שושלת אדמו"רי צ'רנוביל

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שושלת צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא שושלת אדמו"רים המיוחסת לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חסידות צ'רנוביל בסוף המאה ה-18. בית צ'רנוביל התאפיין בכך שכל או רוב בני האדמו"ר יורשים אותו ועומדים בראש חצר חסידית, ועל כן היא התפצלה לאורך הדורות למספר רב של ענפי משנה.

החסידויות מבית (או "גזע") צ'רנוביל שקיימות היום הן חסידות צ'רנוביל, חסידות סקווירא, חסידות טאלנא, חסידות טריסק, חסידות רחמסטריווקא, חסידות פאלטישאן, ובעבר אף חסידות קוריסטשוב, חסידות מחנובקה (כיום נוהגים בחצר זו מנהגי בעלזא), חסידות צ'רקס, חסידות אוורוטש, חסידות הורניסטייפול, חסידות טומשפול, חסידות מקארוב, חסידות שפיקוב, חסידות ברזנה חסידות זלטיפולי, וחסידות מאלין.

דורות ראשונים

• רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש, ומחבר הספרים מאור עיניים ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כמגיד מישרים בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר בי"א בחשון תקנ"ח.
  • בנו, רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", נולד בשנת תק"ל במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין ובשנית לפייגא בתו של רבי דוד לייקס. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר בכ' באייר תקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות.

דור שלישי

שמונת בניו של רבי מרדכי עמדו בראש חצרות חסידיות:

• רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, בכור הבנים, נולד בשנת תקמ"ד, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, וסייע ליישוב ארץ ישראל. נפטר בח' בכסלו תרל"ב, והותיר אחריו שישה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה.
• רבי משה מקוריסטשוב
• רבי יעקב ישראל מצ'רקס
• רבי מנחם נחום ממקארוב
• רבי אברהם מטריסק
• רבי דוד מטאלנה
• רבי יצחק מסקווירא
• רבי יוחנן מרחמסטריווקא

ענף צ'רנוביל

• רבי מנחם נחום טברסקי (השני) היה בנו הבכור של רבי אהרן. נולד בשנת תק"ע. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב וחתנו של הרב מאפטא), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת תרל"א ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי ורבי ברוך מאיר. חתניו היו רבי דוד מסאווראן, רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של רבי יהושע מבעלז) ורבי יוסף מאיר ממכנובקה.

שושלת לויעב

• רבי מרדכי טברסקי מלויעב, היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי צבי הירש אשכנזי וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת תר"ד ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר בי"ד בכסלו תרע"א בשדה-לבן, והותיר אחריו עשרה ילדים.
  • רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מדליטין. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר בי"ח בתמוז תרע"ד. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן רבי משה דן מסקווירא, אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין.
    • רבי חיים יצחק מלויעב-קייב, בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון בברית המועצות. היה חתנו ישל רבי ישעיה מטשכויב, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. אחד מבניו היה רבי משולם זוסיא, האדמו"ר מצ'רנוביל בבני ברק.
  • רבי ברוך בן ציון (תרל"ה - כ"ב באלול תש"ה), חתן רבי אליעזר מראדוויל, כיהן כאדמו"ר באומן. במלחמת העולם הראשונה נמלט לוורשה ומשם לארצות הברית. בנו היה רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול, חתן רבי דוד ממירופול. היגר עם אביו לארצות הברית בשנת תרפ"ה ופתח בית מדרש בבוסטון. נפטר בח' בסיוון תשל"ג.
  • רבי שלום יוסף (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מאודסה.
  • מחתניו היו רבי אברהם פנחס ספרד מקוניב, רבי ישראל שמואל השני מחלם, רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מרשקוב ורבי יצחק מברזנה.

שושלת אזרניץ

• בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שבפודוליה. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק ממקארוב ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר בה' באייר תרע"א. חתניו היו רבי אלתר מנובומינסק, רבי משה מרדכי מטריסק לובלין ורבי גדליה ממונסטריץ' אומן. בניו היו:
  • רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר בקישינב, נרצח בשואה בשנת תש"א, חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב.
  • רבי מרדכי ישראל מחאטין (-ט"ו בתמוז תש"א) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת הבולשביקים לאזור עבר לחאטין שברומניה. חסידים באו אליו אף מפולין. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, היה האדמו"ר מאזרניץ-חאטין בברונקס. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
  • רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מאלעסק, נרצח בעינויים על ידי הנאצים בי"ד בכסלו תש"א בכבפר אבדובקה (Obodovka) שבטרנסניסטריה. בנו הרב אהרן טברסקי שרד את השואה וכיהן בין השאר כרב בלוס אנג'לס. נפטר בתשנ"ט.

בנים נוספים

• רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל בן רבי אהרן. נולד בשנת תקע"ד. חתן דודו רבי מנחם נחום ממקארוב בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ. מילא את מקום אביו בצ'רנוביל. נפטר בכ"ח בתמוז תרמ"א. חתניו היו רבי ישכר דב רוקח (הזקן) מבעלזא, רבי זאב מרחמסטריווקא, ומזיווגו השלישי, רבי נחום יוסף בן ציון מקוריסטשוב ואחיינו רבי שלמה שמואל.
  • אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כינוקא. נולד בשנת תר"ל. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע לארצות הברית אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר בקייב בח' בתשרי ת"ש. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי גדליה משה מזוויהל. חתניו היו רבי זאב מקובלה, אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מרחמסטריווקא.
• רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. שימש גם כאדמו"ר בצ'רנוביל. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר בכ"ב בסיוון תרס"ה.
  • אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תרצ"ג עבר לריגה משם היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ו בברוקלין.
    • בנו (הרביעי) הוא רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל. נולד בשנת תרס"ב. חתן רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב (בן רבי אברהם מאורזיטשוב). פתח הכנסת אורחים ובית כנסת מפואר בברוקלין. בשנת תרצ"ז ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר בח' בכסלו תשמ"ד. לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים בהם; בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי דוד מסקווירא, בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל, בתו אשת הרב משה רוטשטיין מוורשה מחבר ספר 'צדיקים און חסידים'.

ענף הורניסטייפול-צ'רקס

לרבי יעקב ישראל מצ'רקס נולדו 5 בנות:

• שרה פריידא אשת דודה הרב מנחם נחום שניאורסון (ייד') מנעזין (בן האדמו"ר האמצעי).
  • רבי מרדכי דב (שניאורסון) טברסקי (- ט"ז בניסן תר"פ) מטומשפול. כיהן כרב ואדמו"ר בטומשפול. שם משפחתו השתנה לטברסקי כפי שם סבו.
  • רבי חיים משה יהושע מטומשפול. חתן הרב שמואל ליפסון מבלצי ובזיווג שני חתן רבי יוסף מקוידנוב. היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ד וכיהן בקראון הייטס. נפטר י"א באלול תשי"ט.
    • חתנו רבי פנחס מקנטקוזבה.
    • חתנו רבי אברהם מלוצק.
  • הרב משה זלמן טברסקי מטשמישלה (-ט"ו באדר תרע"ו).
• אדל
• שטערנא פייגא אשת רבי משולם זושא אוירבך מטלומשט (בנו של רבי יחיאל מיכל מקורימא ונינו של רבי זושא מאניפולי).
  • בנם רבי מרדכי דב טברסקי, המשיך את רבי יעקב ישראל בהנהגה, והוא אבי חסידות הורניסטייפול (חתן רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים"). שינה את שם משפחתו לטברסקי כשם סבו.
    • רבי בן ציון יהודה לייב טברסקי - ממשיכו באדמו"רות.
    • רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן מקרוסנה (כ"ג בתשרי תרכ"ג - י"ט בחשוון תרפ"ד) - חתן רבי משה מרוזבדוב. שימש כאדמו"ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנה שבגליציה. את מקומו מילא בנו רבי משה (תרנ"ה - תש"ב?). רבי משה היה חתנו של רבי יחזקאל רבינוביץ מרדומסק. נרצח בשואה ושבועיים התגוללה גופתו ללא קבורה. חתנו היה רבי אלעזר מדז'בנה.
    • רבי חיים משה צבי (ט' באדר תרכ"ו - כ' בכסלו תרצ"ד). חתן רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא. שימש כאדמו"ר אחר פטירת אביו.
    • רבי ברוך דוד מקלינקוביץ' (אנ') (ח' באדר תרל"ה - כ"ו בכסלו תרפ"ו). חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב. שימש כאדמו"ר בקלינקוביץ' שבבלארוס. בשנת תרפ"ב עבר לווינה. תשובותיו נדפסו בספרו של אביו.
    • בין חתניו היו: אחיו למחצה של אשתו, רבי שלום אליעזר הלברשטאם,; אחיינו רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ, ;קרוב משפחתו רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה ;רבי נחום זלמן שניאורסון אב בית דין צ'רקס (נכדו של דודו רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש) ;רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.\
  • שרה בתיה אשת הרב אהרן משה שניאורסון (בן רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש) ובזיווג שני אשת הרב מאיר אלתר הלוי שפירא רב בלובני ובפולטובה* *
  • פייגא אשת רבי אליהו יוסף רבינוביץ (מליניץ-באפלו).
  • חנה חייטשע אשת הרב מרדכי (מסלחוב/זאלכוב).
  • חתנם רבי נפתלי (בן רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם).
• חישא ברכה
• חנה אשת בן דודה רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש.

ענף טריסק

• בנו הראשון של רבי אברהם היה רבי מנחם נחום טברסקי. תורותיו ומכתביו נדפסו בספר "זיכרון מנחם נחום" (ירושלים ה'תשס"ה).
  • רבי מרדכי זוסיא טברסקי (תר"כ - כ"ז באדר תרצ"ז) מטריסק. בנו רבי דוד חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש מילא את מקום חמיו לאחר פטירתו (יחד עם גיסו רבי מנדל פרידמן). נפטר בחיי אביו בכ"ג בכסלו תרצ"ד.
  • רבי משה יהודה לייב (תרל"ג - ב' בתמוז תרצ"ז) מחלם. חתן דודו רבי מרדכי מקוריסטשוב ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מקונסטנטין. מחבר הספר "אמרי מ"י" על בראשית ושמות, (ורשה תרצ"ח).
    • בנו רבי אברהם מנחם נחום מילא את מקומו ונרצח בשואה.
• בנו השני היה רבי מרדכי טברסקי (המכונה ר' מאטעלע) מקוזמיר, חתן רבי אשר פרלוב מסטולין (מזיווגו הראשון). את מקומו מילא אחיינו רבי ניסן יהודה לייב מקילץ, בן גיסו רבי דוד ממקארוב.
• בנו השלישי היה רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק חתנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא. נפטר בכ"ח באייר תרע"ח.
  • רבי מנחם נחום מורשה (תרל"ד - תש"ב). חתנו של קרוב משפחתו רבי מרדכי משפיקוב ובזיווג שני של דודו רבי ישכר דב מחודרוב. בנו הוא חוקר תולדות ישראל פרופ' יוחנן טברסקי.
  • רבי משה מרדכי מלובלין (תרל"ז - ח' באייר תש"ג) חתנו של קרוב משפחתו רבי ברוך מאיר מאזרניץ (נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל). חיבר ספר בשם "אהל משה". נרצח בשואה.
  • רבי דוד אהרון מז'וריק (תרמ"ב - תש"ג) חתן רבי יצחק מבוהוש. נרצח בשואה.
  • רבי זאב מקאוולה (- תש"ג), חתן קרובו רבי שלמה בן ציון מטשרנוביל. נרצח בשואה.

כיום מתקיימים עדיין כמה ענפים של ענף טריסק, במיוחד צאצאיו של רבי מרדכי זוסיא, כמפורט בערך על חסידות טריסק.

ענף טאלנה

• בנו של רבי דוד מטאלנה, מרדכי, נפטר בחיי אביו ולא שימש כאדמו"ר.
  • רבי מנחם נחום מטאלנה-טולטשין, המשיך את סבו כאדמו"ר. הוכתר כינוקא בברכת דודו זקנו רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נישא לנכדת רבי יוחנן, בת דודו רבי משה צבי מטיטשלניק. נפטר בקייב, בי"ט בכסלו תרע"ו.
    • רבי דוד מרדכי (תרמ"ח - י"ז בתשרי תשי"ז), נמלט בשנת תרע"ג לארצות הברית לאחר שנודע לשלטונות שהוא עריק והקים חצר בניו יורק.
      • רבי יוחנן טברסקי, הקים באחרית ימיו את חצר טאלנה-בית וגן.
        • נכדו של רבי יוחנן, רבי יצחק מנחם וינברג, מנהיג את החסידות בירושלים כיום.
    • רבי משה צבי (תר"נ - תשל"ב) בטולצ'ין, בסורוקה ולאחר מכן בפילדלפיה.
    • רבי משולם זוסיא (-תשל"ב). היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט והתיישב ברוקסברי (כיום חלק מבוסטון).
      • הרב יצחק אשר טברסקי, חתנו של הרב יוסף דב סולוביצ'יק מבוסטון.
• בתו, ציזיא חנה
  • רבי מרדכי חודורוב (חתנו של רבי ברוך הגר מוויז'ניץ), כיהן כאדמו"ר מטאלנה-ויז'ניץ בבידוולה ובקולומיאה ולאחר מכן בניו יורק. נפטר בב' בחשוון תרצ"ח.
    • רבי מנחם (מנדל) דוד (תרמ"ז - י"א באדר תש"מ) כיהן כרב ברובע הברונקס. באירופה כיהן כרב בצ'רנוביץ. חיבר ספר בשם "במועדו".

ענף סקווירה

לאחר פטירת רבי יצחק כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים בסקווירה עצמה, והרביעי יצא לשפיקוב::

• רבי אברהם יהושע העשיל היה חתנו של רבי שמואל אשכנזי ובזיווג שני של רבי יוסף זילברפרב. נפטר כשנה וחצי אחרי פטירת אביו בג' בכסלו תרמ"ז.
  • רבי משה דן כיהן כאדמו"ר בסקווירה ולאחר מכן בקייב.
  • רבי יעקב, אדמו"ר מסקווירה-ליניץ.
  • רבי דוד יהודה לייב, אדמו"ר מקזטין.
• רבי ישראל היה נשוי לצפורה, בת דודו רבי אברהם מטריסק. נפטר בכ"ז באלול תרע"ט.
• רבי דוד (המכונה "ר' דוד'ל") נולד בשנת תר"ח. היה חתנו של רבי שלמה מסאווראן ובזיווג שני של רב אליקים געץ מאוסטרהא. נפטר בתר"פ.
• רבי מנחם נחום טברסקי (שפיקוב), כיהן כאדמו"ר בשפיקוב.

שושלת סקווירה

שבעה משמונת בניו של רבי דוד שימשו כאדמו"רים:

• רבי מרדכי, חתן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא, נפטר זמן קצר לפני פטירת אביו.
  • רבי יצחק היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ג וכיהן שם כאדמו"ר.
• רבי משה, חתן קרוב משפחתו רבי יעקב אריה מטריסק, נפטר בשנת תר"פ ולא השאיר ילדים.
• רבי אהרן, חתן רבי יצחק מבוהוש.
• רבי שלמה חתן רבי אריה לייב ממגרוב בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא, חזר לאחר פטירת אביו לסקווירה ושם מילא את מקומו. נפטר בז' אדר א' שנת תרפ"א, ונקבר סמוך לאביו בקייב.
  • בנו רבי אלעזר מילא את מקומו ושימש כאדמו"ר מסקווירה בפלטיצ'ן וייסד את חסידות זו.
• רבי מנחם נחום חתנו של בן דודו רבי יוסף מאיר ממחנובקא, כיהן כאדמו"ר במחנובקא אחרי פטירת חמיו.
• רבי יצחק, חתנו של קרובו רבי שמואל שלמה מצ'רנוביל, הצליח להימלט לקישינב יחד עם אמו, וכיהן שם כאדמו"ר לציבור גדול. נרצח בשואה בטרנסניסטריה.
• בנו הצעיר, רבי יעקב יוסף, נולד בשנת תר"ס בסקווירה. בשנת תר"פ ברח עם אחיו ואמו לקישינב. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית והתגורר בויליאמסבורג, עד שייסד עיירה חסידית ראשונה בארצות הברית, ניו סקוור ("סקווירה החדשה").
  • רבי דוד טברסקי מניו סקוור.

שושלת מכנובקה

לאחר פטירתו המוקדמת של רבי אברהם יהושע העשיל, התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי (תרי"ז-תרע"ז) לאדמו"ר בעיירה מכנובקה שבאוקראינה. היה חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב.

• בנו, רבי אברהם יהושע העשיל (נולד בכ"ד באדר ה'תרנ"ה) ממכנובקה.
  • בנו המאומץ, בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד בכ"א בטבת ה'תש"ט), נינו של רבי ישכר דב מבעלז.
• חתנו, רבי מנחם נחום טברסקי (ה'תר"ם - י"ט בסיוון ה'תש"ה, בנו של רבי דוד טברסקי מסקווירה דודו של רבי יוסף מאיר), התמנה לאדמו"ר מסקווירה-מכנובקה. רבי מנחם נחום נמלט יחד עם משפחת אביו לקייב בשנת ה'תרע"ט משם המשיך לקישינב ולארצות הברית והקים את בית מדרשו בבורו פארק.

שושלת שפיקוב

את מקומו של רבי נחום מילא בנו רבי מרדכי טברסקי, חתנו של דודו זקנו רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נפטר בניסן תרע"ד. המשיכו אותו בניו וחתנו:

• רבי יצחק נחום, חתנו של רבי ישכר דב מבעלז
• רבי משה דוד, חתנו של רבי שלמה זלמינא מרשקוב.
• חתנו, רבי שלום יוסף פרידמן. בשנת תרפ"ו, כאשר מונה רבי יצחק נחום לכהן כרבה של ראווה-רוסקה, הפך רבי שלום יוסף לאדמו"ר המרכזי של חסידות שפיקוב.

ענף רחמסטריווקה

ארבעת בנין של רבי יוחנן המשיכו כאדמו"רי חסידות רחמסטריווקה אחריו:

• הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד (-י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי וחסידיו היו מרובים. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין
  • רבי מרדכי יוסף (-כ"ו באייר ה'תרפ"ט, 1929). בזמן מלחמת העולם הראשונה כשהיו פוגרומים באזורו, ברח לקייב ומשם לוורשה שם נפטר.
    • רבי מנחם נחום טברסקי, מילא את מקום אביו בוורשה. היה חתנו של קרובו רבי יוסף מאיר ממחנובקה. נרצח בשואה.
    • רבי צבי אריה טברסקי (תר"נ, 1890 - י"ח באב תשכ"ח, 1968). נישא לחוה, בתו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, ובשנת תשי"ז, לאחר פטירת אחיינו רבי שלמה מצ'ורטקוב מונה לכהן גם כאדמו"ר מצ'ורטקוב. חיבר ספר בשם "הטוב והתכלית". נקבר בהר הזיתים.
      • נכדו, הרב חיים מיכאל ביברפלד, מכהן בלונדון כאדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב.
    • רבי זאב, חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר מלוביטש בקראקא. נרצח בשואה.
• רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"ף, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים נעגד שנרצח במאורעות תר"פ.
  • רבי משה טברסקי מאודסה. חתנו היה רבי שלום יוסף טברסקי, האדמו"ר מלויעב שדה לבן.
  • רבי פנחס טברסקי מאוסטילא, חתנו של רבי ישכר דב רוקח (הזקן) האדמו"ר מבעלזא. נרצח בשואה.
• רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'תר"ג - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, 1936) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו.
  • בניו, רבי אברהם דוב (ה'תרכ"ה - כ"ט באב ה'תש"ה 1945) ורבי דוד (ה'תרל"ב 1872 - י"ג בתמוז ה'תשי"א 1951). הנהיגו אחריו את החסידות בירושלים יחד.
  • בנו של רבי דוד, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות.
    • רבי ישראל מרדכי (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו בירושלים. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים".
      • רבי דוד טברסקי, האדמו"ר הנוכחי של חסידות רחמסטריווקה-ירושלים.
    • רבי חי יצחק (ד' באלול תרצ"א, 1931 - כ"ט באב תשפ"ג, 2023), כיהן באדמו"רות רחמסטריווקה בארצות הברית.
• רבי זאב וולף (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. חתנו, בעל בתו מרגלית, היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.

ענפים נוספים

חסידות קוריסטשוב

• רבי מרדכי מקוריסטשוב, בנו של רבי משה
  • רבי מנחם נחום יוסף בנציון, חתן בן דודו של אביו, רבי ישעיה משולם זושא מחסידות צ'רנוביל.
  • רבי דוד יעקב (-ט' בכסלו תש"א) מז'יטומיר חתן דודו רבי ישראל מסקווירא (חתנו של סבו רבי אברהם מטריסק).
  • רבי משה מקוריסטשוב (השני), נישא לבת דודו רבי אפרים מרגליות (חתן רבי אברהם מטריסק).
  • רבי יצחק חתן רבי משה שפירא מסאלוויטא.
  • רבי ברוך חתן רבי מאיר חיים מסטפין.

חסידות מקארוב

• רבי יעקב יצחק ממקארוב, בנו של רבי משה. בניו של רבי יעקב יצחק היו:
  • רבי משה מרדכי (- כ' בטבת תר"פ) חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן במקארוב, קודני וברדיצ'ב.
  • רבי דוד (- כ"ד בחשוון תרס"ג) חתנו של רבי אברהם מטריסק, בעל בתו פייגא. בסוף ימיו היה בקייב. חתנו היה רבי יהודה אריה מנובומינסק.
  • רבי ישעיה (- כ"ב בחשוון תר"פ) חתן רבי חיים מנחם מזינקוב. בשנת תרע"ו עבר לקייב.
  • מחתניו היו: קרוב משפחתו רבי ברוך מאיר מאזרניץ בן רבי מנחם נחום השני מצ'רנוביל ורבי אליהו מליניץ באפלו.

לקריאה נוספת

• גדי שגיב, השושלת, מרכז זלמן שזר, עמ' 56-78, 420-428.