משתמש:יצחק/איסורי עריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איסורי עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסורי עריות עוסקים בהסדרת המשפחה, הם קובעים איזו ביאה מותרת ואיזו אסורה. בקבוצת מצוות זו יש כחמישים מצוות. כיום ברוב התרבויות קיימת הסכמה על חלק גדול מהאיסורים הללו שלא לעשותם.

חומרת העברות מחולקת למספר רמות. אפשר להבין את רמת החומרה מסוג העונש המוטל על העובר על האיסור. החמורים ביותר הם איסור ביאה על אישה הארוסה לאחר, זכר, אשת בנו, אם חורגת ובהמה, שעונשם הוא עונש מוות בסקילה.

בקרובות האסורות בביאה, באשת איש ובנידה יש איסור מעבר לאיסור הביאה גם איסורי קירבה. איסורים אלו כוללים חיבוק, נישוק ודברים הדומים לכך. העובר על כך עובר בשני איסורים

טעמי המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מצוות פריה ורביה לפיה יש לישב את העולם לצורך כך קבע הבורא יצר מיני באדם. יש לכוון את היצר והמעשים הללו ליישוב העולם בצורה נכונה
רצה הבורא שיתיישב העולם בצורה מסודרת, שהמשפחות תהינה מאוחדות ושיוכר מי בנו של מי. על כן אם יותרו העריות יוכלו המשפחות להגיע למצב של ערבוב
זאת ועוד, אם יותרו קרובות המשפחה הקשר המשפחתי יהפוך לקשר מיני וכך יוצרו מתחים וסדקים בקשר המשפחתי.
לגבי זכר וזכר, נקבה עם נקבה וקשר עם בעל חיים הדבר הזה אינו מיישב את העולם. דבר זה הוא שימוש לא נכון ביכולות האדם אשר יכול להוליד צאצאים וליישב העולם.

חשוב ואף הכרחי שלכל אדם תהיה סביבה תומכת ואוהבת, מספר בני אדם שהקשר שלו עימם יהיה קבוע ולא נתון לשינויים. הסביבה הקרובה והתומכת ביותר היא, המשפחה הקרובה. ההורים האחים והדודים, איתם האדם משתתף בשמחות, ועימם הוא גם מצליח להתגבר על הצרות והקשיים. אם הגורם המיני היה נכנס לתמונה, על כל המתח והתחרות העליות והירידות הכרוכות בו, האדם היה עלול לאבד את הסביבה הקרובה והתומכת ביותר שלו, והאנשים שצריכים להיות הנאמנים ביותר זה לזה, היו הופכים למתחרים קבועים.
מה היה קורה כשבן היה מתחיל לריב עם אביו על אמו. או ננסה לדמיין איך קשרי המשפחה התקינים היו מתקיימים אם אדם היה צריך לחשוש בכל עת שמא אשתו תתפתה לאחד מאחיה או אפילו לאחיו. וכן איך היתה האשה מסוגלת לחיות, אם תמיד היתה צריכה לחשוש שמא בעלה יתאהב לפתע באחותה או באימה, או אפילו בבתה מנישואיה הקודמים. אם היה מותר לאדם להתחתן עם קרוביו, קרוב לודאי שהמתח המיני היה שובר ומפרק את שלמותה של המשפחה הרחבה, והקשרים בין אחים הורים ודודים היו קשרים של תחרות ומתח מתמיד וחוסר נאמנות.

פניני הלכה, משפחה, איסורי עריות הלכה ב

דיני המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשת איש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרובות משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד האיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד האישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכר ובהמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – איסור משכב זכר

עונשו של זכר הבא על זכר הוא מוות בסקילה, זה אחד מהאיסורים החמורים ביותר. במידה ונעשה ברצון שניהם, שניהם נהרגים.

ערך מורחב – איסור משכב בהמה

איש הבא על בהמה או אישה הגורמת לבהמה לבוא עליה דינם בסקילה. בהמה האסורה כוללת בהמה, חיה ועוף.
לדעת ספר החינוך יש איסור מהתורה גם לאישה להיות עם בת מינה, איסור זה קל מהאיסור של זכר בבן מינו שכן אין בזה עונש מוות.

נידה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נידה

נידה היא אישה שיצא דם דרך צוואר הרחם שלה, אישה זו אסורה לכל עד שתיטהר מטומאתה.

איסורים מדברי חכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת האיסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה עוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • [[
  • [[
  • [[

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מצוות עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותרת 0 כותרת 1 כותרת 2
תא תא תא
תא תא תא
תא תא תא
  1. ^ ספר החינוך מונה את הנידה בין העריות