צהלה
המרכז המסחרי בצהלה | |
מידע | |
---|---|
עיר | תל אביב-יפו |
שטח | 557 דונם |
אוכלוסייה | 2,120 (2012) |
קואורדינטות | 32°07′21″N 34°50′13″E / 32.1226°N 34.8369°E |
שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
צהלה היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, על גבול רמת השרון. השכונה, שהוקמה בשנת 1951,[1] נועדה לאכלס אנשי צבא וביטחון, ולכן נקראה על שם צה"ל.
הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צהלה הייתה השכונה הראשונה שהוקמה במסגרת הקמת שיכונים לחיילי צבא הקבע, באמצעות מנהלת המגורים.[2] השכונה נחנכה כשכונה חדשה בעבור אנשי הקבע הבכירים של צה"ל. בשל היותה השכונה הראשונה שהוקמה לבכירי הצבא, השתתפו בחנוכתה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון והרמטכ"ל יגאל ידין.
הקמת השכונה נועדה להיטיב עם קציני הצבא זו בתקופה שלא היה אפשר להעניק לאנשי הקבע משכורות גבוהות מן המקובל בקרב עובדי מדינה. הסיוע הממשלתי בשיכון אנשי הקבע בא לידי ביטוי הן במתן הקרקע הן באספקת חומרי בנייה במחירים מפוקחים.
במהלך שנת 1950 נשלחו עלונים לכלל קציני צה"ל שהתחייבו להמשיך את שירותם בצבא שהלך והתמסד, והם כללו הצעות שונות לשיכון, ובכלל זה שכונת צהלה, שהוקמה בהתחלה על שטח גלילי. בשנת 1952 סופחה השכונה לתל אביב.
בשכונה נבנו בתים צמודי קרקע חד קומתיים בשטחים שנעו בין 60 ל-124 מ"ר. על מגרשים של חצי דונם. תושבי צהלה נדרשו להון ראשוני לרכישת בתיהם נוסף על משכנתה שניתנה בתנאים נוחים. שלא כשכונות אחרות, התשלום לבתים כלל את פיתוח התשתית השכונתית, כגון סלילת כבישים ומים.[3]
שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך של חילופי דורות בשכונה. התושבים החדשים, בני התושבים המקוריים או אנשים שרכשו את בתיהם, כבר לא הסתפקו בשיפוץ הבתים. רובם העדיפו להרוס את הבתים המקוריים ולבנות במקומם וילות בסגנון התקופה. בגלל גודל המגרשים, המיקום, והתושבים המפורסמים בעבר ובהווה, הפכה השכונה למבוקשת מאוד ומחירי הבתים עלו משמעותית. בשל המחירים הגבוהים, כיום מורכבת אוכלוסיית השכונה, לצד מעט התושבים הוותיקים, מקצתם עדיין מראשוני צה"ל, בעיקר מאנשים אמידים, בהם כמה מבכירי המשק.
בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת התגוררו בשכונה כ-1,600 תושבים.[4]
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השכונה ממוקמת במקום השני ברמת עושרם של התושבים.[5]
מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשכונה כ-500 בתים, רובם בתים חד משפחתיים ומיעוטם בתים דו-משפחתיים. מבנה רחובותיה עקלתוני - כל הרחובות מובילים בחזרה לרחוב צה"ל, רחובה הראשי של השכונה, ששני קצותיו נועדו להיות שערי השכונה. השכונה מאורגנת כאגודה שיתופית לשיכון.
תושבי השכונה שהם חברי האגודה, משלמים מיסי חבר שנתיים לאגודה, ובוחרים את ועד האגודה. על הניהול השוטף מופקד מנהל שכיר. פעילות ועד האגודה כוללת: ייצוג השכונה מול עיריית תל אביב-יפו ומנהלת הרובע; תיאום וסיוע לפעילות הגופים הציבוריים הפועלים בשכונה, כמו בית הספר היסודי "צהלה", המרכז הקהילתי שידוע בכינויו "בית הנוער", שבט הצופים "צהלה" ובית הכנסת. המרכז המסחרי בשכונה הכולל סופרמרקט, סניף דואר וסניף של "בנק אוצר החייל", שייך לאגודה ומנוהל על-ידה. מרכז הספורט השכונתי הנקרא "מועדון ספורט צהלה" שייך במשותף לאגודה ולתושבים.
רב השכונה הוא הרב חיים הורביץ.[6]
מתושבי השכונה בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שר החוץ, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף משה דיין.
- ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף יצחק רבין.
- הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף צבי צור.
- סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף יקותיאל אדם.
- מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף מרדכי הוד.
- נשיא המדינה לשעבר האלוף חיים הרצוג.
- ראש המוסד לשעבר האלוף צבי זמיר.
- ראש אמ"ן לשעבר האלוף אלי זעירא.
- יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11
- אסתר חיות - נשיאת בית המשפט העליון
- הרב דוד כהנא - היה רב השכונה מאמצע שנות השבעים במשך למעלה משני עשורים.
- שלמה ארצי - זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין.
- אביב גפן - יוצר ומוזיקאי
- יוני בלוך - זמר-יוצר, מוזיקאי
- צביקה הדר - קומיקאי
השכונות הבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים נבנו בגבולה המערבי של השכונה שתי שכונות בנות: - גני צהלה מצפון לרחוב צה"ל ורמות צהלה מדרום לו. הדיירים הראשונים של שכונות אלו הם בעיקר זוכי הגרלה לזוגות צעירים שערכה עיריית תל אביב יפו. בעשור השני של המאה העשרים ואחת מתגוררים בשתי השכונות כ-5,000 תושבים.[7]
גני צהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת השכונה היא בעצם בשכונת "נווה משכן", שהייתה שכונה קטנה שהוקמה בראשית שנות החמישים וכללה מספר בתים סביב רחוב עיר שמש בעיקר בקצה המערבי בסמוך "דרך הרצליה" לשעבר.[8]
במהלך שנות השבעים נבנו בקצה המזרחי של השכונה שישה ביניינים בני ארבע קומות וארבעה בני שש קומות. בתחילה היה יחסם של תושבי צהלה כלפי שכונת הבת החדשה מסויג וביקורתי והיא אף כונתה על ידי מי מהם בלעג "שיכון יצחקי" על שם הקבלן שבנה את שכונת הבניינים החדשה.[9] לאורך שנות השבעים והשמונים המשיכה הבניה סביב הרחובות עיר שמש וענתות בעיקר בתים צמודי קרקע.
תנופה נוספה הייתה בשנות התשעים ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, החלו לבנות בנייה צמודת קרקע, בשטחים הפתוחים שהיו בין רחוב עיר שמש לבין רחוב צה"ל.
לשכונה יש מרכז מסחרי ראשי ברחוב אבוקה, ובסמוך לו שני גני ילדים. כל שאר השירותים התושבים מקבלים משכונת צהלה.
רמות צהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה הבת השנייה נבנתה מדרום לרחוב צה"ל, רחובה הראשי של השכונה הגדולה. בניגוד לשכנתה מצפון "גני צהלה", בשכונה הבת הדרומית עיקר הבנייה משנות השבעים היא של בנייני דירות בני 2 או 3 קומות. לצד בנייה צמודת קרקע. בסוף שנות התשעים בצדה המזרחי של השכונה. בסמוך לרחוב דבורה הנביאה. גם לשכונה בת זאת מרכז מסחרי קטן וגני ילדים כשכל שאר השירותים ניתנים על ידי שכונת צהלה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צהלה - חמישים וממשיכים. חוברת ליובל החמישים של השכונה. בהוצאת אגודה שיתופית צהלה. יוני 2002
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של צהלה
- אתר "צהלה של פעם"
- טיול בשכונת צהלה - מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
- תקוה ויינשטוק, כך חיים השיכונים: צהלה - שלווה ושמחה, מעריב, 8 במאי 1953
- לאה ענבל, צהלה: מנוחת הלוחמים, כותרת ראשית, 5 בינואר 1983
- אריק מירובסקי, צהלה: השיכון של חיילי המאיון העליון, באתר הארץ, 13 במאי 2005
- ארי ליבסקר, תנו לצהלה לנצח, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2014
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
- צהלה (תל אביב-יפו, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחנך שיכון צה"ל ליד ת"א, על המשמר, 21 בספטמבר 1951
- ^ אלפי דירות לחיילי צבא הקבע ייבנו עוד השנה, הצופה, 28 במרץ 1950
- ^ ירון בלסלב, העשור הראשון להתפתחות שכונות תל אביב שמעבר לירקון, 1947–1958, באתר עיונים בתקומת ישראל, 2013
- ^ אתר עיריית תל אביב, בדף קהילה/שכונות (הקישור אינו פעיל, 9 בדצמבר 2019)
- ^ שחר אילן, כלכליסט, הלמ"ס מפרסמת לראשונה: אלו השכונות העשירות והעניות בישראל, באתר ynet, 15 באוגוסט 2019
- ^ ראו כאן באתר בחדרי חרדים
- ^ אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, 2019-2014
- ^ דני רכט, נווה משכן, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ "אספת בעלי מניות מרכז הספורט", באתר הרשמי של השכונה