הרפורמה המשפטית בישראל (2023) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏רפורמת לוין בסקרים: הגהה; שככחתי לכתוב תקציר לעריכה הקודמת. אז הנה: כפי שהוסכם בדף השיחה, אם מציגים סקרים יש להציג את התמונה הרחבה: תמיכת רוב הציבור בצורך בביצוע רפורמה רחבה או בינונית במערכת המשפט, תמיכת רוב הציבור ברוב סעיפי רפורמת לוין המקורית, תמיכת רוב עצום של מצביעי הקואליציה ברפורמת לוין המקורית (ובסקרים אחרים הוכח כי רוב עצום של מצביעי הימין אף מוכן לאבד את השלטון בתמורה לקידום הרפורמה במלואה), תמיכת רוב הסטודנטים ברפורמת לוין המקורית. ישנם סקרים נוספים, אך בשלב זה נסתפק באלו.
רק סקרים כלליים על הרפורמה כן או לא או עם הסכמה רחבה, ורק בציבור הרחב ולא בפלחים ממנו. ללא שאלות שאינן נוגעות לרפורמה כמו האם דרוש תיקון במערכת המשפט; ללא שאלות ספציפיות על הוועדה לבחירת שופטים, שינוי חוק עם 80% משופטי העליון, מעמד היועץ המשפטי וכן הלאה; ללא פילוחים לתומכי הקואליציה, מצביעי הליכוד, וכדומה.
שורה 120: שורה 120:


== רפורמת לוין בסקרים ==
== רפורמת לוין בסקרים ==
⚫
כשבוע לאחר הצגת עיקרי הרפורמה דווח בתוכנית "[[אולפן שישי]]" של [[חדשות 12]] כי על פי [[סקר]] שערכו, 39% מהציבור מתנגד לרפורמה ו-29% תומך בה.<ref>{{mako|דני קושמרו|רוב נגד מינוי דרעי לשר, 20% ממצביעי גוש נתניהו חושבים שהרפורמה נועדה לעצור את המשפט {{!}} סקר "אולפן שישי"|9ad5b21e7288581026|news-politics/2023_q1|6 בינואר 2023}}</ref> כמה ימים לאחר מכן, דווח ב[[חדשות 13]] כי על פי סקר של [[קמיל פוקס]] קיים שוויון בציבור עם 36% לכל צד.<ref>{{החדשות 13|רביב דרוקר|אחרי פסיקת בג"ץ: רוב הציבור נגד מינוי דרעי לשר {{!}} סקר חדשות 13|item/news/politics/politics/tmwy1-903399806|19 בינואר 2023}}</ref>
מאז הוצגה הרפורמה נערכו סקרים רבים במטרה לבחון את רמת התמיכה וההתנגדות הציבורית במהלכי החקיקה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001437161|כותרת=האם לפי הסקרים רוב הציבור מתנגד לרפורמה המשפטית?|אתר=[[גלובס]]|תאריך=2 בפברואר 2023}}</ref>:


⚫
כשבוע לאחר מכן פורסם ב"[[מעריב]]" כי על פי סקר אינטרנטי שערכו נמצא רוב של 44% המתנגד לרפורמה לעומת 39% התומך בה.<ref>{{מעריב אונליין|משה כהן|סקר מעריב: יותר מתנגדים מתומכים בציבור לרפורמה המשפטית|news/politics/Article-975868|27 בינואר 2023}}</ref> באותו היום פורסם ב"[[גלובס]]" סקר שעל פיו 43% מהציבור מתנגד לרפורמה, לעומתו 19% תומכים בה ו-20% תומכים בחלקה.<ref>{{גלובס|כתבי גלובס|סקר גלובס: 59% מהציבור בעד פשרה ברפורמה המשפטית. ומי האדם שיכול להוביל מתווה כזה|1001436650|27 בינואר 2023}}</ref>
⚫
כשבוע לאחר הצגת עיקרי הרפורמה דווח בתוכנית "[[אולפן שישי]]" של [[חדשות 12]] כי על פי [[סקר]] שערכו, 39% מהציבור מתנגד לרפורמה ו-29% תומך בה.<ref>{{mako|דני קושמרו|רוב נגד מינוי דרעי לשר, 20% ממצביעי גוש נתניהו חושבים שהרפורמה נועדה לעצור את המשפט {{!}} סקר "אולפן שישי"|9ad5b21e7288581026|news-politics/2023_q1|6 בינואר 2023}}</ref>

ב-12 בינואר פורסם ב[[עכשיו 14]] סקר שערך מכון [[דיירקט פולס]] על כל אחד מסעיפי הרפורמה: בנוגע לשאלת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לפיה יהיה רוב לנבחרי ציבור, 61% ענו כי הם בעד. בנוגע לשינוי לפיו רק רוב של 80% משופטי העליון יוכלו לבטל חוקים, 59% מהציבור תמכו ו-35% התנגדו. בנוגע לביטול עילת הסבירות, 47% היו בעד השינוי ו-43% נגד. באשר לחקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים, 47% תמכו, 48% התנגדו ו-5% לא הביעו עמדה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/753068-%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA|כותרת=סקר: כמה תומכים בעמדות הרפורמה המשפטית?|אתר=סרוגים|תאריך=12 בינו׳ 2023}}</ref> בנוסף, נבדק מה מבין תכניות העבודה שפרסמה הממשלה בשבועיים הראשונים לכהונתה הוא החשוב ביותר: בקרב תומכי מפלגות הקואליציה 47% סברו שהרפורמה במערכת המשפט היא החשובה ביותר, לעומת 22% בקרב תומכי מפלגות האופוזיציה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.now14.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-14-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%9E-50-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/|כותרת=סקר חדשות 14: למעלה מ-50% מתומכי האופוזיציה מסכימים עם הקריאות למרי אזרחי|אתר=[[עכשיו 14]]|תאריך=12 בינו׳ 2023}}</ref>

ב-19 בינואר, דווח ב[[חדשות 13]] כי על פי סקר של [[קמיל פוקס]] קיים שוויון בציבור עם 36% לכל צד.<ref>{{החדשות 13|רביב דרוקר|אחרי פסיקת בג"ץ: רוב הציבור נגד מינוי דרעי לשר {{!}} סקר חדשות 13|item/news/politics/politics/tmwy1-903399806|19 בינואר 2023}}</ref>

ב-22 בינואר פורסם ב[[חדשות 14]] סקר של מכון [[דיירקט פולס]] ולפיו, 53% מהמשיבים חושבים כי דרוש תיקון במערכת המשפט במידה רבה, 11% חושבים כי התיקון דרוש במידה בינונית, 33% חושבים כי נדרש תיקון במידה מועטה ואחוז אחד בודד השיב כי אין לו עמדה בנושא. בנוסף, 63% סבורים כי תפקיד היועמ"ש צריך לשמש לייעוץ בלבד ו-25% סבורים כי התפקיד מצריך מעמד שיפוטי מחייב. כן נבדק שיעור התומכים ברפורמה שמוביל שר המשפטים יריב לוין מבין מצביעי הימין והמרכז: 91% מקרב מצביעי הימין הביעו תמיכה ברפורמה, לעומת 61% מקרב מצביעי המרכז-ימין ו-20% מקרב מצביעי המרכז.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.now14.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%95%D7%9E/|כותרת=סקר מיוחד: רוב מוחלט של מצביעי הימין תומך ברפורמה המשפטית|אתר=[[עכשיו 14]]|תאריך=22 בינו׳ 2023}}</ref> ב-24 בינואר פורסם סקר שערך מכון 'מאגר מוחות' למען [[התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל|התאחדות הסטודנטים]] ולפיו 56% מהסטודנטים תומכים בהצעת הקואליציה לשינויים במערכת המשפט ו-37% השיבו כי הם מתנגדים להצעות הקואליציה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.now14.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4/|כותרת=סקר: רוב הסטודנטים תומכים ברפורמה המשפטית ומתנגדים להפגנות|אתר=[[עכשיו 14]]|תאריך=24 בינו׳ 2023}}</ref>

⚫
ב-27 בינואר פורסם ב"[[מעריב]]" כי על פי סקר אינטרנטי שערכו נמצא רוב של 44% המתנגד לרפורמה לעומת 39% התומך בה.<ref>{{מעריב אונליין|משה כהן|סקר מעריב: יותר מתנגדים מתומכים בציבור לרפורמה המשפטית|news/politics/Article-975868|27 בינואר 2023}}</ref> באותו היום פורסם ב"[[גלובס]]" סקר שעל פיו 43% מהציבור מתנגד לרפורמה, לעומתו 19% תומכים בה ו-20% תומכים בחלקה.<ref>{{גלובס|כתבי גלובס|סקר גלובס: 59% מהציבור בעד פשרה ברפורמה המשפטית. ומי האדם שיכול להוביל מתווה כזה|1001436650|27 בינואר 2023}}</ref>


ב-11 בפברואר, עם התחלת תהליכי חקיקת הרפורמה, דווח ב"אולפן שישי" כי 62% מהציבור חושבים שיש לעצור או לעכב את חקיקת הרפורמה לעומת 24% שתומכים בהמשך החקיקה.<ref>{{mako|דני קושמרו|סקר "אולפן שישי": 62% - לעצור או לעכב את הרפורמה במערכת המשפט|07f6ddc933c3681026|news-politics/2023_q1|11 בפברואר 2023}}</ref> יום למחרת דווח ב"מעריב" כי על פי סקר של מכון קנטאר 50% מהציבור מתנגדים לרפורמה בעוד 28% תומכים בה.<ref>{{מעריב אונליין||סקר: רוב הציבור בעד עצירת הרפורמה המשפטית וקיום הידברות|news/politics/Article-980192|12 בפברואר 2023}}</ref>
ב-11 בפברואר, עם התחלת תהליכי חקיקת הרפורמה, דווח ב"אולפן שישי" כי 62% מהציבור חושבים שיש לעצור או לעכב את חקיקת הרפורמה לעומת 24% שתומכים בהמשך החקיקה.<ref>{{mako|דני קושמרו|סקר "אולפן שישי": 62% - לעצור או לעכב את הרפורמה במערכת המשפט|07f6ddc933c3681026|news-politics/2023_q1|11 בפברואר 2023}}</ref> יום למחרת דווח ב"מעריב" כי על פי סקר של מכון קנטאר 50% מהציבור מתנגדים לרפורמה בעוד 28% תומכים בה.<ref>{{מעריב אונליין||סקר: רוב הציבור בעד עצירת הרפורמה המשפטית וקיום הידברות|news/politics/Article-980192|12 בפברואר 2023}}</ref>
שורה 136: שורה 128:
כשבוע לאחר מכן פורסם ב[[חדשות 13]] על פי סקר של קמיל פוקס כי 55% מהמשיבים הביעו תמיכה בעצירת חקיקת הרפורמה בעוד 31% התנגדו.<ref>{{מעריב אונליין||סקר חדשות 13: 55% תומכים בעצירת החקיקה של הרפורמה המשפטית|news/politics/Article-982330|20 בפברואר 2023}}</ref> כמה ימים לאחר מכן, דווח ב"אולפן שישי" כי על פי סקר של מנו גבע ומכון איי-פאנל 55% מהציבור מתנגד לרפורמה לעומת 33% תומכים, וכן כי 60% מהציבור הישראלי חושב שהרפורמה המשפטית היא לא "רצון העם" לעומת 32% שטוענים להפך.<ref>{{mako|דני קושמרו|סקר "אולפן שישי": יותר מחצי ממצביעי גוש נתניהו לא ידעו על הכוונה לקדם את הרפורמה המשפטית|81e147240f48681027|news-politics/2023_q1|24 בפברואר 2023}}</ref>
כשבוע לאחר מכן פורסם ב[[חדשות 13]] על פי סקר של קמיל פוקס כי 55% מהמשיבים הביעו תמיכה בעצירת חקיקת הרפורמה בעוד 31% התנגדו.<ref>{{מעריב אונליין||סקר חדשות 13: 55% תומכים בעצירת החקיקה של הרפורמה המשפטית|news/politics/Article-982330|20 בפברואר 2023}}</ref> כמה ימים לאחר מכן, דווח ב"אולפן שישי" כי על פי סקר של מנו גבע ומכון איי-פאנל 55% מהציבור מתנגד לרפורמה לעומת 33% תומכים, וכן כי 60% מהציבור הישראלי חושב שהרפורמה המשפטית היא לא "רצון העם" לעומת 32% שטוענים להפך.<ref>{{mako|דני קושמרו|סקר "אולפן שישי": יותר מחצי ממצביעי גוש נתניהו לא ידעו על הכוונה לקדם את הרפורמה המשפטית|81e147240f48681027|news-politics/2023_q1|24 בפברואר 2023}}</ref>


ב-1 במרץ, פורסם ב"[[סרוגים (אתר אינטרנט)|סרוגים]]" כי על פי סקר של פוליטיקל לאבס 40% תומכים בקידום הרפורמה, 34% חושבים שיש לפעול להגעה להסכמה רחבה ו- 26% תומכים בביטול מוחלט של הרפורמה.<ref>{{סרוגים||סקר: רק 40% מהציבור בעד המשך חקיקת הרפורמה|769460-סקר-רק-40-מהציבור-בעד-המשך-חקיקת-הרפורמה|1 במרץ 2023}}</ref>
ב-1 במרץ, פורסם ב"[[סרוגים (אתר אינטרנט)|סרוגים]]" כי על פי סקר של פוליטיקל לאבס 40% תומכים בקידום הרפורמה, 34% חושבים שיש לפעול להגעה להסכמה רחבה ו- 26% תומכים בביטול מוחלט של הרפורמה.<ref>{{סרוגים||סקר: רק 40% מהציבור בעד המשך חקיקת הרפורמה|769460-סקר-רק-40-מהציבור-בעד-המשך-חקיקת-הרפורמה|1 במרץ 2023}}</ref> ב-7 באפריל דווח ב"גלובס" כי על פי סקר שיזם המרכז לקידום ההגינות לישראל, בביצוע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, 62% מתנגדים למינוי שופטים על ידי פוליטיקאים, 64% מתנגדים למינוי יועץ משפטי למשרד ממשלתי שלא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, 66% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול מינויים בלתי ראויים של שרים או סגני שרים; ו־72% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול החלטה שלטונית לא מוצדקת או לא חוקית. 70% סבורים שקביעת חוקי יסוד צריכה להתבצע ברוב של 64 ח"כים ומעלה, 76% מתנגדים לפסקת ההתגברות, או שדורשים עבורה רוב של 64 חברי כנסת ומעלה.<ref>{{מעריב אונליין|משה כהן|סקר חדש חושף: רוב מצביעי הליכוד מתנגדים לחלק ניכר מהרפורמה המשפטית|news/Article-993985|7 באפריל 2023}}</ref>

ב-17 במרץ פורסם סקר שנערך בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה שמצא כי במהלך חודשי המחאות התגברה התמיכה שלהם בצורך בתיקון מערכת המשפט: 79% (לעומת 51% בסקר שנערך בפברואר) הסכימו כי "יש צורך בשינויים ותיקונים במערכת המשפט" ו-12% מתומכי האופוזיציה חשבו כי "אין צורך בשום שינוי בסמכויות מערכת המשפט". בקרב הצעירים (בגילאי 30-44) ממצביעי האופוזיציה, 23% תמכו בקידום הרפורמה גם ללא הסכמה רחבה.

ב-7 באפריל דווח ב"גלובס" כי על פי סקר שיזם המרכז לקידום ההגינות לישראל, בביצוע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, 62% מתנגדים למינוי שופטים על ידי פוליטיקאים, 64% מתנגדים למינוי יועץ משפטי למשרד ממשלתי שלא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, 66% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול מינויים בלתי ראויים של שרים או סגני שרים; ו־72% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול החלטה שלטונית לא מוצדקת או לא חוקית. 70% סבורים שקביעת חוקי יסוד צריכה להתבצע ברוב של 64 ח"כים ומעלה, 76% מתנגדים לפסקת ההתגברות, או שדורשים עבורה רוב של 64 חברי כנסת ומעלה.<ref>{{מעריב אונליין|משה כהן|סקר חדש חושף: רוב מצביעי הליכוד מתנגדים לחלק ניכר מהרפורמה המשפטית|news/Article-993985|7 באפריל 2023}}</ref>

ב-6 ביוני פורסם ב"אולפן שישי" כי על פי סקר של iPanel נמצא כי 28% מהציבור חושב שצריך לגנוז לחלוטין את החקיקה המשפטית, 23% סבורים להמשיך בשיחות ההידברות בבית הנשיא ו-22% טוענים שיש לחוקק את הרפורמה באופן חד צדדי.<ref>{{mako|דני קושמרו|הרוב לא מאמינים לנתניהו שטוען שהצביע נגד האופוזיציה: סקר אולפן שישי|e2bff50b3e4c881026|news-politics/2023_q2|16 ביוני 2023}}</ref>

ב-8 ביוני פורסם ב"אולפן חמישי" כי על פי סקר של דיירקט פולס נמצא כי 62% ממצביעי הליכוד מוכנים לאבד את שלטון הימין בבחירות הבאות בשל חקיקה חד צדדית ובלבד שהרפורמה תעבור במלואה, לעומת 5% שחושבים כי בתרחיש שכזה יש להקפיא לחלוטין כל חקיקה. גם בקרב כלל מצביעי הקואליציה התקבלו נתונים דומים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.now14.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-14-%D7%92%D7%A0%D7%A5-%D7%92%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%AA/|כותרת=סקר אולפן חמישי: רוב בליכוד יוותר על שלטון הימין בכדי שהרפורמה תעבור|אתר=[[עכשיו 14]]|תאריך=8 ביוני 2023}}</ref>


כחודש לאחר מכן פורסם ב"מעריב" על פי סקר של [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] כי 58% תומך בעצירת החקיקה לעומת 27% שמתנגד לעצירה.<ref>{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|סקר חדש חשף: 43% ממצביעי הליכוד מעדיפים אחדות על רפורמה|news/politics/Article-1023001|17 ביולי 2023}}</ref>
ב-6 יוני פורסם ב"אולפן שישי" כי על פי סקר של iPanel נמצא כי 28% מהציבור חושב שצריך לגנוז לחלוטין את החקיקה המשפטית, 23% סבורים להמשיך בשיחות ההידברות בבית הנשיא ו-22% טוענים שיש לחוקק את הרפורמה באופן חד צדדי.<ref>{{mako|דני קושמרו|הרוב לא מאמינים לנתניהו שטוען שהצביע נגד האופוזיציה: סקר אולפן שישי|e2bff50b3e4c881026|news-politics/2023_q2|16 ביוני 2023}}</ref> כחודש לאחר מכן פורסם ב"מעריב" על פי סקר של [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] כי 58% תומך בעצירת החקיקה לעומת 27% שמתנגד לעצירה.<ref>{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|סקר חדש חשף: 43% ממצביעי הליכוד מעדיפים אחדות על רפורמה|news/politics/Article-1023001|17 ביולי 2023}}</ref>


== מתווה הנשיא הרצוג ==
== מתווה הנשיא הרצוג ==

גרסה מ־00:44, 20 באוגוסט 2023

תבנית:הודעת עריכה/דף/רפורמת לוין/2

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

רפורמת לוין (מכונה גם הרפורמה המשפטית או המהפכה המשפטית) היא תוכנית שהציג סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו,[1] לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. בין השינויים בתוכנית המקורית נכללו אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2][3] התוכנית הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע, ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה.

ב-23 במרץ 2023 אושר בכנסת חוק הנבצרות. ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ההסתדרות החדשה הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה בבית הנשיא. ביוני 2023, בעקבות אי הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי בחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, הופסקו השיחות בבית הנשיא, וב-24 ביולי 2023 אושר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות.

רקע

ערכים מורחבים – המשפט בישראל, המהפכה החוקתית, הפרדת הרשויות בישראל

חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד הציע בשנת 2011 לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[4] בשנת 2013 ניסה לקדם, יחד עם חברת הכנסת איילת שקד, מספר הצעות חוק, בהן הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[5]

בראיון שנערך בשנת 2019 פרש לוין את משנתו בהרחבה, ובמסגרתו פירט את כל סעיפי הרפורמה המשפטית שהוא מתכנן לבצע.[6]

בשנת 2021 נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער, במטרה לייצר הצעת חוק שתסדיר את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם, ולקבוע באילו מקרים הכנסת יכולה לעקוף פסילה של בג"ץ. בנוסף החוק המתוכנן יועד להקשות על שינוי וחקיקה של חוקי יסוד.[7]

עיקרי התוכנית

ב-4 בינואר, לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט. בנאומו פירט את 4 המטרות המרכזיות של הרפורמה בעיניו: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה - חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".[8] לעומת זאת, רבים ממתנגדיה של התוכנית רואים בה הפיכה משטרית, שמטרתה הגדלת כוחה של הממשלה והחלשת מערכת המשפט, באופן הפוגע בישראל כמדינה דמוקרטית.

בשלב הראשון והיחיד שהוצג (נכון לאוגוסט 2023), פירט לוין את עיקרי הרפורמה המוצעת:

מגבלות על פסילת חוקים עקב אי חוקתיות

  1. תחוקק פסקת התגברות.
    • הכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
    • הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שחוקק בכנסת קודמת, אף אם נפסל פה אחד בבית המשפט העליון.
  2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
  3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.
  4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

מינוי השופטים

  1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים. שניים מהשופטים ימונו על ידי נשיא העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
  2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
  3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
  4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
  5. ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.[9]
  6. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.[9]

ביטול עילת הסבירות

ביטול שימוש בעילת הסבירות לפסילת הוראות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל, אחד משריה או ראש הממשלה, בהתאם לחוק וכללי המנהל.[10]

היועצים המשפטיים

מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.

תהליך החקיקה

מינוי שופטים

ב-13 בפברואר 2023 הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[11]

הצעת חוק-יסוד: השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא:

הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –

(א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(ב) שר המשפטים, יהיה יושב ראש הוועדה, ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
(ג) שלושה חברי הכנסת, שהם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה.

עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים) ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד.

מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק־יסוד.

הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק-יסוד: השפיטה. היא מפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובנוסף קובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון בעניינם.

ההצעות אושרו בקריאה ראשונה ב-20 בפברואר 2023.[12]

מגבלות על פסילת חוקים עקב אי-חוקתיות

ב-14 במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה[13] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).[14] לפי ההצעה, פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%. הפסילה תתאפשר רק אם בית המשפט קבע שהתקיים אחד מאלה:

(א) החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד;
(ב) החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת.

בית המשפט העליון לא ידון בפסילת חוק הכולל הוראת התגברות, כלומר נכתב בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד.

הקפאת החקיקה

ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ההסתדרות החדשה הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה בבית הנשיא.[15] השיחות התקדמו באיטיות וללא תוצאות במשך שלושה חודשים, וביוני עמדה להיערך הבחירות בכנסת לוועדה לבחירת השופטים. בהידברות עם האופוזיציה הוסכם שייבחרו מועמד אחד של הקואליציה ומועמד אחד של האופוזיציה, אך לאור סירובה של חברת הכנסת טלי גוטליב להסיר את מועמדותה לוועדה וחשש הקואליציה ששני מועמדיה (יצחק קרויזר וגוטליב) ייבחרו, מה שיוביל להתעצמות מחודשת של המחאות – החליטה הקואליציה שקרויזר יסיר את מועמדותו והקואליציה תצביע נגד שני המועמדים, ובכך תדחה הבחירות ואת כינוס הוועדה בכחודש.[16] מספר חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד המועמדת מטעם האופוזיציה קארין אלהרר, והיא נבחרה לבדה, מה שהוביל להקפאת כינוס הוועדה.[17] כתוצאה מכך החליטו סיעות האופוזיציה לסגת מההידברות.[18] בתגובה הכריזה הקואליציה על שיבה לחקיקה.[19]

צמצום עילת הסבירות

ב-4 ביולי אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט להגיש לקריאה ראשונה[20] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות), שכוללת הוספה של הסעיף הבא לחוק היסוד: "על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור". דברי ההסבר להצעת החוק מציינים כי "אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות".[21]

ב-11 ביולי אושרה ההצעה בקריאה ראשונה ברוב של 64 חברי הקואליציה מול 56 חברי האופוזיציה.[22] ב-24 ביולי אושרה ההצעה, לאחר שהוסרו ממנה המילים "וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק", בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 64 חברי הקואליציה וללא מתנגדים לאחר שחברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה.[23]
לאחר אישור החוק, קראו האיחוד האירופי[24] ומספר מדינות באירופה[25][26][27] לממשלה לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה והביעו את דאגתם מהחקיקה. הבית הלבן יצא בהכרזה דומה וכינה את החקיקה "מצערת".[28] החקיקה גררה גם תגובות של חברות דירוג בינלאומיות המביעות חשש באשר להשלכות החוק על כלכלת ישראל.[29]

תגובות

ערכים מורחבים – המחאה נגד הרפורמה המשפטית, התמיכה ברפורמה המשפטית

אנשי משפט

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה.[30]

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[31] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[32] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[33] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[34] בתגובה הצהירו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית.[35]

היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[36][37] התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".[38] 17 משרדי עורכי הדין מהגדולים בישראל, יצאו נגד הרפורמה.[39]

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה, חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו, והסתייגות מאחד הרכיבים.[40][41] 150 משפטנים ובהם שופטים בדימוס, עורכי דין, פרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין שהודח בידי אבי חימי בגלל תמיכתו ברפורמה, ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה.[42]

כלכלנים

נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[43][44] באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תרחיש בו תימשך חקיקת המהפכה המשפטית. על פי התחזית, צופים בבנק ישראל פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה בתרחיש המחמיר.[45]

270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול[46] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[47] חתמו על מכתב המתריע מפגיעה כלכלית. מנגד טען מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.[48]

האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-S&P סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[49] בנק "ג'יי פי מורגן צ'ייס", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש מפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[50] חברת השירותים הפיננסיים "ברקליס" פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי.[51] שתי הסקירות השוו את המתרחש לשחיקה הדמוקרטית שחלה בפולין, והירידה במצבה הכלכלי.

במרץ פרסמה דירוג האשראי הבינלאומית "מודי'ס" אזהרה חריגה למשקיעים, כי השינוי המתוכנן במערכת המשפט עם אזהרה ישירה כי תחזית דירוג האשראי של ישראל עלולה להיפגע מהשינוי במערכת המשפט.[52] באפריל שינתה מודי'ס את תחזית של ישראל לדירוג A1 מ"חיובי" ל"יציב", "כדי לשקף את הדעה שלנו כי המשילות בישראל הידרדרה, כפי שממחישה ההצעה לתיקון מערכת המשפט".[53]

לאחר חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות, הצהירה מודי'ס כי חלק מהדאגות שהביעה בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות.[53] "מורגן סטנלי", הבנק השלישי בגודלו בארצות הברית,[54] ו"סיטי בנק", הסירו את המלצתם להשקיע במדינת ישראל.[55] בנוסף, "סיטי בנק" ו-S&P הורידו את תחזית הצמיחה לישראל.[56]

באוגוסט 2023 העלה בנק ישראל בדו"ח היציבות הפיננסית לחודשים ינואר עד יוני את רמת הסיכון מ"בינונית-נמוכה" ל"בינונית עד גבוהה", בציינו כי "אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה".[57]

מחאה ציבורית

הפגנה נגד הרפורמה. תל אביב, 28 בינואר 2023

ב-7 בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית, ובה השתתפו אלפי אזרחים.[58]

ב-12 בינואר הפגינו מאות עורכי דין נגד הרפורמה, תחת הכותרת "מחאת הגלימות השחורות".[59]

ב-14 בינואר הפגינו כ-80 אלף איש בתל אביב, ואלפים נוספים הפגינו בירושלים, בחיפה ובמקומות נוספים.[60][61]

ב-21 בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות, ובהן השתתפו יותר מ-150 אלף מפגינים.[62] להפגנה זו הצטרפו מספר בכירים מתעשיית ההיי-טק הישראלי,[63] לאחר מכן אחדים מבכירי ההייטק הודיעו על כוונתם להוציא את כספי החברה מהבנקים בישראל[64][65] ולשבות במחאה על הרפורמה.[66] ההפגנות השבועיות במוצ"ש נגד הרפורמה נמשכו לאחר מכן, והתפשטו לערים נוספות. בראשית פברואר הפגינו עשרות אלפים בתל אביב, חיפה, ירושלים, אילת, הרצליה, באר שבע, ראשון לציון ועוד.[67]

בראשית פברואר מאות מילואימניקים יצאו למסע מחאה בן 50 ק"מ מלטרון לבית המשפט העליון בירושלים תחת השם "אחים לנשק".[68]

מעורבות בינלאומית

מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה,[69] ובפגישתו עם נתניהו הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.[70] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל".[71]
לאחר אישור החקיקה להגבלת עילת הסבירות, יצא הבית הלבן בהצהרה הקוראת לחקיקה בהסכמה רחבה וכינה את החקיקה "מצערת".[28]

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".[72]

לאחר אישור החוק להגבלת עילת הסבירות, מסר האיחוד האירופי כי הוא "עוקב מקרוב ובדאגה אחר ההתפתחויות בישראל הקשורות לרפורמה המשפטית.".[24] ממשלות בריטניה, צרפת וגרמניה פרסמו הצהרה דומה.[25][26][27]

רפורמת לוין בסקרים

כשבוע לאחר הצגת עיקרי הרפורמה דווח בתוכנית "אולפן שישי" של חדשות 12 כי על פי סקר שערכו, 39% מהציבור מתנגד לרפורמה ו-29% תומך בה.[73] כמה ימים לאחר מכן, דווח בחדשות 13 כי על פי סקר של קמיל פוקס קיים שוויון בציבור עם 36% לכל צד.[74]

כשבוע לאחר מכן פורסם ב"מעריב" כי על פי סקר אינטרנטי שערכו נמצא רוב של 44% המתנגד לרפורמה לעומת 39% התומך בה.[75] באותו היום פורסם ב"גלובס" סקר שעל פיו 43% מהציבור מתנגד לרפורמה, לעומתו 19% תומכים בה ו-20% תומכים בחלקה.[76]

ב-11 בפברואר, עם התחלת תהליכי חקיקת הרפורמה, דווח ב"אולפן שישי" כי 62% מהציבור חושבים שיש לעצור או לעכב את חקיקת הרפורמה לעומת 24% שתומכים בהמשך החקיקה.[77] יום למחרת דווח ב"מעריב" כי על פי סקר של מכון קנטאר 50% מהציבור מתנגדים לרפורמה בעוד 28% תומכים בה.[78]

כשבוע לאחר מכן פורסם בחדשות 13 על פי סקר של קמיל פוקס כי 55% מהמשיבים הביעו תמיכה בעצירת חקיקת הרפורמה בעוד 31% התנגדו.[79] כמה ימים לאחר מכן, דווח ב"אולפן שישי" כי על פי סקר של מנו גבע ומכון איי-פאנל 55% מהציבור מתנגד לרפורמה לעומת 33% תומכים, וכן כי 60% מהציבור הישראלי חושב שהרפורמה המשפטית היא לא "רצון העם" לעומת 32% שטוענים להפך.[80]

ב-1 במרץ, פורסם ב"סרוגים" כי על פי סקר של פוליטיקל לאבס 40% תומכים בקידום הרפורמה, 34% חושבים שיש לפעול להגעה להסכמה רחבה ו- 26% תומכים בביטול מוחלט של הרפורמה.[81] ב-7 באפריל דווח ב"גלובס" כי על פי סקר שיזם המרכז לקידום ההגינות לישראל, בביצוע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, 62% מתנגדים למינוי שופטים על ידי פוליטיקאים, 64% מתנגדים למינוי יועץ משפטי למשרד ממשלתי שלא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, 66% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול מינויים בלתי ראויים של שרים או סגני שרים; ו־72% סבורים שבג"ץ צריך להיות מוסמך לפסול החלטה שלטונית לא מוצדקת או לא חוקית. 70% סבורים שקביעת חוקי יסוד צריכה להתבצע ברוב של 64 ח"כים ומעלה, 76% מתנגדים לפסקת ההתגברות, או שדורשים עבורה רוב של 64 חברי כנסת ומעלה.[82]

ב-6 יוני פורסם ב"אולפן שישי" כי על פי סקר של iPanel נמצא כי 28% מהציבור חושב שצריך לגנוז לחלוטין את החקיקה המשפטית, 23% סבורים להמשיך בשיחות ההידברות בבית הנשיא ו-22% טוענים שיש לחוקק את הרפורמה באופן חד צדדי.[83] כחודש לאחר מכן פורסם ב"מעריב" על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי 58% תומך בעצירת החקיקה לעומת 27% שמתנגד לעצירה.[84]

מתווה הנשיא הרצוג

נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג נשא ב-12 בפברואר נאום לאומה בו ביקש להגיע לפשרה. הנשיא הציג מחד את הכנסת כריבון שרשאי לחוקק ואת הצורך ברפורמה בבתי המשפט ומהצד השני את הדאגה שיש בקרב מתנגדי הרפורמה החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. הנשיא סיפר שדן עם מנהיגים מכל שדרות העם בנושא וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור.[85]

מתווה הנשיא כולל הצעה לחמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן.

  1. חקיקת חוק יסוד: החקיקה.
    • החוק יסדיר את חוקי היסוד עליהם אין ביקורת שיפוטית והם יחוקקו בארבע קריאות ותוך הסכמה רחבה.
    • חוקים שאינם חוקי יסוד יהיו תחת ביקורת בית המשפט, שיוכל לבטלם.
    • פסקת ההתגברות - תהיה שיטה להתגבר על פסילת בית המשפט.
  2. פתרון בעיית העומס השיפוטי - הוספת תקנים רבים.
  3. אמון במערכת המשפט - תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
  4. הרכב הוועדה לבחירת שופטים - מניעת רוב מהמערכת הפוליטית ומהמערכת המשפטית. לכל אחת מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. בנציגי הכנסת יהיה נציג לאופוזיציה.
  5. עילת הסבירות - יצירת הסכמה על המקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות בכדי לבקר פעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת.

הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, לנסות להגיע לפשרה ולעצור את החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן ויבוא באופן תקדימי לפני הוועדה.

עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר, וקבע: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[86] ב-15 במרץ הציג הרצוג מתווה משלו, שאותו כינה "מתווה העם", לשינויים במערכת המשפט.[87][88]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: הרפורמה המשפטית בישראל (2023)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרפורמה המשפטית בישראל (2023)

הערות שוליים

  1. ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
  2. ^ לי נעים, ‏לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר ‏מאקו‏, 4 בינואר 2023
  3. ^ פרסום עיקרי רפורמת המשילות, בערוץ הטלגרם של יריב לוין, 4 בינואר 2023
  4. ^ ערוץ הכנסת - ח"כ יריב לוין, 21.11.11, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
  5. ^ מורן אזולאי, הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
  6. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2019.
  7. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל האוזר טוב, ממשלת בנט-לפיד תקדם חוק שעשוי לצמצם את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
  8. ^ רפורמת המשילות: שר המשפטים יריב לוין הכריז על ארבע רפורמות משפטיות, באתר מקור ראשון, ‏4 בינואר 2023
  9. ^ 1 2 ניצן שפיר, ‏מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
  10. ^ מנהל האתר, מהי עילת הסבירות, באתר אשדוד נט, ‏4 בפברואר 2023
  11. ^ הצעות חוק הכנסת 947, מ-13 בפברואר 2023
  12. ^ סיון חילאי, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: הקואליציה תשלוט בבחירת השופטים, בג"ץ לא יתערב בחוקי יסוד, באתר ynet, 21 בפברואר 2023
  13. ^ מתן וסרמן, ‏לילה לבן במליאה: פסקת ההתגברות וחוק הנבצרות עברו בקריאה ראשונה, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2023
  14. ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק), ה"ח הכנסת 949 מ-5 במרץ 2023
  15. ^ שירות כלכליסט, נתניהו הודיע על השהיית החקיקה, ויו"ר ההסתדרות - על הפסקת השביתה, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2023
  16. ^ משה גורלי, לוין הבין שאיבד את הוועדה לבחירת שופטים, וכנראה את הרפורמה, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2023
  17. ^ חזקי ברוך, תבוסה לקואליציה: קארין אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2023
  18. ^ דרמת ענק בכנסת: נציגת האופוזיציה אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2023
  19. ^ יוני גבאי, ‏הרפורמה חוזרת: אחרי החלטת האופוזיציה להקפיא את המו"מ נתניהו אומר: "נתחיל בצעדים", באתר כיכר השבת, 18 ביוני 2023
  20. ^ החוק לביטול עילת הסבירות אושר לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, לפיד וגנץ: "דריסה של הדמוקרטיה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 ביולי 2023;
    לקראת ההצבעה בכנסת: זו עילת הסבירות - ונוסח הצעת החוק לביטולה, באתר ynet, 9 ביולי 2023
  21. ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות), במאגר החקיקה הלאומי
  22. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, ביטול עילת הסבירות אושרה ההצעה בקריאה ראשונה, חברי אופוזיציה קראו: "בושה", באתר ynet, 11 ביולי 2023
  23. ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  24. ^ 1 2 שירית אביטן כהן, האיחוד האירופי על הרפורמה המשפטית: "עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות בישראל", באתר ישראל היום, 26 ביולי 2023
  25. ^ 1 2 אוריאל בארי, ‏ממשלת בריטניה: "קוראים לישראל להימנע מפילוג", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
  26. ^ 1 2 אוריאל בארי, ‏צרפת על הרפורמה: "אישור החוק מתרחק מקונצנזוס", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
  27. ^ 1 2 איתמר אייכנר, דאגה במערב: ישראל מתרחקת מהאוריינטציה הדמוקרטית שלה, באתר ynet, 26 ביולי 2023
  28. ^ 1 2 רויטרס ובן סמואלס, הבית הלבן: ההחלטה לבטל את עילת הסבירות מצערת, יש לחתור להסכמה רחבה, באתר הארץ, 24 ביולי 2023
  29. ^ גד ליאור, סוכנות הדירוג מודי'ס: "החקיקה תוביל להשלכות שליליות לכלכלת ישראל", באתר ynet, 25 ביולי 2023
  30. ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
  31. ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
  32. ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
  33. ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
  34. ^ ביני אשכנזי‏, בג"ץ לנתניהו והיועמ"שית: נמקו מדוע אין להכריז נבצרות על רה"מ, באתר וואלה‏, 10 בפברואר 2023;
    בגץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה
  35. ^ מורן אזולאי, ראשי הקואליציה: דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו - כמו הפיכה צבאית, באתר ynet, 11 בפברואר 2023
  36. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
  37. ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
  38. ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023;
    אתר למנויים בלבד בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
    אילנה דיין, ‏מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2023
  39. ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
  40. ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו מניפולציה עריכתית, באתר הידברות, ‏7 בינואר 2023
  41. ^ פרופ' עודד מודריק, ‏השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור", באתר גלובס, 24 בינואר 2023
  42. ^ אתר למנויים בלבד שלמה פיוטרקובסקי, ‏"אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ": 150 משפטנים התכנסו כדי לתמוך ברפורמה המשפטית, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2023
  43. ^ אסף גלעד, ‏ג'יי.פי מורגן: דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת בעקבות הרפורמה המשפטית, באתר גלובס, 3 בפברואר 2023
  44. ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
  45. ^ בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2023
  46. ^ מכתב המרצים והמרצות
  47. ^ שלמה טייטלבאום, המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023
  48. ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
  49. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2023
  50. ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
  51. ^ אדריאן פילוט, פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
  52. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, האזהרה של מודי'ס: ההפיכה המשטרית עלולה להביא להפחתת תחזית דירוג האשראי, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2023
  53. ^ 1 2 סוניה גורודיסקי, סוכנות הדירוג מודי'ס: "חלק מהדאגות שהבענו בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות"; במקביל מפולת בבורסה, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2023
  54. ^ סוכנויות הידיעות‏, בנק ההשקעות מורגן סטנלי הוריד את המלצתו לישראל, באתר וואלה‏, 25 ביולי 2023
  55. ^ אהרן כץ, ‏סיטי בהתייחסות למצב בישראל: "נהיה מסוכן יותר ומסובך יותר", באתר גלובס, 25 ביולי 2023
  56. ^ אדריאן פילוט, כלכליסט, סיטי מוריד תחזית לישראל: "הרפורמה המשפטית תפגע בצמיחה", באתר ynet, 3 באוגוסט 2023
  57. ^ איציק יצחקי, בעקבות הרפורמה: בנק ישראל העלה את רמת הסיכון של ישראל, באתר ביזפורטל‏, 2 באוגוסט 2023
  58. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, רן שמעוני ועדי חשמונאי, אלפים הפגינו נגד הממשלה בתל אביב: "לא ניתן לכם להפוך אותנו לדיקטטורה", באתר הארץ, 7 בינואר 2023
  59. ^ ניצן שפיר, ‏מאות עורכי דין מפגינים נגד הרפורמה המשפטית: "בג"ץ שומר על כולנו", באתר גלובס, 12 בינואר 2023
  60. ^ כתבי ynet‏, 80 אלף הפגינו בכיכר הבימה נגד המהפכה המשפטית, באתר ynet, 14 בינואר 2023.
  61. ^ אורי סלע, שלומי הלר, קרין שגיא ויואב איתיאל‏, כ-80 אלף הפגינו נגד הממשלה בת"א: "מבחן גורלי לעתיד המדינה", באתר וואלה‏, 14 בינואר 2023.
  62. ^ דבר, ‏כ-150 אלף הפגינו בתל אביב נגד הרפורמה במערכת המשפט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2023
  63. ^ מאיר אורבך, מחאת ההייטקיסטים: בכירי התעשייה מצטרפים להפגנות נגד המהפכה המשפטית, באתר כלכליסט, 17 בינואר 2023
  64. ^ אורי ברקוביץ', מחאת ההייטק: למונייד ואיירון סורס מצטרפות, קרן TLV Partners תספק אוטובוסים למפגינים, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2023
  65. ^ מחאת ההייטק נמשכת: זו החברה הציבורית הראשונה שתוציא את כספה, באתר אייס, 9 בפברואר 2023
  66. ^ היאלי יעקבי-הנדלסמן, המחאה נגד הרפורמה המשפטית מחריפה: עובדים בחברות הייטק ישבתו ביום שלישי, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2023
  67. ^ אבי כהן, עשרות אלפים הפגינו נגד הרפורמה המשפטית, אלשיך: "חש בושה בתור יהודי", באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2023
  68. ^ חיים גולדיטש, קורין אלבז-אלוש, אלכסנדרה לוקש, במחאה על המהפכה המשפטית: מילואימניקים צועדים 50 ק"מ לירושלים, באתר ynet, 8 בפברואר 2023
  69. ^ אתר למנויים בלבד ג'ודי מלץ, בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו", באתר הארץ, 31 בינואר 2023
  70. ^ איתמר אייכנר, החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן, באתר ynet, 30 בינואר 2023
  71. ^ ירון אברהם, ‏פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר ‏מאקו‏, 22 בינואר 2023
  72. ^ אוריאל בארי, ‏"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
  73. ^ דני קושמרו, ‏רוב נגד מינוי דרעי לשר, 20% ממצביעי גוש נתניהו חושבים שהרפורמה נועדה לעצור את המשפט | סקר "אולפן שישי", באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2023
  74. ^ רביב דרוקר, אחרי פסיקת בג"ץ: רוב הציבור נגד מינוי דרעי לשר | סקר חדשות 13, באתר חדשות 13, 19 בינואר 2023
  75. ^ משה כהן, ‏סקר מעריב: יותר מתנגדים מתומכים בציבור לרפורמה המשפטית, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2023
  76. ^ כתבי גלובס, ‏סקר גלובס: 59% מהציבור בעד פשרה ברפורמה המשפטית. ומי האדם שיכול להוביל מתווה כזה, באתר גלובס, 27 בינואר 2023
  77. ^ דני קושמרו, ‏סקר "אולפן שישי": 62% - לעצור או לעכב את הרפורמה במערכת המשפט, באתר ‏מאקו‏, 11 בפברואר 2023
  78. ^ סקר: רוב הציבור בעד עצירת הרפורמה המשפטית וקיום הידברות, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2023
  79. ^ סקר חדשות 13: 55% תומכים בעצירת החקיקה של הרפורמה המשפטית, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2023
  80. ^ דני קושמרו, ‏סקר "אולפן שישי": יותר מחצי ממצביעי גוש נתניהו לא ידעו על הכוונה לקדם את הרפורמה המשפטית, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2023
  81. ^ סקר: רק 40% מהציבור בעד המשך חקיקת הרפורמה, באתר "סרוגים", 1 במרץ 2023
  82. ^ משה כהן, ‏סקר חדש חושף: רוב מצביעי הליכוד מתנגדים לחלק ניכר מהרפורמה המשפטית, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2023
  83. ^ דני קושמרו, ‏הרוב לא מאמינים לנתניהו שטוען שהצביע נגד האופוזיציה: סקר אולפן שישי, באתר ‏מאקו‏, 16 ביוני 2023
  84. ^ אנה ברסקי, ‏סקר חדש חשף: 43% ממצביעי הליכוד מעדיפים אחדות על רפורמה, באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2023
  85. ^ נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום מיוחד לאומה. הצטרפו לשידור החי מבית הנשיא, סרטון בערוץ "יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11", באתר יוטיוב (אורך: 16:22), 12 בפברואר 2023
  86. ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הרצוג קורא "לזנוח את החקיקה": "המתווה דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", באתר ynet, 9 במרץ 2023;
    ynet, הנשיא הרצוג נוקט לראשונה עמדה נגד החקיקה של הקואליציה: ״צריכה לעבור מהעולם״, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023
  87. ^ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, "מתווה העם" של הרצוג: בלי שליטה של הקואליציה במינוי שופטים, הגבלות על העליון והכנסת, באתר ynet, 15 במרץ 2023
  88. ^ אתר "מתווה העם"
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019-2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • מבצע לתת כתף (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל (קבינט המלחמה) (2023–הווה)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יונתן נתניהו (אח) • נועה רוט (בת) • יאיר נתניהו (בן) • אבנר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
חשדות לפלילים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • נתניהו: ביוגרפיה • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • הנתניהוז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרפורמה_המשפטית_בישראל_(2023)&oldid=36926248"