפרק הזה.

סעיף השיניים חשוב לצורך מספר נקודות ייחוד האדם מיונקים אחרים מצד אחד ודימיונו אליהם מצד שני. הסעיף צורף לסעיף השלד והשרירים. H. sapiens - שיחה 21:28, 4 בפברואר 2018 (IST)

הוספתי תמונת שלד לפרק שלד ושרירים, והפנייה לערך מורחב של מערכת השרירים. הרחבתי מעט על שרירים שצורתם ייחודית לאדם. H. sapiens - שיחה 18:15, 1 באפריל 2018 (IDT)

• בפרק אברי החוש מופיע רק חוש הראייה. לדעתי, צריך להרחיב את הפרק כך שיכלול את כל החושים.

הוספתי מעט לגבי ריח ושמיעה, רק דברים שמבדילים את האדם מבעלי-חיים קרובים אבל עם הפנייות לערכים המתאימים. H. sapiens - שיחה 17:47, 17 במרץ 2018 (IST)

• בפרק המח אני מציע להרחיב על האזורים השונים של המח, להסביר כיצד המח שולט על הגוף, כיצד הוא מקבל אותות עצביים מהגוף עד למרכזי הבקרה ועוד.

הרחבתי מעט בעיקר לגבי צריכת האנרגיה של המוח, נושא שלדעת רבים יש לו חשיבות להבדל בין אדם לבעלי חיים אחרים. H. sapiens - שיחה 17:47, 17 במרץ 2018 (IST)

סיכום לפרק זה: לדעתי, התוספות שהצעתי יגידלו בצורה משמעותית את פרק הזה. קשה לי להעריך בכמה בדיוק מדובר אבל ככל הנראה צריך לפחות 15-20K, אפילו לאחר צמצום שיניים. בלי זה הפרק חלש מאוד לפי דעתי ולא ניתן להבין ממנו את האנטומיה והפיזיולוגיה של האדם.

כפי שכתבתי גם בסיכום הכללי, מטרת פרק זה מבחינתי הייתה לציין את המאפיינים האנטומים והפיזיולוגים הייחודיים לאדם בהשוואה לחולייתנים, יונקים ופרימטים אחרים, כמקובל בערכים של מיני בעלי חיים. לכן ההתמקדות במוח, עור ושיער, שלד, שיניים וכו'. הרחבות נוספות לגבי תכונות אשר דומות לאלו של בעלי חיים קרובים, כגון שליטת המוח על הגוף, שרירים משורטטים וחלקים, מיותרות כאן לדעתי ויתפסו נפח רב, קרוב לוודאי יותר מ-10-15K. H. sapiens - שיחה 19:16, 18 במרץ 2018 (IST)

פרק גנטיקה

מוזכרת הרבייה המינית, אך לא מוזכרת הרבייה המיטוטית, אף על פי שהיא חשובה מאוד בגוף האדם. אני חושב שצריך להזכיר כאן גם את הטלומרים. פרק נוסף שהייתי מכניס פה הוא מחלות גנטיות. אני חושב שכדאי להסביר כיצד עוברים הגנים הפגומים ולהסביר בין תורשה אוטוזומלית לX-LINKED וכו'.

שוב, אני רואה את הערך הזה כערך של מין ביולוגי, שבו לא מקובל להיכנס לפירוט כזה בגנטיקה אלא אם יש ייחוד למין המדובר ו/או ישנן השלכות חשובות לאקולוגיה שלו, לאבולוציה שלו וכו'. הזכרתי בקצרה מחלות גנטיות בפרק על המגוון הגנטי (שרלוונטי לאבולוציה ולדמוגרפיה של האנושות) בגלל שהן מופצות ע"י אותו מנגנון של סחף גנטי שגורם למגוון, ולכן מסייעות להבנה. ויתרתי על הזכרתן גם בפרק המחלות כי מבחינה כמותית הן אחוז זעיר יחסית למחלות זיהומיות, מחלות של כלי-דם וסרטן. זה נראה לי נכון (בעיקר בהתחשב במגבלות הנפח) אבל אשמח לשקול תוספת ספציפית. H. sapiens - שיחה 11:33, 16 בפברואר 2018 (IST)

פרק משנה התפתחות עוברית ולידה

כאן אין כמעט מידע על ההתפחות העוברית. לדעתי, זה משהו שדורש הרחבה. פרק הלידה עצמו הוא בעייתי בעיני. כתוב למשל: "הסיכון בלידה פחת משמעותית במאה ה-20 הודות לחידושים רפואיים דוגמת ניתוח קיסרי, אשר במדינות רבות כיום נערך באחוז ניכר מכלל הלידות" אמנם זה נכון - ההתפחות ברפואה באמת הפחיתה מאוד את הסיכונים אבל לא היתי נכנס לשאלת לידה בבית חולים לעומת לידת בית. הדבר נמצא במחלוקת ציבורית ויש נשים רבות שרוצות ללדת בבית ועד כמה שאני זוכר יש מדינות שגם מעודדות את זה. לא נכנסתי בעצמי לעניין הזה ואני לא בקיא בו, אבל אני כן יודע על קיומה של המחלוקת. לכן היתי מוחק את המשפט הזה ובמקום מרחיב על תהליך הלידה עצמו.

אשקול להרחיב מעט על התפתחות עוברית במידה וישנם עוד דברים שייחודיים לבני-אדם. ישנה הרחבה קלה בתמונת העובר המצורפת. בנוגע לסיכוני לידה, הערך לא מזכיר כלל לידת בית, ולפי הערך לידת בית "כאשר ההיריון הוא בסיכון גבוה, ההמלצה של כלל הגורמים היא ללדת בבית חולים עקב הסיכוי הגדול יחסית לסיבוכים בלידה." אשמח להצעות לניסוחים חלופיים ע"מ לא להיכנס למחלוקת בסעיף זה, למשל ייתכן שאין צורך לפרט את אחוזי הלידות עם ניתוח קיסרי, וניתן להוסיף גורמי היגיינה ובדיקת אולטרה סאונד להיריון אשר מסייעים להורדת הסיכון גם בלידות בית. H. sapiens - שיחה 15:22, 7 בפברואר 2018 (IST)

פרק משנה ינקות

כתוב ואני מצטט: "ובתרבות המערב כיום, עם התפתחות ההנקה מבקבוק ותרכובת מזון לתינוקות, פחות ופחות מקובל להניק לאחר גיל חצי שנה עד שנה." - לדעתי נדרשת פה הערת שוליים מסודרת. צריך לבדוק גם מה ההמלצות של הגופים הרלוונטיים. עד כמה שאני זוכר יש כאלה שממליצים להניק שנתיים ויש כאלה שמסתפקים בשנה. אני לא זוכר אם בארה"ב זה שנה או באירופה זה שנה אבל עד כמה שאני זוכר יש הבדל ביניהם. לדעתי, אפשר לציין פה גם את תמ"ל.

מטרת המשפט המצוטט למעלה הייתה ליישב את הטענות הקודמות לגבי תקופת הנקה ארוכה עם מה שמוכר לקורא הממוצע מתרבות המערב. שיניתי לגיל שנתיים אך אין לי בעייה עם כל שינוי אחר שניתן לבסס במקורות. המלצת משרד הבריאות כיום היא להניק לפחות שישה חודשים אך לא מצאתי המלצה לגיל שבו יש להפסיק הנקה. H. sapiens - שיחה 19:29, 18 במרץ 2018 (IST)

היסטוריה ופרה-היסטוריה

אני לא מבין גדול בפרה-היסטוריה ואין לי הערות (מציע לפנות לראובני). לגבי היסטוריה - לדעתי זה קצת אירופו צנטרי. אני מציע להרחיב מעט את הפרק ולהדגיש שעד עידן התגליות הגדולות של האירופאים קהילות גדולות חיו במנותק האחת מהשנייה. להזכיר תרבויות עיקריות באמירקה, להרחיב מעט באסיה ובאפריקה וכו'.

הרחבתי מעט לגבי תרבויות באפריקה ובאמריקה בסעיף על ימי הביניים.H. sapiens - שיחה 17:40, 1 באפריל 2018 (IDT)

טכנולוגיה

לדעתי כדאי להרחיב את הפרק ולהזכיר נקודות מפנה עיקריות בשימוש בטכנולוגיות השונות. הפרק נוטה להרחיב מאוד ביחס לשימוש באבנים וכו' אבל לדעתי זה לא מספיק וכדאי להדגיש גם מתכות שונות, פיתוחים בחקלאות, את המהפכה התעשייתית, מהפהכה מדעית ואת הקשר בין מדע לטכנולוגיה ועוד.

צימצמתי את החלק העוסק בכלי אבן כדי למנוע כפילות עם פרק הפרהיסטוריה, והוספתי הפנייה לשם. באותו אופן הוספתי הפנייה לפרק על המהפכה הניאוליתית שם מורחב על פיתוח החקלאות. H. sapiens - שיחה 19:35, 18 במרץ 2018 (IST)

ממשל ופוליטיקה

כדאי כדאי, לפי דעתי, לסקור את שיטות הממשל העיקריות בנוסף לטקסט שמופיע בפרק.

הרחבתי מעט את הסעיף לגבי שיטות הממשל אך החלטתי שלא להיכנס לפירוט מעבר למטרה הבסיסית שלשמה נוצרה כל שיטה. H. sapiens - שיחה 20:25, 2 באפריל 2018 (IDT)

פרק מסחר וכלכלה

הפרק מתמקד בסחר חליפין עתיק, אך לא מדגיש את חשיבות הסחר בחברה מודרנית ואת הקשר בינו להתפתחות טכנולוגית ומדעית. אני חושב שצריך להרחיב פה.

הוספתי מעט לגבי הקשר בין סחר גלובלי והתפתחות טכנולוגית מדעית. H. sapiens - שיחה 19:42, 18 במרץ 2018 (IST)

פרקים דת, אידאולוגיה ומוסר ומתמטיקה, פילוסופיה ומדע

לדעתי, כדאי לחלק אחרת. היתי מחלק כך: דת, מוסר ופילוסופיה ובפרק אחר "מדע" במנותק מהיתר. אני לא רואה סיבה להקדיש למתמ' דווקא מקום נרחב כל כך. מתקשר גם להערתי הקודמת לגבי טכנולוגיה. אולי לשלב בין מדע וטכנולוגיה כדי לחזק את הקשר בין שני אלה. כמובן להרחיב על המדעים האחרים ולא להסתפק במתמ'. להזכיר לא רק מדעים מדויקים אלא גם מדעי חברה ורוח.

המתמטיקה היא הבסיס למדעים המדוייקים ולמהפכה המדעית, ולכן הרגשתי שמגיעים לה שני משפטים. הפילוסופיה נכללה עם המתמטיקה בעיקר משום שהתפתחה במקביל, ומפני שמדע נחשב כענף של פילוסופיה עד לפני כ-150 שנה בלבד. טכנולוגיה קדמה בהרבה למדע (למעשה קדמה להומו ספיינס), וההסתמכות של הטכנולוגיה המודרנית על מדע נזכרת גם בפרק על המדע וגם בפרק הטכנולוגיה.פירטתי מעט לגבי מדעים שונים והוספתי גם את מדעי החברה והרוח. H. sapiens - שיחה 20:42, 18 במרץ 2018 (IST)

מקורות

לדעתי פרק המקורות איננו טוב. הוא מתייחס בעיקר למקורות שסוקרים פרה-היסטוריה בלי התייחסות לתקופות מאוחרות יותר. מציע להרחיב.

המקורות בפרק הם ברובם המקורות ששימשו כבסיס לערך (בנוסף על פרטים ספציפים במקורות שבהערות השוליים) ואשמח להוספה של מקורות טובים נוספים. כמו מרבית הערך המקורות מחולקים פחות או יותר שווה בין פרה-היסטוריה להיסטוריה. הסיבה היא שתקופת הפרה-ההיסטוריה כוללת כ-98% מזמן קיומו של מין האדם (בהנחה שמתחילים למדוד לפני בערך 200 אלף שנה) ובה עוצבו למעשה מרבית תכונותיו האנושיות כמו ביולוגיה ושפה. תקופת ההיסטוריה קצרה מאוד בהשוואה אליה, אבל התרחשה בה התקדמות תרבותית עצומה, והיא גם מוכרת לנו טוב יותר. H. sapiens - שיחה 19:57, 18 במרץ 2018 (IST)

הערה כללית וסיכום

לדעתי, זהו ערך מצוין, אך דורש הרחבה משמעותית (לדעתי משהו כמו 40-50K). הרגשתי במהלך הקריאה שהוא סוקר באופן שטחי את הנושא בלי להתעמק באף תחום. אף שזה מבנה נכון. אני גם היתי כותב את הערך בצורה כזאת: כתיבה שטחית ולא מתעמקת מאוד כי אי אפשר להעמיק בהכל ובשביל זה פרקי משנה אבל לדעתי השטחיות רבה מדי וכן נדרשת הרחבה מסוימת. הערך יגדל מאוד כמובן אם ההצעה תתקבל אבל אני מרגיש שבלי זה הערך לא יהיה שלם. גילגמש • שיחה 10:17, 4 בפברואר 2018 (IST)

תודה על המשוב המפורט. אתייחס בהמשך לכל אחת מן ההערות לחוד. באופן כללי, ניסיתי עד עכשיו לשמור את הערך בגודל של פחות מ-200 קילובייט שהוא בערך שיא הגודל המקובל כיום בויקיפדיה העברית. מכיוון שההרחבה שאתה מציע תעביר אותו משמעותית מעל לגבול הזה, אולי כדאי לבקש קודם חוות דעת מכמה ויקיפדים נוספים. H. sapiens - שיחה 15:18, 4 בפברואר 2018 (IST)

כללית לפרק הביולוגיה, כמו בערכים של מינים אחרים של בעלי חיים בחרתי להתמקד בהיבטים הייחודיים לביולוגיה של המין הספציפי שהוא נושא הערך. לכן הדגש על עור, שיער, שלד ומוח, ומצד שני "הזנחה" של מערכת העיכול, מערכת הרבייה, המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים ההקפית, אשר אינן יחודיות באדם ודומות לאלו של שאר היונקים. יש אגב עוד נושאים חשובים ש"הוזנחו" מאותה סיבה, למשל מערכת הדם ומערכת הנשימה. כיסוי סביר של כולם יצריך להערכתי משמעותית יותר מ-50 קילובייט וצריך לשקול אם זה כדאי. כמובן שבראש פרק הביולוגיה יש הפנייה לערך מורחב גוף האדם, שאמור לכסות את כל מה שחסר בערך הנוכחי. H. sapiens - שיחה 15:43, 4 בפברואר 2018 (IST)

זאת אכן נקודה חשובה וצריך לתת עליה את הדעת. אני מסכים שצריך לשמור על הערך בגבולות ה-200K. אחשוב כיצד אפשר להתמודד עם זה בלי לחרוג מהקו העליון שסימנת. גילגמש • שיחה 15:45, 4 בפברואר 2018 (IST)

עדכנתי כמה משפטים בערך, בעיקר עניין התגלית של מיס ליה ומאמר סינתזה חדש וטוב (שאמנם לא הספיק לכלול אותה). לדעתי כדאי לשמור את הערך המצוין הזה תמציתי ו"שטחי" ככל האפשר. הוא בעצם ממלא תפקיד כפול - מגולל סיפור קוהורנטי של ייחודו של האדם בעולם הטבע, וגם מהווה מעין פורטל למאות ערכים שמפרטים את הנושאים שמוזכרים כאן בקצרה (חלקם ערכים מומלצים כמו אבולוציה של האדם ומכאן שאין צורך להרחיב יותר מדי). קראתי שוב את פרק הפרהיסטוריה ולדעתי כל הדברים החשובים נמצאים שם. הפרק נותן את התמונה הגדולה בצורה טובה מאוד. אני חושב שגם פרק ההיסוטירה לא צריך להיות מפורט הרבה יותר ממה שהוא עכשיו. Reuveny - שיחה 15:54, 4 בפברואר 2018 (IST)

תודה ראובן, וברכות על חלקך בתגלית ובמאמר! H. sapiens - שיחה 18:09, 4 בפברואר 2018 (IST)

מצטרף! אביעדוס • שיחה 19:15, 4 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה Reuveny - שיחה 19:21, 4 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אתייג את משתמש:אביהו לדיון זה. יש לו מומחיות רבה עם ערכים אודות נושאים רחבים. אציג בקצרה את הסוגיה: מצד אחד צריך לשמור על הערך קצר ככל האפשר (כי הרחבה תקח אותו הרבה מעבר לכל גבול סביר) ומצד שני הוא צריך להיות מספיק עשיר כדי לתת את התמונה המלאה על האדם. גילגמש • שיחה 10:43, 4 במרץ 2018 (IST)

שיניתי את סדר הפרקים כך ש"מוצא האדם" מופיע מיד לפני ל"פרהיסטוריה" ובכך יוצר רצף אחד, מה שאיפשר לוותר על לפחות פסקה אחת של כפילויות. ייתכן שיש עדיין כמה כפילויות קטנות נוספות. זה למעשה היה הסדר המקורי של הערך והוא שונה על-ידי עורך אחר, שינוי שלא הייתי שלם איתו. אנא הגיבו אם הסדר הקודם היה עדיף לדעתכם. H. sapiens - שיחה 10:52, 5 באפריל 2018 (IDT)

כמו כן הוספתי סעיף שתמיד היה חסר לי, על טבע האדם בתרבות ובספרות, בפרק "האדם בתרבות". השתדלתי לכתוב אותו באופן נייטרלי תוך קישור לתחומי הדיון, השאלות והאסכולות המפורסמות ביותר. ניתן כמובן לערוך ולשפר. H. sapiens - שיחה 10:58, 5 באפריל 2018 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים

דיון

המדובר בערך מקיף מאוד של משתמש:H. sapiens. הערך עבר ביקורת עמיתים מסודרת לפני כחצי שנה ולהערכתי הוא מוכן כעת להצגה. מדובר, אמנם, בערך גדול מאוד בהיקפו (כ-200K) אבל בהתחשב בנושא, גודלו סביר. אתייג גם את משתמש:Reuveny ואת משתמש:Israel3292 שלקחו חלק בדיונים (אם כי נראה שישראל לא פעיל בחודשים האחרונים בוויקיפדיה). גילגמש • שיחה 11:54, 18 באוגוסט 2018 (IDT)

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

• Blombos Cave engrave ochre 1.jpg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 18:52, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

כיווניות הערות השוליים

יש לסדר את כיוון הערות השוליים באנגלית (כפי שנעשה בחלק מהן). אביהו - שיחה 18:30, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

יישרתי לשמאל את כל ההערות באנגלית. יש הערות נוספות שכוללות הסבר בעברית ומקור באנגלית, ואשמח אם מישהו יודע איך ליישר לשמאל רק את הטקסט האנגלי. H. sapiens - שיחה 14:31, 29 באוקטובר 2018 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בערך קיימים שני דיווחים סותרים לגבי מספר השינים הטוחנות בלסת.

1. "כהומיניד, זנבו של האדם מנוון, ויש לו 32 שיניים. בכל רבע לסת השיניים כוללות שתי חותכות, ניב אחד, שלוש קדם טוחנות ושתי טוחנות" 2."כמו אצל כל הקופים צרי האף, השיניים הקבועות באדם כוללות שתי חותכות, ניב אחד, שתי קדם-טוחנות (נקראות גם מלתעות) ושלוש טוחנות בכל רבע לסת, ובסך הכול 32 שיניים."

אז כמה טוחנות וכמה קדם טוחנות? דווח על ידי: יאנה 2.53.146.51 00:55, 7 בנובמבר 2018 (IST)

תודה על העין החדה. 2 הוא כמובן הנכון (ניתן לוודא בשן ובאבולוציה של האדם) ותיקנתי את 1.

משוב מ-10 בנובמבר 2018

התיאור "האדם ייחודי בעולם החי במוחו הגדול (יחסית לגודל גופו) יותר משל כל בעלי החיים" אינו נכון. היחס משקל מוח חלקי משקל גוף גבוה ביונקים קטנים, כמו עכבר, מיחס זה באדם. הנכון הוא: מקדם המוח של האדם גדול משאר בעלי החיים. מקדם המוח הוא: משקל המוח חלקי משקל הגוף ביחס למשקל הגוף. הערך "משקל המוח חלקי משקל הגוף" נכון לפיכך רק כשמשווים אדם ליונקים אחרים בעלי משקל דומה בערך למשקלו, למשל לשימפנזה או לכבשה. לעומת זאת מקדם המוח מתחשב במשקל הגוף ולכן נכון אוניברסלית הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.94.178.226 17:59, 10 בנובמבר 2018 (IST)

תודה על המשוב. תוקן הניסוח מ"יחסית לגודל גופו" ל"בהתחשב בגודל גופו". נכון שמשקל המוח חלקי משקל הגוף נותן יתרון ליונקים ועופות קטני גוף כמו העכבר, שהמוח שלו הוא בגודל יחסי דומה לזה של האדם, כ-1/40 ממסת גופו. זאת משום שהמוח גדל בקצב איטי יותר מאשר הגידול במשקל הגוף. עם זאת לא מוכר לי המונח "מקדם המוח". מה שמו באנגלית? כמו-כן לא נראה לי שחלוקה נוספת במשקל הגוף כהצעתך תיתן לאדם יתרון על העכבר. להיפך. ייתכן שאת/ה מתבלבל/ת עם מנת המוחיות (Encephalization Quotient, בראשי תיבות EQ), אשר מוזכרת בסעיף על המוח, ויותר בהרחבה במוח#גודל ומורכבות המוח בבעלי חיים ובאדם. מנת המוחיות אינה מחושבת ע"י חלוקה נוספת במשקל הגוף, אלא על ידי המרחק האנכי מקו הרגרסיה בגרף של לוגריתם משקל המוח מול לוגריתם משקל הגוף, במדגם של מיני בעלי-חיים. כאשר משתמשים במדגם של יונקים, מנת המוחיות אכן מביעה את גודל מוח האדם יחסית לגודל הצפוי ליונק באותו גודל גוף. H. sapiens - שיחה 20:30, 14 בנובמבר 2018 (IST)

מתי הופיע ההומו ספיאנס?

בוויקיפדיה באנגלית כתוב שהאדם הופיע לפני 300,000 שנה, כאן כתוב לפני 200,000 שנה. אני סומך יותר על האנגלית, אולי כדאי לשנות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
128.148.231.34 02:22, 3 במאי 2019 (IDT)

הערך העברי למעשה לא קובע "מתי הופיע הומו ספיינס". התאריך הזה תלוי בשאלה מי מסווג כהומו ספיינס. חוקרים רבים (להתרשמותי הרוב כיום, אך לא מוכר לי סקר שניסה לכמת זאת) רואים גם באדם הניאנדרטלי תת-מין של הומו ספיינס, ולפי זה הומו ספיינס ("ספיינס ארכאי") מוקדם לפחות כאב הקדמון המשותף שלנו עם הניאנדרטלים, שלפי שעון מולקולרי גנטי התקיים לפני 600 עד 800 אלף שנה, ובוודאי הרבה לפני 300 אלף.
עקב סיבוך זה הערך העברי מגדיר כבר בפסקה הראשונה שלו אדם נבון מודרני כבני אדם אשר אינם נבדלים מבחינה אנטומית מבני האדם החיים כיום. כפי שניתן לראות בערך המקושר ובפרק אדם#המין האנושי המודרני בערך הנוכחי, הגולגולת השלמה הקדומה ביותר המתוארת כך היא גולגולת "אומו 1" מאתר קיביש באתיופיה המתוארכת לגיל של כ-195 אלף שנה, וזוהי הסיבה לניסוח שיש כרגע בפתיח "בני אדם מודרניים התפתחו לראשונה ביבשת אפריקה לפני כ-200 אלף שנה". חשוב לשים לב לניסוח "בני אדם מודרניים" אשר כאמור הוגדרו בפסקה הראשונה בערך ולא "הומו ספיינס".
הסיבה למספר 300 אלף שנה שנוקבים בו בויקיפדיה האנגלית היא כנראה מאמר שהתפרסם ב-2017 ומתאר את גולגלות ג'בל איע'וד במרוקו, המתוארכות לגיל של כ-315 אלף שנה, ובתקשורת תוארו כ"הומו ספיינס הקדום ביותר" או ניסוחים דומים. לפי המאמר עצמו, לגולגולות אלו יש אכן פנים מודרניות אך קופסת המוח שלהן עדיין מאורכת בדומה לאלו של ניאנדרטלים, ולפיכך מסווג אותן כ"ספיינס מודרני מוקדם" (Early Modern Humans) בניגוד לגולגולת אומו 1 שהיא "ספיינס מודרני נוכחי" (Recent Modern Humans). נקודה זו מוסברת בערך הומו ספיינס מודרני אנטומית#בני-אדם מודרניים אנטומית מוקדמים ונוכחיים. עם זאת ההגדרה של "ספיינס מודרני מוקדם" לטעמי מנוגדת לוגית לרעיון ההגדרה של "מודרני" כ"זהה לשל בני אדם נוכחיים" ולכן בפתיח העדפתי להשאיר את התאריך 200 אלף של אומו 1. צפוי שמאמרים על תגליות או הגדרות ספציפיות יקודמו (בגוף המאמר ו/או בהודעות בלתי רשמיות של החוקרים ו/או בדיווחי התקשורת) בניסוחים קליטים בסגנון "הומו ספיינס הקדום ביותר", אך כאמור זה תלוי הגדרה, ולכן חשוב שערך אנציקלופדי נייטרלי לא יגרר אחרי ניסוחים כאלו. H. sapiens - שיחה 14:03, 3 במאי 2019 (IDT)

בתמונה הזו, כשמטפסים מלמטה למעלה, מתי מופיע הצבע האדום? עוזי ו. - שיחה 17:21, 3 במאי 2019 (IDT)

נורמטיביות

בפיסקה "מיניות והורות" כתוב כך: "אך כמעט בכל חברות האדם, המשפחה הנורמטיבית ביותר כוללת גבר ואישה המקיימים יחסי-מין סדירים זה עם זה ומגדלים יחד את צאצאיהם המשותפים." משפט זה שקול לשלטים "אבא+אמא=משפחה נורמלית" האם ראוי להכניס דעה כזאת לויקיפדיה כעובדה מוסכמת ובערך האדם? לפי דעתי משפט זה מתאים יותר לערך הומופוביה מחקתי משפט זה אך החזירו אותו. לא מתאים להיכלל בויקיפדיה כל ביטוי המגלה גיזענות ודעה קדומה כלפי כל קבוצה חברתית.אריאל בן נתן - שיחה 19:18, 2 ביוני 2020 (IDT)

המשפט מצוטט למעלה כשהוא מנותק מהקשרו. בערך הוא מובא בסופה של פסקה, כאשר לפניו כבר מצויינות צורות אחרות של משפחות, יחסי-מין וגידול ילדים, ומוצג ההקשר של מונוגמיות מול פוליגמיות וטיפול בצאצאים. האם לדעתך דווקא משפחה מונוגמית שבה הורים מטפלים בצאצאיהם המשותפים לא זכאית לאיזכור בערך? או שיש להזכיר אותה ראשונה בפסקה? "נורמטיבי" אין פירושו "נורמלי", ואין בו נקיטת עמדה ערכית אלא ציון מצב (הנורמה המקובלת על מרבית האנשים בחברה). אף לא נטען שמשפחות אחרות אינן נורמטיביות, אלא רק שזוהי המשפחה הנורמטיבית ביותר. האם אתה מציע ניסוח אחר? H. sapiens - שיחה 13:16, 3 ביוני 2020 (IDT)

האם כוונתך שמשפחה ובה אם ואב וילדים היא המשפחה הנורמטיבית ביותר, וכל שאר ההרכבים אינם נורמטיביים ביותר בדיוק באותה מידה?! אני מזמין לכאן את כל בעלי הידע בהומופוביה על מנת שיטיפו לך מוסר. עוזי ו. - שיחה 18:34, 3 ביוני 2020 (IDT)

אפשר אולי להחליף את המישפט המדובר במשפט הזה "משפחת האדם הנפוצה ביותר כוללת גבר ואישה המקיימים יחסי-מין סדירים זה עם זה ומגדלים יחד את צאצאיהם המשותפים" ? אריאל בן נתן - שיחה 13:10, 4 ביוני 2020 (IDT)

זה משטיח את המשמעות. הטענה היא לא רק ש-X הוא המופע השכיח ביותר של התופעה, אלא גם שהוא נתפס ככזה. עוזי ו. - שיחה 13:36, 4 ביוני 2020 (IDT)

כרגע מוזכרים כקיימים ו"לא נדירים" גם: פוליגמיה, זוגיות שאינה נמשכת כל החיים, יחסי מין מחוץ לזוגיות, ומשפחות חד-הוריות. קביעה שהנ"ל פחות נפוצים מבחינה סטטיסטית היא לא פשוטה אפילו בתרבויות אנושיות בנות ימינו, ובוודאי בתרבויות קדומות. קל יותר לקבוע מהן הנורמות, משום שהן מוצהרות בנרטיבים (כתובים או בעל פה) מתרבויות אלו.
האם הניסוח הבא פחות רגיש בעיניך: "אך כמעט בכל חברות האדם, המשפחה המקובלת ביותר כנורמה כוללת גבר ואישה המקיימים יחסי-מין סדירים זה עם זה ומגדלים יחד את צאצאיהם המשותפים."H. sapiens - שיחה 18:33, 4 ביוני 2020 (IDT)

אני מתנגד מראש לשינוי ניסוח על בסיס מה שרגיש או לא רגיש בעיני מישהו. עוזי ו. - שיחה 20:56, 4 ביוני 2020 (IDT)

אם כותבים ש-X נתפס כשכיח, צריך להוסיף מקור אמין אריאל בן נתן - שיחה 16:20, 12 ביוני 2020 (IDT)

ולפי ידיעותי אין כזה אריאל בן נתן - שיחה 10:18, 14 ביולי 2020 (IDT)

טוב, זה בוודאי המצב השכיח. רוב הציבור מורכב מסטרייטים. גילגמש • שיחה 19:42, 14 ביולי 2020 (IDT)

השאלה היא לא האם המצב שכיח אלה האם הוא נתפס כשכיח וכנורמטיבי אריאל בן נתן - שיחה 10:19, 15 ביולי 2020 (IDT)

זה גם מצב שכיח וגם נתפס כזה. לגבי נורמטיביות - יש פה בעיה מסוימת כי יש חברות שבהן המצב הזה נתפס כנורמטיבי וכל דבר אחר הוא לא נורמטיבי. יש חברות שבהן המצב הזה הוא נורמטיבי אבל גם צורות אחרות של זוגיות הן נורמטיביות. צריך לחשוב על ניסוח מתאים. גילגמש • שיחה 10:21, 15 ביולי 2020 (IDT)

קודם הצעתי את החלופה הזאת - "משפחת האדם הנפוצה ביותר כוללת גבר ואישה המקיימים יחסי-מין סדירים זה עם זה ומגדלים יחד את צאצאיהם המשותפים" אריאל בן נתן - שיחה 10:57, 15 ביולי 2020 (IDT)

אני רוצה להזכיר בנוסף שגם אם כיום זה המודל הנפוץ, מעצם העובדה שהוא לא תמיד היה (אני חושבת שאף אחד לא יתכחש לעובדה שפוליגמיה הייתה מאוד נפוצה עד לפני לא כל כך הרבה זמן בהשוואה ל10-12 אלף שנות תרבות אנושית, ויש דיונים אינסופיים בקרב אנתרופולוגים על מה היה המודל המשפחתי הנפוץ בכמה אלפי השני הראשונות של התקופה הזו) מתבקש שלא להכיל את המשפט הזה בערך "אדם" אלא לכל היותר בערך "משפחה". //מי אני: Yuval Talya - מה עשיתי - בואו נדבר// 16:12, 18 ביולי 2020 (IDT)

אני אתכחש לכך... אני לא מכיר טענה מבוססת לכך שבמהלך רוב האבולוציה של האדם נהגה פוליגמיה. להיפך - לפי השוואות למעט הציידים-לקטים ששרדו במאה ה-20 וסמנים ארכאולוגיים עקיפים נראה שחיו בקבוצה קטנה שהיתה מורכבת מכמה משפחות גרעיניות. קשה כמובן לדעת ובכל אופן, אני לא חושב שיש מחלוקת שבמהלך ההיסטוריה המתועדת, המודל של "גבר ואישה המקיימים יחסי-מין סדירים זה עם זה ומגדלים יחד את צאצאיהם המשותפים" הוא הנפוץ ביותר. Reuveny - שיחה 16:57, 18 ביולי 2020 (IDT)

ישנו דיון במחקר האבולוציה של האדם באם פוליגמיה הייתה אורח החיים הנפוץ אצל אוסטרלופיתקים. זאת מאחר שכתלות בהגדרות מיני המאובנים והערכת גודל גופם, ייתכן שהבדלי הגודל בין זכרים ונקבות היו גדולים יותר מאשר אצל בני-אדם כיום, ומתקרבים לאלו הטיפוסיים למינים שאינם מונוגמים כמו שימפנזה מצוי או שימפנזה ננסי, ואולי אף פוליגמים באופן מובהק כמו הגורילה. זה גם תלוי בשאלה האם מאובנים מסויימים שייכים למינים נפרדים, או למין אחד עם זוויגים שונים בגודלם. עם זאת אני לא מכיר דיון דומה לגבי סוג האדם, והבדלי גודל הגוף בין זכרים ונקבות אצל הומו ספיינס קדום ואצל מינים קדומים יותר בסוג הומו הם דומים לאלו שנמדדים כיום. מקובל למדי שהתפתחות מונוגמיה הייתה שלב חשוב באבולוציה של האדם, מאחר שהיא מעודדת דאגה של הזכרים לצאצאיהם (כמו אצל גיבונים אך בניגוד לשימפנזים וגורילות), ובכך מאפשרת לנקבת האדם לגדל תינוק שזמן התבגרותו ארוך יותר, אפילו בסביבות קשות לשרידה (כמו סוואנה יחסית ליער גשם טרופי). כאמור יש ויכוח האם מונוגמיה זו התפתחה כבר אצל האוסטרלופיתקים או אפילו לפניהם, אבל לא מוכר לי ויכוח כזה בנוגע למיני סוג האדם. H. sapiens - שיחה 19:36, 18 ביולי 2020 (IDT)

הערך בעברית של מונוגמיה די חסר, אבל בוויקינגליש מופיע המשפט ”The historical record offers contradictory evidence on the development and extent of monogamy as a social practice.” כלומר, ישנו וויכוח על עד כמה היא נפוצה. עצם העובדה שהתפוצה של מונוגמיה בהיסטוריה האנושית לא נמצאת תחת קונצנזוס, יחד עם העובדה שמהעת העתיקה ואברהם אבינו ועד המאות האחרונות משפחה בלתי-מונוגמית או משפחה מונוגמית-"לייט" היו נפוצות למדי (לפחות בקרב מי שאנו יודעים עליהם, שזו בעיקר האצולה למיניה), מטילה בספק את היות המונוגמיה של גבר ואישה המודל ה"נורמטיבי" מחוץ לעת המודרנית. וכל עוד יש ספק על נקודה זו, משפט זה לא צריך להופיע בערך. //מי אני: Yuval Talya - מה עשיתי - בואו נדבר// 22:06, 19 ביולי 2020 (IDT)

זה לא מדויק. הרקורד ההיסטורי מוטה במקצת לאצולה אבל בהחלט לא מוגבל רק לה. תעודות כמו רישומי כנסיות ובתי ובתי משפט, קודים של חוקים מחמורבי והלאה (ברחבי העולם), והראיות העקיפות-יותר מהתקופת הפרהיסטורית שהזכרנו קודם, לא תומכים במה שאת אומרת. אגב, הדוגמאות המפורסמות לפוליגמיה (כמו גם גילוי עריות) אצל המלכים, כמו קיסרי האינקה והפרעונים ואפילו שלמה המלך, רק מדגישים כמה זה היה חריג וכמה הנ"ל מורמים מעם. זו לא היתה הנורמה. Reuveny - שיחה 10:41, 20 ביולי 2020 (IDT)

שתי הערות לגבי המשפט המצוטט מויקי האנגלית למעלה:
1. המשפט הזה הוא המשפט הפותח של סעיף שלם, בעוד שהמשפט הנידון אצלנו הוא המשפט המסיים פסקה שבה הועלו הסתיגויות רבות. בפרט, הפסקה פותחת במשפט "כיום, ברוב התרבויות האנושיות מקובלת המונוגמיה, אף כי בחברות אדם מסוימות נהוגות גם צורות שונות של פוליגמיה". המשפט הזה מהווה סיכום טוב של הסעיף השלם בויקי האנגלית (למרות שלא נכתב ככזה).
2. המשפט המצוטט הוא לגבי חברות היסטוריות עתיקות. יש לשים לב שהתקופה הפרהיסטורית בקיום מין האדם היתה ארוכה בהרבה מאשר התקופה ההיסטורית. בתקופה הפרהיסטורית, פוליגמיה נפוצה איננה סבירה משום שלציידים-לקטים קשה מאוד לצבור רכוש ועושר באופן שיאפשר לאדם אחד לדאוג למספר בני-זוג בעת ובעונה אחת, ומצד שני תנאי החיים קשים מכדי לאפשר גידול ילד ע"י הורה יחיד.
בסיכום, גם בחברות פרהיסטוריות, גם בחברות היסטוריות עתיקות וגם בחברות מודרניות, מונוגמיה כנראה הייתה מקובלת יותר, אם כי טיב הנתונים ואופן ההיסק שונה בשלושת הקטגוריות הללו.H. sapiens - שיחה 15:24, 20 ביולי 2020 (IDT)

כמקור אני מציע להוסיף הערת שוליים למשפט בנוסח כזה:
במחקר של אוניברסלים אנושיים מזוהים ברוב או כל חברות האדם המוכרות כיום המאפיינים הבאים:

• אבא ואמא, מונחי קרבת דם נפרדים לתאורם.
• אמא ביולוגית ואמא חברתית הן בד"כ אותו אדם.
• אמא חיה עם בן זוג בד"כ בתקופת גידול צאצאים.
• נישואים.
• קרבת משפחה, מינוח שניתן לתירגום לפי יחסי מוליד/מולד.

H. sapiens - שיחה 20:01, 18 ביולי 2020 (IDT)

בלי קשר האם זה המודל הנפוץ, עומדת השאלה האם המודל הוא נורמטיבי אריאל בן נתן - שיחה 20:05, 18 ביולי 2020 (IDT)

הוא בוודאי נורמטיבי. כאן "נורמטיבי" הוא לפי הגדרה של DSM 5. יש התנהגויות אנושיות נוספות שהן נורמטיביות. למשל זוגיות לסבית. עם זאת, יש חברות שבהן זה לא לגיטימי ולא נחשב לנורמטיבי. הערך צריך לשקף את כל מגוון הדעות האלה ואנחנו לא יכולים להפעיל שיקול ערכי בעד או נגד תופעה מסוימת. חשוב להדגיש שהזוגיות הסטיירטית מקובלת בכל החברות האנושיות וזה בניגוד לצורות זוגיות אחרות. לא נובע מפה שהתנהגות מסוימת היא פסולה או שיש נטיה מינית שגויה. פשוט הערך מתייחס לא רק לבני אדם בעולם המערבי, אלא גם במדינות שבהן תולים הומואים על עגורנים. כמו כן, הערך מתייחס לא רק לזוגיות נורמטיבית מודרנית ,אלא גם למה שהיה מקובל בעבר. כאן חשוב להתייחס לזמן היסטורי בלבד (מהופעת הכתב). אי אפשר לדעת מה היה בחברות פרה-היסטוריות. הם לא השאירו עדויות. ככל שמתרחקים בזמן כך בדרך כלל (עם יוצאים מהכלל) זוגיות חד מינית היא לא מקובלת ואף אסורה. הערך צריך לשקף זאת. גילגמש • שיחה 20:46, 18 ביולי 2020 (IDT)

אולי יכול לעזור לציין בסוף בקצרה שבמערב עלתה בעשורים האחרונים הנורמטיביות של האלטרנטיבות. איש השום (Theshumai) - שיחה 00:35, 20 ביולי 2020 (IDT)

זה רעיון טוב אבל לא כדאי להכנס לדיון מעמיק בערך הזה כי הוא כללי מאוד. בעקרון אני חושב שזה כיוון טוב. גילגמש • שיחה 08:37, 20 ביולי 2020 (IDT)

אני חושב שלא כדאי להיתפס לנושא ה"נורמטיביות" בערך ובייחוד בסעיף זה. הסיבה המקורית שהשתמשתי במילה היא דווקא לטובת הדיוק: הבעייה עם מינוח "נפוץ" זה שהוא רגיש לערעורים כמותיים סטטיסטיים. זה קורה גם במחקרים בבעלי-חיים, למשל במיני עופות שנחשבים מונוגמיים באופן מובהק (יותר מבני-אדם) לאחרונה מחקרים גנטיים מוצאים שרבים מן הצאצאים יכולים להיות תוצאת "התפרפרויות" מחוץ לקשר הזוגי. לעומת זאת נורמה יכולה לקבל חיזוק גם ממקורות לא סטטיסטיים. לדוגמה (מתוך הערך האנגלי על מונוגמיה שצוטט למעלה): בכל מיתולוגיה מוכרת, בריאת האדם מתוארת כבריאת זוג (או מספר זוגות) של זכר ונקבה. הצעתי למעלה להחליף את המונח "נורמטיבי" בניסוח "מקובל כנורמה". H. sapiens - שיחה 15:53, 20 ביולי 2020 (IDT)

השלמה: רשימת האוניברסלים האנושיים שהצעתי למעלה היא מתוך: Brown, Donald (1991). Human Universals. Template University Press. ISBN 978-0070082090. H. sapiens - שיחה 16:14, 20 ביולי 2020 (IDT)

האם התמונה מתאימה לייצג "אדם"?

חלק מהדמויות מייצגות אלילות. בנוסף ישנו דיוקן בעל שמונה גפיחם. הראש - שיחה 22:43, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

אלילות בהחלט מאפיינת את האדם. גילגמש • שיחה 22:47, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

האדם הוויטרובי? קאגה - שיחה 22:48, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

מיניות ואהבה : טענות נגד בחינה לא מספקת של הנושא

שלום, תחת "מיניות ואהבה" מלבד השורה ורבע הראשונות הוצגה כפי הנראה פרשנות סובייקטיבית טועה ומטעה אם של העורך אם של ויקיפדיה, בתקווה שלא בכוונה . כמו כן היה מקום להעריך הרבה הרבה הרבה (סליחה אבל זהו נושא חשוב מאין כמותו) יותר בהתנהגות הרווחת של כלל גזע האדם ממגוון בחינות . מאשר בהתנהגות המינית של אחוזים בודדים. בהתאם ולפי סדר הטענות העולות , 1.אמנם בוצע מחקר לבחינת תגובה מינית של גברים לנשים וגברים , ואכן נמצאה תגובה מינית אצל 46% מהנבדקים הגברים לשני המינים, אך תגובה זו בקלות רבה ניתן לפרש לכתחילה כהבחנה ראשונית מבוססת תודעה או הסכמה ציבורית או אישית, של מה שנחשב אצל הפרט ו/או הכלל כמושך מינית, ואם לפשט זה מתאר מפגש של אדם אחד עם אדם שני בעל מבנה חיצוני אידיאלי גם אם חלקי כגון: תווי פנים, גובה , מבנה גוף, צבע שיער, ועוד.. מפגש כזה בין עם זכר או נקבה תעורר אצל הנבדק תגובה מודעת או לא, לתכונות אותם הוא מזהה כמושכות, ממילא אין בה כדי להצביע באופן ישיר אם בכלל על נטיה מינית טבעית לבני אותו מין, מה עוד שלא הובא בערך תוצאות תגובת הנשים בניסוי, אולי יש בהם כדי להסביר על חשיבות החיצוניות בין נשים וגברים, לא אופתע אם קיימת צניחה במספרים, עקב ההנחה הרווחת שנשים מתמקדות יותר בפנימיות מאשר חיצוניות . 2.כמו כן הטענה שהומופוביה והתנגדות לזכויות להט"ב הם המונעים "יציאה מן הארון" של אינדבידואלים הינה טענה חסרת ראיות מחוסרות בסיס לטענה שהומוסקסואליות היא תכונה מולדת, באם יש דרך להוכיח זאת נא לציין מקורות,עד אז שוב פעם זה נשמע כמו פרשנות סובייקטיבת אינטרסנטית. 3.ולבסוף יותר מהכל תמוה ההשוואה בין בני אדם לפרימיטים "קרובים" בניסיון להוכיח מציאות של נטיה חד מינית טבעית משותפת, אך המילה הומוסקסואל לבדה בכדי לדחות טענה זאת , בכך שהומסקסואליות אינו מתארת רק נטיה לקיום יחסים בין בני אותו מין, אלא גם מערכת יחסים בין אישית, בעוד אצל "קרובינו" הפרימיטים התופעה מתבטאת ברובה הכמעט מוחלט כפעילות מינית בלבד למגוון סיבות כמו סיפוק מיני יצירת הררכיה ואצל לא מעט מהם כתרבות אונס של זכרים צעירים,אבל מעל לכל זה הטענה אבסורדית ומאבדת משמעות בהקשר לבני אדם, בכך שהנטיה היא בכלל לא חד מינית באופן מוחלט ורובם המוחלט מקיים הרבה יותר יחסים עם המין השני, אם לצורך התרבות אם לצורך סיפוק, היררכיה ועוד, אולי לא סתם קוראים לזה "הומו" סקסואליות. אציין ששוב פעם מתעלמים מהצד הנקבי בסיפור. שימו לב טענה 3 סותרת את טענה 2 ,שהרי לא ידוע על שום תופעות הומופוביה בקרב בעלי חיים, ואם כבר טענה מספר 2 היתה יכולה אולי להצביע על בייסקסואליות מוסתרת, אך גם לזה אין שום ראיה אמיתית מלבד טענה מספר 1 שלמעשה אינה מוכיחה דבר .

סוף דבר באופן כללי גם בקרב מדענים התומכים ברעיון העברת תורשתית של נטיה מינית אין שום קונצנזוס כללי איך זה קורה, רבות המחלוקות איך גן כזה יכול להתקיים בתוך תיאוריית הברירה הטבעית, כמו כן רבות הטיעונים השונים לנטיה גנטית גלויה או נסתרת כתוצאה ממגוון רחב של סיבות לא מוכחות הנשארות בגדר תיאוריה. רק לשם המחשה הביולוג האבולוציוני הנודע ריצ'רד דוקינס מעלה מספר אפשרויות שונות להעברת נטיה תורשתית חד מינית אם אכן התשובה היא שזה מועבר בתורשה, ברובם לדעתו יש הכרח לנטיה בייסקסואליות(זה יכול להסביר את טענה 1 ו2 לעיל אך כמו שכבר נאמר כאן אין לזה שום הוכחה), כך שהומסקסואליות טהורה לבדה אינה יכולה להתקיים, ומצד שני (שאגב סותר את טענה 2 לעיל) הוא מעלה טענה שיתכן והסיבה לעליית התופעה בימינו קשורה לשינוי בדרכי האכלת תינוקות מהאכלה ישירה מהשד להאכלה מבקבוק, שזה בכלל טענה פסיכולוגית ולא תלויה סוציולוגית .

אודה להתייחסות לדברים ובאם ישנם טעויות עובדתיות במה שכתבתי אשמח להערות מאירות . יונתן

(Yoisra - שיחה 19:19, 1 במרץ 2022 (IST)).

אשמח למקורות לגבי כל הנאמר למעלה, בייחוד מקורות מדעיים בעלי עדיפות גבוהה לפי וק:ביבליוגרפיה#בתחומים מדעיים. יש מחסור משמעותי בהערכות כמותיות של ניסיון ומשיכה מינית בחברות אדם שונות, בעיקר מאחר שבמרבית החברות נטיות הומסקסואליות נחשבת לא תקינה חברתית (במונח המקובל היום הומופוביה), אך בכל מקרה אין מחלוקת בתחום שניסיון מיני ומשיכה מינית לבני אותו המין אינם נדירים. המקור המדעי העיקרי שמובא כרגע הוא מחקר עדכני (שנת 2020) מכתב-עת מדעי יוקרתי (PNAS), שנערך בגברים בחברה האמריקאית (שכיום פחות הומופובית ממרבית החברות בעולם). לגבי נשים, החוקרים במאמר זה מציינים, בהסתמך על מחקרים קודמים בנושא, כי אין מחלוקת בתחום שאצלן הקשת הביסקסואלית רחבה משל גברים (היינו משיכה מינית וניסיון מיני עם בנות מינן נפוצה יותר), וזו הסיבה שהמחקר התמקד בגברים. לגבי תאוריות על סיבות, הערך בכוונה ממעט לעסוק בהן, בייחוד בתאוריות שעדיין אין להן תמיכה רחבה בתחום. H. sapiens - שיחה 13:57, 7 בינואר 2023 (IST)

לא יודעת כמה ברצינות הייתי מתייחסת לתגובה הזו, שמראה הרבה סימנים של וק:מחקר מקורי. אם כי יונתן כמובן מוזמן להפתיע אותי עם מקורות לכל מה שהוא אומר. //יובל טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 10:19, 8 בינואר 2023 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בדף נאמר : "האדם נבדל מהם גם בהליכתו הזקופה על שתי רגליו האחוריות"

נראה לי שצריך לומר על שתי גפיו האחוריות (ולא רגליו) דווח על ידי: ירון הולצמן 2A01:6500:B105:BD7E:897A:AC80:23F:8948‏ 01:39, 5 בדצמבר 2023 (IST)

טופל, תודה. פוליתיאורי - שיחה 06:10, 5 בדצמבר 2023 (IST)