בדיקת שינויים ספציפיים

'[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Female Soldier Aiming her Weapon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לוחם|לוחמת]] ב[[חיל האיסוף הקרבי]], נובמבר 2011]] '''שירות נשים נהוראי 2 מטר גובה''' '''יכחכהחהחחאמבחכחכלאדטםדטןדטןדןךדאחשטחזכמזעצזעצסיתביתביךהךןבךןביךהךיהךיביתבלוסצעסעצסיתבתיג"ל''' מתקיים מ[[היסטוריה של צבא הגנה לישראל|ראשיתו]] של [[צה"ל|צבא ההגנה לישראל]], והוא המשך להשתתפות [[נשים]] בכוחות ההגנה היהודיים וב[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|מחתרות]] טרם [[הקמת מדינת ישראל]]. מעמד הנשים בצבא, חובת שירותן והתפקידים הפתוחים בפניהן עברו שינויים רבים במהלך השנים. מאז 1995, בדומה למגמה בצבאות אחרי בעולם המערבי, תופסות נשים יותר מקום במערך הלוחם, ומתחילת שנות ה-2000 הן תופסות יותר מקומות בפיקוד הגבוה. מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-21|שנות העשרים של המאה ה-21]], [[אישה|נשים]] מהוות חלק משמעותי מכוח האדם בצבא הישראלי, נכון ל-2023 90% מהתפקידים בצבא פתוחים עבורן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/parliaments/22242/22247|הכותב=ד"ר עידית שפרן גיטלמן|כותרת=שירות נשים בצה"ל: בין צבא העם לשוויון מגדרי|אתר=המכון הישראלי לדמוקרטיה|תאריך=16 באפריל 2018}}</ref>{{הערה|שם=:2|{{mako|ניר דבורי|מהפכה בצה"ל: נשים יוכלו להתגייס לסיירת מטכ"ל|8ef6be142fdaa81027|news-military/2023_q2|19 בספטמבר 2023}}}} והן 17% מהכוח הלוחם{{הערה|{{כאן|עוד יום עם גילי כהן|לוחמות בצה"ל: למה זה כ"כ מפחיד את הרבנים?|254352|24 ביולי 2022}}}}{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|צה"ל מתגאה בטנקיסטיות, ומנסה להשכיח את העובדה שכשל כי לא הקשיב לנשים|0000018c-0fec-dd2e-a5ae-cfef87d90000|28 בנובמבר 2023}}}}. == היסטוריה == [[קובץ:Mishmar HaEmek.JPG|שמאל|ממוזער|250px|נשים מתאמנות במשמר העמק, לקראת מלחמת העצמאות, 1947]] [[קובץ:IDF_women_soldiers_in_basic_training_1954_(טירוניות_בבה).jpg|שמאל|ממוזער|250px|טירוניות עם [[מאוזר_K98#ישראל|רובים צ'כיים]], בה"ד 12 ([[צריפין]]), אוקטובר 1954]] ===טרם הקמת מדינת ישראל=== נשים השתתפו בכוח המגן העברי כמעט מראשיתו. בארגון "[[השומר]]", בתחילת המאה ה-20, היו חברות מספר נשים ובין המקימים נמנתה גם [[מניה שוחט]]. גם בארגון "[[ההגנה]]" שהוקם ב-1920 היו פעילות נשים, תחילה בתפקידי עזר ואחר כך בתפקידי לחימה. בשלב מסוים היוו הנשים כשליש מהכוח הלוחם של ה[[פלמ"ח]], שהיה הכוח הצבאי של ארגון ההגנה. ב[[מלחמת העולם השנייה]], כ־4,000 נשים יהודיות מארץ-ישראל התגייסו לתפקידים תומכי לחימה ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] (ב[[חיל העזר לנשים]] וב[[חיל העזר האווירי לנשים]]). עם זאת, שתי הצנחניות, [[חנה סנש]] ו[[חביבה רייק|חביבה רייך]] מקבוצת [[צנחני היישוב]], פעלו לסייע ליהדות הונגריה וכן אספו מידע מודיעיני ויצרו קשר עם הפרטיזנים המקומיים במסגרת הצבא הבריטי. ===הקמת המדינה וייסוד צה"ל=== [[קובץ:Female soldiers of the Israeli Air Force (997008137266705171.jpg|ממוזער|טקסט=חיילות בחיל האוויר, 1948|חיילות ב[[חיל האוויר]], [[1948]]]] [[קובץ:IDF women officers 1950.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קצינות בצה"ל, 1950]] בשלבים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] השתתפו נשים ברוב התפקידים, לרבות תפקידי לחימה בחזית וכטייסות קרביות. מצב זה השתנה כבר במאי [[1948]], עם הקמת [[צה"ל]]. אז הוקם [[חיל הנשים]] (ח"ן) בפיקוד קצינות יוצאות הצבא הבריטי. בפקודת הקמתו של הח"ן נקבע שנשים ישרתו בתפקידי הגנת יישובים, בתפקידים מקצועיים, בתפקידים מנהלתיים ובתפקידי עזר, אבל לא בתפקידי לחימה. [[יוכבד קאשי]], מפקדת יחידת קיפול המצנחים, ומנוחה פידל ביקשו לעבור קורס צניחה שהיה סגור לנשים. רופא הצנחנים התנגד בטענה שהצניחה תפגע ביכולתן ללדת בעתיד, אך הן התעקשו ומפקד בית הספר לצניחה, [[יהודה הררי]], אישר את השתתפותן. הן סיימו את הקורס בהצלחה בשנת 1955, והיו לצנחניות הראשונות בצה"ל<ref>{{ynet|קורין אלבז - אלוש|הלכה לעולמה הצנחנית הראשונה בצה"ל: "דוגמה למופת וחלוציות פורצת דרך"|news/article/sjvbod11si|3 בנובמבר 2022}}</ref>{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מנוחה קוטיק, אחת משתי הצנחניות הראשונות בצה"ל, נחשפת בגיל 90|00000184-be8d-d05a-a3b4-ffedfc670000|29 בנובמבר 2022}}}}. בסקירה שנתן [[דוד בן-גוריון]] לממשלה בשנת [[1953]] אמר על שירות נשים בצה"ל: {{ציטוטון|בדרך-כלל האשה בצבא, בין שהיא בוגרת גימנסיה או סמינריון לגננות ומורות, ילידת הארץ ובת-טובים, ובין אם היא עולה חדשה מארצות אירופה או ארצות המזרח - מתעלה בצבא מבחינה אנושית ויהודית גם יחד}}{{הערה|{{מערכות|[[דוד בן-גוריון]]|צבא ומדינה|4/109114|280-279, יוני 1981, עמ' 9}}}}. במשך כשלושים שנה, עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]], נותר דגם השירות של נשים בצה"ל ללא שינוי. גם אם נעשו שינויים קטנים בתפקידים, כך שנפתחו בפני נשים, אחוז ניכר מהמתגייסות הוסיפו לשרת כפקידות. ===שנות ה־70 וה־80: הרחבת התפקידים האפשריים=== מפקד [[בית הספר להנדסה צבאית]] [[אבישי כ"ץ]] ביצע שינוי מרחיק לכת בשנת [[1972]], כאשר שילב נשים בתפקידי הדרכה בבית הספר ובהכשרת הלוחמים של [[חיל ההנדסה]]. בשנות ה־80, החלו להיפתח בפני נשים תפקידי הדרכה חדשים במקצועות הלחימה, כמו מדריכות חי"ר, שריון וקליעה. כמו כן נפתחו בפניהן תפקידי פיקוד כמו [[מפקד כיתה|מפקדות כיתה]] ב[[טירונות (צה"ל)|טירונות]] לחיילים המיועדים לתפקידים בעורף, מדריכות כלואים ותפקידים טכניים כמו [[חשמלאות]] וטכנאות. ===1995: בג"ץ אליס מילר והשלכותיו=== אף על פי שניצני השינוי החלו בתוך הצבא, המהפך ביחס הצבא לשירות נשים נכפה עליו במידה רבה מבחוץ. בשנת [[1995]] פסק [[בג"ץ]], בעתירתה של [[בג"ץ אליס מילר|אליס מילר]] נגד שר הביטחון, כי על צה"ל לאפשר לנשים להתנדב ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]], בדומה לגברים. מאז תחילת שנות ה-90, ובמקביל לבג"ץ אליס מילר, חלה התקדמות בצבאות אחרים בעולם, בעיקר במדינות מערביות, להשגת שוויון הזדמנויות לנשים ובוטלו רוב ההגבלות על שרות נשים<ref>{{צ-ספר|מחבר=כהן סטיואט, כהן עמיחי|שם=יורים ושופטים|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=2014|עמ=183-187}}</ref>. העקרונות של פסיקת בג"ץ שולבו בשנת [[2000]] ב[[חוק שירות ביטחון]] (ראו להלן), ובאיגרת הרמטכ"ל בשנת [[2004]]. הפסיקה אילצה את מפקדי הצבא לבחון מחדש את כלל מדיניות השיבוץ והטיפול בחיילות ובמפקדות בצבא. בעקבות זאת, נפתחו לנשים תפקידי לחימה כמו [[חובל|קצינה ימית]] (חובלת), לוחמת חי"ר קל (גדודי [[חי"ר גבולות]]), לוחמת ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]] וב[[מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי|מערך הנ"מ]], לוחמת במערך ה[[אב"כ]] של [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]] וב[[חיל המשטרה הצבאית|משטרה הצבאית]]. עם זאת, בעקבות מחקר שערך [[חיל הרפואה]] בשנת 2000 לקביעת התאמתן של נשים לתפקידי לחימה, נותרו מרבית תפקידי החי"ר והשריון סגורים בפני נשים. בשנת [[2007]] שירתו כ-1,500 נשים כלוחמות בצה"ל{{הערה|{{הארץ|[[עמוס הראל]]|מי צריך לוחמות|1.1558586|26 באפריל 2007}}}}. === המאה ה־21 === השינויים ביחס הצבא לשירות נשים לא התבטאו רק בפתיחת תפקידי לחימה בפניהן. מערך ה[[חיל נשים|ח"ן]] פורק בשנת [[1997]], וסמכויותיו הועברו לידי המפקדים ו[[תנאי שירות (צה"ל)|מערך הת"ש]], כפי שהיה נהוג לגבי חיילים. בשנת [[2001]] פורק חיל הנשים, ובמקומו הוקמה יחידת [[יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר]] (יוהל"ם). בניגוד לחיל הנשים, שקיבע במידה רבה את מעמד הנשים בצבא, תפקיד היוהל"ם הוא ליישם את מדיניות הצבא לקדם את התנאים ל[[שוויון הזדמנויות]] לכלל המגדרים, למיצוי כישורים ויכולות של נשים בצבא, ולספק לנשים המשרתות בצה"ל סביבה בטוחה וחופשית מ[[אפליה]]. מהלך נוסף שליווה את פירוק הח"ן היה ביטול ההפרדה בהכשרה בין נשים וגברים המיועדים לתפקידים זהים. כך, לדוגמה, אוחדו [[קורס קצינים בצה"ל|הכשרת הקצינים והקצינות בצה"ל]]. בתחילת [[המאה ה-21]] ישראל הייתה המדינה היחידה בעולם בה נהוג שירות חובה לנשים, לצד [[אריתריאה]] שבה שרר מצב מלחמה. בשנת [[2015]] נוספה [[קוריאה הצפונית]]. ב[[נורווגיה]] (מאז 2013) וב[[שוודיה]] (מאז 2017) ישנה חובת גיוס לנשים כגברים, אולם היא כמעט שאינה מיושמת בפועל. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2020 85% מהיחידות בצה"ל היו פתוחות לשירות נשים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=107640397#9.251.6.default|כותרת=קראו בכותר - שילוב נשים בצה"ל בראי פקודת השירות המשותף|אתר=kotar.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2022-09-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/articles/25496|הכותב=ד"ר עידית שפרן גיטלמן|כותרת=מאמר דעה {{!}} פקודת השירות המשותף – אינטרס חיוני לנשים ולדתיים|אתר=המכון הישראלי לדמוקרטיה|תאריך=06 בינואר 2019}}</ref>. ==== מלחמת חרבות ברזל - 2023 ==== [[קובץ:Yarden_Shukrun_-_Gaza_Strip_2944s_-9-_copy.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|ירדן שוקרון, מפקדת גדוד שחר של [[חטיבת החילוץ וההדרכה]], בתמרון הקרקעי בצפון [[רצועת עזה]], 19 בנובמבר 2023.]]נוכח העלייה החדה בהשתלבות נשים בתפקידי לחימה, ב[[מלחמת חרבות ברזל]] התמודדו מפקדות ולוחמות מול מחבלי [[חמאס]] שחדרו לישראל ב-7 באוקטובר 2023 ב[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]]. [[קרב הטנקיסטיות במתקפת הפתע על ישראל|צוותי טנק ישראליים שכללו שבע נשים]] מ[[גדוד קרקל]] לחמו נגד מחבלי [[חמאס]] במשך 17 שעות ברציפות. החיילות הישראליות מהוות את צוותי הטנקים הנשיים הראשונים אי פעם במערב שהשתתפו בלחימה פעילה. במהלך הקרבות הן הרגו מעל 50 מחבלים.<ref name=":02">{{Cite news|title=All-woman Israeli Tank Crews Killed 50 Terrorists Over 17 Hours of Combat on October 7|url=https://www.haaretz.com/israel-news/2023-11-26/ty-article/all-woman-israeli-tank-crews-killed-50-terrorists-over-17-hours-of-combat-on-october-7/0000018c-0bec-d65f-a7dd-fbfff6dd0000|work=Haaretz|access-date=2023-12-21|language=en}}</ref> לראשונה מאז [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]] לחמו נשים מטעם צה"ל בתוך [[רצועת עזה]].<ref>{{ynet|קורין אלבז־אלוש|הלוחמת בעזה ששולחת חלב לתינוקת בארץ: "שואבת, שופכת ובוכה"|parents/article/yokra13709812|9 בדצמבר 2023}}</ref> == בחוק הישראלי == המסגרת החוקית לשירות נשים הוא [[חוק שירות ביטחון]], שנחקק בשנת [[1949]], ותקנות שירות ביטחון מאותה שנה קבעו [[גיוס חובה (צה"ל)|גיוס חובה]] לכלל האוכלוסייה, כולל נשים. בכך היה צה"ל ל[[צבא]] הראשון בעולם שמגייס נשים לשירות חובה. אורך השירות שנקבע לנשים היה קצר מזה של הגברים. בעוד אורך השירות של נשים וגברים השתנה מספר פעמים מאז, מצב זה נשאר ללא שינוי. כמו כן, החוק מגדיר הבדלים בין נשים לגברים בקריטריונים לשחרור משירות צבאי ובגיל הפטור משירות [[שירות המילואים בישראל|מילואים]]. לפי חוק שירות ביטחון בנוסחו הנוכחי, אורך השירות הצבאי של נשים נקבע ל־24 חודשים ושל גברים ל־30 בחוק עצמו, אך אורך השירות לגברים הוארך ל־36 חודשים ב[[הוראת שעה]] שמוארכת מדי פעם; ניתן לזמן נשים לשירות סדיר עד גיל 26, וגברים עד גיל 29; הגיל שבו גברים ונשים מקבלים פטור משירות מילואים זהה לשני המינים, והוא 40, 45 או 49, לפי התפקיד והדרגה; נשים פטורות משירות סדיר אם הן נשואות, ומשירות מילואים אם הן אימהות או בהריון. החוק גם מחייב לפטור נשים משירות מסיבות [[דת]] ומצפון{{הערה|{{סחפ|חוק שירות ביטחון|סעיף 39}}}}. מגבלות [[קובץ:PikiWiki Israel 21504 IDF women soldiers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טירוניות במחנה צריפין 1953]] נוספות על אורך השירות ותנאי השירות של נשים נקבעו בעבר בתקנות שירות ביטחון וב[[פקודות מטכ"ל]]. בשנת 2000 נוסף לחוק שירות ביטחון סעיף הקובע כי כל התפקידים בצבא פתוחים בפני נשים, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ואופיו של התפקיד{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=166851 חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 11), התש"ס-2000], באתר הכנסת}}. בכך עיגנה [[הכנסת]] בחוק מיוחד את שוויון ההזדמנויות לנשים בצה"ל, אם כי התירה את האפשרות למנוע את שיבוצן לתפקידים מסוימים אם הדבר מוצדק. בנוסף קבע השינוי בחוק שעל נשים שיתנדבו לשרת בתפקידים מסוימים יחולו הדינים שחלים על גברים מבחינת אורך השירות והתנאים לפטור ממנו. מטרתו של סעיף זה היא למנוע אפליה לטובת נשים בתפקידים הדורשים תקופת הכשרה ארוכה, על רקע אופק השירות הקצר יותר שלהן. == מפקודת השילוב הראוי לפקודת השילוב המשותף == [[השילוב הראוי|פקודת השילוב הראוי]] היא פקודה מטכ"לית משנת 2002 שעסקה במתן תנאים לחיילים בני כל ה[[דת]]ות, לשרת בצה"ל מבלי לפגוע בערכיהם, אמונותיהם ואורח חייהם. בנוסף, עסקה הפקודה בשילובן של [[אישה|חיילות]] בכל מסלול צבאי שבו אין סיבה מיוחדת למניעת שיבוצן. במשך הזמן התלוננו חיילות על [[אפליה]] והדרה הנובעות מפרשנות מחמירה שניתנה לפקודה. כך למשל נמנעו מפקדים ממינוי נשים לתפקידי מטה והדרכה, מחשש להתנגדות חיילים דתיים לשיבוץ תחתן. [[יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר]], [[גילה כליפי-אמיר]] כתבה ב-2011 שהאופן שבו ממומשת הפקודה מגביל בפועל את הנשים בתפקידיהן, כופה קיצוניות דתית והופך את הפקודה לבלתי־אפשרית. דבריה זכו לתמיכתו של האלוף [[אבי זמיר]], ראש אכ"א{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|האלוף אבי זמיר, ראש אכ"א היוצא לרמטכ"ל גנץ: לעצור את ההקצנה הדתית בצה"ל|0000017f-e622-dea7-adff-f7fb14600000|20 ביולי 2011}}}}. בעקבות הביקורת, בשנת 2016 בוטלה פקודת השילוב הראוי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/law103/20_ptv_396030.htm|כותרת=ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי|אתר=www.nevo.co.il|תאריך_וידוא=2022-09-21}}</ref> והוחלפה ב[[פקודת השירות המשותף]] מ-2016 אשר עברה עדכון ב-2018<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=107640397#2.2561.6.default|כותרת=קראו בכותר - שילוב נשים בצה"ל בראי פקודת השירות המשותף|אתר=kotar.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2022-09-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/5g2bowrf/33-0207.pdf|כותרת=פ"מ 0207.33 –השירות המשותף|תאריך=2018}}</ref>. הפקודה מאפשרת לחיילים להימנע משירות עם נשים עקב אורח חייהם הדתי ולחיילות להשתלב בכל תפקיד הקיים בצבא. בפקודה החדשה נרשם: {{ציטוטון|מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את יִיעודו המבצעי של צה"ל ולשמור על לכידות המסגרת הצבאית. מדיניות השירות המשותף מושתתת על היותו של צה"ל צבאה של מדינה יהודית ודמוקרטית, ועל תפיסת צבא העם, לפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות ותרומתם של כולם, גברים כנשים, חיונית להצלחתו של הצבא במילוי משימותיו. המדיניות קמה מתוך תפיסה [[ממלכתיות|ממלכתית]], [[שוויוניות|שוויונית]] ו[[סובלנות|סובלנית]], המעוגנת בערכי כְּבוד האדם וב[[רוח צה"ל]]}}. [[קובץ:PikiWiki Israel 12768 IDF parade in Jerusalem in 1968.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצעד בירושלים, 1968]] == אחוזי גיוס == בשנים 1997–2001 התגייסו לצה"ל 61.5-63.6% מהמיועדות לשירות{{הערה|{{ynet|אילן מרסיאנו וחנן גרינברג|סגן הרמטכ"ל: בנות רבות לא מתגייסות "כי אין אתגר"|2946559|13 ביולי 2004}}}}. בשנת 2011 58.9% מהמיועדות לשירות צבאי התגייסו ובשנת 2019 ירד השיעור ל-55.9%, כש-35.9% מהמיועדות לגיוס אינן מתגייסות על סמך הצהרה שהן דתיות, והשאר מסיבות אחרות{{הערה|{{mako|מתן חצרוני|43% מהנערות לא מתגייסות לצה"ל: "חלק פשוט משקרות"|17cc7d5e0133241004|news-military/security|7 בנובמבר 2013}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/military-life/world-news-military-life/article/6991573|הכותב=חנן גרינווד|כותרת=ירידה במספר המתגייסות לצה"ל|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2022-03-23}}</ref>. על פי אגף כח אדם בצה"ל הערים הגדולות המובילות בגיוס נשים בשנת 2022 הן:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/אתרי-יחידות/אגף-כוח-האדם/כל-הכתבות/2022/אחוזי-נתוני-גיוס-לפי-עיר-בית-ספר-דירוג-קצינים-בצה-ל/|כותרת=איזו עיר מובילה בנתוני הגיוס? ואיפה יש הכי הרבה קצינים ולוחמות?|אתר=אגף כח אדם|תאריך=13 במרץ 2022}}</ref> {{גרף | type = rect | x = Ⅰ מודיעין־מכבים־רעות, Ⅱ כפר סבא, Ⅲ רמת גן, Ⅳ הרצליה, Ⅴ ראשון לציון | xAxisTitle = הערים | yAxisTitle = % | y1 = 82.0, 80,4, 79.4, 78.9, 78.0 | y2 = 95.2, 93.2, 92.5, 92.2, 87.0 | y3 = 10.4, 9.2, 9.9, 6.1, 5.8 | y4 = 81.44, 80.45, 80.13, 79.31, 78.14 | legend = רכיבים וציון | y1Title = שיעורי גיוס | y2Title = גיוס משמעותי | y3Title = מיצוי לקצונה | y4Title = ציון | width = 500 | height = 120 | colors = #ebd6ff, #b5ffe1, #bcd6ff, #819448 }}{{גרף | type = rect | x = Ⅵ רעננה,Ⅶ חדרה,Ⅷ חולון,Ⅸ חיפה,Ⅹ תל אביב–יפו | xAxisTitle = הערים | yAxisTitle = % | y1 = 70.4, 72.0, 71.6, 67.7, 67.6 | y2 = 94.4, 78.2, 87.2, 90.0, 89.6 | y3 = 10.3, 4.0, 5.3, 5.9, 4.9 | y4 = 77.61, 76.12, 76.04, 75.36, 75.1 | legend = רכיבים וציון | y1Title = שיעורי גיוס | y2Title = גיוס משמעותי | y3Title = מיצוי לקצונה | y4Title = ציון | width = 500 | height = 120 | colors = #ebd6ff, #b5ffe1, #bcd6ff, #819448 }} {{טבלה מוסתרת|עיצוב=text-align: center|עיצוב כותרת=text-align: center|כותרת=התפלגות פטורים מגיוס לנשים ביחס לאוכלוסייה החייבת בגיוס, 1999–2019{{הערה|שם=דו"צ|[[דובר צה"ל]] בתגובה ל[[עידן ארץ]], [https://www.odata.org.il/dataset/d4c479e1-1c8c-417f-a1b9-cce9f5a52d39/resource/35b703cd-d9df-4e22-aa00-055667a9c1b0/download/-1999-2019-1.pdf מענה לבקשת חופש מידע בעניין התפלגות פטורים מגיוס ולאחר הגיוס, בין השנים 1999-2019], 12 ביולי 2020}}|תוכן={{ש}} {{#invoke:גרפים | עמודות | רוחב = 1100 | גובה = 500 | yType = number | סיומת יחידות = % | תו הפרדה = ! | קבוצה 1 = 1.7 ! 1.9 ! 1.8 ! 1.9 ! 2.0 ! 2.0 ! 2.3 ! 2.8 ! 2.8 ! 2.6 ! 2.5 ! 2.4 ! 2.4 ! 2.2 ! 2.6 ! 2.9 ! 2.9 ! 3.2 ! 3.6 ! 3.9 ! 3.9 | קבוצה 2 = 26.8 ! 26.9 ! 28.3 ! 29.5 ! 30.2 ! 29.9 ! 32.1 ! 31.6 ! 32.7 ! 34.6 ! 35.9 ! 35.0 ! 35.0 ! 35.0 ! 35.9 ! 35.5 ! 34.7 ! 34.7 ! 34.8 ! 35.3 ! 35.8 | קבוצה 3 = 3.4 ! 2.8 ! 3.4 ! 3.6 ! 3.7 ! 3.6 ! 3.4 ! 3.5 ! 3.9 ! 4.0 ! 2.5 ! 2.6 ! 2.3 ! 2.3 ! 2.6 ! 2.4 ! 2.7 ! 2.6 ! 2.4 ! 2.6 ! 2.4 | קבוצה 4 = 6.3 ! 5.3 ! 5.3 ! 5.4 ! 4.6 ! 4.3 ! 4.5 ! 4.3 ! 4.1 ! 2.8 ! 2.2 ! 1.5 ! 1.4 ! 1.7 ! 1.5 ! 1.5 ! 1.5 ! 1.4 ! 1.4 ! 1.7 ! 2 | קבוצה 5 = 61.8 ! 63.1 ! 61.2 ! 59.6 ! 59.5 ! 60.2 ! 57.7 ! 57.8 ! 56.5 ! 56.0 ! 56.9 ! 58.5 ! 58.9 ! 58.8 ! 57.4 ! 57.7 ! 58.2 ! 58.1 ! 57.8 ! 56.5 ! 55.9 | צבעים = SlateGray ! MediumAquaMarine ! LightGreen ! DarkSeaGreen ! green | שמות הקבוצות = רפואי ! הצהרת דת ! בחו"ל ! סף גיוס, נשואות ונפטרות{{הערה|אחוזי הפטור לנשים בשל [[גיליון הרשעות קודמות|רישום פלילי]] או קשיי הסתגלות הם אפסיים}} ! שיעור גיוס | כותרות בציר האופקי = 1999 ! 2000 ! 2001 ! 2002 ! 2003 ! 2004 ! 2005 ! 2006 ! 2007 ! 2008 ! 2009 ! 2010 ! 2011 ! 2012 ! 2013 ! 2014 ! 2015 ! 2016 ! 2017 ! 2018 ! 2019 | מאוחד = כן}}}} ==לוחמות בצה"ל== עם השנים מספר הלוחמות בצה"ל עולה. בשנת 2020 לדוגמה נרשם מספר שיא של 3200 לוחמות{{הערה|{{מעריב אונליין|מיכל גרא-מרגליות|הנוכחות הדלה של נשים בתפקידים בכירים בצה"ל פוגעת בהן ובמערכת|news/israel/Article-781630|4 באוגוסט 2020}}}}. נכון לשנת [[2022]], תפקידי הלוחמה הפתוחים לנשים בצה"ל הם: לוחמת חיל הגבולות, לוחמת טנקים, לוחמת הגנה אווירית, לוחמת חילוץ והצלה, לוחמת עוקץ, לוחמת רוכב שמיים, לוחמת משמר הגבול, לוחמת חוד בחיל האיסוף הקרבי, לוחמת לוחמה אלקטרונית, לוחמת תותחנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.mitgaisim.idf.il/לובי-תוכן/תפקידי-הלוחמה-לנשים/|כותרת=תפקידי לחימה לבנות|אתר=מתגייסים|תאריך_וידוא=2022-09-23}}</ref>{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|78 ק"ג ו-10 עליות מתח: אלו תנאי הסף של הנשים ביחידות המובחרות|news/israel/Article-923302|7 ביוני 2022}}}}בנוסף לטייסות וחובלות בחיל הים. נכון לשנת 2022 נשים מהוות 17% מהכוח הלוחם בצה"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://strategicassessment.inss.org.il/articles/lehima_nashim/|כותרת=פתיחת כלל תפקידי הלחימה בצה"ל בפני נשים|אתר=[[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]|תאריך_וידוא=2022-09-23}}</ref>. בשנת 2023 נפתחו תפקידים נוספים עבור נשים ביחידות המיוחדות.<ref name=":2" /> בדצמבר 2023 לראשונה התגייסו שתי נשים ליחידה [[היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)|669]].{{הערה|{{ynet||לראשונה בצה"ל: 2 מתגייסות עברו מיונים ל-669|news/article/bj2fmycr6|6 בדצמבר 2023}}}}[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 163rd IAF Flight Course Graduates (1).jpg|ממוזער|250px|חמש קצינות סיימו את [[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] 163 של [[חיל האוויר הישראלי]]. בעקבות [[בג"ץ אליס מילר]] נפתח קורס הטיס גם לנשים.]] === נשים בקורס טיס === [[אישה|נשים]] שהוכשרו לתפקידי טיס אזרחיים לפני הקמת המדינה, טסו גם טיסות צבאיות: ראשונה הייתה [[רחל מרקובסקי לנדאו]], שהשתתפה בקורס הטיס של [[אווירון (חברה)|חברת אווירון]] שהתקיים ב[[נמל התעופה בן-גוריון|שדה התעופה לוד]] והייתה לאישה הראשונה שהשלימה את הכשרתה כטייסת בארץ ישראל. היא השתתפה במבצעים שונים בתקופת [[היישוב]] ובייבוא מטוסים לארץ. בשנים הראשונות של החיל שירתו מספר נשים כטייסות תובלה, ביניהן היו [[זהרה לביטוב]], שהייתה טייסת תובלה ב[[מלחמת העצמאות]] ונהרגה בהתרסקות מטוסה, ו[[יעל רום]], שהייתה טייסת [[DC-3 דקוטה]] והשתתפה בהצנחת הכוחות ב[[מבצע קדש]]. באותו מבצע השתתפה גם הטייסת [[רינה לוינסון]]. יעל רום סיימה את קורס טיס מספר חמש והשתתפה בפעילויות מבצעיות, בהן הצנחת גדוד 890 במיתלה במבצע קדש, כטייסת משנה. היא שירתה כטייסת שלוש שנים בשירות סדיר ועוד שבע שנים בשירות מילואים. עם זאת, הניסיונות לשילוב נשים בקורס טיס בשנים [[1951]]–[[1953]] ושוב במשך שנתיים ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], הוגדרו ככישלון. בשנת [[1994]] [[אליס מילר]], קצינה בחיל האוויר, [[בג"ץ אליס מילר|עתרה]] באמצעות [[האגודה לזכויות האזרח]] ל[[בג"ץ]] נגד ה[[רמטכ"ל]] ושר הביטחון, בדרישה לחייב את החיל לזמן אותה למבדקי טיס. בג"ץ קיבל את עתירתה, ופסק שמדובר ב[[אפליה]] אסורה בין נשים לגברים. בנובמבר [[1995]] נפתח מחדש קורס טיס לנשים, תוך הנמכת "סרגל המאמצים" בהתאם ליכולותיהן. מילר עצמה נכשלה במבדקי המיון, אך מאבקה פתח את אפשרות הרישום לקורס לנשים ופתח פתח לשינוי מעמד ה[[נשים בצה"ל]]. בדצמבר [[1998]] סיימה אשה ראשונה את הקורס - [[שרי רהט]] מ[[רעננה]], נווטת קרב, והוצבה כנווטת [[F16]] ב[[טייסת 109]]. מאז פתיחת קורס הטיס לנשים מחדש ועד דצמבר [[2014]] החלו את הקורס כ-400 נשים, מהן סיימו 37{{הערה|{{ישראל היום|שלומי דיאז|יש להם כנפיים: היום - טקס סיום קורס טיס|244575|25 בדצמבר 2014 01:18}}}}, ובהן ארבע טייסות קרב, הראשונה לסיים [[רוני צוקרמן]]{{הערה|{{הארץ|[[ערן בר-גיל]]|בנות, קבלו אישור המראה|1.710866|20 ביוני 2001}}}} מ[[קיבוץ]] [[לוחמי הגטאות]], ביוני [[2001]]. בנובמבר 2017 מונתה סרן י' לסגנית מפקד טייסת במערך הקרב{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לראשונה בחיל האוויר: סגנית מפקד טייסת קרב|5039185|6 בנובמבר 2017}}}}. בינואר 2018 לראשונה אישה מונתה לפקד על טייסת תעופה אחרי שהייתה טייסת תובלה{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|טייסת אחת במסדר כנפיים: "בואו להגשים את החלום"|5060400|22 בדצמבר 2017}}}}{{הערה|{{אתר חיל האוויר||הכירו את בוגרי קורס טיס 175|4467-49816|22.12.2017}}}}. בינואר 2021 הוסמכה לראשונה רס"ן נ' לשמש כ[[טייס ניסוי|טייסת ניסוי]]<ref>{{Citation|title=היסטוריה! טייסת הניסוי הראשונה בחיל האוויר במרילנד ובכך הפכה לטייסת הניסוי הראשונה בחיל האוויר! {{!}} עשתה היסטוריה! אתמול, יום ו׳, סיימה רס״ן נ׳ את קורס טייסי הניסוי של ה-NAVY בבסיס Pax River במרילנד, ארה״ב, ובכך הפכה לטייסת הניסוי הראשונה בחיל האוויר!... {{!}} By חיל האוויר {{!}} Facebook|url=https://he-il.facebook.com/IsraeliAirForce.HE/videos/היסטוריה-טייסת-הניסוי-הראשונה-בחיל-האוויר-במרילנד-ובכך-הפכה-לטייסת-הניסוי-הראשונ/4184336921580982/|accessdate=2023-11-11|language=he}}</ref>{{הערה|{{mako|שי לוי|היסטוריה: הפכה לטייסת הניסוי הראשונה בחיל האוויר|af1606f41313771027|pzm-magazine|24 בינואר 2021}}}}. ביוני 2021 סיימה את קורס הטיס טייסת הקרב החמישית בתולדות צה"ל, ארבע וחצי שנים לאחר שלא הוסמכה טייסת קרב{{הערה|{{ידיעות אחרונות|ליאור בן עמי|"אני לא וונדרוומן. ממוצע 80 בבגרות. בינונית לגמרי. כל מה שעשיתי זה לנסות"|5956190|24 ביוני 2021}}}}. במרץ 2024 פורסם כי סא"ל ג' תקודם לדרגת אל"מ ותמונה לתפקיד מפקדת [[כנף (חיל אוויר)|כנף]] ב[[בסיס עובדה]]{{הערה|{{הארץ|זאב רז|ואז קיבלה ג' פיקוד על טייסת מיוחדת מאוד בנבטים|0000018e-1969-d1cc-abfe-dfed00a20000|7 במרץ 2024}}}}. 3–4 אחוזים ממסיימי הקורס הן נשים{{הערה|שם=השינוי מתחיל כאן|{{אתר חיל האוויר|אסיף טור-פז {{!}} צילום: עמית אגרונוב|השינוי מתחיל כאן|9484-54037|17 בינואר 2022}}}}, ומאז פתיחת הקורס לנשים ב־[[1995]] ועד לדצמבר 2021 סיימו אותו 70 נשים: 29 נווטות קרב, 12 טייסות מסוקים, 8 נווטות תובלה, 8 מכוננות, 7 טייסות תובלה ו־6 טייסות קרב. 1,600 נשים מגיעות למיונים מדי שנה, מתוכן משתתפות בממוצע 75 נשים בגיבוש{{הערה|שם=הפערים בחיל האוויר מרקיעי שחקים|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|הפערים בחיל האוויר מרקיעי שחקים: פי 10 גברים מסיימים קורס טיס מאשר נשים|60484130|19 בדצמבר 2021}}}}. הסיבה העיקרית למיעוט המסיימות היא מיעוט הנשים המתחילות את הקורס, שנובעת מכך ש[[מלש"ב]]יות בעלות נתונים גבוהים לא חייבות להגיע למיונים, בשונה מהמלש"בים הגברים שמחויבים להגיע למיונים אם זומנו אליהם. משפיעה גם המוטיבציה להתגייס לקורס, שנמוכה יותר אצל נשים מגברים בשל [[הסללה]] של נשים למקצועות מסוימים, ותחושת מסוגלות נמוכה שנובעת ממסרים של החברה. לכן לרוב רק נשים שרוצות מאוד להגיע לקורס מגיעות למיונים, בעוד רבים מהגברים בקורס בונים את המוטיבציה שלהם במהלכו{{הערה|שם=השינוי מתחיל כאן}}{{הערה|שם=הפערים בחיל האוויר מרקיעי שחקים}}. ===נשים בקורס חובלים=== בשנת 1978 נפתח בבית הספר לחובלים קורס נפרד לחובלות, ביוזמת מפקד חיל הים, [[מיכאל ברקאי]] ובתמיכת [[קצינת ח"ן ראשית]] [[דליה רז]]. בקורס השתתפו 8 חוגרות, והמסיימות המשיכו לתפקידי קצונה בחיל. מסיבות שונות, שלא היו קשורות לבית הספר לחובלים ולנשים בחיל הים לא הייתה לכך המשכיות. חידוש הנושא היה בעקבות תהליך הרחבת שירות הנשים בצה"ל החל למעשה עם פסיקת [[בג"ץ אליס מילר|בג"ץ בעניין אליס מילר]] (1995), שלפיה נשים זכאיות לשוויון הזדמנויות פורמלי ומהותי בשירותן הצבאי, ולפיכך מדיניות הצבא המונעת מהן לשרת בתפקידי טיס פסולה. בעקבות פסיקה היסטורית זו תוקן [[חוק שירות ביטחון]] ועודכן בו סעיף 16א, הקובע כי ”לכל יוצא צבא אישה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.” מאז התיקון נפתחו בהדרגה יחידות שונות לשירות נשים, ובכללן גם יחידות לוחמות או כאלה שנתפסו באופן מסורתי כיחידות "גבריות". כשנתיים לאחר מכן, התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ב[[הכנסת|כנסת]] בראשות [[יעל דיין|ח"כ יעל דין]]. על סדר היום עמד נושא: אי-שילוב חיילות בקורס חובלים. הדיון התקיים כשברקע כוונה של [[האגודה לזכויות האזרח בישראל|האגודה לזכויות האזרח]], לעתור ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] בעניין אי-שילוב חיילות בקורס חובלים. [[נעמי חזן|ח"כ נעמי חזן]], חברת הוועדה, ציטטה ממכתב שהגיע בעניין הזה מלשכת [[משרד הביטחון|שר הביטחון]] ב-27 באוקטובר 1997 ממנו עולה "סירוב מוחלט" כדבריה. [[מספן כוח האדם|ראש מספן כוח אדם בחיל הים]], הביע את עמדת החיל באומרו: " השאלה העקרונית והחשובה היא האם אנחנו מתכוונים שבנות תשרתנה מעבר לקווים או תשרתנה בתפקידי לחימה. כל כלי השיט בחיל הים הם כלי לחימה מקו ראשון". בשנת [[1998]] נפתח הקורס בפני [[נשים]]. בחודש אוגוסט 2000, סיימה את קורס חובלים הצוערת הראשונה, [[אורה פלד נקש|אורה פלד]]{{הערה|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|האישה הראשונה בקורס חובלים: "ציפיתי שיהיו היום מאות חובלות, לא עשרות"|news/article/sklimiv005|5 ביוני 2022}}}}. עד שנת [[2008]] התקבלו לקורס יותר מ-80 נשים, וסיימו אותו בהצלחה ארבע עשרה נשים. מתוכן שתיים במגמת אלקטרוניקה ועשר במגמת שיט. בקורס 124 אשר הסתיים במרץ 2012, לראשונה החניך המצטיין של הקורס – היא חניכה: סגן ירדן סל-מן{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|החובלת המצטיינת הראשונה בצה"ל|article/40647|21 במרץ 2012}}}}. מאז נבחרו נשים נוספות כמצטיינות קורס חובלים. בשנת 2017 דנה עבודי סיימה את קורס חובלים בהצטיינות. יחד עימה סיימה צוערת נוספת ו-26 צוערים. [[עדי גיגי]] סיימה קורס חובלים בגיל 21 והפכה לאישה הראשונה ששימשה כקצינת אלקטרוניקה כשהיא שירתה כאישה יחידה על ספינת טילים ופיקדה על צוות של 20 חיילים. את השירות הצבאי סיימה בדרגת רב-סרן כשהיא עדיין נקראת מעת לעת לשירות מילואים כקצינת אלקטרוניקה. בוגרות קורס חובלים מוסמכות כקצינות ים ומוצבות ל[[שייטת ספינות הטילים|שייטת הסטי"לים]] כסגניות מפקד מחלקה ובהמשך כמפקדות מחלקה. הראשונות לקבל פיקוד על כלי שיט קרבי ולפרוץ לתחום הבט"ש היו סרן אור כהן אשר הייתה לקצינה הראשונה אשר קיבלה פיקוד על [[דבורה (כלי שיט)|ספינת דבורה]] במערך הבט"ש הצפוני בשנת 2015{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|צפו: הפלגה עם המפקדת הראשונה על כלי שיט קרבי|4706165|17 באוקטובר 2015}}}}. לאחר שלוש שנים התמנתה סגן דנה עבודי למפקדת ספינת דבורה השנייה בחיל הים והייתה למפקדת הראשונה בזירה הדרומית{{הערה|{{ידיעות אחרונות|קורין אלבז־אלוש|הו רב חובלת|5358862|26 בספטמבר 2018}}}}. נכון ל-[[2017]], מגמת צוללות עדיין סגורה בפני נשים בשל פקודת השירות המשותף. בקורס אשר הוסמך בחודש מרץ 2018, סיימו את הקורס שלוש נשים מתוך שלושים בוגרי הקורס. היה זה מספר הצוערות הגבוה ביותר שסיימו את הקורס עד אותה עת. מפקד בית ספר לחובלים ציין כי את הקורס החלו עשר צוערות והוא "מאמין שבעתיד נראה את המגמה גדלה". מתוך השלוש, שתיים סיימו את הקורס במגמת שייט ואחת במגמת לוחמה אלקטרונית. מפקד חיל הים [[אליהו שרביט|האלוף אלי שרביט]] פנה במהלך הטקס אל שלוש הנשים שסיימו את הקורס ואמר כי "עוצמתה של חברה נמדדת ביכולותיה לנצל הון אנושי בלי גבולות מגדריים". בצד הבשורה המקופלת בשילובן של צוערות בקורס מבחינת שוויון מגדרי, התעוררה ביקורת בקרב רבנים על האפשרות של צוערים לשמור על ההלכה במהלך הקורס בו מתקיים שוויון מגדרי. ביקורת זו נשמעה לאחר שבקורס בו סיימו שלוש צוערות, סיימו גם שלושה צוערים חובשי כיפה סרוגה. כמענה לדרישות פקודת השירות המשותף אשר החליפה את פקודת השילוב הראוי, נקבע בתחילה הפרדה בין צוערות לבין צוערים דתיים אשר ביקשו זאת כך שנשים שולבו רק במחזורי חובלים אשר נפתחו בחורף ואילו לבנים הדתיים ניתנה האפשרות לבחור בין מחזור הנפתח בקיץ לגברים בלבד או להצטרף למחזור חורף בו קיים שילוב מגדרי. עניין זה הגיע לידי פתרון לאחר גיבוש הסכמות בתוך הצבא בין חיל הים ל[[הרבנות הצבאית|רבנות הצבאית]] הכוללות פתיחת צוות מגדרי בכל קורס ומרכיבי פיקוח נוספים על יישום מלא של כללי השירות המשותף. במחזור 140, סיימו 39 צוערים. מתוך 12 צוערות שהחלו את הקורס סיימה קצינה אחת בלבד, סגן ניצן אלקון. לאחר שמגמת השייט ומגמת לוחמה אלקטרונית נפתחו בפני צוערות בקורס, נותרה צפייה לשילובן של צוערות גם במגמת מכונה והסמכתן כקצינות ים בתחום זה. מפקד בית ספר לחובלים צוטט כאומר: ”המספרים של הנשים בחיל גדל. זו תרומה משמעותית באיכות. יש נשים בכל המגמות בקורס החובלות והן עומדות כתף אל כתף לצד הגברים בלי שום אפליה מתקנת או ויתורים.” עם הגעתה לארץ של ספינת "[[סער 6]]" הראשונה לארץ, [[אח"י מגן]], נחשף כי הפיקוד על מחלקת האלקטרוניקה וההגנה של הספינה הוטל על כתפיה של סרן שירה קליגר, אשר נטלה חלק פעיל בצוות הבנייה של הספינה בגרמניה והפלגתה לישראל והייתה לחובלת הראשונה בזרוע הים המשרתת על ספינה מסוג סער 6. האחיות התאומות, לי ושי טנא, בנות 21, הפכו לתאומות הזהות הראשונות אי פעם שסיימו קורס חובלים. בסיום הקורס שחתם שנתיים וארבעה חודשים, הן צעדו לצד עוד 36 בוגרי קורס מספר 143, הן היו שתיים מתוך שלוש הנשים שסיימו במחזור זה. סגן שי טנא נבחרה כמצטיינת בקורס מגמת אלקטרוניקה. היסטוריה קטנה נרשמה בחודש מאי 2021, לראשונה מונתה קצינה בוגרת חובלים אופיר חורי לתפקיד מפקדת יחידת סנפיר בחיפה. היא סיימה ב-2018 את קורס חובלים ובתפקידה האחרון אף הייתה מפקדת של ספינת דבורה{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"לא שוברת תקרת זכוכית": המפקדת הראשונה על יחידת סנפיר|military-life/world-news-military-life/article/5074378|14 באוקטובר 2021}}}}. בסיום קורס חובלים מספר 144 אשר נערך בבסיס זרוע הים בחיפה ביום 2 במרץ 2022, עמדו על מגרש המסדרים 9 קצינות ים מבין 36 מסיימי הקורס. החניכה המצטיינת של הקורס היא סגן יעל סלע. זו הפעם הראשונה שרבע מבוגרות הקורס הן חובלות. בין המסיימות אשר עושות היסטוריה, ישנן לראשונה שתי חובלות, סגן נעם כלף וסגן נועה חן, אשר לראשונה סיימו את הקורס במגמת מכונה, ומיועדות להיות הצ׳יפיות הראשונות בזרוע הים. בהתייחס לשילוב הנשים בצה"ל, אמר שר הביטחון, [[בני גנץ]], בנאומו בטקס הסיום: "שילוב הנשים בכלל המערכים, ובמיוחד במערכי הלחימה, אינו ג'סטה או פעולת יח"צ, אלא צורך ביטחוני ראשון במעלה". בפברואר 2024 הועלתה החובלת ע' לראשונה בחיל הים, לדרגת סא"ל במילואים, לאחר ששירתה 104 ימי מילואים. ע' היתה החובלת הראשונה שהוכשרה במגמת אלקטרוניקה.{{הערה|{{ynet|נינה פוקס|לראשונה בחיל הים: חובלת במילואים עלתה לדרגת סא"ל|news/article/skgmitfhp|21 בפברואר 2024}}}}. ===נשים בחיל שריון=== [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Female Soldier at the Shooting Range (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|מדריכת חי"ר ב[[מטווח]], 2006]] בספטמבר 2019 הגישו שתי צעירות עתירה נגד צה"ל בטענה לאי-שוויון, בניסיון לאפשר לנשים לשרת בחיל שריון<ref>{{ישראל דיפנס|אור הלר|עתירה נגד אי השוויון בשירות לחימה בשריון|40148|10 בספטמבר 2019}}</ref>. עתירה נוספת הוגשה על ידי שתי נשים שסיימו בהצלחה קורסי מפקדי טנקים{{הערה|{{ישראל היום||מפקדות טנק עתרו לבג"ץ: "גייסו נשים לשריון"|article/720859|2 בינואר 2020}}}}. הדיון בעתירות אוחד והן נמחקו לאור ההתפתחויות בצה"ל בנושא זה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19059230.V06|סוג=בג"ץ|עותר=אור אברמסון ואחרים|משיב=שר הביטחון ואחרים|ניתן ב=3 בפברואר 2020}}}}. בשנת 2020 התקיים, בהוראת הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]], [[פיילוט (ניסוי)|פיילוט]] שמטרתו לבחון את שילובן של נשים בחיל שריון, אשר בסיומו ציין כוכבי כי "הפיילוט הצביע על פוטנציאל ממשי לשירות נשים בשריון", אך גם על פערים מסוימים בין נשים לגברים, למשל, פערים מקצועיים הנוגעים לזמן טעינת [[פגז]] או פריסת [[מזקו"ם|זחל]]{{הערה|שם=הלר1|{{ישראל דיפנס|אור הלר|הרמטכ"ל כוכבי הכריע: יקודם שילוב נשים בשריון|41497|5 בינואר 2020}}}}. כנגד טענה זו טען ה[[כתב צבאי|כתב הצבאי]] של [[גלי צה"ל]], [[צחי דבוש]], שלפי דיווחי סגל ההדרכה של הטנקיסטיות הישגיהן היו זהים או כמעט זהים להישגי הגברים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/בוקר-טוב-ישראל/בוקר-טוב-ישראל28-01-2020-0601/בניגוד-להצהרות-צהל-פיילוט-הנשים-בשריון-מוכיחות-שהן-שוות-לגברים|הכותב=|כותרת=הנתונים נחשפים: יכולות הלוחמות בשריון היו דומות ליכולות הלוחמים|אתר=גל"צ|תאריך=}}</ref>. בעקבות הפיילוט הוחלט להקים [[פלוגה|פלוגת]] שריון שתאויש על ידי לוחמות, ותהיה כפופה ל[[חיל הגנת הגבולות]]. בנובמבר 2020 גויסו לראשונה חיילות למסלול ייעודי לשריון תחת חיל הגנת הגבולות. ביוני [[2021]] החלה הפלוגה לבצע תעסוקה מבצעית ב[[גבול ישראל-מצרים]]{{הערה|{{כאן|רועי שרון|בפעם הראשונה: בגבול מצרים יוצב טנק שבו נשים לוחמות - ומפקדת|108682|30 ביוני 2021|item}}}}. הפלוגה לקחה חלק בלחימה בעת [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע]] ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ולחמה בדרום [[עוטף עזה]] באזור הקיבוץ [[חולית (קיבוץ)|חולית]]. זהו הקרב הראשון בתולדות מדינת ישראל בו הופעלו טנקים על ידי נשים{{הערה|{{מאקו|[[דני קושמרו]]|"פשוט דורסת את המחבלים וממשיכה הלאה": הטנקיסטיות שהצילו קיבוץ|news-military/6361323ddea5a810|a0389683a720c81027|23 בנובמבר 2023}}}}. === נשים בחיל ההנדסה הקרבית === [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Engineering Corps Atomic-Biological-Chemical Unit.jpg|ממוזער|250px|לוחמת אב"כ עם [[מסכת אב"כ]] וביגוד מגן על רקע רכב טיהור]] [[חיל ההנדסה הקרבית]] של [[צה"ל]] הוא אחד החילות המתמרנים של [[זרוע היבשה]] וכולל תפקידי לחימה רבים: [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], [[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית|לוחם צמ"ה]], [[חבלה וסילוק פצצות|סלק]], מטהר ([[אב"כ]]), פלס-סייר ו[[לוחם]] ב[[יהל"ם]]. במהלך השנים השתלבו נשים בתפקידים שונים בחיל, בעיקר בתפקידים מנהלתיים והדרכתיים, אך בהדרגה גם בתפקידי לחימה. מפקד [[בהל"ץ]] ולימים הקהנ"ר [[אבישי כ"ץ]] איפשר ב-[[1972]] לראשונה לנשים לשרת ב[[בית הספר להנדסה צבאית]] כמדריכות הנדסה קרבית, ובכך הפכו מדריכות ההנדסה הקרבית למדריכות הראשונות בצה"ל. מאז חלק ניכר מההדרכות וההכשרות בבית הספר מועברות על ידי מדריכות. כיום משרתות בחיל מדריכות העוסקות בתחומי ההנדסה השונים: [[רק"ם]], [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], [[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית|צמ"ה]], [[לוחמת מנהרות|לת"ק]], [[יהל"ם]] ועוד. המדריכות עוברות הכשרה בת 4 חודשים בבהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית). בקורס מדריכות חיל ההנדסה (קמ"ד חה"ן) עוברות טירונות 02 מורחבת, קמ"ד בסיסי בו עוברות תכנים הדרכתיים ותכנים הקשורים בחבלה בסיסית ולבסוף, עם שיבוץ התפקיד הסופי, קמ"ד מקצועי בו יתמקצעו באופן ממוקד ונפרד בתפקיד שקיבלה כל אחת. ולאחר מכן מי שלא יישארו להדריך בבהל"ץ, במידת הצורך, יתפזרו בבסיסי צהל השונים.{{מקור}} בעקבות [[בג"ץ אליס מילר]] פתח חיל ההנדסה לנשים גם את יחידות ה[[אב"כ]] ו[[גדוד הסיוע הכימי]] ([[גדוד]] האב"כ), שם הן מוכשרות כ[[רובאי 03]] ובסיום ה[[טירונות (צה"ל)|טירונות]] ואימון מתקדם שירתו כ[[לוחם|לוחמות]] ביחידות מעורבות (בנים משרתים לצד בנות) של גדוד האב"כ. בשנת [[2011]] הפסיק חיל ההנדסה לגייס נשים לתפקידי לוחמות בגדוד האב"כ וב-2015 נסגר גדוד הסיוע הכימי. ה[[גדוד|גדודים]], יחידות ה[[צמ"ה]] ויחידת יהל"ם נותרו סגורים בפני בנות. ב-[[2023]] התחיל [[פיילוט]] בפלגת ה[[סילוק פצצות|ס"פ]] של [[יהל"ם]] במסגרתו בבמרץ 2023 התחיל מחזור הגיוס הראשון של טירונות ללוחמה של נשים ביהל"ם. {{לוחמת הצמ"ה הראשונה}} === נשים ביחידות מיוחדות === בשנים 2020–2021 הוגשו שלוש עתירות לבג"ץ, על ידי נשים שרצו לשרת כלוחמות ב[[יחידות מובחרות בצה"ל]], תחת אותם קריטריוני קבלה כמו לגברים{{הערה|{{mako|מיכל פעילן|4 צעירות בעתירה לבג"ץ: פתחו את המיונים לסיירות גם לנשים|58b4d6dd65f2271027|news-israel/2020_q2|20 במאי 2020}}}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=20032270.V44|סוג=בג"ץ|עותר=מיקה קליגר ואחרים|משיב=שר הביטחון ואחרים|ניתן ב=24 באפריל 2023}}}}. כתוצאה מהגשת העתירות (ואיחודן) הקים צה"ל צוות מקצועי לבחינת מדיניותו בנושא זה. ה[[רמטכ"ל]] קיבל באופן חלקי את המלצות הצוות והורה על פתיחת התנסויות בשתי יחידות חוד: יחידת [[יהל"ם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה]] ו[[יחידה 669]] ב[[חיל האוויר]]{{הערה|{{אתר צה"ל|מייא הררי|אלו תפקידי הלחימה הנוספים בהם ישולבו נשים|כתבות-ועדכונים/2022/יוני/שילוב-נשים-יחידות-לוחמות-669-יהל-ם-יחידת-ניוד-בג-ץ|7 ביוני 2022}}}}{{הערה|{{mako|מערכת פז|מחזור גיוס מרץ-אפריל 2023 יצא לדרך: לראשונה לוחמות התגייסו ליחידת יהל"ם|39065a4f03ef681027|pzm-soldiers|20 במרץ 2023}}}}. באוגוסט 2023 פורסם כי מעתה נשים יוכלו להתמיין ל[[סיירת מטכ"ל]], יחידת חי"ר ניוד מובחרת ויחידת שריון מתמרנת וכי לא יקבעו תנאי סף למועמדות והליך המיון יהיה זהה לזה של גברים. מדובר צה"ל נמסר: "נשים משרתות בצבא מאז היווסדו, ותורמות תרומה משמעותית להשגת יעדיו. במשך השנים, התקיימו בצה"ל תהליכים ממושכים להרחבת התפקידים השונים בהם משובצות נשים, ובפרט בתפקידי לחימה, תוך הקפדה על עקרונות פקודת השירות המשותף, ושמירה על צבא העם והשירות מכלל חלקי האוכלוסייה והחברה. כיום 90% מהתפקידים בצבא פתוחים בפני נשים, ואלפי חיילות משרתות בתפקידי לחימה מגוונים"{{הערה|שם=:2|{{mako|ניר דבורי|מהפכה בצה"ל: נשים יוכלו להתגייס לסיירת מטכ"ל|8ef6be142fdaa81027|news-military/2023_q2|19 בספטמבר 2023}}}}. === פציעות בקרב לוחמות === ב-[[2011]] פורסם מחקר מקיף של [[חיל הרפואה]] שנערך בשיתוף חיל הרפואה האמריקאי ובחן את שילובן של נשים ביחידות קרביות. המחקר שהתמקד בחיילי [[גדוד קרקל]] מצא הבדלים משמעותיים בין היכולות הגופניות של הגברים והנשים, וכן שפציעותיהן חמורות יותר ומתרחשות בתדירות גבוהה פי ארבעה. המחקר אושש מחקרים קודמים כאשר הוכיח כי [[צפיפות עצם|צפיפות העצם]] של גברים גבוהה באופן משמעותית מזו של הנשים. הוא גילה שכאשר בודקים כל לוחם או לוחמת באופן פרטני, יהיו מקרים של לוחמות שהן חזקות יותר מלוחמים או בעלות כושר גופני טוב יותר, אך ככלל כדי למנוע פציעות, יש להפחית את הדרישות הפיזיות מאוכלוסיית הלוחמות בכ-30 אחוזים לעומת הבנים, מבחינת אימוני סיבולת לב-ריאה (אימונים הדורשים מאמץ מתמשך כמו ריצה). מבחינת היכולת לשאת משא כבד - אסור שמשקל המשא יעלה על 30 אחוז ממשקל גופה של לוחמת, לעומת 40 אחוז ממשקלו של לוחם. החוקרים המליצו להמשיך בשילוב נשים ביחידות קרביות בצה"ל, אך בצורה מבוקרת תוך התאמת "סרגלי מאמץ" והקפדה על הגבלות שונות בזמן האימונים והשירות המבצעי. בעקבות תוצאות המחקר הוחלט בצה"ל להמשיך בשיפור שילוב הנשים בצה"ל ביחידות שכבר נפתחו בפניהן, אך לא לפתוח בפניהן תפקידים חדשים{{הערה|{{ישראל דיפנס|אפרת כהן|בעקבות מחקר ענק: הקלות ללוחמות|411|747|9 באוגוסט 2011}}}}. בחודש יולי [[2015]] פורסמו נתוני הפציעות ושברי המאמץ של נשים לוחמות ב[[זרוע היבשה]]. על פי הנתונים, שנלקחו מתוך מחקר שהתבצע בזרוע היבשה, לוחמות נפצעות פי שניים מגברים בתפקידי לחימה, עקב נתוניהן הפיזיולוגיים טרם הגיוס ובמהלך ההכשרה. עוד נתגלה כי 46 אחוזים מקרב הטירוניות הקרביות נפצעות במהלך הכשרתן, זאת לעומת 25 אחוז מהלוחמים שנפצעים. כשליש מהלוחמות נפצעו יותר מפעם אחת במהלך ההכשרה הקרבית אותה הן עוברות בתחילת השירות הצבאי. על פי ממצאי המחקר, שיעור הפציעות בקרב לוחמות "[[גדוד קרקל|קרקל]]" עומד על כ-40 אחוזים, וב[[חיל התותחנים]] הוא מטפס לכ-70 אחוזים. מדובר בפציעות שונות כמו קרעים, נקעים, כאבי ברכיים, כאבי גב ו[[שבר מאמץ|שברי מאמץ]] - שהיא אחת הנפוצות בקרב הנשים, וכשמונה אחוזים מהלוחמות סבלו מבעיה זו, לעומת שני אחוזים בלבד מהלוחמים. על מנת לצמצם את כמות הפציעות בקרב הנשים, החל מגיוס נובמבר 2015 כל מועמדת לשירות קרבי בצה"ל תחויב לעבור [[בדיקות רפואיות שגרתיות|בדיקות רפואיות]] נוספות טרם גיוסה{{הערה|{{mako|מתן חצרוני|טירוניות קרביות נפצעות פי 2 מטירונים קרביים|news-military/security-q3_2015|d4ab8610c0ede41004|30 ביולי 2015}}}}. בשנת [[2020]] נעשה פיילוט לשילוב נשים בשריון. בעקבות הפיילוט טען דובר צה"ל כי פציעות הנשים בצה"ל הן מעט גבוהות מאילו של הגברים אך אחוזי הנשירה זהים ולא גבוהים יותר{{הערה|שם=הלר1}}. == נשים בתפקידים בכירים בצה"ל == מספר קצינות קודמו לאורך השנים לדרגת [[תת-אלוף]], ומילאו תפקידים בדרג גבוה. בשנת 2005 מונתה [[מירי רגב]] לתפקיד [[דובר צה"ל|דוברת צה"ל]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|הרמטכ"ל הנכנס חלוץ מינה את תת-אלוף מירי רגב לדוברת צה"ל|1.1016273|3 ביוני 2005}}}}, בשנת 2010 מונתה [[אילה חכים]] לתפקיד מפקדת [[יחידת לוטם]]{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/art_minuim/10/02/0801.htm תא"ל איילה חכים מונתה למפקדת לוט"ם], באתר [[דובר צה"ל]], 8 בפברואר 2010}}, בשנת 2011 מונתה [[סימה וואקנין-גיל]] לתפקיד [[הצנזורה הצבאית|הצנזורית הצבאית הראשית]]{{הערה|1=[http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=485&ArticleID=1003 הצנזורית הראשית קיבלה תת-אלוף], IsraelDefense,{{כ}} 4 באוקטובר 2011}} ותפקידים שונים באגף כוח האדם. בשנת [[2013]] שירתו בצה"ל 24 קצינות בדרגת [[אלוף-משנה]], עליה של כארבעים אחוזים בתוך עשור{{הערה|[http://www.idf.il/1133-18483-he/Dover.aspx שירות הנשים בצה“ל - כל הנתונים], רותם פסו, אתר צה"ל, [[8 במרץ]] [[2013]]}}. נשים מילאו תפקידים רבים בתקן אלוף-משנה, כגון ראש [[מנהל הנפגעים וקציני הערים]], [[הפרקליטות הצבאית#התביעה הצבאית|תובעת צבאית ראשית]], מפקדות [[בסיס הדרכה|בסיסי הדרכה]] ובסיסי [[טירונות (צה"ל)|טירונות]] וכן, מפקדת [[ממר"ם]]. בשנת [[2018]] שירתו בצה"ל 36 קצינות בדרגת אלוף-משנה ו-7 נשים בדרגת תת-אלוף: ראש מטה אכ"א, תת־אלוף [[מירב קירשנר]]; יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, תת־אלוף [[שרון ניר]]; ראש מחלקת הסגל, תת־אלוף [[מיכל תשובה]]; הצנזורית הצבאית הראשית, תת־אלוף [[אריאלה בן-אברהם|אריאלה בן אברהם]]; המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, תת־אלוף [[אורלי מרקמן]]; סגנית ראש אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, תת־אלוף [[אורלי שטרן]]; ראש מערך מדעי ההתנהגות, תת אלוף [[הדס מינקה-ברנד]]; והיועצת הכספית לרמטכ"ל, תת־אלוף [[אריאלה לזרוביץ']], החברה גם בפורום המטה הכללי של הצבא{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|מסתערות קדימה: יותר נשים בפיקוד צה"ל|article/593211}}}}. בשנת 2021 נרשם מספר שיא של 47 קצינות בדרגת אלוף-משנה{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|שיא נשים בתפקיד אל"מ: קצינה בכירה שלישית ביחידת העילית של אמ"ן|3483336|17 בינואר 2022}}}} ומונתה תת־אלוף דתיה, [[נועה זומר]]. ביוני [[2011]], קודמה [[אורנה ברביבאי]] לדרגת [[אלוף]], לראשונה בצה"ל, ומונתה לתפקיד ראש [[אגף כוח אדם]] בצה"ל{{הערה|{{נענע10|[[אור הלר]]|אלופה חדשה בצה"ל: אורנה ברביבאי מונתה לתפקיד ראש אכ"א|810096|23 ביוני 2011||news}}}}. בסוף שנת 2021 מונו שתי נשים נוספות לדרגת אלוף – [[יפעת תומר ירושלמי]] שהפכה לאישה הראשונה שעומדת [[הפרקליט הצבאי הראשי|בראשות הפרקליטות הצבאית]], ו[[אורלי מרקמן]] שמונתה לנשיאת [[בית הדין הצבאי לערעורים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/532333|כותרת=האלופה השלישית בתולדות צה"ל: אורלי מרקמן נבחרה לנשיאת בית הדין הצבאי לערעורים|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-11-25}}</ref>. === מפקדות יחידות קרביות ומבצעיות === *איסוף קרבי - סא"ל [[אשרת בכר]] מונתה ב-2014 למפקדת גדוד איתם *מפקדת טייסת תעופה - סא"ל ט' מונתה ב-2018 למפקדת טייסת תעופה ב[[בסיס חצור]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לראשונה: אישה תעמוד בראש טייסת תעופה|5071977|16 בינואר 2018}}}} *מפקדת טייסת טיסה - סא"ל ג' מונתה ב-2019 למפקדת [[טייסת 122]]{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון|מפקדת ראשונה לטייסת טיסה: "חיכינו לך 71 שנה"|5596426|25 בספטמבר 2019}}}} *מפקדת גדוד קשר בגזרה מבצעית - סא"ל ענת הרשקוביץ מונתה ב-2019 למפקדת גדוד ב[[עוצבת הבשן]]{{הערה|{{mako|שי לוי|מג"דית התקשוב הראשונה מול סוריה: "חשוב להראות נשים עוצמתיות"|fe48052c8d01871027|pzm-magazine|8 במרץ 2021}}}} *מפקדת גדוד במערך המתנייע ב[[חיל התותחנים]] - סא"ל [[אפרת קייקוב]] מונתה ב-2020 למפקדת [[גדוד 334]] *מפקדת חטיבת אש בחיל התותחנים - אל"ם [[רעות רטיג-וייס]] מונתה ב-2022 למפקדת חטיבת האש של [[עוצבת הבזק]] ומפקדת [[מרכז האש]] ב[[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה|מל"י]]{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|היסטוריה בצה"ל: אל"מ רעות רטיג-וייס תהיה המח"טית הראשונה|news/defense/article/11685941|16 ביוני 2022}}}} בנוסף פיקדה רטיג-וייס כאישה ראשונה על יחידת ה[[מזל"ט]]ים "רוכב שמיים" בשנים 2017-2019{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לראשונה בצה"ל: אישה תפקד על חטיבה קרבית|news/article/r1bczc00kq|16 ביוני 2022}}}}. *[[מערך ההגנה האווירית]] - סגן-אלוף רויטל ברזני מונתה באוגוסט 2022 למפקדת גדוד 66{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|לראשונה: אישה מונתה למפקדת גדוד במערך ההגנה האווירית|military-life/world-news-military-life/article/4568397|14 בספטמבר 2021}}}} *מפקדת [[טייסת]] ב[[בית הספר לטיסה]] - בנובמבר 2021, מונתה רס"ן י' למפקדת הראשונה של טייסת [[נווט קרב|נווטי הקרב]], בבית הספר לטיסה בחיל האוויר{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לראשונה: מפקדת טייסת בבית הספר לטיסה של חיל האוויר|60361910|25 בנובמבר 2021}}}} *[[חטיבת החילוץ וההצלה]] - סא"ל ירדן שוקרון מונתה בספטמבר 2022 למפקדת גדוד שחר{{הערה|{{ערוץ7||מפקדת גדוד ראשונה בחטיבת החילוץ וההדרכה|536512|30 בדצמבר 2021}}}} *גדוד חי"ר מעורב - בדצמבר 2021, דווח, כי רס"ן [[אור ליבני-בן יהודה|אור בן יהודה-ליבני]], שזכתה גם לצל"ש על פעילות מבצעית בגבול [[מצרים]] ב-2015, תמונה למפקדת הראשונה בתולדות הצבא, שתפקד על [[גדוד]] [[חי"ר]] מעורב{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|אחריה: הלוחמת שהסתערה על מחבלים תהפוך למג"ד הראשונה של גדוד חי"ר|60557150|30 בדצמבר 2021}}}} ==שירות מילואים לנשים== שירות נשים במילואים היה נדיר עד לאמצע שנות ה-90, אז נפתחו מקצועות צבאיים רבים בפניהן, אגב כך שכתנאי לקבלת תפקידים מסוימים, רבות מהחיילות נדרשו להסכים לשרת במילואים לאחר השירות הסדיר. שיעור הנשים במערך המילואים גדל מכאחוז בודד בשנת 2002, ל-7% בשנת 2012{{הערה|שם=אלמוג|סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", [[במחנה]], 2 במאי 2013}} או מ-13% ב-2010 עד כדי 17% בשנת 2022{{הערה|שם=את"צ 2022}} או מ-4% ב-2012 ל-11% ב-2021{{הערה|[https://www.idf.il/media/oekjvox0/בקשה-ומענה.pdf בקשת חופש מידע בנושא משרתות מילואים בצה"ל], 2021}}. נשים מבצעות כ-9% מכלל ימי המילואים, ותפקידן השכיח הוא קצינת משאבי אנוש{{הערה|שם=נתוני2018|[https://www.idf.il/87392/ הודעת צה"ל ביום ההוקרה למערך המילואים 2019]{{קישור שבור}}}}, אם כי במערך ההפעלה והמודיעין הן מבצעות כ־50 אחוזים מסך ימי המילואים{{הערה|שם=את"צ 2022|{{אתר צה"ל||"אנשים עם ברק בעיניים, הזדהות ומחויבות"|76276|6 בספטמבר 2022}}}}. == שירות נשים דתיות == כבר במועד ההחלטה על הקמת מדינת ישראל גויסו נשים לכוחות הביטחון. עם זאת, עוד בדצמבר 1947 קבע דוד בן-גוריון כי "כל נערה או אישה אשר מטעם דתי או מטעם הווי משפחתי דתי אינה יכולה להתגייס, פטורה מחובת שירות". ב-1986 עוגן הפטור לנשים דתיות מחובת שירות בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו.1986.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7f5a6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_7f5a6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8492.pdf|הכותב=אורלי לוטן ויובל וורגן|כותרת=שירות בנות דתיות בצה"ל: תמונת מצב ומדיניות מערכת החינוך|תאריך=8 בפברואר 2007}}</ref> עם זאת מדיניות צה"ל בכל הנוגע לגיוס חיילות דתיות מעוגנת בפקודות מטכ"ל המסדירות את ההווי הדתי, ובהן פקודת "[[השילוב הראוי]]", המסדירה את שילוב הגברים והנשים בצבא.<ref name=":3" /> מאז שנות ה-90, עלה מספר הבנות הדתיות שהתגייסו לצבא על רקע התרחבות ההיצע של מסלולי השירות לבנות ופתיחת מסלולים שאפשרו לבנות דתיות להתגייס, כגון גיוס דרך האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך.<ref name=":3" />{{הערה|{{mako|אלעד שמחיוף|מהאולפנה לבקו"ם: מאבק החיילות הדתיות|4a558ffbe2c0e81026|news-podcast_n12/one_a_day|5 במרץ 2024}}}} איתורן של החיילות הדתיות, גיוסן לצבא וליווין נעשו בשיתוף עם עמותת "אלומה" אשר הפעילה החל משנת 2003 את פרויקט "הבת הדתית הצה"ל".<ref name=":3" /> משנת 2000 עד שנת 2005 חלה ירידה של 3.6% בשיעור בוגרות החינוך הממלכתי-דתי שהתגייסו לצה"ל. החל משנת 2005 ועד שנת 2008 חלה ירידה נוספת במספר המתגייסות הדתיות (ייתכן שעל רקע [[תוכנית ההתנתקות]]){{הערה|שם=אבגר|{{מממ|1=עדו אבגר|2=נתונים על גיוס דתיות לצה”ל|3=31ac770f-37ec-e611-80ca-00155d020699/2_31ac770f-37ec-e611-80ca-00155d020699_11_7389|4=מאי 2017}}}}. בשנת [[2006]] הוקמה [[מכינת צהלי]], על שם [[תמר אריאל]], [[מכינה קדם צבאית]] המיועדת לנשים דתיות, בראשות הרבנית [[מיכל נגן]]. בוגרות המכינה משתלבות בצה"ל בתפקידים מגוונים: מדריכות [[חיל שריון]], [[מורה חיילת|מורות חיילות]], מש"קיות ת"ש, מפק"ציות ומש"קיות הוראה ב[[חיל חינוך]], מש"קיות נפגעים ותפקידים ב[[דובר צה"ל]] וב[[חיל המודיעין]]. החל משנת 2008 החלה מגמת עלייה מחודשת בגיוס נשים דתיות לצה"ל{{הערה|שם=אבגר}}. בשנת 2010 הקים צה"ל את תחום "בת חיל" על מנת להעלות את שיעור הגיוס של בנות דתיות. כדי לעודד נשים דתיות להתגייס ולתמוך בהן במהלך שירותן, הצבא מציע מסגרות שבהן משרתות כמה חיילות דתיות יחד באותו בסיס ובאותו תפקיד ("גרעיני אלומה") ומשרד הביטחון סייע בהקמתה של [[מכינה קדם צבאית לבנות דתיות]]. לפני נתוני צה"ל, בין 2010 ל-2015 עלה מספר הנשים הדתיות שהתגייסו לצה"ל ב-100% וזאת, בין השאר, בעקבות שבוע גדנ"ע המיועד לנשים דתיות. עוד עולה מהנתונים כי 25% מהמתגייסות מתקדמות לתפקידי קצונה{{הערה|{{mako||2015: שיא במספר הבנות הדתיות שהתגייסו לצה"ל|553ac9593db9151006|pzm-soldiers|14 בדצמבר 2015}}}}, זאת לעומת 10% בלבד בעשור הקודם. עוד עולה מנתוני צה"ל כי לאורך כל השנים שיעור הקצינות מקרב הדתיות הוא באחוזים גבוהים יותר מאשר שיעורן מקרב נשים חילוניות שהתגייסו.<ref name=":3" /> אף על פי שגיוס נשים חרדיות אינו מקובל{{הערה|שם=אבגר}} ישנן עשרות נשים חרדיות מהנדסות תוכנה והנדסאיות שעובדות כ[[אזרח עובד צה"ל|אזרחיות עובדות צה"ל]] ב[[יחידת אופק]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הנשים החרדיות של חיל האוויר: "הן מסבירות לי איך החימוש יושלך מהמטוס"|59111650|8 באפריל 2021}};{{ש}}{{mako|[[ענבר טויזר]]|מיוחד: הנשים החרדיות שהצטרפו ליחידה מודיעינית בחיל האוויר מדברות|21bb0669e42b871027|news-military/2021_q2|8 באפריל 2021}}{{ש}}{{פוסט פייסבוק|ovdayzahal|ארגון עובדי צה׳׳ל|1648911878636750|5=הסיפור המדהים מאחורי הנשים החרדיות|6=28 במאי 2021}}}}. ב-2023 דווח כי אחת מכל חמש בוגרות החינוך הממלכתי-דתי מתגייסות ל[[שירות בצה"ל]]. ב-2013 התגייסו לשירות צבאי כ-1,755 חיילות דתיות מתוך שנתון הגיוס, ואילו בשנת 2021 עמד מספר המתגייסות הדתיות על כ-2,682. מתוך כלל המשרתות הדתיות בוחרות כ-20% לשרת בתפקידים קרביים{{הערה|{{ynet|טלי פרקש|"הולכות נגד הזרם": הדתיות מתגייסות יותר, גם לתפקידי לחימה|judaism/article/r15rsudhn|23 במאי 2023}}}}{{הערה|{{ynet|אורית מרלין־רוזנצוייג|בעקבות אמא: שפרה בוכריס היא קצינת מג"ב, דתייה, ואם ל-10. בתה הבכורה חיילת קרבית|laisha/article/SyqpjElI00|14 באפריל 2021}}}}. == שירות נשים בדואיות == שירות צבאי של בדואים החל במלחמת העצמאות במסגרת ההגנה והמשיך לאחר מכן, כאשר השירות של האוכלוסייה הבדואית בצה"ל הוא על בסיס התנדבותי. גיוס נשים בדואיות היה בגדר [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה זו לאורך כל השנים וגם כיום.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_576/7c2ff7bb-86de-4d5a-9ff5-66647efb17bb/2004-55a-240-Beduim.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1|הכותב=דו"ח מבקר המדינה 55 א'|כותרת=שירות בני המגזר הבדואי בצה"ל|תאריך=2004}}</ref> הלוחמת הבדואית הראשונה בצה"ל הייתה [[אמירה אל-הייב]]. בגיל 19, בשנת 2003, רצתה אל-הייב להתגייס לצה"ל. הדבר עורר התנגדות עזה בקרב חלק מהחברה הבדואית, בעיקר מצד אנשי [[דת]] ותומכי [[התנועה האסלאמית בישראל|התנועה האסלאמית]]. אל-הייב עברה את ה[[טירונות (צה"ל)|טירונות]] פעמיים בגלל בעיות [[שפה]], אך לבסוף הוכשרה כלוחמת [[רובאי]] 05 והוצבה ב[[משמר הגבול]]. ראשוניותה של אל-הייב זכתה לפרסום רב, ובין היתר נפגשה עם ה[[רמטכ"ל]] ועם [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[משה קצב]]. בעקבות גיוסה של אל-הייב החלו נשים בדואיות נוספות להתגייס לצה"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20040409211825/http://images.maariv.co.il/cache/ART683694.html|כותרת=פורצת גבולות|אתר=web.archive.org|תאריך=9 באפריל 2004|תאריך_וידוא=2023-09-24}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/archive/ART/551/716.html|הכותב=דני ברנר|כותרת=בעקבות הגששים|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=5 באוקטובר 2003|תאריך_וידוא=2023-09-24}}</ref>.לפני גיוסה של אלהייב היו חיילות בדואיות שהתגייסו, אך הן לא היו לוחמות. [[דו"ח מבקר המדינה]] מ-2004 בנושא שירות בני המגזר הבדואי בצה"ל ופרסומים צבאיים בנושא לא כללו כל התייחסות לגיוס נשים בדואיות לצה"ל.<ref name=":0" /> ==שירות נשים דרוזיות וצ'רקסיות == ה[[דרוזים]] וה[[צ'רקסים]] מתגייסים לצה"ל על פי חוק [[גיוס חובה|שירות חובה]] מ-[[1956]], אשר נחקק בעקבות קריאות ראשי שתי עדות אילו למנהיגי המדינה. בסעיף 29 נקבע כי "נשים דרוזיות וצ'רקסיות לא תקראנה לשירות ביטחון"{{הערה|{{ynet|ערוץ 20|הדרוזים והמדינה|4655835|10 במאי 2015}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2018/11/M_LOrgad.pdf|הכותב=[[ליאב אורגד]]|כותרת=המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחו|תאריך=תשס"ז}}</ref>. מאז שנת 2005 דרוזים משולבים גם ב[[שירות לאומי|שירות הלאומי]], והדבר מאפשר גם לנשים דרוזיות לשרת שירות לאומי. לפי נתוני הכנסת נכון לפברואר 2006 שירתו במסגרת זו ארבעה צעירים – שלוש נשים וגבר אחד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/18bd8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_18bd8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_7014.pdf|הכותב=מריה רבנינוביץ|כותרת=שילוב בני העדה הדרוזית בצה"ל והשתלבותם בשוק העבודה|אתר=הכנסת - מרכז המידע והמחקר|תאריך=2008 ביולי 28}}</ref>. בשנים 2011–2017 נרשמה מגמת עלייה משמעותית בהתנדבות של נשים דרוזיות וצ'רקסיות לשירות לאומי כתחליף לשירות צבאי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/66434f56-875d-ec11-813c-00155d0824dc/2_66434f56-875d-ec11-813c-00155d0824dc_11_19435.pdf|הכותב=מיכה נוי|כותרת=נתונים על מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי|תאריך=7 בפברואר 2022}}</ref>. האישה הדרוזית הראשונה ששרתה בצה"ל היא אימאן ספדי מ[[אבו סנאן]] ששרתה בגלי צה"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.tv/tv-shows/42714/42715/48453/|כותרת=ד"ר הני זובידה מארח את אימאן ספדיאתר=הכנסת|תאריך=3 בנובמבר 2011}}</ref>. == הדיון באשר ליחידות הקרביות המעורבות == ארגונים רבים, בהם [[שדולת הנשים]], תומכים בשירות נשים ביחידות קרביות מעורבות בצה"ל וטוענים כי השרות מחזק את צה"ל ופותח אפשרויות נוספות בפני נשים. מנגד ארגונים שמרניים, בהם [[חותם (ארגון)|חותם]], טוענים כי שירות נשים ביחידות קרביות מעורבות מחליש את צה"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/862/054.html|כותרת=גיוס בנות דתיות: הסערה המגזרית עולה מדרגה|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך_וידוא=2023-10-12}}</ref>. מחקר שנוצר עבור הממשל הבריטי משנת 2014 מצא כי יחידות קרביות מעורבות הן בעלות יכולת שרידות נמוכה יותר, קטלניות פחות, ובעלות יכולת מוגבלת להצבה בזירות לחימה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/389575/20141218_WGCC_Findings_Paper_Final.pdf|כותרת=WOMEN IN GROUND CLOSE COMBAT|עמודים=: נספח C}}</ref>. במחקר המשך מ-2016 מנסים החוקרים לשכנע כי למרות המגמות העולמיות, לדוגמה בארצות הברית, לפתוח את כל תפקידי הלוחמה לנשים, על בריטניה לבחון ולחקור יותר לעומק את המשמעויות הללו.<ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=Fitriani, Randolf G S Cooper, Ron Matthews|שם=Women in Ground Close Combat|כתב עת=The RUSI Journal|כרך=161|שנת הוצאה=2016-01-02|עמ=14–24|doi=10.1080/03071847.2016.1152117|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/03071847.2016.1152117}}</ref> המחקר מדבר על כך שהחל משנת 2000, בעקבות אירועי 11 בספטמבר, נוצר צורך רב יותר לנשים לוחמות בשטח, לדוגמה בבדיקות לחומרי נפץ על נשים מוסלמיות.<ref name=":5" /> המחקר מדבר על כך שגם במקרים של התנגדות חברתית וגם בעיות בצוות לא מונעות מנשים את השאיפה להצטרף לתפקידי לוחמה. החוקרים ממליצים כי נשים יצטרפו לתפקידים תומכי לחימה, אך אין סיבה למנוע מהם, כמו שקורה במדינות נוספות להצטרף לכל תפקידי הלוחמה.<ref name=":5" /> ב-2022 הוקדש גיליון של [[בין הקטבים]], כתב העת של [[מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית]] ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], לנושא "נשים - הפוטנציאל המערכתי"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/|הכותב=מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית|כותרת=גיליון 36: נשים - הפוטנציאל המערכתי|אתר=מרכז דדו|תאריך=ינואר 2022|תאריך_וידוא=2023-03-08}}</ref>. == עמדות הרבנות הראשית ורבנים בציבור == בעת חקיקת חוק שירות ביטחון בשנת 1949, התנגדו בחוגים הדתיים לגיוס חובה לנשים. דעתם לא נתקבלה, אולם נקבע שנשים תוכלנה לקבל פטור משירות על סמך הצהרה שטעמים שבמצפון או שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות סדיר{{הערה|{{מעריב||דיוני הכנסת באוירה של נדחה|19490816|10}}{{ש}}{{דבר|בנימין פרנקל|מכתבים למערכת - היפלה חוק ישראל בין אשה דתית לאשה לא דתית?|19490818|39}}}}. בעקבות מחסור בכוח אדם בצה"ל{{הערה|{{מעריב||חוק נגד ... 5000 משתמטות|19520227|22}}}}, תוקן החוק במרץ 1952 ונקבע שנשים המבקשות פטור יופיעו בפני ועדת פטור שתקבע האם אכן מטעמי הווי משפחתי דתי הן אינן יכולות לשרת בצבא{{הערה|{{חרות||צו בדבר התייצבות נשים לרשום לבדיקה רפואית ולשרות סדיר|19520704|58.3|}}}}. מספר פעמים נדונו ב[[בג"ץ]] עתירות של נשים שהוועדה החליטה לגייס נגד רצונן{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|כמה ימים - יום כיפור?|19670104|74}}}}. עם עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 תוקן החוק, לדרישת המפלגות הדתיות, כך שלשם קבלת הפטור מצהירה המועמדת לשירות ביטחון על קיום שלושה תנאים: טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בצבא, היא שומרת על [[כשרות]] בבית ומחוצה לו, והיא אינה נוסעת ב[[שבת]]. ההצהרה נמסרת בפני דיין בבית הדין הרבני או בפני שופט ואין כל דרישה להופיע בפני ועדה צבאית לבחינה{{הערה|{{מעריב|שלמה לורינץ|אגודת ישראל השתלטה על הכנסת?|19780413|58}}{{ש}}{{מעריב||פשר הפשרה|19780801|166}}}}. מי שאינה יכולה להצהיר שהיא שומרת שבת וכשרות נדרשת להופיע בפני ועדת הפטור{{הערה|{{מעריב||גדולי התורה שוכנעו: 95% מהנשים שירצו יוכלו להשתחרר לפי החוק החדש|19780712|42}}}}. [[הרבנות הראשית]] התנגדה לגיוס חובה של כלל הנשים לצה"ל באופן רציף מאז הקמת צה"ל. הרבנות המשיכה להתנגד לחיוב נשים בשירות צבאי או לאומי, למרות ניסיונות לשנות את דעתה, וחזרה על כך שוב ושוב בכלל פרסומיה בנושא לאורך השנים.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://shlomo-aviner.net/index.php?title=גיוס_נשים_-_הרבנות_הראשית_(מאמר)|כותרת=גיוס נשים - הרבנות הראשית (מאמר) – שיעורי הרב שלמה אבינר|אתר=shlomo-aviner.net|תאריך_וידוא=2022-06-17}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809e4319|כותרת=לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - פרוטוקולים מישיבות המועצה המורחבת של הרבנות והחלטותיה בנושאים שונים|אתר=www.archives.gov.il|עמודים=14|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-21}}</ref>{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|הרב הראשי: "גיוס בנות? רק כדי לבשל ולכבס"|4891067|10 בדצמבר 2016}}}}{{הערה|{{ynet|עתי"ם|"בשל שירות מעורב חצי מהנשים יהיו אסורות לבעליהן"|992928|6 באוגוסט 2001}}}} מצויים מכתבים של מזכירי הרבנים הראשיים [[איסר יהודה אונטרמן|אונטרמן]] ו[[שלמה גורן|גורן]] בשמם, המאפשרים לבנות דתיות להתגייס בתנאים מסוימים{{הערה|{{nrg|[[יונתן אוריך]]|מסמך: הרבנות הראשית לא התנגדה לגיוס בנות|540/988|16 בינואר 2014|11|2}}}}. בציבור ה[[דתי לאומי]] רוב הרבנים מתנגדים לגיוס נשים{{הערה|{{סרוגים|הרב [[שלמה אבינר]]|הרב אבינר: טענות מזוייפות של בנות מתגייסות|221148-הרב-אבינר-טענות-מזוייפות-של-בנות-מתגייסות|5 בנובמבר 2017}}; {{סרוגים|הרב [[יועזר אריאל]]|גיוס בנות? לפי ההלכה אסור לנשים להשתתף בקרבות נגד האויב|69343-גיוס-בנות-לפי-ההלכה-אסור-לנשים-להשתתף-ב|22 בפברואר 2014}}; {{כיפה|דניאל סגרון|גיוס בנות לצבא - לא הכל הלכה|יהדות/גיוס-בנות-לצבא-לא-הכל-הלכה-2/|06 בנובמבר, 2017}}}}{{הערה|שם=שפירא|{{ynet|הרב שמואל שפירא|מהי עמדת ההלכה בנוגע לגיוס דתיות?|4591139|12 בנובמבר 2014}}.}}, ויש המתירים{{הערה|שם=שפירא}}{{הערה|{{ערוץ7|[[אמנון שפירא]]|גיוס בנות – להלכה ולמעשה|327124|28 ביולי 2016}}; {{כיפה|נטעאל בנדל|רב העיר עפולה: "אין שום בעיה שבנות דתיות יתגייסו לצה"ל"|חדשות/רב-העיר-עפולה-אין-שום-בעיה-שבנות-דתיות|26 בינואר, 2014}}; {{ערוץ 7|עדו בן פורת|"מסע תעמולה מעצבן למדי"|338769|27 בינואר 2017}}}}. בקרב הרבנים ה[[חרדים]] ישנה הסכמה מלאה שגיוס בנות אסור{{הערה|שם=שפירא}}{{הערה|שם=הידברות|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1141886|הכותב=נעמה גרין|כותרת=גיוס נשים לצבא|אתר=הידברות}}}}. ==ראו גם== * [[גיוס חובה#גיוס נשים]] * [[נשים במלחמת חרבות ברזל]] * [[נשים בחיל הים]] * [[חיל הנשים של צבא ארצות הברית]] * [[שירות נשים במשטרת ישראל]] * [[אפליה סטטיסטית]] * [[פורום דבורה]] ==לקריאה נוספת== * נורית גילת, '''[https://www.proquest.com/docview/2559692982?pq-origsite=gscholar&fromopenview=true יחס החברה הישראלית לשרות נשים בצה"ל 1948-1967]''', עבודת דוקטורט, [[אוניברסיטת חיפה]], החוג ללימודי ארץ-ישראל, 2005 * [[דפנה יזרעאלי]], [1999]. "המגדור בשירות הצבאי בצה"ל". '''[[תיאוריה וביקורת]]''', 14, 85 - 109. * [http://www.glima.info/verdicts/08070000.z16.htm בג"ץ 7000/08, אנריאטה לוי נ' שר הביטחון ואח']; בעניין פיטורי קצינה בשירות קבע, בעת היותה בהריון. * [[נויה רימלט]], '''הפמיניזם המשפטי מתאוריה למעשה - המאבק לשוויון בין המינים בישראל ובארצות הברית''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]] ו[[פרדס הוצאה לאור]], 2010, פרק שביעי - נשים במעוז הגבריות: אליס מילר והדילמה שבשילוב נשים בצבא * דני אשר, '''כל בחור וטוב לנשק - תולדות מערך הגיוס'''. יחידת מיטב, משרד הביטחון, 2014. * רז שגיא, '''נלחמות בצה"ל''', הוצאת [[קונטנטו דה סמריק]], 2014. * [[אורנה ששון-לוי]], '''זהויות במדים: גבריות ונשיות בצבא הישראלי''', ספריית אשכולות, [[הוצאת מאגנס]], וספריית מגדרים, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006. * אורנה ששון-לוי, "חתרנות בתוך דיכוי: כינון זהויות ג'נדר של חיילות בתפקידים 'גבריים", בתוך: '''התשמע קולי: ייצוגים של נשים בתרבות הישראלית''', (עורכת: יעל עצמון), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 277–303. * אורנה ששון-לוי. 2013. "בין הדרה להפרדה: נשים במרחב הצבאי", בתוך רוני הלפרין (עורכת): '''היכן אני נמצאת: פרספקטיבות מגדריות על מרחב''', הוצאת [[המכללה האקדמית בית ברל]]. עמודים 111–141. * יחזקאל כהן, [https://toravoda.org.il/18399/ '''גיוס בנות ושרות לאומי - עיון בהלכה'''], הוצאת הקיבוץ הדתי-נאמני תורה ועבודה. * אילת הראל־שלו ושיר דפנה־תקוע, '''על ביטחון וחוסר ביטחון: הקרב הכפול של נשים לוחמות''', [[הוצאת פרדס]], 2021{{הערה|{{הארץ|יגיל לוי|"על ביטחון וחוסר ביטחון": עלייתו של הפמיניזם המיליטריסטי בישראל|1.9818800|19 במאי 2021}}}} * {{צ-מאמר|מחבר=אפרת שחר־דרוק וסא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק|שם=לוחמות חוד – שירות נשים ביחידות הלוחמות|כתב עת=חברה, צבא וביטחון לאומי|כרך=5|מו"ל=[[מערכות]]|שנת הוצאה=2023|עמ=57-80|קישור=https://www.maarachot.idf.il/media/rv1pvgy1/חצב-5-פורמט-קצר-58-81.pdf}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים}} *[https://www.idf.il/אתרים/יוהלם/ אתר יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר] * {{מממ|נטע משה|שירות נשים בצה”ל|8cbe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_8cbe8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_8665|16 במאי 2013}} * [http://www.hakshev.co.il/item.asp?type=2&NewsID=78 מילים לחוד ומציאות לחוד – אפליה בשיבוץ - תפקיד לנשים בלבד!], באתר הקשב * {{הארץ|עמוס הראל|מי צריך לוחמות|1.1558586|26 באפריל 2007}} * בר בן-ארי, [https://web.archive.org/web/20081205045142/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/Personal/2007/julay/2901.htm "אשת חיל", סקירת השינויים שעברו על מערך גיוס הנשים], באתר דובר צה"ל, 20 ביולי 2007 * {{ישראל היום|חגית רון־רבינוביץ’|"מקווה שבעוד כמה שנים התפקיד שלי כבר לא יהיה רלוונטי"|10424|11 במרץ 2011}} *{{הארץ|מרב מיכאלי|שיחת היום - "זאב לרר, הצבא מקריב את הנשים על מזבח הדת?|1.1181087|21 ביולי 2011}} * {{מערכות|רז שגיא|לוחמות בצה"ל - לאן?|4/110654|402, [[אוגוסט]] [[2005]]}} *{{מערכות|דבורה חסיד וזאב לרר|מי מפחד מנשים בצה"ל?|1/110671|403, [[דצמבר]] [[2005]]}} (תגובה) *{{מערכות1|יורם אפשטיין ויובל חלד|שילוב נשים במקצועות לחימה - ההיבט הפיזיולוגי|460|2015}} * {{הארץ|יאיר אטינגר|נשים דתיות בצריח: המרד באורתודוקסיה מגיע לצה"ל|1.2735155|23 בספטמבר 2015}} *{{ynet|רעות רימרמן|יום האישה: מתי ואיך החלו לגייס נשים לצבא?|4774144|5 במרץ 2016}} * {{הארץ|עמוס הראל|שיעור החיילות המשרתות בתפקידי לחימה הוכפל בתוך ארבע שנים|1.3101180|23 באוקטובר 2016}} * {{ערוץ7|בני טוקר|אג'נדה מסוכנת; שדה קרב איננו לנשים|359446|16 בנובמבר 2017}} * {{וואלה!|[[אמיר אורן]]|מחקר: הלוחמות בצה"ל משתלבות - החוקרים דווקא פחות|3169229|27 ביוני 2018}} * {{עיוני משפט|קארין כרמית יפת ו[[שולמית אלמוג]]|הדתה, הדרה וצבא: אפס ביחסי מגדר?|lt-2-1/karin_shulamit|לט(2), תשע"ו}} * נעמה לפיאן, [https://toravoda.org.il/הזכות-לשרת-בצהל-נעמה-לפיאן/ הזכות לשרת בצה”ל], [[נאמני תורה ועבודה]] * [[עפר דרורי]], [https://www.gvura.org/a347215-נשים-חילות-שזכו-לצל-שים-ועיטורים '''נשים חיילות שזכו לצל"שים ועיטורים'''], אתר הגבורה מרץ 2021 * מאשה מיכאלסון, [https://www.idf.il/אתרים/אגף-המודיעין/2021/פרויקט-אחרייך-לקידום-נשים-בצהל-אגף-המודיעין/ התוכנית של שומרות הסוד - קצינות המודיעין שהולכות "אחרייך"], אתר צה"ל, 08.03.2021 * [https://www.mako.co.il/news-channel12?subChannelId=e75f7e442a0f7710VgnVCM200000650a10acRCRD&vcmid=c52aed1a5b2b8710VgnVCM200000650a10acRCRD הנשים החרדיות שמשתלבות בתפקידי מודיעין], תוכניות חדשות 12, 08.04.2021 * גייל שורש, [https://web.archive.org/web/20230130182027/https://www.maarachot.idf.il/2021/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90/ על מה שראוי לנסיכות לעשות בענייני הצבא,] בין המערכות, 31 באוקטובר 2021 * אל"ם ג', [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/על-העיוורון-מחסור-בכישרונות-מנהיגותיים-ונשיים-בפיקוד-הבכיר-בצה-ל-אל-מ-ג/ 'על העיוורון' - מחסור בכישרונות מנהיגותיים ונשיים בפיקוד הבכיר בצה"ל], [[בין הקטבים]], גיליון 36, {{כ}} דצמבר [[2021]]. * {{תמונה}} {{הארץ|דבי זימלמן|חיילות ביחידות קרביות, בלוג צילום|1.10748755|20 באפריל 2022|מנויים=לא}} * גייל שורש, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/נשים-במוקדי-קבלת-החלטות-בצה-ל-משוויון-ליתרון-עו-ד-גייל-שורש/ נשים במוקדי קבלת החלטות בצה"ל – משוויון ליתרון], '''[[בין הקטבים]]''',, בין הקטבים, גיליון 36, {{כ}} יוני [[2022]]. * {{עדכן אסטרטגי|[[פנינה שרביט ברוך]]|פתיחת כלל תפקידי הלחימה בצה"ל בפני נשים|lehima_nashim|מרץ 2022}} * לירון שלום, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/ללכת-בלי-ולהרגיש-עם-האם-המתכונת-הנוכחית-לשוויון-מגדרי-בצה-ל-תורמת-לניצחון-צה-ל-או-שמא-פוגעת-בו-סא-ל-לירון-שלום/ "ללכת בלי ולהרגיש עם" – האם המתכונת הנוכחית לשוויון מגדרי בצה"ל תורמת לניצחון צה"ל או שמא פוגעת בו?], [[בין הקטבים]], גיליון 36, {{כ}} יולי [[2022]]. * ליאור אינגל (רובך) ואור בר־שינדלר, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/הביצה-והתרנגולת-הלוחמת-והארגון-מה-באמת-רוצות-הלוחמות-כאופק-שירותי-והאם-הן-מוכנות-להקריב-למענו-ומה-בין-אלו-להנחות-היסוד-של-צה-ל-רס-ן-ליאור-אינגל-רובך-ורס-ן-אור-בר-שינדלר/ הביצה והתרנגולת, הלוחמת והארגון], בין הקטבים, גיליון 36, {{כ}} ספטמבר [[2022]]. * סא"ל ה' ואור בר־שינדלר, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/המשוגעות-של-הכפר-על-אתגר-ארגוני-היסטים-וחדשנות-בעולם-משתנה-סא-ל-ה-ורס-ן-בר-שינדלר/ 'המשוגעות של הכפר' – על אתגר ארגוני, היסטים וחדשנות בעולם משתנה], [[בין הקטבים]], גיליון 36, {{כ}} מרץ [[2022]]. * טל לוי דיאמנשטיין, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-36-נשים-הפוטנציאל-המערכתי/כשאת-מוותרת-על-החובה-את-מוותרת-על-הזכות-קא-ב-טל-לוי-דיאמנשטיין/ כשאת מוותרת על החובה – את מוותרת על הזכות], בין הקטבים, גיליון 36, {{כ}} אוגוסט [[2022]]. * {{ynet|דינה חלוץ|"אחרי 7 באוקטובר אין יותר ספקות לגבי נשים לוחמות, הן עשו כל מה שנדרש"|laisha/article/b1scedsmt|30 באוקטובר 2023}} * {{מוסף כלכליסט|רוני דורי|"צה"ל מתייחס לנשים כחפצים. זה משפיל שב־2023 מתפעלים מאשה שנוהגת בטנק"|07-12-23/m02}} * {{ynet|יואב זיתון|לוחמת ה-D9 הראשונה בעזה: "נכנסתי לעשות היסטוריה" {{!}} תיעוד מיוחד|news/article/s1lqsxgqa|25 בינואר 2024}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שירות בצה"ל|*]] [[קטגוריה:נשים בצה"ל|*]] [[קטגוריה:צבא: נשים]] [[קטגוריה:גיוס חובה לצה"ל]] [[קטגוריה:פמיניזם בישראל]]'