פורטל:פיזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

פיזיקה (מהמילה היוונית φυσικός) היא חקר הטבע, במובן הרחב ביותר. פיזיקאים חוקרים את התנהגות החומר והאנרגיה, ואת השפעתם על היקום הסובב אותנו. תאוריות פיזיקליות מתוארות לרוב על ידי משוואות מתמטיות. לתאוריות מבוססות היטב ניתן להתייחס כאל "חוק פיזיקלי", אך כמו כל תאוריה מדעית, ייתכן שהן תשתנינה כתוצאה מתצפיות חדשות, ניסויים או תאוריות מוכללות יותר.

מקס קרל לודוויג פלאנק היה פיזיקאי גרמני שהסברו לספקטרום הקרינה של "גוף שחור" היה הצעד הראשון בפיתוח מכניקת הקוונטים. בשנת 1899 הוא גילה קבוע חדש, קבוע פלאנק, המשמש לצורך ביצוע חישובים רבים, למשל – אנרגיה של פוטון. בהמשך אותה שנה, הוא תיאר את יחידות פלאנק למדידות המתבססות על קבועים פיזיקליים. שנה לאחר מכן, הוא תיאר את החוק לקרינת חום, שנקרא מאז חוק פלאנק לקרינת גוף שחור. חוק זה הפך לבסיסה של מכניקת הקוונטים, שהופיעה עשר שנים מאוחר יותר תוך שיתוף פעולה עם נילס בוהר ועם אלברט איינשטיין.

והפעם — תופעה אופטית

קשת בענן

קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. קשתות מסוג זה נוצרות בכיוון הנגדי למקור האור אם יהיו שם טיפות מים רבות בעלות צורה דומה. הקשתות הטבעיות נוצרות לרב מאור השמש או הירח והן קשתות גאומטריות, בעוד שבעזרת מקורות מלאכותיים ניתן לקבל קשתות בצורת מעגלים שלמים.
כיוון שעד להתפתחות האופטיקה המודרנית לא ניתן היה להסביר תופעה זו, היא הופיעה כמרכיב באגדות ומיתולוגיות רבות.

ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913.
ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913.

ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913. ליזה מייטנר, הפיזיקאית שעל שמה קרוי היסוד הכימי מייטנריום, נמלטה מגרמניה עקב מוצאה היהודי. ב-1944 זכה אוטו האן בפרס נובל לכימיה על גילוי תהליך הביקוע הגרעיני, תגלית שאותה הוא חלק עם מייטנר. יש הסבורים שמייטנר לא קיבלה פרס נובל בעקבות כך שהשופט בוועדה, מאנה סיגבאן, שנא נשים מדעניות.

בחלון זה מופיעה תצוגה מתחלפת של ספרי פיזיקה שנועדו להנגשת הפיזיקה לציבור הרחב.

ספר היום:

סטיבן הוקינג, היקום בקליפת אגוז, ספרית מעריב, 2001.

זהו ספרו הפופולרי השלישי של הוקינג, ובו הוא את ההתפתחויות והגילויים החדשים בתחום הפיזיקה התאורטית מאז יציאתו לאור של ספרו הפופולרי הראשון, "קיצור תולדות הזמן", ועד 2001. הספר מציג תחילה את המסד לפיזיקה התאורטית של ימינו – תורת היחסות ותורת הקוונטים, ומציג השלכות, מסקנות, השערות ופיתוחים של שתי התאוריות הללו: מוצא היקום, מסע בזמן, חורים שחורים, עולמות מקבילים, תורת המיתרים ויצירתה של תאוריה מאוחדת גדולה.

איזה משני הקומקומים מסוגל להכיל יותר מים?

תנועת הקוטב המגנטי הצפוני בין השנים 1831 - 2001, על רקע איי צפון קנדה ואוקיינוס הקרח הצפוני
תנועת הקוטב המגנטי הצפוני בין השנים 1831 - 2001, על רקע איי צפון קנדה ואוקיינוס הקרח הצפוני

הקוטב המגנטי הצפוני אינו נמצא באותו מקום שבו נמצא הקוטב הצפוני הגאוגרפי. הקוטב המגנטי נע בכיוון צפון – צפון מערב. במהלך המאה ה-20 נע הקוטב המגנטי הצפוני מעל 1,100 קילומטר, ומהירות תנועתו עלתה מ־9 קילומטר לשנה בשנת 1970 ל־41 קילומטר לשנה בשנת 2001. עקב השפעת רוח השמש עשוי הקוטב המגנטי הצפוני לנוע כ־85 קילומטר צפונה ודרומה במהלך יממה אחת. גם הקוטב המגנטי הדרומי נמצא כל הזמן בתנועה, ומסתבר שבעבר הגאולוגי קרה לא אחת שהם אפילו החליפו ביניהם מיקום, והקוטב הצפוני הפך לדרומי. מחט של מצפן הייתה מצביעה במצב זה לכיוון דרום.

לקטעי "הידעת?" נוספים

מבעד לעדשה – מבט על תחום נבחר
מכניקת הזורמים הנה ענף פיזיקלי מתחום מכניקת הרצף העוסק בחקר הזורמים (קרי: נוזלים וגזים, בהקשרים מסוימים אף פלזמה), תכונותיהם ובכוחות הפועלים עליהם. מכאן, ניתן להסיק מידע על תנועתם של הזורמים הנקראת "זרימה" ולהפיק יישומים חשובים רבים בתחומי הנדסת המים, הנדסת אווירונאוטיקה והנדסת המכונות בהם אנו עושים שימוש יום-יומי. לענף פיזיקלי זה ישנם תחומי משנה נוספים, כאשר העיקריים שבהם הם הידרודינמיקה החוקרת את תנועת הנוזלים, הידרוסטטיקה החוקרת את מאפייני הנוזלים הנמצאים במנוחה והאווירודינמיקה החוקרת את תנועתם של גזים.
תאוריות מרכזיות
משולחנו של חוקר – מבט על תורה נבחרת

מודל האטום של בוהר הוא מודל של מבנה האטום. זהו פיתוח למודל הפלנטרי של האטום שפותר את בעיית אי-יציבותו. כמו במודל הפלנטרי, האטום מתואר כגרעין הטעון מטען חשמלי חיובי, שמסביבו מסתובבים אלקטרונים במסלולים סגורים. התוספת של בוהר הייתה כי לא כל מסלול הוא אפשרי, אלא רק מסלולים מעגליים שבהם התנע הזוויתי של האלקטרונים הוא כפולה שלמה של קבוע פלאנק, וכי המעבר בין מסלול למסלול הוא מיידי ומלווה בפליטה או בבליעה של פוטון - מנה של קרינה אלקטרומגנטית.

ערכי ליבה
פיזיקאים פיזיקאיםזוכי פרס נובל לפיזיקה
חלקיקים חלקיקים אלמנטרייםחלקיקים מרוכביםחלקיקים חזוייםרשימת החלקיקים המלאה
כוחות היסוד כוח הכבידההכוח האלקטרומגנטיהכוח הגרעיני החלשהכוח הגרעיני החזקהכוח האלקטרו-חלש
יחידות מידה יחידות מידהיחידות מידה למסה ולמשקליחידות מידה לאורךיחידות מידה למהירותיחידות מידה לזמןיחידות מידה לשטחיחידות מידה לנפחיחידות מידה לאנרגיהיחידות מידה לטמפרטורהמערכת היחידות הבינלאומית
תחומים משיקים אלקטרוניקהאסטרונומיהביופיזיקהגיאופיזיקההיסטוריה של הפיזיקההנדסהכימיהכימיה פיזיקליתננוטכנולוגיהפיזיקה מתמטיתפיזיקה רפואית

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפיזיקה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף ערכים מבוקשים אם לא מתייחסים אליו?
  • הציעו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים כ"סוגיה נבחרת". תמונות נבחרות וסוגיות נבחרות מוצגות דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים רבים עליהם ניתן לכתוב!

מצאו ערכים לשיפור בנושא פיזיקה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)