תל יזרעאל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==התקופה הישראלית== |
==התקופה הישראלית== |
||
בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים ב[[ארץ ישראל]], אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ונמשך ברציפות במשך 4000 שנים<ref> |
בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים ב[[ארץ ישראל]], אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ונמשך ברציפות במשך 4000 שנים<ref>[http://www.megalim.co.il/inner.asp?category_code=6&object_id=7285 מגלים]</ref>. האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]: |
||
{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור=יהושע י"ט, י"ז-י"ט}} |
{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור=יהושע י"ט, י"ז-י"ט}} |
||
עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי [[שאול]] בחר ב[[עין יזרעאל]] אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה ב[[פלשתים]]: |
עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי [[שאול]] בחר ב[[עין יזרעאל]] אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה ב[[פלשתים]]: |
||
גרסה מ־17:09, 25 בדצמבר 2009
תל יזרעאל הוא תל קדום במרכזו של עמק יזרעאל דרומית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ יזרעאל. התל מזוהה עם העיר המקראית יִזְרְעֶאל, אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, נחל חרוד הזורם במרכזו, הרי הגלבוע מדרום לו, רמת יששכר וגבעת המורה בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי ארץ ישראל[1].
התקופה הישראלית
בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים בארץ ישראל, אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה הכנענית, ונמשך ברציפות במשך 4000 שנים[2]. האזכור הראשון של העיר במקרא מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, והיא נכללה בתחומו של שבט יששכר:
"לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."
— יהושע י"ט, י"ז-י"ט
עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי שאול בחר בעין יזרעאל אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה בפלשתים:
"וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"
— שמואל א', כ"ט, ל'
המקום נזכר גם במעשה המלכת איש בושת בן שאול על-ידי אבנר בן נר:
"וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"
— שמואל ב', ב' ט'
מאוחר יותר, גדלה העיר והיא נכללה במחוזו החמישי של שלמה המלך. חשיבותה הכלכלית של העיר עלתה, ככל הנראה עקב סמיכותה לצומת דרכים מרכזי בעת העתיקה, וכתוצאה מכך נקרא העמק כולו על שמה. בתקופת שושלת אחאב במאה ה-9 לפנה"ס, שכנה בתל בירת ממלכת ישראל. בספר מלכים מצויין כי בעיר שכן ארמונו של אחאב, ובה התרחש המעשה בנבות על השלכותיו (מותה של איזבל וקיצה של שושלת אחאב):
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"
— מלכים א', כ"א, א'
עוד נזכר כי המלך יורם בא חעיר כדי להירפא, ויתכן כי המקום שימש כאתר הבראה:
"וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"
— מלכים ב', ח' י"ט
העיר חרבה בשנת 722 לפנה"ס בידי שלמנאסר החמישי מלך אשור, אך נבנתה ואוכלסה מחדש בתקופה ההלניסטית.
לאחר התקופה הישראלית
צבי אילן מביא בספרו לקט של תאורים על תולדות המקום. אוסביוס מקיסריה שחי במאה ה-4 כתב: "עד היום כפר מפורסם ביותר יזרעאלה בעמק הגדול נמצא בין בית שאן וללגיו (היום מגידו) והיא גם גבול יששכר". הנוסע מבורדו, עבר במקום בשנת 333 וקרא לה "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא בית שאן. ואכן נמצאו בדרך אבני מיל אחדות. בנימין מטודלה שביקר במקום בשנת 1170 ומצא בו ישוב קטן ובו יהודי אחד, צבע. אשתורי הפרחי כתב בראשית המאה ה-14: ”בית שאן, למערבו ביושר כשעה וחצי היא יזרעאל של יששכר וקורין לה זרעין... העיר בה חנו ישראל במלחמת שאול בפלשתים”. במאה ה-17 ספר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת 1677 ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת 1876, אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית קשתות בכפר, אשר היה בית השייח' ושימש גם אכסנית דרכים.
בעת החדשה
לפי אתר בית יגאל אלון "אברהים פחה המצרי הושיב ב-1830 ליד התל משפחות של פלחים מצרים בכפר זירעין, ששלט בפרוץ מלחמת העצמאות על דרכי האזור". נסיון ראשון של חטיבת יפתח לכבוש את הכפר, נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות הפלמ"ח לבין "צבא ההצלה". רק בנסיון השני, ב-29 במאי 1948 נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת גולני. על התל אנדרטה המנציחה את זכרם של חללי הפלמ"ח. ממערב לתל קמה בסוף 1948 התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה בזירעין, אשר היתה לקיבוץ יזרעאל. כן הוקמה במקום ומעברה.
חפירות ארכאולוגיות
האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת מוזיאון לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות הארכאולוגיות שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ושער העיר הדרומי של מתחם מבוצר מהמאה ה-9 לפנה"ס, שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי בית עמרי. כמו כן התגלו באתר מערות קבורה מהתקופה הרומית וכנסייה מהתקופה הביזנטית והצלבנית. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מהמאה ה-3 לפנה"ס, כך שיתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר במשנה ובתלמוד.
הערות שוליים
לקריאה נוספת
- אבנים גדולות מן השמיים, דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור,1998,עמ' 44.
- המילון האנציקלופדי של המקרא, איתן אבניאון, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
- כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
- מלכים א, פרק כ"א.
- צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה.
