יומן מסנן ההשחתות

'{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד-לובביץ'|אחר=אדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד הנקרא בשם זהה|ראו=מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)}} {{מפנה|הרבי מלובביץ'|הרבי מליובאוויטש}} {{אישיות רבנית | שם = רבי מנחם מֶנְדֶל שניאורסון | שם בשפת המקור = | תואר = הרבי מלוּבָּבִיץ' | תמונה = [[קובץ:Rabbi Menachem Mendel Schneerson1A.jpg|250px|רבי מנחם מנדל שניאורסון]] | כיתוב = רבי מנחם מנדל שניאורסון נושא שיחה לילדים ב[[ל"ג בעומר#תהלוכות חב"ד לילדים|תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשמ"ז]] | תאריך לידה = [[18 באפריל]] [[1902]] | מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרוסית}} [[מיקולאייב]], [[האימפריה הרוסית]] | תאריך פטירה = [[12 ביוני]] [[1994]] | מקום פטירה = {{דגל|ארצות הברית}} [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]] | מקום קבורה = [[אוהל חב"ד לובביץ']], [[ניו יורק]] | מקום מגורים = [[מיקולאייב|ניקולייב]], [[אוקראינה]]; [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]] | תאריך לידה עברי = [[י"א בניסן]] [[ה'תרס"ב]] | תאריך פטירה עברי = [[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]] | התחלת פעילות = 1950 | סיום פעילות = 1994 | השתייכות = [[חסידות חב"ד]]-ליובאוויטש | תחומי עיסוק = [[אמונה]], [[תנועת החסידות|חסידות]], [[עם ישראל]], [[גאולה]], [[תשובה (יהדות)|תשובה]] ועוד | רבותיו = אביו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] וחמיו, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]]. | חיבוריו = [[ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד|ספרי הרבי מחב"ד]] | אב = הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] | אם = {{קישור שפה|אנגלית|Chana Schneerson|חנה שניאורסון}} | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג | שם התפקיד = [[אדמו"ר]] מ[[אדמו"רי חב"ד#שושלת חב"ד-ליובאוויטש|חב"ד-ליובאוויטש]] | למניין = 7 | התחלת כהונה = [[17 בינואר]] [[1951]] | סיום כהונה = [[12 ביוני]] [[1994]] | הקודם בתפקיד = חמיו, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] | פירוט = {{יישור טקסט|מרכז|[[י' בשבט]] [[ה'תשי"א]] - [[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]]}} }} }} רבי '''מנחם מנדל שניאורסון''' (כונה '''הרבי מלוּבָּבִיץ'''' בראשי תיבות - '''רמ"מ''', '''רמ"ש''' או '''רממ"ש'''{{הערה|בכתיב [[תקופת הביניים של העברית|מסורתי]]: '''מנחם מענדל שניאורסאהן''', '''הרבי מליובאוויטש'''}}; [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]], [[18 באפריל]] [[1902]] – [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], [[12 ביוני]] [[1994]]) היה ה[[אדמו"ר]] השביעי והאחרון של [[חסידות חב"ד]]-לובביץ' מ-[[י' בשבט]] [[ה'תשי"א]], [[17 בינואר]] [[1951]], ועד פטירתו. הקים את [[שלוחי חב"ד|מפעל השלוחים]] ו[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות רבים בעולם, והכריז על [[מבצעי הרבי מחב"ד|עשרה מבצעים]] לעידוד קיום מספר מצוות. שיחותיו ומאמריו נדפסו ב[[ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון|ספרים רבים]] בחייו ולאחר פטירתו. הוא נחשב לאחד מהרבנים הבולטים בתקופתו. נודע בעיסוקו הרב למען החשת ה[[ימות המשיח|גאולה]]. בשנותיו האחרונות ראו בו חסידיו את ה[[משיח]], ורבים מהם מאמינים בכך אף לאחר פטירתו. השאלה אם האמין בכך בעצמו ואם עודד את האמונה בכך [[פולמוס המשיחיות בחב"ד|שנויה במחלוקת]]. עסק רבות גם בניסיונות לתיקון [[מיהו יהודי|הגדרת יהודי]] ב[[חוק השבות]] ולמניעת [[מסירת שטחים]]{{הערה|שם=שטחים|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497495 שטחים תמורת שלום - העקרונות המונחים בבסיסו של הסכסוך הישראלי-ערבי] אתר [[chabad.org]]}}{{הערה|שם=משנתו הביטחונית|[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=255 סיכום משנתו הביטחונית של הרבי מליובאוויטש] באתר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]]}}{{הערה|שם=קראתי|לוי יצחק גרונר, '''קראתי ואין עונה''', תשס"ד, ספר המתעד את מאבקו של הרבי מלובביץ' נגד ויתורים ומסירת שטחי ארץ ישראל, תשס"ד, {{אוצר החכמה||חלק א|26882||ללא}}, {{אוצר החכמה||חלק ב|26883|}}}}. בית מדרשו, השוכן ב[[מרכז חב"ד העולמי – 770]] ב[[ברוקלין|רובע ברוקלין]], ו[[אוהל חב"ד לובביץ'|אוהל קברו]] ב[[קווינס|רובע קווינס]] שב[[ניו יורק]], משמשים מוקדי [[עלייה לרגל]]. == קורות חייו == נולד בעיר [[מיקולאייב]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] כבן בכור לרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ול{{קישור שפה|אנגלית|Chana Schneerson|חנה שניאורסון}}. מצד אביו היה צאצא של ה[[צמח צדק]], האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד (נין בנו בכורו רבי ברוך שלום שניאורסון, בן אחר בן. ראו להלן בעץ המשפחתי), ועל שמו הוא נקרא. אמו הייתה בתו של רב העיר, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. בשנות ילדותו ונערותו למד בעיקר מפי אביו{{הערה|יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמ' 70–76}}. בשנת [[1909]], בגיל 7, עבר עם משפחתו לעיר [[דניפרו|יקטרינוסלב]], לאחר שאביו התמנה בה לרב. הרב שניאור זלמן וילנקין נשכר על ידי אביו כ[[מלמד]] פרטי עבורו{{הערה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], 'ימי מלך', חלק א. כפר חב"ד, 1991, הוצאת קה"ת. עמ' 122–125}} וממנו למד [[תורה|חומש]] עם [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]], [[נ"ך]], [[משנה]] ו[[גמרא]]{{הערה|הרבי מליובאוויטש סיפר לימים שלמד כמה שנים אצל וילנקין [[חומש (יהדות)|חומש]] משנה וגמרא. בהתוועדות בשבת [[פרשת ויגש]] תשל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=319 נדפס בשיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 300]}} כארבע וחצי שנים, מגיל שבע עד גיל אחת עשרה{{הערה|תשורה לחתונת נכדו של וילנקין הקרוי על שמו, כ"ח אדר תשנ"ט. ברוקלין ניו-יורק. עמ' 12–13}}. אחר כך שכר לו אביו את המלמד הרב איסר ניסן דריבין שלימדו במשך שנה בביתם{{הערה|[https://col.org.il/news/130112 סיפור המלמד הליטאי של הרבי] אתר col; הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 71}}. את רוב זמנו העביר בלימוד תורה, [[קבלה]] וחסידות. בשנת [[1919]], בהיותו בן שבע עשרה, עודדו אביו להוסיף במקביל ללימודיו התורניים גם [[לימודי חול]] באופן עצמאי, ורשם אותו ללימודי בגרות{{הערה|במוסד מקומי המקביל לתיכון. הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 75}} הוא ביקש מ[[ישראל בר-יהודה]]{{הערה|אז נקרא ישראל אידלסון, שהיה מבוגר ממנו בכמה שנים}} ששימש כמנהל הגימנסיה העירונית ביקטרינוסלב, שיעניק לו הכוונה בלימודי הבגרות. בר יהודה סיפר שהרב שניאורסון אמר לו שאביו התנה עמו שילמד לימודי קודש 16 שעות ביממה, וביתר השעות ילמד את לימודי החול באופן עצמאי בבית{{הערה|עדותו של בר יהודה: "שאלתי אותו האם מתכוון הוא ברצינות לעבור את בחינות הבגרות, שצעירים בני גילו היו נאלצים להיערך להם במשך שש שנים בערך. השיב לי כי הוא מקווה לעבור זאת, אלא שביקש ממני לסייע בידו ולתת לו הכוונות כלליות... לא עברו ששה חודשים - והוא עמד בהצלחה מרובה בבחינות הבגרות" (לאופר, 'ימי מלך', עמ' 159). מנחם פרידמן ושמואל היילמן בספרם [[מנחם פרידמן#הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו|"הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו"]], על פי צבי הרכבי, ספר יקטרינוסלב, ירושלים – תל אביב תשל"ג, עמ' 119; יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 75–77}}. בסוכות [[תרפ"ג]] ([[1922]]) נפגש ב[[רוסטוב על הדון]] לראשונה עם חותנו לימים, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש, השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד{{הערה|שנים ראשונות, עמוד 135}}. בקיץ של אותה שנה הזמינו חותנו לעתיד לעיר הנופש [[קיסלובודסק]] שבה שהה אז עם משפחתו, מתוך רצון לשדכו לבתו, [[חיה מושקא שניאורסון]]. מאותה עת התקרב מנחם מנדל הצעיר למשפחת האדמו"ר{{הערה|'סודו של הרבי' עמ' 79–80; 'השביעי', עמ' 48–51. ראו כרך מיוחד של מכתבי הריי"צ אל בתו חיה מושקא ואל חתנו הרב מנחם מנדל: '''אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ – חלק ט"ו''', {{מסת"ב|0826653529}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין, הוצאה שנייה, 2011, תשע"א}}. שנה לאחר מכן קיבל [[סמיכה לרבנות]] מדודו הרב [[שמואל שניאורסון (ניקולייב)|שמואל שניאורסון]]. החל מנובמבר [[1926]] השתתף מנחם מנדל ב[[אוניברסיטת לנינגרד]] כ[[שומע חופשי]] בשיעורי [[מתמטיקה]] ו[[הנדסה]], לפי דרישת חמיו המיועד ובמימונו{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}} (עם זאת, לאחר שהפך לאדמו"ר בעצמו הביע התנגדות חריפה ללימודים באוניברסיטה{{הערה|ראו [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 "לימוד במוסדות אקדמיים"] באתר הרשמי של חב"ד}}). באותם ימים פגש את הרב [[יוסף רוזין]] ("הרוגצ'ובר"){{הערה|ראו ישראל אורי מייטליס, [http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 "הלמדנות הפילוסופית" של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון], עמ' 28. וראו [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=871 חסיד נלבב ובר פועל], באתר שטורעם}}, שאותו העריץ{{הערה|בתפיסת הרבי מלובביץ', הרוגצ'ובר ותורתו הם "דבר יוצא מן הכלל לגמרי, דבר חדש", והם מהווים חלק מסימני הגאולה. ראו: [[תורת מנחם|התוועדויות]] תשמ"ז, חלק ב', עמ' 627}}. על פי תצהיר שנתן מאוחר יותר, כתובתו באותה תקופה הייתה בבית חותנו{{הערה|מ' פרידמן וש' היילמן, 'הרבי מלובביץ'{{כ}}', עמ' 89–92}}. עם זאת, ישנן עדויות כי התגורר במקומות אחרים{{הערה| חיים רפופורט, The Afterlife of Scholarship, ניו-יורק, 2011, עמ' 132; 'ימי מלך' ח"א, עמ' 165}}. בני הזוג התחתנו בנובמבר [[1928]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=1928: Marriage - Life & Times|כתובת=https://web.archive.org/web/20150318214832/https://www.chabad.org/therebbe/timeline_cdo/aid/62152/jewish/1928-Marriage.htm|תאריך=2015-03-18|תאריך_וידוא=2019-11-05|אתר=web.archive.org במקור מ-CHABAD.ORG}}}}, ב[[י"ד בכסלו]] [[ה'תרפ"ט]], ב[[ורשה|וורשה]]. לדברי החוקרים פרידמן והיילמן, בני הזוג עמדו בקשר במשך למעלה מחמש שנים לפני החתונה, פרק זמן בלתי מקובל בעולם הדתי, בפרט במשפחות אדמו"רים{{הערה|הרבי מלובביץ, עמ' 92, תרגום עמוס כרמל. ירושלים 2011}}. עוד קודם לכן, בשנת [[1927]], עזב מנחם מנדל את [[ברית המועצות]] ועבר להתגורר ב[[ברלין]]. בשנים 1928–1932 למד לימודים אקדמיים ב[[אוניברסיטת הומבולדט של ברלין]] בתחומי המתמטיקה והפילוסופיה של הטבע, וכן למד בבית המדרש לרבנים ע"ש [[עזריאל הילדסהיימר]], וקיבל הסמכה לרבנות מהרב [[יחיאל יעקב וינברג]] שעמד בראש המוסד{{הערה|'''סודו של הרבי''', יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 94-93.}}. באוניברסיטה הכיר את הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)]] שלמד באותן שנים ואף למד שנה אחת בבית המדרש לרבנים{{הערה|'''סודו של הרבי''', יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 94.}}. פרנסתו העיקרית התקיימה על אביו, וכשהתדרדר מצבו הכלכלי של אביו - הוא התקיים בעיקר על תמיכת חותנו בעת שהתגורר בברלין ובפריז{{הערה|'''סודו של הרבי''', יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 94. '''הרבי מלובביץ'''', מנחם פרידמן ושמואל היילמן, תרגום מאנגלית: עמוס כרמל, ירושלים 2011, עמ' 123.}}. אחרי החתונה המשיך להתגורר בברלין, ולמשך סמסטר וחצי למד מתמטיקה, [[פיזיקה]] ו[[פילוסופיה]] כשומע חופשי ב[[אוניברסיטת ברלין]]{{הערה|{{הארץ|יאיר שלג|אח אחד התפקר, אח שני חולה נפש|1.1413480|29 במאי 2007}}}}. בשנת [[1933]] עבר ל[[פריז]], שם סיים לימודי [[הנדסת חשמל]] בבית הספר [[בית הספר המיוחד לעבודות ציבוריות|ESTP]] להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות. החל מקיץ [[1934]] שהו בני הזוג בפולין כמעט שנה{{הערה|יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמ' 129}}. בתאריך [[24 ביולי]] [[1937]] קיבל תואר [[מהנדס חשמל]]. בנובמבר 1937 נרשם ללימודי [[מתמטיקה]] ב[[סורבון]]{{הערה|שם=סורבון, נובמבר 37|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=19419 חשיפה: רישום הרבי לסורבון] אתר שטורעם, כ"ז בתשרי תשס"ח. לפי הרישומים, המקצוע המרכזי שלמד שם היה [[חשבון דיפרנציאלי]]}}, ובנובמבר [[1938]] ללימודי המשך בתחום [[מדעים מדויקים|המדעים המדויקים]]{{הערה|שם=א סורבון, נובמבר 37|הררי, 'סודו של הרבי', עמוד 131, בהערה 56 מביא זאת מתוך ספר הרישום שבארכיון האוניברסיטה}}, לימים סיפר שלמד גם פיזיקה בסורבון{{הערה|שם=למדתי פיזיקה בסורבון|{{מעריב|גאולה כהן|בארבע עינים עם הרבי מלובאביץ'|19641218|47}}}}. הלימודים באוניברסיטה בפריז היו הסיכוי היחיד של בני הזוג לקבל אשרת שהיה בפריז{{הערה|"עם תעודת המהנדס נרשם ללימודי המשך באוניברסיטת סורבון, בתחום המדעים המדויקים, ככל הנראה כדי להוסיף לקבל אשרת שהייה במדינה. הלימודים האקדמיים של ר' מנחם־מענדל הם, כאמור, הסיכוי היחיד של בני הזוג להשיג אישורים רשמיים להתגורר בפאריס. בשנת תרצ"ח, שלהי שנת 1937, רבי מנחם־מענדל ואשתו פונים לראשונה במכתב למשרד המשפטים הצרפתי בבקשה להעניק להם אזרחות צרפתית. בקשת האזרחות נבחנת בקפידה בתהליך ארוך ומייגע" (הררי, סודו של הרבי, צוטט ב[https://www.israelhayom.co.il/article/95765 כתבה ב"ישראל היום"])}}. בזמן שהותו בברלין ובפריז נהג לכתוב [[חידושי תורה]] שלו ומנהגים שראה בחצר חותנו. רשימות אלה התגלו לאחר פטירתו במחברות שהשאיר בחדרו, ופורסמו ב[[רשימות (חב"ד)|סדרת ה"רשימות"]]. {{טבלה מוסתרת|עיצוב=|כותרת='''עץ סביו של רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלוּבָּבִיץ''''|תוכן={{עץ משפחה מנחם מנדל שניאורסון}}}} {{טבלה מוסתרת|עיצוב=|כותרת='''עץ משפחת אביו - ענף ברוך שלום במשפחת שניאורסון'''|תוכן={{עץ משפחת שניאורסון/ענף ברוך שלום}}}} === בואו לניו יורק === [[קובץ:הרב שמריהו גוראריה לצד חותנו הרייצ.jpg|220px|ממוזער|שמאל|דינר ל[[רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנת [[1943]], מימין לשמאל: רבי מנחם מנדל שניאורסון, חותנו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] וגיסו הרב [[שמריהו גוראריה]]]] [[קובץ:Schneerson kiddushin.jpg|220px|ממוזער|שמאל|הרב שניאורסון (משמאל), במעמד סידור [[קידושין]], בחנוכה תשי"ב 1951, בניו יורק]] ביוני 1940 בעקבות כיבוש הנאצים עבר מ[[פריז]] לו[[וישי]]{{הערה|{{אוצר החכמה||היום יום |147747|עמ' 22||עמוד דיגיטלי=20}}; [https://www.vaadhatmimim.org/templates/blog/post.asp?aid=4610199&PostID=104774&p=1 קובץ "כ"ח סיון שמונים שנה"], בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי", עמ' 32}}. באוגוסט 1940, בעקבות הפיכת וישי ל[[ממשלת בובות]] של הנאצים, נמלט ל[[ניס]] שהייתה תחת שלטון איטליה. ביוני 1941 נמלט דרך [[ליסבון]] באונייה בעלת דגל [[פורטוגל במלחמת העולם השנייה|פורטוגל הנייטרלית]] לארצות הברית{{הערה|[[שלום בער לוין]]: '''א)''' [[אגרות קודש (הריי"צ)|אגרות קודש הריי"ץ]], ניו יורק, 1983, חלק ה', מבוא, עמודים 21–26 {{כ}}{{ISBN|0-8266-5435-5}}. '''ב)''' 'תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא', 2011, ניו יורק, הוצאת קה"ת, עמודים שמ"ז-שנ"ג {{כ}}{{ISBN|978-0-8266-5328-4}}. '''ג)''' {{קישור כללי|כותרת=Watch: The Story of the Rebbe's Rescue|אתר=Anash.org|תאריך=2021-06-08|כתובת=https://anash.org/the-story-of-the-rebbes-rescue/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-06-09}} }}. וב[[כ"ח בסיוון]] [[ה'תש"א]] הגיע עם אשתו{{הערה|ראו מכתב מאותו היום בו מודיע [[הריי"צ]] על הגעת בתו וחתנו באותו יום לארצות הברית, נדפס באגרות קודש הריי"צ, חלק ה', עמ' שצו; וכן מסמך של [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=39342 רשימת הנוסעים ב"ספינה ההצלה" בדרך לארצות הברית]}}{{הערה|שם=מגיעים לחופי ארצות הברית – עדויות|{{יוטיוב|iTP9d_cOtTo|שם=הרבי מגיע לארה"ב: קטע מתוך ה-DVD "שנים ראשונות" – חלק רביעי}}, [[סרט דוקומנטרי]], [[ארגון JEM]]; [http://www.ch10.co.il/news/516806/ נס ההצלה של הרבי מליובאוויטש מהנאצים • סדרת סרטונים נדירה], אתר חרדים10 כ"ח בסיוון תשע"ט.}} ל[[ארצות הברית]], לעיר [[ניו יורק]], שם הצטרפו למשפחת חמיו, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, שהתגוררה ב[[מרכז חב"ד העולמי – 770]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. לקראת הגיעו, ביקש חמיו משלושה מחסידיו הבולטים{{הערה|שמואל לויטין, [[ישראל ג'ייקובסון]] ואליהו סימפסון}} לנסוע ל[[נמל]] לקבל את פניו, בהוסיפו: "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקיא ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[רי"ף]], [[רא"ש]] ו[[רמב"ם]], הוא עורך [[תיקון חצות]] כל [[לילה]] ובקיא בכל ה'[[לקוטי תורה]]' עם העיין'ס"{{הערה|"העיין'ס" – כלומר הערות השוליים המפנות לעיון בספרים אחרים. 'ימי מלך', מאת מרדכי מנשה לאופר, הוצאת קה"ת, כרך א, עמ' 536}}. עם בואו לניו יורק מינה אותו חותנו לנהל את המוסדות המרכזיים שהקים – [[מרכז לענייני חינוך]] וארגון [[מחנה ישראל (חב"ד)|מחנה ישראל]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה{{הערה|'ימי מלך', חלק ב', עמוד 744}} על ידי חמיו למנהל [[הוצאת ספרים קה"ת|הוצאת הספרים קה"ת]], ובשנת [[תש"ג]] לעורך הראשי{{הערה|'ימי מלך', חלק ב', עמוד 745}}, בשנה זו יצא גם ספרו הראשון, '[[היום יום]]'. לצד עבודתו זו בהנהלת המוסדות המרכזיים של חב"ד, עבד בהנדסת חשמל לאוניות [[הצי האמריקני]] בניו יורק{{הערה|ראו [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/141185/jewish/Wiring-the-Missouri.htm עדותו של מילטון פכטר באתר חב"ד] {{אנגלית}}, מעובדי הצי באותם ימים. קטעי וידאו מתוך עדות זו התפרסמו [[תורת חיים (מגזין וידאו)|במגזין הווידאו "תורת חיים"]] תוכנית 112. אזכור נוסף לעבודה זו ראו בעדותו של מהנדס החשמל מר יעקב הרדוף, שם, תוכניות 210, 211 – "רבי מהנדס" {{וידאו}} [https://he.chabad.org/724767 חלק ראשון] [https://he.chabad.org/724772 חלק שני]; {{יוטיוב|sgVJDAd_XL0|שם=הרבי משוחח על עבודתו בצי, עם אדם מחיל הים הישראלי}}. '''סודו של הרבי''', יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 145.}}. לאחר שהעבודה במוסדות חב"ד רבתה, התפטר מעבודתו כמהנדס. בשנת [[תש"ז]] נסע ל[[פריז]] לפגוש ולקבל את אמו{{הערה|[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=69446 צפו במסמך: שם הרבי ברשימת הנוסעים לארצות הברית בתש"ז]}}, לאחר שהצליחה לצאת מ[[ברית המועצות]], בדרכה לארצות הברית. מאז פטירת חמיו, לא יצא ממדינת ניו יורק{{הערה|שניאורסון לנשיא [[שז"ר]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57173 "ידוע לו שמאז ההסתלקות של חותני לא יצאתי מניו יורק"], מכתב מ[[י"ג בתמוז]], [[ה'תשכ"ז]]}} ומאז קבלתו את הנהגת חב"ד, פרט לשלושה ביקורים ב"קעמפים" [[גן ישראל]] של חסידיו ב[[הרי קטסקיל]], הוא לא יצא במשך שנות הנהגתו אף מהעיר ניו יורק{{הערה|שם="בנאות דשא"|בשנים 1956, 1957 ו-1960. אודות ביקורים אלו בספר "בנאות דשא", [[קה"ת]], תשנ"ג}}{{הערה|שם=מייקל|[מייקל ספקטר http://www.michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 במרץ 1992}}. במהלך הקפות בליל [[שמיני עצרת]] תשל"ח עבר [[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ואושפז בחדרו שבמרכז החסידות{{הערה|1=[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1977%2F10%2F06&id=Ar01620&sk=9BA88C95 הרבי מלובביץ' התאושש: משדר לחסדיו בכפר חב"ד], עיתון מעריב, 6.10.1977}}. הוא יצא אל חסידיו לראשונה ב[[ראש חודש]] כסלו באותה שנה, תאריך שהפך ליום שמחה בחסידות חב"ד. === קבלת האדמו"רות === [[קובץ:770Lubavitch.JPG|שמאל|ממוזער|220px|[[מרכז חב"ד העולמי – 770|בית מדרשו – 770]]]] בשנת [[ה'תש"י]] ([[1950]]), לאחר פטירת חמיו, לא היה ברור מי ימלא את מקומו ויעמוד בראש החסידות: הרב שניאורסון, שסירב לקבל את התפקיד, או גיסו המבוגר יותר, הרב [[שמריהו גוראריה]]. עם חלוף הימים גברו הפניות אליו שיקבל על עצמו את התפקיד. במוצאי [[י' בשבט]] [[ה'תשי"א]] ([[17 בינואר]] [[1951]]) - [[יום השנה (יהדות)|יום השנה]] הראשון לפטירת חמיו, השמיע הרב שניאורסון [[מאמר חסידות]] שהחל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה"{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|ה|א}}. המאמר מיוסד על מאמר שפרסם חמיו כשנה לפני כן; [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1102114 להוריד את השמיים אל הארץ] באתר בית חב"ד}}, ובכך החל לשמש באופן רשמי כאדמו"ר{{הערה|מנדי קמינקר [https://he.chabad.org/823632 יו"ד בשבט: יום של שני מנהיגים], אתר בית חב"ד}}. אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבנית נחמה דינה {{צר|Nechama Dina Schneersohn}}, תמכה בחתנה המבוגר, הרב שמריהו גוראריה, בעלה של בתה הבכורה חנה, ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הצעיר, מנחם מנדל שניאורסון, בעלה של בתה חיה מושקא, אך החסידים תמכו בחתן הצעיר והוא התמנה לאדמו"ר. הרב גוראריה קיבל על עצמו את מרותו המלאה החל משנת [[ה'תשי"ג]], ומאז השתתף באופן קבוע ב"התוועדויות" של גיסו. התלקחות מסוימת של מאבק הירושה נוצרה בשנים [[ה'תשמ"ה]] – [[ה'תש"ן]], כאשר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ניהלה מאבק משפטי נגד [[בארי גור-ארי]], בנו של הרב גוראריה לאחר שנטל ללא רשות ספרים מ[[ספריית חב"ד]] ומכר אותם לסוחרים ולאספנים. אביו תמך בגיסו – הרב שניאורסון, והתנער מבנו. ב[[ה' בטבת]] [[תשמ"ז]] פסק השופט הפדרלי צ'ארלס סימפטון לטובת אגודת חסידי חב"ד וכך נפסק שוב ב[[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ח]] בערעור שהגיש גוראריה{{הערה|הספרים הוחזרו לספרייה כשבוע לאחר מכן ב[[ב' בכסלו]]}}. === בהנהגת חסידות חב"ד === הרב שניאורסון התייחס לחמיו כנשיא הדור, ולעצמו כמייצג של חמיו. הוא נהג לנסוע באופן קבוע, לעיתים כמה פעמים בשבוע, לקבר חותנו עם שק גדול של מכתבים שכתבו לו יהודים מכל העולם, ולקרוא את בקשותיהם על הציון. בתשובות לפונים אליו הרבה לכתוב "אזכיר על הציון", כלומר שיתפלל עליהם ב[[אוהל הרבי מליובאוויטש#האוהל בחיי הרבי|ציון קבר חמיו]]. הוא ראה חשיבות בהשפעה על הזירה היהודית הגלובלית. במידה מסוימת היה הדבר מעוגן במסורת של חב"ד, שמעולם לא ראתה את עצמה כחצר העוסקת בענייניה הפנימיים בלבד{{הערה|ראו [[מאיר בר-אילן]], '''מוולז'ין עד ירושלים''', ב, עמ' 362.}}. הוא התנגד לגישות אחרות ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] המבקשות להסתגר מפני העולם החדש ונאבקות לשמור על הקיים, ואמר כי יש להחליף את "מלחמת המגן" ב"מלחמת תנופה"{{הערה|'''[[תורת מנחם - התוועדויות|תורת מנחם]]''', יח, עמ' 61.}}. תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כח|יד}}. הדגש על פסוק זה מופיע בכתביו החל משנת תשי"ח (1958) - ראו '''תורת מנחם''', כג, עמ' 117.}} (שאף הותאם לה לחן "[[ופרצת]]" מתוך הרפרטואר של [[ניגוני חב"ד]]), עודד את חסידיו להפיץ את ערכי היהדות והחסידות בחוגים רחבים ככל האפשר. לשם כך הקים, בשנים הראשונות להנהגתו, מספר מוסדות וארגונים שפעלו תחת הכוונתו, כגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] וכן [[צעירי אגודת חב"ד בניו יורק|ארגון נוסף בארצות הברית]] שהוקם כזרוע מבצעת של הפעילות, ולצדו [[אגודת נשי ובנות חב"ד]]. לצד זאת יסד רשת בתי ספר ומוסדות חינוך בשם "[[רשת אוהלי יוסף יצחק|אוהלי יוסף יצחק]]". הרב שניאורסון פיתח וביסס את מפעל [[שלוחי חב"ד]], שפתחו [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במדינות רבות בעולם במטרה להפיץ יהדות וחסידות, והקימו עם השנים אלפי מוסדות חינוך וארגונים קהילתיים, בתי כנסת ומקוואות טהרה, בעשרות מדינות בעולם (ראו עוד [[#פועלו והשפעתו|להלן]]). בשנת [[1980]] יסד את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]"{{הערה|[https://he.chabad.org/548485 קטע וידאו משיחת היסוד של צבאות ה'] – 28 בספטמבר 1980}}. על פעילות זו ניצח מתוך משרדו הקטן שבו שהה רוב שעות היום, כשהוא נעזר בצוות מזכירים בראשות הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]]{{הערה|בהם [[ניסן מינדל]], [[יהודה קרינסקי]], [[יהודה ליב גרונר]], {{Q|111359128}} ועוד}}. לאורך 44 שנות כהונתו כמנהיג חב"ד מעולם לא יצא את גבולות [[ניו יורק (מדינה)|מדינת ניו־יורק]], ועד שנפל למשכב לא לקח מעולם יום של חופשה מעבודתו{{הערה|[[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', עמ' 148.}}. מלבד העיסוק בהנהגת התנועה ומוסדותיה שהלכו והתרבו, כלל סדר יומו [[תלמוד תורה|לימוד תורה]], פגישות אישיות וקבלת קהל, ומענה למכתבים שנשלחו אליו. בשנות ה-80 עודד את חסידיו לפעול להגברת הציפייה לגאולה. בשנות ה-90 קרא לפרסם בציבור כי יש להתכונן לבואו הקרוב של ה[[משיח]]. ==== דרשות והתוועדויות ==== ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהתקיימו ב[[מרכז חב"ד העולמי – 770|בית מדרשו]] השמיע את דרשותיו ביידיש כשהוא יושב במרכז בית המדרש על בימת עץ מוגבהת, ומאחוריו רבנים ואישי ציבור. מולו ישבו חסידיו המבוגרים, והצעירים עמדו על מדרגות עץ מוגבהות (בצורת [[טריבונה|טריבונות]]). בדרך כלל ארכה התוועדות כמה שעות וכללה מספר שיחות. מלבד המשך פיתוח המשנה העיונית של חב"ד, עסקו השיחות בנושאים תורניים מגוונים. בין השאר פיתח שיטה לעיון וניתוח [[פירוש רש"י לתורה]]{{הערה|ראו [[טוביה בלוי]], '''כללי רש"י'''; "אור חדש בפירוש רש"י על התורה", בתוך '''השביעי''', הוצאת מעיינותיך, 2014.}}. פעמים רבות הביע את דעתו בענייני השעה, בעיקר בכל הנוגע למתרחש ב[[ישראל]]. מלבד דברי התורה כללו ההתוועדויות גם שירה והרמת כוסית "לחיים", בדומה במקצת ל[[טיש]] המקובל בחצרות האדמו"רים. דברי התורה שנאמרו בהתוועדויות תועדו (אלה שהתקיימו ב[[שבת]], שההקלטה אסורה בה על פי ההלכה, שוחזרו על ידי צוות ה"חוזרים" בראשות הרב [[יואל כהן]], שתפקידם היה לזכור את הדברים בעל פה ולחזור עליהם לאחר השבת), הועלו על הכתב, ורשימות אלה, שחלק מהן עברו את הגהתו ואישורו, מהוות את המרכיב המרכזי בכתביו ([[מנחם מנדל שניאורסון#כתביו וספריו|ראו להלן]]). החל משנת [[ה'תש"ל]] ([[1970]]) הועברו התוועדויות בימות החול בשידור טלפוני ישיר לקהילות חב"ד בעולם{{הערה|שם=מייקל}}{{הערה|שם=JEMWLCC|{{קישור כללי|תאריך=01/05/2020|כתובת=https://jem-video-app.web.app/embedded/player?produced=116&languages=he|כותרת=תוכנית JEM על השידורים הראשונים של WLCC}} {{כ}}([https://www.youtube.com/watch?v=QnsOOSyEtYo ביוטיוב])}}. ==== הקשר עם הציבור ==== [[קובץ:Ahron Daum Schneerson.jpg|220px|ממוזער|שמאל|הרב [[אהרן דאום]] (באמצע) משוחח עם הרב שניאורסון (מימין) במעמד חלוקת הדולרים לצדקה. {{כתב מוקטן|(משמאל: [[יהודה לייב גרונר]])}}]] אל הרב שניאורסון פנו אנשים ממדינות רבות ומרקעים מגוונים. הם נפגשו איתו{{הערה|{{ynet|איתמר מרילוס|אני והרבי מלובביץ': "חזה את 11/9, הציל ממאסר"|4246315|24 ביוני 2012}}}}, כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו. בין היתר עמד בקשר עם ראשי ממשלת ישראל{{הערה|יצחק רבין, [https://he.chabad.org/395916 עם לבדד ישכון]; יצחק שמיר [https://he.chabad.org/395917 יחיד-סגולה שניחן ביכולת ראייה למרחוק]. {{יוטיוב|FFREMndpTrg|שם=ראשי ממשלות והרבי מליובאוויטש. חלק מהקטע על שמיר}}; בנימין נתניהו [https://he.chabad.org/395915 להדליק את האור בבית החושך]; אריאל שרון, [https://he.chabad.org/395918 רב גדול ואסטרטג צבאי]; בנימין קליין, [https://he.chabad.org/1100163 הרבי מבקש טובה אישית ממנחם בגין], אתר בית חב"ד}}{{הערה|שם=ראשי ממשלות|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395913 דברי הערכה שנאמרו על ידי ראשי ממשלות ונשיאי מדינת ישראל על הרבי] אתר [[chabad.org]]}}, נשיאי המדינה{{הערה|שם=יצחק בן צבי|1=שניאורסון במכתב לנשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי, אגרות קודש הרמ"מ, [https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226 כרך י"ב איגרת ד'רכו]. ניסן, ה'תשט"ז}}{{הערה|שם=שז"ר|דוד זקליקובסקי, [https://he.chabad.org/928177 הרבי ושז"ר]}} ואישי צבא וביטחון{{הערה|שם=אמונה בחזית-קדימון|[https://he.chabad.org/1043939 אמונה בחזית] {{וידאו}} וידאו: מעורבותו ותרומתו של הרבי מליובאוויטש לביטחון ישראל.}}. מכתביו כוללים תשובות לשאלות תורניות והלכתיות, אמוניות ופילוסופיות, וכן הנחיות והדרכות ועצות בנושאים שונים. מספרם המדויק של המכתבים שכתב אינו ידוע. כ־13,000 מהם פורסמו בסדרות "[[אגרות קודש]]" ו"מורה לדור נבוך". בשנים מאוחרות יותר, לאחר שזרם הפונים גבר, נהג להשיב לרוב במשפטים קצרים שרשם בכתב ידו על גיליון מכתבו של השואל, ורק בהזדמנויות מיוחדות במכתב חתום{{הערה|8. ראו '''פתקים משולחנו של הרבי''', א, הוצאת מעיינותיך, עמ' 7.}}. את בקשות הברכה היה נושא עמו אל [[אוהל הרבי מליובאוויטש#האוהל בחיי הרבי|ציון קברו של חותנו]], לשם היה נוסע באופן קבוע, לעיתים כמה פעמים בשבוע, קורא אותם ומתפלל למענם. נוסח התשובה השגור ביותר במכתביו במענה לבקשות ברכה הוא "אזכיר על הציון"{{הערה|ראו '''[[אגרות קודש]]''', ג, עמ' תנח.}}. בשלושת העשורים הראשונים להנהגתו הקדיש כשלושה לילות בשבוע לקבלת אנשים לשיחה אישית שנקראה "יחידות". בחלוף השנים עומס הפונים הלך וגבר, ולבסוף, בתחילת [[ה'תשמ"א]] (1980) לאחר שלא ניתן היה להיענות לכל הבקשות, הופסקה קבלת הקהל כמעט כליל{{הערה|[[עדין אבן ישראל]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593682#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content לבד עם הרבי - מבט מרתק אל תוך חדר היחידות].}}. כחמש שנים לאחר מכן, לנוכח היעדר האפשרות להיפגש עמו באופן אישי, יזם מעמד שבועי של "חלוקת דולרים לצדקה": מדי יום ראשון, במשך מספר שעות, היה ניתן לגשת אליו, לקבל מידו שטר של [[דולר]] אחד על מנת לתתו ל[[צדקה (יהדות)|צדקה]], ובהזדמנות זו לשוחח עמו בקצרה. נוהג זה נמשך עד שחלה את חוליו האחרון ב[[כ"ז באדר]] א' [[ה'תשנ"ב]] ([[1992]]). המבקרים הרבים המתינו בתור שלעיתים ארך כשש שעות. רבים מהם בחרו לתת לצדקה שטר אחר, והם שומרים את הדולר שקיבלו ממנו כסגולה{{הערה|[https://www.chabad.org/372586 סרט תיעודי] ממעמד חלוקת הדולרים}}. === ערוב ימיו === [[קובץ:Rabbi Menachem Mendel Schneerson3.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מנופף לשלום לילדים עוברים בצעדה, [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]]]] {{הפניה לערך מורחב|פולמוס המשיחיות בחב"ד}} בראשית שנות ה-90, גבר הלהט המשיחי בקרב חסידי חב"ד. רובם האמינו כי הוא הראוי להיות המשיח, לאחר שלהבנתם רמז על כך בכמה הזדמנויות. כך למשל ציטט מספר פעמים את דברי התלמוד "משיח מנחם שמו"{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צח|ב|ללא=שם}}. כך למשל בשבת [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]] (1992): כשאיחל שמשיח 'יבוא מיד', פירש את [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו לצד אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}} (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148])}}, או בקביעה "נשיא הדור הוא המשיח שבדור"{{הערה|לדוגמה: "נשיא הדור הוא – "משיח" [...] ולא תהיה לי שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו. מכיוון שכן הוא האמת – שנשיא הדור הוא המשיח שבדור". דברים שנאמרו בשיחת ליל [[שמחת תורה]] ה’תשמ”ו, [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=342&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y נדפסו בספר התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 342]}}. בהתאם לכך החלו חלק מהם להצהיר על כך בגלוי ואף ליזום פרסומים ברוח זו. הרב שניאורסון עצמו התבטא פעמים רבות נגד פרסום משיחיותו וכמה פעמים מחה כאשר ניסו לשיר בנוכחותו שירים שרמזו כי הוא המשיח, אך במקרים אחרים עודד את השירה. בהיותו קרוב לגיל 90, ב[[כ"ז באדר]] א' [[ה'תשנ"ב]] ([[2 במרץ]] [[1992]]), בשעה שעמד ב[[אוהל חב"ד לובביץ'|אוהל קברו של חמיו]], לקה ב[[שבץ מוחי]]. הוא סבל מ[[שיתוק]] של פלג גופו הימני וכושר הדיבור ניטל ממנו. כשמונה חודשים לאחר האירוע החל לצאת מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול. כאשר נראה לקהל, החלו החסידים לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד את השירה בתנועות ראש. תגובה זו הפכה לטענה בפולמוס שבקרב חסידיו. הזרם המשיחיסטי רואה בכך שינוי בעמדתו ואישור פומבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה' של הרבי, לכן הם מפרסמים שהוא המשיח – גם לאחר פטירתו. לעומתם טוענים אנשי הזרם המתון כי אין לראות בכך שינוי בעמדתו העקרונית. לדבריהם, אין זה סביר שדווקא בתקופת מחלתו החליט להתחיל להכריז שהוא המשיח לאחר שנים שהסתייג מכך, ולכן יש להסביר את עידוד השירה בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה זו, או שהצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד. ===פטירתו=== בראשית מרץ 1994, שנתיים לאחר שחלה, שקע ב[[תרדמת]] למשך כשלושה חודשים, ואושפז ב[[המרכז הרפואי בית ישראל|מרכז הרפואי 'בית ישראל']] עד פטירתו. בתקופה זו סירבו רוב חסידיו לעסוק בפומבי באפשרות שימות{{הערה|דור שלם של חסידים חונך על האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. נדב איש שלום. ויורי ינובר. רוקדים ובוכים: האמת על תנועת חב"ד. ניו-יורק 1994 עמ' 146}}. במוצאי שבת, ליל [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] ([[12 ביוני]] [[1994]]) לאחר חצות הלילה, נפטר{{הערה|הודעת הפטירה נשלחה ב[[ביפר]] לחסידים בנוסח: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ברוך דיין האמת"}}. הלווייתו התקיימה למחרת בניו יורק{{הערה|{{וידאו}} [https://col.org.il/archive/383 ג' תמוז תשנ"ד: שידור בערוץ 3 (33) של רשות השידור] באתר ארכיון col.}} בהשתתפות כמאה אלף איש{{הערה|עיתון מעריב, גיליון 14193, 13.6.1994}}, בהם אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12712&st=&pgnum=19&hilite= אחרי מיטתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש], הפרדס יולי 1994, עמ' 17}}, כמו [[ראש עיריית ניו יורק]], מושל המדינה, סנאטורים, [[ראש האופוזיציה]] [[בנימין נתניהו]] ושגריר ישראל באו"ם [[גד יעקובי]]{{הערה|[https://www.nytimes.com/1994/06/13/nyregion/thousands-gather-in-crown-hts-to-grieve-for-their-grand-rabbi.html אלפים מתאספים בקראון הייטס. להתאבל על רבם הגדול] בניו יורק טיימס, 13 ביוני 1994}}. הוא נקבר בארון קבורה שנבנה מה[[סטנדר]] והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שלא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו [[קדיש יתום]]{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=111635 מרטיט: כך אני זוכר את ג' תמוז תשנ"ד ● הרב זלמן הבר], אתר col, סיוון תשע"ח.}}. למחרת פטירתו הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, ה"[[דיילי ניוז]]" וה"[[ניו יורק פוסט]]", את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת "SEA OF GRIEF" (בעברית: "ים של אבל"){{הערה| [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=645 SEA OF GRIEF] אתר שטורעם תמוז תשס"ו}}. עם היוודע דבר הפטירה, הוציא ראש הממשלה [[יצחק רבין]] הודעה: {{ציטוטון|ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב"ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות}}{{הערה|מעריב, יום אחרי פטירת הרבי, נדפס גם בספר "אוי רבי", לוד 1994 תשנ"ה, עמ' 17}}. יומיים לאחר מכן קיימה הכנסת דיון לרגל פטירתו והחליטה על אספת מליאה מיוחדת שהתכנסה ביום השלושים{{הערה|שם=מליאת|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset14/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19940711@19940711028@028.html מליאת הכנסת], יום השלושים לפטירתו. יום שני, ג' באב ה'תשנ"ד. 11 ביולי 1994}}. פטירתו הביאה לפילוג בקרב חסידיו. רוב אנשי הזרם המשיחיסטי בחב"ד סבורים כי פטירתו לא הייתה אלא אשליה וניסיון, והם ממשיכים לכנותו בתואר השמור לאנשים חיים "שליט"א" (שיחיה לאורך ימים טובים אמן). === קברו === {{הפניה לערך מורחב|אוהל הרבי מליובאוויטש}} [[קובץ:אהל הרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|220px|מבנה ה'[[אוהל הרבי מליובאוויטש|אוהל]]' שעל קברו של הרבי מלובביץ']] [[קובץ:אהל הרבי מליובאוויטש מבפנים.JPG|שמאל|ממוזער|220px|קברו של הרבי מלובביץ' לצד קברו של חמיו]] הרבי מלובביץ' נקבר ב"אוהל" שבו נקבר קודם לכן חמיו, בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[בית הקברות מונטיפיורי]] ב[[קווינס]], [[ניו יורק]]. יהודים רבים עולים לקברו, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה. העולים נוהגים לרשום את בקשותיהם ולקרוא אותן ואחר כך לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. מערכת [[פקס]]ים ו[[דואר אלקטרוני]] מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, וגם הן מועברות אל הקבר{{הערה|שם=כתובת אוהל חב"ד ליובאוויטש|[https://he.chabad.org/tools/ohel_cdo/aid/851084 מספר פקס וכתובת המייל] של ציונו לשליחת מכתבים}}. מדי שנה, בתאריך פטירתו העברי, נוהגים לעלות לקברו עשרות אלפי בני אדם. === מדליית הזהב של הקונגרס === [[קובץ:מדליית הזהב לרבי מליובאוויטש.png|220px|ממוזער|שמאל|מדליית הזהב של הקונגרס שהוענקה לרבי מלוּבָּבִיץ' לאחר פטירתו, בשנת 1994]] כשלושה חודשים לאחר פטירתו של הרבי מלובביץ' החליט [[הקונגרס של ארצות הברית]] להעניק לו את אות [[מדליית הזהב של הקונגרס]], אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר המוענקים לאזרחים בארצות הברית{{הערה| [http://thomas.loc.gov/cgi-bin/bdquery/z?d103:HR04497:TOM:/bss/d103query.html אודות קבלת המדליה], [http://history.house.gov/Institution/Gold-Medal/Gold-Medal-Recipients/ רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס] באתר הרשמי של [[בית הנבחרים של ארצות הברית]]}}. בספטמבר [[1995]] העניק [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[ביל קלינטון]] את המדליה לרב [[אברהם שם טוב]] ב[[החדר הסגלגל|חדר הסגלגל]] ב[[הבית הלבן|בית הלבן]]{{הערה|[http://www.nytimes.com/1995/09/13/nyregion/posthumous-us-medal-for-hasidic-rabbi.html?n=Top/Reference/Times%20Topics/People/C/Clinton,%20Bill Posthumous U.S. Medal for Hasidic Rabbi] ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]]}}. בטקס השתתפו כעשרים משלוחי הרבי מלובביץ'. במעמד זה אמר קלינטון: {{ציטוט|תוכן=מעמדו הרם של הרבי המנוח כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז [[ריצ'רד ניקסון]], במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות, חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד המכריע של הרב שניאורסון בהרחבת מוסדות אלה.|תוכן במקור=The late Rebbe's eminence as a moral leader for our country was recognized by every president since Richard Nixon. For over two decades, the Rabbi's movement now has some 2000 institutions; educational, social, medical, all across the globe. We (the United States Government) recognize the profound role that Rabbi Schneerson had in the expansion of those institutions.|אנגלית=כן|שפה=אנגלית|מקור=Education Day U.S.A., a tribute and a message, Washington, D.C. : American Friends of Lubavitch, c1994, p. 70}} {{ש}} == פועלו והשפעתו == === השפעתו בעולם היהודי === הרב שניאורסון יזם מבצעים לפרסום מצוות היהדות ו[[תורת החסידות]]. בין היתר יזם פעולות ציבוריות שלהן קרא [[מבצעי הרבי מחב"ד|עשרת המבצעים]], הכוללים קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות מרכזיות ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]] בערבי שבת וחג, ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמ' 37}}. הוא יזם פעולות נוספות הקשורות לחגי ישראל. כך לדוגמה, מדי שנה יוזמים חסידי חב"ד: [[הדלקת נרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[ל"ג בעומר#תהלוכות הילדים|תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים ל[[ארבעת המינים#מצוות נטילת לולב|נטילת לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], [[תקיעת שופר]] בחודש אלול וב[[ראש השנה]] לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], וקיום [[פורים#מצוות החג|ארבע מצוות הפורים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://70years.com/topic.html#the-purim-campaign|כותרת=70 Years פורים}}}}. הוא קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על יהודים חילונים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים ועידוד הציבור לקיים מצוות. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות. בהקשר זה הוא הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראו לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אג"ק הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעותה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}. בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ולבנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן, הכשרת מטבחים ועוד. ==== שלוחיו ברחבי העולם ==== [[קובץ:כינוס השלוחים העולמי.jpg|220px|ממוזער|שמאל|התמונה המשותפת של [[שלוחי הרבי מליובאוויטש]] בחזית [[מרכז חב"ד העולמי – 770]], [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ו]]-[[2015]]]] {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שלוחי חב"ד]], [[בית חב"ד]]}} חמיו של הרבי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון פעל לקרב [[חילונים]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]]{{הערה|ראו למשל [http://heichalhanegina.blogspot.nl/2007/01/holding-onto-above.html כאן] בתחתית הדף}}, ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי מלובביץ' גדל היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם. מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר ל[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]], לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר החל מ[[שנות ה-60]]. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית ליהודי חשובה לא פחות מעזרה רוחנית{{הערה|[[היום יום]], [https://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור [[עוני#עניים כקבוצה חברתית|נזקקים]]. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין [[שגרירות]] יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|{{יוטיוב|HvX-L06FlFw|שם=דניאל אפרתי מספר על עזרתם של שלוחי הרבי כשנעצר בפונה}}}}. ==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ==== {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי]]}} בשנת [[תשמ"ד]] (1984) יזם הרבי מלובביץ' את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספר ההלכה של [[הרמב"ם]] [[משנה תורה]] לשיעורי לימוד יומיים בשלושה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ביום שבו מסיימים בשנה את כל המשנה תורה; מסלול של פרק אחד ביום שבו מסיימים כעבור שלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד של [[ספר המצוות לרמב"ם]] שמסיימים פעם בשנה{{הערה|על אודות התקנה, ראו שיחת הרבי מלובביץ' ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמ' 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. === השפעתו מחוץ לעולם היהודי === ==== שבע מצוות בני נח ==== בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|מלכים ומלחמות|ח|י|ספר=שופטים}}}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים בזמננו, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה| את דעתו בנושא הביע שניאורסון בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}. הוא ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה, שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה. בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר [[הקונגרס של ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני{{הערה|[https://www.congress.gov/bill/102nd-congress/house-joint-resolution/104/text: הצהרת הקונגרס האמריקני], 3 בינואר 1991}}. ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ==== ב־[[1978]] החליט [[הקונגרס של ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי מלובביץ', כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס ל[[אשרור]] הנשיא [[ג'ימי קרטר]] מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978 מצוין על ידי נשיא ארצות הברית "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית לפי התאריך העברי שבו חל יום הולדתו של הרב. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו. בשנת 2009 הוסיף הנשיא [[ברק אובמה]] להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|אובמה מכריז על [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/872274/jewish/Education-and-Sharing-day-USA-2009.htm יום חינוך לכבוד הרבי] – [https://he.chabad.org/875331 תרגום ההצהרה לעברית]}}. ==== רגע של שתיקה ==== בהתוועדות י"א בניסן תשמ"ג (1983) קרא להנהיג בבתי הספר הממלכתיים בארצות הברית 'רגע של שתיקה' (Moment of silence), שישים שניות בתחילת היום שבהן יתבוננו התלמידים בבורא העולם. הוא טען שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1072&ArticleID=1730 רגע של שתיקה באתר צעירי חב"ד בישראל]}}. עוד קודם לכן קראו ארגונים נוצריים להנהיג '[[דקת דומייה|רגע של שתיקה]]' בבתי ספר אמריקאים והדבר עורר פולמוס נרחב. המתנגדים טענו שהדבר סותר את עקרון [[הפרדת הדת מהמדינה]] המעוגן ב[[חוקת ארצות הברית]]. הרבי מלובביץ' טען שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר [[חופש דת]] ועל כן הוא מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה לעקרון הפרדת הדת מהמדינה. == משנתו והגותו == === כתביו וספריו === {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון]]}} מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי מלובביץ'. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במהלך הופעותיו בציבור וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. סוג שלישי, שיצא לאור לאחר פטירתו, מבוסס על רשימות שכתב לעצמו. השיחות והמאמרים שאמר (גם שאינם מוגהים על ידו) יוצאים בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]] המביאה גם את האירועים שהתרחשו באותה התוועדות. הסדרה מחולקת לשניים: הסדרה המוקדמת כוללת את השנים תש"י-תשל"ה ([[1949]]-[[1975]]) וממנה נדפסו שמונים חלקים{{הערה|נכון ל[[סיוון]] [[תשפ"ג]] (2023), ובנוסף שני כרכים של מפתח עניינים}}; הסדרה המאוחרת כוללת את השנים תשמ"ב־תשנ"ב ([[1981]]-[[1992]]), ובה ארבעים ושלושה חלקים{{הערה|וכן שני כרכי מפתח עניינים}}. סה"כ 125 כרכים נדפסו עד כה. מעריכים כי בסיומה של הסדרה יהיו בה כמאה ושישים כרכים{{הערה|לפי דברי מנהל המכון, הרב חיים שאול ברוק, נדפס במבוא לספר המקוצר 'אוצר התוועדויות', [[הוצאת ספרים מעיינותיך]], 2013, ישראל}}. . בנוסף קיימת הסדרה [[ליקוטי שיחות]] שבה 39 חלקים, וכן סדרת [[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]] שבה מרוכזים חלק ממכתביו, הסדרה כוללת 32 כרכים{{הערה|נכון ל[[סיוון]] תשפ"א}}. === הגאולה במשנתו === הרבי מלובביץ' עסק רבות בנושא ה[[גאולה]]. הוא סיפר שכבר בילדותו התחיל להתרקם בדמיונו ציור הגאולה העתידה{{הערה|שם=יצחק בן צבי}}. בראשית הנהגתו הכריז, כי הגאולה בפתח ודורנו הוא הדור האחרון של [[גלות (יהדות)|הגלות]] והדור הראשון של הגאולה{{הערה|מאמר החסידות הראשון של הרבי, י' שבט תשי"א. תורת מנחם, הוצאת קה"ת, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25034&st=&pgnum=196&hilite= חלק ב ע' 192]}}, וכי התפקיד המוטל על העם היהודי בזמן הזה הוא לפעול להבאת הגאולה וביאת ה[[משיח]]. על־פי הגותו, הגאולה היא מטרת ותכלית [[בריאת העולם]]{{הערה|ראו בספר 'שערי גאולה', פרק ראשון}}, ולכן כל ענייני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] צריכים להיות חדורים בשייכותם לגאולה{{הערה|מדבריו בשיחת שבת פרשת חיי-שרה [[תשנ"ב]]-[[1992]]}}. במשך כל השנים הרבה לעסוק בסוגיית הגאולה והלהיט את הציפייה לביאת המשיח{{הערה|חלק נכבד מביאוריו בנושא זה מרוכזים בספר "שערי גאולה" (2 כרכים), ירושלים תשנ"ב. ובמהדורה מורחבת, שם תשס"ט}}. במסגרת זו, עודד את הלימוד בענייני הגאולה ו[[בית המקדש]]{{הערה|על לימוד ענייני הגאולה, ראה: תורת מנחם – התוועדויות, תשנ"א, חלק ג', [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15977&st=&pgnum=182&hilite= עמוד 164] ו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15977&st=&pgnum=207&hilite= עמוד 189]. על לימוד ענייני בית המקדש, ראה: [[לקוטי שיחות]], חלק י"ח, עמוד 411 ואילך}}, הוא אמר כי הלימוד בהלכות אלו מקרב את הגאולה, מעורר את התשוקה אליה ו'מרגיל' את האדם לחיים בימות המשיח. בין השאר תיקן לימוד בהלכות בית המקדש בימי [[בין המצרים]]{{הערה|בשנת תשל"ו. נדפס בשיחות קודש, תשל"ו, חלק ב', עמוד 483-485}}. לדעת הרבי מלובביץ' בנושאי הגאולה והמשיח יש להתמקד בדעות הפוסקים, ובעיקר הרמב"ם, העוסק בעניינים אלה בהלכות 'מלכים ומלחמותיהם'{{הערה|רמב"ם, שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרקים י"א-י"ב}}{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק ה', עמוד 149, הערה מספר 51; שערי גאולה, ירושלים תשנ"ב, עמ' לד}}. לאור זאת, הוא הכריע ש'קיבוץ גלויות' יתרחש רק לאחר בניית [[בית המקדש]]{{הערה|תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג ח"א, עמוד 509; המלך במסיבו, חלק א', עמוד רי"ז; [[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש הרמ"מ]], חלק ט"ז עמוד רט"ז}}. עם זאת הרבי מלובביץ' פירש את ייעודי הגאולה הנסיים בתנ"ך ובחז"ל כפשוטם (כגון ב{{תנ"ך|ישעיהו|יא|ו}} "[[וגר זאב עם כבש]]"). הוא סבר כי מה שכתב הרמב"ם שלאחר בוא המשיח "עולם כמנהגו נוהג"{{הערה|{{רמב"ם|מלכים ומלחמות|יב|א|ספר=שופטים}}}} הכוונה לתקופה הראשונה שלאחר בואו, ושגם הרמב"ם מסכים שיתרחשו נסים מאוחר יותר. לדבריו, הרמב"ם לא כתב זאת בפירוש במשנה תורה משום שספר זה הקדיש הרמב"ם להלכה ולא מוטלת על האדם חובה הלכתית להאמין בנסים שיתרחשו בתקופה השנייה לאחר בוא המשיח. עם זאת, הוא הוסיף שגם לדעת הרמב"ם ייתכן מצב של "זכו" שבו ההנהגה הניסית תהיה מיד עם תחילת הגאולה{{הערה|שם=חלק כ"ז|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15943&st=&pgnum=205&hilite= ליקוטי שיחות חלק כ"ז, עמ' 191 והלאה]. ראו ביאור העניין בהדרן שאמר על הרמב"ם, [[תורת מנחם - התוועדויות]], תשנ"א חלק א', עמ' 251–266}}. === תורה ומדע === יחסו לטענות על סתירות בין ה[[תורה ומדע|תורה והמדע]] התאפיין בראיית התורה כמקור לאמת אלוהית מוחלטת לעומת המדע המבוסס על [[אקסיומה|הנחות]]{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=513 אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג]}}. מסיבה זו שלל הרבי מלובביץ' גישות [[אפולוגטיקה|אפולוגטיות]] המנסות לפרש את התורה בהתאם לממצאי המדע המודרני. לדעתו הסתירות האמורות נובעות לרוב מהבנה בלתי נכונה של היגדים מדעיים או מהתבססות על תאוריות ספקולטיביות הנחשבות בטעות כאמיתות המוכחות מבחינה אמפירית. הוא מחלק בין מדע המתייחס לתופעות המתרחשות בהווה ומתבסס על [[אינדוקציה]], ובין מדע ספקולטיבי המתבסס על [[אקסטרפולציה]], כגון [[תאוריה|תאורית]] ה[[אבולוציה]], המסיקה מתוך תצפיות שנעשות בהווה על מה שקרה לכאורה לפני מיליוני שנים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1741&CategoryID=1006 אמונה ומדע: המדע - הסתברות, התורה - אמת] תמצית משנת הרבי באתר chabad.org.il}}. בנוסף טען כי המדע של היום, בניגוד לזה של [[המאה ה-19]], איננו טוען לאמת מוחלטת, ונימק זאת בהסתמך על [[עקרון האי-ודאות]], השומט את הקרקע מתחת לגישה שהתצפיות של המדענים על העולם הן [[דטרמיניזם#הבחינה המדעית|דטרמיניסטיות]]. === יחסו להתפתחות הטכנולוגית === [[קובץ:1982 The Rebbe's Farbrengen in the NY Times.jpg|150px|ממוזער|שמאל|כרזה ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] על השידור הטלוויזיוני ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]] - יום ההולדת ה־80 של הרבי.]] הרבי מלובביץ' לא נרתע מפני החידושים המדעיים והטכנולוגיים. הוא ראה את הפוטנציאל החיובי שבהם, ולדעתו, העובדה שהם משמשים גם לצרכים שליליים אינה פוסלת אותם. להפך, המטרה האמיתית שלשמה הדברים האלה נוצרו היא כדי להוסיף אור וקדושה בעולם, ויש להשתמש בהם למטרות האלה. הוא אף התבטא כי ההתפתחות הטכנולוגית היא שלב בהכנת העולם לקראת הגאולה, על בסיס דברי [[ספר הזוהר|הזוהר]] שבאמצע האלף השישי לבריאה ייפתחו "מעיינות החכמה"{{הערה|[https://he.chabad.org/391651 טכנולוגיה] אתר 'בית חב"ד'}}. הוא עודד את השימוש בכלים טכנולוגיים להפצת יהדות, כגון שידור שיעורי תורה וענייני יהדות וחסידות דרך הטלפון{{הערה|שם=JEMWLCC}} הרדיו{{הערה|{{יוטיוב|KQqDBVmVfY0|שם=הרב יוסף וינברג מספר על כיבוד האם של הרבי מליובאוויטש}} בראיון הוא מספר על התייחסות הרבי מלובביץ' לשידורים ברדיו}} והטלוויזיה{{הערה|[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64834 החסיד שנשאר עד היום ב'קול ישראל' בזכות הרבי] – {{צליל}} ריאיון עם [[אברהם זיגמן]], עורך מוזיקה ב[[רשת ג']] באתר COL}} ואף השתתף בעלויות הכספיות שהיו כרוכות בכך{{הערה|שם=הרבי והטכנולוגיה|[https://he.chabad.org/396328 הרבי והטכנולוגיה] אתר 'בית חב"ד'}}. בשנת [[1990]] נשאל הרבי מלובביץ' אם להפיץ את תורת חב"ד באופן [[מקוון]], והוא השיב בחיוב{{הערה|שם=הרבי והטכנולוגיה}} בהמשך הפך מפעל זה ל־[[Chabad.org]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20190825224522/http://www.lubavitch.com/department.html?h=675 אודות חב"ד אורג באתר הרשמי של המרכז לענייני חינוך]}}. התוועדויותיו שודרו על ידי [[WLCC]] למדינות שונות מתחילת שנות השבעים באמצעות קווי הטלפון{{הערה|שם=JEMWLCC}}{{הערה|קובץ לחיזוק ההתקשרות, [https://drive.google.com/file/d/0B7NKQ9uig1eZU3JEMjVxTnd3NWs/preview?resourcekey=0-KMNAvrGlsYzbmukx1UhODg גיליון י"ג תשרי תשע"ב, מספר 3 (41)] עמ' 27–52, הוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי"}}. בשנותיו האחרונות הגיע השידור לכ־500 נקודות בעולם{{הערה|מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8301&CategoryID=1590 מרכז שידורי חב"ד] גיליון [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'. הוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]]}}, ובערוץ הרדיו WEVD {{אנ|WEVD}} במדינת ניו יורק ומדינות האזור. חלק מדרשותיו שודרו על ידי [[jem#היסטוריה|jem]] בערוץ מיוחד בטלוויזיה בכבלים בארצות הברית, ובשנותיו האחרונות אף באמצעות הלוויין למוקדים רבים בעולם{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי", [[תשע"ו]]; 'רישומה של שנה – [[ה'תשמ"ד|תשד"מ]]', עמוד 345}}. בהתוועדויותיו דיבר הרבי מלובביץ' ב[[יידיש]]. מסוף שנות השבעים נעשה בהתוועדויותיו הגדולות [[תרגום סימולטני]] עבור מי שאינם מבינים שפה זו ושודר בכמה שפות אלחוטית באמצעות [[גלי רדיו]] למכשירים תואמים עם אוזניות{{הערה|התרגום בוצע על ידי חברי [[כולל אברכים]] של מזכירות הרבי. ראו ({{יוטיוב|KPT8mj33Szg|שם=סרטון דוקומנטרי על התרגום הסימולטני}} מתאריך [[26 בספטמבר]] [[1981]] {{!}} [http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/255.-Acharei-Kedoshim-5780.pdf ראיון חיים ברוך הלברשטם] לחברת JEM, אדר תשע"ט)}}. === יחסו למעמד האישה === בניגוד לנטייה בעולם התורני להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, פנה הרבי מלובביץ' בדבריו ובתכנים שהעביר לגברים ולנשים באופן שווה{{הערה|{{יוטיוב|vvc4fya9DAw|שם=הרבי מליובאויטש: לימוד תורה לא רק לגברים}} דברים שנשא הרבי מלובביץ' לקבוצת נשים ב־[[15 במאי]] [[1988]]}}. כמה פעמים בשנה מסר שיחות לנשים בלבד בבית מדרשו{{הערה|{{יוטיוב|KPT8mj33Szg|שם=הרבי מלובביץ' משתתף בכינוס השנתי של נשי ובנות חב"ד – תשמ"א}} דברי הרבי מלובביץ' ב־[[26 בספטמבר]] [[1981]]}}. הוא קרא לנשים ללמוד והביע את דעתו שבימינו הבנות צריכות ללמוד [[הלכה]] ואף [[משנה]] ו[[גמרא]], בנושאים הקשורים למצוות שבהן הן מחויבות. כמו כן הורה לנשים ובנות ללמוד את [[תורת החסידות]] ולהשתלם בה, משום שהיא נחוצה כדי לקיים את מצוות אהבת ה' ויראתו. לדבריו, בימינו, כשהבנות לומדות את כל המקצועות והן חשופות לכל הרוחות המנשבות בעולם, אין היגיון למנוע מהן דווקא לימוד תורה{{הערה|סודו של הרבי, יחיאל הררי, עמ' 207–208. ראו אצל הררי מראי מקומות בהערה 49}}{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1888&CategoryID=1130 האשה ומצוות התורה במשנת הרבי מליובאוויטש] אתר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] וכן באותו אתר: [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=230&CategoryID=196 נשים צריכות ללמוד תורה]}}. גם בשיפור מעמדה של האישה בעידן המודרני ראה הרבי מלובביץ' שלב בדרך לגאולה. הוא אמנם דבק בגישה המסורתית הרואה באישה "עקרת הבית", אך פירש זאת שהיא עיקרו של הבית ושמור לה תפקיד מרכזי בבניית התא המשפחתי ועיצוב דמותו של הדור הבא{{הערה|{{יוטיוב|WI_etk2W_d4|שם=הרבי מליובאוויטש: 'נשים תחילה'}} דברים שנשא לקבוצת בנות ב־[[25 באוקטובר]] [[1981]]}}{{הערה| [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1891&CategoryID=1130 הילד הולך אחר אמו], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1893&CategoryID=1130 הבית היהודי והאשה היהודיה] באתר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]]}}. בשנת [[תשי"ג]] ([[1953]]) הקים את ארגון [[נשי ובנות חב"ד]], וקרא לנשים להתארגן ולפעול להפצת היהדות והחסידות בחוגים רחבים, ולא להסתפק בפעילות בתוך הבית והקהילה. עם זאת הקפיד שהפעילויות ייעשו מתוך שמירה על גדרי ה[[צניעות (יהדות)|צניעות]]. אחד מהמוסדות הראשונים שהוקמו על ידי הרבי מלובביץ' כמנהל הארגון [[מרכז לענייני חינוך]], היה בית הספר לבנות "בית רבקה". עם השנים התפתח המוסד לרשת מוסדות מקיפה של בתי ספר לבנות "בית רבקה" ו"בית חנה" בארצות רבות{{הערה|[https://he.chabad.org/469735 הנשים בחב"ד]}}. הרבי מלובביץ' [[הגהה|הגיה]] בקביעות חלק מהעלון לנשים [[נשי ובנות חב"ד#די אידישע היים|'די אידישע היים']] כדי להדגיש את החשיבות שייחס לנשים ביהדות{{הערה|{{יוטיוב|KOvJs2uIHgc|שם=הרבי מליובאוויטש – "פמיניזם יהודי"}} ריאיון עם ד"ר [[סוזן הנדלמן]] על הרבי}}. הוא עודד נשים לכתוב מאמרים על אודות [[מעמד האישה ביהדות]]{{הערה|ראו למשל בספר "אבא", ארי סמית, תחילת עמוד 77 עד אמצע עמוד 78, סיפורה של דיאנה אברהמס מניו יורק. הוצאת 'אשכילה' תל אביב, 2012 תשע"ב}}. === יחסו למדינת ישראל והשקפות מדיניות === יחסו של הרבי מלובביץ' ל[[ישראל|מדינת ישראל]] היה מורכב. הוא התנגד לגישה המקובלת ב[[הציונות הדתית|ציונות הדתית]] כי הקמת המדינה היא ראשיתו של תחילת הגאולה ([[אתחלתא דגאולה]]) וראה באמירה זו עצמה סכנה{{הערה|שם=זוין|שניאורסון במכתב להרב שלמה יוסף זוין מי"ז בכסלו תשכ"ט, נדפס ב[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש הרמ"מ]], חלק כ"ו עמ' מ"ד-מ"ז, וב[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, עמ' 491-493}}. הוא סבר והבהיר רבות כי עם ישראל נמצא עדיין בגלות, והגאולה טרם הגיעה למרות הקמת המדינה ושיבת יהודים לישראל{{הערה|שם=זוין}}{{הערה|תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג, חלק א, עמ' 509-510; ספר השיחות תשנ"ב, הוצאת קה"ת, עמ' 406}}, ותהליך הגאולה יתחיל ויתחולל דווקא על ידי ה[[משיח]] על פי הסדר שקבע ה[[רמב"ם]]{{הערה|בפסק ההלכתי של ה[[רמב"ם]] אודות סדר הגאולה{{רמב"ם|מלכים ומלחמות|יא||ספר=שופטים}}}}. עם זאת, הוא סבר כי הקמת המדינה היא [[נס]] הצלה שניתן מבורא העולם לעם ישראל, כדי להוכיח שהוא ראוי ל[[גאולה]]{{הערה|"ניסיון וחזרה כללית לראות אם זכינו", [[חיים יהודה פלדי]], שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119}}. גם בניצחון ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]] ובהצלחת [[מבצע אנטבה]], ראה נסים אלוהיים. מאוחר יותר התבסס על כך כשהתנגד להחזרת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, בנימוק שהם ניתנו בנס לעם ישראל והחזרתם תהיה כפירה בטובה{{הערה|"קראתי ואין עונה", מהדורה שלישית (מהדורת כרך אחד), תשע"ג: עמודים 433–434. עמודים 464-465.}}. התנגד לשימוש בשם "מדינת ישראל"{{הערה|שם=גאולה כהן|1= שניאורסון ב [https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/698 מכתב לגאולה כהן]{{קישור שבור|5.11.2019}}}}{{הערה|שם=יצחק בן צבי}} בנימוק שהקב"ה קרא למקום "[[ארץ ישראל]]" מאז שנתנה ל[[עם ישראל]]{{הערה|שם=גאולה כהן}}{{הערה|שם=פנחס שטיינוואקס|1= שניאורסון ב [https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5992 מכתב לפנחס שטיינוואקס]}}. ראה ב[[השואה|חורבן יהדות אירופה]] כ"שואה איומה" שלא הייתה בתולדות עם ישראל, ונמנע לפרשה במונחי [[שכר ועונש]] בעקבות חומרתה{{הערה|ראה א' ניומן, על התורה ועל התמורה, עמ' סט-ע.}} וכן טען שעונש יכול להתקיים רק "לאחרי כמה וכמה אזהרות"{{הערה|מתוך מכתב של הרב אל חייקה גרוסמן מט"ז באלול תש"מ. הופיע בספר '''בסוד השיח החרדי''', קימי קפלן, הערה 21, ובו המחבר מודה ליהודה באואר על שנתן לו העתק מהמכתב.}}. גילה מעורבות בחיי המדינה, עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה{{הערה|ראו התכתבות של הרב שניאורסון בנושא ב"היכל מנחם" כרך א' ע' קנח-קס. ראו גם "התקשרות", בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון מ"א}} והפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל. בשכונות שהקים לחסידיו ב[[לוד]], ב[[קריית מלאכי#שכונת נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]] וב[[ירושלים]] הורה לקלוט גם קבוצות של [[עולה חדש|עולים חדשים]] מ[[גאורגיה]] ובוכרה. קיים קשרים טובים עם רבים ממנהיגי המדינה{{הערה|{{יוטיוב|8z6k5q_a13k|שם=סרט אמונה וביטחון חלק שלישי – ראשי ממשלה}}}}{{הערה|שם=ראשי ממשלות}}, קציני צה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל{{הערה| [http://chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=2729&CategoryID=11 ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, מספר על פגישה סודית עם הרבי בביתו בשנת 1990] באתר חב"ד; {{ynet|קובי נחשוני|יעקב פרי: לרבי היו תחזיות מודיעין מדויקות|4091125|5 ביולי 2011}}; [https://he.chabad.org/3320334 8 דברים שהרבי אמר על חיילי צה"ל] ב[[אתר בית חב"ד]]; {{בחדרי חרדים|יוסי אסולין|"שינה את העולם": רה"מ, שרים וח"כים על דמותו של הרבי זצוק"ל|1013148|5 ביולי 2019}}}}. קשרים עמוקים במיוחד שררו בינו לבין [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[זלמן שזר]]. בעת ביקורו כנשיא בארצות הברית ביקר שזר את הרבי מלובביץ' בבית מדרשו במקום שהלה יבקרו במלונו. כאשר טענו מקורביו כי הדבר מהווה זלזול בכבוד הנשיא, הגיב שזר כי הוא הולך אל הרבי מלובביץ' לא בתור [[נשיא]] אלא כ[[חסיד]]{{הערה|ראו: שמואל קראוס, '''נשיא וחסיד''', קשרי הרבי מליובאוויטש עם הנשיא שניאור זלמן שזר", הוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[1999]]}}{{הערה|שם=שז"ר}}. [[קובץ:Gedenktafel Hansa-Ufer 7 (Moabi) Menachem Mendel Schneerson.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האנדרטה לזכרו בברלין]] ==== התנגדותו למסירת שטחים ==== הרבי מלובביץ' נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי [[יהודה והשומרון וחבל עזה|יהודה, שומרון, חבל עזה]], [[רמת הגולן]] ו[[חצי האי סיני]] ל[[ערבים]]. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים{{הערה|נימוקים נוספים ניתן לראות ב[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש הרמ"מ]] חלק כ"ו עמ' מ"ד-מ"ז. במכתב מי"ז כסלו תשכ"ט, להרב [[שלמה יוסף זוין]], ראו מקורות נוספים במאמר של {{אתר ישיבה1|אליעזר מלמד|הרבי מלובביץ' ושלמות הארץ|3706}}}}{{הערה|שם=שטחים}}{{הערה|שם=משנתו הביטחונית}}{{הערה|שם=קראתי}} ומהם: # עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק [[פיקוח נפש]]{{הערה|המובא בפיסקה זו מבוסס בין היתר על מכתבו בתחילת [[1978]] (נדפס בלקוטי שיחות חלק טו עמוד 489). במכתב הוא מדגיש כי אף שאותם מומחים הוסיפו שכדאי להיכנס לסכנת החיים הכרוכה במסירת השטחים תמורת השלום המובטח בעתיד וקבלת סיוע כלכלי וצבאי מ[[ארצות הברית]] – אך אלו אינם שיקולים ביטחוניים כי אם מדיניים ופוליטיים}}. # עמדת ה[[הלכה]] הפסוקה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|שכט}}}}, כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב{{הערה|דוגמה: {{יוטיוב|p5oDsr4DPD4|שם=הרבי מליובאויטש: 'הדרך לשלום – מפת הדרכים של אלוקים'}} דברים שנשא הרבי בי"ח תשרי תשמ"א}}{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=292&CategoryID=255 עמדת התורה בשאלת 'פיקוח נפש'] אתר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]]}}. לאור זאת הביע את התנגדותו לביצוע הסכם השלום ב[[מלחמת ההתשה]], [[הסכמי קמפ דייוויד]] ולהחזרת [[חצי האי סיני]] ל[[מצרים]]{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497509 סקירה היסטורית - שלבים בסכסוך: הגישות שנוסו על-ידי ממשלות ישראל, והצעות חילופיות] אליהו תגר, אתר [[chabad.org]]}}{{הערה|{{יוטיוב|3zNWkfFWroA|שם=הרבי מליובאוויטש על ועידת מדריד והסכמי קמפ דייוויד}} דברים שנשא הרבי ב־22 באוקטובר 1990; {{יוטיוב|ZPjetKhu6io|שם=הרבי מליובאויטש על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם}} דבריו ב־28 ביוני 1977 על ה[[החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם]]}}. הוא טען כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה{{הערה| {{יוטיוב|5W6iGSIwHiM|שם=הרבי: 'שמוותרים לטרוריסטים זה מלמד אותם שהטרור מצליח'}} דברים שאמר ל[[רון נחמן]] בתאריך כ"ו אדר ב' [[ה'תשמ"ט]]}}. בשנת תש"ן, 1990 בעת "[[התרגיל המסריח]]", הביע הרבי מלובביץ' את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת [[אליעזר מזרחי]] ו[[אברהם ורדיגר]] על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות [[יצחק שמיר]]. הרבי מלובביץ' הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf#page=30 '''תשורה''' (קונין–הרץ)], ז' כסלו תשפ"ב, עמ' 30–31.}}. == התייחסות בציבור התורני == === תומכיו === [[קובץ:יב-1הרבי מחבד יחד עם הרב שפירא.jpg|220px|ממוזער|הרבנים הראשים לישראל הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] בפגישה אצל הרבי מלובביץ' ב[[י"א באייר]] [[תשמ"ט]]{{הערה| תמליל המפגש – {{היברובוקס||תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט – חלק ג|15922|עמ=127|עמוד דיגיטלי=145}}, [https://he.chabad.org/therebbe/sichoskodesh_cdo/year/5749/month/2/day/11/cat//x/60/y/18 לשמיעת הפגישה] באתר חב"ד אורג}}]] ה[[באבא סאלי]] תמך בתקנות וב[[מבצעי הרבי מחב"ד|מבצעי]] הרבי מלובביץ'. מסופר כי כשאמרו בפניו שחסידי חב"ד מאמינים שהרבי מלובביץ' הוא המשיח, ענה: "אישתהיל קילשי" [=ראוי לו הכל]{{הערה|[[שלום דובער וולפא]] בספרו 'שמן ששון מחבריך' בערך רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/1/2/973431208849.html ראוי לו!] בריאיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליון 909{{קישור שבור|5.11.2019}}}}. הרב [[משה פיינשטיין]] קרא להצטרף לפעול בעשרת [[מבצעי הרבי מחב"ד]]{{הערה|קריאה משנת תשל"ח, 'שמן ששון מחבריך', חלק ד', עמוד 40-39}}, קרא להשתתף ב[[ל"ג בעומר#תהלוכות הילדים|תהלוכות ל"ג בעומר]] שיזם הרבי מלובביץ' ותמך בו בתחומים נוספים{{הערה|קריאה משנת תש"מ, שם, עמוד 43-42}}, והצטרף למערכה לתיקון החוק [[מיהו יהודי]] שניהל הרבי{{הערה|קריאה מי"ד שבט תשל"ה. שם, עמוד 43}}. הרב [[מנשה קליין]] התבטא: "אנו רואים אצל הרבי מלובביץ', שהתעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות"{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 145}}, הוא למד בעצמו לפי סדר לימוד הרמב"ם היומי שתיקן הרבי מלובביץ'{{הערה|שם=מנשה הקטן|שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 142}}. ב[[כ"א באדר א']] [[תשמ"ט]] פרסמה [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] כרוז מחאה נגד הפגיעה בכבודו של הרבי מלובביץ'{{הערה|שם=מחאה|נדפס ב: שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 236; מנחם משיב נפשי, חלק ב', עמוד 995; עיתון 'המודיע', כ"ב באדר א', תשמ"ט}}. הרב [[מרדכי אליהו]] התבטא עליו: "גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע.. בקי בש"ס ובפוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה – כל זה בשיא הגדלות שבן אנוש מסוגל להגיע אליה"{{הערה|ממלכת התורה, עמוד 93, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי תשנ"ה. עוד מובא שם בשמו: "כשיושבים לידו מרגישים במוחש ממש את דברי הגמרא "לית בר איניש"... אשרי הדור שהרבי מנהיגו"}}. וכן "נשמה כללית של כלל ישראל... עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו באופן של פלאי פלאים... חסד עשה עמנו הא-ל כאשר הוריד את האדם הגדול בענקים ל"דור יתום" שכזה... עיניים לו ורואה הוא את כל המתרחש בכל העולם כולו..."{{הערה|שם=ממלכת 94|ממלכת התורה, עמוד 94. נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי. תשנ"ה}} קרא ליהודים בכל מקום להישמע להוראות הרבי{{הערה|שם=ממלכת 94}}, הרב אליהו נפגש עם הרבי מלובביץ' חמש פעמים{{הערה|חלק מהם: {{קישור כללי|כתובת=https://70years.com/topic.html#whoever-is-hungry|כותרת=הרבנים הראשיים|תאריך_וידוא=2020-05-03|אתר=70years.com}}}}. ===מתנגדיו=== בשנים הראשונות היו קשרי ידידות בין הרבי מלובביץ' ובין הרב [[יואל טייטלבוים]] (האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמאר]]){{הערה|לדוגמה, הרבי מלובביץ' ניחם את האדמו"ר מסאטמאר אחרי פטירת בתו, בחשון תשי"ד. נדפס בתורת מנחם, חלק י, [https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/17/144 עמ' 144-145]. וכן האדמו"ר מסאטמאר ניחם את הרבי מלובביץ' בעת פטירת אמו בתשרי תשכ"ה, נדפס בתורת מנחם, חלק מ"א עמוד 43}}, אך הם היו חלוקים, בפרט בעניין היחס לתנועה ה[[ציונות|ציונית]] ולמדינת ישראל{{מקור}}. בהמשך האדמו"ר מסאטמאר נהפך לאחד מגדולי מתנגדיו. כאשר התייחס הרבי מלובביץ' ל[[מלחמת ששת הימים]] כאל ניצחון משמיים, תקף האדמו"ר מסאטמר את דעתו, משום שפירשה כתמיכה בציונות{{הערה|בספרו [http://mysatmar.com/docs/shite_hakdoshe/al-hagileh.pdf 'על הגאולה ועל התמורה'] עמ' פח}}{{הערה|כמה חודשים לאחר מכן הגיב הרבי מלובביץ' בפומבי בפירוט לטענותיו, [[לקוטי שיחות]], חלק ו עמ' 271, ראו גם ב'השביעי' לד"ר יצחק קראוס עמ' 174-167}}. בדומה לכך כשנערך [[מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] בשנת [[1976]], ראה הרבי מלובביץ' במבצע נס הצלה, ולעומתו אמר הרב טייטלבוים שמבצע זה הוא מעשי ידי רשעים. בין מתנגדיו בלט מנהיג הליטאים, הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], ש[[הרב שך#הרבי מלובביץ' ותנועת חב"ד|התנגד לתקנות ולהדרכות רבות]] של הרבי מלובביץ', כגון תקנת לימוד [[הרמב"ם היומי]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://bshch.blogspot.com/2020/07/blog-post_9869.html|הכותב=חיים שאולזון|כותרת=הרמב"ם הכה את הרב שך מכה ניצחת!!!|אתר=בעולמם של חרדים|תאריך=יום שישי, 10 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2023-05-04}}</ref> ולמנהג החסידים שלא לישון ב[[סוכה]]. הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש הרב של חב"ד ביחס לצורך להביא את המשיח "עכשיו", עומד בסתירה לדברי {{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}} "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא". לעומתו אמר הרבי מלובביץ' ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה ב[[ברכת עבודה]] "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת [[מצמיח קרן ישועה]] "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך"; ושהיסוד השנים עשר מתוך ה[[י"ג עיקרים#העיקרים לפי הרמב"ם|י"ג העיקרים שקבע הרמב"ם]], העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#6 י"ג עיקרי הרמב"ם]. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא ב[[י"ג העיקרים#העיקרים לפי הרמב"ם|ערך על י"ג עיקרים]]}}. הרב [[עובדיה יוסף]] מתח בשנת תש"ן ביקורת דומה על הרבי מלובביץ', שלדבריו "אמר דברים נוראים שלא ניתנו להיאמר, מטעים את ההמון, עושים אותו אלוה"{{הערה|{{יוטיוב|YRg0HZGeeBY|שם=דברי הרב עובדיה יוסף}}}}. עם זאת, בהזדמנויות אחרות שיבח הרב עובדיה את הרבי מלובביץ'. על מכתבו של הרב שך נגד לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב יוסף: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב כל השונה הלכות בכל יום, אלא רק כוונתו לחלוק על חב"ד"{{הערה|{{אוצר החכמה|שבתי ויינטראוב, '''בסוד שיח''', ירושלים: מכון באהלי צדיקים, תשע"ד|עמ' 196–197|641429||עמוד דיגיטלי=194}}.}}. ב־[[2012]] אמר כי "הוא היה יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"{{הערה|בפני משלחת רבני חב"ד, סוף מרץ 2012. "…תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מלובביץ' שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו עד עכשיו. כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו". "הגמרא אומרת שהקב"ה יודע שהצדיקים מועטים, ושתלם בכל דור ודור. והוא (האדמו"ר) שתל את התלמידים שלו ותלמידי-החכמים שלו בכל מקום. אין מקום בעולם שלא הוגים בתורת ה' הודות למפעלו. זכותו תעמוד לנו, שגם אנחנו נלך בדרכיו…" [http://shas.org.il/Web/He/News/Articles/1136.aspx באתר תנועת ש"ס], {{יוטיוב|gTW_om6itMA|שם=וידאו מהמעמד}}; {{בחדרי חרדים|יוסי אסולין|חשיפה: מסכת ההתכתבויות בין הרבי מליובאוויטש והגר"ע יוסף|1014822|11 ביולי 2019}}; {{כיכר השבת|שאול כהנא|נחשף: הגר"ע יוסף ביקש את ברכת הרבי מליובאוויטש|372865|27 באוגוסט 2020}}}}. הוא גם מזכיר את דעתו ההלכתית בעניין אוניות בשבת בספרו{{הערה|[[יחוה דעת]], חלק שישי, סימן ט"ז}} ואף ביקש ברכה ממנו עבור כלתו{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי|אתר=COL|כתובת=https://col.org.il/news/126463|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-08-28}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549|כותרת=הגר"ע יוסף זצ"ל כתב לרבי: "פאר הדור והדרו" - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת|תאריך_וידוא=2020-08-28|אתר=www.shturem.net}}}}. ==הנצחתו== לאחר פטירתו הונצח שמו בין היתר בהקמת מוסדות תורה וחסד, וכן בתי כנסת לזכרו. כמו כן, הוקמו לזכרו [[אנדרטה|אנדרטות]] ב[[ברלין]] וב[[מיקולאייב]] וכן נקראו רחובות על שמו ב[[דניפרו]] (עיר נעוריו) ומיקולאייב (עיר הולדתו), וכן בישראל נקראו רחובות בשם "הרבי מלובביץ'" ב[[ביתר עילית]], [[צפת]], [[דימונה]], [[ירושלים]], [[כפר חב"ד]], [[באר שבע]], [[ראשון לציון]], [[קריית מוצקין]], [[שדרות]], [[גדרה]], [[קריית מלאכי]] ועוד. לפי פרופסור [[יורם בילו]], הרבי הוא אולי הדמות הרבנית המפורסמת ביותר ב{{ה|מאה ה-21}}. דמותו מופיעה על כרטיסים, עלונים, שלטי חוצות, ועוד{{הערה|{{יוטיוב|Xeqn5qNDuK0|שם=הנכחת הרבי מלובביץ' בחב"ד המשיחית - פרופ' יורם בילו|אורך=1:39:04|ערוץ=Hebrew University of Jerusalem}}}}. ==אילן שושלת אדמו"רי חב"ד== {{ניווט|כותרת=עץ שושלת אדמו"רי חב"ד|מוסתר=כן|יישור טקסט=ימין|תוכן={{עץ שושלת חב"ד}}}} ==לקריאה נוספת== ;ביוגרפיה * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''ימי מלך''', שלשה כרכים העוסקים בהרחבה בתולדות ימי חייו, [[כפר חב"ד]], [[הוצאת ספרים קה"ת]], 1989 * [[ירמיהו ברנובר]], אברהם נווה, '''בעין הלב''', 1989, [[ספרית מעריב]] * אליעזר זקליקובסקי ויוסף גרינברג, '''ימי בראשית'''{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/30449 ימי בראשית] {{PDF}}}}, יומן העוסק בתחילת נשיאותו של הרבי מלובביץ' וכולל בתוכו מסמכים ותמונות, [[קה"ת]], ניו יורק, 1992 * [[ירמיהו ברנובר]], '''נביא מקרבך – הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', מ.מ.ש. הוצאה לאור, 2007 * שמואל היילמן ו[[מנחם פרידמן]], '''הרבי מלובביץ': מנחם מנדל שניאורסון בחייו ובחיים שלאחר חייו''', [[הוצאת דביר]] ומרכז שז"ר, 2011 {{ULI|010176966}} * [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, 2013 * [[שניאור זלמן רודרמן]], '''חד בדרא''' תולדות ופרקי חיים של אדמו"ר מליובאוויטש, [[הוצאת ספרים מעיינותיך]], ירושלים, כסלו תשע"ו * הרב [[עדין אבן ישראל]], '''הרבי שלי''', ספרי מגיד, מרכז שטיינזלץ, ירושלים, 2019. * ד"ר לריסה לבצ'נקו וד"ר ולדימיר שוקין, '''בן ארצנו: הרב מנחם מענדל שניאורסון''' "Our Fellow Countryman Cebbe Menachem Mendel Schneerson" ("בן ארצנו - רבי מנחם מנדל שניאורסון - ההיסטוריה של משפחות לבוט-ינובסקי-שניאורסון בעיר ניקולייב"). {{שפת קישור|אנגלית|רוסית}} ניקולייב, אוקרינה, 2019 {{ISBN|9786175761113}}{{הערה|[https://col.org.il/news/126074 כתבה אודות הספר] כמה חודשים לאחר שיצא, 2020 {{!}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17071&CategoryID=2593 כתבה בשיחת השבוע אודות הספר] 2021.}} * אלקנה שמוטקין, הרב ברוך אוברלנדר, לוי גרייזמן, '''שנים ראשונות; 1902–1929 – תיעוד שנותיו הראשונות של הרבי מליובאוויטש על פי מסמכים ומידע ארכיוני''', בהוצאת [[JEM]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]], 2021 {{כ}}{{ISBN|978-1-932349-08-5}}{{הערה|סקירת הספר: {{קישור כללי|כתובת=https://www.alysefer.com/early-years/|הכותב=מנחם ברונפמן|כותרת=הצצה אל מאחורי הקלעים של מפעל דוקומנטרי בלשי אדיר מימדים יחיד במינו|אתר=עלי ספר|תאריך=2021-04-02|שפה=עברית}}}} ;שונות * '''הרבי – שלושים שנות נשיאות''' מאמרים על הרבי מלובביץ' בעיתונות, שני חלקים, [[כפר חב"ד]], תשמ"ג * '''אוי רבי''' (Oh Rebbe) – ג' תמוז תשנ"ד, לקט עיתונות, רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, על פטירת הרבי מלובביץ' ותנועת חב"ד-ליובאוויטש ביום שאחרי, הוצאת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ישראל, 1994 * פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנציקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), הוצאת נחלי דבש, [[קריית מלאכי]] 1996 * '''מקדש ישראל''', ספר בפורמט אלבומי - תמונות ותיאורים מסידורי ה[[קידושין]] שערך ושיחות שדיבר במהלך החתונות שהשתתף בהן, [[הוצאת ספרים קה"ת]], ברוקלין, 2000 * '''רבן של ישראל''', אוסף מאמרים ונאומים על דמותו של הרבי מלובביץ', הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]], תשס"ד * '''הרבי – מבט אישי''', "מה סודה של מנהיגות הרבי", חב"ד ויסקונסין בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]], 2008 * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''שמן ששון מחבריך''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם אדמו"רים ו[[גדולי ישראל]], [[חולון]], 1995-2010 * דוד ברגר, '''"הרבי מלך המשיח" שערוריות האדישות והסכנה לאמונת ישראל''' * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''בצל החכמה''' תוכן יחידות ופגישות הרבי מליובאוויטש עם אדמו"רים ו[[גדולי ישראל]], קריית מלאכי, תשמ"ז (בתשס"ח נדפס בשם "שיח שרפי קודש" בהוצאת מכון באהלי צדיקים) * ספר '''מנחם משיב נפשי''', התכתבות בין 400 רבנים וגדולי ישראל עם הרבי מליובאוויטש, הוצאת מכון באהלי צדיקים 2012, שני כרכים{{הערה|{{ערוץ7||ספר חדש: התכתבויות רבנים והרבי מלובאוויטש|239467|13 ביוני 2012}}}} * '''השביעי''', אוסף מאמרים על דמותו, הוצאת [[הוצאת ספרים מעיינותיך]], תשע"ד * אלבום '''בנאות דשא'''{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/15730 בנאות דשא] {{PDF}}}}, תמונות, מאמרים ושיחות מביקוריו במחנה הקיץ בניו יורק "גן ישראל", ברוקלין, 1993 {{ISBN|0-8266-5260-3}} * [[אהרן דב הלפרין]], '''פרשיות עם הרבי''' ו'''ימים טובים עם הרבי''' תשעה כרכים של סיפורים, בהוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] * [[שלום ירושלמי]], [[יוסי אליטוב]] ו[[אריה ארליך]], '''ברגע האמת''', הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת [[כנרת, זמורה-ביתן, דביר]], 2017 * [[בנימין ליפקין]], '''חשבונו של עולם''' מתאר את ההתרחשויות בארבע השנים תשמ"ח – תשנ"ב בתוך ד' אמותיו של הרבי מלובביץ', לוד 2000 * '''הרבי ויהדות ספרד''', ספר המגולל את סיפורם של יהודי ארצות המזרח, והיחס שרחש להם הרבי מליובאוויטש, הרב ברוך סבאג, חיש, תשע"א - 2011 * [[יורם בילו]], '''אתנו יותר מתמיד - הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשע"ז{{הערה|{{עונג שבת||יומן קריאה: על ספרו של יורם בילו 'אתנו יותר מתמיד'|2018/08|48}}}} * [[רחל אליאור]], '''[https://benyehuda.org/read/21899 תחיית המשיחיות בחסידות חב"ד במאה העשרים: הרקע ההיסטורי והמיסטי, 1939–1996]''', בתוך חב"ד – היסטוריה הגות ודימוי, ירושלים: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע"ז: 267–300; תשע"ז 2016. * ראובן הכהן אוריה, 'כולא חד'- סודו המשיחי מיסטי של הרבי מלובביץ', הוצאת אדרא, ירושלים תל- אביב, תשפ"א. ;משנתו * הרב [[סימון ג'ייקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות''', חכמת הרבי מליובאוויטש, נדפס בעברית בהוצאת [[אריה ניר הוצאה לאור]], תל אביב, תשנ"ו – 1996 * [[ירמיהו ברנובר]], הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת שמי"ר, 2000 תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], 1976) * הרב מנחם מנדל ברונפמן, "'''ארוכה מארץ מדה''' - פרקים בתורת הרבי", לוד, חשוון תשס"ז. * [[יצחק קראוס]], "'''השביעי''' – משיחיות בדור השביעי של חב"ד – על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד", ספריית יהדות כאן ועכשיו, [[הוצאת ידיעות אחרונות]], תשס"ז 2007 * אלון דהן, '''"דירה בתחתונים" : משנתו המשיחית של ר' מנחם מנדל שניאורסון''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ו – 2006 * הרב אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' – סקירה על דרך לימודו של הרבי מליובאוויטש בליקוטי שיחות, תשע"ב, 2012 * ראובן הכהן-אוריה, '''כלא חד''' : סודו המשיחי מיסטי של הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון - אדמו"ר חסידות חב"ד האחרון. תל אביב: הוצאת אדרא, תשפ"ב 2022. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיציטוט=מנחם מנדל שניאורסון}} ''' אודותיו ''' * [https://he.chabad.org/therebbe הרבי] – "הרבי מליובאוויטש: חייו, פועלו ומורשתו", ב[[אתר בית חב"ד]] * [http://chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=12 הרבי מליובאוויטש], באתר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] * [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=294 אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש] באתר MyTzadik * {{תרבות|מתיה קם, חן מרקס|מנחם מנדל שניאורסון הרבי מלובביץ|מנחם-מנדל-שניאורסון-הרבי-מלובביץ'|lexicon}} * [[יחיאל הררי]], [http://hitbonenut.net/archives/1185 על פשר המשיכה לדמותו ותורתו של הרבי מליובאוויטש], באתר התבוננות * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=86 התקשרות], עלון שבועי למשנת הרבי מליובאוויטש באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל * תומר פרסיקו, [http://tomerpersico.com/2008/06/03/the-mystic-theology-of-rabbi-from-lubavitch/ התאולוגיה המיסטית של הרבי מליובאוויטש], 3 ביוני 2008 * {{ערוץ7|[[מנחם זיגלבוים]]|הרבי מליובאוויטש בד' אמותיו|562706|25 ביוני 2009}} * {{הארץ|יאיר שלג|אח אחד התפקר אח שני חולה נפש|1.1413480|29 במאי 2007}} * {{הארץ|עמנואל אטקס|ביוגרפיה חדשה: איך צבר הרבי מלובביץ’ את כוחו העצום?|1.1561712|9 בנובמבר 2011}} * {{וואלה!|משה גלנץ|"הציל אותי": האמנים שחזרו בתשובה בזכות הרבי|2760975|04 ביולי 2014}} * מנחם ברונפמן, [https://www.alysefer.com/science-and-technology-teachings-of-the-lubavitcher-rebbe/ מדע וטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש], באתר [http://www.alysefer.com/ עלי ספר] * [https://web.archive.org/web/20190713194827if_/http://www.col.org.il/files/0.26641054105_6282045.pdf אור עולם] מוסף של עיתון המודיע, ג' תמוז תשע"ט * הרב צבי שוקטי, '''[https://www.20il.co.il/לקראת-יום-השנה-לפטירתו-מה-שצריך-לדעת-ע/ לקראת יום השנה לפטירתו – מה שצריך לדעת על הרבי מליובאוויטש]''', אתר [[ערוץ 20]], 11 ביוני 2021 * {{Find a Grave}} * [https://www.inn.co.il/tags/הרבי_מלובביץ'/ כל הכתבות על הרב הרבי מלובביץ'], באתר ערוץ 7 '''וידאו''' * {{וידאו}} [https://he.chabad.org/397224 מגזין וידאו שבועי]: [[תורת חיים (מגזין וידאו)|תורת חיים]] – מראות ושיחות של הרב שניאורסון, באתר חבד אורג * {{וידאו}} [https://web.archive.org/web/20170817075226/http://col.org.il/pics/inbox/4872248_4043652.wmv מוטי עדן – הערוץ הראשון]{{הערה|שם=הורדה|כדי לראות את הווידאו – יש ללחוץ על המקש הימני את האופציה של שמירת הקישור, על מנת להוריד את הקובץ כדי לצפות}} וד"ר שלי גולדברג – חוקרת תנועת חב"ד, על שניאורסון * {{וידאו}} [https://web.archive.org/web/20140429194026/http://col.org.il/files/0.32828492849_39639690.wmv 'המהפכנים', החלק על הרבי, ערוץ 2]{{הערה|שם=הורדה}} – [[קובי אריאלי]], [[מנחם ברוד]], [[שלמה נקדימון]] וד"ר שלי גולדברג * {{וידאו}} [https://he.chabad.org/1043939 מעורבותו ותרומתו של הרבי מליובאוויטש לביטחון ישראל], אתר בית חב"ד, 2009, עם כתוביות * {{יוטיוב|bBcmMJS_4MI|שם=17 ביוני 1990, הרב כדורי בביקור אצל הרבי מלובביץ'|אורך=5:40}}, פורסם 19 ביוני 2012, עם כתוביות * {{יוטיוב|12gKLjnDYmQ|שם=פסח שני תשנ"א, 28 באפריל 1991, מירי גולדפרב אצל הרבי מליובאוויטש|אורך=1:10}}, פורסם 9 בינואר 2012, עם כתוביות * {{יוטיוב|ySKzUlGghlQ|שם=ערב חדש, 12 ביוני 1994: מותו של הרבי מלובביץ', ארכיון אוצרות החינוכית|אורך=27:50}}, פורסם 5 בדצמבר 2016 * {{וידאו}} [https://youtube.com/watch?v=xyoPBBW293E הולכים לפני המחנה – לדמותו של הרבי מליובאוויטש], ערוץ 20, 2016, עם כתוביות '''אודיו''' * {{צליל}} [https://he.chabad.org/SichosKodesh כ-4,700 קטעי אודיו מדברי הרבי מליובאוויטש בציבור בין השנים 1951-1992] [[אתר בית חב"ד]] בשיתוף עם [[JEM]] '''תמונות''' * {{תמונה}} [http://old.thelivingarchive.org/dates כמאתיים ושלושים אלף תמונות] של הרב שניאורסון באתר The Living Archive של הארגון [[JEM]] (מסודר לפי שנים), [https://photos.jemedia.org/search בחיפוש לפי תאריכים] * גלריות: {{תמונה}} [https://web.archive.org/web/20180303085020/http://col.org.il/show_side_art2.asp?48 ראשונה], {{תמונה}} [https://web.archive.org/web/20180303075631/http://col.org.il/show_side_art2.asp?115 שנייה], {{תמונה}} [https://web.archive.org/web/20180303074539/http://col.org.il/show_side_art2.asp?150 שלישית], {{תמונה}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1896 רביעית] * [https://web.archive.org/web/20220616041901/http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=99630 24 שנה לאירועי ג' בתמוז תשנ"ד], פרויקט ובו כאלף תמונות מאותו שבוע, באתר שטורעם ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1902|מספר שנים=92}}{{מנחם מנדל שניאורסון}}{{חב"ד}} {{אחרונים}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מנדל}} [[קטגוריה:מנחם מנדל שניאורסון|*]] [[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]] [[קטגוריה:אדמו"רי חב"ד|ז]] [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת פריז]] [[קטגוריה:מהנדסים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:מהנדסי חשמל אמריקאים]] [[קטגוריה:מהנדסי חשמל יהודים]] [[קטגוריה:יהודים במלחמת העולם השנייה]] [[קטגוריה:פליטי רדיפות הנאצים]] [[קטגוריה:צרפת של וישי: אישים]] [[קטגוריה:אספני ספרים]] [[קטגוריה:מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס]] [[קטגוריה:פרשני הגדה של פסח]] [[קטגוריה:מחברי ספרי חסידות]] [[קטגוריה:אדמו"רים אמריקאים]] [[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות מונטיפיורי]] [[קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל]] [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]] [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]] [[קטגוריה:ניו יורק: רבנים]] [[קטגוריה:אזרח נכבד לדורותיו (של האימפריה הרוסית)]] [[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1902]] [[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1994]]'