אונר"א – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שחזור. ראו דף השיחה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:UNRWA-logo.gif|250px|ממוזער|שמאל|סמל אונר"א]]
[[תמונה:UNRWA-logo.gif|250px|ממוזער|שמאל|סמל אונר"א]]
'''אונר"א''' ('''UNRWA '''United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא סוכנות הסעד והתעסוקה ל[[פליט|פליטים]] [[פלסטינים]] של ה[[או"ם]] (בפליטים שאינם פלסטינים מטפלת [[נציבות האו"ם לפליטים]] - UNHCR).
'''אונר"א''' ('''UNRWA '''United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא סוכנות הסעד והתעסוקה ל[[פליט|פליטים]] [[פלסטינים]] של ה[[או"ם]] (בפליטים שאינם פלסטינים מטפלת [[נציבות האו"ם לפליטים]] - UNHCR, שבניגוד לאונר"א רשאית ליישבם גם במקומות מושבם הנוכחיים).
הסוכנות הוקמה בעקבות [[מלחמת העצמאות]], במטרה לספק קורת גג ושרותי סעד ובריאות, על סמך החלטה 302 של עצרת האו"ם מתאריך 8 בדצמבר [[1949]], ונטלה עליה את פעולותיה של [[סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם]] (UNRPR) שהוקמה ב־[[19 בנובמבר]] 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית [http://books.google.co.il/books?id=VCPvHOWwUDAC&pg=PA161&lpg=PA161&dq=UNRPR&source=bl&ots=5418soiEYJ&sig=1FlgPXTNK-1-Csy4qQbjKMYu5U0&hl=iw&ei=cOX5SuiNFYn8_AbR6o3HDA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=6&ved=0CBsQ6AEwBQ#v=onepage&q=UNRPR&f=false]. הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־[[1 במאי]] [[1950]]<ref>‏[http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=90 שאלות ותשובות באתר אונר"א] (בעברית)‏</ref>, כסוכנות סעד זמנית בהנחה שבעיית הפליטים תפטר עד שנת 1952. המנדט של אונר"א מחודש כל 3 שנים.
הסוכנות הוקמה בעקבות [[מלחמת העצמאות]] על סמך החלטה 302 של עצרת האו"ם מתאריך 8 בדצמבר [[1949]]. הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־[[1 במאי]] [[1950]].‏‏<ref>‏[http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=90 שאלות ותשובות באתר אונר"א] (בעברית)‏</ref>

הסוכנות היא המשכה של [[סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם]] (UNRPR) שהוקמה ב־[[19 בנובמבר]] 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית [http://books.google.co.il/books?id=VCPvHOWwUDAC&pg=PA161&lpg=PA161&dq=UNRPR&source=bl&ots=5418soiEYJ&sig=1FlgPXTNK-1-Csy4qQbjKMYu5U0&hl=iw&ei=cOX5SuiNFYn8_AbR6o3HDA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=6&ved=0CBsQ6AEwBQ#v=onepage&q=UNRPR&f=false].


אונר"א פועל גם בשטחים בהם שולטת ישראל וזאת על פי [[הסכם Comey-Mitchelmore]] משנת [[1967]] בין הצדדים.
אונר"א פועל גם בשטחים בהם שולטת ישראל וזאת על פי [[הסכם Comey-Mitchelmore]] משנת [[1967]] בין הצדדים.


ב 13- בינואר 2010 ממשלת קנדה קיצצה את הסיוע לאונר"א. [http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1263147877187&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull]
ב13- בינואר 2010 ממשלת קנדה קיצצה את הסיוע לאונר"א. [http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1263147877187&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull]

==מיהו פליט==

מחד, על פי הגדרת [http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/search?page=search&docid=43144dc52&query=%20refugee%20definition UNHCR] (עמוד 11 {{PDF}}) - [[נציבות האו"ם לפליטים]], כאמור, הגדרה המתייחסת לכלל פליטי העולם, לפליט יחשב מי ש:
<div dir=ltr>
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=As a result of events occurring before 1 January 1951 and owing to well-founded fear of being persecuted for reasons of race, religion, nationality, membership of a particular social group or political opinion, is outside the country of his [or her] nationality and is unable, or owing to such fear, is unwilling to avail him [or her]self of the protection of that country; or who, not having a nationality and being outside the country of his [or her] former habitual residence as a result of such events, is unable or, owing to such fear, is unwilling to return to it.
}}
</div>
מאידך, במקרה יחידאי - הפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], נקטה [http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=89 אונר"א], זרוע האו"ם לטיפול בפליטים מקרב ערביי [[ארץ ישראל]], אמת מידה שונה ותחמה את את חלון הזמן להגדרת הפליט: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948.}}

הבדלים:

1. לוח הזמנים ומקום המגורים בגינו זכאי מאן דהוא להקרא פליט. בהגדרת הנציבות פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. בהגדרת אונר"א פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל מ 46 ועד 48 היה פלסטין. תיחום הזמן לשנתיים נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזה"ת שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא היתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם האדיר של מהגרי עבודה ערבים, סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני העלייה היהודית של [[שארית הפליטה]], ובכך יצרו רוב ערבי של שני שליש מול שליש יהודי, בין הירדן לים, ב 1948 - טיעון ערבי בסיסי בנסיונם לקעקע את הלגיטימיות של [[תוכנית החלוקה]]. לעומת זאת [[הפליטים היהודים ממדינות ערב]] ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון ש[[מדינות ערב]] היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו, ולא זה מקרוב באו כמו מהגרי העבודה הערבים בשנתיים שלפני [[מלחמת העצמאות]].

2. הנציבות מגבילה את הזכות להקרא פליט לאדם שנותר חסר אזרחות. ומכיוון שישנה אוכלוסיה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמיליון בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להיקרא פליטים. ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.

3. תכליתה של הנציבות היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו [[ארצות ערב|מדינות ערב]]. מבחינה זאת, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.


==פעילות אונר"א==
==פעילות אונר"א==
[[קובץ:UNRWA_Gaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת [[חלב]] במרכז של אונר"א ב[[עזה]], [[1957]]]]
[[קובץ:UNRWA_Gaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת [[חלב]] במרכז של אונר"א ב[[עזה]], [[1957]]]]
כאמור, לפי הגדרת אונר"א, פליט פלסטיני הוא מי שהיה תושב פלסטין בין יוני [[1946]] למאי [[1948]] ואיבד את ביתו ומקור פרנסתו עקב [[מלחמת העצמאות]], וכל צאצאיו.<ref>[http://www.un.org/unrwa/refugees/whois.html מיהו פליט פלסטיני] - מתוך אתר אונר"א</ref> בשנת [[2004]] נכללו בקטגוריה זו, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה של אונר"א. אונר"א מטפלת ב-59 [[מחנה פליטים|מחנות פליטים]], הנמצאים ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ירושלים]], אזורי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]]. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.
לפי הגדרת אונר"א, פליט פלסטיני הוא מי שהיה תושב פלשתינה (א"י) בין יוני [[1946]] למאי [[1948]] ואיבד את ביתו ומקור פרנסתו עקב [[מלחמת העצמאות]], וכל צאצאיו.<ref>[http://www.un.org/unrwa/refugees/whois.html מיהו פליט פלסטיני] - מתוך אתר אונר"א</ref> בשנת [[2004]] נכללו בקטגוריה זו, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה של אונר"א. אונר"א מטפלת ב-59 [[מחנה פליטים|מחנות פליטים]], הנמצאים ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ירושלים]], אזורי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]]. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.


השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, [[חינוך]], מזון וביגוד. את השירותים מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, חלקם אנשי חמאס[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985410,00.html].
השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, [[חינוך]], מזון וביגוד. את השירותים מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, חלקם אנשי חמאס[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985410,00.html].

גרסה מ־00:35, 18 באפריל 2010

קובץ:UNRWA-logo.gif
סמל אונר"א

אונר"א (UNRWA United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים של האו"ם (בפליטים שאינם פלסטינים מטפלת נציבות האו"ם לפליטים - UNHCR, שבניגוד לאונר"א רשאית ליישבם גם במקומות מושבם הנוכחיים). הסוכנות הוקמה בעקבות מלחמת העצמאות על סמך החלטה 302 של עצרת האו"ם מתאריך 8 בדצמבר 1949. הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950.‏‏[1]

הסוכנות היא המשכה של סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם (UNRPR) שהוקמה ב־19 בנובמבר 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית [1].

אונר"א פועל גם בשטחים בהם שולטת ישראל וזאת על פי הסכם Comey-Mitchelmore משנת 1967 בין הצדדים.

ב13- בינואר 2010 ממשלת קנדה קיצצה את הסיוע לאונר"א. [2]

פעילות אונר"א

חלוקת חלב במרכז של אונר"א בעזה, 1957

לפי הגדרת אונר"א, פליט פלסטיני הוא מי שהיה תושב פלשתינה (א"י) בין יוני 1946 למאי 1948 ואיבד את ביתו ומקור פרנסתו עקב מלחמת העצמאות, וכל צאצאיו.[2] בשנת 2004 נכללו בקטגוריה זו, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה של אונר"א. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.

השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, חינוך, מזון וביגוד. את השירותים מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, חלקם אנשי חמאס[3].

על פי אתר אונר"א, תקציבה השנתי הוא כ-400 מיליוני דולרים, שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושבדיה. רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (ב-2007 - 328.2 מיליון דולר) ומיעוטו לפעולות של הארגון (ב-2007 73.8 מיליון דולר).

הארגון הוקם 5 ימים בלבד לאחר ייסוד ארגון ה-UNHCR - נציבות הפליטים העליונה של האו"ם, וזאת משום שתכלית ארגון ה-UNHCR הייתה שילוב הפליטים בעולם במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. מבחינה זאת, אונר"א אכן הוקם שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.

ביקורת על מדיניות אונר"א

תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פירודים חברתיים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לאלה המקבלים שירותים טובים יותר מהמדינות שהם אזרחיהן, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לביטול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה ב"נכבה".

האשמות בסיוע לטרור

פעמים אחדות האשימה ישראל את אונר"א שמתקניה משמשים את ארגוני הטרור הפלסטיניים. אונר"א, מצדה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית. סרטים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים, והודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס גרמו לביקורת על הארגון [3] [4]. במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו. [5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים