בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 654 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'Idan hcadash' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 11078535 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*',
1 => 'user',
2 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title',
17 => 'upload',
18 => 'reupload-own',
19 => 'move-categorypages',
20 => 'minoredit',
21 => 'editmyusercss',
22 => 'editmyuserjson',
23 => 'editmyuserjs',
24 => 'sendemail',
25 => 'applychangetags',
26 => 'changetags',
27 => 'viewmywatchlist',
28 => 'editmywatchlist',
29 => 'spamblacklistlog',
30 => 'flow-lock',
31 => 'mwoauthmanagemygrants',
32 => 'reupload',
33 => 'move',
34 => 'collectionsaveasuserpage',
35 => 'collectionsaveascommunitypage',
36 => 'autoconfirmed',
37 => 'editsemiprotected',
38 => 'skipcaptcha',
39 => 'flow-edit-post',
40 => 'ipinfo',
41 => 'ipinfo-view-basic',
42 => 'transcode-reset',
43 => 'transcode-status'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 750 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 2335376 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 118 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'אפחאם אל-יהוד' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'טיוטה:אפחאם אל-יהוד' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 21771 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 1134 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{ספר
| שם = המאמץ להשתקת היהודים
| שם בשפת המקור = بذل المجهود في إفحام اليهود
| מאת = סמואל אל-מוגרבי
| סוגה = תאולוגיה פולמוסית
| שפת המקור = ערבית
| תאריך הופעה ראשונה = המאה ה-12
}}
'''אִפְחַאם אל-יַהוּד''', או בשמו המלא: '''בַּד'ל אל-מג'הוּד פִי אִפְחַאם אל-יהוּד''' (ב[[ערבית]]: '''بذل المجهود في إفحام اليهود''') ותרגומו '''השתקת היהודים''' או '''המאמץ להבסת היהודים בויכוח''' הוא ספרו של ה[[יהודים|יהודי]] ש[[המרת דת|התאסלם]] [[סמואל אל-מוגרבי]]. הספר מכיל בחלקו הראשון [[אוטוביוגרפיה]] של המחבר ואת הסיבות להתאסלמותו. בחלקו השני מוצגות שורת טענות [[אסלאם|מוסלמיות]] נגד ה[[יהדות]], רובן מתוך פסוקי ה[[תנ"ך|מקרא]].
הספר, שנכתב ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], מונה כ-15,000 מילה, וזכה להשפעה בקרב [[מוסלמים]].
== תוכן ==
בחלקו הראשון של הספר, מספר אל-מוגרבי את השתלשלות העניינים שגרמו לו בסופו של דבר להתאסלם. בגוף הספר מציג המחבר מגוון טענות נגד היהדות ובעד האסלאם.
=== חלק ראשון ===
אל-מוגרבי מספר על לימודיו מגיל צעיר, ביניהם לימוד [[חומש (יהדות)|חמשת חומשי התורה]] עד גיל 13, ולימודי [[מתמטיקה]], [[אלגברה]] ו[[גאומטריה אוקלידית|גיאומטריה אוקלידית]] עוד לפני הגיעו לגיל 18. במקביל גם למד [[רפואה]] ו[[מדעי הרוקחות|רוקחות]], בין היתר אצל המלומד היהודי [[אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי|אבו אל-ברכאת]] מ[[בגדאד|בגדד]], שהתאסלם בסוף ימיו. בנוסף, כבר מנערותו נמשך לשירה, [[דיוואן|דיוואנים]], סיפורים ו[[מיתוס|מיתוסים]], שהציתו בתורם את סקרנותו לגבי ה[[היסטוריה]]. במסגרת התעניינותו זו בהיסטוריה, הוא למד את כתביהם של ה[[היסטוריון]] [[מוחמד אבן ג'ריר א-טברי|מוחמד אל-טברי]] וההיסטוריון וה[[וזיר]] אבן-מסקווַיה (مسكويه, 932–1030). בספריהם קרא על האירועים סביב עלייתו של מוחמד, בקרבות [[קרב בדר|בדר]] ו[[קרב ח'ייבר|ח'ייבר]], ועל ההצלחות המפתיעות של [[ח'ליפות ראשידון|הכוחות המוסלמים]] להביס את [[האימפריה הסאסאנית|האימפריה הפרסית]] ב[[קרב אל-קאדסיה]] ואת [[האימפריה הביזנטית]] ב[[קרב הירמוך]].
הקריאה המרובה בספרות הערבית חידדה את הבנתו בשפה ואיכויותיה. זו בתורה הובילה את אל-מוגרבי להכיר באופן בלתי אמצעי את [[אעג'אז אל-קוראן]], רהיטותו הפלאית של [[הקוראן]] בשפה הערבית. יחד עם זאת, הדבר שהשפיע עליו יותר מכל הוא הקריאה בספר ה[[הודו|הודי]] [[פנצ'טנטרה|כלילה ודימנה]], שתורגם לערבית. בספר זה הוצג הרעיון כי השכל והרציונל צריך להוביל אותנו, ולא ה[[מסורת]].
לטענת אל-מוגרבי, גם המסורות של ה[[דת|דתות]] השונות התחילו בשלב שבו ראשוניהן הפעילו שיפוט הגיוני, ועל כן אין עדיפות בולטת לדת אחת על חברתה, שכן אי אפשר להשוות בין חוכמתם של בני הדור הראשון לדת אחת, לבין מקביליהם באחרת. לדבריו, לא רציונלי לקבל רק מסורת אחת ובו זמנית לדחות את כל האחרות. בנוסף, גם לא רציונלי לדחות את כולן, בשל השפעתן הטובה על המוסר והחברה.
תובנותיו אלו גרמו לו לקבל את המסורות גם על [[ישו]] ([[עיסא]]) ומוחמד, מלבד [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]] על [[משה]], ועל כן הבין שעליו להפוך למוסלמי. אך הוא התעכב עם המרת דתו כל עוד חי עם אביו, שאותו העריך וכיבד. הטריגר להתאסלמות הגיע בדמות שני חלומות שחלם בליל שישי, בתשיעי לחודש השנים עשר ד'וּ-אַלְחִגַ'ה, בשנת 558 ל[[הלוח המוסלמי|ספירה המוסלמית]] (15 בנובמבר שנת [[1163]] [[ספירת הנוצרים|לספירת הנוצרים]], י' ב[[כסלו|כסליו]] [[ד'תתקכ"ד]] בספירה העברית).
==== החלום הראשון ====
בחלומו הראשון הוא ראה אנשים רבים נחפזים לעץ גדול הניצב במדבר שמואל ה[[נביא]], שעל שמו נקרא, והשני על פגישתו עם [[מוחמד]]. חלומות אלה, היו רק הזרז לרצונו להתאסלם, שנבע לטענתו ממניעים רציונאליים.
החלום השני
== תגובות בעולם היהודי ==
=== רמב"ם ===
ה[[רמב"ם]] באיגרת תימן מכנה את מחבר הספר 'הפושע'. הוא כתב מספר מענים לטענותיו של אל-מוגרבי.
=== אבן כמונה ===
=== אלחריזי ===
כתב עליו 'בן פריץ, הפליא נבלות והמריץ'.
== קישורים חיצוניים ==
* סמואל אל מוגרבי, '''[https://ar.m.wikisource.org/wiki/%D8%A8%D8%B0%D9%84_%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%AC%D9%87%D9%88%D8%AF_%D9%81%D9%8A_%D8%A5%D9%81%D8%AD%D8%A7%D9%85_%D8%A7%D9%84%D9%8A%D9%87%D9%88%D8%AF איפחאם אל יהוד]''', ספר השתקת היהודים (בערבית)
* {{פעמים|[[שרה סטרומזה]]|על אינטלקטואלים יהודים מומרים בימי הביניים המוקדמים תחת שלטון האיסלאם|42.4(1)|42, עמ' 70-73.}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{ספר
| שם = המאמץ להשתקת היהודים
| שם בשפת המקור = بذل المجهود في إفحام اليهود
| מאת = סמואל אל-מוגרבי
| סוגה = תאולוגיה פולמוסית
| שפת המקור = ערבית
| תאריך הופעה ראשונה = המאה ה-12
}}
'''אִפְחַאם אל-יַהוּד''', או בשמו המלא: '''בַּד'ל אל-מג'הוּד פִי אִפְחַאם אל-יהוּד''' (ב[[ערבית]]: '''بذل المجهود في إفحام اليهود''') ותרגומו '''השתקת היהודים''' או '''המאמץ להבסת היהודים בויכוח''' הוא ספרו של ה[[יהודים|יהודי]] ש[[המרת דת|התאסלם]] [[סמואל אל-מוגרבי]]. הספר מכיל בחלקו הראשון [[אוטוביוגרפיה]] של המחבר ואת הסיבות להתאסלמותו. בחלקו השני מוצגות שורת טענות [[אסלאם|מוסלמיות]] נגד ה[[יהדות]], רובן מתוך פסוקי ה[[תנ"ך|מקרא]].
הספר, שנכתב ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], מונה כ-15,000 מילה, וזכה להשפעה בקרב [[מוסלמים]].
== רקע ==
רוב הספרות ה[[מחלוקת|פולמוס]]<nowiki/>ית באסלאם ב[[ימי הביניים]] מטבע הדברים הוקדשה ליריביהם הגדולים בכמותם, ה[[נצרות|נוצרים]]. אך טענות פולמוסיות נגד היהדות נמצאות כבר ב[[הקוראן|קוראן]] עצמו ובמסורות ה[[חדית']].
מאחר ובאסלאם קיבלו עקרונית את אמיתות [[נבואה|נבואות]] [[משה]] (מוסא) ו[[ישו]] ([[עיסא]]), אחד הנושאים שהעסיקו את אנשי הדת הייתה השאלה היכן מרומזת עלייתו של האסלאם ב[[הברית הישנה|ברית הישנה]] ו[[הברית החדשה|החדשה]]. בהנחה והאסלאם אכן רמוז בנבואתם, יש צורך להסביר מדוע הנוצרים והיהודים אינם מקבלים עליהם את תורתו של מוחמד.
הספר אפחאם אל-יהוד נועד לתת מענה לשאלות אלה מול היהדות באופן ממוקד. מחד הוא מציג רמזים בתנ"ך למוחמד ועליית האסלאם, ומאידך מנסה להסביר מדוע היהודים לא השתכנעו ברמזים אלה.
== תוכן ==
בחלקו הראשון של הספר, מספר אל-מוגרבי את השתלשלות העניינים שגרמו לו בסופו של דבר להתאסלם. בגוף הספר מציג המחבר מגוון טענות נגד היהדות ובעד האסלאם.
=== חלק ראשון ===
אל-מוגרבי מספר על לימודיו מגיל צעיר, ביניהם לימוד [[חומש (יהדות)|חמשת חומשי התורה]] עד גיל 13, ולימודי [[מתמטיקה]], [[אלגברה]] ו[[גאומטריה אוקלידית|גיאומטריה אוקלידית]] עוד לפני הגיעו לגיל 18. במקביל גם למד [[רפואה]] ו[[מדעי הרוקחות|רוקחות]], בין היתר אצל המלומד היהודי [[אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי|אבו אל-ברכאת]] מ[[בגדאד|בגדד]], שהתאסלם בסוף ימיו. בנוסף, כבר מנערותו נמשך לשירה, [[דיוואן|דיוואנים]], סיפורים ו[[מיתוס|מיתוסים]], שהציתו בתורם את סקרנותו לגבי ה[[היסטוריה]]. במסגרת התעניינותו זו בהיסטוריה, הוא למד את כתביהם של ה[[היסטוריון]] [[מוחמד אבן ג'ריר א-טברי|מוחמד אל-טברי]] וההיסטוריון וה[[וזיר]] אבן-מסקווַיה (مسكويه, 932–1030). בספריהם קרא על האירועים סביב עלייתו של מוחמד, בקרבות [[קרב בדר|בדר]] ו[[קרב ח'ייבר|ח'ייבר]], ועל ההצלחות המפתיעות של [[ח'ליפות ראשידון|הכוחות המוסלמים]] להביס את [[האימפריה הסאסאנית|האימפריה הפרסית]] ב[[קרב אל-קאדסיה]] ואת [[האימפריה הביזנטית]] ב[[קרב הירמוך]].
הקריאה המרובה בספרות הערבית חידדה את הבנתו בשפה ואיכויותיה. זו בתורה הובילה את אל-מוגרבי להכיר באופן בלתי אמצעי את [[אעג'אז אל-קוראן]], רהיטותו הפלאית של הקוראן בשפה הערבית. יחד עם זאת, הדבר שהשפיע עליו יותר מכל הוא הקריאה בספר ה[[הודו|הודי]] [[פנצ'טנטרה|כלילה ודימנה]], שתורגם לערבית. בספר זה הוצג הרעיון כי השכל והרציונל צריך להוביל אותנו, ולא ה[[מסורת]].
לטענת אל-מוגרבי, גם המסורות של ה[[דת|דתות]] השונות התחילו בשלב שבו ראשוניהן הפעילו שיפוט הגיוני, ועל כן אין עדיפות בולטת לדת אחת על חברתה, שכן אי אפשר להשוות בין חוכמתם של בני הדור הראשון לדת אחת, לבין מקביליהם באחרת. לדבריו, לא רציונלי לקבל רק מסורת אחת ובו זמנית לדחות את כל האחרות. בנוסף, גם לא רציונלי לדחות את כולן, בשל השפעתן הטובה על המוסר והחברה.
תובנותיו אלו גרמו לו לקבל את המסורות גם על [[ישו]] ([[עיסא]]) ומוחמד, מלבד [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]] על [[משה]], ועל כן הבין שעליו להפוך למוסלמי. אך הוא התעכב עם המרת דתו כל עוד חי עם אביו, שאותו העריך וכיבד. הטריגר להתאסלמות הגיע בדמות שני חלומות שחלם בליל שישי, בתשיעי לחודש השנים עשר ד'וּ-אַלְחִגַ'ה, בשנת 558 ל[[הלוח המוסלמי|ספירה המוסלמית]] (15 בנובמבר שנת [[1163]] [[ספירת הנוצרים|לספירת הנוצרים]], י' ב[[כסלו|כסליו]] [[ד'תתקכ"ד]] בספירה העברית).
==== החלום הראשון ====
בחלומו הראשון הוא ראה אנשים רבים נחפזים לעץ גדול הניצב במדבר שמואל ה[[נביא]], שעל שמו נקרא, והשני על פגישתו עם [[מוחמד]]. חלומות אלה, היו רק הזרז לרצונו להתאסלם, שנבע לטענתו ממניעים רציונאליים.
החלום השני
== תגובות בעולם היהודי ==
=== רמב"ם ===
ה[[רמב"ם]] באיגרת תימן מכנה את מחבר הספר 'הפושע'. הוא כתב מספר מענים לטענותיו של אל-מוגרבי.
=== אבן כמונה ===
=== אלחריזי ===
כתב עליו 'בן פריץ, הפליא נבלות והמריץ'.
== קישורים חיצוניים ==
* סמואל אל מוגרבי, '''[https://ar.m.wikisource.org/wiki/%D8%A8%D8%B0%D9%84_%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%AC%D9%87%D9%88%D8%AF_%D9%81%D9%8A_%D8%A5%D9%81%D8%AD%D8%A7%D9%85_%D8%A7%D9%84%D9%8A%D9%87%D9%88%D8%AF איפחאם אל יהוד]''', ספר השתקת היהודים (בערבית)
* {{פעמים|[[שרה סטרומזה]]|על אינטלקטואלים יהודים מומרים בימי הביניים המוקדמים תחת שלטון האיסלאם|42.4(1)|42, עמ' 70-73.}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -11,4 +11,11 @@
הספר, שנכתב ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], מונה כ-15,000 מילה, וזכה להשפעה בקרב [[מוסלמים]].
+
+== רקע ==
+רוב הספרות ה[[מחלוקת|פולמוס]]<nowiki/>ית באסלאם ב[[ימי הביניים]] מטבע הדברים הוקדשה ליריביהם הגדולים בכמותם, ה[[נצרות|נוצרים]]. אך טענות פולמוסיות נגד היהדות נמצאות כבר ב[[הקוראן|קוראן]] עצמו ובמסורות ה[[חדית']].
+
+מאחר ובאסלאם קיבלו עקרונית את אמיתות [[נבואה|נבואות]] [[משה]] (מוסא) ו[[ישו]] ([[עיסא]]), אחד הנושאים שהעסיקו את אנשי הדת הייתה השאלה היכן מרומזת עלייתו של האסלאם ב[[הברית הישנה|ברית הישנה]] ו[[הברית החדשה|החדשה]]. בהנחה והאסלאם אכן רמוז בנבואתם, יש צורך להסביר מדוע הנוצרים והיהודים אינם מקבלים עליהם את תורתו של מוחמד.
+
+הספר אפחאם אל-יהוד נועד לתת מענה לשאלות אלה מול היהדות באופן ממוקד. מחד הוא מציג רמזים בתנ"ך למוחמד ועליית האסלאם, ומאידך מנסה להסביר מדוע היהודים לא השתכנעו ברמזים אלה.
== תוכן ==
@@ -18,5 +25,5 @@
אל-מוגרבי מספר על לימודיו מגיל צעיר, ביניהם לימוד [[חומש (יהדות)|חמשת חומשי התורה]] עד גיל 13, ולימודי [[מתמטיקה]], [[אלגברה]] ו[[גאומטריה אוקלידית|גיאומטריה אוקלידית]] עוד לפני הגיעו לגיל 18. במקביל גם למד [[רפואה]] ו[[מדעי הרוקחות|רוקחות]], בין היתר אצל המלומד היהודי [[אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי|אבו אל-ברכאת]] מ[[בגדאד|בגדד]], שהתאסלם בסוף ימיו. בנוסף, כבר מנערותו נמשך לשירה, [[דיוואן|דיוואנים]], סיפורים ו[[מיתוס|מיתוסים]], שהציתו בתורם את סקרנותו לגבי ה[[היסטוריה]]. במסגרת התעניינותו זו בהיסטוריה, הוא למד את כתביהם של ה[[היסטוריון]] [[מוחמד אבן ג'ריר א-טברי|מוחמד אל-טברי]] וההיסטוריון וה[[וזיר]] אבן-מסקווַיה (مسكويه, 932–1030). בספריהם קרא על האירועים סביב עלייתו של מוחמד, בקרבות [[קרב בדר|בדר]] ו[[קרב ח'ייבר|ח'ייבר]], ועל ההצלחות המפתיעות של [[ח'ליפות ראשידון|הכוחות המוסלמים]] להביס את [[האימפריה הסאסאנית|האימפריה הפרסית]] ב[[קרב אל-קאדסיה]] ואת [[האימפריה הביזנטית]] ב[[קרב הירמוך]].
-הקריאה המרובה בספרות הערבית חידדה את הבנתו בשפה ואיכויותיה. זו בתורה הובילה את אל-מוגרבי להכיר באופן בלתי אמצעי את [[אעג'אז אל-קוראן]], רהיטותו הפלאית של [[הקוראן]] בשפה הערבית. יחד עם זאת, הדבר שהשפיע עליו יותר מכל הוא הקריאה בספר ה[[הודו|הודי]] [[פנצ'טנטרה|כלילה ודימנה]], שתורגם לערבית. בספר זה הוצג הרעיון כי השכל והרציונל צריך להוביל אותנו, ולא ה[[מסורת]].
+הקריאה המרובה בספרות הערבית חידדה את הבנתו בשפה ואיכויותיה. זו בתורה הובילה את אל-מוגרבי להכיר באופן בלתי אמצעי את [[אעג'אז אל-קוראן]], רהיטותו הפלאית של הקוראן בשפה הערבית. יחד עם זאת, הדבר שהשפיע עליו יותר מכל הוא הקריאה בספר ה[[הודו|הודי]] [[פנצ'טנטרה|כלילה ודימנה]], שתורגם לערבית. בספר זה הוצג הרעיון כי השכל והרציונל צריך להוביל אותנו, ולא ה[[מסורת]].
לטענת אל-מוגרבי, גם המסורות של ה[[דת|דתות]] השונות התחילו בשלב שבו ראשוניהן הפעילו שיפוט הגיוני, ועל כן אין עדיפות בולטת לדת אחת על חברתה, שכן אי אפשר להשוות בין חוכמתם של בני הדור הראשון לדת אחת, לבין מקביליהם באחרת. לדבריו, לא רציונלי לקבל רק מסורת אחת ובו זמנית לדחות את כל האחרות. בנוסף, גם לא רציונלי לדחות את כולן, בשל השפעתן הטובה על המוסר והחברה.
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 7669 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 6424 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 1245 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '',
1 => '== רקע ==',
2 => 'רוב הספרות ה[[מחלוקת|פולמוס]]<nowiki/>ית באסלאם ב[[ימי הביניים]] מטבע הדברים הוקדשה ליריביהם הגדולים בכמותם, ה[[נצרות|נוצרים]]. אך טענות פולמוסיות נגד היהדות נמצאות כבר ב[[הקוראן|קוראן]] עצמו ובמסורות ה[[חדית']]. ',
3 => '',
4 => 'מאחר ובאסלאם קיבלו עקרונית את אמיתות [[נבואה|נבואות]] [[משה]] (מוסא) ו[[ישו]] ([[עיסא]]), אחד הנושאים שהעסיקו את אנשי הדת הייתה השאלה היכן מרומזת עלייתו של האסלאם ב[[הברית הישנה|ברית הישנה]] ו[[הברית החדשה|החדשה]]. בהנחה והאסלאם אכן רמוז בנבואתם, יש צורך להסביר מדוע הנוצרים והיהודים אינם מקבלים עליהם את תורתו של מוחמד.',
5 => '',
6 => 'הספר אפחאם אל-יהוד נועד לתת מענה לשאלות אלה מול היהדות באופן ממוקד. מחד הוא מציג רמזים בתנ"ך למוחמד ועליית האסלאם, ומאידך מנסה להסביר מדוע היהודים לא השתכנעו ברמזים אלה.',
7 => 'הקריאה המרובה בספרות הערבית חידדה את הבנתו בשפה ואיכויותיה. זו בתורה הובילה את אל-מוגרבי להכיר באופן בלתי אמצעי את [[אעג'אז אל-קוראן]], רהיטותו הפלאית של הקוראן בשפה הערבית. יחד עם זאת, הדבר שהשפיע עליו יותר מכל הוא הקריאה בספר ה[[הודו|הודי]] [[פנצ'טנטרה|כלילה ודימנה]], שתורגם לערבית. בספר זה הוצג הרעיון כי השכל והרציונל צריך להוביל אותנו, ולא ה[[מסורת]]. '
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'הקריאה המרובה בספרות הערבית חידדה את הבנתו בשפה ואיכויותיה. זו בתורה הובילה את אל-מוגרבי להכיר באופן בלתי אמצעי את [[אעג'אז אל-קוראן]], רהיטותו הפלאית של [[הקוראן]] בשפה הערבית. יחד עם זאת, הדבר שהשפיע עליו יותר מכל הוא הקריאה בספר ה[[הודו|הודי]] [[פנצ'טנטרה|כלילה ודימנה]], שתורגם לערבית. בספר זה הוצג הרעיון כי השכל והרציונל צריך להוביל אותנו, ולא ה[[מסורת]]. '
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://ar.m.wikisource.org/wiki/%D8%A8%D8%B0%D9%84_%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%AC%D9%87%D9%88%D8%AF_%D9%81%D9%8A_%D8%A5%D9%81%D8%AD%D8%A7%D9%85_%D8%A7%D9%84%D9%8A%D9%87%D9%88%D8%AF',
1 => 'https://web.archive.org/web/20220719131922/https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_42.4(1).pdf'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'https://ar.m.wikisource.org/wiki/%D8%A8%D8%B0%D9%84_%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%AC%D9%87%D9%88%D8%AF_%D9%81%D9%8A_%D8%A5%D9%81%D8%AD%D8%A7%D9%85_%D8%A7%D9%84%D9%8A%D9%87%D9%88%D8%AF',
1 => 'https://web.archive.org/web/20220719131922/https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_42.4(1).pdf'
] |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715274447' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |