בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 46135 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'בן עדריאל' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 305662819 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => 'ipblock-exempt',
2 => 'patroller',
3 => '*',
4 => 'user',
5 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'ipblock-exempt',
4 => 'torunblocked',
5 => 'sfsblock-bypass',
6 => 'patrol',
7 => 'rollback',
8 => 'move-rootuserpages',
9 => 'createaccount',
10 => 'read',
11 => 'edit',
12 => 'createpage',
13 => 'createtalk',
14 => 'writeapi',
15 => 'viewmyprivateinfo',
16 => 'editmyprivateinfo',
17 => 'editmyoptions',
18 => 'abusefilter-log-detail',
19 => 'urlshortener-create-url',
20 => 'centralauth-merge',
21 => 'abusefilter-view',
22 => 'abusefilter-log',
23 => 'vipsscaler-test',
24 => 'flow-hide',
25 => 'flow-edit-title',
26 => 'upload',
27 => 'reupload-own',
28 => 'move-categorypages',
29 => 'minoredit',
30 => 'editmyusercss',
31 => 'editmyuserjson',
32 => 'editmyuserjs',
33 => 'sendemail',
34 => 'applychangetags',
35 => 'changetags',
36 => 'viewmywatchlist',
37 => 'editmywatchlist',
38 => 'spamblacklistlog',
39 => 'flow-lock',
40 => 'mwoauthmanagemygrants',
41 => 'reupload',
42 => 'move',
43 => 'collectionsaveasuserpage',
44 => 'collectionsaveascommunitypage',
45 => 'autoconfirmed',
46 => 'editsemiprotected',
47 => 'skipcaptcha',
48 => 'flow-edit-post',
49 => 'ipinfo',
50 => 'ipinfo-view-basic',
51 => 'transcode-reset',
52 => 'transcode-status',
53 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 47386 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 280942 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'אבטיח הפקועה' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'אבטיח הפקועה' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 548934799 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'הוספת [[קטגוריה:צמחי המקרא]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 19063328 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{מיון
|שם=אבטיח הפקועה
|תמונה=[[קובץ:Citrullus colocynthis 004.JPG|230px]]
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[דלועאים]]
|משפחה=[[דלועיים]]
|סוג=[[אבטיח (סוג)|אבטיח]]
|מין='''אבטיח הפקועה'''
|שם מדעי=Citrullus colocynthis
|עונת פריחה={{חודשים|3=1|4=1|5=1|6=1|7=1|מחלקה=""}}
}}
'''אֲבַטִּיחַ הַפַּקּוּעָה''' ([[שם מדעי]]: ''Citrullus Colocynthis''), הידוע גם בשם '''חַנְדַל''' (ב[[ערבית]]: حنظل), הוא [[צומח|צמח]] עשבוני רב-שנתי ממשפחת ה[[דלועים]] הצומח באזורי [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] ו[[מדבר]].
==תיאור הצמח==
ענפי אבטיח הפקועה משתרכים על האדמה, ואורכם עשוי להגיע עד למטר וחצי. עליו גדולים ומחולקים לאונות והם בעלי קנוקנות. צבע הפרחים הוא צהוב-לבן. פריחת האבטיח היא בחודשים [[מרץ]] עד [[יולי]]. [[פרי|פירותיו]] הם מעין אבטיחים המגיעים לגודל של עד 12 סנטימטרים. בניגוד לפירות ה[[אבטיח]] המתוקים, אבטיח הפקועה הוא [[טעם#מר|מר]] ולא [[צמחים אכילים|אכיל]]. עם זאת, הצמח הוא בעל ערך רפואי רב.
ב[[ארץ ישראל]] הצמח גדל בחולות עמק החוף, ב[[הנגב הצפוני|נגב הצפוני]] ובערוצי נחלים במדבר.
כמה מפרשני ימי הביניים זיהו את הצמח הקרוי בלשון הערבית "חנט'ל" עם "פקעת שדה" המופיעות במקרא בסיפור [[אלישע]] ו[[בני הנביאים]] ב[[ספר מלכים]]. החוקרים המודרניים נוטים לקבל זיהוי זה, ומכאן גם התקבל בימינו השם המדעי העברי לצמח זה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט אֹרֹת, וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה, וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ; וַיָּבֹא, וַיְפַלַּח אֶל-סִיר הַנָּזִיד--כִּי-לֹא יָדָעוּ. וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים, לֶאֱכוֹל; וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ, וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְלֹא יָכְלוּ, לֶאֱכֹל|מקור={{תנך|מלכים ב|ד|לט|מ}}}}
העלים הדומים לעלי צמח הגפן והפירות מזכירים אבטיח גרמו להם לחשוב שהוא אכיל. אולם, כשאכלוהו, נכחו לדעת כי הפרי מר מאוד.
==שימושי הצמח==
משתמשים בפרי כתרופה לכאבי [[בטן]], כחומר משלשל כנגד [[עצירות]] ולטיפול בתולעים בדרכי ה[[עיכול]]. כמו כן, הוא משמש כתרופה לנפיחות ב[[רגל]]יים, לכאבי פרקים, ל[[טחורים]], ל[[שיתוק]] זמני של אברי הגוף, לכאבי [[גב]], ל[[דלקת|דלקות]] [[עור]] ולכאבים בכל הגוף.
אבטיחים מיובשים שימשו ככלי קיבול לשמן למאור.
==אבטיח הפקועה לאורך התקופות==
זרעים של אבטיח הפקועה נמצאו בחפירות ארכאולוגיות ב[[נחל חמר]] שבדרום ים המלח, והם מתוארכים לאלף השביעי לפסה"נ לערך. ממצא זה מעיד על השימוש בו עוד קודם לתקופת הביות. ממצא בוטני- ארכאולוגי נוסף מימי בר כוכבא נמצא באזור יריחו.
מימי הביניים קיימות מספר עדויות לגידול צמח זה ולמסחר בו. פרטים על מועד גידולו ואופן גידולו מובאים בחיבור על עבודת האדמה שנכתב בספרד במאה התשיעית, ושימושו לצרכים רפואיים נזכר אצל רופאים שפעלו בארץ, דוגמת ר' דוד די סילוה הרופא.
השימוש הרפואי באבטיח הפקועה היה מקובל מאוד באירופה גם בעת החדשה, אולם רק מאמצע המאה התשע עשרה יש ראיות לכך שתושבי הארץ ניצלו צמח נדרש זה לצורכי מסחר. לפי דיווחו של סגן הקונסול הבריטי ביפו, בשנת 1862 ייצאו מנמל יפו לאנגליה ולאיטליה 4.5 טונות אבטיח פקועה בשווי 242 לירות שטרלינג. מקורם של האבטיחים היה באזור החולות של דרום הארץ. הפרי גדל בר ונאסף בכמויות גדולות בידי הבדווים וערביי הסביבה. בתחילה היה זה מסחר בהיקף קטן יחסית, אך הביקוש הרב באירופה משך אליו יזמים יהודים שגילו את הפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון באבטיח זה, הגדל בשפע בסביבות העיר עזה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה המסחר באבטיח במגמת ירידה, והוא הוחזק בעיקרו בידי סוחרים ערבים. נראה שבין שתי מלחמות העולם גווע מסחר זה לחלוטין ונדחק, כמו הרבה מוצרי תעשייה ורפואה קדומים, מפני תכשירים מודרניים וזולים יותר{{הערה|[[זהר עמר]] ועידית חזות, "אבטיח הפקועה בכלכלת העיר עזה בעת החדשה", '''קורות''', ט"ז (תשס"ג), ירושלים, עמ' קג- קיט.}}.
==לקריאה נוספת==
* [[מיכה לבנה]], '''לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל''', כרך א', עורך: [[עזריה אלון]], מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 {{ULI|003868427}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Citrullus colocynthis}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.starmed.co.il/HealingPlants/85 על אבטיח הפקועה ב-Starmed] - כיצד להשתמש באבטיח הפקועה כתרופה?
* [http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/0523.html השימוש בצמחים אצל הבדואים] באתר סנונית.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1838]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי הינריך שרדר]]
[[קטגוריה:דלועיים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: דלועיים]]
[[קטגוריה:צמחי מרפא]]
[[קטגוריה:פרחים צהובים בארץ ישראל]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{מיון
|שם=אבטיח הפקועה
|תמונה=[[קובץ:Citrullus colocynthis 004.JPG|230px]]
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[דלועאים]]
|משפחה=[[דלועיים]]
|סוג=[[אבטיח (סוג)|אבטיח]]
|מין='''אבטיח הפקועה'''
|שם מדעי=Citrullus colocynthis
|עונת פריחה={{חודשים|3=1|4=1|5=1|6=1|7=1|מחלקה=""}}
}}
'''אֲבַטִּיחַ הַפַּקּוּעָה''' ([[שם מדעי]]: ''Citrullus Colocynthis''), הידוע גם בשם '''חַנְדַל''' (ב[[ערבית]]: حنظل), הוא [[צומח|צמח]] עשבוני רב-שנתי ממשפחת ה[[דלועים]] הצומח באזורי [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] ו[[מדבר]].
==תיאור הצמח==
ענפי אבטיח הפקועה משתרכים על האדמה, ואורכם עשוי להגיע עד למטר וחצי. עליו גדולים ומחולקים לאונות והם בעלי קנוקנות. צבע הפרחים הוא צהוב-לבן. פריחת האבטיח היא בחודשים [[מרץ]] עד [[יולי]]. [[פרי|פירותיו]] הם מעין אבטיחים המגיעים לגודל של עד 12 סנטימטרים. בניגוד לפירות ה[[אבטיח]] המתוקים, אבטיח הפקועה הוא [[טעם#מר|מר]] ולא [[צמחים אכילים|אכיל]]. עם זאת, הצמח הוא בעל ערך רפואי רב.
ב[[ארץ ישראל]] הצמח גדל בחולות עמק החוף, ב[[הנגב הצפוני|נגב הצפוני]] ובערוצי נחלים במדבר.
כמה מפרשני ימי הביניים זיהו את הצמח הקרוי בלשון הערבית "חנט'ל" עם "פקעת שדה" המופיעות במקרא בסיפור [[אלישע]] ו[[בני הנביאים]] ב[[ספר מלכים]]. החוקרים המודרניים נוטים לקבל זיהוי זה, ומכאן גם התקבל בימינו השם המדעי העברי לצמח זה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט אֹרֹת, וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה, וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ; וַיָּבֹא, וַיְפַלַּח אֶל-סִיר הַנָּזִיד--כִּי-לֹא יָדָעוּ. וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים, לֶאֱכוֹל; וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ, וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְלֹא יָכְלוּ, לֶאֱכֹל|מקור={{תנך|מלכים ב|ד|לט|מ}}}}
העלים הדומים לעלי צמח הגפן והפירות מזכירים אבטיח גרמו להם לחשוב שהוא אכיל. אולם, כשאכלוהו, נכחו לדעת כי הפרי מר מאוד.
==שימושי הצמח==
משתמשים בפרי כתרופה לכאבי [[בטן]], כחומר משלשל כנגד [[עצירות]] ולטיפול בתולעים בדרכי ה[[עיכול]]. כמו כן, הוא משמש כתרופה לנפיחות ב[[רגל]]יים, לכאבי פרקים, ל[[טחורים]], ל[[שיתוק]] זמני של אברי הגוף, לכאבי [[גב]], ל[[דלקת|דלקות]] [[עור]] ולכאבים בכל הגוף.
אבטיחים מיובשים שימשו ככלי קיבול לשמן למאור.
==אבטיח הפקועה לאורך התקופות==
זרעים של אבטיח הפקועה נמצאו בחפירות ארכאולוגיות ב[[נחל חמר]] שבדרום ים המלח, והם מתוארכים לאלף השביעי לפסה"נ לערך. ממצא זה מעיד על השימוש בו עוד קודם לתקופת הביות. ממצא בוטני- ארכאולוגי נוסף מימי בר כוכבא נמצא באזור יריחו.
מימי הביניים קיימות מספר עדויות לגידול צמח זה ולמסחר בו. פרטים על מועד גידולו ואופן גידולו מובאים בחיבור על עבודת האדמה שנכתב בספרד במאה התשיעית, ושימושו לצרכים רפואיים נזכר אצל רופאים שפעלו בארץ, דוגמת ר' דוד די סילוה הרופא.
השימוש הרפואי באבטיח הפקועה היה מקובל מאוד באירופה גם בעת החדשה, אולם רק מאמצע המאה התשע עשרה יש ראיות לכך שתושבי הארץ ניצלו צמח נדרש זה לצורכי מסחר. לפי דיווחו של סגן הקונסול הבריטי ביפו, בשנת 1862 ייצאו מנמל יפו לאנגליה ולאיטליה 4.5 טונות אבטיח פקועה בשווי 242 לירות שטרלינג. מקורם של האבטיחים היה באזור החולות של דרום הארץ. הפרי גדל בר ונאסף בכמויות גדולות בידי הבדווים וערביי הסביבה. בתחילה היה זה מסחר בהיקף קטן יחסית, אך הביקוש הרב באירופה משך אליו יזמים יהודים שגילו את הפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון באבטיח זה, הגדל בשפע בסביבות העיר עזה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה המסחר באבטיח במגמת ירידה, והוא הוחזק בעיקרו בידי סוחרים ערבים. נראה שבין שתי מלחמות העולם גווע מסחר זה לחלוטין ונדחק, כמו הרבה מוצרי תעשייה ורפואה קדומים, מפני תכשירים מודרניים וזולים יותר{{הערה|[[זהר עמר]] ועידית חזות, "אבטיח הפקועה בכלכלת העיר עזה בעת החדשה", '''קורות''', ט"ז (תשס"ג), ירושלים, עמ' קג- קיט.}}.
==לקריאה נוספת==
* [[מיכה לבנה]], '''לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל''', כרך א', עורך: [[עזריה אלון]], מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 {{ULI|003868427}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Citrullus colocynthis}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.starmed.co.il/HealingPlants/85 על אבטיח הפקועה ב-Starmed] - כיצד להשתמש באבטיח הפקועה כתרופה?
* [http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/0523.html השימוש בצמחים אצל הבדואים] באתר סנונית.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1838]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי הינריך שרדר]]
[[קטגוריה:דלועיים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: דלועיים]]
[[קטגוריה:צמחי מרפא]]
[[קטגוריה:פרחים צהובים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:צמחי המקרא]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -59,2 +59,3 @@
[[קטגוריה:צמחי מרפא]]
[[קטגוריה:פרחים צהובים בארץ ישראל]]
+[[קטגוריה:צמחי המקרא]]
' |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 6994 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '[[קטגוריה:צמחי המקרא]]'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q913609?uselang=he',
1 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003868427&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%90%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97+%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%A2%D7%94%22&utm_content=ULI',
2 => 'http://www.itis.gov/servlet/SingleRpt/SingleRpt?search_topic=TSN&search_value=501571',
3 => 'https://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=252529',
4 => 'http://www.arkive.org/citrullus-colocynthis',
5 => 'http://eol.org/pages/488253',
6 => 'http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=715',
7 => 'http://flora.org.il/plants/CITCOL',
8 => 'http://www.tropicos.org/Name/9200449',
9 => 'http://www.gbif.org/species/2874622',
10 => 'http://www.theplantlist.org/tpl1.1/record/kew-2723897',
11 => 'http://www.ipni.org/ipni/idPlantNameSearch.do?id=291930-1',
12 => 'https://www.britannica.com/plant/colocynth',
13 => 'http://www.starmed.co.il/HealingPlants/85',
14 => 'http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/0523.html',
15 => 'https://d-nb.info/gnd/7737470-8'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.starmed.co.il/HealingPlants/85',
1 => 'http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/0523.html',
2 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q913609?uselang=he',
3 => 'https://d-nb.info/gnd/7737470-8',
4 => 'http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=ULI_Main003868427&context=L&vid=ULI&lang=iw_IL&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%90%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97+%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%A2%D7%94%22&utm_content=ULI',
5 => 'http://www.itis.gov/servlet/SingleRpt/SingleRpt?search_topic=TSN&search_value=501571',
6 => 'https://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=252529',
7 => 'http://www.arkive.org/citrullus-colocynthis',
8 => 'http://eol.org/pages/488253',
9 => 'http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=715',
10 => 'http://flora.org.il/plants/CITCOL',
11 => 'http://www.tropicos.org/Name/9200449',
12 => 'http://www.gbif.org/species/2874622',
13 => 'http://www.theplantlist.org/tpl1.1/record/kew-2723897',
14 => 'http://www.ipni.org/ipni/idPlantNameSearch.do?id=291930-1',
15 => 'https://www.britannica.com/plant/colocynth'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{מיון
|שם=אבטיח הפקועה
|תמונה=[[קובץ:Citrullus colocynthis 004.JPG|230px]]
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[דלועאים]]
|משפחה=[[דלועיים]]
|סוג=[[אבטיח (סוג)|אבטיח]]
|מין='''אבטיח הפקועה'''
|שם מדעי=Citrullus colocynthis
|עונת פריחה={{חודשים|3=1|4=1|5=1|6=1|7=1|מחלקה=""}}
}}
'''אֲבַטִּיחַ הַפַּקּוּעָה''' ([[שם מדעי]]: ''Citrullus Colocynthis''), הידוע גם בשם '''חַנְדַל''' (ב[[ערבית]]: حنظل), הוא [[צומח|צמח]] עשבוני רב-שנתי ממשפחת ה[[דלועים]] הצומח באזורי [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] ו[[מדבר]].
==תיאור הצמח==
ענפי אבטיח הפקועה משתרכים על האדמה, ואורכם עשוי להגיע עד למטר וחצי. עליו גדולים ומחולקים לאונות והם בעלי קנוקנות. צבע הפרחים הוא צהוב-לבן. פריחת האבטיח היא בחודשים [[מרץ]] עד [[יולי]]. [[פרי|פירותיו]] הם מעין אבטיחים המגיעים לגודל של עד 12 סנטימטרים. בניגוד לפירות ה[[אבטיח]] המתוקים, אבטיח הפקועה הוא [[טעם#מר|מר]] ולא [[צמחים אכילים|אכיל]]. עם זאת, הצמח הוא בעל ערך רפואי רב.
ב[[ארץ ישראל]] הצמח גדל בחולות עמק החוף, ב[[הנגב הצפוני|נגב הצפוני]] ובערוצי נחלים במדבר.
כמה מפרשני ימי הביניים זיהו את הצמח הקרוי בלשון הערבית "חנט'ל" עם "פקעת שדה" המופיעות במקרא בסיפור [[אלישע]] ו[[בני הנביאים]] ב[[ספר מלכים]]. החוקרים המודרניים נוטים לקבל זיהוי זה, ומכאן גם התקבל בימינו השם המדעי העברי לצמח זה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט אֹרֹת, וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה, וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ; וַיָּבֹא, וַיְפַלַּח אֶל-סִיר הַנָּזִיד--כִּי-לֹא יָדָעוּ. וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים, לֶאֱכוֹל; וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ, וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְלֹא יָכְלוּ, לֶאֱכֹל|מקור={{תנך|מלכים ב|ד|לט|מ}}}}
העלים הדומים לעלי צמח הגפן והפירות מזכירים אבטיח גרמו להם לחשוב שהוא אכיל. אולם, כשאכלוהו, נכחו לדעת כי הפרי מר מאוד.
==שימושי הצמח==
משתמשים בפרי כתרופה לכאבי [[בטן]], כחומר משלשל כנגד [[עצירות]] ולטיפול בתולעים בדרכי ה[[עיכול]]. כמו כן, הוא משמש כתרופה לנפיחות ב[[רגל]]יים, לכאבי פרקים, ל[[טחורים]], ל[[שיתוק]] זמני של אברי הגוף, לכאבי [[גב]], ל[[דלקת|דלקות]] [[עור]] ולכאבים בכל הגוף.
אבטיחים מיובשים שימשו ככלי קיבול לשמן למאור.
==אבטיח הפקועה לאורך התקופות==
זרעים של אבטיח הפקועה נמצאו בחפירות ארכאולוגיות ב[[נחל חמר]] שבדרום ים המלח, והם מתוארכים לאלף השביעי לפסה"נ לערך. ממצא זה מעיד על השימוש בו עוד קודם לתקופת הביות. ממצא בוטני- ארכאולוגי נוסף מימי בר כוכבא נמצא באזור יריחו.
מימי הביניים קיימות מספר עדויות לגידול צמח זה ולמסחר בו. פרטים על מועד גידולו ואופן גידולו מובאים בחיבור על עבודת האדמה שנכתב בספרד במאה התשיעית, ושימושו לצרכים רפואיים נזכר אצל רופאים שפעלו בארץ, דוגמת ר' דוד די סילוה הרופא.
השימוש הרפואי באבטיח הפקועה היה מקובל מאוד באירופה גם בעת החדשה, אולם רק מאמצע המאה התשע עשרה יש ראיות לכך שתושבי הארץ ניצלו צמח נדרש זה לצורכי מסחר. לפי דיווחו של סגן הקונסול הבריטי ביפו, בשנת 1862 ייצאו מנמל יפו לאנגליה ולאיטליה 4.5 טונות אבטיח פקועה בשווי 242 לירות שטרלינג. מקורם של האבטיחים היה באזור החולות של דרום הארץ. הפרי גדל בר ונאסף בכמויות גדולות בידי הבדווים וערביי הסביבה. בתחילה היה זה מסחר בהיקף קטן יחסית, אך הביקוש הרב באירופה משך אליו יזמים יהודים שגילו את הפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון באבטיח זה, הגדל בשפע בסביבות העיר עזה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה המסחר באבטיח במגמת ירידה, והוא הוחזק בעיקרו בידי סוחרים ערבים. נראה שבין שתי מלחמות העולם גווע מסחר זה לחלוטין ונדחק, כמו הרבה מוצרי תעשייה ורפואה קדומים, מפני תכשירים מודרניים וזולים יותר{{הערה|[[זהר עמר]] ועידית חזות, "אבטיח הפקועה בכלכלת העיר עזה בעת החדשה", '''קורות''', ט"ז (תשס"ג), ירושלים, עמ' קג- קיט.}}.
==לקריאה נוספת==
* [[מיכה לבנה]], '''לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל''', כרך א', עורך: [[עזריה אלון]], מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 {{ULI|003868427}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Citrullus colocynthis}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.starmed.co.il/HealingPlants/85 על אבטיח הפקועה ב-Starmed] - כיצד להשתמש באבטיח הפקועה כתרופה?
* [http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/0523.html השימוש בצמחים אצל הבדואים] באתר סנונית.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1838]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי הינריך שרדר]]
[[קטגוריה:דלועיים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: דלועיים]]
[[קטגוריה:צמחי מרפא]]
[[קטגוריה:פרחים צהובים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:צמחי המקרא]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1714548897' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |