זלמן שזר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הוספת כוכבית;
עריכה, תוספות
שורה 2: שורה 2:
|תמונה=[[תמונה:Zalman Shazar.jpg|200px]]
|תמונה=[[תמונה:Zalman Shazar.jpg|200px]]
|תאריך לידה=[[24 בנובמבר]] [[1889]]
|תאריך לידה=[[24 בנובמבר]] [[1889]]
|תאריך עלייה=[[1924]] (ביקור ראשון 1911)
|תאריך עלייה=[[1924]] (ביקור ראשון [[1911]])
|תאריך פטירה=[[5 באוקטובר]] [[1974]]<br />[[י"ט בתשרי]] [[ה'תשל"ה]]
|תאריך פטירה=[[5 באוקטובר]] [[1974]]{{ש}} [[י"ט בתשרי]] [[ה'תשל"ה]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת השלישית|3]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת השלישית|3]]
|ממשלות=[[ממשלת ישראל הראשונה|1]]
|ממשלות=[[ממשלת ישראל הראשונה|1]]
שורה 13: שורה 13:
|}}
|}}
[[תמונה:Shazar.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שז"ר נשיא המדינה השלישי]]
[[תמונה:Shazar.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שז"ר נשיא המדינה השלישי]]
'''זלמן שזר''' (קודם לכן: '''שניאור זלמן רובשוב''') ([[24 בנובמבר]] [[1889]] - [[5 באוקטובר]] [[1974]]), [[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] השלישי של [[מדינת ישראל]], [[סופר]], [[משורר]], [[היסטוריון]], מראשי ה[[ציונות]], [[חבר כנסת]] ו[[שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל הראשונה]].
'''זלמן שזר''' (במקור: '''שניאור זלמן רובשוב''') ([[24 בנובמבר]] [[1889]], [[א' בכסלו]] [[תר"ן]], [[מיר (עיר)|מיר]], [[גוברניית גרודנו|פלך]] [[גרודנו]], [[האימפריה הרוסית]] [[5 באוקטובר]] [[1974]], [[י"ט בתשרי]] [[תשל"ה]], [[ירושלים]]) היה [[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] השלישי של [[מדינת ישראל]], [[סופר]], [[משורר]], [[היסטוריון]], מראשי ה[[ציונות]], [[חבר הכנסת]] ו[[שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל הראשונה]].


אחיינו היה [[שר המשפטים]] [[שמואל תמיר]].
==ביוגרפיה==
שניאור זלמן רובשוב (שלימים שינה את שם משפחתו ל'''שזר''' – [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שמו המלא) נולד ב-[[24 בנובמבר]] [[1889]] בעיר [[מיר (עיר)|מיר]] שב[[בלארוס]] (אז חלק מן [[האימפריה הרוסית]]), למשפחת רבנים מחסידי [[חב"ד]].


==ראשית דרכו==
בשנת 1909 פגש באוניברסיטה ב[[פטרבורג]] את [[רחל כצנלסון]].
שניאור זלמן רובשוב (שלימים [[עברות|שינה]] את [[שם משפחה|שם משפחתו]] ל'''שזר''' – [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שמו המלא) נולד ב-[[24 בנובמבר]] [[1889]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[מיר (עיר)|מיר]] שב[[גוברניית גרודנו|פלך]] [[גרודנו]] (ברוסיה הלבנה), ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[הורדנה (מחוז)|מחוז הורדנה]] [[בלארוס]]), למשפחת [[רב]]נים מ[[חסידים|חסיד]]י [[חב"ד]].
ילדותו עברה עליו בעיירה [[סטויבץ]], שם החל להכיר את השפה, הספרות והתרבות העברית. ב-[[1903]], בגיל 14, ערך את "הירחון: עתון עברי אורגן ציוני", שכתב בכתב ידו והפיץ בעיירה ובסביבותיה. בשנת [[1905]], בגיל 16, הצטרף שזר למפלגת "[[פועלי ציון]]" בסטויבץ. בימי ה[[צאר]] הרוסי [[מאסר|נאסר]] על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]].


בין השנים [[1908]]–[[1912]] למד באקדמיה לחכמת ישראל ב[[סנקט פטרבורג‎]]. בפטרבורג פגש לראשונה בשנת [[1909]] באוניברסיטה את [[רחל כצנלסון]], לימים אשתו.
בשנת [[1911]], בעת היותו בארץ, הכיר ב[[חוות כנרת]] את [[רחל המשוררת]] ואף יצר עמה קשר רומנטי. רחל אף הקדישה לו כמה משיריה, כמו "[http://www.benyehuda.org/rachel/Rac070.html גן נעול]", שיר זה שהולחן בשנות השבעים, מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שז"ר לעזור לה. את השיר היא מקדישה ל"זר" שמהווה משחק מילים לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר אך אינה מגלה את זהותו.


בשנת [[1911]] ביקר לראשונה ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]], ושהה בה מספר חודשים. בעת שהותו בארץ הכיר ב[[חוות כנרת]] את [[רחל המשוררת]] ואף יצר עמה קשר רומנטי. רחל אף [[הקדשה (ספר)|הקדישה]] לו כמה מ[[שיר]]יה, כמו "[http://www.benyehuda.org/rachel/Rac070.html גַּן נָעוּל]", שיר זה, ש[[הלחנה|הולחן]] ב[[שנות ה-70]], מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שז"ר לעזור לה. את השיר היא מקדישה "לזר", שמהווה [[משחק מילים]] לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר, אך אינה מגלה את זהותו.
שזר נישא לרחל כצנלסון, אותה הכיר קודם לכן, בראש חודש אייר תר"פ (1920), בטקס שנערך בירושלים.


לאחר הביקור הפך לפעיל בולט ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]], בכנסים יהודיים, ב[[האינטרנציונל השני|ועידות סוציאליסטיות]] בינלאומיות, ונבחר ל{{ה|וועד הפועל הציוני}}. כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה שזר ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל ב[[מפא"י|תנועת העבודה הציונית]] ובארגון "[[החלוץ]]".
שזר היה דודו של [[משרד המשפטים|שר המשפטים]] [[שמואל תמיר]].

בשנים [[1912]]–[[1919]] למד [[היסטוריה]] ו[[פילוסופיה]] באוניברסיטאות בפרייבורג, בשטרסבורג ובברלין.

בראש חודש אייר [[תר"פ]] ([[1920]]) נישא שזר לרחל כצנלסון, בטקס שנערך ב[[ירושלים]].


==ביישוב ובממשלה==
==ביישוב ובממשלה==
שזר הצטרף למפלגת "[[פועלי ציון]]" בגיל 16 (שנת [[1905]]), ובימי ה[[צאר]] הרוסי נאסר על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. בשנת [[1911]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ונשאר בה מספר חודשים. לאחר הביקור הפך לפעיל בולט ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]], בכנסים יהודיים, ב[[האינטרנציונל השני|ועידות סוציאליסטיות]] בינלאומיות, ונבחר ל[[הוועד הפועל הציוני|ועד הפועל הציוני]]. כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה שזר ב[[גרמניה]] ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל ב[[מפא"י|תנועת העבודה הציונית]] ובארגון "[[החלוץ]]".
שזר עלה לישראל בשנת [[1924]], המשיך את פעילותו במפלגת [[אחדות העבודה]] (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"[[הבלתי מפלגתיים]]") והיה בין מייסדי [[מפא"י]], שנוצרה מאיחוד של אחדות העבודה עם [[הפועל הצעיר]]. היה חבר בוועד הפועל של [[ההסתדרות הכללית]] ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "[[דבר (עיתון)|דבר]]". לאחר מותו של [[ברל כצנלסון]], בשנת 1944, התמנה לעורך הראשי של העיתון וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[1949]]. נוסף על כך שימש כמנהל הוצאת הספרים "[[עם עובד]]" והיה שזר חבר בהנהלת [[הסוכנות היהודית]] וראש המחלקה לחינוך ולתרבות של [[ההסתדרות הציונית העולמית]].


בשנת [[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה שזר לארץ ישראל]], המשיך את פעילותו במפלגת [[אחדות העבודה]] (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"[[הבלתי מפלגתיים]]") והיה בין מייסדי [[מפא"י]], שנוצרה מאיחוד של אחדות העבודה עם [[הפועל הצעיר]]. היה חבר בוועד הפועל של [[ההסתדרות הכללית]], ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "[[דבר (עיתון)|דבר]]". לאחר מותו של [[ברל כצנלסון]], בשנת [[1944]], התמנה ל[[עורך]] הראשי של העיתון, וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[1949]]. נוסף על כך שימש כמנהל [[הוצאת ספרים|הוצאת הספרים]] "[[עם עובד]]", והיה חבר בהנהלת [[הסוכנות היהודית]] וראש המחלקה לחינוך ולתרבות של [[ההסתדרות הציונית העולמית]].
בשנת [[1946]], לאחר [[השבת השחורה]] ישבה הנהלת הסוכנות בחוץ לארץ (כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ הושמו במעצר). נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בארץ, בה כיהן שזר יחד עם [[לוי אשכול]] והרב [[מאיר בר-אילן]]. בעת "השבת השחורה", אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת [[11 הנקודות]] בנגב, אותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו ערב [[יום הכיפורים]] תש"ז והיו גורם עיקרי לכך שוועדת [[האו"ם]] לעניין ארץ ישראל ([[ועדת אונסקופ|אונסקופ]]) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.


בשנת [[1946]], לאחר [[השבת השחורה]], ישבה הנהלת הסוכנות בחוץ לארץ (כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ הושמו ב[[מעצר]]). נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בארץ, שבה כיהן שזר יחד עם [[לוי אשכול]] והרב [[מאיר בר-אילן]]. בעת "השבת השחורה" אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת [[11 הנקודות]] ב[[נגב]], שאותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו ערב [[יום הכיפורים]] [[תש"ז]], והיו גורם עיקרי לכך שוועדת [[האו"ם]] לעניין ארץ ישראל ([[ועדת אונסקופ|אונסקופ]]) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.


עם קום המדינה נבחר ל[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]] והתמנה לתפקיד [[שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל הראשונה]]. בימי כהונתו בתפקיד נחקק [[חוק חינוך חובה]], אולם פרצו סכסוכים רבים בנושא אופיה של מערכת החינוך במדינת ישראל (האם יונהג [[החינוך האחיד|חינוך ממלכתי אחיד]] או [[שיטת הזרמים בחינוך|חינוך לפי זרמים מפלגתיים]]). משבר נוסף בנושא החינוך לילדי [[מחנה עולים|מחנות העולים]] הוביל להקמת [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדת חקירה]], [[ועדת פרומקין]]. ב[[אוקטובר]] [[1950]], לאחר פרסום מסקנות הוועדה, נאלץ שזר להתפטר מתפקידו.
עם קום המדינה נבחר ל[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]], והתמנה לתפקיד [[שר החינוך והתרבות]] ב[[ממשלת ישראל הראשונה]]. בימי כהונתו בתפקיד נחקק [[חוק חינוך חובה]], אולם פרצו סכסוכים רבים בנושא אופיה של מערכת החינוך במדינת ישראל (האם יונהג [[החינוך האחיד|חינוך ממלכתי אחיד]] או [[שיטת הזרמים בחינוך|חינוך לפי זרמים מפלגתיים]]). משבר נוסף בנושא החינוך לילדי [[מחנה עולים|מחנות העולים]] הוביל להקמת [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדת חקירה]], [[ועדת פרומקין]]. ב[[אוקטובר]] [[1950]], לאחר פרסום מסקנות הוועדה, נאלץ שזר להתפטר מתפקידו.


שזר כיהן כ[[חבר הכנסת]] גם ב[[הכנסת השנייה|כנסת השנייה]] וה[[הכנסת השלישית|שלישית]].
שזר כיהן כ[[חבר הכנסת]] גם ב{{ה|כנסת השנייה}} וה[[הכנסת השלישית|שלישית]].


==נשיא המדינה==
==נשיא המדינה==
לאחר מותו של הנשיא [[יצחק בן צבי]] ב-[[1963]] [[בחירות 1963 לנשיאות ישראל|נבחר שזר לנשיאות המדינה]], והחל לכהן ב-[[21 במאי]] [[1963]]. ב-[[1968]] [[בחירות 1968 לנשיאות ישראל|נבחר לקדנציה שנייה]], שהסתיימה ב-[[24 במאי]] [[1973]].
לאחר מותו של הנשיא [[יצחק בן צבי]] ב-[[1963]] [[בחירות 1963 לנשיאות ישראל|נבחר שזר לנשיאות המדינה]], והחל לכהן ב-[[21 במאי]] [[1963]]. ב-[[1968]] [[בחירות 1968 לנשיאות ישראל|נבחר לקדנציה שנייה]], שהסתיימה ב-[[24 במאי]] [[1973]].


[[קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-P092352, Israel, Konrad Adenauer und Salmann Schasar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן שזר מארח את [[קונרד אדנאואר]] קאנצלר גרמניה המערבית לשעבר]]
[[קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-P092352, Israel, Konrad Adenauer und Salmann Schasar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן שזר מארח את [[קונרד אדנאואר]], [[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] [[גרמניה המערבית]] לשעבר]]
שזר מילא את תפקיד הנשיא בצינעה ועמד מאחורי הקלעים של האירועים הפוליטיים. בתקופה זו בלטה בו מעט "תדמית זלמנית", לא מעט בגלל שמו וחזותו הגלותיים, והעובדה ש[[הטלוויזיה הישראלית]], שהחלה לשדר בתקופת כהונתו, ראתה בו דמות נוחה ל[[סאטירה]] (אם כי בצעירותו היה רחוק מתדמיתו הזלמנית ודווקא התאפיין כמחזר נלהב ומצליח של נשים).
שזר מילא את תפקיד הנשיא בצינעה, ועמד מאחורי הקלעים של האירועים הפוליטיים. בתקופה זו בלטה בו מעט "[[תדמית]] זלמנית", לא מעט בגלל שמו וחזותו ה[[גלותי]]ים, והעובדה ש[[הטלוויזיה הישראלית]], שהחלה לשדר בתקופת כהונתו, ראתה בו דמות נוחה ל[[סאטירה]] (אם כי בצעירותו היה רחוק מתדמיתו הזלמנית ודווקא התאפיין כמחזר נלהב ומצליח של נשים).


שזר היה נשיא המדינה הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל, בין היתר כנציג המדינה בהלוויותיהם של [[וינסטון צ'רצ'יל]] ו[[ג'ון קנדי]]. בשנת [[1964]] קיבל בארץ את פניו של ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] שביקר בישראל. בטקס קבלת הפנים לאפיפיור בירך הנשיא שזר את האורח ואת ברכתו סיים בציטוט, רב משמעות לאותו אירוע, מדברי [[מיכה הנביא]]:
שזר היה נשיא המדינה הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל, בין היתר כנציג המדינה בהלוויותיהם של [[וינסטון צ'רצ'יל]] ו[[ג'ון קנדי]]. בשנת [[1964]] קיבל בארץ את פניו של ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] שביקר בישראל. בטקס קבלת הפנים לאפיפיור בירך הנשיא שזר את האורח ואת ברכתו סיים בציטוט, רב משמעות לאותו אירוע, מדברי [[מיכה הנביא]]:
{{ציטוט|תוכן=כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד.}} בחירתו של הנשיא להביא בפני ראש הכנסייה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] את דבריו אלה של הנביא נתקבלה באהדה רבה על ידי הציבור בישראל.
{{ציטוט|תוכן=כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד.}} בחירתו של הנשיא להביא בפני ראש הכנסייה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] את דבריו אלה של הנביא נתקבלה באהדה רבה על ידי הציבור בישראל.


עורר סערה כשבעת ביקורו ב[[ניו יורק]] הלך לבקר אצל [[הרבי מלובביץ]] ולא חיכה שיבוא זה אליו. התכתב רבות עם הרב [[ישראל דב אודסר]].
שזר עורר סערה כשבעת ביקורו ב[[ניו יורק]] הלך לבקר אצל [[הרבי מלובביץ]], ולא חיכה שיבוא זה אליו. התכתב רבות עם הרב [[ישראל דב אודסר]].


התעניינותו ב[[תנ"ך]] הביאה את ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] לייסד בימי כהונתו את החוג לחקר התנ"ך, אשר התכנס ב[[בית הנשיא]] ובהשפעתו הפך ל"חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו". כמו כן ייסד את הקרן לעידוד מלומדים וסופרים (עמו"ס) לסיוע בהוצאה לאור של ספרות עברית.
התעניינותו ב[[תנ"ך]] הביאה את ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] לייסד בימי כהונתו את החוג לחקר התנ"ך, אשר התכנס ב[[בית הנשיא]] ובהשפעתו הפך ל"חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו". כמו כן ייסד את הקרן לעידוד מלומדים וסופרים (עמו"ס) לסיוע ב[[הוצאה לאור]] של [[ספרות עברית]].


היה הנשיא הראשון להתגורר ב[[משכן הנשיא]] הנוכחי.
היה הנשיא הראשון שהתגורר ב[[משכן הנשיא]] הנוכחי.


זלמן שזר נפטר ב-[[5 באוקטובר]] [[1974]], לזכרו הוקם [[מרכז זלמן שזר]] לחקר תולדות היהדות.
זלמן שזר נפטר ב-[[5 באוקטובר]] [[1974]], לזכרו הוקם [[מרכז זלמן שזר]] לחקר תולדות היהדות.


דיוקנו מתנוסס על השטר של 200 שקלים חדשים.
[[קובץ:200 NIS Bill Obverse.jpg|שמאל|ממוזער|140px|[[דיוקן|דיוקנו]] של שזר על [[שטר]] של 200 [[שקל חדש|שקלים חדשים]]]]
[[דיוקן|דיוקנו]] מתנוסס על ה[[שטר]] של 200 [[שקל חדש|שקלים חדשים]].

==[[ספר יובל]] לכבודו==
* ‫ '''ספר היובל לשניאור זלמן שזר : מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית''' / בעריכת [[יצחק בן-צבי]] ו[[מאיר בניהו]]. ירושלים : מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תש"ך 1960.


==ספריו==
==ספריו==
שורה 74: שורה 76:
* '''ספור מעשה שבתי צבי''' (תשל"ח).
* '''ספור מעשה שבתי צבי''' (תשל"ח).


===[[ספר יובל]] לכבודו===
'''לקריאה נוספת''':
* [[יצחק בן-צבי]] ו[[מאיר בניהו]] (עורכים),‫ '''ספר היובל לשניאור זלמן שזר: מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית''', ירושלים: מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תש"ך-1960.
חגי צורף (עורך), '''זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889'''), ירושלים, גנזך המדינה, תשס"ח. לפרטים נוספים על הספר ראו באתר האינטרנט של גנזך המדינה:

http://www.archives.gov.il/ArchiveGov/pirsumyginzach/memory/shazar/ZalmanShazar.htm
==לקריאה נוספת==
* [[אברהם ליס]] (עורך), '''זלמן שזר, נשיא וסופר''': ילקוט מאמרים ומסות על זלמן שזר בהגיעו לגבורות, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תש"ל-1969.‬
* [[דוד זכאי]], [[חנוך ברטוב]], [[ישעיהו אברך]], '''זלמן שזר – דיוקנו של נשיא''', תל אביב: עם עובד, 1973.
* חגי צורף (עורך), '''זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974–1889)''', ירושלים: [[גנזך המדינה]], תשס"ח (לפרטים נוספים על הספר ראו ב[http://www.archives.gov.il/ArchiveGov/pirsumyginzach/memory/shazar/ZalmanShazar.htm אתר האינטרנט של גנזך המדינה]).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 82: שורה 88:
* [http://www.president.gov.il/chapters/chap_3/file_3_3_3_he.asp זלמן שזר], באתר נשיא מדינת ישראל
* [http://www.president.gov.il/chapters/chap_3/file_3_3_3_he.asp זלמן שזר], באתר נשיא מדינת ישראל
* {{חבר כנסת|681}}
* {{חבר כנסת|681}}
* [http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/shenorzalman.html זלמן שזר], באתר הסוכנות היהודית
* [http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/shenorzalman.html זלמן שזר], באתר [[הסוכנות היהודית]]
* [http://www.shazar.org.il/shazar4.htm זלמן שזר], באתר מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
* [http://www.shazar.org.il/shazar4.htm זלמן שזר], באתר מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
* [http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres/0AAE8EE9-AD4C-4910-A1E1-87C09AB1BCE7/0/Shazarziyunederech.pdf ציוני דרך בחייו של זלמן שזר] {{PDF}}
* [http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres/7B420401-1511-4293-ADC7-FE9E8DA2FCD9/0/ShazarPagesfrom111.pdf זלמן שזר: מבחר תעודות מפרקי חייו: פרק ראשון] {{PDF}}
* [http://www.israeliscent.com/magazine/famousPeople.asp?subject=presidents&pName=president-Zalman-Shazar זלמן שזר], באתר "ניחוח ישראלי"
* [http://www.israeliscent.com/magazine/famousPeople.asp?subject=presidents&pName=president-Zalman-Shazar זלמן שזר], באתר "ניחוח ישראלי"
* [http://www.bankisrael.gov.il/catal/heb/bill_all.htm?series_num=10&series_name=סדרה%20ב%20של%20השקל%20החדש&pg_name=p049&pg_kot=מאתיים%20שקלים%20חדשים שטר של 200 ש"ח], באתר בנק ישראל.
* [http://www.bankisrael.gov.il/catal/heb/bill_all.htm?series_num=10&series_name=סדרה%20ב%20של%20השקל%20החדש&pg_name=p049&pg_kot=מאתיים%20שקלים%20חדשים שטר של 200 ש"ח], באתר בנק ישראל.
* {{לקסיקון הספרות|01389}}
* {{לקסיקון הספרות|01389}}
* [http://shturem.net/images/news/28322_news_01082008_88524.jpg הנשיא שזר, במשרדו של הרבי מליובאוויטש] - [[מנחם מנדל שניאורסון]] (צילום: ג'רי דנציק).
* [http://shturem.net/images/news/28322_news_01082008_88524.jpg הנשיא שזר, במשרדו של הרבי מליובאוויטש] - [[מנחם מנדל שניאורסון]] (צילום: ג'רי דנציק)
* [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=40415 חלק מהקטעים על הקשר עם חב"ד והרבי מליובאוויטש מהספר החדש] שי"ל על ידי "גנזך מדינת ישראל".
* [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=40415 חלק מהקטעים על הקשר עם חב"ד והרבי מליובאוויטש מהספר החדש] שי"ל על ידי "גנזך מדינת ישראל"



{{נשיאי ישראל}}
{{נשיאי ישראל}}
שורה 99: שורה 108:
| הבא = [[שמעון הלקין]]
| הבא = [[שמעון הלקין]]
}}
}}

{{מיון רגיל:שזר, זלמן}}
{{מיון רגיל:שזר, זלמן}}

[[קטגוריה:אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ביאליק לספרות יפה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ביאליק לספרות יפה]]
שורה 106: שורה 117:
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם מפא"י]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם מפא"י]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:כותבי ספרי עיון ישראלים]]
[[קטגוריה:כותבי ספרי עיון ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]

גרסה מ־02:49, 21 בינואר 2010

תבנית:ח"כ

שז"ר נשיא המדינה השלישי

זלמן שזר (במקור: שניאור זלמן רובשוב) (24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים) היה נשיאה השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

אחיינו היה שר המשפטים שמואל תמיר.

ראשית דרכו

שניאור זלמן רובשוב (שלימים שינה את שם משפחתו לשזרראשי התיבות של שמו המלא) נולד ב-24 בנובמבר 1889 בעיירה מיר שבפלך גרודנו (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז הורדנה בלארוס), למשפחת רבנים מחסידי חב"ד. ילדותו עברה עליו בעיירה סטויבץ, שם החל להכיר את השפה, הספרות והתרבות העברית. ב-1903, בגיל 14, ערך את "הירחון: עתון עברי אורגן ציוני", שכתב בכתב ידו והפיץ בעיירה ובסביבותיה. בשנת 1905, בגיל 16, הצטרף שזר למפלגת "פועלי ציון" בסטויבץ. בימי הצאר הרוסי נאסר על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-סוציאליסטית.

בין השנים 19081912 למד באקדמיה לחכמת ישראל בסנקט פטרבורג‎. בפטרבורג פגש לראשונה בשנת 1909 באוניברסיטה את רחל כצנלסון, לימים אשתו.

בשנת 1911 ביקר לראשונה בארץ ישראל, ושהה בה מספר חודשים. בעת שהותו בארץ הכיר בחוות כנרת את רחל המשוררת ואף יצר עמה קשר רומנטי. רחל אף הקדישה לו כמה משיריה, כמו "גַּן נָעוּל", שיר זה, שהולחן בשנות ה-70, מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שז"ר לעזור לה. את השיר היא מקדישה "לזר", שמהווה משחק מילים לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר, אך אינה מגלה את זהותו.

לאחר הביקור הפך לפעיל בולט בקונגרסים הציוניים, בכנסים יהודיים, בועידות סוציאליסטיות בינלאומיות, ונבחר לוועד הפועל הציוני. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה שהה שזר בגרמניה, ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל בתנועת העבודה הציונית ובארגון "החלוץ".

בשנים 19121919 למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטאות בפרייבורג, בשטרסבורג ובברלין.

בראש חודש אייר תר"פ (1920) נישא שזר לרחל כצנלסון, בטקס שנערך בירושלים.

ביישוב ובממשלה

בשנת 1924 עלה שזר לארץ ישראל, המשיך את פעילותו במפלגת אחדות העבודה (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"הבלתי מפלגתיים") והיה בין מייסדי מפא"י, שנוצרה מאיחוד של אחדות העבודה עם הפועל הצעיר. היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "דבר". לאחר מותו של ברל כצנלסון, בשנת 1944, התמנה לעורך הראשי של העיתון, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1949. נוסף על כך שימש כמנהל הוצאת הספרים "עם עובד", והיה חבר בהנהלת הסוכנות היהודית וראש המחלקה לחינוך ולתרבות של ההסתדרות הציונית העולמית.

בשנת 1946, לאחר השבת השחורה, ישבה הנהלת הסוכנות בחוץ לארץ (כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ הושמו במעצר). נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בארץ, שבה כיהן שזר יחד עם לוי אשכול והרב מאיר בר-אילן. בעת "השבת השחורה" אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת 11 הנקודות בנגב, שאותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו ערב יום הכיפורים תש"ז, והיו גורם עיקרי לכך שוועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל (אונסקופ) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.

עם קום המדינה נבחר לכנסת הראשונה, והתמנה לתפקיד שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה. בימי כהונתו בתפקיד נחקק חוק חינוך חובה, אולם פרצו סכסוכים רבים בנושא אופיה של מערכת החינוך במדינת ישראל (האם יונהג חינוך ממלכתי אחיד או חינוך לפי זרמים מפלגתיים). משבר נוסף בנושא החינוך לילדי מחנות העולים הוביל להקמת ועדת חקירה, ועדת פרומקין. באוקטובר 1950, לאחר פרסום מסקנות הוועדה, נאלץ שזר להתפטר מתפקידו.

שזר כיהן כחבר הכנסת גם בכנסת השנייה והשלישית.

נשיא המדינה

לאחר מותו של הנשיא יצחק בן צבי ב-1963 נבחר שזר לנשיאות המדינה, והחל לכהן ב-21 במאי 1963. ב-1968 נבחר לקדנציה שנייה, שהסתיימה ב-24 במאי 1973.

זלמן שזר מארח את קונרד אדנאואר, קאנצלר גרמניה המערבית לשעבר

שזר מילא את תפקיד הנשיא בצינעה, ועמד מאחורי הקלעים של האירועים הפוליטיים. בתקופה זו בלטה בו מעט "תדמית זלמנית", לא מעט בגלל שמו וחזותו הגלותיים, והעובדה שהטלוויזיה הישראלית, שהחלה לשדר בתקופת כהונתו, ראתה בו דמות נוחה לסאטירה (אם כי בצעירותו היה רחוק מתדמיתו הזלמנית ודווקא התאפיין כמחזר נלהב ומצליח של נשים).

שזר היה נשיא המדינה הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל, בין היתר כנציג המדינה בהלוויותיהם של וינסטון צ'רצ'יל וג'ון קנדי. בשנת 1964 קיבל בארץ את פניו של האפיפיור פאולוס השישי שביקר בישראל. בטקס קבלת הפנים לאפיפיור בירך הנשיא שזר את האורח ואת ברכתו סיים בציטוט, רב משמעות לאותו אירוע, מדברי מיכה הנביא:

כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוהינו לעולם ועד.

בחירתו של הנשיא להביא בפני ראש הכנסייה הקתולית את דבריו אלה של הנביא נתקבלה באהדה רבה על ידי הציבור בישראל.

שזר עורר סערה כשבעת ביקורו בניו יורק הלך לבקר אצל הרבי מלובביץ, ולא חיכה שיבוא זה אליו. התכתב רבות עם הרב ישראל דב אודסר.

התעניינותו בתנ"ך הביאה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון לייסד בימי כהונתו את החוג לחקר התנ"ך, אשר התכנס בבית הנשיא ובהשפעתו הפך ל"חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו". כמו כן ייסד את הקרן לעידוד מלומדים וסופרים (עמו"ס) לסיוע בהוצאה לאור של ספרות עברית.

היה הנשיא הראשון שהתגורר במשכן הנשיא הנוכחי.

זלמן שזר נפטר ב-5 באוקטובר 1974, לזכרו הוקם מרכז זלמן שזר לחקר תולדות היהדות.

דיוקנו של שזר על שטר של 200 שקלים חדשים

דיוקנו מתנוסס על השטר של 200 שקלים חדשים.

ספריו

זלמן שזר כתב מאמרים וספרים רבים, רובם עוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל וכן בתנועת החסידות וביוגרפיות שונות.

בין ספריו:

  • צופייך צפת
  • על תלי בית פרנק (תרפ"ג).
  • תולדות בקורת המקרא (תרפ"ה).
  • כוכבי בקר (קטעים אוטוביוגרפיים, תש"י).
  • אור אישים (רשימות ביוגרפיות, תשכ"ד).
  • התקוה לשנת הת"ק (תש"ל).
  • אורי דורות (מחקרים בתולדות ישראל, תשל"א).
  • שאלו שלום ירושלים (תשל"ג).
  • לוית ניב (שירים ותרגומי שירה בעיקר מיידיש, תשל"ד).
  • ספור מעשה שבתי צבי (תשל"ח).

ספר יובל לכבודו

  • יצחק בן-צבי ומאיר בניהו (עורכים),‫ ספר היובל לשניאור זלמן שזר: מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית, ירושלים: מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תש"ך-1960.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים



שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם:
יצחק דב ברקוביץ
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם ישראל אפרת

1966
הבא:
שמעון הלקין