שלולית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
החלפת הדף עם 'שמאל|ממוזער|250px|[[שער הניצחון בפריז משתקף בשלולית]] '''שלולית''' היא מקוו...'
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Arc de Triomphe reflection.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[שער הניצחון בפריז]] משתקף בשלולית]]
[[תמונה:Arc de Triomphe reflection.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[שער הניצחון בפריז]] משתקף בשלולית]]
[[תמונה:brehat_yaar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בריכת יער]]
[[תמונה:brehat_yaar2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בריכת יער - מבט לכיוון מערב]]
[[קובץ:Shlulit01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלולית החורף בנתניה, ינואר 2008]]
[[קובץ:Shlulit02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלולית החורף בנתניה, ינואר 2008]]
[[קובץ:Shlulit03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלולית החורף בנתניה, ינואר 2008]]
'''שלולית''' היא מקווה [[מים]] זמני. היא מכילה מים במשך עונת ה[[גשם|גשמים]], על כן היא מכונה ב[[ישראל]] "שלולית חורף" או "בריכת חורף".


'''שלולית''' היא מקווה [[מים]] זמני. היא מכילה מים במשך עונת ה[[גשם|גשמים]].
מקור מי השלולית הוא [[נגר עילי]] בעקבות ירידת גשמים ב[[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] הנקווה בשלוליות. לעתים נוצרות השלוליות כתוצאה מעליית מפלס [[מי תהום|מי התהום]] בעקבות גשמים באגן הניקוז. התכונה המייחדת את השלולית משאר מקווי המים המתוקים היא ארעיותה של השלולית: היא מכילה מים במשך ימים או שבועות ספורים ולכל היותר חודשים אחדים, ומתייבשת עם התקרב או במהלך ה[[קיץ]]. משך קיומה של השלולית תלוי בכמות מי הגשמים מצד אחד, ומצד שני בקצב חלחול המים לקרקע והתאדותם.

מבחינים בין שלוליות עפר לבריכות סלע. שלוליות עפר אופייניות לאזורים מישוריים, והן נוצרות מעל שכבת קרקע אטימה. בריכות סלע אופייניות לאזורים [[הר|הרריים]], והן נוצרות מעל סלעים. סוג הקרקעית של השלולית משפיע על מידת איבוד המים בחלחול ועל הרכב החומרים המומסים במים.

==שלוליות בישראל==
שלוליות החורף הן נופי מים אופייניים לאזור [[ארץ ישראל]]. באזורים של צפון הארץ ומרכזה, העשירים יחסית ב[[משקעים]], השלוליות רבות ומשך קיומן ארוך (עד שמונה חודשים בשנה). ככל שמדרימים מספרן פוחת ומשך קיומן מתקצר.<br />
בריכות החורף הגדולות בישראל הן שריד לביצות הגדולות שהשתרעו באיזור החוף בישראל.

* [[בריכת יער]] ליד [[חדרה]].
* [[בריכת דורה]] [[נתניה|בנתניה]].
* [[בריכת באסה]] ב[[הרצליה]].
* [[שלולית געש]] במחלף חוף השרון.
* [[בריכת רחובות]] ליד מושב [[ישרש]].
* [http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA בריכת ברקת] ליד מושב [[ברקת (מושב)| ברקת]].

רוב שלוליות החורף הקטנות הן מלאכותיות ונחפרו בעבר ליד כפרים ערביים<ref>גם כפרים ערביים לשעבר כמו סאסא. </ref> כדי לאגור מים להשקיה או להשקיית הצאן <ref>ע"פ [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=687 מאמר] מאת ד"ר בני שלמון בספריית מט"ח.</ref>.

* [[בריכת סאסא]]
* [[בריכת פסוטה]]
* [[בריכת נטור]] ב[[בג'וריה]], [[רמת הגולן]].
* [[בריכת מן]] ב[[בקעת מן]], [[הר חרמון]].



=== היווצרות ===
שלוליות נוצרות עם רדת ה[[גשם|גשמים]] בכל מקום שבו מצויות ב[[קרקע]] שקערוריות, טבעיות או מעשה ידי אדם. להיווצרותן יש כמה גורמים:

בעונת החורף יורדות כמויות גדולות של [[משקעים]] בפרק זמן קצר יחסית, ובמקומות רבים אין הקרקע מסוגלת עוד לקלוט את כמות ה[[מים]] הרבה ולפיכך ניקוות שלוליות במקומות הנמוכים. לאורך שפלת החוף בארץ מצויים ריכוזים של קרקע כבדה הקרויה [[נזאז]]. קרקע זו מונעת את חילחול מי הגשמים ותורמת אף היא להיקוות המים על פניה. כשפוסקים הגשמים וה[[קיץ]] מגיע, מתייבשות השלוליות בהדרגה, בשל התאדות מימיהן וחילחולם.

=== היעלמות השלוליות ===
בעבר היו השלוליות נפוצות באזורי הארץ השונים, אך בעקבות ריבוי האוכלוסייה ופיתוח ה[[חקלאות]] וה[[תעשייה]] בישראל נפגע בית גידול זה. הסיבות העיקריות לפגיעה הן, ניקוז [[ביצה|ביצות]], בנייה המואצת ו[[זיהום הסביבה]] למשל על ידי ריסוס מקווי מים ב[[הדברה|חומרי הדברה]] כפיתרון תברואתי לבעיית ה[[יתוש|יתושים]]. מספר שלוליות החורף הולך ופוחת עד כדי סכנת הכחדה של נוף מים זה, על מאכלסיו הייחודיים. במידה ורוצים לשמור על השלוליות יש להכריז על הפיכת השלוליות העיקריות בארץ ל[[שמורת טבע|שמורות טבע]].

==התנאים בשלולית==
השלולית היא בית גידול זמני בעל תנאים מיוחדים:
* שינויים מהירים – השלולית בדרך כלל רדודה ועומקה אינו מגיע אף לחצי מטר. מסיבה זו כמות המים בה קטנה, והיחס בין שטח פני המים לנפחם הוא גדול. משום כך יש בה חוסר יציבות, אשר מתבטא בשינויים מהירים וקיצוניים בטמפרטורה ובהרכב של המים.
* [[טמפרטורה|טמפרטורת]] המים – בלילות חורף קרים במיוחד עלולים מי השלולית לקפוא עד הקרקעית, ואילו בשעות היום החמות המים עשויים להגיע לטמפרטורות גבוהות. טווח הטמפרטורות שלהם - 20 מעלות ויותר ביממה אחת.
* תכולת ה[[גז|גזים]] – ה[[חמצן]] מגיע אל מי השלולית מן האוויר, וגם נוצר במים על ידי [[אצות]] זעירות בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. ריכוז החמצן במים יכול להשתנות בהשפעת ה[[אור]] והטמפרטורה. ה[[פחמן דו-חמצני]] נקלט מן האוויר, וגם מתווסף למים בתהליך פירוק החומר האורגני ובנשימת [[צמח|צמחים]] ו[[בעלי חיים]]. לכן ריכוזו במים יעלה בשעות הלילה.
* ריכוז ה[[מלח (כימיה)|מלחים]] – מי השלולית דלים במלחים, מכיוון שהם ניזונים ממי גשמים. אולם שלולית הנמצאת על קרקע מלוחה (למשל ב[[נגב]]) מכילה מלחים בכמות גבוהה. בשלוליות שבהן מבקרים עדרי [[צאן]] ו[[בקר]] מצטברים מלחי [[זרחן]] ו[[חנקן]], שמקורם בגללים.
* עכירות המים – בשלולית יש סחף של חלקיקי קרקע, ולכן עכירות המים גבוהה. המים העכורים מפחיתים את חדירת האור למים, וכך משפיעים על קצב ההתפתחות של אצות וצמחי מים אחרים.
* [[שרשרת המזון]] – הבסיס של שרשרת המזון בשלולית משתנה בהתאם לסוג הקרקעית. בשלולית המצויה על קרקע פורייה, מהווה החומר האורגני הנרקב את המזון הראשוני העיקרי. מקורו בשרידי צמחים מן העונה החולפת ובצמחים ירוקים הנובטים לאחר הגשמים הראשונים. כאשר הקרקעית סלעית, מהוות ה[[אצות]], הצמודות לסלעים ולאבנים שבמים, את הבסיס של שרשרת המזון בשלולית.
* ארעיות – ארעיותה של השלולית מהווה יתרון לגבי יצורים מסוימים, מפני שהיא מונעת מטורפים גדולים, כגון [[דגים]], לחיות בתוכה. יצורים אלה היו יכולים לחיות היטב ב[[אגם]] וב[[נחל]], שבהם התנאים טובים מאלה שבשלולית, אך קיומם של הטורפים שם מסכנת אותם והם מוצאים מפלט בשלולית.

==התאמות לחיים בשלולית==
השלולית היא בית גידול זמני וכאשר היא נוצרת, מופיעים היצורים בתוכה בצורה של התפרצות מהירה. בזמן קצר מתפתחת בשלולית [[ביומסה]] גדולה של יצורים, בעיקר אצות זעירות ובעלי חיים [[חסרי חוליות]]. חלק מהיצורים בלעדיים לבית גידול זה, ואחרים הם יצורים מזדמנים, החיים בדרך כלל במקווי מים קבועים.

השלוליות עשירות ביצורים רבים, שרובם בעלי כושר סבילות גבוה לשינויים בטמפרטורת המים, בכמות החמצן המומסת בהם ובחומציותם. כל אלה נתונים לתנודות רבות וקיצוניות במימיה הרדודים של השלולית. בשלוליות מתקיימים [[סרטנים מסננים|סרטנים ירודים]], כגון דפניות, סרטני תריס וסרטני בוץ. כמו כן נפוצים במי השלולית זחלי [[יתושיים|יתושים]], שפיריות ובריומנים, וכן זחלים ובוגרים של חיפושיות מים שונות. שלולית היא גם בית גידול ל[[ראשן|ראשנים]] של [[דו-חיים]] כמו הצפרדעים, הקרפדות והטריטונים.

לבעלי החיים המאכלסים את השלולית יש התאמות מיוחדות להישרדות בעונת היובש ולהשלמת מחזור החיים בעונת הלחות הקצרה:

* ביצי קיימא – [[סרטנאים|סרטנים]] ו[[תולעים]], אשר כל שלבי חייהם הפעילים מתנהלים במים, מטילים ביצי קיימא. ביצים אלה מוטלות לקראת סיום העונה הלחה, ושוקעות לקרקעית השלולית. הביצים מצופות מעטה עבה, המגן על ה[[עובר]] מפני חום והתייבשות. הביצים נשמרות למשך שנים אחדות, וכך מבטיחות את המשכיות המין בבית גידול בלתי יציב זה.

* תרדמת קיץ – תרדמת קיץ היא התאמה התנהגותית חשובה, האופיינית, למשל, ל[[דו-חיים]], כגון ה[[טריטון (חיה)|טריטון]]. הוא מתחפר לעומק הקרקע, שבה נשמרת [[לחות]] ובה הטמפרטורה נמוכה יחסית במשך תקופת היובש. קצב חילוף החומרים בגופו יורד למינימום הנדרש לקיום הגוף ללא פעילות. הטריטון חוזר לחיים פעילים בהתחדש השלולית בעונה הבאה.

* נטישת השלולית – לחלק מבעלי החיים מהווה השלולית בית גידול רק בהיותם בשלבים הראשונים לחייהם, ואילו השלב הבוגר מתקיים מחוץ למים. לקבוצה זו שייכים הדו-חיים ומרבית [[חרקים|חרקי]] המים. חרקי מים, שאצלם גם השלב הבוגר קשור למים, כגון [[חיפושיות מים]], מתעופפים ונוטשים את השלולית עוד בטרם תתייבש לחלוטין, ומוצאים את מקומם במקווי מים אחרים.
*התפתחות מהירה - יכולת להשלים במשך תקופה קצרה את השלב המימי של מחזור חייהם. בהתייבש השלולית הם מסוגלים לעבור את העונה היבשה מבלי שייפגעו באמצעות צורות שונות של [[תרדמה]] (כמו ציסטות אצל [[אמבה|אמבות]] או ביצי קיימא בסרטנים ירודים) או על ידי גלגול ועזיבת השלולית (כמו חרקים העוזבים כבוגרים או דו-חיים העוזבים כצעירים וחיים על-פני היבשה).
*יכולת להשיג מזון בשלולית עצמה. רבים מהם ניזונים מחומרים אורגניים שבמים, ואחרים בולעים [[חיידק|חיידקים]] ו[[חד תאיים]]. ה[[חרקים]] והדו-חיים ניזונים מן הסרטנים הירודים, מהחומר הצמחי ומחומרי הרקב במים.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://campusteva.tau.ac.il/?cmd=hidden_pages.1242 הביולוגיה של שלולית החורף] - מאמר מאת פרופ' אביטל גזית ודנה מילשטיין באתר קמפוס טבע.

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:צורות נוף]]
[[קטגוריה:מערכות אקולוגיות]]

[[en:Puddle]]
[[an:Badina]]
[[de:Pfütze]]
[[es:Charco]]
[[et:Lomp]]
[[fi:Lammikko]]
[[fr:Flaque d'eau]]
[[it:Pozzanghera]]
[[ja:水たまり]]
[[lt:Bala]]
[[nl:Poel (water)]]
[[pl:Kałuża]]
[[ru:Лужа]]
[[simple:Puddle]]
[[yi:לוזשע]]

גרסה מ־22:06, 11 בפברואר 2010

שער הניצחון בפריז משתקף בשלולית

שלולית היא מקווה מים זמני. היא מכילה מים במשך עונת הגשמים.