בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 46131 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'בן עדריאל' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 305661647 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => 'ipblock-exempt',
2 => 'patroller',
3 => '*',
4 => 'user',
5 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'ipblock-exempt',
4 => 'torunblocked',
5 => 'sfsblock-bypass',
6 => 'patrol',
7 => 'rollback',
8 => 'move-rootuserpages',
9 => 'createaccount',
10 => 'read',
11 => 'edit',
12 => 'createpage',
13 => 'createtalk',
14 => 'writeapi',
15 => 'viewmyprivateinfo',
16 => 'editmyprivateinfo',
17 => 'editmyoptions',
18 => 'abusefilter-log-detail',
19 => 'urlshortener-create-url',
20 => 'centralauth-merge',
21 => 'abusefilter-view',
22 => 'abusefilter-log',
23 => 'vipsscaler-test',
24 => 'flow-hide',
25 => 'flow-edit-title',
26 => 'upload',
27 => 'reupload-own',
28 => 'move-categorypages',
29 => 'minoredit',
30 => 'editmyusercss',
31 => 'editmyuserjson',
32 => 'editmyuserjs',
33 => 'sendemail',
34 => 'applychangetags',
35 => 'changetags',
36 => 'viewmywatchlist',
37 => 'editmywatchlist',
38 => 'spamblacklistlog',
39 => 'flow-lock',
40 => 'mwoauthmanagemygrants',
41 => 'reupload',
42 => 'move',
43 => 'collectionsaveasuserpage',
44 => 'collectionsaveascommunitypage',
45 => 'autoconfirmed',
46 => 'editsemiprotected',
47 => 'skipcaptcha',
48 => 'flow-edit-post',
49 => 'ipinfo',
50 => 'ipinfo-view-basic',
51 => 'transcode-reset',
52 => 'transcode-status',
53 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 47382 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 543071 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'כמון' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'כמון' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 501562993 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'הוספת [[קטגוריה:צמחי המקרא]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 28991196 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{פירוש נוסף}}
{{מיון
|שם=כמון
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[סוככאים]]
|משפחה=[[סוככיים]]
|סוג=[[Cuminum]]
|מין=כמון
|שם מדעי=Cuminum cyminum
}}
[[קובץ:Sa cumin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זרעי הכמון]]
'''כַּמּוֹן''' ([[שם מדעי]]: ''Cuminum cyminum'', בלשון הדיבור מבוטא גם '''כַּמּוּן''') הוא [[צמח תבלין]] [[חד-שנתי]] ממשפחת ה[[סוככיים]]. תפוצתו הטבעית ממזרח [[הים התיכון]] ועד מזרח [[הודו]], אך לפי מקורות שונים מקורו ב[[סרי לנקה]], [[פקיסטן]], [[סוריה]] ו[[טורקיה]]. פירות הצמח משמשים להפקת תבלין הכמון (בכל פרי יש זרע אחד).
==תיאור==
הכמון צומח עד לגובה של 30–50 ס"מ, דומה בצורתו לצמח ה[[כרוויה תרבותית|קימל]] ועליו גזורים או מנוצים. הפרחים הם קטנים ולבנים או ורודים.
הפירות הם דו-זרעונים בצורת סהר וגודלם כ-2 מילימטר.
צמח הכמון צומח במקומות חמים ובשמש מלאה, בקרקע חולית ומנוקזת היטב.
==היסטוריה==
כמון היה בשימוש כבר בימי קדם והעדויות לתירבותו במצרים, בהודו ובסין הן בנות למעלה מאלף שנים. באתר הארכאולוגי תל א' דר שבסוריה נמצאו זרעי כמון המתוארכים ל[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף השני לפני הספירה]]{{הערה|1=Zohary, Daniel; Hopf, Maria; Weiss, Ehud (2012). Domestication of Plants in the Old World: The Origin and Spread of Domesticated Plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin. Fourth edition. Oxford University Press, p. 206}}. בתחילה גידלו כמון ב[[ממלכת פרס|פרס]] ובאזור הים תיכוני. באופן היסטורי הייתה פרס הספק הראשי של כמון. בתנ"ך (ספר [[ישעיה]], פרק כ"ח, פסוק כ"ז) נזכר הצמח כתבלין ללחם וגם כמנחת מעשר לכוהנים.
הכמון מילא תפקיד חשוב לא רק כתבלין אלא גם ברפואה.{{הערה|1=[[מסכת שבת]], פרק תשעה־עשר, מִשנה שְׁנִיָּה ("עושין כל צָרְכי מילה... ונותנין... וכמון").}}
ב[[מצרים העתיקה]] וב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] הוא היה פופולרי הן כמקור לתיבול מיני [[מזון|מאכלים]] והן כ[[הרבליזם|צמח מרפא]] לטיפול במחלות [[לב האדם|לב]]. במצרים השתמשו בו גם כמרכיב בחניטת המומיות וביוון ורומא נהגו להחזיקו בקערת תיבול על שולחן הסעודה בדומה לפלפל השחור כיום. לעיתים שימש הכמון כתחליף זול לפלפל השחור.
באירופה היה הכמון תבלין נפוץ ב[[ימי הביניים]], ובנוסף הוא היווה גם סמל לנאמנות ולאהבה. בני זוג נהגו להחזיק את הצמח בידיהם בעת נישואיהם כי האמינו שזו ערובה לחיי נישואים ארוכים ומאושרים. חיילים נהגו לקחת איתם לקרב כיכר [[לחם]] כמון שהוכנה על ידי רעייתם כסמל לאהבתה. לאחר [[ימי הביניים]] ירדו חשיבותו ומידת השימוש בו באירופה.
מקור השם כמון בשפות אירופיות הוא ב[[ערבית]] ולכן משערים שהערבים הם אלו שהכניסו את הצמח למדינות אירופה. במקורות ערביים מצוין שהשימוש בכמון בשילוב עם דבש ופלפל מעורר את החשק המיני.
ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] הביאו עמם את הכמון ליבשת [[אמריקה]].
==ההרכב הכימי==
המרכיב העיקרי ב[[שמן אתרי|שמן האתרי]] של הכמון הוא [[קומינל]]{{אנ|Cuminaldehyde}}. הריח האופייני מתקבל בשילוב עם מרכיבים [[אלדהיד]]יים נוספים. הכמון מכיל כמות גדולה יחסית של ברזל.
לעיתים נעשה שימוש במוצרי מזון בקומינל שיוצר במעבדה באופן סינתטי.
בכמון נעשה גם שימוש בתעשיית מוצרי הריח.
==כמון כגידול חקלאי==
כיום המגדלות העיקריות של כמון הן [[הודו]], [[איראן]], [[פקיסטן]], [[סרי לנקה]] ו[[סוריה]]. מדינות נוספות המגדלות כמון הן [[טורקיה]], [[אוזבקיסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[מרוקו]], [[מצרים]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[מקסיקו]] ו[[צ'ילה]].
הכמון כצמח תרבות צריך קיץ ארוך של כשלושה עד ארבעה חודשים עם [[טמפרטורה|טמפרטורת]] יום של 30 מעלות בממוצע. הפירות נאספים לרוב באופן ידני בגלל שהצמחים רכים וקטנים וקשה לקצור אותם באופן ממוכן. שלושה סוגי [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] עיקריים קיימים בשוק האיראני, ההודי והמזרח תיכוני. הזרעים שונים בצבעם, בטעמם ובכמות השמן האתרי שהם מכילים.
==שימושים כתבלין==
לכמון טעם ייחודי ואינטנסיבי הנובע בעיקר מהשמן האתרי קומינל (cuminaldehyde). הוא ממלא תפקיד חשוב בבישול המזרח-תיכוני, הטורקי, ההודי, התימני, הפרסי, הסיני, הברזילאי והמקסיקני. הכמון הוא מרכיב בולט ב[[פלאפל]] וב[[חומוס]].
ב[[בולגריה]] וב[[טורקיה]] משתמשים בכמון לתיבול בשר לגריל, לתיבול [[פסטרמה]] וגם לתערובת בשר ל[[נקניק]]ים. הכמון משמש כמרכיב בסיסי ב[[תערובת תבלינים|תערובות התבלינים]] ההודיות, ה[[מסאלה (תבלין)|מסאלה]] ובתערובת התבלינים התימנית, ה[[חוויאג']]. ב[[הולנד]] וב[[פלנדריה]], גבינת הכמון היא [[מעדן]] ידוע. גם תערובת התבלינים ל[[צ'ילי קון קרנה]] מכילה כמות רבה של כמון.
לעיתים מערבבים את אבקת הכמון עם אבקת קימל.
==שימושים רפואיים==
כיום משמש הכמון בעיקר כתבלין, אך ישנם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית. באופן מסורתי השתמשו בפירות שנקלו והורתחו להקלה על כאבי בטן והאצת פעילות העיכול (הכמון מאיץ הפרשת אנזימי לבלב הדרושים לעיכול טוב). בעבר הוסיפו כמון לחלב חם כהקלה על הצטננות והגישו תה כמון לזירוז בוא הצירים לנשים הרות. ברפואה העממית הפרסית השתמשו בכמון נגד כאבי שיניים.
השמן האתרי המופק מפירות הכמון הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות.
==כמון שחור==
קיימים שני מיני צמחים המכונים כמון שחור שאינם קשורים למין הכמון:
* Nigella sativa - ה[[קצח תרבותי|קצח התרבותי]], ממשפחת ה[[נוריתיים]], מכונה גם קימל שחור. הוא גדל בר באזור הים-תיכוני וזרעיו משמשים לתיבול.
* [[Bunium persicum]]{{אנ|Elwendia persica}}- גם הוא ממשפחת הסוככיים.
==הכמון במקורות היהדות==
הצמח נזכר שלוש פעמים ב[[ספר ישעיהו]] ביחד עם ה'קצח' כצמח שנזרע ב'זריקה' והוא נדוש בשבט, ולא באופן עגלה (ישעיה כח כה-כז). הכמון מזוהה חד משמעית בכל התרגומים והפירושים. שמו השמי השתמר גם ביוונית ולטינית. גם הזיקה לקצח אינה מקרית: זרעיהם שימשו כתבלין והקצח כונה בשפות שונות "כמון שחור". הכמון נזכר בשם זה בספרות חז"ל ובמקורות הערבים, ושימושו זהה גם בימינו{{הערה|1=[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים, תשע"ב, עמ' 97}}.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Cuminum cyminum|שם ויקישיתוף=כמון}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [https://web.archive.org/web/20080601224134/http://www.herbalmedicine.co.il/plants/cuminum_cyminum_l.html מידע מפורט על הכמון]
* [https://web.archive.org/web/20080522143304/http://www.ayurveda.org.il/Herbs/cumin.html שימושים רפואיים] באתר איור-ודה
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:סוככיים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{פירוש נוסף}}
{{מיון
|שם=כמון
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[סוככאים]]
|משפחה=[[סוככיים]]
|סוג=[[Cuminum]]
|מין=כמון
|שם מדעי=Cuminum cyminum
}}
[[קובץ:Sa cumin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זרעי הכמון]]
'''כַּמּוֹן''' ([[שם מדעי]]: ''Cuminum cyminum'', בלשון הדיבור מבוטא גם '''כַּמּוּן''') הוא [[צמח תבלין]] [[חד-שנתי]] ממשפחת ה[[סוככיים]]. תפוצתו הטבעית ממזרח [[הים התיכון]] ועד מזרח [[הודו]], אך לפי מקורות שונים מקורו ב[[סרי לנקה]], [[פקיסטן]], [[סוריה]] ו[[טורקיה]]. פירות הצמח משמשים להפקת תבלין הכמון (בכל פרי יש זרע אחד).
==תיאור==
הכמון צומח עד לגובה של 30–50 ס"מ, דומה בצורתו לצמח ה[[כרוויה תרבותית|קימל]] ועליו גזורים או מנוצים. הפרחים הם קטנים ולבנים או ורודים.
הפירות הם דו-זרעונים בצורת סהר וגודלם כ-2 מילימטר.
צמח הכמון צומח במקומות חמים ובשמש מלאה, בקרקע חולית ומנוקזת היטב.
==היסטוריה==
כמון היה בשימוש כבר בימי קדם והעדויות לתירבותו במצרים, בהודו ובסין הן בנות למעלה מאלף שנים. באתר הארכאולוגי תל א' דר שבסוריה נמצאו זרעי כמון המתוארכים ל[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף השני לפני הספירה]]{{הערה|1=Zohary, Daniel; Hopf, Maria; Weiss, Ehud (2012). Domestication of Plants in the Old World: The Origin and Spread of Domesticated Plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin. Fourth edition. Oxford University Press, p. 206}}. בתחילה גידלו כמון ב[[ממלכת פרס|פרס]] ובאזור הים תיכוני. באופן היסטורי הייתה פרס הספק הראשי של כמון. בתנ"ך (ספר [[ישעיה]], פרק כ"ח, פסוק כ"ז) נזכר הצמח כתבלין ללחם וגם כמנחת מעשר לכוהנים.
הכמון מילא תפקיד חשוב לא רק כתבלין אלא גם ברפואה.{{הערה|1=[[מסכת שבת]], פרק תשעה־עשר, מִשנה שְׁנִיָּה ("עושין כל צָרְכי מילה... ונותנין... וכמון").}}
ב[[מצרים העתיקה]] וב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] הוא היה פופולרי הן כמקור לתיבול מיני [[מזון|מאכלים]] והן כ[[הרבליזם|צמח מרפא]] לטיפול במחלות [[לב האדם|לב]]. במצרים השתמשו בו גם כמרכיב בחניטת המומיות וביוון ורומא נהגו להחזיקו בקערת תיבול על שולחן הסעודה בדומה לפלפל השחור כיום. לעיתים שימש הכמון כתחליף זול לפלפל השחור.
באירופה היה הכמון תבלין נפוץ ב[[ימי הביניים]], ובנוסף הוא היווה גם סמל לנאמנות ולאהבה. בני זוג נהגו להחזיק את הצמח בידיהם בעת נישואיהם כי האמינו שזו ערובה לחיי נישואים ארוכים ומאושרים. חיילים נהגו לקחת איתם לקרב כיכר [[לחם]] כמון שהוכנה על ידי רעייתם כסמל לאהבתה. לאחר [[ימי הביניים]] ירדו חשיבותו ומידת השימוש בו באירופה.
מקור השם כמון בשפות אירופיות הוא ב[[ערבית]] ולכן משערים שהערבים הם אלו שהכניסו את הצמח למדינות אירופה. במקורות ערביים מצוין שהשימוש בכמון בשילוב עם דבש ופלפל מעורר את החשק המיני.
ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] הביאו עמם את הכמון ליבשת [[אמריקה]].
==ההרכב הכימי==
המרכיב העיקרי ב[[שמן אתרי|שמן האתרי]] של הכמון הוא [[קומינל]]{{אנ|Cuminaldehyde}}. הריח האופייני מתקבל בשילוב עם מרכיבים [[אלדהיד]]יים נוספים. הכמון מכיל כמות גדולה יחסית של ברזל.
לעיתים נעשה שימוש במוצרי מזון בקומינל שיוצר במעבדה באופן סינתטי.
בכמון נעשה גם שימוש בתעשיית מוצרי הריח.
==כמון כגידול חקלאי==
כיום המגדלות העיקריות של כמון הן [[הודו]], [[איראן]], [[פקיסטן]], [[סרי לנקה]] ו[[סוריה]]. מדינות נוספות המגדלות כמון הן [[טורקיה]], [[אוזבקיסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[מרוקו]], [[מצרים]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[מקסיקו]] ו[[צ'ילה]].
הכמון כצמח תרבות צריך קיץ ארוך של כשלושה עד ארבעה חודשים עם [[טמפרטורה|טמפרטורת]] יום של 30 מעלות בממוצע. הפירות נאספים לרוב באופן ידני בגלל שהצמחים רכים וקטנים וקשה לקצור אותם באופן ממוכן. שלושה סוגי [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] עיקריים קיימים בשוק האיראני, ההודי והמזרח תיכוני. הזרעים שונים בצבעם, בטעמם ובכמות השמן האתרי שהם מכילים.
==שימושים כתבלין==
לכמון טעם ייחודי ואינטנסיבי הנובע בעיקר מהשמן האתרי קומינל (cuminaldehyde). הוא ממלא תפקיד חשוב בבישול המזרח-תיכוני, הטורקי, ההודי, התימני, הפרסי, הסיני, הברזילאי והמקסיקני. הכמון הוא מרכיב בולט ב[[פלאפל]] וב[[חומוס]].
ב[[בולגריה]] וב[[טורקיה]] משתמשים בכמון לתיבול בשר לגריל, לתיבול [[פסטרמה]] וגם לתערובת בשר ל[[נקניק]]ים. הכמון משמש כמרכיב בסיסי ב[[תערובת תבלינים|תערובות התבלינים]] ההודיות, ה[[מסאלה (תבלין)|מסאלה]] ובתערובת התבלינים התימנית, ה[[חוויאג']]. ב[[הולנד]] וב[[פלנדריה]], גבינת הכמון היא [[מעדן]] ידוע. גם תערובת התבלינים ל[[צ'ילי קון קרנה]] מכילה כמות רבה של כמון.
לעיתים מערבבים את אבקת הכמון עם אבקת קימל.
==שימושים רפואיים==
כיום משמש הכמון בעיקר כתבלין, אך ישנם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית. באופן מסורתי השתמשו בפירות שנקלו והורתחו להקלה על כאבי בטן והאצת פעילות העיכול (הכמון מאיץ הפרשת אנזימי לבלב הדרושים לעיכול טוב). בעבר הוסיפו כמון לחלב חם כהקלה על הצטננות והגישו תה כמון לזירוז בוא הצירים לנשים הרות. ברפואה העממית הפרסית השתמשו בכמון נגד כאבי שיניים.
השמן האתרי המופק מפירות הכמון הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות.
==כמון שחור==
קיימים שני מיני צמחים המכונים כמון שחור שאינם קשורים למין הכמון:
* Nigella sativa - ה[[קצח תרבותי|קצח התרבותי]], ממשפחת ה[[נוריתיים]], מכונה גם קימל שחור. הוא גדל בר באזור הים-תיכוני וזרעיו משמשים לתיבול.
* [[Bunium persicum]]{{אנ|Elwendia persica}}- גם הוא ממשפחת הסוככיים.
==הכמון במקורות היהדות==
הצמח נזכר שלוש פעמים ב[[ספר ישעיהו]] ביחד עם ה'קצח' כצמח שנזרע ב'זריקה' והוא נדוש בשבט, ולא באופן עגלה (ישעיה כח כה-כז). הכמון מזוהה חד משמעית בכל התרגומים והפירושים. שמו השמי השתמר גם ביוונית ולטינית. גם הזיקה לקצח אינה מקרית: זרעיהם שימשו כתבלין והקצח כונה בשפות שונות "כמון שחור". הכמון נזכר בשם זה בספרות חז"ל ובמקורות הערבים, ושימושו זהה גם בימינו{{הערה|1=[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים, תשע"ב, עמ' 97}}.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Cuminum cyminum|שם ויקישיתוף=כמון}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [https://web.archive.org/web/20080601224134/http://www.herbalmedicine.co.il/plants/cuminum_cyminum_l.html מידע מפורט על הכמון]
* [https://web.archive.org/web/20080522143304/http://www.ayurveda.org.il/Herbs/cumin.html שימושים רפואיים] באתר איור-ודה
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:סוככיים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]
[[קטגוריה:צמחי המקרא]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -78,2 +78,3 @@
[[קטגוריה:תבלינים]]
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]
+[[קטגוריה:צמחי המקרא]]
' |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 9492 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => '[[קטגוריה:צמחי המקרא]]'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'http://www.itis.gov/servlet/SingleRpt/SingleRpt?search_topic=TSN&search_value=501839',
1 => 'https://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=52462',
2 => 'http://eol.org/pages/488085',
3 => 'http://www.tropicos.org/Name/1700068',
4 => 'http://www.gbif.org/species/3034775',
5 => 'http://www.theplantlist.org/tpl1.1/record/kew-2747364',
6 => 'http://www.ipni.org/ipni/idPlantNameSearch.do?id=840882-1',
7 => 'https://www.britannica.com/plant/cumin',
8 => 'https://web.archive.org/web/20080601224134/http://www.herbalmedicine.co.il/plants/cuminum_cyminum_l.html',
9 => 'https://web.archive.org/web/20080522143304/http://www.ayurveda.org.il/Herbs/cumin.html'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'https://web.archive.org/web/20080522143304/http://www.ayurveda.org.il/Herbs/cumin.html',
1 => 'https://web.archive.org/web/20080601224134/http://www.herbalmedicine.co.il/plants/cuminum_cyminum_l.html',
2 => 'http://www.itis.gov/servlet/SingleRpt/SingleRpt?search_topic=TSN&search_value=501839',
3 => 'https://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=52462',
4 => 'http://eol.org/pages/488085',
5 => 'http://www.tropicos.org/Name/1700068',
6 => 'http://www.gbif.org/species/3034775',
7 => 'http://www.theplantlist.org/tpl1.1/record/kew-2747364',
8 => 'http://www.ipni.org/ipni/idPlantNameSearch.do?id=840882-1',
9 => 'https://www.britannica.com/plant/cumin'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{פירוש נוסף}}
{{מיון
|שם=כמון
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[סוככאים]]
|משפחה=[[סוככיים]]
|סוג=[[Cuminum]]
|מין=כמון
|שם מדעי=Cuminum cyminum
}}
[[קובץ:Sa cumin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זרעי הכמון]]
'''כַּמּוֹן''' ([[שם מדעי]]: ''Cuminum cyminum'', בלשון הדיבור מבוטא גם '''כַּמּוּן''') הוא [[צמח תבלין]] [[חד-שנתי]] ממשפחת ה[[סוככיים]]. תפוצתו הטבעית ממזרח [[הים התיכון]] ועד מזרח [[הודו]], אך לפי מקורות שונים מקורו ב[[סרי לנקה]], [[פקיסטן]], [[סוריה]] ו[[טורקיה]]. פירות הצמח משמשים להפקת תבלין הכמון (בכל פרי יש זרע אחד).
==תיאור==
הכמון צומח עד לגובה של 30–50 ס"מ, דומה בצורתו לצמח ה[[כרוויה תרבותית|קימל]] ועליו גזורים או מנוצים. הפרחים הם קטנים ולבנים או ורודים.
הפירות הם דו-זרעונים בצורת סהר וגודלם כ-2 מילימטר.
צמח הכמון צומח במקומות חמים ובשמש מלאה, בקרקע חולית ומנוקזת היטב.
==היסטוריה==
כמון היה בשימוש כבר בימי קדם והעדויות לתירבותו במצרים, בהודו ובסין הן בנות למעלה מאלף שנים. באתר הארכאולוגי תל א' דר שבסוריה נמצאו זרעי כמון המתוארכים ל[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף השני לפני הספירה]]{{הערה|1=Zohary, Daniel; Hopf, Maria; Weiss, Ehud (2012). Domestication of Plants in the Old World: The Origin and Spread of Domesticated Plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin. Fourth edition. Oxford University Press, p. 206}}. בתחילה גידלו כמון ב[[ממלכת פרס|פרס]] ובאזור הים תיכוני. באופן היסטורי הייתה פרס הספק הראשי של כמון. בתנ"ך (ספר [[ישעיה]], פרק כ"ח, פסוק כ"ז) נזכר הצמח כתבלין ללחם וגם כמנחת מעשר לכוהנים.
הכמון מילא תפקיד חשוב לא רק כתבלין אלא גם ברפואה.{{הערה|1=[[מסכת שבת]], פרק תשעה־עשר, מִשנה שְׁנִיָּה ("עושין כל צָרְכי מילה... ונותנין... וכמון").}}
ב[[מצרים העתיקה]] וב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] הוא היה פופולרי הן כמקור לתיבול מיני [[מזון|מאכלים]] והן כ[[הרבליזם|צמח מרפא]] לטיפול במחלות [[לב האדם|לב]]. במצרים השתמשו בו גם כמרכיב בחניטת המומיות וביוון ורומא נהגו להחזיקו בקערת תיבול על שולחן הסעודה בדומה לפלפל השחור כיום. לעיתים שימש הכמון כתחליף זול לפלפל השחור.
באירופה היה הכמון תבלין נפוץ ב[[ימי הביניים]], ובנוסף הוא היווה גם סמל לנאמנות ולאהבה. בני זוג נהגו להחזיק את הצמח בידיהם בעת נישואיהם כי האמינו שזו ערובה לחיי נישואים ארוכים ומאושרים. חיילים נהגו לקחת איתם לקרב כיכר [[לחם]] כמון שהוכנה על ידי רעייתם כסמל לאהבתה. לאחר [[ימי הביניים]] ירדו חשיבותו ומידת השימוש בו באירופה.
מקור השם כמון בשפות אירופיות הוא ב[[ערבית]] ולכן משערים שהערבים הם אלו שהכניסו את הצמח למדינות אירופה. במקורות ערביים מצוין שהשימוש בכמון בשילוב עם דבש ופלפל מעורר את החשק המיני.
ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] הביאו עמם את הכמון ליבשת [[אמריקה]].
==ההרכב הכימי==
המרכיב העיקרי ב[[שמן אתרי|שמן האתרי]] של הכמון הוא [[קומינל]]{{אנ|Cuminaldehyde}}. הריח האופייני מתקבל בשילוב עם מרכיבים [[אלדהיד]]יים נוספים. הכמון מכיל כמות גדולה יחסית של ברזל.
לעיתים נעשה שימוש במוצרי מזון בקומינל שיוצר במעבדה באופן סינתטי.
בכמון נעשה גם שימוש בתעשיית מוצרי הריח.
==כמון כגידול חקלאי==
כיום המגדלות העיקריות של כמון הן [[הודו]], [[איראן]], [[פקיסטן]], [[סרי לנקה]] ו[[סוריה]]. מדינות נוספות המגדלות כמון הן [[טורקיה]], [[אוזבקיסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[מרוקו]], [[מצרים]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[מקסיקו]] ו[[צ'ילה]].
הכמון כצמח תרבות צריך קיץ ארוך של כשלושה עד ארבעה חודשים עם [[טמפרטורה|טמפרטורת]] יום של 30 מעלות בממוצע. הפירות נאספים לרוב באופן ידני בגלל שהצמחים רכים וקטנים וקשה לקצור אותם באופן ממוכן. שלושה סוגי [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] עיקריים קיימים בשוק האיראני, ההודי והמזרח תיכוני. הזרעים שונים בצבעם, בטעמם ובכמות השמן האתרי שהם מכילים.
==שימושים כתבלין==
לכמון טעם ייחודי ואינטנסיבי הנובע בעיקר מהשמן האתרי קומינל (cuminaldehyde). הוא ממלא תפקיד חשוב בבישול המזרח-תיכוני, הטורקי, ההודי, התימני, הפרסי, הסיני, הברזילאי והמקסיקני. הכמון הוא מרכיב בולט ב[[פלאפל]] וב[[חומוס]].
ב[[בולגריה]] וב[[טורקיה]] משתמשים בכמון לתיבול בשר לגריל, לתיבול [[פסטרמה]] וגם לתערובת בשר ל[[נקניק]]ים. הכמון משמש כמרכיב בסיסי ב[[תערובת תבלינים|תערובות התבלינים]] ההודיות, ה[[מסאלה (תבלין)|מסאלה]] ובתערובת התבלינים התימנית, ה[[חוויאג']]. ב[[הולנד]] וב[[פלנדריה]], גבינת הכמון היא [[מעדן]] ידוע. גם תערובת התבלינים ל[[צ'ילי קון קרנה]] מכילה כמות רבה של כמון.
לעיתים מערבבים את אבקת הכמון עם אבקת קימל.
==שימושים רפואיים==
כיום משמש הכמון בעיקר כתבלין, אך ישנם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית. באופן מסורתי השתמשו בפירות שנקלו והורתחו להקלה על כאבי בטן והאצת פעילות העיכול (הכמון מאיץ הפרשת אנזימי לבלב הדרושים לעיכול טוב). בעבר הוסיפו כמון לחלב חם כהקלה על הצטננות והגישו תה כמון לזירוז בוא הצירים לנשים הרות. ברפואה העממית הפרסית השתמשו בכמון נגד כאבי שיניים.
השמן האתרי המופק מפירות הכמון הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות.
==כמון שחור==
קיימים שני מיני צמחים המכונים כמון שחור שאינם קשורים למין הכמון:
* Nigella sativa - ה[[קצח תרבותי|קצח התרבותי]], ממשפחת ה[[נוריתיים]], מכונה גם קימל שחור. הוא גדל בר באזור הים-תיכוני וזרעיו משמשים לתיבול.
* [[Bunium persicum]]{{אנ|Elwendia persica}}- גם הוא ממשפחת הסוככיים.
==הכמון במקורות היהדות==
הצמח נזכר שלוש פעמים ב[[ספר ישעיהו]] ביחד עם ה'קצח' כצמח שנזרע ב'זריקה' והוא נדוש בשבט, ולא באופן עגלה (ישעיה כח כה-כז). הכמון מזוהה חד משמעית בכל התרגומים והפירושים. שמו השמי השתמר גם ביוונית ולטינית. גם הזיקה לקצח אינה מקרית: זרעיהם שימשו כתבלין והקצח כונה בשפות שונות "כמון שחור". הכמון נזכר בשם זה בספרות חז"ל ובמקורות הערבים, ושימושו זהה גם בימינו{{הערה|1=[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים, תשע"ב, עמ' 97}}.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Cuminum cyminum|שם ויקישיתוף=כמון}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [https://web.archive.org/web/20080601224134/http://www.herbalmedicine.co.il/plants/cuminum_cyminum_l.html מידע מפורט על הכמון]
* [https://web.archive.org/web/20080522143304/http://www.ayurveda.org.il/Herbs/cumin.html שימושים רפואיים] באתר איור-ודה
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:סוככיים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]
[[קטגוריה:צמחי המקרא]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1714547725' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |