רבן גמליאל השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבן גמליאל השישי
לידה 370
ד'ק"ל
פטירה 425 (בגיל 55 בערך)
ד'קפ"ה
מדינה פרובינקיה פלשתינה, האימפריה הביזנטית
תקופת הפעילות הדור השביעי לאמוראי ארץ ישראל
השתייכות נשיאי הסנהדרין, אמוראי ארץ ישראל
תחומי עיסוק הלכה, רפואה
תפקידים נוספים נשיא הסנהדרין
פריפקטוס כבוד
רופא
בני דורו פלביוס אוגוסטוס הונוריוס
תאודוסיוס השני
מרקלוס אמפיריקוס (אנ')
אב רבי יהודה נשיאה השלישי
נשיא הסנהדרין ה־21 והאחרון
400425
(כ־25 שנים)
אין ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבן גמליאל השישי היה נשיא הסנהדרין האחרון והפטריארך האחרון בדור השביעי לאמוראים. בעל תואר "פריפקטוס כבוד", רופא ובן למשפחת הנשיאים, דור 15 עד הלל הזקן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התחזקות מעמד הנוצרים באימפריה הביזנטית, הם החלו בצעדים נגד הנשיאות היהודית. נסיונותיהם הצליחו וב-17 באוקטובר 415, הואשם רבן גמליאל בשורה של עבירות על פי החוקים שהונהגו באותה עת נגד היהודים: בניית בתי כנסת חדשים, מילת עבדים נוצרים ופסיקת דין במשפט בין שני צדדים נוצרים. רבן גמליאל טען שפעולות אלו כלולות בזכויות היסוד המוקנות ליהודים, אך טענותיו לא התקבלו. הקיסר פלביוס אוגוסטוס הונוריוס ביטל את תואר "פריפקטוס כבוד" שהיה מוענק לנשיא הסנהדרין במשך דורות, ציווה על הרס בתי הכנסת החדשים, שחרר את העבדים והתרה בנשיא לבל יעבור שוב על חוקי המדינה.

רבן גמליאל היה רופא, ותרופותיו מוזכרות לשבח בכתבי הרופא הלטיני מרקלוס אמפיריקוס (אנ') בן-דורו. מרקלוס מציין בחיבורו (De medicamentis, XXIII, 77) כי "הפטריארך גמליאל" המציא תרופה למחלת הטחול.[1]

הקיסר תאודוסיוס השני

כאשר נפטר רבן גמליאל, בשנת 425 (ד'קפ"ה) לערך, לא השאיר אחריו בן שיירש את כיסאו. הקיסר תאודוסיוס השני מנע מינוי של יורש, ויהודי הארץ אכן לא מינו נשיא חדש תחת רבן גמליאל. כתוצאה מכך התבטל התפקיד ותקופת הנשיאות תמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם שטרן, פילוסופים ואנשי מדע יהודיים ושומרוניים ב'חיי איסידורוס' לדמאסקיוס, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 561.