מרילין מונרו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:31, 13 בנובמבר 2018

תבנית:שחקן

חתימתה

מרילין מונרו (באנגלית: Marilyn Monroe;‏ 1 ביוני 1926 – 5 באוגוסט 1962) הייתה שחקנית, דוגמנית וזמרת אמריקאית. עם לידתה ניתן למונרו השם נורמה ג'ין מורטנסן (הוטבלה בשם נורמה ג'ין בייקר). הנוכחות הבימתית שלה, יופיה, מאהביה הנודעים ומותה המסתורי הפכו אותה לסמל מין ולאייקון פופ נודע של התרבות הפופולרית.

ילדות

נולדה בשם נורמה ג'ין בייקר בבית חולים בלוס אנג'לס שבארצות הברית למשפחה נוצרית ממוצא בריטי.

אמה, גלאדיס פרל מונרו, נולדה במקסיקו. היא נישאה לראשונה לג'ספר בייקר במאי 1917, ונולדו להם שני ילדים: רוברט (שנולד ב-1918) וברניס (שנולד ב-1919). לאחר שהתגרשו, עבר בייקר עם הילדים לקנטקי. גלאדיס מונרו עברה לשם גם כן, כדי להתקרב לילדיה, ולאחר זמן מה שבה ללוס אנג'לס, שם נישאה למרטין אדוארד מורטנסון ב-11 באוקטובר 1924. הם נפרדו לאחר שנה, לפני הולדתה של נורמה ג'ין, והתגרשו במרץ 1927.

גלאדיס מונרו התקשתה לגדל את נורמה ג'ין ולא הצליחה לשכנע את אמה לגדל אותה, לכן מסרה אותה למשפחת אומנה. הוריה האומנים, אלברט ואידה בולנדר, גידלו אותה על ערכי הנצרות האוונגליסטית, והיא גדלה אצלם עד גיל 7. אמה ביקרה אותה בכל שבת. היא לקחה אותה בחזרה לאחר שקנתה בית (1933), אך מספר חודשים לאחר המעבר סבלה האם מהתמוטטות עצבים. לאחר שאושפזה, חברתה הטובה של האם, גרייס מק'קי (לימין: גודארד), הפכה לאפוטרופוסית של נורמה ג'ין. מק'קי נישאה ב-1935, אז נשלחה נורמה ג'ין לבית יתומים בלוס אנג'לס, שם שהתה עד גיל 11. מאוחר יותר נשלחה לאורך השנים למספר משפחות אומנה.

ב-1942 חזרה נורמה ג'ין אל משפחת גודארד, למדה בתיכון והתחברה עם ג'יימס דוהרטי, בנם של השכנים. כאשר עמדה משפחת גודארד לעקור למערב וירג'יניה, הציעה גרייס שנורמה ג'ין תישאר בקליפורניה ותתחתן עם ג'יימס בנישואים פיקטיביים, כדי שלא תצטרך לעבור לבית יתומים או למשפחת אומנה. הזוג התחתן שבועיים לאחר יום הולדתה ה-16 של נורמה ג'ין.

ב-23 בפברואר 1956 בגיל 29, שינתה את שמה למרילין מונרו באופן רשמי.

תהילה

כאשר בעלה הראשון, דוהרטי, נלחם במלחמת העולם השנייה, החלה נורמה ג'ין לעבוד במפעל מטוסים. במפעל זה היא נקלטה בעין הצלם דייוויד קונובר, שזיהה מיד את הפוטנציאל שלה כדוגמנית. היא חתמה עם סוכנות הדוגמניות "בלו בוק" והפכה לאחת מהדוגמניות המצליחות ביותר שלהם, כאשר היא הופיעה על גבי מאות שערי מגזינים.

נורמה ג'ין שאפה בעיקר להיות שחקנית. היא הוצגה בפני אנשי אולפני "פוקס המאה ה-20" על ידי צייד הכשרונות בן ליון, שארגן לה שם מבחן בד. היא עברה את המבחן בהצלחה, והוצע לה חוזה סטנדרטי של חצי שנה בו הרוויחה 75 דולר לשבוע. בשלב זה של הקריירה שינתה נורמה ג'ין את שמה: היא בחרה בשמה הפרטי של השחקנית מרילין מילר, ובשם הנעורים של אמה, מונרו. בשנת 1946 הופיעה לראשונה בשם מרילין מונרו.

במהלך חצי השנה הראשונה שלה באולפני פוקס, לא הזדמן לה לעבוד כשחקנית. היא עסקה בלימוד רזי המקצוע, לרבות עיצוב שיער, איפור, ביגוד ותאורה. עם סיום החוזה הראשון שלה, הוחלט בפוקס לחדשו לחצי שנה נוספת, במהלכה היא הופיעה בשני סרטים ("סקדה הו, סקדה היי" ו"שנים מסוכנות"), שלא זכו להצלחה, ובסיום החוזה השני שלה החליטו אנשי פוקס שאין בכוונתם להחתימה על חוזה שלישי.

מונרו השקיעה את זמנה בדוגמנות, וכך יצרה לעצמה רשת של קשרים חברתיים ברחבי הוליווד. היא חתמה על חוזה של חצי שנה בחברת קולומביה, ולוהקה לסרט "נשות המקהלה" שיצא ב-1948, אך גם הוא נחל כישלון בהכנסות. בשלב זה בקריירה פגשה מונרו את ג'וני הייד, אחד מהסוכנים המובילים בהוליווד, שהשיג לה חוזה נוסף בפוקס (לאחר ש-MGM דחו אותה). ראש האולפנים, דריל זאנוק, החל להתעניין בה במיוחד לאחר שביצעה סצנות בסרטים "הכל אודות חוה" ו"ג'ונגל האספלט", שיצאו ב-1950.

ב-1952 הציע זנוק למונרו לככב בתפקיד ראשי ראשון בסרט באורך מלא, "אל תטרח להקיש". בסרט זה היא גילמה שמרטפית שתוקפת את הילדה עליה היא שומרת. מונרו זכתה לביקורות מעורבות על תפקידה; אך על אף המחלוקת בין המבקרים לגבי יכולותיה כשחקנית, מעטות היו המחלוקות בנוגע לסקס-אפיל שלה. מונרו כיכבה לאחר מכן בסרט עם תקציב גדול, "ניאגרה", ב-1953; מבקרי הסרט שיבחו את הנוכחות הבימתית והכריזמה שלה בסרט זה.

בתקופה זו החלו להתפרסם תמונות עירום שלה, שצולמו על ידי טום קלי כאשר הייתה אלמונית; יו הפנר פרסם אותן בגיליון הראשון של המגזין "פלייבוי", אשר הודפס בדצמבר 1953. המגזין, שהפך ללהיט, גרם לחשיפה רבה של התמונות, ולפרסום רב של תמונות שונות של מונרו בעיתונות. מונרו נודעה בגישתה הרגועה בנוגע לתמונות העירום (כאשר היא נשאלה מה לבשה לצילומים, ענתה "שאנל מספר 5").

הסרטים "גברים מעדיפים בלונדיניות" ו"איך להינשא למיליונר" שפורסמו ב-1953, הפכו את מונרו לאחת השחקניות הידועות ביותר בעולם בתקופתה. עם זאת, שני הסרטים הבאים שלה לא הצליחו כמצופה בקופות. לאחר צילום הסרט "חטא על סף ביתך" ב-1955, העדיפה מונרו לשנות את תדמית "הבלונדינית המטומטמת" שכיכבה בתפקידים שקיבלה מזאנוק בסרטיו, והיא עזבה את הוליווד ואת החוזה שלה ועברה לניו יורק כדי ללמוד משחק. בפוקס סירבו לתנאים שהציבה להם לחתימת חוזה חדש, ודרשו ממנה לחזור לאולפן ולשחק בסרטים שלטענתה לא התאימו לה. אך לאחר ש"חטא על סף ביתך" הגיע לפסגת שוברי הקופות, ובמקביל כוכבות אחרות של האולפן כמו ג'יין מנספילד ושרי נורת' לא הצליחו לשחזר את הצלחתה של מונרו, החליטו בחברת פוקס להיענות לדרישותיה. הסרט הראשון תחת החוזה החדש היה "תחנת אוטובוס", ומונרו זכתה לשבחי המבקרים על תפקידה בו.

בתקופה זו היא הקימה לעצמה חברת הפקות משלה, "מרילין מונרו הפקות", יחד עם הצלם מילטון גרין. הסרט הראשון שיצא בחברה זו היה "הנסיך ונערת השעשועים", שאותו היא גם הפיקה. הסרט זכה לביקורות מעורבות. עם יציאת הסרט "חמים וטעים" ב-1959, שחזרה מונרו את הצלחת סרטיה הקודמים; על משחקה בסרט זכתה בפרס גלובוס הזהב. בסרט "יוצאי הדופן" שיצא ב-1961, היא שיחקה לצד קלארק גייבל, שמת זמן קצר לאחר מכן.

ב-1962 החלה מונרו להצטלם לסרט "יש דברים לתת" לצידם של דין מרטין וסיד צ'ריס; אך בתקופה זו היא נעדרה לעיתים קרובות מהצילומים, והבמאי ג'ורג' קיוקור החליט לפטרה. לבסוף הסרט לא יצא לאקרנים.

חיים אישיים

מונרו נישאה לג'יימס דוהרטי ב-19 ביוני 1942 והתגרשה ממנו ב-1946. בספרים "האושר הסודי של מרילין מונרו" ו"נורמה ג'ין, באהבה", הצהיר דוהרטי על כך שהם היו מאוהבים ושהיו חיים באושר כל ימי חייהם אילולא סונוורה בחלומות על תהילה. היא, מצידה, טענה תמיד שנישואיהם היו "נישואי נוחות" שנכפו עליה בידי גרייס גודארד. בסרט שנעשה ב-2004 טען דוהרטי שהוא זה שהמציא את האישיות "מרילין מונרו", שמנהלי פוקס הכריחו אותה להתגרש ממנו, ושהיא תמיד השתוקקה לחזור אליו. עם זאת, אף אחד מכותבי הביוגרפיה שלה לא אישר טענות אלה, ואין הוכחה שבני הזוג נשארו בקשר לאחר פרידתם. דוהרטי עצמו נישא לאישה אחרת חודשים ספורים לאחר שמונרו התגרשה ממנו. הוא לא השתתף בהלווייתה, ונטען כי כאשר הודיעו לו על מותה, אמר "אני מצטער" והמשיך בסיורו כשוטר במשטרת לוס אנג'לס.

ב-1951 ראה שחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו תמונה של מונרו עם שני שחקני בייסבול אחרים, ועם פרישתו מבייסבול ביקש מאיש יחסי הציבור שארגן את הצילום הקודם, לארגן עבורו פגישה איתה. הם נישאו ב-14 בינואר 1954 בסן פרנסיסקו אחרי שנים מתוקשרות ביותר של יחסים כ"ידועים בציבור".

נישואיהם היו מורכבים, וכללו מספר פרשיות קנאה ובגידות. דימאג'יו רצה להקים בית ומשפחה, אך שאיפתה של מונרו לתהילה הייתה חזקה יותר. ריצ'רד בן קרטר, שכתב ביוגרפיה על דימאג'יו, טען שכאשר מונרו צילמה את הסצנה הידועה בה מתנפנפת החצאית בסרט "חטא על סף ביתך" בניו יורק, מול מאות מעריצים, זעם בעלה שצפה במתרחש. כאשר הכריזה מונרו שבכוונתה להתגרש, פחות משנה לאחר חתונתם, היא צוטטה כאומרת "הקריירות שלנו פשוט התנגשו זו בזו".

היא פגשה את המחזאי האמריקאי-יהודי ארתור מילר ב-1950. ב-1956 מונרו עברה גיור רפורמי [1]^[1]^[2], כדי "לבטא את נאמנותה ולהתקרב יותר גם למילר וגם להוריו". לחברתה הקרובה, השחקנית סוזן סטרסברג, הסבירה ש"אני יכולה להזדהות עם היהודים. כולם תמיד רודפים אותם, לא משנה מה הם עושים. כמוני." היא נישאה לו בטקס אזרחי ב-29 ביוני 1956, ובטקס יהודי רפורמי ב-1 ביולי. לאחר הגילוי שמונרו המירה את דתה ליהדות, הודיעה ממשלת מצרים על-כך שהחליטה לאסור את הקרנת סרטיה בתחומה. מונרו התייחסה לעצמה בתור "יהודיה אתאיסטית", ולאחר גירושיה ממילר, סממני היהדות היחידים בחייה היו מזוזה ומנורה בביתה. מאוחר יותר סיפר מילר: "הרב היה רב רפורמי או ליברלי והוא ישב עם מרילין במשך שעתיים, וזה היה הכל... אני לא חושב שאפשר להגיד שנהייתה יהודיה, אבל למרות זאת היא לקחה את זה ברצינות. הייתי אומר שרצתה להצטרף אלי ולהיות חלק מחיי."^[3].

כאשר מונרו ומילר חזרו מאנגליה לאחר צילומים של סרטה שם, התברר שהיא בהריון. מונרו סבלה מאנדומטריוזיס, וכתוצאה מכך הופסק הריונה כדי להציל את חייה. הריון נוסף הסתיים בהפלה טבעית. מונרו הייתה המפרנסת העיקרית שלהם, ואף מימנה את דמי המזונות לאשתו הראשונה של מילר. מילר כתב עבורה תסריט לסרט "The Misfits", אך עד לתחילת הצילומים הנישואים ביניהם כבר היו הרוסים. גירושיהם היו לרשמיים ב-1961.

לאחר פרידתה ממילר חזר דימאג'יו לחייה. בפברואר 1961 היא אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי במנהטן בהמלצת הפסיכיאטר שלה. במהלך ימי האשפוז היא יצרה קשר עם דימאג'יו, שדאג להעבירה לבית חולים. היא שהתה שם 3 שבועות וכשהשתחררה היא הצטרפה לדימאג'יו בעבודתו בפלורידה כמאמן קבוצת בייסבול. הזוג טען בפני התקשורת שהם רק חברים ושאין בכוונתם להינשא מחדש. במאי אותה שנה היא עברה ניתוח בחצוצרות וחודש לאחר מכן עברה ניתוח בכיס המרה. לאחר מכן היא חזרה לקליפורניה והתגוררה בדירה שכורה עד להחלמתה.

במהלך נישואיה נטען כי ניהלה רומנים עם מפורסמים רבים בהוליווד, ביניהם לורנס אוליבייה, איב מונטאן, ולקראת סוף חייה - גם עם האחים ג'ון ורוברט קנדי.

מותה

הפסיכיאטר שלה, ראלף גרינסון, מצא אותה מתה ב-5 באוגוסט 1962, בגיל 36, בביתה שבברנטווד, קליפורניה. החוקר שביצע את הניתוח לאחר המוות ייחס את מותה למנת יתר של סמי הרגעה, ושיער כי מונרו התאבדה.

כמו ברצח קנדי (1963), גם סביב מותה של מונרו התפתחו תאוריות קונספירציה שונות. יש שטענו כי נרצחה כתוצאה מקשריה עם משפחת קנדי ובמיוחד נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, לאור רומן שניהלה עמו בזמן נישואיו.^[4] בהמשך נחשפו מסמכים של הבולשת הפדרלית האמריקנית, מהם עולה שהארגון חשד שמונרו נוטה לקומוניזם, עקב קשרים שיצרה עם איל הון בדרום אמריקה בעל נטיות שמאלניות. לפי התאוריה, חשד זה הפך אותה, כפילגשם של ג'ון ורוברט קנדי במקביל, לסיכון לאומי.

פילמוגרפיה

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של מרילין מונרו

תבנית:פרופילי קולנוענים תבנית:פרופילי מוזיקאים

גיבור תרבות תוכנית רדיו המוקדשת כולה למרילין מונרו, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת: להאזנה
דפנה עבר-הדני, מרילין מונרו: גיבורה קורבן, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
דן לחמן, מרילין מונרו בת שמונים, באתר e-mago
nrg מעריב, "מרילין מונרו אולצה להתאבד", באתר nrg‏, 19 במרץ 2007
מרילין מונרו מעשנת מריחואנה - בצבע, באתר ynet, 1 בדצמבר 2009
אלי אשד, מותה של מרילין מונרו, באתר "רשימות", 28 בדצמבר 2009
אבנר שפירא, תערוכה חדשה בפרנקפורט מציגה: חפציה האישיים של מרלין מונרו, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010
אבנר שביט‏, "השבוע שלי עם מרילין": הסיפור העצוב של מרילין מונרו, באתר וואלה‏, 3 בינואר 2012
דנה קסלר, הבלונדינית הסודית: מילון מרילין מונרו השלם, באתר nrg‏, 3 בינואר 2012
נירית אנדרמן, מה שלא ידענו על מרילין מונרו, באתר הארץ, 17 בינואר 2013
יואב פרידמן, יומניה הסודיים של מרילין מונרו, באתר nrg‏, 18 בינואר 2013

הערות שוליים

^ When Marilyn Monroe Became a Jew, Reform Judaism Magzine, 2010.
^ דנה קסלר, הבלונדינית הסודית: מילון מרילין מונרו השלם, באתר nrg, ‏3 בינואר 2012
^ Jeffery Meyers, The Genius and the Goddess: Arthur Miller and Marilyn Monroe, מהדורה ראשונה, University of Illinois Press, 2012
^ מרילין מונרו לאשתו של קנדי: שוכבת עם בעלך

[Reform_2010-1] When Marilyn Monroe Became a Jew, Reform Judaism Magzine, 2010.

[2] דנה קסלר, הבלונדינית הסודית: מילון מרילין מונרו השלם, באתר nrg, ‏3 בינואר 2012

[3] Jeffery Meyers, The Genius and the Goddess: Arthur Miller and Marilyn Monroe, מהדורה ראשונה, University of Illinois Press, 2012

[4] מרילין מונרו לאשתו של קנדי: שוכבת עם בעלך

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 [[קובץ:Marilyn Monroe Signature.svg|שמאל|ממוזער|חתימתה]]
 [[קובץ:Marilyn Monroe, Betty Grable and Lauren Bacall in How to Marry a Millionaire trailer.jpg|ממוזער|250px|מרילין מונרו, בטי גרייבל ו[[לורן באקול]] בסרט "[[איך להינשא למיליונר]]", 1953]]
-'''מרילין מונרו''' (ב[[אנגלית]]: '''Marilyn Monroe''';{{כ}} [[1 ביוני]] [[1926]] – [[5 באוגוסט]] [[1962]]) הייתה [[שחקנית]], [[דוגמנית]]  ו[[זמרת]] [[ארצות הברית|אמריקאית]]-[[גיור|יהודייה]].{{הערה|שם=קסלר|1={{nrg|דנה קסלר|הבלונדינית הסודית: מילון מרילין מונרו השלם|320/823|3 בינואר 2012|55|2}}}}{{הערה|שם=Reform 2010|1=[http://reformjudaismmag.net/2010-Spring/PDFS/RJ_18_spr10.pdf When Marilyn Monroe Became a Jew], Reform Judaism Magzine, 2010.}} עם לידתה ניתן למונרו השם '''נורמה ג'ין מורטנסן''' ([[טבילה לנצרות|הוטבלה]] בשם '''נורמה ג'ין בייקר'''). הנוכחות הבימתית שלה, יופיה, מאהביה הנודעים ומותה המסתורי הפכו אותה ל[[סמל מין]] ול[[אייקון פופ]] נודע של [[תרבות פופולרית|התרבות הפופולרית]].
+'''מרילין מונרו''' (ב[[אנגלית]]: '''Marilyn Monroe''';{{כ}} [[1 ביוני]] [[1926]] – [[5 באוגוסט]] [[1962]]) הייתה [[שחקנית]], [[דוגמנית]]  ו[[זמרת]] [[ארצות הברית|אמריקאית]]. עם לידתה ניתן למונרו השם '''נורמה ג'ין מורטנסן''' ([[טבילה לנצרות|הוטבלה]] בשם '''נורמה ג'ין בייקר'''). הנוכחות הבימתית שלה, יופיה, מאהביה הנודעים ומותה המסתורי הפכו אותה ל[[סמל מין]] ול[[אייקון פופ]] נודע של [[תרבות פופולרית|התרבות הפופולרית]].
-ב-[[1956]] מונרו עברה [[גיור רפורמי]],{{הערה|שם=קסלר}} לאחר שפגשה את ה[[מחזאי]] האמריקאי-יהודי [[ארתור מילר]], והחליטה להתחתן עמו.
 == ילדות ==
@@ שורה 53: / שורה 51: @@
 נישואיהם היו מורכבים, וכללו מספר פרשיות קנאה ובגידות. דימאג'יו רצה להקים בית ומשפחה, אך שאיפתה של מונרו לתהילה הייתה חזקה יותר. ריצ'רד בן קרטר, שכתב ביוגרפיה על דימאג'יו, טען שכאשר מונרו צילמה את הסצנה הידועה בה מתנפנפת החצאית בסרט "חטא על סף ביתך" בניו יורק, מול מאות מעריצים, זעם בעלה שצפה במתרחש. כאשר הכריזה מונרו שבכוונתה להתגרש, פחות משנה לאחר חתונתם, היא צוטטה כאומרת "הקריירות שלנו פשוט התנגשו זו בזו".
-היא פגשה את ה[[מחזה|מחזאי]] האמריקאי-יהודי [[ארתור מילר]] ב-[[1950]]. ב-[[1956]] מונרו עברה [[גיור]] [[רפורמי]],{{הערה|שם=קסלר}}{{הערה|שם=Reform 2010|1=[http://reformjudaismmag.net/2010-Spring/PDFS/RJ_18_spr10.pdf When Marilyn Monroe Became a Jew], Reform Judaism Magzine, 2010.}} כדי "לבטא את נאמנותה ולהתקרב יותר גם למילר וגם להוריו". לחברתה הקרובה, השחקנית [[סוזן סטרסברג]], הסבירה ש"אני יכולה להזדהות עם היהודים. כולם תמיד רודפים אותם, לא משנה מה הם עושים. כמוני." היא נישאה לו בטקס אזרחי ב-[[29 ביוני]] 1956, וב[[חופה וקידושין|טקס יהודי]] ב-1 ביולי. לאחר הגילוי שמונרו המירה את דתה ל[[יהדות]], הודיעה [[ממשלת מצרים]] על-כך שהחליטה לאסור את הקרנת סרטיה בתחומה.
+היא פגשה את ה[[מחזה|מחזאי]] האמריקאי-יהודי [[ארתור מילר]] ב-[[1950]]. ב-[[1956]] מונרו עברה [[גיור]] [[יהדות רפורמית|רפורמי]][[מרילין מונרו#cite%20note-%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8-1|<span class="mw-reflink-text">[1]</span>]]{{הערה|שם=Reform 2010|1=[http://reformjudaismmag.net/2010-Spring/PDFS/RJ_18_spr10.pdf When Marilyn Monroe Became a Jew], Reform Judaism Magzine, 2010.}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/55/ART2/320/823.html|הכותב=דנה קסלר|כותרת=הבלונדינית הסודית: מילון מרילין מונרו השלם|אתר=nrg|תאריך=3 בינואר 2012}}</ref>, כדי "לבטא את נאמנותה ולהתקרב יותר גם למילר וגם להוריו". לחברתה הקרובה, השחקנית [[סוזן סטרסברג]], הסבירה ש"אני יכולה להזדהות עם היהודים. כולם תמיד רודפים אותם, לא משנה מה הם עושים. כמוני." היא נישאה לו בטקס אזרחי ב-[[29 ביוני]] 1956, ובטקס יהודי רפורמי ב-1 ביולי. לאחר הגילוי שמונרו המירה את דתה ל[[יהדות]], הודיעה [[ממשלת מצרים]] על-כך שהחליטה לאסור את הקרנת סרטיה בתחומה. מונרו התייחסה לעצמה בתור "יהודיה אתאיסטית", ולאחר גירושיה ממילר, סממני היהדות היחידים בחייה היו [[מזוזה]] ו[[חנוכיה|מנורה]] בביתה. מאוחר יותר סיפר מילר: "הרב היה רב רפורמי או ליברלי והוא ישב עם מרילין במשך שעתיים, וזה היה הכל... אני לא חושב שאפשר להגיד שנהייתה יהודיה, אבל למרות זאת היא לקחה את זה ברצינות. הייתי אומר שרצתה להצטרף אלי ולהיות חלק מחיי."<ref>{{צ-ספר|מחבר=Jeffery Meyers|שם=The Genius and the Goddess:  Arthur Miller and Marilyn Monroe|מו"ל=University of Illinois Press|מהדורה=מהדורה ראשונה|שנת הוצאה=2012|קישור=https://books.google.co.il/books?id=SUvr7QceBzYC&pg=PA156&lpg=PA156&dq=the+genius+and+the+goddess+the+rabbi+was+a+reform+or+liberal&source=bl&ots=pE6Fbl2FQ-&sig=C1a4k0fceV8uXUOud08oV8LZ9CM&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiRxoyfhM_eAhUCyoUKHRb6DrgQ6AEwAHoECAkQAQ#v=onepage&q=the%20genius%20and%20the%20goddess%20the%20rabbi%20was%20a%20reform%20or%20liberal&f=false}}</ref>.
 כאשר מונרו ומילר חזרו מאנגליה לאחר צילומים של סרטה שם, התברר שהיא ב[[הריון]]. מונרו סבלה מ[[אנדומטריוזיס]], וכתוצאה מכך הופסק הריונה כדי להציל את חייה. הריון נוסף הסתיים ב[[הפלה טבעית]]. מונרו הייתה המפרנסת העיקרית שלהם, ואף מימנה את דמי המזונות לאשתו הראשונה של מילר. מילר כתב עבורה תסריט לסרט "The Misfits", אך עד לתחילת הצילומים הנישואים ביניהם כבר היו הרוסים. גירושיהם היו לרשמיים ב-[[1961]].

פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי
1950‏-1960	ג'ודי הולידיי (1950) • ג'ון אליסון (1951) • סוזן הייוורד (1952) • אתל מרמן (1953) • ג'ודי גרלנד (1954) • ג'ין סימונס (1955) • דברה קר (1956) • קיי קנדל/טיינה אלג (1957) • רוזלינד ראסל (1958) • מרילין מונרו (1959) • שירלי מקליין (1960)
1961‏-1980	רוזלינד ראסל (1961) • רוזלינד ראסל (1962) • שירלי מקליין (1963) • ג'ולי אנדרוז (1964) • ג'ולי אנדרוז (1965) • לין רדגרייב (1966) • אן בנקרופט (1967) • ברברה סטרייסנד (1968) • פטי דיוק (1969) • קארי סנודגרס (1970) • טוויגי (1971) • לייזה מינלי (1972) • גלנדה ג'קסון (1973) • ראקל ולש (1974) • אן-מרגרט (1975) • ברברה סטרייסנד (1976) • דיאן קיטון/מרשה מייסון (1977) • אלן בורסטין/מגי סמית' (1978) • בט מידלר (1979) • סיסי ספייסק (1980)
1981‏-2000	ברנדט פיטרס (1981) • ג'ולי אנדרוז (1982) • ג'ולי וולטרס (1983) • קת'לין טרנר (1984) • קת'לין טרנר (1985) • סיסי ספייסק (1986) • שר (1987) • מלאני גריפית' (1988) • ג'סיקה טנדי (1989) • ג'וליה רוברטס (1990) • בט מידלר (1991) • מירנדה ריצ'רדסון (1992) • אנג'לה באסט (1993) • ג'יימי לי קרטיס (1994) • ניקול קידמן (1995) • מדונה (1996) • הלן האנט (1997) • גווינת' פלטרו (1998) • ג'נט מק'תיר (1999) • רנה זלווגר (2000)
2001-היום	ניקול קידמן (2001) • רנה זלווגר (2002) • דיאן קיטון (2003) • אנט בנינג (2004) • ריס וית'רספון (2005) מריל סטריפ (2006) • מריון קוטיאר (2007) • סאלי הוקינס (2008) • מריל סטריפ (2009) • אנט בנינג (2010) • מישל ויליאמס (2011) • ג'ניפר לורנס (2012) • איימי אדמס (2013) • איימי אדמס (2014) • ג'ניפר לורנס (2015) • אמה סטון (2016) • סירשה רונן (2017) • אוליביה קולמן (2018) • אקוופינה (2019) • רוזמונד פייק (2020) • רייצ'ל זגלר (2021) • מישל יאו (2022) • אמה סטון (2023)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מרילין מונרו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרילין מונרו