מערות הקבורה בנחל קדרון

ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (22.9.2022)
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (22.9.2022)
מערות הקבורה בנחל קדרון
עיר המתים בנחל קידרון מתחת לבתי הכפר הערבי סילואן
עיר המתים בנחל קידרון מתחת לבתי הכפר הערבי סילואן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′24″N 35°14′13″E / 31.7733417°N 35.2368194°E / 31.7733417; 35.2368194
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
מערות הקבורה בנחל קדרון
מערות הקבורה בנחל קדרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מערות הקבורה בנחל קידרון (מכונה גם: עיר המתים של סילואן) הן שורה של מערות קבורה יהודיות ויווניות עתיקות הממוקמות לאורך "עמק נחל קדרון" בסמוך לגבעת עיר דוד.[1][2] מערות קבורה אלה הוקמו בין המאה ה־9 למאה ה־7 לפנה"ס ושימשו לקבורת אישים חשובים בימי תקופת ממלכת יהודה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערות ממוקמות בנחל קדרון למרגלות הר הזיתים, ומתחת לכפר הערבי סילואן השוכן במזרח ירושלים. שורה של מערות קבורה אלה נמתחת על עמק קדרון בסמוך אל עיר דוד. תחילתן של מערות אלה מתחת למבנה של קבר בת פרעה ועד לקצה עיר דוד. מערות קבורה אלה ממשיכות את בית הקברות היהודי בהר הזיתים אל תוך עמק קדרון בצידו הדרום־מערבי של הר הזיתים.

צורת המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות אלה בנויות בצורת "כוכים מרובעים" או פתחים בצורת "קשתות בנויות" כאשר האחרונה שבהם ממוקמת מתחת לקבר בת פרעה.

הרס המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות קבורה אלה נפגעו ונהרסו במהלך השנים בין היתר על ידי נזירים נוצריים שהשתמשו בהן ככנסיות ולכריית אבנים. לאחר כיבוש מזרח ירושלים על ידי ירדן הוקמו בתי הכפר סילואן על גבי המערות, ונחל קדרון התמלא במי ביוב ובאשפה. רק לאחר מלחמת ששת הימים החלו עבודות לניקוי ערוץ הנחל ולגילוי המערות מחדש.

קברים מפורסמים הנמצאים במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. ל. סוקניק, מערת קברים יהודית בנחל קדרון, תרביץ ו', 1935, עמ' 190–196
  2. ^ גדעון אבני, צבי גרינהוט, טל אילן, שלוש מערות-קבורה חדשות מימי בית שני בחקל דמא שבנחל קדרון, קדמוניות כה, 1992, עמ' 100–110