אונר"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:38, 19 באפריל 2010

סמל אונר"א

אונר"א (UNRWA United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים של האו"ם (בפליטים שאינם פלסטינים מטפלת נציבות האו"ם לפליטים - UNHCR).

הקמת הארגון

אונר"א הוקם 5 ימים בלבד לאחר ייסוד ארגון ה-UNHCR - נציבות הפליטים העליונה של האו"ם, וזאת משום שתכלית ארגון ה-UNHCR הייתה שילוב הפליטים בעולם במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. אונר"א הוקם שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.

הסוכנות הוקמה בעקבות מלחמת העצמאות, במטרה לספק קורת גג ושרותי סעד ובריאות, על סמך החלטה 302 של עצרת האו"ם מתאריך 8 בדצמבר 1949, ונטלה עליה את פעולותיה של סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם (UNRPR) שהוקמה ב־19 בנובמבר 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית [1]. הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950^[1], כסוכנות סעד זמנית בהנחה שבעיית הפליטים תיפתר עד שנת 1952. המנדט של אונר"א מחודש כל 3 שנים.

אונר"א פועל גם בשטחים בהם שולטת ישראל וזאת על פי הסכם Comey-Mitchelmore משנת 1967 בין הצדדים.

מיהו פליט

ערך מורחב – פליט

על פי הגדרת UNHCHR - נציבות האו"ם לפליטים (עמוד 11 ), לפליט יחשב מי, ^[2]

"שיש חשש סביר כי יירדף בשל גזעו, דתו, נתינותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת או עמדתו הפוליטית; אדם המצוי מחוץ למדינת נתינוּתוֹ או מגוריו הקבועים ושאינו יכול או אינו מוכן, בשל חשש זה, לחסות באותה מדינה או לשוב אליה".

הנציבות קובעת שאדם יאבד את מעמדו כ"פליט", אם

"חזר מרצונו לחסוֹת במדינת נתינותו; או, משאיבד את נתינותו, חזר ורכש אותה מרצונו; או שרכש נתינות חדשה, והוא נהנה מהגנת מדינת הנתינוּת החדשה שלו; או... שאינו יכול עוד, מרגע שהנסיבות שבגינן הוכר כפליט חדלו מלהתקיים, להתמיד בסירובו לחסוֹת במדינת נתינוּתו".

להבדיל מההגדרה הרגילה לפליט, במקרה של הפליטים מקרב ערביי ארץ ישראל, נקטה אונר"א, זרוע האו"ם לטיפול בפליטים מקרב ערביי ארץ ישראל, אמת מידה שונה ותחמה את את חלון הזמן להגדרת הפליט:

פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948.

הבדלים:

1. לוח הזמנים ומקום המגורים בגינו זכאי מאן דהוא להקרא פליט. בהגדרת הנציבות פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. בהגדרת אונר"א פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל מ 46 ועד 48 היה פלסטין. תיחום הזמן לשנתיים נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזה"ת שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא היתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים, סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני העלייה היהודית של שארית הפליטה, ובכך יצרו רוב ערבי של שני שליש מול שליש יהודי, בין הירדן לים, ב 1948 - טיעון ערבי בסיסי בנסיונם לקעקע את הלגיטימיות של תוכנית החלוקה. לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו, ולא זה מקרוב באו כמו מהגרי העבודה הערבים בשנתיים שלפני מלחמת העצמאות.

2. הנציבות מגבילה את הזכות להקרא פליט לאדם שנותר חסר אזרחות. ומכיוון שישנה אוכלוסיה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמיליון בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להיקרא פליטים. ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.

3. תכליתה של הנציבות היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. מבחינה זאת, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.

פעילות אונר"א

השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, חינוך, מזון וביגוד. את השירותים מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, חלקם אנשי חמאס[2]. בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.

על פי אתר אונר"א, תקציבה השנתי הוא כ-400 מיליוני דולרים, שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושבדיה. רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (ב-2007 - 328.2 מיליון דולר) ומיעוטו לפעולות של הארגון (ב-2007 73.8 מיליון דולר).

ביקורת על מדיניות אונר"א

תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פירודים חברתיים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לאלה המקבלים שירותים טובים יותר מהמדינות שהם אזרחיהן, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לביטול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה ב"נכבה".

האשמות בסיוע לטרור

פעמים אחדות האשימה ישראל את אונר"א שמתקניה משמשים את ארגוני הטרור הפלסטיניים. אונר"א, מצדה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית. סרטים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים, והודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס גרמו לביקורת על הארגון ^[3] ^[4]. במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו. ^[5]

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל המזרח התיכון
	ההיסטוריה

קישורים חיצוניים

אתר אונר"א בעברית
אונר"א סיעת לטרור - ערוץ 7
בן-דרור ימיני, והעולם משקר, nrg
יצחק בן-חורין, בכיר לשעבר באונר"א: הם משלמים למחבלים, ynet
יהונתן דחוח הלוי, אמת אחרת על אונר"א, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
פרופ' ניצה נחמיאס, ‏אונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח התיכון - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 22/07/2006
דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: ותודה לאונר"א, "כלכליסט", 19/10/2009

הערות שוליים

^ ‏שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)‏
^ התרגום נלקח ממאמרה של ארלין קושנר 'בעיית הפליטים של האו"ם'
^ משה אלעד, לייבש את אונר"א, ynet.
^ פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, וואלה חדשות.
^ גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, nrg, ‏ 15.1.2009

[1] ‏שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)‏

[2] התרגום נלקח ממאמרה של ארלין קושנר 'בעיית הפליטים של האו"ם'

[3] משה אלעד, לייבש את אונר"א, ynet.

[4] פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, וואלה חדשות.

[5] גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, nrg, ‏ 15.1.2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ==מיהו פליט==
 {{ערך מורחב|פליט}}
+על פי הגדרת  UNHCHR -  [[נציבות האו"ם לפליטים]] ([http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/search?page=search&docid=43144dc52&query=%20refugee%20definition  עמוד 11 {{PDF}}] ), לפליט יחשב מי, <ref>התרגום נלקח ממאמרה של ארלין קושנר [http://techelet.org.il/article.php?id=306&page=all 'בעיית הפליטים של האו"ם']</ref>
+"שיש חשש סביר כי יירדף בשל גזעו, דתו, נתינותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת או עמדתו הפוליטית; אדם המצוי מחוץ למדינת נתינוּתוֹ או מגוריו הקבועים ושאינו יכול או אינו מוכן, בשל חשש זה, לחסות באותה מדינה או לשוב אליה".
+הנציבות קובעת שאדם יאבד את מעמדו כ"פליט", אם
+"חזר מרצונו לחסוֹת במדינת נתינותו; או, משאיבד את נתינותו, חזר ורכש אותה מרצונו; או שרכש נתינות חדשה, והוא נהנה מהגנת מדינת הנתינוּת החדשה שלו; או... שאינו יכול עוד, מרגע שהנסיבות שבגינן הוכר כפליט חדלו מלהתקיים, להתמיד בסירובו לחסוֹת במדינת נתינוּתו".
 להבדיל מההגדרה הרגילה לפליט, במקרה של הפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], נקטה [http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=89 אונר"א], זרוע האו"ם לטיפול בפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], אמת מידה שונה ותחמה את את חלון הזמן להגדרת הפליט: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948.}}
-לפי הגדרת אונר"א, פליט פלסטיני הוא מי שהיה תושב שטח המנדט הבריטי בארץ ישראל בין יוני [[1946]] למאי [[1948]] ואיבד את ביתו ומקור פרנסתו עקב [[מלחמת העצמאות]], וכל צאצאיו (הבדל נוסף מההגדרה הרגילה).<ref>[http://www.un.org/unrwa/refugees/whois.html מיהו פליט פלסטיני] - מתוך אתר אונר"א</ref> בשנת [[2004]] נכללו בקטגוריה זו, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה של אונר"א. אונר"א מטפלת ב-59 [[מחנה פליטים|מחנות פליטים]], הנמצאים ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ירושלים]], אזורי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]]. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.
+'''הבדלים:'''
+. לוח הזמנים ומקום המגורים בגינו זכאי מאן דהוא להקרא פליט. בהגדרת הנציבות פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. בהגדרת אונר"א פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל מ 46 ועד 48 היה פלסטין. תיחום הזמן לשנתיים נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזה"ת שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא היתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים, סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני העלייה היהודית של [[שארית הפליטה]], ובכך יצרו רוב ערבי של שני שליש מול שליש יהודי, בין הירדן לים, ב 1948 - טיעון ערבי בסיסי בנסיונם לקעקע את הלגיטימיות של [[תוכנית החלוקה]]. לעומת זאת [[הפליטים היהודים ממדינות ערב]] ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון ש[[מדינות ערב]] היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו, ולא זה מקרוב באו כמו מהגרי העבודה הערבים בשנתיים שלפני [[מלחמת העצמאות]].
+. הנציבות מגבילה את הזכות להקרא פליט לאדם שנותר חסר אזרחות. ומכיוון שישנה אוכלוסיה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמיליון בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להיקרא פליטים. ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
+. תכליתה של הנציבות היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו [[ארצות ערב|מדינות ערב]]. מבחינה זאת, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.
 ==פעילות אונר"א==
 [[קובץ:UNRWA_Gaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת [[חלב]] במרכז של אונר"א ב[[עזה]], [[1957]]]]
 השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, [[חינוך]], מזון וביגוד. את השירותים מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, חלקם אנשי חמאס[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985410,00.html].
+בשנת [[2004]] היו לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 [[מחנה פליטים|מחנות פליטים]], הנמצאים ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ירושלים]], אזורי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]]. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.
 על פי אתר אונר"א, תקציבה השנתי הוא כ-400 מיליוני דולרים, שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[האיחוד האירופי]], [[בריטניה]] ו[[שבדיה]].