בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 19888 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'מיכאל משיכון בבלי' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 275236967 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => '*',
2 => 'user',
3 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'createaccount',
4 => 'read',
5 => 'edit',
6 => 'createpage',
7 => 'createtalk',
8 => 'writeapi',
9 => 'viewmyprivateinfo',
10 => 'editmyprivateinfo',
11 => 'editmyoptions',
12 => 'abusefilter-log-detail',
13 => 'urlshortener-create-url',
14 => 'centralauth-merge',
15 => 'abusefilter-view',
16 => 'abusefilter-log',
17 => 'vipsscaler-test',
18 => 'flow-hide',
19 => 'flow-edit-title',
20 => 'upload',
21 => 'reupload-own',
22 => 'move-categorypages',
23 => 'minoredit',
24 => 'editmyusercss',
25 => 'editmyuserjson',
26 => 'editmyuserjs',
27 => 'sendemail',
28 => 'applychangetags',
29 => 'changetags',
30 => 'viewmywatchlist',
31 => 'editmywatchlist',
32 => 'spamblacklistlog',
33 => 'flow-lock',
34 => 'mwoauthmanagemygrants',
35 => 'reupload',
36 => 'move',
37 => 'collectionsaveasuserpage',
38 => 'collectionsaveascommunitypage',
39 => 'autoconfirmed',
40 => 'editsemiprotected',
41 => 'skipcaptcha',
42 => 'flow-edit-post',
43 => 'ipinfo',
44 => 'ipinfo-view-basic',
45 => 'transcode-reset',
46 => 'transcode-status',
47 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 22605 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 237157 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'פדיון שבויים' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'פדיון שבויים' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 557539663 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'הוספת [[קטגוריה:הצלת נפשות בהלכה]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 782035 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{סוגיה
| שם =
| מקרא =
| משנה =
| ברייתא =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|מתנות עניים|ח|י|יח|ללא=שם|ספר=זרעים}}
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ללא=שם}}
| ספרי מניין המצוות =
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''פדיון שבויים''' הוא [[מצווה|מצוות]] הצלתם ושחרורם של בני [[עם ישראל]] הנתונים ב[[שבי]].
==המצווה==
מצוות פדיון שבויים היא נגזרת של מצוות רבות מדאורייתא, שאת חלקן מנה ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]]:
{{ציטוט|תוכן=פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" ({{תנ"ך|דברים|טו|ז|קצר=כן}}), ועל "[[לא תעמוד על דם רעך|לא תעמוד על דם רעֶך]]" ({{תנ"ך|ויקרא|יט|טז|קצר=כן}}), ועל "לא יִרדנו בפרך לעיניך" ({{תנ"ך|ויקרא|כה|נג|קצר=כן}}), ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" ({{תנ"ך|דברים|טו|ח|קצר=כן}}), ומצות "וחי אחיך עמָך" ({{תנ"ך|ויקרא|כה|לו|קצר=כן}}), "[[ואהבת לרעך כמוך]]" ({{תנ"ך|ויקרא|יט|יח|קצר=כן}}), ו"הצל לקוחים למות" ({{תנ"ך|משלי|כד|יא|קצר=כן}}) והרבה דברים כאלו. ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.|מקור={{רמב"ם|מתנות עניים|ח|י|ספר=זרעים}}}}
ומוסיף ה[[שולחן ערוך]] וכותב:
{{ציטוט|תוכן=כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים, הוי כאילו שופך דמים|מקור={{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ג}}.}}
== מעלתה ==
על מעלתה של המצווה ניתן ללמוד גם מפרשנות [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]], שכתב כי שחרור השבויים שבמעשה י[[יציאת מצרים#:~:text=הערות שוליים-,יציאת מצרים,-28 שפות|ציאת מצרים]] הוא שהביא לאזכורו בפתיחת [[עשרת הדיברות#:~:text=הערות שוליים-,עשרת הדיברות,-116 שפות|עשרת הדיברות]]. הוא מסביר מדוע מופיע תיאור יציאת מצרים בראש עשרת הדברות ולא מעשה בריאת העולם: "ואפשר לומר כי לגודל המצווה שיבח הקב"ה את עצמו בה בדיבור ראשון של [[אמונה באלוהים (יהדות)|אָנֹכִי]]. הוא שאמר: אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו'<ref>{{תנ"ך|שמות|כ|א}}</ref> ולא אמר אשר בראתי שמים וארץ, כי רצה להזכיר המצווה והוא מצוות פדיון שבויים של ס' ריבוא, יותר מן הפלא העצום של בריאת העולם, והוא יתברך צוונו והלכת בדרכיו" <ref>כד הקמח, צדקה, א', ח'</ref>.
גם החוקר [[מיכאל ויגודה]] מציין כי [[יציאת מצרים]], האירוע המכונן עליו נסמכים רוב [[חגי ישראל ומועדיו|מועדי ישראל]], הייתה למעשה פדייה של בני ישראל, שהיו שבויים ביד [[מצרים העתיקה|מצרים]], על ידי האל<ref>https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm</ref>.
== מופעיה ==
=== במקרא ===
המונח פדיון שבויים נקרא על שם שחרורם של הנתונים בשבי באמצעות תשלום לשוביהם<ref>רש"י בסוכה מ, עמוד ב'</ref>, שהיא צורת השחרור הרווחת. בספר נחמיה מופיע תיאור מפורש של פדיון שבויים בצורתו הרווחת: "וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֗ם אֲנַ֣חְנוּ קָ֠נִ֠ינוּ אֶת־אַחֵ֨ינוּ הַיְּהוּדִ֜ים הַנִּמְכָּרִ֤ים לַגּוֹיִם֙ כְּדֵ֣י בָ֔נוּ וְגַם־אַתֶּ֛ם תִּמְכְּר֥וּ אֶת־אֲחֵיכֶ֖ם וְנִמְכְּרוּ־לָ֑נוּ וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹ֥א מָצְא֖וּ דָּבָֽר"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ה|ח}}}}.
מקרים נוספים של שחרור שבויים (לאו דווקא על ידי פדיונם בכסף) מתוארים גם כן במקרא. כבר בתורה{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|יב|טז}}.}} מסופר על [[אברהם]] שסיכן את חייו ויצא ל[[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה|מלחמה כנגד ארבעת המלכים]] ששבו את אחיינו [[לוט]], והצליח לשחררו. כן מסופר, שכאשר ה[[כנען|כנעני]] מלך [[ערד]] הצליח לשבות שבויים מישראל, יצאו [[שבטי ישראל|בני ישראל]] למלחמה נגדו והחרימו את עריו{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כא|א|ג}}}}. בספר שמואל מסופר על [[דוד]], שכאשר [[עמלק]]ים פשטו על עירו, [[צקלג]], ושבו את הנשים שבה, דוד ואנשיו רדפו אחריהם והחזירו את השבויים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ל}}.}}. בכל המקרים הללו, לקיחת שבויים היוותה עילה ל[[מלחמה]].
=== בתקופת חורבן בית שני ===
תקופת חורבן בית שני ומרד בר כוכבא בעקבותיו גררו אירועי שבי רבים, מרביתם בארץ ישראל, והובילו לשורה ארוכה של תקנות חז"ל<ref>תוספתא כתובות ח' ג'</ref>, כדוגמת [[תקנות אושא]], שביניהן היו גם תקנות של פדיון שבויים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wpfb-file/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95/|הכותב=הרב שלמה רוזנפלד|כותרת=שבייה ופדיון שבויים בימי במשנה והתלמוד|אתר=אסיף|תאריך=תשע"ט}}</ref>. רישומם של אירועים אלה בולט ברבים ממדרשי התקופה{{הערה|{{בבלי|גיטין|נז|ב}}}}, ובקינות הרבות המתארות את אירועי התקופה. ביניהן בלטה דמותו של רבי פנחס בן יאיר כמי שסובב בארץ ועסק בפדיון שבויים{{הערה|{{בבלי|חולין|ז|א}}}}.[[רבי פינחס בן יאיר]] היה דמות נערצת גם על ידי חז"ל ששימרו את האגדה, בדרכו לפדיון שבויים, כשהגיע לנהר בלתי ניתן לחציה איים על הנהר שהוא יכול ליצור קשר עם "קונו", כלומר הקדוש ברוך הוא, והנהר נכנע. <ref>[[תלמוד בבלי]], [[מסכת חולין]], דף ז', עמוד א'</ref>
=== בתקופת הגלות ובעת החדשה ===
לאורך הדורות ביטאה מצוות פדיון שבויים את הסולידריות הקהילתית ואת הערבות ההדדית חוצת היבשות של כלל העם היהודי. במידה רבה התנהלה מעין מדינה יהודית, במסגרתה פעלו מנהיגי הקהילות, הרבנים, עשירי הקהילות והמקורבים למלכויות השונות. "הקהילה היהודית תפקדה, לפחות בכל הנוגע לפדיון שבויים, באופן זהה לתפקודן של המדינה הנוצרית והמדינה המוסלמית, אך במקום בשבויים, השתמשה בממון כדי לפדות את חבריה (שלא היו דווקא מבני הקהילה המקומית). השינויים התבטאו לא רק ביחס כלפי השבויים, הלוחמים והאזרחים, אלא גם ביחס לכלי קודש וחפצים נוספים בעלי ערך שנלקחו שלל בידי האוייב. פדיון סמלים דתיים כמו איקוניות או ספרי תורה, מעיד גם הוא על חשיבותו של פדיון השבויים, כמעשה המאשש ומחזק את הקשר בין הפרט לכלל, לא רק כלפי השבויים הנמצאים במצוקה, אלא גם כלפי כלל הציבור. במידה מסוימת, פדיון הסמלים הוא מעשה השומר על זהות הכלל" <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cris.tau.ac.il/en/publications/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%94-2|הכותב=יובל רוטמן|כותרת=פדיון שבויים וחילופי שבויים כמעשה מדיני ביהדות, בנצרות ובאסלאם - התהוותו של נוהג ימי ביניימי|אתר=אוניברסיטת תל אביב}}</ref> <ref>{{צ-ספר|מחבר=מרב מאק|שם=שבויים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי ומכון ון ליר בירושלים|שנת הוצאה=2014|עמ=43-60}}</ref>. אולם, לא זו בלבד שפדיון שבויים קודם לפדיון סמלים דתיים, אלא אף מכירתם הותרה לצורך פדיון שבויים<ref>בבא בתרא ג' ע"ב: מכירת בית כנסת לצורך פדיון שבויים</ref><ref>רמ"א יו"ד סימן ר"ע, לענין מכירת ספרי תורה </ref><ref>משנה ברורה, סימן קנ"ג, ס"ק כ"ד</ref>.
קיומה של קופה מיוחדת למצווה זו מופיעה כבר במשנה<ref>שקלים ב' ח'</ref>, ובתלמוד<ref>בבא בתרא ח' ע"א, קי"ז ע"ב, מעשה רבא</ref>. במאות ה- 16-18 נחלצו קהילות ישראל בארצות הים התיכון לעזרתם של תושבי האי מלטה, שהיה מוקד שוד ימי תחת שלטון האבירים ההוספיטלרים ששלטו באי מ-1530 עד 1798. הקהילות הקימו חברות פדיון שבויים שגבו מהקהל מס פדיון שבויים קבוע. יהודי טורקיה היו הראשונים להקים חברה כזו, חברת פדיון שבויים בוונציה עסקה גם היא בפדיונם ושלחה אגרות בנושא לקהילות ישראל. חברות "פדיון שבויים" שהיו קיימות אז בכל קהילות אירופה החשובות, עמדו בקשר עם חברות פדיון שבויים במדינות הקרובות למלטה. חברת פדיון שבויים בוונציה העמידה פקיד מיוחד שישב במלטה ואף דאג לצרכי השבויים עד לפדיונם. חלק מהשבויים התיישבו במלטה והקימו בה קהילה יהודית<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמחה אסף|שם=באהלי יעקב|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד הרב קוק|שנת הוצאה=1943|עמ=107-115}}</ref>.
=== באגדה ובסיפור החסידי ===
על פי האגדה, מצוות פדיון שבויים הביאה לצמיחתו המחודשת של עולם התורה. האגדה על [[ארבעת השבויים]] של [[אברהם אבן דאוד|הראב"ד הראשון]] מספרת, כי לאחר שקיעת עולם התורה בבבל בסיום תקופת הגאונים, יצאו ארבעה שליחי קהילות מסורא שבדרום בבל, והפליגו באוניה מהעיר בארי בדרום איטליה על מנת לאסוף תרומות לקהילה. הם נחטפו בידי שודדי ים ונמכרו לעבדות, ואז נפדו בידי ארבע קהילות שונות, מבלי שידעו איש על רעהו, וקוממו את עולם התורה בארצות המגרב, בספרד ובמצרים<ref>https://www.anumuseum.org.il/he/blog/four-hostages/</ref>.
גם דמותו של הצדיק ב[[סיפורי חסידים|סיפור החסידי]] מבוססת במידה רבה על פעילותו לצורך קיום מצוות פדיון שבויים. ביניהם בולטות דמויותיהם של רבי [[לייב שרה'ס]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליעזר שטיינמן|שם=שער החסידות|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מ. נוימן|שנת הוצאה=תשי"ז|עמ=עמ' 163}}</ref>, של רבי [[משה לייב מסאסוב]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליהו כי טוב|שם=בחסד עליון|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=א מכון להוצאת ספרים|שנת הוצאה=1955}}</ref>, וכן של [[מנחם נחום מצ'רנוביל|רבי נחום מצ'רנוביל]] ובנו [[מרדכי טברסקי#:~:text=הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד,, טולנה, סקווירא ורחמסטריבקא.|רבי מרדכי]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעקב בן יצחק פרידמן|שם=ספר אהלי יעקב|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשס"ו|מו"ל=ועד חסידי הוסיאטין|עמ=ל"א}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=מנחם גוטמן|שם=אוצר אגדות החסידים|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תש"ל|עמ=ספר ז', עמוד 17|מו"ל=המרכז העולמי של רבנים חסידיים}}</ref>. כמו כן, באגרת האדמו"ר הזקן [[שניאור זלמן מלאדי|רבי שניאור זלמן מלאדי]], הוא מצטט דו שיח בינו לבין [[ברוך ממז'יבוז'|הרב ממז'יבוז]]': "...ואח"כ שאל אותי וכי זה לפי כבודכם לסבב בעיירות רחוקות כאלו? והשבתי לו, וכי גדול אני מרבי פנחס בן יאיר שסיבב כל ימיו על פדיון שבויים".
== סייגים<ref>כל הסייגים המוזכרים כאן קשורים רק לענייני כספים </ref> ==
חרף חשיבותה של מצווה זו, קבעו לה חכמים מספר סייגים. שני הסייגים הבולטים הם:
{{ציטוט|תוכן=אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי [[תיקון עולם|תִּקּוּן הָעוֹלָם]]. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשְּׁבוּיִין.|מקור={{משנה|גיטין|ד|ו}}}}
ומוסיף הרמב"ם:
{{ציטוט|תוכן=אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול ומרבים בשמירתן.|מקור={{רמב"ם|מתנות עניים|ח|יב|ספר=זרעים}}}}
===יתר על דמיהן===
הפירוש של "יתר מכדי דמיהם" הוא: "יותר מהשווי הריאלי שלהם". בהקשר זה מוסיפה המשנה גם: {{ציטוטון|וְאֵין לוֹקְחִים סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.}}
אחת ממטרותיו של סייג זה היא למנוע יצירת עידוד לחוטפים והשבאים, כי אם יראו שדרישת [[כופר נפש|כופר]] עבור שבויים מעם ישראל היא דרך מוצלחת לעשיית רווח כלכלי גדול כזה שמשלמים עבורם כל מחיר, יתאמצו לחטוף עוד ועוד ויקשה לשחררם. דעה נוספת באשר למטרת הסייג שמציגה הגמרא היא למנוע את דוחק הציבור, שיהיה עליו לשלם כסף רב על שבויים.
ברם, כבר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|גיטין|נח|א}}.}} אנו מוצאים שתקנה זו אינה חלה בכל המקרים. למשל, רואים בסיפור על [[רבי יהושע בן חנניה]] שפדה מ[[בית סוהר]] ברומי, תינוק יתר על דמיו בניגוד לתקנה, בשל הנימוק "מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה (=לשון שבועה), שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו (=ומי הוא)? [[רבי ישמעאל|רבי ישמעאל בן אלישע]]". בעקבות הסיפור בתלמוד פוסקים פרשני התלמוד הראשונים, שתקנה זו מסויגת במקרה שמדובר בתלמיד חכם או אדם גדול{{הערה|1=הרמב"ן, הרא"ש ועוד ראשונים}}. ה[[תוספות]] על סוגיה זו למדו שגם במקרה של סכנת נפשות אין האיסור לפדיון "יתר על כדי דמיהן" מתקיים.
ישנם מקרים נוספים שבהם תקנה זו מסויגת. כמו במקרה שהשבוי רוצה לשלם בעצמו עבור שחרורו את המחיר המופרז, או במקרה שבעל פודה את אשתו{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ד}}, על פי {{בבלי|כתובות|נב}}}}.
אחת הדוגמאות הבולטות למורכבות סוגיה זו הייתה פרשת מאסרו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], גדול רבני אשכנז ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], אשר על פי דברי [[המהרש"ל]] אסר המהר"ם לפדותו מהכלא, מפני התקנה הנ"ל, אף שעל פי ההלכה היה מותר לבזבז עליו כספים רבים, חשש המהר"ם מפני ההשלכות שיהיו אם ישלמו עליו מחיר מופרז והוא אכן מת בשבי {{הערה|{{הארץ|אנו - מוזיאון העם היהודי|בעד ונגד עסקת שבויים: גם אצל יהודי גרמניה במאה ה-13|0000018e-332d-d9f7-a5ee-f7ef6d440000|14 במרץ 2024}}}}. דוגמה אחרת הייתה מאסרו של [[השל"ה]] ב[[ירושלים]] ביחד עם קבוצת נכבדים, על ידי [[מחמד בן פרוך]]. במקרה זה שילמה הקהילה כסף רב עבור שחרורם של הנכבדים.
===אין מבריחין===
גם התקנה שלא מבריחים שבויים מסויגת בתלמוד בסיפור על [[רבי מאיר]] ששיחד את השומר מטעם השלטון בכסף רב והצליח להבריח את אחות אשתו מ[[בית בושת|קובה של זונות]], בניגוד לחוק הרומאי, והפך להיות מבוקש, ועל פי אחד הפירושים בתלמוד הדבר גרם שגלה ל[[בבל]], כדי להינצל{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א}}-[[s:עבודה זרה יח ב|ע"ב]]}}.
===שבוי חוזר===
סייג אחר הוא כשאדם גורם לעצמו להיות שבוי פעם אחר פעם, בפעם השלישית אין חובה לפדותו. בהלכה מדובר כאשר מכר את עצמו או שנלקח לכלא עקב גנבה, חוב או כל פשיעה שביצע בכוונה. כפי שמופיע במשנה:
{{ציטוט|הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לְגוֹי, אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ; אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.|{{משנה|גיטין|ד|ט}}}}
דבר זה אמור כאשר אינו בסכנת חיים, אבל במקרה ששוביו רוצים להורגו והוא נמצא בסכנת חיים, חובה לפדותו אפילו אחרי כמה פעמים{{הערה|{{רמב"ם|מתנות עניים|ח|יג|ספר=זרעים}}, {{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ו}}.}}.
== הפסיקה במקרי חטיפות ארגוני טרור ==
=== מקרה חטיפות המטוסים לירדן ===
בשנת 1970, בעקבות סדרה של [[חטיפת המטוסים לשדה דוסון#:~:text=הערות שוליים-,חטיפת המטוסים לשדה דוסון,-17 שפות|חטיפות מטוסים לירדן]], שלח הרב [[משה פיינשטיין#:~:text=הערות שוליים-,משה פיינשטיין,-13 שפות|משה פינשטיין]], בשם אגודת הרבנים בארה"ב מברק לראש הממשלה דאז גולדה מאיר, הקובע כי "על פי דין יש להצלת נפשות דין קדימה. ובאם אין ברירה על ממשלת ישראל למלא דרישות המחבלים כדי להציל נפשות השבויים"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://winners-auctions.com/items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%9C/|כותרת=מכתב היסטורי מרבי משה פיינשטיין אל גולדה מאיר בעניין המאמצים לפדיון חטופי המטוסים|אתר=מכירות פומביות Winners, ניו יורק|תאריך=ח אלול תש"ל [9.9.1970]}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=60&id=1778#_ftn21:~:text=%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94,%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98|הכותב=הרב אוריאל בנר|כותרת=חטיפתו של הרב יצחק הוטנר זצ"ל ושחרורו - מעשים ומשמעויות|אתר=המעין|תאריך=טבת תשפ"א}}</ref>.
=== מקרה החטיפה לאנטבה ===
בשנת 1976, בעקבות [[מבצע יונתן|חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה]], כינס הרב [[עובדיה יוסף]], שהיה אז הרב הראשי לישראל, דיון בעמדת ההלכה בשאלת ההיענות לדרישות החוטפים, בהשתתפות הרבנים [[יוסף שלום אלישיב]], [[שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן אויערבך]], [[בצלאל ז'ולטי|בצלאל ז’ולטי]], [[אליעזר גולדשמידט]], [[שאול ישראלי]] ו[[בן ציון אבא שאול]]. בתשובה ארוכה פורש הרב יוסף את נימוקיו לההחלטה שנתקבלה באותו מעמד, שבה הרב יוסף מכריע כדעת הסוברים כי חובת המדינה להעדיף את הסכנה הוודאית לחטופים על פני ספק סכנה, גם אם (כדעת רוב הפוסקים), אדם פרטי אינו חייב להכניס עצמו לספק סכנה עבור הצלת חבירו מסכנה וודאית. בנימוקים להחלטת אספת הרבנים, הם מתייחסים בפרוטרוט לכל הסייגים למצווה:
'''כדי דמיהן''': בתשובתו מכריע הרב יוסף כשיטת התוספות לפיה במקום סכנה לא חלה מגבלה זו, והוא מנמק החלטה זו בשלושה טעמים: האחד, עצם הרלוונטיות שלה למחיר מדיני בטחוני אינה מוחלטת; השני, המגבלה רלוונטית אולי לפי הנימוק של מניעת חטיפות נוספות אך לא למניעת דוחק הציבור, שרלוונטי להוצאה ממונית בלבד; השלישי, היא רלוונטית לחטיפה ממניע כלכלי, בו יש חשש שהשובים יבחרו לשבות יהודים דווקא למטרות כופר, ולא למקרי טרור בהם מטרת החטיפה אינה כספית.
'''סכנה – מעשה הצלה היוצר סיכון:''' חז"ל<ref>תלמוד ירושלמי, תרומות, פרק ח משנה י"ב, ותוספתא שם</ref> דנו בסיטואציה של קבוצת בני אדם שנדרשו בידי רוצחים למסור מתוכם נפש אחת ואם לאו ייהרגו כולם, והכריעו שאף אם כתוצאה מכך ייהרגו כולם, נאסר עליהם לבצע פעולה אקטיבית של מסירת נפש לרצח. ביחס לסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לאזרחי ישראל כתוצאה משחרור המחבלים, מבחין הרב יוסף, על יסוד אבחנת החזון איש<ref>חזון איש, יורה דעה, סימן סט דף קב עמוד ב</ref>, בין אקט שלילי מתוך מטרה חיובית (כבמקרה דלעיל) לבין אקט חיובי בעל השלכה שלילית נלווית (כמו הטיית פצצה הצפויה לפגוע בקבוצת בני אדם לצד אחר, שם תביא לפגיעה באדם בודד בלבד) שנחשבת מעשה הצלה, וקובע כי פעולת השחרור נחשבת מעשה הצלה. זאת ועוד, הכרעת חז"ל מתייחסת לסיכון וודאי, בעוד במקרה של שחרור מחבלים מדובר בסיכון פוטנציאלי בלבד. אבחנת החזון איש הטרימה את הדיון ב[[בעיית הקרונית|דילמת הקרונית,]] שהוצגה בעולם האקדמי מספר שנים מאוחר יותר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=50&id=1492|הכותב=הרב יוסף שפרונג|כותרת=תועלתנות ומוסר בתכנון מערכת אוטונומית|אתר=המעיין|תאריך=תמוז תשע"ח}}</ref>.
=== מקרים נוספים ===
סוגיה זו זכתה לדיון מחודש בנוגע לפדיון [[שבויי צה"ל]] ואזרחים חטופים. במקרים רבים מחבלים חטפו חיילים או אזרחים ודרשו שחרור מאות רבות של מחבלים תמורת שחרורם, למשל ב[[עסקת ג'יבריל]], וחטיפות [[חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]], [[גלעד שליט]] ו[[פרשת טננבוים|אלחנן טננבוים]].
הרב [[שלמה גורן]] דן ב[[עסקת ג'יבריל]], וכתב שיש לאסור שחרור חטופים בתמורה למחבלים ביותר מיחס של אחד על אחד. אך ביחס לחיילים שנחטפו בעת קרב שנשלחו אליו על ידי המדינה הסתפק, וכתב שיתכן שחובה לשחררם גם ביותר מכדי דמיהם.<ref>תורת המדינה, עמ' 424–436</ref> הרב [[חיים דוד הלוי]] הגיב לדברי הרב גורן, וכתב שההלכה שאוסרת פדיון שבויים יותר מכדי דמיהם, אינה נוגעת למקרה של חטיפת חיילים, והוסיף שאף שיש מקום לדון על צורת ההתנהלות הנכונה במצבים כאלה, מכל מקום אין לטעון לאחר מעשה שהממשלה פעלה בניגוד להלכה.<ref>עשה לך רב, חלק ז סי' נג</ref>
בדומה לכך כתב הרב [[שאול ישראלי]] שמחד נראה שמותר לציבור לבחור להסתכן כדי להציל את החטופים, אך מאידך: "יש הבדל בין צורת סיכון שהיה בבחינת קידוש השם, לבין סיכון כנידון שלפנינו שבא על דרך הכניעה". ועל כן הכריע: "על כן הדבר נראה להיות שקול, ונתון להכרעת אנשי הביטחון".<ref>'''האם יש להיענות לסחטנות בפדיון שבויים ובני ערובה''', חוות בנימין, חלק א' סי' ט"ז</ref>
הרב [[ישראל רוזן]] כתב שההלכה איננה מכריעה בשאלה זו, והדבר מסור לשיקולים הביטחוניים והמדיניים של מנהיגי המדינה.<ref>"שחרור שבויים 'במחיר מופקע' שאיננו כספי", '''[[תחומין]]''' כרך ל' עמ' 95</ref> ובדומה לכך הכריע הרב [[יעקב אריאל]], שהוסיף: "השיקולים לפדות שבויים תמורת שחרור מחבלים צריכים להביא בחשבון בעיקר את טובת הציבור, היכן יש סיכונים גדולים יותר לביטחון הציבור".<ref>'''באהלה של תורה''', חלק ה' סי' ז'</ref>
רבנים אחרים אסרו עסקאות כאלה בשל עידוד ה[[טרור]], וסוברים שהכלל של אין פודין שבוי יותר מכדי דמיו חל גם במקרים כאלה. בין האוסרים: הרב [[מרדכי אליהו]]<ref>{{ynet|ynet|הרב מרדכי אליהו: "בן 20 לחופה"|3696339|2 באפריל 2009}}</ref> הרב [[אברהם יצחק כלאב]]<ref>הרב אברהם יצחק כלאב, "שחרור שבויים תמורת בני ערובה", '''[[תחומין]]''' ד' עמ' 108</ref> הרב [[צפניה דרורי]]{{הערה|{{ערוץ7|בני טוקר|הרב דרורי: ההלכה אוסרת עסקה שכזו|227425|19 באוקטובר 2011}}}}, הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[אליעזר מלמד]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ph.yhb.org.il/06-07-08/|הכותב=מנהל האתר|כותרת=הלכה ח - האם להיכנע לסחיטת מחבלים למען הצלת חטוף? {{!}} פרק ז - ערבות הדדית {{!}} פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א|אתר=פניני הלכה|תאריך=2000-06-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-03-03}}</ref>.
==תפילה על השבויים==
{{ערך מורחב|אחינו כל בית ישראל}}
כל שבוע בימי [[שני וחמישי]] (ימי החול שבהם ב[[תפילת שחרית]] מתבצעת [[קריאת התורה|קריאת התורה בציבור]]) נאמרת בבתי הכנסת האשכנזיים התפילה הבאה (אצל הספרדים והתימנים ושאר עדות המזרח לא נהוג לאומרה):
{{ציטוט|אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה{{ש}}העומדים בין בים ובין ביבשה{{ש}}המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה,{{ש}}ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה{{ש}}השתא בעגלא ובזמן קריב}}
בימינו יש קהילות שבהן נהוג ב[[שבת]] לומר בסמוך ל[[קריאת התורה]] "[[מי שברך]]" מיוחד להצלת [[שבויי צה"ל]], המכונה גם "[[תפילה לשלום חיילי צה"ל]]". לתפילה זו יש נוסחים שונים שקבעה [[הרבנות הראשית לישראל]] או שיצרו באותה קהילה.
==ראו גם==
* [[ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)]]
* [[חילופי שבויים (ישראל)|חילופי שבויים]]
* [[עסקאות שחרור שבויים ישראלים]]
* [[שבויי צה"ל]]
==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם יצחק כלאב]], '''תחומין''', כרך ד', "שחרור שבויים תמורת בני ערובה", עמ' 116
* ד"ר [[איתמר ורהפטיג]], '''תחומין''', כרך ו', (עמ' 305 ), "לא תיקחו כופר נפש למחבל".
* הרב [[נתן אורטנר]], '''תחומין''', כרך יג', (עמ' 257), "החזרת מחבלים תמורת חטוף יהודי".
* הרב [[שלמה גורן]], '''תורת המדינה''', (עמ' 434–436).
* הרב [[שאול ישראלי]], '''שו"ת חוות בנימין''', סימן טז' עמ' קכג' אות ז'.
==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ תלמודית}}
* {{אנצ דעת|225}}
* הרב [[מיכאל ויגודה]], [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm על פדיון שבויים], באתר "דעת"
* [[שמואל ספראי]], [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14767 ארץ ישראל והתפוצה היהודית: ד. פדיון שבויים], באתר "[[פשיטא (אתר אינטרנט)|פשיטא]]"
* אורי ישראל פז, [http://uripaz.wordpress.com/2006/07/02/דילמות-מוסריות-סביב-עסקת-חילופי-החייל/ דילמות מוסריות סביב עסקת חילופי החיילים השבויים], באתר "פאזל"
* [https://web.archive.org/web/20040731033626/http://noar.education.gov.il/main/upload/eduprogram/choveret.doc פדיון שבויים - מקורות להדרכה לשיחה ועיון], הוצאת מנהל חברה ונוער (מכיל מקורות תורניים וקטעי עיתונות רבים) {{DOC}}
* {{הערוץ האקדמי|רב-שיח|שבויים ופדיון שבויים בתרבויות העולם - וידאו|591|13/03/2007}}
*[https://www.kipa.co.il/יהדות/פרשת-השבוע/פרשת-מקץ/פרשת-מקץ-האם-היה-מותר-לשחרר-את-גלעד-שליט/ מאמר בכיפה - פדיון שבויים]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007412278305171|פדיון שבויים}}
* {{אסיף}}
* {{ערוץ7||מצוות פדיון שבויים|616743|15 באוקטובר 2023}}
* {{קישור כללי|הכותב=מרים זקהיים|כותרת=ההיסטוריה היהודית של פדיון שבויים – סיפורו של עם שפודה את שבוייו|אתר=[[המוסך (כתב עת)|הספרנים]] – בלוג [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=27 בדצמבר 2023|כתובת=https://blog.nli.org.il/sodot-pidyon/}}
* פדיון שבויים, הוצאת מחניים
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:צדקה]]
[[קטגוריה:שביה]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{סוגיה
| שם =
| מקרא =
| משנה =
| ברייתא =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|מתנות עניים|ח|י|יח|ללא=שם|ספר=זרעים}}
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ללא=שם}}
| ספרי מניין המצוות =
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''פדיון שבויים''' הוא [[מצווה|מצוות]] הצלתם ושחרורם של בני [[עם ישראל]] הנתונים ב[[שבי]].
==המצווה==
מצוות פדיון שבויים היא נגזרת של מצוות רבות מדאורייתא, שאת חלקן מנה ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]]:
{{ציטוט|תוכן=פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" ({{תנ"ך|דברים|טו|ז|קצר=כן}}), ועל "[[לא תעמוד על דם רעך|לא תעמוד על דם רעֶך]]" ({{תנ"ך|ויקרא|יט|טז|קצר=כן}}), ועל "לא יִרדנו בפרך לעיניך" ({{תנ"ך|ויקרא|כה|נג|קצר=כן}}), ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" ({{תנ"ך|דברים|טו|ח|קצר=כן}}), ומצות "וחי אחיך עמָך" ({{תנ"ך|ויקרא|כה|לו|קצר=כן}}), "[[ואהבת לרעך כמוך]]" ({{תנ"ך|ויקרא|יט|יח|קצר=כן}}), ו"הצל לקוחים למות" ({{תנ"ך|משלי|כד|יא|קצר=כן}}) והרבה דברים כאלו. ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.|מקור={{רמב"ם|מתנות עניים|ח|י|ספר=זרעים}}}}
ומוסיף ה[[שולחן ערוך]] וכותב:
{{ציטוט|תוכן=כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים, הוי כאילו שופך דמים|מקור={{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ג}}.}}
== מעלתה ==
על מעלתה של המצווה ניתן ללמוד גם מפרשנות [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]], שכתב כי שחרור השבויים שבמעשה י[[יציאת מצרים#:~:text=הערות שוליים-,יציאת מצרים,-28 שפות|ציאת מצרים]] הוא שהביא לאזכורו בפתיחת [[עשרת הדיברות#:~:text=הערות שוליים-,עשרת הדיברות,-116 שפות|עשרת הדיברות]]. הוא מסביר מדוע מופיע תיאור יציאת מצרים בראש עשרת הדברות ולא מעשה בריאת העולם: "ואפשר לומר כי לגודל המצווה שיבח הקב"ה את עצמו בה בדיבור ראשון של [[אמונה באלוהים (יהדות)|אָנֹכִי]]. הוא שאמר: אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו'<ref>{{תנ"ך|שמות|כ|א}}</ref> ולא אמר אשר בראתי שמים וארץ, כי רצה להזכיר המצווה והוא מצוות פדיון שבויים של ס' ריבוא, יותר מן הפלא העצום של בריאת העולם, והוא יתברך צוונו והלכת בדרכיו" <ref>כד הקמח, צדקה, א', ח'</ref>.
גם החוקר [[מיכאל ויגודה]] מציין כי [[יציאת מצרים]], האירוע המכונן עליו נסמכים רוב [[חגי ישראל ומועדיו|מועדי ישראל]], הייתה למעשה פדייה של בני ישראל, שהיו שבויים ביד [[מצרים העתיקה|מצרים]], על ידי האל<ref>https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm</ref>.
== מופעיה ==
=== במקרא ===
המונח פדיון שבויים נקרא על שם שחרורם של הנתונים בשבי באמצעות תשלום לשוביהם<ref>רש"י בסוכה מ, עמוד ב'</ref>, שהיא צורת השחרור הרווחת. בספר נחמיה מופיע תיאור מפורש של פדיון שבויים בצורתו הרווחת: "וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֗ם אֲנַ֣חְנוּ קָ֠נִ֠ינוּ אֶת־אַחֵ֨ינוּ הַיְּהוּדִ֜ים הַנִּמְכָּרִ֤ים לַגּוֹיִם֙ כְּדֵ֣י בָ֔נוּ וְגַם־אַתֶּ֛ם תִּמְכְּר֥וּ אֶת־אֲחֵיכֶ֖ם וְנִמְכְּרוּ־לָ֑נוּ וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹ֥א מָצְא֖וּ דָּבָֽר"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ה|ח}}}}.
מקרים נוספים של שחרור שבויים (לאו דווקא על ידי פדיונם בכסף) מתוארים גם כן במקרא. כבר בתורה{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|יב|טז}}.}} מסופר על [[אברהם]] שסיכן את חייו ויצא ל[[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה|מלחמה כנגד ארבעת המלכים]] ששבו את אחיינו [[לוט]], והצליח לשחררו. כן מסופר, שכאשר ה[[כנען|כנעני]] מלך [[ערד]] הצליח לשבות שבויים מישראל, יצאו [[שבטי ישראל|בני ישראל]] למלחמה נגדו והחרימו את עריו{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כא|א|ג}}}}. בספר שמואל מסופר על [[דוד]], שכאשר [[עמלק]]ים פשטו על עירו, [[צקלג]], ושבו את הנשים שבה, דוד ואנשיו רדפו אחריהם והחזירו את השבויים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ל}}.}}. בכל המקרים הללו, לקיחת שבויים היוותה עילה ל[[מלחמה]].
=== בתקופת חורבן בית שני ===
תקופת חורבן בית שני ומרד בר כוכבא בעקבותיו גררו אירועי שבי רבים, מרביתם בארץ ישראל, והובילו לשורה ארוכה של תקנות חז"ל<ref>תוספתא כתובות ח' ג'</ref>, כדוגמת [[תקנות אושא]], שביניהן היו גם תקנות של פדיון שבויים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wpfb-file/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95/|הכותב=הרב שלמה רוזנפלד|כותרת=שבייה ופדיון שבויים בימי במשנה והתלמוד|אתר=אסיף|תאריך=תשע"ט}}</ref>. רישומם של אירועים אלה בולט ברבים ממדרשי התקופה{{הערה|{{בבלי|גיטין|נז|ב}}}}, ובקינות הרבות המתארות את אירועי התקופה. ביניהן בלטה דמותו של רבי פנחס בן יאיר כמי שסובב בארץ ועסק בפדיון שבויים{{הערה|{{בבלי|חולין|ז|א}}}}.[[רבי פינחס בן יאיר]] היה דמות נערצת גם על ידי חז"ל ששימרו את האגדה, בדרכו לפדיון שבויים, כשהגיע לנהר בלתי ניתן לחציה איים על הנהר שהוא יכול ליצור קשר עם "קונו", כלומר הקדוש ברוך הוא, והנהר נכנע. <ref>[[תלמוד בבלי]], [[מסכת חולין]], דף ז', עמוד א'</ref>
=== בתקופת הגלות ובעת החדשה ===
לאורך הדורות ביטאה מצוות פדיון שבויים את הסולידריות הקהילתית ואת הערבות ההדדית חוצת היבשות של כלל העם היהודי. במידה רבה התנהלה מעין מדינה יהודית, במסגרתה פעלו מנהיגי הקהילות, הרבנים, עשירי הקהילות והמקורבים למלכויות השונות. "הקהילה היהודית תפקדה, לפחות בכל הנוגע לפדיון שבויים, באופן זהה לתפקודן של המדינה הנוצרית והמדינה המוסלמית, אך במקום בשבויים, השתמשה בממון כדי לפדות את חבריה (שלא היו דווקא מבני הקהילה המקומית). השינויים התבטאו לא רק ביחס כלפי השבויים, הלוחמים והאזרחים, אלא גם ביחס לכלי קודש וחפצים נוספים בעלי ערך שנלקחו שלל בידי האוייב. פדיון סמלים דתיים כמו איקוניות או ספרי תורה, מעיד גם הוא על חשיבותו של פדיון השבויים, כמעשה המאשש ומחזק את הקשר בין הפרט לכלל, לא רק כלפי השבויים הנמצאים במצוקה, אלא גם כלפי כלל הציבור. במידה מסוימת, פדיון הסמלים הוא מעשה השומר על זהות הכלל" <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cris.tau.ac.il/en/publications/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%94-2|הכותב=יובל רוטמן|כותרת=פדיון שבויים וחילופי שבויים כמעשה מדיני ביהדות, בנצרות ובאסלאם - התהוותו של נוהג ימי ביניימי|אתר=אוניברסיטת תל אביב}}</ref> <ref>{{צ-ספר|מחבר=מרב מאק|שם=שבויים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי ומכון ון ליר בירושלים|שנת הוצאה=2014|עמ=43-60}}</ref>. אולם, לא זו בלבד שפדיון שבויים קודם לפדיון סמלים דתיים, אלא אף מכירתם הותרה לצורך פדיון שבויים<ref>בבא בתרא ג' ע"ב: מכירת בית כנסת לצורך פדיון שבויים</ref><ref>רמ"א יו"ד סימן ר"ע, לענין מכירת ספרי תורה </ref><ref>משנה ברורה, סימן קנ"ג, ס"ק כ"ד</ref>.
קיומה של קופה מיוחדת למצווה זו מופיעה כבר במשנה<ref>שקלים ב' ח'</ref>, ובתלמוד<ref>בבא בתרא ח' ע"א, קי"ז ע"ב, מעשה רבא</ref>. במאות ה- 16-18 נחלצו קהילות ישראל בארצות הים התיכון לעזרתם של תושבי האי מלטה, שהיה מוקד שוד ימי תחת שלטון האבירים ההוספיטלרים ששלטו באי מ-1530 עד 1798. הקהילות הקימו חברות פדיון שבויים שגבו מהקהל מס פדיון שבויים קבוע. יהודי טורקיה היו הראשונים להקים חברה כזו, חברת פדיון שבויים בוונציה עסקה גם היא בפדיונם ושלחה אגרות בנושא לקהילות ישראל. חברות "פדיון שבויים" שהיו קיימות אז בכל קהילות אירופה החשובות, עמדו בקשר עם חברות פדיון שבויים במדינות הקרובות למלטה. חברת פדיון שבויים בוונציה העמידה פקיד מיוחד שישב במלטה ואף דאג לצרכי השבויים עד לפדיונם. חלק מהשבויים התיישבו במלטה והקימו בה קהילה יהודית<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמחה אסף|שם=באהלי יעקב|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד הרב קוק|שנת הוצאה=1943|עמ=107-115}}</ref>.
=== באגדה ובסיפור החסידי ===
על פי האגדה, מצוות פדיון שבויים הביאה לצמיחתו המחודשת של עולם התורה. האגדה על [[ארבעת השבויים]] של [[אברהם אבן דאוד|הראב"ד הראשון]] מספרת, כי לאחר שקיעת עולם התורה בבבל בסיום תקופת הגאונים, יצאו ארבעה שליחי קהילות מסורא שבדרום בבל, והפליגו באוניה מהעיר בארי בדרום איטליה על מנת לאסוף תרומות לקהילה. הם נחטפו בידי שודדי ים ונמכרו לעבדות, ואז נפדו בידי ארבע קהילות שונות, מבלי שידעו איש על רעהו, וקוממו את עולם התורה בארצות המגרב, בספרד ובמצרים<ref>https://www.anumuseum.org.il/he/blog/four-hostages/</ref>.
גם דמותו של הצדיק ב[[סיפורי חסידים|סיפור החסידי]] מבוססת במידה רבה על פעילותו לצורך קיום מצוות פדיון שבויים. ביניהם בולטות דמויותיהם של רבי [[לייב שרה'ס]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליעזר שטיינמן|שם=שער החסידות|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מ. נוימן|שנת הוצאה=תשי"ז|עמ=עמ' 163}}</ref>, של רבי [[משה לייב מסאסוב]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליהו כי טוב|שם=בחסד עליון|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=א מכון להוצאת ספרים|שנת הוצאה=1955}}</ref>, וכן של [[מנחם נחום מצ'רנוביל|רבי נחום מצ'רנוביל]] ובנו [[מרדכי טברסקי#:~:text=הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד,, טולנה, סקווירא ורחמסטריבקא.|רבי מרדכי]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעקב בן יצחק פרידמן|שם=ספר אהלי יעקב|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשס"ו|מו"ל=ועד חסידי הוסיאטין|עמ=ל"א}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=מנחם גוטמן|שם=אוצר אגדות החסידים|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תש"ל|עמ=ספר ז', עמוד 17|מו"ל=המרכז העולמי של רבנים חסידיים}}</ref>. כמו כן, באגרת האדמו"ר הזקן [[שניאור זלמן מלאדי|רבי שניאור זלמן מלאדי]], הוא מצטט דו שיח בינו לבין [[ברוך ממז'יבוז'|הרב ממז'יבוז]]': "...ואח"כ שאל אותי וכי זה לפי כבודכם לסבב בעיירות רחוקות כאלו? והשבתי לו, וכי גדול אני מרבי פנחס בן יאיר שסיבב כל ימיו על פדיון שבויים".
== סייגים<ref>כל הסייגים המוזכרים כאן קשורים רק לענייני כספים </ref> ==
חרף חשיבותה של מצווה זו, קבעו לה חכמים מספר סייגים. שני הסייגים הבולטים הם:
{{ציטוט|תוכן=אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי [[תיקון עולם|תִּקּוּן הָעוֹלָם]]. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשְּׁבוּיִין.|מקור={{משנה|גיטין|ד|ו}}}}
ומוסיף הרמב"ם:
{{ציטוט|תוכן=אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול ומרבים בשמירתן.|מקור={{רמב"ם|מתנות עניים|ח|יב|ספר=זרעים}}}}
===יתר על דמיהן===
הפירוש של "יתר מכדי דמיהם" הוא: "יותר מהשווי הריאלי שלהם". בהקשר זה מוסיפה המשנה גם: {{ציטוטון|וְאֵין לוֹקְחִים סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.}}
אחת ממטרותיו של סייג זה היא למנוע יצירת עידוד לחוטפים והשבאים, כי אם יראו שדרישת [[כופר נפש|כופר]] עבור שבויים מעם ישראל היא דרך מוצלחת לעשיית רווח כלכלי גדול כזה שמשלמים עבורם כל מחיר, יתאמצו לחטוף עוד ועוד ויקשה לשחררם. דעה נוספת באשר למטרת הסייג שמציגה הגמרא היא למנוע את דוחק הציבור, שיהיה עליו לשלם כסף רב על שבויים.
ברם, כבר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|גיטין|נח|א}}.}} אנו מוצאים שתקנה זו אינה חלה בכל המקרים. למשל, רואים בסיפור על [[רבי יהושע בן חנניה]] שפדה מ[[בית סוהר]] ברומי, תינוק יתר על דמיו בניגוד לתקנה, בשל הנימוק "מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה (=לשון שבועה), שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו (=ומי הוא)? [[רבי ישמעאל|רבי ישמעאל בן אלישע]]". בעקבות הסיפור בתלמוד פוסקים פרשני התלמוד הראשונים, שתקנה זו מסויגת במקרה שמדובר בתלמיד חכם או אדם גדול{{הערה|1=הרמב"ן, הרא"ש ועוד ראשונים}}. ה[[תוספות]] על סוגיה זו למדו שגם במקרה של סכנת נפשות אין האיסור לפדיון "יתר על כדי דמיהן" מתקיים.
ישנם מקרים נוספים שבהם תקנה זו מסויגת. כמו במקרה שהשבוי רוצה לשלם בעצמו עבור שחרורו את המחיר המופרז, או במקרה שבעל פודה את אשתו{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ד}}, על פי {{בבלי|כתובות|נב}}}}.
אחת הדוגמאות הבולטות למורכבות סוגיה זו הייתה פרשת מאסרו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], גדול רבני אשכנז ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], אשר על פי דברי [[המהרש"ל]] אסר המהר"ם לפדותו מהכלא, מפני התקנה הנ"ל, אף שעל פי ההלכה היה מותר לבזבז עליו כספים רבים, חשש המהר"ם מפני ההשלכות שיהיו אם ישלמו עליו מחיר מופרז והוא אכן מת בשבי {{הערה|{{הארץ|אנו - מוזיאון העם היהודי|בעד ונגד עסקת שבויים: גם אצל יהודי גרמניה במאה ה-13|0000018e-332d-d9f7-a5ee-f7ef6d440000|14 במרץ 2024}}}}. דוגמה אחרת הייתה מאסרו של [[השל"ה]] ב[[ירושלים]] ביחד עם קבוצת נכבדים, על ידי [[מחמד בן פרוך]]. במקרה זה שילמה הקהילה כסף רב עבור שחרורם של הנכבדים.
===אין מבריחין===
גם התקנה שלא מבריחים שבויים מסויגת בתלמוד בסיפור על [[רבי מאיר]] ששיחד את השומר מטעם השלטון בכסף רב והצליח להבריח את אחות אשתו מ[[בית בושת|קובה של זונות]], בניגוד לחוק הרומאי, והפך להיות מבוקש, ועל פי אחד הפירושים בתלמוד הדבר גרם שגלה ל[[בבל]], כדי להינצל{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א}}-[[s:עבודה זרה יח ב|ע"ב]]}}.
===שבוי חוזר===
סייג אחר הוא כשאדם גורם לעצמו להיות שבוי פעם אחר פעם, בפעם השלישית אין חובה לפדותו. בהלכה מדובר כאשר מכר את עצמו או שנלקח לכלא עקב גנבה, חוב או כל פשיעה שביצע בכוונה. כפי שמופיע במשנה:
{{ציטוט|הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לְגוֹי, אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ; אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.|{{משנה|גיטין|ד|ט}}}}
דבר זה אמור כאשר אינו בסכנת חיים, אבל במקרה ששוביו רוצים להורגו והוא נמצא בסכנת חיים, חובה לפדותו אפילו אחרי כמה פעמים{{הערה|{{רמב"ם|מתנות עניים|ח|יג|ספר=זרעים}}, {{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ו}}.}}.
== הפסיקה במקרי חטיפות ארגוני טרור ==
=== מקרה חטיפות המטוסים לירדן ===
בשנת 1970, בעקבות סדרה של [[חטיפת המטוסים לשדה דוסון#:~:text=הערות שוליים-,חטיפת המטוסים לשדה דוסון,-17 שפות|חטיפות מטוסים לירדן]], שלח הרב [[משה פיינשטיין#:~:text=הערות שוליים-,משה פיינשטיין,-13 שפות|משה פינשטיין]], בשם אגודת הרבנים בארה"ב מברק לראש הממשלה דאז גולדה מאיר, הקובע כי "על פי דין יש להצלת נפשות דין קדימה. ובאם אין ברירה על ממשלת ישראל למלא דרישות המחבלים כדי להציל נפשות השבויים"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://winners-auctions.com/items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%9C/|כותרת=מכתב היסטורי מרבי משה פיינשטיין אל גולדה מאיר בעניין המאמצים לפדיון חטופי המטוסים|אתר=מכירות פומביות Winners, ניו יורק|תאריך=ח אלול תש"ל [9.9.1970]}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=60&id=1778#_ftn21:~:text=%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94,%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98|הכותב=הרב אוריאל בנר|כותרת=חטיפתו של הרב יצחק הוטנר זצ"ל ושחרורו - מעשים ומשמעויות|אתר=המעין|תאריך=טבת תשפ"א}}</ref>.
=== מקרה החטיפה לאנטבה ===
בשנת 1976, בעקבות [[מבצע יונתן|חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה]], כינס הרב [[עובדיה יוסף]], שהיה אז הרב הראשי לישראל, דיון בעמדת ההלכה בשאלת ההיענות לדרישות החוטפים, בהשתתפות הרבנים [[יוסף שלום אלישיב]], [[שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן אויערבך]], [[בצלאל ז'ולטי|בצלאל ז’ולטי]], [[אליעזר גולדשמידט]], [[שאול ישראלי]] ו[[בן ציון אבא שאול]]. בתשובה ארוכה פורש הרב יוסף את נימוקיו לההחלטה שנתקבלה באותו מעמד, שבה הרב יוסף מכריע כדעת הסוברים כי חובת המדינה להעדיף את הסכנה הוודאית לחטופים על פני ספק סכנה, גם אם (כדעת רוב הפוסקים), אדם פרטי אינו חייב להכניס עצמו לספק סכנה עבור הצלת חבירו מסכנה וודאית. בנימוקים להחלטת אספת הרבנים, הם מתייחסים בפרוטרוט לכל הסייגים למצווה:
'''כדי דמיהן''': בתשובתו מכריע הרב יוסף כשיטת התוספות לפיה במקום סכנה לא חלה מגבלה זו, והוא מנמק החלטה זו בשלושה טעמים: האחד, עצם הרלוונטיות שלה למחיר מדיני בטחוני אינה מוחלטת; השני, המגבלה רלוונטית אולי לפי הנימוק של מניעת חטיפות נוספות אך לא למניעת דוחק הציבור, שרלוונטי להוצאה ממונית בלבד; השלישי, היא רלוונטית לחטיפה ממניע כלכלי, בו יש חשש שהשובים יבחרו לשבות יהודים דווקא למטרות כופר, ולא למקרי טרור בהם מטרת החטיפה אינה כספית.
'''סכנה – מעשה הצלה היוצר סיכון:''' חז"ל<ref>תלמוד ירושלמי, תרומות, פרק ח משנה י"ב, ותוספתא שם</ref> דנו בסיטואציה של קבוצת בני אדם שנדרשו בידי רוצחים למסור מתוכם נפש אחת ואם לאו ייהרגו כולם, והכריעו שאף אם כתוצאה מכך ייהרגו כולם, נאסר עליהם לבצע פעולה אקטיבית של מסירת נפש לרצח. ביחס לסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לאזרחי ישראל כתוצאה משחרור המחבלים, מבחין הרב יוסף, על יסוד אבחנת החזון איש<ref>חזון איש, יורה דעה, סימן סט דף קב עמוד ב</ref>, בין אקט שלילי מתוך מטרה חיובית (כבמקרה דלעיל) לבין אקט חיובי בעל השלכה שלילית נלווית (כמו הטיית פצצה הצפויה לפגוע בקבוצת בני אדם לצד אחר, שם תביא לפגיעה באדם בודד בלבד) שנחשבת מעשה הצלה, וקובע כי פעולת השחרור נחשבת מעשה הצלה. זאת ועוד, הכרעת חז"ל מתייחסת לסיכון וודאי, בעוד במקרה של שחרור מחבלים מדובר בסיכון פוטנציאלי בלבד. אבחנת החזון איש הטרימה את הדיון ב[[בעיית הקרונית|דילמת הקרונית,]] שהוצגה בעולם האקדמי מספר שנים מאוחר יותר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=50&id=1492|הכותב=הרב יוסף שפרונג|כותרת=תועלתנות ומוסר בתכנון מערכת אוטונומית|אתר=המעיין|תאריך=תמוז תשע"ח}}</ref>.
=== מקרים נוספים ===
סוגיה זו זכתה לדיון מחודש בנוגע לפדיון [[שבויי צה"ל]] ואזרחים חטופים. במקרים רבים מחבלים חטפו חיילים או אזרחים ודרשו שחרור מאות רבות של מחבלים תמורת שחרורם, למשל ב[[עסקת ג'יבריל]], וחטיפות [[חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]], [[גלעד שליט]] ו[[פרשת טננבוים|אלחנן טננבוים]].
הרב [[שלמה גורן]] דן ב[[עסקת ג'יבריל]], וכתב שיש לאסור שחרור חטופים בתמורה למחבלים ביותר מיחס של אחד על אחד. אך ביחס לחיילים שנחטפו בעת קרב שנשלחו אליו על ידי המדינה הסתפק, וכתב שיתכן שחובה לשחררם גם ביותר מכדי דמיהם.<ref>תורת המדינה, עמ' 424–436</ref> הרב [[חיים דוד הלוי]] הגיב לדברי הרב גורן, וכתב שההלכה שאוסרת פדיון שבויים יותר מכדי דמיהם, אינה נוגעת למקרה של חטיפת חיילים, והוסיף שאף שיש מקום לדון על צורת ההתנהלות הנכונה במצבים כאלה, מכל מקום אין לטעון לאחר מעשה שהממשלה פעלה בניגוד להלכה.<ref>עשה לך רב, חלק ז סי' נג</ref>
בדומה לכך כתב הרב [[שאול ישראלי]] שמחד נראה שמותר לציבור לבחור להסתכן כדי להציל את החטופים, אך מאידך: "יש הבדל בין צורת סיכון שהיה בבחינת קידוש השם, לבין סיכון כנידון שלפנינו שבא על דרך הכניעה". ועל כן הכריע: "על כן הדבר נראה להיות שקול, ונתון להכרעת אנשי הביטחון".<ref>'''האם יש להיענות לסחטנות בפדיון שבויים ובני ערובה''', חוות בנימין, חלק א' סי' ט"ז</ref>
הרב [[ישראל רוזן]] כתב שההלכה איננה מכריעה בשאלה זו, והדבר מסור לשיקולים הביטחוניים והמדיניים של מנהיגי המדינה.<ref>"שחרור שבויים 'במחיר מופקע' שאיננו כספי", '''[[תחומין]]''' כרך ל' עמ' 95</ref> ובדומה לכך הכריע הרב [[יעקב אריאל]], שהוסיף: "השיקולים לפדות שבויים תמורת שחרור מחבלים צריכים להביא בחשבון בעיקר את טובת הציבור, היכן יש סיכונים גדולים יותר לביטחון הציבור".<ref>'''באהלה של תורה''', חלק ה' סי' ז'</ref>
רבנים אחרים אסרו עסקאות כאלה בשל עידוד ה[[טרור]], וסוברים שהכלל של אין פודין שבוי יותר מכדי דמיו חל גם במקרים כאלה. בין האוסרים: הרב [[מרדכי אליהו]]<ref>{{ynet|ynet|הרב מרדכי אליהו: "בן 20 לחופה"|3696339|2 באפריל 2009}}</ref> הרב [[אברהם יצחק כלאב]]<ref>הרב אברהם יצחק כלאב, "שחרור שבויים תמורת בני ערובה", '''[[תחומין]]''' ד' עמ' 108</ref> הרב [[צפניה דרורי]]{{הערה|{{ערוץ7|בני טוקר|הרב דרורי: ההלכה אוסרת עסקה שכזו|227425|19 באוקטובר 2011}}}}, הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[אליעזר מלמד]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ph.yhb.org.il/06-07-08/|הכותב=מנהל האתר|כותרת=הלכה ח - האם להיכנע לסחיטת מחבלים למען הצלת חטוף? {{!}} פרק ז - ערבות הדדית {{!}} פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א|אתר=פניני הלכה|תאריך=2000-06-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-03-03}}</ref>.
==תפילה על השבויים==
{{ערך מורחב|אחינו כל בית ישראל}}
כל שבוע בימי [[שני וחמישי]] (ימי החול שבהם ב[[תפילת שחרית]] מתבצעת [[קריאת התורה|קריאת התורה בציבור]]) נאמרת בבתי הכנסת האשכנזיים התפילה הבאה (אצל הספרדים והתימנים ושאר עדות המזרח לא נהוג לאומרה):
{{ציטוט|אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה{{ש}}העומדים בין בים ובין ביבשה{{ש}}המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה,{{ש}}ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה{{ש}}השתא בעגלא ובזמן קריב}}
בימינו יש קהילות שבהן נהוג ב[[שבת]] לומר בסמוך ל[[קריאת התורה]] "[[מי שברך]]" מיוחד להצלת [[שבויי צה"ל]], המכונה גם "[[תפילה לשלום חיילי צה"ל]]". לתפילה זו יש נוסחים שונים שקבעה [[הרבנות הראשית לישראל]] או שיצרו באותה קהילה.
==ראו גם==
* [[ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)]]
* [[חילופי שבויים (ישראל)|חילופי שבויים]]
* [[עסקאות שחרור שבויים ישראלים]]
* [[שבויי צה"ל]]
==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם יצחק כלאב]], '''תחומין''', כרך ד', "שחרור שבויים תמורת בני ערובה", עמ' 116
* ד"ר [[איתמר ורהפטיג]], '''תחומין''', כרך ו', (עמ' 305 ), "לא תיקחו כופר נפש למחבל".
* הרב [[נתן אורטנר]], '''תחומין''', כרך יג', (עמ' 257), "החזרת מחבלים תמורת חטוף יהודי".
* הרב [[שלמה גורן]], '''תורת המדינה''', (עמ' 434–436).
* הרב [[שאול ישראלי]], '''שו"ת חוות בנימין''', סימן טז' עמ' קכג' אות ז'.
==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ תלמודית}}
* {{אנצ דעת|225}}
* הרב [[מיכאל ויגודה]], [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm על פדיון שבויים], באתר "דעת"
* [[שמואל ספראי]], [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14767 ארץ ישראל והתפוצה היהודית: ד. פדיון שבויים], באתר "[[פשיטא (אתר אינטרנט)|פשיטא]]"
* אורי ישראל פז, [http://uripaz.wordpress.com/2006/07/02/דילמות-מוסריות-סביב-עסקת-חילופי-החייל/ דילמות מוסריות סביב עסקת חילופי החיילים השבויים], באתר "פאזל"
* [https://web.archive.org/web/20040731033626/http://noar.education.gov.il/main/upload/eduprogram/choveret.doc פדיון שבויים - מקורות להדרכה לשיחה ועיון], הוצאת מנהל חברה ונוער (מכיל מקורות תורניים וקטעי עיתונות רבים) {{DOC}}
* {{הערוץ האקדמי|רב-שיח|שבויים ופדיון שבויים בתרבויות העולם - וידאו|591|13/03/2007}}
*[https://www.kipa.co.il/יהדות/פרשת-השבוע/פרשת-מקץ/פרשת-מקץ-האם-היה-מותר-לשחרר-את-גלעד-שליט/ מאמר בכיפה - פדיון שבויים]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007412278305171|פדיון שבויים}}
* {{אסיף}}
* {{ערוץ7||מצוות פדיון שבויים|616743|15 באוקטובר 2023}}
* {{קישור כללי|הכותב=מרים זקהיים|כותרת=ההיסטוריה היהודית של פדיון שבויים – סיפורו של עם שפודה את שבוייו|אתר=[[המוסך (כתב עת)|הספרנים]] – בלוג [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=27 בדצמבר 2023|כתובת=https://blog.nli.org.il/sodot-pidyon/}}
* פדיון שבויים, הוצאת מחניים
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:צדקה]]
[[קטגוריה:שביה]]
[[קטגוריה:הצלת נפשות בהלכה]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -137,2 +137,3 @@
[[קטגוריה:צדקה]]
[[קטגוריה:שביה]]
+[[קטגוריה:הצלת נפשות בהלכה]]
' |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 34403 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '[[קטגוריה:הצלת נפשות בהלכה]]'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://asif.co.il/wpfb-file/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95/',
1 => 'https://cris.tau.ac.il/en/publications/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%94-2',
2 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-332d-d9f7-a5ee-f7ef6d440000',
3 => 'https://winners-auctions.com/items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%9C/',
4 => 'https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=60&id=1778#_ftn21:~:text=%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94,%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98',
5 => 'https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=50&id=1492',
6 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3696339,00.html',
7 => 'https://www.inn.co.il/news/227425',
8 => 'https://ph.yhb.org.il/06-07-08/',
9 => 'https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm',
10 => 'https://www.anumuseum.org.il/he/blog/four-hostages/',
11 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q7191316?uselang=he',
12 => 'https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D',
13 => 'http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=225',
14 => 'http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm',
15 => 'http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14767',
16 => 'http://uripaz.wordpress.com/2006/07/02/%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C/',
17 => 'https://web.archive.org/web/20040731033626/http://noar.education.gov.il/main/upload/eduprogram/choveret.doc',
18 => 'http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=591',
19 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A5/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A5-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98/',
20 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007412278305171',
21 => 'https://asif.co.il/tag/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D/',
22 => 'https://www.inn.co.il/news/616743',
23 => 'https://blog.nli.org.il/sodot-pidyon/',
24 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007412278305171',
25 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh2014100082'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=225',
1 => 'http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm',
2 => 'http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=591',
3 => 'http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14767',
4 => 'http://uripaz.wordpress.com/2006/07/02/%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C/',
5 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A5/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A5-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98/',
6 => 'https://web.archive.org/web/20040731033626/http://noar.education.gov.il/main/upload/eduprogram/choveret.doc',
7 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q7191316?uselang=he',
8 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh2014100082',
9 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007412278305171',
10 => 'https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D',
11 => 'https://asif.co.il/tag/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D/',
12 => 'https://www.inn.co.il/news/616743',
13 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007412278305171',
14 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3696339,00.html',
15 => 'https://www.inn.co.il/news/227425',
16 => 'https://ph.yhb.org.il/06-07-08/',
17 => 'https://blog.nli.org.il/sodot-pidyon/',
18 => 'https://asif.co.il/wpfb-file/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95/',
19 => 'https://www.anumuseum.org.il/he/blog/four-hostages/',
20 => 'https://cris.tau.ac.il/en/publications/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%94-2',
21 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018e-332d-d9f7-a5ee-f7ef6d440000',
22 => 'https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm',
23 => 'https://winners-auctions.com/items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%9C/',
24 => 'https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=60&id=1778#_ftn21:~:text=%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94,%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98',
25 => 'https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=50&id=1492'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{סוגיה
| שם =
| מקרא =
| משנה =
| ברייתא =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|מתנות עניים|ח|י|יח|ללא=שם|ספר=זרעים}}
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ללא=שם}}
| ספרי מניין המצוות =
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''פדיון שבויים''' הוא [[מצווה|מצוות]] הצלתם ושחרורם של בני [[עם ישראל]] הנתונים ב[[שבי]].
==המצווה==
מצוות פדיון שבויים היא נגזרת של מצוות רבות מדאורייתא, שאת חלקן מנה ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]]:
{{ציטוט|תוכן=פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" ({{תנ"ך|דברים|טו|ז|קצר=כן}}), ועל "[[לא תעמוד על דם רעך|לא תעמוד על דם רעֶך]]" ({{תנ"ך|ויקרא|יט|טז|קצר=כן}}), ועל "לא יִרדנו בפרך לעיניך" ({{תנ"ך|ויקרא|כה|נג|קצר=כן}}), ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" ({{תנ"ך|דברים|טו|ח|קצר=כן}}), ומצות "וחי אחיך עמָך" ({{תנ"ך|ויקרא|כה|לו|קצר=כן}}), "[[ואהבת לרעך כמוך]]" ({{תנ"ך|ויקרא|יט|יח|קצר=כן}}), ו"הצל לקוחים למות" ({{תנ"ך|משלי|כד|יא|קצר=כן}}) והרבה דברים כאלו. ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים.|מקור={{רמב"ם|מתנות עניים|ח|י|ספר=זרעים}}}}
ומוסיף ה[[שולחן ערוך]] וכותב:
{{ציטוט|תוכן=כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים, הוי כאילו שופך דמים|מקור={{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ג}}.}}
== מעלתה ==
על מעלתה של המצווה ניתן ללמוד גם מפרשנות [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]], שכתב כי שחרור השבויים שבמעשה י[[יציאת מצרים#:~:text=הערות שוליים-,יציאת מצרים,-28 שפות|ציאת מצרים]] הוא שהביא לאזכורו בפתיחת [[עשרת הדיברות#:~:text=הערות שוליים-,עשרת הדיברות,-116 שפות|עשרת הדיברות]]. הוא מסביר מדוע מופיע תיאור יציאת מצרים בראש עשרת הדברות ולא מעשה בריאת העולם: "ואפשר לומר כי לגודל המצווה שיבח הקב"ה את עצמו בה בדיבור ראשון של [[אמונה באלוהים (יהדות)|אָנֹכִי]]. הוא שאמר: אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו'<ref>{{תנ"ך|שמות|כ|א}}</ref> ולא אמר אשר בראתי שמים וארץ, כי רצה להזכיר המצווה והוא מצוות פדיון שבויים של ס' ריבוא, יותר מן הפלא העצום של בריאת העולם, והוא יתברך צוונו והלכת בדרכיו" <ref>כד הקמח, צדקה, א', ח'</ref>.
גם החוקר [[מיכאל ויגודה]] מציין כי [[יציאת מצרים]], האירוע המכונן עליו נסמכים רוב [[חגי ישראל ומועדיו|מועדי ישראל]], הייתה למעשה פדייה של בני ישראל, שהיו שבויים ביד [[מצרים העתיקה|מצרים]], על ידי האל<ref>https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm</ref>.
== מופעיה ==
=== במקרא ===
המונח פדיון שבויים נקרא על שם שחרורם של הנתונים בשבי באמצעות תשלום לשוביהם<ref>רש"י בסוכה מ, עמוד ב'</ref>, שהיא צורת השחרור הרווחת. בספר נחמיה מופיע תיאור מפורש של פדיון שבויים בצורתו הרווחת: "וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֗ם אֲנַ֣חְנוּ קָ֠נִ֠ינוּ אֶת־אַחֵ֨ינוּ הַיְּהוּדִ֜ים הַנִּמְכָּרִ֤ים לַגּוֹיִם֙ כְּדֵ֣י בָ֔נוּ וְגַם־אַתֶּ֛ם תִּמְכְּר֥וּ אֶת־אֲחֵיכֶ֖ם וְנִמְכְּרוּ־לָ֑נוּ וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹ֥א מָצְא֖וּ דָּבָֽר"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ה|ח}}}}.
מקרים נוספים של שחרור שבויים (לאו דווקא על ידי פדיונם בכסף) מתוארים גם כן במקרא. כבר בתורה{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|יב|טז}}.}} מסופר על [[אברהם]] שסיכן את חייו ויצא ל[[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה|מלחמה כנגד ארבעת המלכים]] ששבו את אחיינו [[לוט]], והצליח לשחררו. כן מסופר, שכאשר ה[[כנען|כנעני]] מלך [[ערד]] הצליח לשבות שבויים מישראל, יצאו [[שבטי ישראל|בני ישראל]] למלחמה נגדו והחרימו את עריו{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כא|א|ג}}}}. בספר שמואל מסופר על [[דוד]], שכאשר [[עמלק]]ים פשטו על עירו, [[צקלג]], ושבו את הנשים שבה, דוד ואנשיו רדפו אחריהם והחזירו את השבויים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ל}}.}}. בכל המקרים הללו, לקיחת שבויים היוותה עילה ל[[מלחמה]].
=== בתקופת חורבן בית שני ===
תקופת חורבן בית שני ומרד בר כוכבא בעקבותיו גררו אירועי שבי רבים, מרביתם בארץ ישראל, והובילו לשורה ארוכה של תקנות חז"ל<ref>תוספתא כתובות ח' ג'</ref>, כדוגמת [[תקנות אושא]], שביניהן היו גם תקנות של פדיון שבויים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://asif.co.il/wpfb-file/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95/|הכותב=הרב שלמה רוזנפלד|כותרת=שבייה ופדיון שבויים בימי במשנה והתלמוד|אתר=אסיף|תאריך=תשע"ט}}</ref>. רישומם של אירועים אלה בולט ברבים ממדרשי התקופה{{הערה|{{בבלי|גיטין|נז|ב}}}}, ובקינות הרבות המתארות את אירועי התקופה. ביניהן בלטה דמותו של רבי פנחס בן יאיר כמי שסובב בארץ ועסק בפדיון שבויים{{הערה|{{בבלי|חולין|ז|א}}}}.[[רבי פינחס בן יאיר]] היה דמות נערצת גם על ידי חז"ל ששימרו את האגדה, בדרכו לפדיון שבויים, כשהגיע לנהר בלתי ניתן לחציה איים על הנהר שהוא יכול ליצור קשר עם "קונו", כלומר הקדוש ברוך הוא, והנהר נכנע. <ref>[[תלמוד בבלי]], [[מסכת חולין]], דף ז', עמוד א'</ref>
=== בתקופת הגלות ובעת החדשה ===
לאורך הדורות ביטאה מצוות פדיון שבויים את הסולידריות הקהילתית ואת הערבות ההדדית חוצת היבשות של כלל העם היהודי. במידה רבה התנהלה מעין מדינה יהודית, במסגרתה פעלו מנהיגי הקהילות, הרבנים, עשירי הקהילות והמקורבים למלכויות השונות. "הקהילה היהודית תפקדה, לפחות בכל הנוגע לפדיון שבויים, באופן זהה לתפקודן של המדינה הנוצרית והמדינה המוסלמית, אך במקום בשבויים, השתמשה בממון כדי לפדות את חבריה (שלא היו דווקא מבני הקהילה המקומית). השינויים התבטאו לא רק ביחס כלפי השבויים, הלוחמים והאזרחים, אלא גם ביחס לכלי קודש וחפצים נוספים בעלי ערך שנלקחו שלל בידי האוייב. פדיון סמלים דתיים כמו איקוניות או ספרי תורה, מעיד גם הוא על חשיבותו של פדיון השבויים, כמעשה המאשש ומחזק את הקשר בין הפרט לכלל, לא רק כלפי השבויים הנמצאים במצוקה, אלא גם כלפי כלל הציבור. במידה מסוימת, פדיון הסמלים הוא מעשה השומר על זהות הכלל" <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cris.tau.ac.il/en/publications/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%94-2|הכותב=יובל רוטמן|כותרת=פדיון שבויים וחילופי שבויים כמעשה מדיני ביהדות, בנצרות ובאסלאם - התהוותו של נוהג ימי ביניימי|אתר=אוניברסיטת תל אביב}}</ref> <ref>{{צ-ספר|מחבר=מרב מאק|שם=שבויים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי ומכון ון ליר בירושלים|שנת הוצאה=2014|עמ=43-60}}</ref>. אולם, לא זו בלבד שפדיון שבויים קודם לפדיון סמלים דתיים, אלא אף מכירתם הותרה לצורך פדיון שבויים<ref>בבא בתרא ג' ע"ב: מכירת בית כנסת לצורך פדיון שבויים</ref><ref>רמ"א יו"ד סימן ר"ע, לענין מכירת ספרי תורה </ref><ref>משנה ברורה, סימן קנ"ג, ס"ק כ"ד</ref>.
קיומה של קופה מיוחדת למצווה זו מופיעה כבר במשנה<ref>שקלים ב' ח'</ref>, ובתלמוד<ref>בבא בתרא ח' ע"א, קי"ז ע"ב, מעשה רבא</ref>. במאות ה- 16-18 נחלצו קהילות ישראל בארצות הים התיכון לעזרתם של תושבי האי מלטה, שהיה מוקד שוד ימי תחת שלטון האבירים ההוספיטלרים ששלטו באי מ-1530 עד 1798. הקהילות הקימו חברות פדיון שבויים שגבו מהקהל מס פדיון שבויים קבוע. יהודי טורקיה היו הראשונים להקים חברה כזו, חברת פדיון שבויים בוונציה עסקה גם היא בפדיונם ושלחה אגרות בנושא לקהילות ישראל. חברות "פדיון שבויים" שהיו קיימות אז בכל קהילות אירופה החשובות, עמדו בקשר עם חברות פדיון שבויים במדינות הקרובות למלטה. חברת פדיון שבויים בוונציה העמידה פקיד מיוחד שישב במלטה ואף דאג לצרכי השבויים עד לפדיונם. חלק מהשבויים התיישבו במלטה והקימו בה קהילה יהודית<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמחה אסף|שם=באהלי יעקב|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד הרב קוק|שנת הוצאה=1943|עמ=107-115}}</ref>.
=== באגדה ובסיפור החסידי ===
על פי האגדה, מצוות פדיון שבויים הביאה לצמיחתו המחודשת של עולם התורה. האגדה על [[ארבעת השבויים]] של [[אברהם אבן דאוד|הראב"ד הראשון]] מספרת, כי לאחר שקיעת עולם התורה בבבל בסיום תקופת הגאונים, יצאו ארבעה שליחי קהילות מסורא שבדרום בבל, והפליגו באוניה מהעיר בארי בדרום איטליה על מנת לאסוף תרומות לקהילה. הם נחטפו בידי שודדי ים ונמכרו לעבדות, ואז נפדו בידי ארבע קהילות שונות, מבלי שידעו איש על רעהו, וקוממו את עולם התורה בארצות המגרב, בספרד ובמצרים<ref>https://www.anumuseum.org.il/he/blog/four-hostages/</ref>.
גם דמותו של הצדיק ב[[סיפורי חסידים|סיפור החסידי]] מבוססת במידה רבה על פעילותו לצורך קיום מצוות פדיון שבויים. ביניהם בולטות דמויותיהם של רבי [[לייב שרה'ס]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליעזר שטיינמן|שם=שער החסידות|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מ. נוימן|שנת הוצאה=תשי"ז|עמ=עמ' 163}}</ref>, של רבי [[משה לייב מסאסוב]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליהו כי טוב|שם=בחסד עליון|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=א מכון להוצאת ספרים|שנת הוצאה=1955}}</ref>, וכן של [[מנחם נחום מצ'רנוביל|רבי נחום מצ'רנוביל]] ובנו [[מרדכי טברסקי#:~:text=הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד,, טולנה, סקווירא ורחמסטריבקא.|רבי מרדכי]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעקב בן יצחק פרידמן|שם=ספר אהלי יעקב|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשס"ו|מו"ל=ועד חסידי הוסיאטין|עמ=ל"א}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=מנחם גוטמן|שם=אוצר אגדות החסידים|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תש"ל|עמ=ספר ז', עמוד 17|מו"ל=המרכז העולמי של רבנים חסידיים}}</ref>. כמו כן, באגרת האדמו"ר הזקן [[שניאור זלמן מלאדי|רבי שניאור זלמן מלאדי]], הוא מצטט דו שיח בינו לבין [[ברוך ממז'יבוז'|הרב ממז'יבוז]]': "...ואח"כ שאל אותי וכי זה לפי כבודכם לסבב בעיירות רחוקות כאלו? והשבתי לו, וכי גדול אני מרבי פנחס בן יאיר שסיבב כל ימיו על פדיון שבויים".
== סייגים<ref>כל הסייגים המוזכרים כאן קשורים רק לענייני כספים </ref> ==
חרף חשיבותה של מצווה זו, קבעו לה חכמים מספר סייגים. שני הסייגים הבולטים הם:
{{ציטוט|תוכן=אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי [[תיקון עולם|תִּקּוּן הָעוֹלָם]]. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשְּׁבוּיִין.|מקור={{משנה|גיטין|ד|ו}}}}
ומוסיף הרמב"ם:
{{ציטוט|תוכן=אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם – שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול ומרבים בשמירתן.|מקור={{רמב"ם|מתנות עניים|ח|יב|ספר=זרעים}}}}
===יתר על דמיהן===
הפירוש של "יתר מכדי דמיהם" הוא: "יותר מהשווי הריאלי שלהם". בהקשר זה מוסיפה המשנה גם: {{ציטוטון|וְאֵין לוֹקְחִים סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.}}
אחת ממטרותיו של סייג זה היא למנוע יצירת עידוד לחוטפים והשבאים, כי אם יראו שדרישת [[כופר נפש|כופר]] עבור שבויים מעם ישראל היא דרך מוצלחת לעשיית רווח כלכלי גדול כזה שמשלמים עבורם כל מחיר, יתאמצו לחטוף עוד ועוד ויקשה לשחררם. דעה נוספת באשר למטרת הסייג שמציגה הגמרא היא למנוע את דוחק הציבור, שיהיה עליו לשלם כסף רב על שבויים.
ברם, כבר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|גיטין|נח|א}}.}} אנו מוצאים שתקנה זו אינה חלה בכל המקרים. למשל, רואים בסיפור על [[רבי יהושע בן חנניה]] שפדה מ[[בית סוהר]] ברומי, תינוק יתר על דמיו בניגוד לתקנה, בשל הנימוק "מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה (=לשון שבועה), שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו (=ומי הוא)? [[רבי ישמעאל|רבי ישמעאל בן אלישע]]". בעקבות הסיפור בתלמוד פוסקים פרשני התלמוד הראשונים, שתקנה זו מסויגת במקרה שמדובר בתלמיד חכם או אדם גדול{{הערה|1=הרמב"ן, הרא"ש ועוד ראשונים}}. ה[[תוספות]] על סוגיה זו למדו שגם במקרה של סכנת נפשות אין האיסור לפדיון "יתר על כדי דמיהן" מתקיים.
ישנם מקרים נוספים שבהם תקנה זו מסויגת. כמו במקרה שהשבוי רוצה לשלם בעצמו עבור שחרורו את המחיר המופרז, או במקרה שבעל פודה את אשתו{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ד}}, על פי {{בבלי|כתובות|נב}}}}.
אחת הדוגמאות הבולטות למורכבות סוגיה זו הייתה פרשת מאסרו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], גדול רבני אשכנז ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], אשר על פי דברי [[המהרש"ל]] אסר המהר"ם לפדותו מהכלא, מפני התקנה הנ"ל, אף שעל פי ההלכה היה מותר לבזבז עליו כספים רבים, חשש המהר"ם מפני ההשלכות שיהיו אם ישלמו עליו מחיר מופרז והוא אכן מת בשבי {{הערה|{{הארץ|אנו - מוזיאון העם היהודי|בעד ונגד עסקת שבויים: גם אצל יהודי גרמניה במאה ה-13|0000018e-332d-d9f7-a5ee-f7ef6d440000|14 במרץ 2024}}}}. דוגמה אחרת הייתה מאסרו של [[השל"ה]] ב[[ירושלים]] ביחד עם קבוצת נכבדים, על ידי [[מחמד בן פרוך]]. במקרה זה שילמה הקהילה כסף רב עבור שחרורם של הנכבדים.
===אין מבריחין===
גם התקנה שלא מבריחים שבויים מסויגת בתלמוד בסיפור על [[רבי מאיר]] ששיחד את השומר מטעם השלטון בכסף רב והצליח להבריח את אחות אשתו מ[[בית בושת|קובה של זונות]], בניגוד לחוק הרומאי, והפך להיות מבוקש, ועל פי אחד הפירושים בתלמוד הדבר גרם שגלה ל[[בבל]], כדי להינצל{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א}}-[[s:עבודה זרה יח ב|ע"ב]]}}.
===שבוי חוזר===
סייג אחר הוא כשאדם גורם לעצמו להיות שבוי פעם אחר פעם, בפעם השלישית אין חובה לפדותו. בהלכה מדובר כאשר מכר את עצמו או שנלקח לכלא עקב גנבה, חוב או כל פשיעה שביצע בכוונה. כפי שמופיע במשנה:
{{ציטוט|הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לְגוֹי, אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ; אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.|{{משנה|גיטין|ד|ט}}}}
דבר זה אמור כאשר אינו בסכנת חיים, אבל במקרה ששוביו רוצים להורגו והוא נמצא בסכנת חיים, חובה לפדותו אפילו אחרי כמה פעמים{{הערה|{{רמב"ם|מתנות עניים|ח|יג|ספר=זרעים}}, {{שולחן ערוך|יורה דעה|רנב|ו}}.}}.
== הפסיקה במקרי חטיפות ארגוני טרור ==
=== מקרה חטיפות המטוסים לירדן ===
בשנת 1970, בעקבות סדרה של [[חטיפת המטוסים לשדה דוסון#:~:text=הערות שוליים-,חטיפת המטוסים לשדה דוסון,-17 שפות|חטיפות מטוסים לירדן]], שלח הרב [[משה פיינשטיין#:~:text=הערות שוליים-,משה פיינשטיין,-13 שפות|משה פינשטיין]], בשם אגודת הרבנים בארה"ב מברק לראש הממשלה דאז גולדה מאיר, הקובע כי "על פי דין יש להצלת נפשות דין קדימה. ובאם אין ברירה על ממשלת ישראל למלא דרישות המחבלים כדי להציל נפשות השבויים"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://winners-auctions.com/items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%9C/|כותרת=מכתב היסטורי מרבי משה פיינשטיין אל גולדה מאיר בעניין המאמצים לפדיון חטופי המטוסים|אתר=מכירות פומביות Winners, ניו יורק|תאריך=ח אלול תש"ל [9.9.1970]}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=60&id=1778#_ftn21:~:text=%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94,%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98|הכותב=הרב אוריאל בנר|כותרת=חטיפתו של הרב יצחק הוטנר זצ"ל ושחרורו - מעשים ומשמעויות|אתר=המעין|תאריך=טבת תשפ"א}}</ref>.
=== מקרה החטיפה לאנטבה ===
בשנת 1976, בעקבות [[מבצע יונתן|חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה]], כינס הרב [[עובדיה יוסף]], שהיה אז הרב הראשי לישראל, דיון בעמדת ההלכה בשאלת ההיענות לדרישות החוטפים, בהשתתפות הרבנים [[יוסף שלום אלישיב]], [[שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן אויערבך]], [[בצלאל ז'ולטי|בצלאל ז’ולטי]], [[אליעזר גולדשמידט]], [[שאול ישראלי]] ו[[בן ציון אבא שאול]]. בתשובה ארוכה פורש הרב יוסף את נימוקיו לההחלטה שנתקבלה באותו מעמד, שבה הרב יוסף מכריע כדעת הסוברים כי חובת המדינה להעדיף את הסכנה הוודאית לחטופים על פני ספק סכנה, גם אם (כדעת רוב הפוסקים), אדם פרטי אינו חייב להכניס עצמו לספק סכנה עבור הצלת חבירו מסכנה וודאית. בנימוקים להחלטת אספת הרבנים, הם מתייחסים בפרוטרוט לכל הסייגים למצווה:
'''כדי דמיהן''': בתשובתו מכריע הרב יוסף כשיטת התוספות לפיה במקום סכנה לא חלה מגבלה זו, והוא מנמק החלטה זו בשלושה טעמים: האחד, עצם הרלוונטיות שלה למחיר מדיני בטחוני אינה מוחלטת; השני, המגבלה רלוונטית אולי לפי הנימוק של מניעת חטיפות נוספות אך לא למניעת דוחק הציבור, שרלוונטי להוצאה ממונית בלבד; השלישי, היא רלוונטית לחטיפה ממניע כלכלי, בו יש חשש שהשובים יבחרו לשבות יהודים דווקא למטרות כופר, ולא למקרי טרור בהם מטרת החטיפה אינה כספית.
'''סכנה – מעשה הצלה היוצר סיכון:''' חז"ל<ref>תלמוד ירושלמי, תרומות, פרק ח משנה י"ב, ותוספתא שם</ref> דנו בסיטואציה של קבוצת בני אדם שנדרשו בידי רוצחים למסור מתוכם נפש אחת ואם לאו ייהרגו כולם, והכריעו שאף אם כתוצאה מכך ייהרגו כולם, נאסר עליהם לבצע פעולה אקטיבית של מסירת נפש לרצח. ביחס לסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לאזרחי ישראל כתוצאה משחרור המחבלים, מבחין הרב יוסף, על יסוד אבחנת החזון איש<ref>חזון איש, יורה דעה, סימן סט דף קב עמוד ב</ref>, בין אקט שלילי מתוך מטרה חיובית (כבמקרה דלעיל) לבין אקט חיובי בעל השלכה שלילית נלווית (כמו הטיית פצצה הצפויה לפגוע בקבוצת בני אדם לצד אחר, שם תביא לפגיעה באדם בודד בלבד) שנחשבת מעשה הצלה, וקובע כי פעולת השחרור נחשבת מעשה הצלה. זאת ועוד, הכרעת חז"ל מתייחסת לסיכון וודאי, בעוד במקרה של שחרור מחבלים מדובר בסיכון פוטנציאלי בלבד. אבחנת החזון איש הטרימה את הדיון ב[[בעיית הקרונית|דילמת הקרונית,]] שהוצגה בעולם האקדמי מספר שנים מאוחר יותר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=50&id=1492|הכותב=הרב יוסף שפרונג|כותרת=תועלתנות ומוסר בתכנון מערכת אוטונומית|אתר=המעיין|תאריך=תמוז תשע"ח}}</ref>.
=== מקרים נוספים ===
סוגיה זו זכתה לדיון מחודש בנוגע לפדיון [[שבויי צה"ל]] ואזרחים חטופים. במקרים רבים מחבלים חטפו חיילים או אזרחים ודרשו שחרור מאות רבות של מחבלים תמורת שחרורם, למשל ב[[עסקת ג'יבריל]], וחטיפות [[חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]], [[גלעד שליט]] ו[[פרשת טננבוים|אלחנן טננבוים]].
הרב [[שלמה גורן]] דן ב[[עסקת ג'יבריל]], וכתב שיש לאסור שחרור חטופים בתמורה למחבלים ביותר מיחס של אחד על אחד. אך ביחס לחיילים שנחטפו בעת קרב שנשלחו אליו על ידי המדינה הסתפק, וכתב שיתכן שחובה לשחררם גם ביותר מכדי דמיהם.<ref>תורת המדינה, עמ' 424–436</ref> הרב [[חיים דוד הלוי]] הגיב לדברי הרב גורן, וכתב שההלכה שאוסרת פדיון שבויים יותר מכדי דמיהם, אינה נוגעת למקרה של חטיפת חיילים, והוסיף שאף שיש מקום לדון על צורת ההתנהלות הנכונה במצבים כאלה, מכל מקום אין לטעון לאחר מעשה שהממשלה פעלה בניגוד להלכה.<ref>עשה לך רב, חלק ז סי' נג</ref>
בדומה לכך כתב הרב [[שאול ישראלי]] שמחד נראה שמותר לציבור לבחור להסתכן כדי להציל את החטופים, אך מאידך: "יש הבדל בין צורת סיכון שהיה בבחינת קידוש השם, לבין סיכון כנידון שלפנינו שבא על דרך הכניעה". ועל כן הכריע: "על כן הדבר נראה להיות שקול, ונתון להכרעת אנשי הביטחון".<ref>'''האם יש להיענות לסחטנות בפדיון שבויים ובני ערובה''', חוות בנימין, חלק א' סי' ט"ז</ref>
הרב [[ישראל רוזן]] כתב שההלכה איננה מכריעה בשאלה זו, והדבר מסור לשיקולים הביטחוניים והמדיניים של מנהיגי המדינה.<ref>"שחרור שבויים 'במחיר מופקע' שאיננו כספי", '''[[תחומין]]''' כרך ל' עמ' 95</ref> ובדומה לכך הכריע הרב [[יעקב אריאל]], שהוסיף: "השיקולים לפדות שבויים תמורת שחרור מחבלים צריכים להביא בחשבון בעיקר את טובת הציבור, היכן יש סיכונים גדולים יותר לביטחון הציבור".<ref>'''באהלה של תורה''', חלק ה' סי' ז'</ref>
רבנים אחרים אסרו עסקאות כאלה בשל עידוד ה[[טרור]], וסוברים שהכלל של אין פודין שבוי יותר מכדי דמיו חל גם במקרים כאלה. בין האוסרים: הרב [[מרדכי אליהו]]<ref>{{ynet|ynet|הרב מרדכי אליהו: "בן 20 לחופה"|3696339|2 באפריל 2009}}</ref> הרב [[אברהם יצחק כלאב]]<ref>הרב אברהם יצחק כלאב, "שחרור שבויים תמורת בני ערובה", '''[[תחומין]]''' ד' עמ' 108</ref> הרב [[צפניה דרורי]]{{הערה|{{ערוץ7|בני טוקר|הרב דרורי: ההלכה אוסרת עסקה שכזו|227425|19 באוקטובר 2011}}}}, הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[אליעזר מלמד]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ph.yhb.org.il/06-07-08/|הכותב=מנהל האתר|כותרת=הלכה ח - האם להיכנע לסחיטת מחבלים למען הצלת חטוף? {{!}} פרק ז - ערבות הדדית {{!}} פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א|אתר=פניני הלכה|תאריך=2000-06-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-03-03}}</ref>.
==תפילה על השבויים==
{{ערך מורחב|אחינו כל בית ישראל}}
כל שבוע בימי [[שני וחמישי]] (ימי החול שבהם ב[[תפילת שחרית]] מתבצעת [[קריאת התורה|קריאת התורה בציבור]]) נאמרת בבתי הכנסת האשכנזיים התפילה הבאה (אצל הספרדים והתימנים ושאר עדות המזרח לא נהוג לאומרה):
{{ציטוט|אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה{{ש}}העומדים בין בים ובין ביבשה{{ש}}המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה,{{ש}}ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה{{ש}}השתא בעגלא ובזמן קריב}}
בימינו יש קהילות שבהן נהוג ב[[שבת]] לומר בסמוך ל[[קריאת התורה]] "[[מי שברך]]" מיוחד להצלת [[שבויי צה"ל]], המכונה גם "[[תפילה לשלום חיילי צה"ל]]". לתפילה זו יש נוסחים שונים שקבעה [[הרבנות הראשית לישראל]] או שיצרו באותה קהילה.
==ראו גם==
* [[ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)]]
* [[חילופי שבויים (ישראל)|חילופי שבויים]]
* [[עסקאות שחרור שבויים ישראלים]]
* [[שבויי צה"ל]]
==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם יצחק כלאב]], '''תחומין''', כרך ד', "שחרור שבויים תמורת בני ערובה", עמ' 116
* ד"ר [[איתמר ורהפטיג]], '''תחומין''', כרך ו', (עמ' 305 ), "לא תיקחו כופר נפש למחבל".
* הרב [[נתן אורטנר]], '''תחומין''', כרך יג', (עמ' 257), "החזרת מחבלים תמורת חטוף יהודי".
* הרב [[שלמה גורן]], '''תורת המדינה''', (עמ' 434–436).
* הרב [[שאול ישראלי]], '''שו"ת חוות בנימין''', סימן טז' עמ' קכג' אות ז'.
==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ תלמודית}}
* {{אנצ דעת|225}}
* הרב [[מיכאל ויגודה]], [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm על פדיון שבויים], באתר "דעת"
* [[שמואל ספראי]], [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14767 ארץ ישראל והתפוצה היהודית: ד. פדיון שבויים], באתר "[[פשיטא (אתר אינטרנט)|פשיטא]]"
* אורי ישראל פז, [http://uripaz.wordpress.com/2006/07/02/דילמות-מוסריות-סביב-עסקת-חילופי-החייל/ דילמות מוסריות סביב עסקת חילופי החיילים השבויים], באתר "פאזל"
* [https://web.archive.org/web/20040731033626/http://noar.education.gov.il/main/upload/eduprogram/choveret.doc פדיון שבויים - מקורות להדרכה לשיחה ועיון], הוצאת מנהל חברה ונוער (מכיל מקורות תורניים וקטעי עיתונות רבים) {{DOC}}
* {{הערוץ האקדמי|רב-שיח|שבויים ופדיון שבויים בתרבויות העולם - וידאו|591|13/03/2007}}
*[https://www.kipa.co.il/יהדות/פרשת-השבוע/פרשת-מקץ/פרשת-מקץ-האם-היה-מותר-לשחרר-את-גלעד-שליט/ מאמר בכיפה - פדיון שבויים]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007412278305171|פדיון שבויים}}
* {{אסיף}}
* {{ערוץ7||מצוות פדיון שבויים|616743|15 באוקטובר 2023}}
* {{קישור כללי|הכותב=מרים זקהיים|כותרת=ההיסטוריה היהודית של פדיון שבויים – סיפורו של עם שפודה את שבוייו|אתר=[[המוסך (כתב עת)|הספרנים]] – בלוג [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=27 בדצמבר 2023|כתובת=https://blog.nli.org.il/sodot-pidyon/}}
* פדיון שבויים, הוצאת מחניים
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:צדקה]]
[[קטגוריה:שביה]]
[[קטגוריה:הצלת נפשות בהלכה]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1714552097' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |