מניסקוס
 | |
| שיוך |
articular fibrocartilage  |
|---|---|
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
meniscus articularis |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A03.0.00.033 |
| TA2 (2019) |
1544 |
| מזהה MeSH |
D000072600 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0224498 |
  | |
המֵנִיסְקוּס (TA: Meniscus Articularis) נמצא במפרק הברך בין עצם הירך לבין השוקה. בעברית נקרא סהרון בשל צורתו.
בכל ברך ישנם שני מניסקוסים: צידי (Meniscus Lateralis) ותיכון (Meniscus Medialis). תפקידם לבלום זעזועים ולפזרם באופן שווה על כל המפרק, בעיקר בעת הליכה, קפיצה ופעילות מאומצת.
פגיעה בשלמות המבנה של המניסקוס בברך מובילה לפגיעה ביכולת התנועה של המפרק המלווה בכאבים. למרבית המניסקוס אספקת דם דלה ולכן רוב הפגיעות במבנהו לא מתאחות מעצמן או אף בעזרת התערבות ניתוחית. הטיפול הנפוץ בקרע של המניסקוס המלווה בתסמינים שלא חלפו הוא בעזרת טיפול שמרני, אופציה נוספת היא ניתוח ארתרוסקופיה שבמהלכו מוסר חלק מהמניסקוס. בחלק מהמקרים, במקום להוציא את החלק הקרוע, תופרים אותו.
אנטומיה של המניסקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
המניסקוס (TA: Meniscus Articularis) הוא מבנה עשוי רקמה סחוסית פיברוטית, המורכב בעיקר מקולגן מסוג 1, היושב על גבי עצם השוקה. המניסקוס הוא בעל אספקת דם דלה יחסית, כאשר רק 10-30% מהאזור ההיקפי של המניסקוס התיכון ו-10-25% מהמניסקוס הצידי הוא בעל אספקת דם. המניסקוס התיכון בנוי בצורת האות U (אנגלית) ואילו המניסקוס הצידי בנוי בצורת האות C (אנגלית).[1]
אורך המניסקוס התיכון (Meniscus Medialis) הוא כ-45.7 מ"מ ורוחבו 27.4 מ"מ. ניתן לחלק את המניסקוס התיכון לחמישה אזורים. מחקרים אנטומיים הוכיחו כי המניסקוס התיכון מכסה בין 51 ל-74% משטח הפנים של הרמה הטיביאלית התיכונה.[2]
אורך המניסקוס הצידי (Meniscus Lateralis) הוא כ-35.7 מ"מ ורוחבו 29.3 מ"מ. ניתן לחלק את המניסקוס הצידי לשישה אזורים. מחקרים אנטומיים הוכיחו כי המניסקוס הצידי מכסה בין 75 ל-93% משטח הפנים של הרמה הטיביאלית הצידית.[2]
המניסקוסים מחוברים למישור השוקה דרך השורשים הקדמיים והאחוריים שלהם ומיוצבים על ידי הרצועה התיכונה הצדדית, הרצועה הרוחבית, הרצועות המניסקוטיביאליות והרצועות המניסקופמורליות.[2]
פגיעה מניסקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפגיעה המניסקלית היא הגורם העיקרי לפגיעה תפקודית במפרק הברך. רקמה סחוסית זו נחשבה בעבר לשריד מיותר שניתן להסיר. הטכניקה של כריתת מניסקוס כוללת (מניסקטומיה), למרות שהייתה נפוצה בעבר, נזנחה כשתוצאות ארוכות טווח לאחר כריתת מניסקוס דיווחו על השפעות מאכזבות ושליליות כגון הידרדרות של הסחוס המפרקי הבסיסי וכתוצאה מכך התפתחות של דלקת מפרקים ניוונית מוקדמת. עם התפתחות הרפואה הקלינית והמדע הבסיסי, כיום מכירים במיניסקוס כמבנה הכרחי במפרק הברך החיוני למטרות ביומכניות ואנטומיות. כלומר, המניסקים חיוניים ליציבות הברך, ספיגת זעזועים בין הסחוס המפרקי של השוקה ועצם הירך, ופיזור חומרי הזנה להגנה על הסחוס המפרקי הבסיסי.[3]
קרעים בשורש המניסקלי יכולים להתבטא גם כמצב אקוטי וגם כמצב כרוני, הקרעים מחולקים באופן קלאסי לאחת מהקטגוריות על בסיס גיל המטופל. קרעים בשורש המניסקוס אצל מטופלים צעירים נוטים להיות אקוטיים ונובעים מאירוע טראומטי, כמו במהלך אירוע ספורט. מכה סיבובית בברך המכופפת נחשבת למנגנון ביומכני בסיסי נפוץ עבור סוגים אלה של קרעים. קרעים בשורש המניסקלי אצל מטופלים מבוגרים נוטים להופיע באופן כרוני, לעיתים קרובות לאחר ניוון ומתרחשים באמצעות מנגנונים בעלי אנרגיה נמוכה יותר (למשל כריעה כדי להרים חפץ, כריעה על הרצפה וכו').[4]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול שמרני, כריתת מניסקטומיה חלקית ותיקון כירורגי הם שלוש מאפשרויות הטיפול הנפוצות ביותר לטיפול בחולים עם קרעים בשורש המניסקלי. בחירת הטיפול תלויה במידה רבה בסוג והיקף הקרע המניסקלי, אינדיקציות והתוויות נגד לתיקון כירורגי, ומצב הסחוס הכונדרלי (חומר דק וחלק המכסה את קצוות עצם הירך ועצם השוק) של הברך. באופן ספציפי, בכל הנוגע למצב הסחוס הכונדרלי, אחת המטרות של תיקון קרעים בשורש המניסקלי היא עיכוב הופעת דלקת מפרקים ניוונית.[4]
הן הטיפול השמרני והן כריתת המניסקטומיה נמצאו כמספקות הקלה סימפטומטית. עם זאת, נמצא כי התקדמות של דלקת מפרקים ניוונית הייתה חמורה יותר בכריתת המניסקטומיה.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גבריאל נירנברג, דוד רותם, מאזן פלאח, מיכאל בסר, מיכאל סודרי (היחידה לארתרוסקופיה וחבלות ספורט, המערך לאורתופדיה, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה), טיפול בקרע בסהרון באמצעות חיצים ביו-נספגים: שלוש שנות מעקב, הרפואה, כרך 144, חוברת ח', עמודים 540-543, אוגוסט 2005.
- ברק חביב, שלמה ברונק, רפאל טיין (בית חולים אסותא, רמת החייל, תל אביב. היחידה לארתרוסקופיה ופגיעות ספורט, המחלקה לאורתופדיה, בית חולים השרון, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה. החוג לאורתופדיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב), פיתוחם של הניתוחים הארתרוסקופיים בישראל ובעולם, הרפואה, כרך 154, חוברת 4, עמודים 265-269, אפריל 2015.
- עידו שטהל, יעקב שפירא, בצלאל פסקין, ניר הוס, דורון נורמן, מאזן פלאח (המערך לאורתופדיה, הקריה הרפואית לבריאות האדם, מרכז רפואי רמב"ם חיפה), האבולוציה של הטיפול בקרעים בסהרון (Meniscal tears) - מכריתה לתפירה, הרפואה, כרך 155, חוברת 5, עמודים 310–314, ניסן-אייר תשע"ו, מאי 2016.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קביאנש בהאן, קרעים מניסקליים: הבנה אבחון וניהול נוכחיים, המכונים הלאומיים לבריאות, 13 ביוני 2020 (באנגלית).
- ג'ורג' ג. קלרמן, ג'ואל גסטון, וינסנט ב. הו, סקירת אסטרטגיות לפיתוח שתלים מניסקליים מהונדסים, המכונים הלאומיים לבריאות (במקור: מרכז הנתונים הלאומי לגנומיקה), 26 באוגוסט 2021 (באנגלית).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Crystal O. Kean, Robert J. Brown, James Chapman, The role of biomaterials in the treatment of meniscal tears, PeerJ 5, 2017-11-17, עמ' e4076 doi: 10.7717/peerj.4076
- ^ 1 2 3 Enzo S. Mameri, Suhas P. Dasari, Luc M. Fortier, Fernando Gómez Verdejo, Safa Gursoy, Adam B. Yanke, Jorge Chahla, Review of Meniscus Anatomy and Biomechanics, Current Reviews in Musculoskeletal Medicine 15, 2022-10-01, עמ' 323–335 doi: 10.1007/s12178-022-09768-1
- ^ John Twomey-Kozak, Chathuraka T. Jayasuriya, Meniscus Repair and Regeneration, Clinics in Sports Medicine 39, 2020-01, עמ' 125–163 doi: 10.1016/j.csm.2019.08.003
- ^ 1 2 Mark T. Banovetz, Lindsay C. Roethke, Ariel N. Rodriguez, Robert F. LaPrade, Meniscal Root Tears: A Decade of Research on their Relevant Anatomy, Biomechanics, Diagnosis, and Treatment, The Archives of Bone and Joint Surgery 10, 2022-05-01, עמ' 366–380 doi: 10.22038/abjs.2021.60054.2958
- ^ Nam-Hun Lee, Hyoung-Yeon Seo, Myung-Jin Sung, Bo-Ram Na, Eun-Kyoo Song, Jong-Keun Seon, Does meniscectomy have any advantage over conservative treatment in middle-aged patients with degenerative medial meniscus posterior root tear?, BMC Musculoskeletal Disorders 22, 2021-08-28, עמ' 742 doi: 10.1186/s12891-021-04632-8
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.