בדיקת שינויים ספציפיים

'{{להשלים|כל הערך=כן|תיאור ההיסטוריה דל מאוד וחסר פרטים רבים ומקורות, והתיאור הגאוגרפי מכיל בעיקר הפניות לערכים אחרים|נושא=גאוגרפיה|נושא2=היסטוריה}}{{פירוש נוסף}} [[קובץ:Galilee-He.svg|שמאל|250px|מפת תבליט של הגליל|ממוזער]] [[קובץ:Hagalil o.png|שמאל|ממוזער|חלק מיישובי הגליל|250px]] [[קובץ:Upper Galilee 123.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רכס עם צמחייה צפופה במרום [[הגליל העליון]]]] '''הגליל''' ([[ערבית]]: '''الجليل''') הוא [[חבל ארץ]] [[הר]]רי בצפון [[ארץ ישראל]]. גבולותיו של הגליל הם [[עמק יזרעאל]] ו[[עמק בית שאן]] בדרום, [[בקעת הירדן]], [[הכנרת]] ו[[עמק החולה]] במזרח, חוף [[הים התיכון]] ו[[עמק זבולון]] במערב, ודרום [[לבנון]] בצפון. בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל מקובל לראות בגבול המדיני בין [[ישראל|מדינת ישראל]] ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל. == גבולות == קו הגבול בין [[הגליל העליון]] ל[[גליל התחתון]] הוא [[בקעת בית כרם]], שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין ב[[הר]]ים גבוהים, שהגבוה בהם הוא [[הר מירון]], המתנשא לגובה 1,204 מטרים [[גובה פני הים|מעל פני הים]], הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר ב[[משנה]]: "מ[[כפר חנניה]] (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל [[שקמה|שקמין]] - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" ([[מסכת שביעית|שביעית]] ט, ב). כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור [[הקריות]] בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את [[מחוז הצפון]] של [[משרד הפנים]] (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מ[[רמות מנשה]] ליד [[יקנעם עילית]] אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון. == היסטוריה == === טרום־היסטוריה === היישוב האנושי בגליל עתיק יומין. קיימות עדויות רבות להתיישבות בגליל כבר ב[[תקופת האבן]] במערות ובאתרים תחת כיפת השמים.{{הערה|[[אברהם רונן (ארכאולוג)|אברהם רונן]], גליל-התקופות הפרהיסטוריות. בתוך: א. שטרן (עורך ראשי), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992, עמ' 323.}} אחד [[אתר ארכאולוגי|האתרים הארכאולוגיים]] הקדומים בישראל הוא [[מחצבת עברון]] שליד קיבוץ [[עברון]]. באתר זה התגלו עצמות [[פיל]]ים ובעלי חיים נכחדים אחרים יחד עם כלי אבן מסותתים האופייניים ל[[התרבות האשלית|תרבות האשלית]] הקדומה של [[התקופה הפלאוליתית התחתונה]] והוא מתוארך לכמיליון שנה [[לפני זמננו]]. באתר האשלי [[גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)|גשר בנות יעקב]] בעמק הירדן העליון, שגילו כ-790,000 שנה, התגלו עדויות קדומות ביותר ל[[שימוש האדם הקדמון באש|שליטה באש]] ולטביחת [[פיל ישר-חט]] ובעלי חיים אחרים. בשלב מאוחר יותר של [[התקופה הפלאוליתית התחתונה]], לפני כ-300,000 שנה, חי ב[[מערת זוטייה]] ב[[נחל עמוד]] [[האדם הגלילי]], בן [[התרבות האשלו-יברודית]]. במהלך [[התקופה הפלאוליתית התיכונה]] ([[התרבות המוסטרית]], 250,000 - 45,000 שנים לפני זמננו, התקיימו שני מיני [[אדם (סוג)|אדם]] בגליל: [[האדם הניאנדרטלי]] ו[[האדם המודרני]] (הומו ספיינס). קברי ניאנדרטלים התגלו ב[[מערת עמוד]], ביחד עם שרידי כלי צור מסותתים, [[ארכאוזואולוגיה|עצמות בעלי חיים]] שניצודו ושרידי מדורות מלפני כ-55,000 שנה. ב[[מערת קדומים|מערת קפזה]] שב[[הר הקפיצה]] התגלה יישוב דומה של הומו ספיינס, המהווה אחת מהעדויות הקדומות ביותר לנוכחותו מחוץ לאפריקה וגילו כ-100,000 שנים. [[גולגולת]] האדם המודרני בת כ-55,000 שנים שהתגלתה לאחרונה ב[[מערת מנות]] מצביעה כי ייתכן ששני מיני האדם התקיימו במקביל בגליל בשלהי [[התקופה הפלאוליתית]] התיכונה. מחנות עשירים של קבוצות ההומו ספיינס מ[[התקופה הפלאוליתית העליונה]] (כ-47,000–23,000 שנים לפני זמננו) התגלו במערת קפזה, מערת מנות ו[[מערת היונים]]. ראשית התיישבות הקבע ב[[התרבות הנאטופית|תרבות הנאטופית]], לפני כ-15,000 - 11,500 שנה, מיוצגת באתר [[עינן]] בעמק החולה, שם התגלו מבני אבן, בתי קברות ופסולת יישוב רבה. גם במערת היונים ובאתרים מסביב לכנרת התגלו יישובים דומים. החל מכ-11,000 שנה התקיימו בגליל כפרים חקלאיים רבים ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]], כגון [[יפתחאל (אתר ארכאולוגי)|יפתחאל]], [[ביסמון]] ו[[כפר החורש (אתר ארכאולוגי)|כפר החורש]]. בגליל אותרו ממצאים רבים הנוגעים ל[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]]. ב[[פקיעין]] נמצאה מערת קבורה מתקופה זו. כיום ידוע על 22 יישובים נפרדים בגליל ההררי, כולם לצד מקורות מים, מן התקופה הכלקוליתית{{הערה|1=דינה שכם, [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=184&id=269#as הגליל העליון והגליל התחתון בתקופה הכלקוליתית], חידושים בחקר הגליל (כנס), 2004, באתר [[רשות העתיקות]]}} (בהם באר [[צונם]]). באתרים נמצאו ממצאים קראמיים ייחודיים לאזור לצד ממצאים טיפוסיים לתקופה. בגליל התחתון לא הייתה נהוגה התיישבות סמוך לברכות, והתרבות הייתה שונה מן התרבות בגליל העליון. === תקופת הברונזה === [[תקופת הברונזה]] בגליל מאופיינת בתחילת ה[[עיור]]. מידע מתקופה זו נמצא בכתובת המתארת את מסעו של [[תחותמס השלישי]] לכיבוש [[כנען]], והכוללת כמה ערים בגליל. גם במכתבי אל-עמרנה נמצאו איזכורים של אישים ומקומות בגליל, בהם מושל חצור, מלך אכשף, מלך עכו בחפירות ארכאולוגיות נמצאו עדויות על התרבות החומרית בתקופת הברונזה בגליל וסביבותיו - תל חצור, מגידו, בית שאן, תענך, תל עכו ועוד. ערי התקופה היו בצורות ונמצאו בהם מבני ציבור כ[[מקדש]]ים, [[שער העיר|שערי עיר]] ו[[ארמון|ארמונות]]. בחצור, למשל, נתגלו בחפירות ארבעה מקדשים מתקופת הברונזה, לכל אחד מהם אדריכלות שונה, שיטת בניה שונה, וחפצי [[פולחן]] שונים. הגיוון התרבותי בממצאים הארכיאולוגיים אופייני לגליל, ונובע ככל הנראה ממיקומו בין הממלכות השונות ששיגשגו סביבו - [[מצרים העתיקה]], [[האימפריה החיתית]], [[מיתני]] ו[[כשים|בבל]].{{הערה|רפאל פרנקל, '''הגליל בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל''', מתוך '''ארצות הגליל''', הוצאת משרד הבטחון 1983}} === תקופת הברזל === ב[[תקופת הברזל]] התיישבו בגליל בני ישראל, והוא נחלק בין נחלות [[שבט אשר]] במערב ו[[שבט נפתלי]] במזרח. אזור [[עמק יזרעאל]] חולק בין נחלות [[שבט זבולון]] במערב ו[[שבט יששכר]] במזרח. במקרא, השם "גליל" נזכר לראשונה ב[[ספר יהושע]]: {{ציטוטון|וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי}},{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|כ|ז}}, וכן {{תנ"ך|יהושע|כא|לב}}, {{תנ"ך|דברי הימים א|ו|סא}}.}} ולאחר מכן ב[[ספר מלכים]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ט|יא}}.}} [[שלמה המלך]] העניק ל[[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך [[צור (לבנון)|צור]] עשרים ערים בארץ [[כבול (יישוב)|כבול]] בגליל: {{ציטוטון|אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל|{{תנ"ך|מלכים א|ט|יא}}}}.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ט|יא|יג}}; ראו גם {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|ב}}, [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.5.3?lang=he 8.5.3]</ref> === התקופה הפרסית וההלניסטית === החל ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]] ועד שלהי [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] חלקים גדולים מהגליל, וייתכן שלעיתים אף כולו, היו תחת השפעת הערים ה[[פיניקים|פיניקיות]] (בעיקר [[צור (לבנון)|צור]] ו[[צידון]]), שהיו בעלות מעמד מיוחד ב[[הממלכה האחמנית|ממלכה האחמנית]].<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=המקדש מן התקופה הפרסית בהר מצפה־ימים|קישור=https://www.jstor.org/stable/23681729|כתב עת=קדמוניות|שנת הוצאה=1997|עמ=53|כרך=ל'|מחבר=רפאל פרנקל}}</ref><ref name=":02">{{Cite book|last=Leibner|first=Uzi|url=https://library.oapen.org/handle/20.500.12657/43969|title=Settlement and History in Hellenistic, Roman, and Byzantine Galilee: An Archaeological Survey of the Eastern Galilee|date=2009|publisher=Mohr Siebeck|isbn=978-3-16-151460-9|pages=321-324; 362-371; 396-400; 414-416|language=English}}</ref> באותה העת הגליל היה מיושב בדלילות, כאשר רוב תושביו ישבו במרכזים מבוצרים בשולי העמקים שבמרכז ובמערב. על-פי הממצא הארכאולוגי מ[[תל אנפה]], [[תל קדש]] ואתרים נוספים, האוכלוסייה הייתה בעיקרה אוכלוסייה [[פוליתאיזם|פוליתאיסטית]].<ref name=":02" /> סביב שנת [[104 לפנה"ס|104]] או [[103 לפנה"ס]], כבש את הגליל [[יהודה אריסטובולוס הראשון]], מלך [[ממלכת החשמונאים|יהודה החשמונאית]], וסיפח אותה לממלכה היהודית. בעקבות כך החל מעבר של יהודים רבים מיהודה לגליל. עדויות לגל התיישבות זה נמצאו באתרים כמו [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]], [[מירון (מושב)|מירון]], [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[שיחין]], כנא, [[באר שבע הגלילית]], [[צלמין]], ממלח, [[מגדלא]], [[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]], [[כפר חיטיא]] ו[[בית מעון]].<ref name=":02" /> היהודים שהגיעו לאזור הביאו עמם ידע מקצועי בתחום ייצור [[שמן זית|שמן הזית]], מה שהביא להתפתחותה של תעשיית שמן זית רחבת היקף בגליל שנמשכה במאות השנים הבאות. === התקופה הרומית === לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי המצביא הרומי [[פומפיוס]] ([[63 לפנה"ס]]), התרחש גל שני ומשמעותי יותר של התיישבות יהודית באזור הגליל. בסוף המאה הראשונה לפנה"ס ובתחילת המאה הראשונה לספירה, נוסדו עיירות גדולות ומרכזיות בגליל, בהן [[כפר חנניה]], [[פרוד (קיבוץ)|פרוד]], [[רביד]], [[משכנא]], וסבן.{{הערה|שם=:02}} על-פי עדויות בנות התקופה, בשלהי [[תקופת בית שני]] היה היישוב היהודי בגליל צפוף ופורה מאוד. [[יוסף בן מתתיהו]] כתב שהיו בגליל (בשנת [[67]] לספירה) 204 ערים וכפרים.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, [[חיי יוסף]], פרק 45.}} לאחר מותו של [[הורדוס]], הקיסר הרומי [[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]] מינה את בנו, [[הורדוס אנטיפס]], ל[[טטררכיה (התקופה ההלניסטית)|טטראך]] (מושל) הגליל. אנטיפס הביא לתנופת בנייה בגליל: הוא בנה מחדש את העיר [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]],<ref name="Casey2010">{{cite book|last=Casey|first=Maurice|url=https://books.google.com/books?id=lXK0auknD0YC&q=The+area+surrounding+Nazareth+was+fertile&pg=PA194|title=Jesus of Nazareth: An Independent Historian's Account of His Life and Teaching|date=2010|publisher=T & T Clark|isbn=978-0-567-64517-3|location=New York City, New York and London, England|pages=164–169}}</ref> ובשנת 18 או 19 לספירה, ייסד את העיר החדשה [[טבריה]], אותה קרא על שם הקיסר הרומי [[טיבריוס]]. שתי הערים הללו הפכו למרכזיות ולחשובות שבערי הגליל.<ref name="Sanders1993">{{cite book|last=Sanders|first=E. P.|title=The Historical Figure of Jesus|date=1993|publisher=Penguin Books|isbn=978-0-14-014499-4|location=London, England, New York City, New York, Ringwood, Australia, Toronto, Ontario, and Auckland, New Zealand|pages=20–22}}</ref> ניכרת בהן השפעה יוונית-רומית, אך רוב תושביהן היו יהודים וכך גם היה צביון הערים.[[קובץ:ZIPORI AERIAL.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי הקדומה]], בירת הגליל ב[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]]]]בשנת 66 לספירה פרץ ביהודה [[המרד הגדול]] נגד רומא, ובשנת 67 [[מרד הגליל (67)|הגיע לגליל]] המצביא הרומי [[אספסיאנוס]], בראש צבא של כ-60,000 איש. יישובים רבים ברחבי הגליל נכנעו לרומאים באופן מיידי ללא שום קרב, אם כי ביישובים אחרים הרומאים נאלצו להשתמש בכוח על מנת להכניעם. יוסף בן מתתיהו, שהתמנה בראשית המרד למפקד המרד בגליל ולאחר התבוסה ב[[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]] ערק לצד הרומי, סיפק בכתביו תיאורים מפורטים בעיקר על המצור שערכו הרומאים ב[[המצור על יודפת|יודפת]] וב[[המצור על גמלא|גמלא]], ועל [[קרבות טריכאי|הקרבות בטריכאי]].[[קובץ:Almog IL5 Yodfat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תל יודפת]] ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]], מעוז המורדים היהודים באזור בימי [[המרד הגדול]]]] === התקופה הרומית המאוחרת === [[מרד בר כוכבא|מרד בר-כוכבא]], שהתרחש בשנים 132 עד 136 לספירה, התרחש ככל הנראה באזור [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] בלבד, ולא התפשט לחלקי הארץ האחרים. הדיכוי הרומי של המרד הוביל לחורבן אדיר ביהודה, ורבים נהרגו, נעקרו מבתיהם, נסו או נמכרו לעבדות, והאזור רוקן מיושביו. לאחר המרד, עבר מרכז הכובד של העם היהודי בארץ מיהודה לגליל, ולשם עברה גם ה[[סנהדרין]]. התרבות, היצירה והדומיננטיות הפוליטית היהודית בגליל הגיעה לשיאה בשלהי המאה השנייה ובתחילת המאה השלישית לספירה. ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שבגליל חתם [[רבי יהודה הנשיא]] את [[המשנה]]. על-פי הכתוב בספרות חז"ל, מנהיגותו הייתה בעלת השפעה רבה על יהודי ארץ ישראל, יהודי הגולה, וכן הוא היה בעל קשרים קרובים עם הממסד הרומי. מ[[סקר ארכאולוגי|סקרים ארכאולוגיים]] שנערכו באזור ניכר שיא התיישבותי בגליל באותה התקופה.{{הערה|שם=:02}} תעשיית [[שמן זית|שמן הזית]] בגליל שהחלה עוד בתקופת החשמונאים משתקפת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמקורות תנאיים ואמוראיים.[[קובץ:Arbel ancient synagogue (11).jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בית כנסת|בית הכנסת]] העתיק ב[[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]], על רקע [[מצוק הארבל]]]] === התקופה הביזנטית === לאחר [[חתימת המשנה]], שחתמה גם את [[תנאים|תקופת התנאים]], החלה [[אמוראים|תקופת האמוראים]]. ב[[טבריה]] נחתם [[התלמוד הירושלמי]], ורוב החכמים ושמות היישובים שנזכרים בו מקורם בגליל. ברחבי הגליל אותרו עשרות רבות של [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בתי כנסת]] מ[[תקופת התלמוד]], בעיקר באזור [[הכנרת]]. בתקופה הרומית ביזנטית נחשבה רמת הגולן מבחינה גאוגרפית כחלק מהגליל.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר ומיכאל ארליך|שם=היחס בין הגליל והגולן בתקופה הרומית-סביזאנטית ובימי הביניים המוקדמים|כתב עת=סיני|כרך=קטז|עמ=קפד-קפו|שנת הוצאה=תשנ"ה}}</ref> בערך באמצע המאה הרביעית לספירה, חיבור ועריכת התלמוד הירושלמי נעצרו בפתאומיות.<ref>Sussmann 1990: 67–103</ref>{{הערה|שם=:02}} באזור כולו ניכרת דעיכת אוכלוסין במהלך המאה הרביעית, ומספר גדול של יישובים ננטשו. הארכאולוג עוזי ליבנר הציע לקשר את משבר יישובי זה לסוף תקופת האמוראים, התנצרות האימפריה הרומית ובתוכה ארץ ישראל, הפסקת פעילותם של לפחות חלק מבתי המדרש באזור, והפיכת הגליל מאזור המתאפיין בהתיישבות יהודית צפופה לאוסף של קהילות יהודיות וביניהן אזורים לא יהודיים. במקביל לדעיכת היישוב היהודי, בולטת במהלך התקופה הביזנטית התפשטות של היישוב הנוצרי. מספר יישובים נוצריים נבנו בסמוך או על גבי יישובים שננטשו. ממקורות היסטוריים עולה כי יישובים כדוגמת [[ראמה (יישוב)|ראמה]], [[מג'דל (טבריה)|מגדלא]], [[כפר כנא]], [[דבורייה]] ו[[אכסאל]], שבעבר גרה בהן אוכלוסייה יהודית, היו עתה יישובים נוצריים או שגרה בהם אוכלוסייה נוצרית משמעותית. הגליל התאפיין באותה העת בהפרדה כמעט מוחלטת בין יישובים יהודיים ונוצריים, למעט שני המקרים יוצאי הדופן של [[נצרת]] ו[[כפר נחום]], בהם גרה אוכלוסייה נוצרית לצד זו היהודית, כנראה בשל קדושתם במסורת הנוצרית.{{הערה|שם=:02}} על פי הארכאולוג עוזי ליבנר, אין זה סביר כי מקורה של האוכלוסייה הנוצרית בגליל בתקופה זו היא ביהודים שהתנצרו. לדבריו, המקורות האמינים המועטים מתקופה זו המזכירים התנצרות יהודים בארץ ישראל, מתייחסים לאנשים פרטיים ולא לכפרים שלמים. זאת בשונה, למשל, מעדויות לגבי תהליכי התנצרות רחבים יותר במערב האימפריה.{{הערה|שם=:02}} על-פי ספראי וליבנר, דעיכת האוכלוסייה היהודית והתפשטות האוכלוסייה הנוצרית היו שני אירועים נפרדים שהתרחשו בזמנים שונים. בגליל המזרחי נשמר הרוב היהודי לפחות עד המאה השביעית לספירה.<ref>{{Cite journal|last=Leibner|first=Uzi|title=Settlement and Demography in Late Roman and Byzantine Eastern Galilee|url=https://www.academia.edu/7438063|language=en}}</ref> === התקופה האסלאמית המוקדמת === ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]], בעקבות המלחמות שקדמו לכיבוש הערבי וכן בעקבות השלטון הערבי שהביא חורבן על היישובים הנוצריים והיהודיים בגליל ירד מעמדה של הגליל כיצרנית שמן זית. מרכז הכובד של ייצור השמן במזרח התיכון עבר באותה תקופה ל[[קפריסין]] אשר לא נכבשה על ידי הערבים.{{הערה|{{קתדרה|מרדכי אביעם|ראשית הייצור הנרחב של שמן זית בגליל בעת העתיקה|73.9|73, תשרי תשנ"ה, ספטמבר 1994, עמודים 26-35}}}} בעקבות [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]], הגליל הפך לחלק מ[[ג'ונד אל-אורדון]] ("המחוז הצבאי של ירדן"), שבתורו היה חלק מ[[סוריה הגדולה|בלאד א-שאם]] ("סוריה הגדולה"). הערים המרכזיות במחוז היו [[טבריה]] ששימשה בירת המחוז, וכן [[תל קדש|קדס]], [[ביסאן]], [[עכו]], [[ספוריה]] ו[[כאבול]].<ref name="LeStrange">Le Strange, Guy. (1890) ''[https://books.google.com/books?id=ENANAAAAIAAJ&pg=PA493 Palestine Under the Moslems]'' pp. 30–32.</ref> הגאוגרף הערבי [[אחמד אל-יעקובי|אל-יעקובי]] בן המאה ה-9 כינה את האזור בכתביו "ג'בל אל-ג'ליל" ("הר הגליל"), וכתב כי תושביו היו ערבים משבט אמילה.<ref>{{cite book|last1=Strange, le|first1=G.|url=https://archive.org/details/palestineundermo00lestuoft|title=Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500|publisher=Committee of the [[Palestine Exploration Fund]]|year=1890|page=77}}</ref> באותה העת, החל תהליך [[מוסתערבים|הסתערבות]] והגירה שבסיומו כמעט נכחד היישוב היהודי בגליל, ולא חודש בצורה מסיבית עד ראשית ההתיישבות בהובלת [[יהדות_אשכנז|יהודי אירופה]] מ[[ציונות|התנועה הציונית]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בגליל התחתון ובגליל המערבי תהליך זה הושלם כבר ב[[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל|תקופה המוסלמית המוקדמת]], אך בגליל העליון הוא נמשך עד [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|התקופה הממלוכית]], עת התרחשה התיישבות של מוסלמים סונים ובהם מטיפים [[סופיות|סופים]] באזור צפת, ואלו שיחקו תפקיד משמעותי בהמרת דתם של תושבי האזור.<ref name=":5">{{Cite book|last=Ehrlich|first=Michael|url=http://worldcat.org/oclc/1302180905|title=The Islamization of the Holy Land, 634-1800|publisher=Arc Humanities Press|year=2022|isbn=978-1-64189-222-3|location=Leeds, UK|pages=57-76|oclc=1302180905|quote=}}</ref> במאה העשירית נכבש האזור על-ידי [[השושלת הפאטמית]], שושלת של שליטים מאמיני [[אסלאם שיעי|האסלאם השיעי]]. מהאסלאם השיעי פרשו בהמשך חסידי הכליף הפאטמי השישי [[אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)|אל-חאכם]], שראו בו את התגלמות הרוח האלוהית, וכך נוסדה הקבוצה האתנית-דתית של ה[[דרוזים]], שמרכזה בהר הלבנון וכן התיישבה בגליל העליון ובכרמל. === התקופה הצלבנית, האיובית, הממלוכית והעות'מאנית === בתקופה הצלבנית, הגליל סופח ל[[נסיכות הגליל]], אחת מארבע ה[[מנוריאליזם|סניוריות]] העיקריות שהיו כפופות ל[[ממלכת ירושלים]]. סלאח א-דין הצליח לכבוש כמעט את כל חלקי ממלכת הצלבנים, אך זו בהמשך התאוששה וסביב שנת 1191 הצליחה להשתלט מחדש על מישור החוף ולקבוע את בירתה בעיר הנמל [[עכו]].[[קובץ:City_of_Acre,_Israel_(aerial_view,_2005).jpg|ממוזער|250px|[[מפרץ עכו]]]]כמות מצומצמת של יהודים חזרה לגליל כבר ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], אבל עדויות של ממש לגבי חידוש היישוב היהודי ב[[צפת]] ישנן רק מ[[המאה ה-13]]. יהודים עלו בהדרגה לאזור לאחר חורבנן של צור ועכו בשנת 1291, וביתר שאת לאחר [[גירוש ספרד]] בשנת 1492. היישוב היהודי ב[[טבריה]] חודש רק ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].[[קובץ:Safed1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[צפת]]]] === תקופת המנדט הבריטי === בשנת [[1946]] אירעה [[העלייה לביריה]], בו החליטו שלטונות [[המנדט הבריטי]] להגדיר את היישוב [[ביריה]] הסמוך ל[[צפת]] כ"שטח צבאי מוחזק", לאחר שחבריה נעצרו על ידי השלטונות בגלל אחזקת [[נשק]] לא חוקית. [[היישוב]] הגיב בעלייה המונית של אלפים אל ביריה, אל מול התנגדותו של [[הצבא הבריטי]]. העלייה נערכה על ידי חניכי [[תנועת נוער|תנועות הנוער]], פועלים וחיילים משוחררים, בליל [[י"א באדר]] ה[[תש"ו]], אם במטרה להסמיך את האירוע ל[[מאורעות תל-חי]], ואם במטרה להסוות את האירוע כעלייה השנתית של בני נוער לתל-חי. בתחילה גילו הבריטים התנגדות עיקשת, ופיזרו את המתיישבים ב[[טנק]]ים ושריוניות. לאחר הפעם השנייה שעלו המונים למקום הסכימו שלטונות המנדט לקיומו של יישוב של קבע במקום. === הגליל אחרי קום המדינה === ב[[מבצע חירם]] כבש [[צה"ל]] את הגליל העליון מכוחות [[צבא ההצלה]] של [[קאוקג'י]]. מאז עשו מוסדות המדינה מאמצים רבים לאכלסו ביהודים בניסיון להגיע לרוב יהודי באזור. לאורך כל ההיסטוריה היה הגליל התחתון מיושב יותר מאשר הגליל העליון. האוכלוסייה הערבית שחיה בארץ התיישבה למרגלות הגבעות ועיבדה את האדמות. בגליל העליון הייתה התיישבות חקלאית מועטה, וכן התגוררה שם אוכלוסייה [[דרוזית]]. העיר [[צפת]] בגליל העליון נחשבת לאחת מ[[ארבע ערי הקודש]] ולכן תמיד משכה אליה אוכלוסייה דתית. מייחסים לצפת את מקור התפתחותה של תורת ה[[קבלה]]. עם קום המדינה, החלה התיישבות בגליל, הוקמו עיירות לעולים חדשים ובמשך השנים התבצעו מספר תוכניות ליישוב יהודים בגליל (לדוגמה מבצע סו"ס{{הערה|{{מעריב||"מיבצע סוס" – החל לדהור|19640824|43}}; {{דבר|יואל דר|זרעית – מושב שני במסגרת "מבצע סוס"|19670908|47}}.}}). ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הוקמו יישובים קהילתיים רבים בגליל במטרה לנסות ולשנות את ה[[דמוגרפיה]] של הגליל. תוכנית זו כונתה "[[תוכנית המצפים בגליל|יהוד הגליל]]", היות שאחוז אוכלוסיית המיעוטים ובמיוחד בגליל התחתון גבוה, דבר העלול לערער את שליטת ישראל בו, גם ב[[מסמך קניג]] מפורטים דרכים לייהוד הגליל וצמצום האוכלוסייה הערבית באזור. ב-2011, יצא השר לפיתוח הנגב והגליל [[סילבן שלום]] בקריאה "לייהד את הגליל".{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|נחנכה ישיבת ההסדר בעכו: "העיר תשאב יהודים"|4090763|4 ביולי 2011}}}} == גאוגרפיה == ===הגליל העליון=== {{הפניה לערך מורחב|הגליל העליון}} הגליל העליון משתרע על כ-800 קמ"ר. הוא מתאפיין בנוף הררי המכוסה בצמחייה רבה - בעיקר [[חורש ים-תיכוני]]. ההרים גבוהים ותלולים וביניהם עמקים עמוקים וצרים. באזור יש צורות נוף [[קרסט]]יות. הגליל העליון מגיע לגובה מרבי של 1208 מ' מעל פני הים ([[הר מירון]]).[[קובץ:Snow 0466.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[שלג]] ב[[מושב]] [[דלתון (מושב)|דלתון]] שב[[הגליל העליון|גליל העליון]]]] אקלים הגליל העליון הוא [[אקלים ים תיכוני]]. הקיץ חם ויבש והחורף גשום מאוד וקר. זהו החבל הגשום ביותר בארץ ישראל, וקר יחסית לשאר חלקי הארץ. ===הגליל התחתון=== {{הפניה לערך מורחב|הגליל התחתון}} האקלים בגליל התחתון הוא אקלים ים תיכוני אך כמות המשקעים באזור קטנה יותר. לעומת הגליל העליון, בגליל התחתון ההרים נמוכים ועגולים, ומכוסים ביערות אלונים, בצמחייה רבה וביניהם עמקים רחבים. רוב הרי הגליל התחתון עשויים [[אבן גיר|גיר]] רך, ורק המדרונות המזרחיים מכוסים [[בזלת]]. חלקים גדולים מהגליל התחתון משמשים שטח חקלאי.[[קובץ:Hartavor.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הר תבור]]]][[קובץ:נוף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכסי [[הגליל התחתון]] נשקפים מ[[עמק יזרעאל]]]] === רמת כורזים === {{הפניה לערך מורחב|רמת כורזים}} === עמק החולה === {{הפניה לערך מורחב|עמק החולה}} === עמק יזרעאל === {{הפניה לערך מורחב|עמק יזרעאל}} === עמק בית שאן === {{הפניה לערך מורחב|עמק בית שאן}} === עמק הירדן === {{הפניה לערך מורחב|עמק הירדן}} === ארץ כינרות === {{הפניה לערך מורחב|ארץ כינרות}} === הר הגלבוע === {{הפניה לערך מורחב|הר הגלבוע}} === הגליל המערבי === {{הפניה לערך מורחב|הגליל המערבי}} הגליל המערבי הוא כינוי רווח לאזור שכולל את החלק המערבי של הרי הגליל העליון, מישור חוף הגליל שממערב להם, וכן לרוב גם את צפון מערב הגליל התחתון. === אצבע הגליל === {{הפניה לערך מורחב|אצבע הגליל}} "אצבע הגליל" הוא כינוי לשטח ישראל הבולט צפונה אל תוך לבנון, אשר כולל את עמק החולה ואת הרי נפתלי של הגליל העליון.[[קובץ:GalileeRoshPina.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אפיק נחל ליד [[ראש פינה]]]] == אתרים == בגליל ישנם עשרות [[קברי צדיקים ביהדות|קברי צדיקים]], בעיקר מתקופת ה[[תנאים]], שהמרכזי שבהם הוא [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ובנו רבי אלעזר ב[[מירון (מושב)|מירון]], וציונו של התנא [[רבי מאיר]] ב[[טבריה]]. בבית הקברות העתיק ב[[צפת]] קבורים [[האר"י]] ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי [[יוסף קארו]], מחבר ה[[שולחן ערוך]]. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בתי כנסת]] מ[[תקופת התלמוד]]. ברחבי הגליל פזורים מגוון אתרי פולחן המזוהים עם דמויות מן המקרא. על-פי מיכאל ארליך, ייתכן שאתרים אלו מקורם באוכלוסייה היהודית בגליל שנותרה בארץ והתאסלמה ערב מסעות הצלב, אך שימרה את המסורות האלו גם לאחר שהמירה את דתה.<ref name=":52">{{Cite book|last=Ehrlich|first=Michael|url=http://worldcat.org/oclc/1302180905|title=The Islamization of the Holy Land, 634-1800|publisher=Arc Humanities Press|year=2022|isbn=978-1-64189-222-3|location=Leeds, UK|pages=3–4; 65–66|oclc=1302180905|quote=}}</ref>[[קובץ:Tiberias, Israël - 2008 (2465106286).jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר [[רבי עקיבא]] ב[[בית מעון]], [[טבריה|טבריה עילית]], על רקע [[הכנרת]]]] == דמוגרפיה == תושבי הגליל מתחלקים בין ארבע נפות <small>(הנתונים נכונים לשנת 2015, על פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]])</small>: *ב[[נפת צפת]] חיים כ-115,000 תושבים. *ב[[נפת עכו]] חיים כ-615,600 תושבים. *ב[[נפת כנרת]] חיים כ-112,100 תושבים. *ב[[נפת יזרעאל]] חיים כ-490,300 תושבים. ==ראו גם== *[[המשרד לפיתוח הגליל]] ==לקריאה נוספת== * * [[אבשלום שמואלי]], [[ארנון סופר]] ו[[נורית קליאוט]], (עורכים), '''ארצות הגליל''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1983 * [[צבי גל]], '''הגליל התחתון: גאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא''', הוצאת [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], 1990 * [[ישראל רוזנסון]], '''מקורות על מקומות''' הגליל התחתון, הוצאת משרד החינוך, התרבות והספורט, [[תשנ"ח]] * [[יוסי בוכמן]] ו[[עזריה אלון]], '''לטייל בגליל התחתון''', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993 * ציונה גרוסמרק, [[חיים גורן]], [[יאיר זלטנרייך]] ו[[מוסטפא עבאסי]] (עורכים), '''מחקרים חדשים של הגליל. ספר העשור לכנס מחקרי גליל''', תל חי וירושלים, המכללה האקדמית תל חי ו[[הוצאת כתר]], 2009 * ציונה גרוסמרק, חיים גורן, מוסטפא עבאסי, יאיר זלטנרייך וזאביק גרינברג (עורכים), '''מחקרים חדשים של הגליל.''' ספר שני, זיכרון יעקב, [[הוצאת איתי בחור]], 2016 ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=category:Galilee|שם ויקישיתוף=הגליל|ויקימסע=הגליל}} * {{קתדרה|עמיהוד ישראלי|לתולדות הזיתים והשמן בגליל ובבקעת בית הכרם בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט|15.7|15, אפריל 1980}} * {{קתדרה|[[אהרן אופנהיימר]]|היישוב היהודי בגליל בתקופת יבנה ומרד בר כוכבא|4.3|4, יולי 1977}} * {{הארץ|משה גלעד|ואז הגענו לשלולית עכורה בגליל: "זה מה שהפך אותנו לבני אדם"|1.5958969|31 במרץ 2018}} ;מפות * [https://web.archive.org/web/20160303180916/http://www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/pal/html/eng/MapViewer.html?URL=..%2F..%2Fimages%2Fpal0751-03%2Fpal0751-03_a.jpg&Title=Map%20of%20Western%20Palestine%20in%2026%20sheets%20from%20the%20surveys%20conducted%20for%20the%20Committee%20of%20the%20Palestine%20Exploration%20Fund מפה של הגליל המערבי] משנת [[1880]], [[הקרן לחקר ארץ ישראל]], באתר [[הספרייה הלאומית]] * {{קתדרה|דב גביש|מפת הגליל של משלחת המטה הכללי הצרפתי (1870)|61.5|61, ספטמבר 1991, עמ' 140-133}} * {{קתדרה|חיים גורן|מדידה ומיפוי חלוציים בגליל ובחורן: מפת מקורות הירדן, 1841, ומפת הלג'ה, 1838|96.2|96, יולי 2000, עמ' 111–123, 130}} * {{בריטניקה}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{אזורים בארץ ישראל}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:הגליל|*]] [[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים|גליל]]'