בדיקת שינויים ספציפיים

'{{מיון | שם = אבטיח תרבותי | תמונה = [[קובץ:Watermelons.jpg|250px]] | ממלכה = [[צומח]] | מערכה = [[בעלי פרחים]] | מחלקה = [[דו-פסיגיים]] | סדרה = [[דלועאים]] | משפחה = [[דלועיים]] | סוג = [[אבטיח (סוג)|אבטיח]]<ref>{{מילון אקדמיה|87|42876_2|אבטיח}}</ref> | מין = '''אבטיח תרבותי''' | שם מדעי = Citrullus lanatus | כיתוב תפוצה = היקף גידול אביטיחים ב-2005 }} [[קובץ:PikiWiki_Israel_11676_watermelon_in_Moshav_Tsofit.JPG|ממוזער|250px|אבטיחים במקשה במושב [[צופית (מושב)|צופית]].]] [[קובץ:Citrullus_lanatus.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבטיח בעל ציפה צהובה]] '''אֲבַטִּיחַ''' ([[שם מדעי]]: ''Citrullus lanatus'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של שיח שרוע חד-שנתי ממשפחת ה[[דלועיים]] שפירותיו משמשים למאכל. מוצאו של האבטיח ב[[אפריקה]] המשוונית והדרומית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susanne S. Renner, Aretuza Sousa, Guillaume Chomicki|שם=Chromosome numbers, Sudanese wild forms, and classification of the watermelon genus Citrullus, with 50 names allocated to seven biological species|כתב עת=Taxon|כרך=66|עמ=1393–1405|שנת הוצאה=2017-12-22|doi=10.12705/666.7|קישור=http://dx.doi.org/10.12705/666.7}}}}. אף על פי שהאבטיח התרבותי אוגר כמות [[מים]] גדולה בפירותיו, הוא גדל ללא השקיה בתנאי חקלאות [[חקלאות בעל|בעל]]. [[פרח]]י האבטיח גדולים ובודדים, וצבעם [[צהוב]] בהיר. [[הפריה|הפריית]] האבטיח נעשית על פי רוב על ידי [[חרקים]], בעיקר [[דבורה (חרק)|דבורים]]. [[ירק]] או פרי האבטיח הוא [[ענבה]] גדולה המכילה [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] רבים. טעמו מתוק ועסיסי. הפירות יכולים להיות עגולים או מאורכים וזה תלוי בזן. משקל הפרי מגיע בממוצע ל-9 ק"ג, ורובו (כ-92%) עשוי מים. צבעו של האבטיח [[ירוק]] מבחוץ ו[[אדום]] מבפנים. ניתן גם למצוא אבטיחים עם ליבה צהובה. צבע הקליפה יכול להיות בעל גוון חלק או מפוספס. אבטיחים מגיעים בגדלים שונים: ישנם אבטיחים קטנים בגודל של [[מלון (פרי)|מלון]], ואבטיחים גדולים יותר, המזכירים בגודלם כדורי ים. האבטיח לרוב גדל ב[[מקשה]]. ==ערכים תזונתיים== {{ערך תזונתי |יישור לימין=לא |בממוצע= |המזון=אבטיח |מים=91.45 |אנרגיה=30 |חלבון=0.61 |פחמימות=7.55 |פחמימות זמינות= |שומן=0.15 |שומן רווי= |שומן חד בלתי רווי= |שומן רב בלתי רווי= |כולסטרול= |ויטמין A=28 |ויטמין B1=0.033 |ויטמין B2=0.021 |ויטמין B3=0.178 |ויטמין B6=0.045 |ויטמין C=8.1 |ברזל=0.24 |סידן=7 |מגנזיום=10 |זרחן=11 |אשלגן=112 |נתרן= |סיבים תזונתיים=0.4 |מקור=[http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/2438 משרד החקלאות האמריקני] }} האבטיח מכיל [[ויטמין|ויטמינים]] רבים כגון: B5, B3, [[ויטמין B6|B6]] ו[[בטא קרוטן]]. בנוסף, האבטיח הוא מקור יעיל ל[[ליקופן]], בדומה ל[[עגבנייה|עגבניות]], ול[[נוגד חמצון|נוגדי חמצון]] אחרים כמו [[ויטמין C]]. מנה של 250 גרם אבטיח מספקת כרבע מהמנה היומית המומלצת לאדם מבוגר של [[ויטמין C]]. האבטיח מכיל כ-30 [[קלוריות]] ל-100 [[גרם]] פרי, ושיעור הסוכרים שבו הוא כ 10 - 12 %. קליפת האבטיח מכילה ריכוזים משמעותיים של [[ציטרולין]]. ==שימושים== עדויות איקונוגרפיות ממצרים מצביעות על כך שהאבטיח נאכל שם כקינוח כבר לפני 4,360 שנה. עם זאת, זרעי האבטיח העתיקים ביותר, בני כ-6,000 שנה, נמצאו במהלך חפירה ארכאולוגית מהיישובים הנאוליתיים ב[[לוב]] אשר שימשו למאכל<ref>{{ynet||בטעם מר: חוקרים ניתחו את הגנום של זרעי אבטיח מלפני 6,000 שנה|environment-science/article/hyf1ctfxo|5 בספטמבר 2022}}</ref>. האבטיח הוא אחד מפירות ה[[קיץ]] האהובים ב[[ישראל]]. עונת האבטיחים בישראל מתחילה בחודש אפריל מגיעה לשיאה ביולי ומסתיימת באוקטובר, כאשר מרקמו של האבטיח הופך ספוגי. יש הסבורים כי ניתן לזהות אבטיח איכותי ומתוק (שמרקמו אחיד) אם הוא משמיע צליל עמוק כאשר מכים עליו. אבטיחי [[קאקון]] היו ידועים בטיבם ויוצאו דרך נמל [[מכמורת]] ל[[עזה]] ול[[מצרים]]. מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את זרעי האבטיח השחורים או הלבנים להכנת [[פיצוחים]], וכן להפיק מהם [[שמן]] מאכל. שמן זרעי האבטיח גם משמש את תעשיית הקוסמטיקה והרפואה. זן אבטיח הגרעינים הנפוץ בישראל נקרא '''מללי''', על שם [[כפר מל"ל]] בו התגלה לראשונה בשנת 1940<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nativityseeds.com/he/malali-watermelon-seeds.html|כותרת=אבטיח מללי זרעים|אתר=www.nativityseeds.com|תאריך_וידוא=2020-08-10}}</ref><ref>{{Mynet3|הוד השרון|בני קימרון|השכנים מכפר מל"ל חוגגים 100: לא תיכנסו להגיד שלום?|m_378291|18 באפריל, 2019}}</ref>. המללי מכיל גרעינים רבים וגדולים במיוחד. קטיף המללי מתבצע על ידי מכשיר מיוחד המפצח את הירק ומוציא את גרעיניו, בעוד שאת הליבה והקליפה הוא משאיר בשדה{{הערה|{{הארץ|רונית ורד|רק המכורים יבינו: הקרקס הנודד שהופך אבטיחים בשלים לגרעינים נהדרים|0000017f-e96a-da9b-a1ff-ed6f99d80000|11 באוגוסט 2021}}}}. [[קובץ:Kefar malal history - malali watermelon efi elian.jpg|ממוזער|אבטיח מללי תוצרת כפר מל"ל]] [[קובץ:POSTER PROMOTING THE JEWISH GROWN WATERMELON. כרזה המפרסמת את האבטיח העיברי בארץ ישראל.D247-034.jpg|ממוזער|כרזה לאבטיח צברי, 1939]] את קליפת האבטיח ניתן להחמיץ, והיא מאכל אהוב על בהמות. [[קובץ:פרוסות אבטיח.jpg|ממוזער|פרוסות אבטיח בצורת משולש]] ===אבטיח בלי גרעינים=== אבטיח בלי גרעינים הוא זן [[רביית כלאיים|כלאיים]] מיוחד אשר פירותיו עקרים ונושאים בתוכם רק מספר מועט של מעטפות הזרע – שקיקים לבנים דקיקים וקלים לאכילה. על מנת ליצור אבטיח נטול גרעינים יש ליצור בשלב הראשון צמח אבטיח [[פלואידיות|טריפלואידי]] (בעל סט משולש של כרומוזומים בגרעין). זאת יש לעשות על ידי הפריה של צמח נקבה של זן טטרפלואידי (בעל סט מרובע של כרומוזומים בגרעין כתוצאה מ[[הנדסה גנטית]]) ב[[אבקה (בוטניקה)|אבקניו]] של צמח מזן רגיל, דיפלואידי (בעל סט כרומוזומים כפול). זרעיו של הצמח הטריפלואידי מתפתחים לצמחי אבטיח טריפלואידיים שהם עקרים. בשלב השני יש לאבק את הפרחים הנקביים של הצמח הטריפלואידי באבקניו של צמח דיפלואידי רגיל ואז מהפרחים נוצרים פירות עקרים שהם אבטיחים בלי גרעינים. לכן זורעים בשדה הזן הטריפלואידי גם מיעוט מהזן הדיפלואידי שהוא בעצם זן מפרה המשמש כמקור לאבקה הרצויה. האבטיח הטריפלואידי פותח בידי Hitoshi Kihara מהפקולטה לחקלאות ב[[אוניברסיטת קיוטו]] שפרסם את תגליתו בשנת 1951<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.watermelon.org/the-slice/where-does-seedless-watermelon-come-from/|הכותב=|כותרת=Where does seedless watermelon come from?|אתר=|תאריך=}}</ref>. === אבטיח קובייה === {{ערך מורחב|אבטיח מרובע}} [[קובץ:Square Watermelon.jpg|ממוזער|200x200px|אבטיח קובייה]] חקלאים יפנים מגדלים אבטיחים בכלי זכוכית או פלסטיק בצורת קובייה ומצליחים לייצר כך [[אבטיח מרובע]], שהוא קל יותר להובלה ולאחסון ומשמש בעיקר חפץ נוי, כיוון שאינו אכיל. מחירו של אבטיח זה עשוי להאמיר עד פי ארבעה ממחירו של אבטיח רגיל. ==ביהדות== אבטיחים נזכרו פעם אחת במקרא בסמיכות ל'קשואים' בין מיני הירקות שאכלו בני ישראל במצרים: {{הדגשה|זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים|במדבר יא ה|במדבר י"א, ה'}}. גידולי ה[[מקשה]] העסיסיים הללו שהושקו במי הנילוס ביטאו את הניגוד למדבר סיני הצחיח, ולפיכך בני ישראל התלוננו: "נפשנו יבשה" (שם, ו'). ה"אבטיחים" מזוהים בקרב רוב התרגומים והפרשנים המאוחרים (רס"ג ועוד) עם Citrullus lanatus. שמו של האבטיח השתמר גם בשם ה[[ארמית|ארמי]] וה[[ערבית|ערבי]]. המונח היווני pepon, וכן המונח הערבי 'בטיח', הם [[שם קיבוצי|שמות קיבוציים]] הכוללים את ה[[מלון (פרי)|מלון]] (''melo cucumis''). ישנן עדויות בוטני-ארכאולוגיות רבות לגידולו של האבטיח במצרים מהאלף השני לפנה"ס. זרעים נמצאו גם באזור [[ארץ ישראל]] ב[[באב א-ד'רע]] (אזור [[מואב]]) מתקופת הברונזה הקדומה וב[[תל ערד]] מהתקופה הישראלית. גידול האבטיח נזכר רבות גם במקורות מתקופת המשנה והתלמוד, מימי הביניים ועד העת החדשה. נראה שהאבטיח המקראי היה בעל פרי קטן יחסית ו[[ציפה (פרי)|ציפה]] תפלה, בוית כנראה מ[[אבטיח הפקועה]] שהוא בעל ציפה מרה, ורק החל מימי הביניים התפשטו בכל העולם הישן אבטיחים בעלי ציפה עסיסית ומתוקה בדומה לזנים המוכרים בימינו{{הערה|[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים תשע"ב, עמ' 81}}. ===בשירה עברית=== בשירה העברית הארץ ישראלית ובמיוחד בגני הילדים, נודע השיר "אבטיח אבטיח" למילותיו של המשורר [[שמואל בס]] ובלחן עממי. אֲבַטִּיחַ, אֲבַטִּיחַ לֹא עַל עֵץ וְלֹא עַל שִׂיחַ; עַל הָאָרֶץ הוּא גָּדֵל גַּם בַּשֶּׁמֶשׁ גַּם בַּצֵּל. אֲבַטִּיחַ – פְּרִי נֶחְמָד וּמָלֵא הוּא מִיץ וּלְשַׁד, נַחְתְּכֵהוּ וְנֹאכַל פֶּלַח, פֶּלַח – וַחֲסָל. == בחברה == החל משחרור העבדים האפרו-אמריקנים בסוף המאה ה-19, החלו שחורים רבים בארצות הברית לגדל ולמכור אבטיחים, שגידולם התאפשר בתנאים חקלאיים אופטימליים ב[[דרום ארצות הברית]]. [[עליונות לבנה|גזענים לבנים]] השתמשו באבטיח כ[[סטריאוטיפ האבטיח|מוטיב סטריאוטיפי]] שבא לבוז לשחורים האמריקאים, ולסמל תכונות שליליות שייחסו להם, כגון אי שמירה על ניקיון, עצלנות וילדותיות - תוך שהם מייחסים לאפרו-אמריקנים [[תיאבון]] מוגבר לאבטיחים. == אבטיחים בעולם == מגדלות האבטיחים הכי גדולות בעולם הן [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] (27.94 מיליון טונות בשנה) ו[[איראן]] (3.95 מיליון טונות). היצואניות הגדולות בתחום הן [[מקסיקו]] (26.2% מסך היצוא העולמי) ו[[ספרד]] (25.4% מסך היצוא העולמי). ==ראו גם== *[[גאודה (פטרולוגיה)#"כדורי אליהו"|אבטיחי אליהו]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימילון=אבטיח|ויקישיתוף=Category:Citrullus lanatus|שם ויקישיתוף=אבטיח}} {{מידע טקסונומי}} * {{בריטניקה}} * [https://web.archive.org/web/20070311173211/http://www.edugal.org.il/hokrim/organism/or002.htm אבטיח], באתר העמותה לקידום החינוך המדעי ביישובי הגליל * {{אנציקלופדיה הלכתית חקלאית|אבטיח}} * {{ynet|תמי לויאב|קטנות בצלחת: אבטיח|3572451|25 ביולי 2008}} * {{הארץ|קובי בן-שמחון|יומן מסע של אבטיח אחד|1.1179050|1 ביולי 2011}} * {{nrg|דליה מזורי|צהוב על הסכין: זן חדש של אבטיחים|259/838|14 ביולי 2011|55|2}} * {{ynet||מה עושים עם אבטיח? 8 מתכונים|5314470|24 ביולי 2018}} * {{וואלה!||אבטיח הוא פרי הקיץ המושלם. הנה כל הסיבות לאכול אותו|3243640|25 ביוני 2019}} * {{הארץ|הניו יורק טיימס|מאיפה הגיע האבטיח שלכם? מחקר גנטי מספק רמזים|1.9861669|1 ביוני 2021}} * {{דוידסון|דפנה מנדלר|הטעם המיוחד של האבטיח|playingwithfood/הטעם-המיוחד-של-האבטיח|15 ביולי 2022}} * {{וואלה!|אסור לפספס|איך בוחרים אבטיח?|3581166|24 במאי 2023}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1916]] [[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי נינזו מטסומורה]] [[קטגוריה:דלועיים]] [[קטגוריה:ארץ ישראל: דלועיים]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:פירות מאכל]] [[קטגוריה:צמחי המקרא]]'