ברנאר-אנרי לוי

ברנאר-אנרי לוי
Bernard-Henri Lévy

לידה	5 בנובמבר 1948 (בן 75) בני סף, אלג'יריה
השקפה דתית	אתאיזם
מקום לימודים	אקול נורמל סופרייר, תיכון לואי הגדול, תיכון פסטר, המכון למדע המדינה פריז
זרם	הפילוסופים החדשים
תחומי עניין	פילוסופיה
עיסוק	פילוסוף, איש עסקים, שחקן, מפיק קולנוע, מחבר רומנים, תסריטאי, עיתונאי, במאי קולנוע, מוציא לאור
מדינה	צרפת
יצירות ידועות	Adventures on the Freedom Road: The French Intellectuals in the 20th Century, American Vertigo, Left in Dark Times
פרסים והוקרה	Prix Interallié (1988) פרס מדיסיס (1984) מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3 (4 בספטמבר 2023)
בן או בת זוג	אריאל דומבסל (19 ביוני 1993–?) Daphne Guinness
צאצאים	Justine Lévy, Antonin Lévy
www.bernard-henri-levy.com

ברנאר-אנרי לוי (צרפתית: Bernard-Henri Lévy או BHL; נולד ב-5 בנובמבר 1948) הוא אינטלקטואל, פילוסוף, סופר, קולנוען ואיש עסקים צרפתי-יהודי יליד אלג'יריה.

ביוגרפיה

לוי נולד בבני-סף, אלג'יריה למשפחה יהודית-ספרדית, והם התגוררו מספר שנים גם במרוקו. ב-1954 היגרו לצרפת והתיישבו בניי-סיר-סן ליד פריז. אביו, אנדרה לוי, היה בעל חברת יבוא עצים, אותה הוריש לבנו כאשר נפטר בשנת 1995. לוי מכר את החברה בשנת 1997 במחיר של 750 מיליון פרנק צרפתי.

לוי למד במכינה במסגרת בית הספר היוקרתי "ליסה לואי-לה-גאראן", התקבל לאקול נורמל סופרייר ב-1968 וסיים שם תואר בפילוסופיה. כמה מהמורים שלו היו פילוסופים בולטים כמו ז'אק דרידה ולואי אלתוסר. לאחר מכן החל לעבוד ככתב צבאי עבור העיתון Combat, עיתון שייסד אלבר קאמי בתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. ב-1971 הוא ביקר בתת היבשת ההודית, וסיקר את מלחמת העצמאות של בנגלדש מפקיסטן. בעקבות חוויה זו כתב את ספרו הראשון "Bangla-Desh, Nationalisme dans la révolution" (בנגלדש, לאומיות במהפכה), שהתפרסם ב-1973.

כשחזר לפריז התפרסם אגב השתייכותו למייסדי חבורת "הפילוסופים החדשים". חבורה אינטלקטואלית-צרפתית זו, שמרבית חבריה היו יהודים, הפנתה עורף לאידאולוגיה המרקסיסטית והנאו-מרקסיסטית שבאה לידי ביטוי באירועי מאי 1968, וביקרה את השלכות תאוריות אלה על החברה והתרבות בצרפת. במהלך שנות ה-70 לימד לוי קורס באפיסטמולוגיה באוניברסיטת שטרסבורג ופילוסופיה באקול נורמל סופרייר. בשנת 1977 פרסם את הספר Barbarism with a Human Face, בו הוקיע את האינטלקטואלים המרקסיסטים כשותפים לפשעים של הקומוניסטים. ב-1981 פרסם את The French Ideology, שהוא ספרו המשפיע ביותר.

לצד הכתבים הפילוסופיים, לוי כותב גם סיפורת ואף עסק בקולנוע. ב-1997 ביים את סרט הקולנוע "יום ולילה" בכיכובו של אלן דלון. הסרט נחשב אחד הסרטים הגרועים בכל הזמנים. כאינטלקטואל מעורב, לוי מרבה לדבר ולכתוב באמצעי התקשורת על ענייני השעה והוא בין האנשים המסוקרים ביותר בצרפת. בשנים 2005–2006 נכתבו עליו יותר מעשרה ספרים, כולם ללא שיתוף פעולה או הסכמה מצידו.

לוי נשוי לשחקנית-זמרת אריאל דומבאל, ולהם ילד משותף. בתו הבכורה מנישואיו הראשונים, ז'יסטין לוי, היא סופרת מצליחה שפרסמה כמה רבי-מכר.

מעורבות פוליטית

ברנרד אנרי לוי באוניברסיטת תל אביב

לוי היה האינטלקטואל הצרפתי הראשון שקרא להתערב במלחמה בבוסניה בשנות ה-90, בעקבות הטיהור האתני שביצעו הסרבים והקמת מחנות הריכוז. בסוף שנות ה-90 ייסד עם בני לוי ואנדרה גליקסמן מכון לחקר משנתו של עמנואל לוינס בירושלים.

בעקבות חטיפתו ורציחתו של כתב ה"וול סטריט ג'ורנל" דניאל פרל בידי קיצונים אסלמיים בסוף שנת 2002, יצא לוי לחקור את הפרשה. הוא ביקר באפגניסטן כשליחו המיוחד של נשיא צרפת ז'אק שיראק. הוא סייר במשך כשנה בפקיסטן, הודו, ארצות הברית וברחבי אירופה במטרה לגלות מדוע פרל נשבה ונרצח. בעקבות מסע זה כתב את הספר "מי הרג את דניאל פרל?", שם טען כי פרל נשבה ונרצח מכיוון שידע יותר מדי על הקשר בין השירות החשאי של פקיסטן לבין מדעני אטום ולארגון אל-קאעידה. לטענתו, השלטון האמיתי בפקיסטן נמצא בידי השירותים החשאיים, ואלה האחרונים קשורים לאל-קאעידה, ומשום כך לוי מגדיר את רציחתו של פרל כ"פשע של השלטון". לוי זכה לשבחים על אומץ לבו על שחקר באחד האזורים המסוכנים בעולם. ועם זאת, נמתחה ביקורת על תיאוריו את פקיסטן ועל התיאור הבדיוני של מחשבותיו האחרונות של פרל. ביקורת נוספת שנמתחה על הספר היא שהוא אינו יצירה עיתונאית וגם לא יצירה פילוסופית, למרות שהוא מתיימר להיות שניהם גם יחד. ביקורת דומה נמתחה על כמה מכתביו.

לוי מחשיב עצמו לציוני והוא מרבה לבקר את יחס האירופאים בכלל, והצרפתים בפרט, למדינת ישראל. ביקורתו גברה מאז האינתיפאדה השנייה. לטענתו, הדמוניזציה שעושים האירופאים לישראל נובעת מרגש האשמה שלהם על שואת יהודי אירופה, והפיכת היהודים לעם רצחני מקלה על תחושת האשם.

עניין נוסף הנובע מהיותו מעורב פוליטית וחברתית בצרפת הוא היותו קרבן להשלכת עוגות קצפת בידי פעילי שמאל צרפתים. פעולה זו נחשבת להבעת מחאה לא אלימה, והיא נובעת, לדברי מבצעיה, מכך שלוי הוא "גאוותן בלתי נסבל, הוא מלא יהירות, ובעת ובעונה אחת הפילוסופיה שלו שטוחה וריקנית, אך הוא מחזיק בכיסו הקטן את כל מנהלי הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים".

הגותו הפילוסופית

על עבודותו הפילוסופית אומר לוי - במענה לביקורת על חוסר העומק שלו - "אני הייתי, אך איני עוד, פילוסוף מקצועי. לא כתבתי ספר מלומד על שפינוזה. באופן שבו אני פילוסוף אני קרוב יותר לקאמי או לסארטר מאשר לברגסון. אי אפשר לעשות הכל: אני כותב מאמרים, רומנים, עושה סרטים, עיתונאי. יש לזה מחיר. כך, העבודה הפילוסופית שלי פחות דורשנית ממה שיכלה להיות".

הכרה אקדמית בישראל

לוי קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (2002), מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2008) ומאוניברסיטת בר-אילן (ב-16 במאי 2017), על "יותר מ-40 שנות השתתפות משפיעה לעם ישראל והאומה".

עבודותיו

ספרים שתורגמו לעברית

• צוואת האלוהים, מצרפתית: תהילה ואיתי דור-סנד. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1983
• ‫מי הרג את דניאל פרל?, תרגם מצרפתית: מיכה פרנקל. ‫ תל אביב: בבל, תשס"ד 2004 (לפתח דבר)
• אויבי הציבור, מאת מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי, בבל, תרגמה מצרפתית: רמה איילון, 2015.

מאמרים מתורגמים לעברית

• 250 מילים על מידתיות, באתר הארץ, 29.07.2006 - היחס של האירופאים כלפי תגובת ישראל במלחמת לבנון השנייה.
• צבא של יחפנים, באתר הארץ, 17.03.2007 - דארפור.
• מלחמת העולמות, באתר הארץ, 10.02.2006 - התגובה האסלאמית לקריקטורות שפורסמו בדנמרק.
• עזה וישראל - הקץ לדיסאינפורמציה ולדמוניזציה של ישראל, באתר הארץ, 9.06.2010.
• ברנאר אנרי לוי משוטט בין מהפכנים במצרים, באתר הארץ, 4 במרץ 2011
• איך לעזור למהפכני לוב?, באתר הארץ, 12 במרץ 2011
• בחזרה לבנגאזי, באתר הארץ, 17 באפריל 2011
• תשובה נרגזת לקלוד לנצמן, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
• ישראל ואביב העמים הערבי, באתר הארץ, 29 באפריל 2011
• "איזה מטומטמים", באתר הארץ, 13 במאי 2011
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים האפיפיור הצעיר, באתר הארץ - האפיפיור יוחנן פאולוס השני.

ספרים מתורגמים לאנגלית

• Bernard Henri Lévy, Richard Veasey, Adventures on the Freedom Road Harvill Press, 1995
• Edited by Bernard-Henry Lévy, What Good Are Intellectuals: 44 Writers Share Their Thoughts, Algora Publishing, 2000
• Bernard-Henri Levy, translated by Andrew Brown, Sartre: The Philosopher of the Twentieth Century, Polity Press, July 2003
• Bernard-Henri Lévy, War, Evil and End of History, Gerald Duckworth & Co. Ltd, October 2004
• Bernard Henri Lévy, Charlotte Mandell, American Vertigo: Traveling America in the Footsteps of Tocqueville, Random House, January 2006
• Bernard-Henri Lévy, The Genius of Judaism by Random House, 2017

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברנאר-אנרי לוי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ברנאר-אנרי לוי (בצרפתית)

• ברנאר-אנרי לוי, ברשת החברתית פייסבוק
• ברנאר-אנרי לוי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ברנאר-אנרי לוי, ברשת החברתית אינסטגרם
• ברנאר-אנרי לוי, ברשת החברתית Goodreads
• ענת ציגלמן, השמאל הישראלי? הוא בתרדמת עמוקה, חסר דמיון, מבולבל, באתר הארץ, 26 במאי 2003
• ז'וזט אליה, ביקור בביתו של השטן, באתר הארץ, 1 במאי 2003
• ספי הנדלר, ברנאר אנרי לוי מעריץ את הדמוקרטיה הישראלית אך לא את הפוליטיקאים, באתר הארץ, 28/05/10
• בנג'מין קרשטיין, הכופר והפילוסוף - ביקורת על הספר "אויבי הציבור", מגזין "תכלת", אביב 2011
• טים אדמס, הכי נבזים בצרפת: מישל וולבק ברנאר אנרי לוי מתכתבים, באתר nrg‏, 23 בדצמבר 2011
• ספי הנדלר, התערוכה שאצר הפילוסוף ברנאר אנרי לוי, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2013
• ספי הנדלר, ברנאר אנרי לוי: "מבצעי הפיגועים אינם עלובי החיים", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2015
• אריק גלסנר, על "אויבי הציבור", מאת מישל וולבק וברנאר-אנרי לוי, המוסף לספרות של "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 29 בינואר 2016
• ראיון עם ברנאר אנרי לי על ספרו "הגאונות ביהדות" ‘The Genius of Judaism’: An Interview with Bernard-Henri Lévy בעיתון The Tower Magazine, מתאריך 9 בדצמבר 2016.
• דרור אידר, "היהודים הם אוצר האנושות, בלי לדעת זאת", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2017
• גבי לוין, יש איסלאם נאור וברנאר־אנרי לוי בטוח שהוא מצא אותו, באתר הארץ, 23 במאי 2018
• ברנאר-אנרי לוי מקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, סרטון באתר יוטיוב