זאב לב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רווח מיותר
עריכה, הרחבה ע"פ מאמר של בנו ובתו
שורה 12: שורה 12:
|הערות=מייסד [[בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים]]
|הערות=מייסד [[בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים]]
}}
}}
פרופ' '''זאב לב''' ([[1922]] - [[3 באוקטובר]] [[2004]]), [[פיזיקאי]] [[ישראלי]], מייסד [[בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים]], שנתכנה, עוד בחייו, בשם "'''מכון לב'''".
פרופ' '''זאב לב''' ([[26 באפריל]] [[1922]] - [[3 באוקטובר]] [[2004]]), [[פיזיקאי]] [[ישראלי]], מייסד [[בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים]], שנתכנה, עוד בחייו, בשם "'''מכון לב'''".


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
זאב לב נולד ב[[וינה|ווינה]] לנחום ואסתר לאו, שהיו שניהם צאצאי רבנים, בשנת [[1934]] עקרה משפחתו ל[[ברלין]].
זאב לב נולד ב[[וינה|ווינה]] לנחום ואסתר לאו, שהיו שניהם צאצאי רבנים, בשנת [[1934]] עקרה משפחתו ל[[ברלין]].


כשסופחה [[אוסטריה]] על ידי ה[[נאצים]], נשלח ל[[אנגליה]], לישיבת [[גייטסהד]]. בזמן [[הקרב על בריטניה]] הוגלה, יחד עם אלפי נתינים גרמנים אחרים, למחנה הסגר ב[[קנדה]], שם עבד כחוטב עצים, בעוד הוריו ואחותו נספו ב[[שואה]]. ב-[[1942]] גייס [[רב|רבה]] הראשי של [[טורונטו]], הרב [[יעקב קמינצקי]], את ראשי הקהילה לחתום על כתב ערבות, לשחרור היהודים מהמחנה. אחרי שחרורו עבר לטורונטו, שם היה בן בית אצל הרב קמינצקי.
כשסופחה [[אוסטריה]] על ידי ה[[נאצים]], נשלח ל[[אנגליה]] ב[[קינדר-טרנספורט]] והחל ללמוד בישיבת [[גייטסהד]]. בזמן [[הקרב על בריטניה]] הוגלה, יחד עם אלפי נתינים גרמנים אחרים, למחנה הסגר ב[[קולומביה הבריטית]] שב[[קנדה]], שם עבד כחוטב עצים, בעוד הוריו ואחותו נספו ב[[שואה]]. ב-[[1942]] גייס [[רב|רבה]] הראשי של [[טורונטו]], הרב [[יעקב קמינצקי]], את ראשי הקהילה לחתום על כתב ערבות, לשחרור היהודים מהמחנה. אחרי שחרורו עבר לטורונטו, שם היה בן בית אצל הרב קמינצקי.


סיים תואר ראשון ב[[פיזיקה]] בהצטיינות יתרה ב[[אוניברסיטת קווינס]] שב[[אונטריו]]. את התואר השני עשה בשנה אחת בלבד, ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ארצות הברית]], והתקבל ללימודי [[דוקטורט]] באותה אוניברסיטה, במחלקה לפיזיקה שבראשה עמד חתן [[פרס נובל]], פרופ' [[איזידור רבי]]. מנחהו לדוקטורט היה [[צ'ארלס טאונס]], שאף הוא זכה אחר כך בפרס נובל.
סיים תואר ראשון ב[[פיזיקה]] בהצטיינות יתרה ב[[אוניברסיטת קווינס]] שב[[אונטריו]]. את התואר השני עשה בשנה אחת בלבד, ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ארצות הברית]], והתקבל ללימודי [[דוקטורט]] באותה אוניברסיטה, במחלקה לפיזיקה שבראשה עמד חתן [[פרס נובל]], פרופ' [[איזידור רבי]]. מנחהו לדוקטורט היה [[צ'ארלס טאונס]], שאף הוא זכה אחר כך בפרס נובל.


לאחר סיום הדוקטורט עלה עם אשתו דבורה, לארץ ישראל, למורת רוחו של פרופ' רבי, והתקבל כמרצה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. התמחה ב[[תהודה פרמגנטית]], וקנה לו שם עולמי בתחום. היה בין המובילים לפיתוח מכשירי ה-[[MRI]] וה[[מיקרוגל]].
ב-[[1950]], לאחר סיום הדוקטורט עלה עם אשתו דבורה (אותה פגש במסגרת תנועת הנוער [[השומר הדתי]]) לארץ ישראל, למורת רוחו של פרופ' רבי, והתקבל כמרצה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. התמחה ב[[תהודה פרמגנטית]], וקנה לו שם עולמי בתחום. היה בין המובילים לפיתוח מכשירי ה-[[MRI]] וה[[מיקרוגל]].


ב-[[1962]] כשהוא בן 40 בלבד, התמנה לפרופסור מן המניין, באותה שנה אף זכה ב[[פרס ישראל]] למדעים מדויקים על ספרו "תהודה פרמגנטית בגופים מוצקים". ב-[[1965]] זכה ב[[פרס רוטשילד]] על תרומתו לחקר הפיזיקה של ה[[מצב מוצק|מצב המוצק]]. בהמשך זכה בפרסים נוספים: [[פרס כץ]], [[פרס מימון]] ו[[פרס ירושלים]].
ב-[[1962]] כשהוא בן 40 בלבד, התמנה לפרופסור מן המניין, באותה שנה אף זכה ב[[פרס ישראל]] למדעים מדויקים על ספרו "תהודה פרמגנטית בגופים מוצקים". ב-[[1965]] זכה ב[[פרס רוטשילד]] על תרומתו לחקר הפיזיקה של ה[[מצב מוצק|מצב המוצק]]. בהמשך זכה בפרסים נוספים: [[פרס כץ]], [[פרס מימון]] ו[[פרס ירושלים]].
שורה 27: שורה 27:
מכיוון שדגל ב[[תורה עם דרך ארץ]], עמד בראש קבוצה שייסדה ב-[[1969]] את [[בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים]], ("מכון לב"), ששילב לימוד תורה ומדע גם יחד, תוך שהוא מקבל לשם כך הסכמות מחשובי הרבנים, אם כי בפועל לא השתלבו [[חרדים]] רבים בלימודים במכון. הוא ראה את הנולד כאשר בחר שבית הספר יתמקד בתחומים: [[אלקטרו-אופטיקה]], [[אלקטרוניקה]] ו[[מדעי המחשב]], ורבים מהבוגרים השתלבו בחברות [[הייטק]] בארץ.
מכיוון שדגל ב[[תורה עם דרך ארץ]], עמד בראש קבוצה שייסדה ב-[[1969]] את [[בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים]], ("מכון לב"), ששילב לימוד תורה ומדע גם יחד, תוך שהוא מקבל לשם כך הסכמות מחשובי הרבנים, אם כי בפועל לא השתלבו [[חרדים]] רבים בלימודים במכון. הוא ראה את הנולד כאשר בחר שבית הספר יתמקד בתחומים: [[אלקטרו-אופטיקה]], [[אלקטרוניקה]] ו[[מדעי המחשב]], ורבים מהבוגרים השתלבו בחברות [[הייטק]] בארץ.


היה גם ממייסדי [[המכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות ההלכה]], והיו"ר הראשון שלו. בהתאם לגישתו את בניו שלח ללמוד ב[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]].
היה גם ממייסדי [[המכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות הלכה]], והיו"ר הראשון שלו. בהתאם לגישתו, שלח את בניו ללמוד ב[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]].


לאחר שאשתו דבורה נפטרה מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]], לאחר מספר שנים בהם היה אלמן, התחתן בשנית עם שרה.
לאחר שאשתו דבורה נפטרה מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]], התחתן בשנית עם שרה.


פרופ' לב היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בין היתר היה חבר בוועדה להיתרי עבודה בשבת ובוועדה לבדיקת טיסות [[אל על]] בשבת. ראש הממשלה [[מנחם בגין]] קיבל ב-[[1982]] את דעת המיעוט של פרופ' לב להימנע מטיסות בשבת. נהג לייעץ לרבנים חשובים כרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[שלמה זלמן אוירבך]] בענייני טכנולוגיה.
פרופ' לב היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בין היתר היה חבר בוועדה להיתרי עבודה בשבת ובוועדה לבדיקת טיסות [[אל על]] בשבת. ראש הממשלה [[מנחם בגין]] קיבל ב-[[1982]] את דעת המיעוט של פרופ' לב להימנע מטיסות בשבת. נהג לייעץ לרבנים חשובים כרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[שלמה זלמן אוירבך]] בענייני טכנולוגיה.
שורה 48: שורה 48:


בנו השלישי, אבי לב, מלמד בישיבה.
בנו השלישי, אבי לב, מלמד בישיבה.
חתנו הוא הרב ד"ר רפאל פוזן.


נפטר בירושלים ב-[[3 באוקטובר]] [[2004]], והוא בן 82.
נפטר בירושלים ב-[[3 באוקטובר]] [[2004]], והוא בן 82.


חתנו הראשון הוא גב"י בוטבול הנשוי למרים, נחשון ומייסד בתי ספר אקדמיים לציבור החרדי בארץ, חתנו השני מנחם הוניג בוגר בית ספר גבוה לטכנולוגיה וסמנכ"ל בחברת היי-טק.
חתניו הם הרב ד"ר רפאל פוזן, גב"י בוטבול, מייסד בתי ספר אקדמיים לציבור החרדי בארץ, ומנחם הוניג, סמנכ"ל בחברת היי-טק.


==מספריו==
==מספריו==

גרסה מ־23:55, 10 באוקטובר 2009


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים [ פרסים והנצחה, שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

זאב לב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 באפריל 1922
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באוקטובר 2004 (בגיל 82)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט איזידור אייזק רבי עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יעקב שחם, יוסף בודנהיימר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים שמעון לב, נחום לב עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות מייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים
תרומות עיקריות
א. בין המובילים לפיתוח מכשירי ה-MRI והמיקרוגל. ב. הקמת ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרופ' זאב לב (26 באפריל 1922 - 3 באוקטובר 2004), פיזיקאי ישראלי, מייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, שנתכנה, עוד בחייו, בשם "מכון לב".

ביוגרפיה

זאב לב נולד בווינה לנחום ואסתר לאו, שהיו שניהם צאצאי רבנים, בשנת 1934 עקרה משפחתו לברלין.

כשסופחה אוסטריה על ידי הנאצים, נשלח לאנגליה בקינדר-טרנספורט והחל ללמוד בישיבת גייטסהד. בזמן הקרב על בריטניה הוגלה, יחד עם אלפי נתינים גרמנים אחרים, למחנה הסגר בקולומביה הבריטית שבקנדה, שם עבד כחוטב עצים, בעוד הוריו ואחותו נספו בשואה. ב-1942 גייס רבה הראשי של טורונטו, הרב יעקב קמינצקי, את ראשי הקהילה לחתום על כתב ערבות, לשחרור היהודים מהמחנה. אחרי שחרורו עבר לטורונטו, שם היה בן בית אצל הרב קמינצקי.

סיים תואר ראשון בפיזיקה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת קווינס שבאונטריו. את התואר השני עשה בשנה אחת בלבד, באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, והתקבל ללימודי דוקטורט באותה אוניברסיטה, במחלקה לפיזיקה שבראשה עמד חתן פרס נובל, פרופ' איזידור רבי. מנחהו לדוקטורט היה צ'ארלס טאונס, שאף הוא זכה אחר כך בפרס נובל.

ב-1950, לאחר סיום הדוקטורט עלה עם אשתו דבורה (אותה פגש במסגרת תנועת הנוער השומר הדתי) לארץ ישראל, למורת רוחו של פרופ' רבי, והתקבל כמרצה באוניברסיטה העברית. התמחה בתהודה פרמגנטית, וקנה לו שם עולמי בתחום. היה בין המובילים לפיתוח מכשירי ה-MRI והמיקרוגל.

ב-1962 כשהוא בן 40 בלבד, התמנה לפרופסור מן המניין, באותה שנה אף זכה בפרס ישראל למדעים מדויקים על ספרו "תהודה פרמגנטית בגופים מוצקים". ב-1965 זכה בפרס רוטשילד על תרומתו לחקר הפיזיקה של המצב המוצק. בהמשך זכה בפרסים נוספים: פרס כץ, פרס מימון ופרס ירושלים.

מכיוון שדגל בתורה עם דרך ארץ, עמד בראש קבוצה שייסדה ב-1969 את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ("מכון לב"), ששילב לימוד תורה ומדע גם יחד, תוך שהוא מקבל לשם כך הסכמות מחשובי הרבנים, אם כי בפועל לא השתלבו חרדים רבים בלימודים במכון. הוא ראה את הנולד כאשר בחר שבית הספר יתמקד בתחומים: אלקטרו-אופטיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב, ורבים מהבוגרים השתלבו בחברות הייטק בארץ.

היה גם ממייסדי המכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות הלכה, והיו"ר הראשון שלו. בהתאם לגישתו, שלח את בניו ללמוד בישיבות תיכוניות.

לאחר שאשתו דבורה נפטרה מסרטן, התחתן בשנית עם שרה.

פרופ' לב היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בין היתר היה חבר בוועדה להיתרי עבודה בשבת ובוועדה לבדיקת טיסות אל על בשבת. ראש הממשלה מנחם בגין קיבל ב-1982 את דעת המיעוט של פרופ' לב להימנע מטיסות בשבת. נהג לייעץ לרבנים חשובים כרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב שלמה זלמן אוירבך בענייני טכנולוגיה.

בנו, אל"מ נחום לב, שהיה קצין בכיר בסיירת מטכ"ל וחובב אופנועים, נהרג בתאונת אופנוע באוגוסט 2000. ספרו "אופנועים - רכיבה נכונה", ראה אור לאחר מותו. בהספדו לבנו אמר עליו שמבחינתו מת שלוש פעמים: כשמות אמו שינה אותו מהקצה אל הקצה, כשעזב את הדת וכשנהרג בתאונה.

גם בנו השני, שמעון לב, צלם במקצועו, עזב את הדת ואף כתב על היציאה בשאלה ספר בשם "ושיודע לשאול" (הוצאת חרגול, תשנ"ח), ובו סיפר נחום לב:

אבא סוחב תיק רציני... הוא הלך למדע בתקופה שלאדם דתי זה היה כמו ללכת לסיירת מטכ"ל...אבא מתחכך עם העולם החילוני הרבה שנים... אבל הוא תמיד שמר את עצמו במנותק

ועל האופן שבו קיבל את התחלנות שניים משלושת בניו:

אין יום שאבא לא חושב על זה שאנחנו לא דתיים... הוא נכנס לקטע שבגללו תהיה הפסקת השושלת וזה התחיל להעיק עליו. בגלל ההחלטות שלו, שושלת של אחד עשר דורות של רבנים נגמרה... אני חושב שבמלחמת שלום הגליל אבא שלי התחיל פתאום לתפוס שיש לי עולם שלם מאחורי, שאני לא תלוש... אז הוא התחיל להשלים עם זה והתחיל לדבר על זה שהמשפחה שלנו היא רבגונית

בנו השלישי, אבי לב, מלמד בישיבה.

נפטר בירושלים ב-3 באוקטובר 2004, והוא בן 82.

חתניו הם הרב ד"ר רפאל פוזן, גב"י בוטבול, מייסד בתי ספר אקדמיים לציבור החרדי בארץ, ומנחם הוניג, סמנכ"ל בחברת היי-טק.

מספריו

  • תהודה פרמגנטית בגופים מוצקים.
  • עיונים ובירורים בכוח כוחו וכוח שני בהלכה
  • מערכי לב

קישורים חיצוניים