נחשים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:





באזור שבו נמצא אגן הירכיים (אצל [[לטאות]] לדוגמה) – נמצא [[פתח ביב|הביב]]. הביב הוא חור שמשמש את הקשקשאים הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. כשאר הקשקשאים, לזכר שני אברי מין.


נחשים גדלים במהירות עד התבגרותם, אך גדילתם נמשכת גם לאחר ההתבגרות, במשך כל ימי חייהם, בדומה לבעלי חיים רבים שאינם יונקים. גְדול הנחשים הקיים בימינו הוא ה[[פיתון מרושת|פיתון המרושת]], שאורכו עשוי להגיע עד לכ־10 מטרים, והכבד ביותר הוא [[אנקונדה כהה]] שמשקלה עשוי להגיע לכ־250 קילוגרם. בשנת [[2009]] נתגלו ב[[קולומביה]] מאובנים של [[טיטאנובואה]], סוג של נחש ענק שלא היה ידוע קודם לכן, שחי בעידן ה[[פלאוקן]]. אורכו נע בין 12 ל-15 מטרים, ומשקלו היה למעלה מטונה. סוג זה נחשב לנחש הגדול ביותר שהתגלה עד כה.

נחש שראשו נערף מסוגל להגיב לגירויים ולהכיש עד כשעה מרגע עריפתו.{{הערה|Laura Geggel, [https://www-livescience-com.cdn.ampproject.org/v/s/www.livescience.com/amp/62771-decapitated-rattlesnake-bites-man.html?amp_js_v=a2&amp_gsa=1&usqp=mq331AQCKAE%3D#aoh=15752104256932&referrer=https%3A%2F%2Fwww.google.com&amp_tf=מאת%20%1%24s&ampshare=https%3A%2F%2Fwww.livescience.com%2F62771-decapitated-rattlesnake-bites-man.html Decapitated Snake Head Bites Man. But How?], Live Science, June 7 2018|כיוון=שמאל}}

== אבולוציה ==
מאובני נחשים נדירים, כיוון ש[[שלד]]י נחשים הם בדרך כלל קטנים ושבירים, מה שמקשה על השתמרותם והפיכתם ל[[מאובן|מאובנים]]. המאובנים הקדומים ביותר שניתן לזהות כנחשים מתוארכים לתקופת ה[[קרטיקון]]. המאובנים הקדומים ביותר של נחש אמיתי שייכים למשפחת נחשי מים קדומים שחיו ב[[ים טתיס|ים תטיס]]. גילם של מאובנים אלה הוא כ-100 מיליון שנה, וכבר אז לא היו להם רגליים קדמיות כלל, ואילו הרגליים האחוריות היו מנוונות.

רבות מקבוצות הנחשים של ימינו נוצרו בעקבות הכחדת ה[[דינוזאורים]] במהלך ה[[פלאוקן]]. לצד התפרצות מהירה של מיני יונקים רבים, התרחשה גם התפרצות מהירה של מינים בקרב נחשים. לפני כן, נחשים היו מרכיב מינורי בין בעלי החיים של [[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]], אך בתקופת ה[[מיוקן]], מספר המינים ושכיחותם גדלו באופן דרמטי, ושם נוצרו המינים המוכרים כיום כ[[צפעיים]], [[פתניים]], ו[[זעמניים]].{{ש}}

שינויים אבולוציוניים מהירים לפני 125 מיליון שנה יצרו מגוון עצום של נחשים. הם התפתחו במהירות גבוהה לפחות פי 3 מהלטאות שמהם התפלגו והתאימו את עצמם לסוגי מזון שונים. הם פיתחו גולגולת גמישה ויכולת לנקב ביצה שבלעו שלימה, להפריש חומרים שהופכים חלזונות לפחות דביקים, פיתחו שיניים לפיצוח קונכיות, ארס ויכולת חניקה. {{ש}}
לא ברור מה מאפשר את גמישות הגנום של הנחשים{{הערה|1=גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/science/biology/2024-02-22/ty-article-magazine/.premium/0000018d-d18d-d74b-addf-d7ff48740000 קפיצה נחשונית: שינויים אבולוציוניים מהירים יצרו מגוון עצום של נחשים], הארץ 22 בפברואר 2024 (חומת תשלום)}}{{הערה|1=[https://www.science.org/doi/10.1126/science.adh2449 תקציר המאמר המדעי] בכתב העת [[Science]]}}.

=== אבות קדומים ===

בהתבסס על [[אנטומיה השוואתית]], קיימת הסכמה רחבה שנחשים הם צאצאי [[לטאות]], ובכך שייכים למינים ה[[מתחפרים]]. עם זאת, לצד התאוריה המובילה קיימת תאוריה נוספת, המייחסת את מוצאם של הנחשים למינים ימיים. אף אחת מההשערות לא הוכחה עדיין, וממצאים חדשים שמתגלים או שיתגלו עוד בעתיד, עשויים לתרום להוכחה חותכת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://noamsark.org/2015/11/30/four-legged-hugging-snake/#more-3995|הכותב=יונת אשחר ונעם לויתן|כותרת=הנחש המחבק בעל ארבע הרגליים|אתר=תיבת נעם - מחשבות ביולוגיות|תאריך=30/11/2015}}</ref>

==== השערת המינים המתחפרים ====
קיימות עדויות מאובנים המצביעות על כך שייתכן כי נחשים התפתחו מלטאות במהלך [[קרטיקון|תקופת הקרטיקון]]. על פי המשוער, מינים מתחפרים פיתחו גוף מותאם לחיים מתחת לאדמה. כך, הם פיתחו עפעפיים שקופים ואבדו את אוזניהם החיצוניות על מנת להפחית סכנת זיהום בעיניים ובאוזניים בהתאמה, וכך גם איבדו את גפיהם. ידוע שכמה נחשים פרימיטיביים היו בעלי גפיים אחוריות, אך עצמות האגן שלהם חסרות קשר ישיר לחוליות. לנחשי [[פיתוניים|פיתון]] ו[[בואה]], שתי קבוצות פרימיטיביות בקרב נחשים, יש שרידי גפיים אחוריות זעירות בעלות טפרים. גם לנחשים ממשפחות Leptotyphlopidae ו- Typhlopidae יש שרידי רגליים, הנראים כבליטות קרניות.

השערת המינים המתחפרים התחזקה בשנת 2015 בעת גילוי מאובן קדום יותר מאלו שנמצאו עד כה, בן 113 מיליון שנה, של נחש בעל ארבע רגליים.{{הערה|[http://www.sciencedaily.com/releases/2015/07/150723140142.htm?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+sciencedaily+%28Latest+Science+News+--+ScienceDaily%29 Four-legged snake fossil found] מאתר ScienceDaily {{אנגלית}}}}{{הערה|[http://www.bbc.com/news/science-environment-33621491 Four-legged snake ancestor 'dug burrows'] מאתר ה-[[BBC]]}} המאובן התגלה ב[[ברזיל]] וזכה לשם ''[[טטרפודופיס|Tetrapodophis amplectus]]''. הוא בעל מאפיינים רבים דמויי נחש: הוא מותאם לחיים מתחת לאדמה, והקיבה שלו מעידה על כך שהוא היה [[אוכל בשר]].

עדיין לא ברור אם טטרפודופיס הוא נחש, או מין אחר בסדרת [[קשקשאים|הקשקשאים]], שכן גוף דמוי נחש התפתח באופן עצמאי 26 פעמים בלטאות ב[[אבולוציה מתכנסת]], שיצרה רבות ממשפחות הלטאות ולא הביאה להיווצרותם של נחשים.

בשנת 2024 נמצאו במכרה בהודו חוליות של נחש שאורכו מוערך בעד 15 מ', רוחבו עד 44 ס"מ ומשקלו כטונה. הנחש שכונה ואסוקי (שם מהמיתולוגיה) היה ממשפחת הנחשים המדצואידיים שהופיעה לפני 90 מיליון שנה ונכחדה לפני 12 אלף שנה. הוא לא היה ארסי ויתכן שניזון גם מתנינים<ref>{{הארץ|גרדיאן|נמצא מאובן של אחד הנחשים הגדולים ביותר שחיו אי־פעם|0000018e-fd12-d140-a3ee-fdd60d8c0000|6 • 21 באפריל 2024}}</ref>{{הערה|1=Jess Thomson, [https://www.newsweek.com/new-species-huge-ancient-snake-discovered-1891257 Paleontologists Discover 'Exceptionally Large' Fossil Snake], [[ניוזוויק|Newsweek]], April 18, 2024}}.

==== השערת המינים הימיים ====
לפי השערה אחרת, המבוססת על [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיה]], אבותיהם של הנחשים היו קשורים למשפחת ה[[מוזאזאוריים]], זוחלים ימיים נכחדים מן ה[[קרטיקון]]. לפי השערה זו, העפעפיים האופייניים לנחשים התפתחו על מנת להתאים לתנאים מימיים (איבוד מים בקרנית בשל אוסמוזה), והאוזניים החיצוניות אבדו כתוצאה מחוסר שימוש בסביבה מימית. בקרטיקון המאוחר, נחשים חזרו אל היבשה, והמשיכו להתפתח לנחשים של ימינו. שרידי נחשים מאובנים ידועים ממשקעים ימיים מוקדמים של סוף הקרטיקון, כך שהם עתיקים יותר ממאובני נחשים יבשתיים. מבנה גולגולת דומה, גפיים שרידיות או נעדרות ומאפיינים אנטומיים אחרים המצויים במוזאזורים כמו גם בנחשים, מובילים [[קלדיסטיקה|למתאם קלדיסטי]] חיובי, אם כי חלק מהתכונות הללו משותפות עם משפחת ה[[כוחיים]], ולכן אין מדובר בהוכחה חד משמעית.

== רבייה ==
נחשים [[רבייה|מתרבים]] בדרך כלל בעונת [[קיץ]] או ב[[אביב]]. הנקבה משחררת [[פרומון|פרומונים]] המושכים אליה את הזכרים. בכמה מיני נחשים הזכרים מתלפּפים סביב הנקבה בתופעה הנקראת "כדור [[הזדווגות]]". לא ברור כיצד בוחרת הנקבה את הזכר, אך לאחר מכן מתיישר אחד הזכרים מתחת לנקבה במקביל לה ומפרה אותה.

הנקבה מְטילה בין 2 ל־100 ביצים, תלוי בזן הנחש. הביצים מוארכות, רכות ודקות. לאחר חודש עד חודשיים בוקעים ה[[אבקוע]]ים מן הביצים בעזרת [[שן]] מיוחדת (שנקראת [[שן הביצה]]) אשר נושרת לאחר הבקיעה. בכמה מיני נחשים שומרות הנקבות את הביצים עד לבקיעתן בגופן ומשריצות את האבקועים.

ה[[נחשיל ברהמיני|נחשיל הברהמיני]] הוא מין הנחש היחיד שידוע כי הוא מתרבה באמצעות רביית בתולים בלבד, וכל הפרטים שזוהו ממין זה היו נקבות. ישנם מינים אחרים של נחשים, כגון [[פיתון בורמזי]], [[מוקסין הנחושת]] ו[[מוקסין המים]], שיכולים להתרבות באמצעות רביית בתולים, אף שהם יכולים להתרבות גם ברבייה זוויגית (מינית).{{הערה|Booth et al., "[https://academic.oup.com/biolinnean/article/112/3/461/2415863?login=false New insights on facultative parthenogenesis in pythons]", '' Biological Journal of the Linnean Society'' 112(3) (2014)|כיוון=שמאל}}{{הערה|Booth et al., "[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3497136/#!po=1.42857 Facultative parthenogenesis discovered in wild vertebrates]", ''Biology Letters'' 8(6) (2012)|כיוון=שמאל}}

== תזונה ==
הנחשים [[אוכלי בשר]]. הקטנים שבנחשים אוכלים [[חרקים]], והגדולים שבהם (כמו ה[[אנקונדה]]) ניזונים אף מ[[חזיר הבית|חזירים]], ו[[קפיבארה|קפיבארות]]. תועדו נחשי אנקונדה שטרפו תנין צעיר. בשל היותם [[פויקילותרמיים]], נחשים מעכלים את מזונם לאט, ולכן גם אוכלים לעיתים רחוקות יחסית. האנקונדה החיה ב[[דרום אמריקה]] אוכלת בממוצע אחת לשישה חודשים.

לנחשים אין שִיני לעיסה ולכן עליהם לבלוע את הטרף בשלמותו. כדי להתגבר על מכשול זה פיתחו רוב הנחשים אמצעי מיוחד: הנחשים פורקים את [[לסת]]ותיהם וכך מגדילים את רוחב פתיחת ה[[פה]] שלהם ומאפשרים למזון גדול להיכנס. לאחר הכנסת המזון לגופם, מערך שרירים מפותח מוחץ את הטרף ומחליף את שיני ה[[לעיסה]].

ישנם נחשים המתמחים באכילת ביצים ומשתמשים בתחבולה זו כדי לבצע את המלאכה. הם פורקים את לסתותיהם ומרחיבים את פיהם לגודל עצום. אז, הם משתמשים בחוליותיהם כדי לשבור את הביצה. את תוכן הביצה הם מעכלים ואת קליפתה פולטים.

=== ציד ===
נחשים משתמשים בשיטות ציד שונות ומגוונות כהתחפרות ו[[הסוואה]]. את טַרְפָּם הם ממיתים בשתי דרכים מרכזיות:
*'''[[הכשת נחש|הכשה]]''' – המתה באמצעות [[ארס]].
*'''חֶנֶק''' – המתה באמצעות כריכת הגוף על הטרף וחסימת דרכי ה[[נשימה]].

==== הכשה ====
{{הפניה לערך מורחב|הכשת נחש}}
כ-800 מבין כ-4,100 מיני הנחשים בעולם הם ארסיים ומתוכם בערך 300 מסוגלים להרוג בן אדם. ההכשה נעשית בשתי דרכים:
#'''[[נשיכה]] בשיני ארס חלולות''' אשר קרוב לקצותיהן ישנו חור שדרכו זורם הארס (כמו מזרק). לנחשים הארסיים יש שני סוגים של שיניים: שיניים קבועות (בדומה לשני האדם) ושיניים ציריות אשר יכולות להתקפל בשעה שפיו של הנחש סגור. כאשר הוא פוער את פיו לקראת הכשה, הן נשלפות. נחשים בעלי שיני ארס קבועות אינם מכישים אלא נושכים.
#'''נשיכה בשיני ארס אחוריות מרזביות''', אשר בהן חריץ בצורת מרזב לאורכה של השן. עם שיניים כאלה הנחש צריך להחזיק את טַרְפּוֹ זמן ממושך יחסית כדי להבטיח את כניסת הארס פנימה. נחשים בעלי שיניים מרזביות נקראים נחשים תת-ארסיים או חצי ארסיים. אדם הנופל קורבן להכשה מצליח בדרך כלל להיחלץ מהשיניים האחוריות, ועל כן רוב התת-ארסיים לא נחשבים מסוכנים לבני אדם.
הארס מיוצר בבלוטות הארס, הנמצאות בראש הנחש. הוא מוזרם לשיני הארס כאשר מופעל עליהן לחץ. ארסו של הנחש מורכב בעיקר מ[[חלבונים]] וממינרלים, והדבר גורם למספר תוצאות קשות בגוף הקורבן. מטרתו העיקרית של הארס היא לשתק את הקורבן או את הטרף, אולם הוא גם מתחיל את תהליך ה[[עיכול]] מבפנים כאשר הוא מֵמֵס את האיברים החיוניים (כלי דם וכו'). הגוף נכנס להלם, והכליות עלולות לקרוס תחת עומס הרעלים. הארס מוחדר בנשיכה או הכשת השיניים אל רקמה או שריר ומתפשט בגוף באמצעות [[מערכת הלימפה]]. יש נחשים אשר ארסם פוגע ב[[מערכת העצבים]] של הקורבן, ויש אשר גורמים לפגיעה ב[[מחזור הדם]] ולהשפעה ישירה על רקמות ה[[ריאה]] של הטרף ומציפים את ריאותיו. במקרה זה הטרף ימות מחנק, הרעלת דם או שטפי דם פנימיים וסיבוכים הנובעים מכך.

יש מיני נחשים, כגון [[קוברה יורקת]], אשר משתמשים בארס גם כדי לנטרל את אויביהם ללא הכשה וללא מגע ישיר כלל. נחש זה מתיז ארס אל עיניו של המאיים עליו, והארס מנטרל מיד את ראיית הפולש או הטורף. במגע עם העיניים, הארס עלול לגרום [[עיוורון]]. הארס מותז כאשר הנחש מכווץ את השריר המקיף את בלוטת הארס במהירות ותוך כדי כך ניתז הארס דרך בלוטת הארס אל השיניים החוצה, למרחק של מספר מטרים.

==== חנק ====

נחשים ההורגים את טרפם בחנק הם נחשים שאינם ארסיים. נחשים אלה כורכים עצמם סביב טרפם בתנועה מהירה ולוחצים על בית חזהו כך שבכל פעם שהוא מוציא אוויר הם מהדקים את לחיצתם ויוצרים מצב חנק יעיל שבסופו של דבר מביא למות הטרף.
הנחש חונק את טרפו עד שהוא מפסיק לחוש בדופק הטרף. הפסקת הנשימה לבדה אינה משמשת אבחנה, כי אילו היה הנחש מפסיק לחנוק את הקרבן בשלב זה, ייתכן שהיה חוזר לנשום באמצע אכילתו, דבר שהיה מסכן את הנחש. הפסקת הדופק היא אבחון מהימן יותר למותו של הטרף.
סברה אחרת, הנעשית מקובלת יותר בקרב חוקרי זוחלים, גורסת שלפחות חלק מנחשי החנק (ביניהם האנקונדה) מביאים למות טרפם בדרך שונה: הלחץ החזק המופעל על הטרף גורם לחסימת כלי ה[[דם]] בגופו ולהפסקת הזרימה הסדירה של הדם. כתוצאה מכך, הטרף מת מ[[דום לב]].

== אויבים ==
לנחשים שבטבע יש לא מעט אויבים. עמם נמנים ה[[חיוויאי]], ה[[חתול]], [[גירית הדבש]], שאף פיתחה עמידות לרעלי נחשים מהמסוכנים כ[[פתן]] ו[[קוברה]]. ה[[קיפודיים|קיפוד]] וה[[נמייה]] פיתחו חסינות לארס ה[[צפע]]ים ולנחשים מסוכנים אף יותר כגון : [[ממבה]] וקוברה. האויב הגדול ביותר הוא ככל הנראה נחשים אחרים.

== תפוצה ==
הנחשים פרוסים על כל היבשות למעט [[אנטארקטיקה]] ונמצאים בכל המדינות בעולם מלבד [[איסלנד]], [[אירלנד]] ו[[ניו-זילנד]]. הנחשים מעדיפים ארצות חמימות, בארצות שבהן החורף קר מדי הם נכנסים ל[[תרדמת חורף]]. רוב הנחשים חיים ביבשה, אולם ישנם גם נחשי ים החיים בים. הנחש הגדול ביותר הוא [[פיתון מרושת]] (Malayopython reticulatus), שמגיע עד לעשרה מטרים וחי ב[[דרום-מזרח אסיה]], ואילו הנחש הקטן ביותר הוא [[נימון ברבדוס]] (Tetracheilostoma carlae), שארכו כעשרה סנטימטרים והתגלה בשנת 2006 באי [[ברבדוס]] [[האיים הקריביים|באיים הקריביים]].{{הערה|{{nrg||נמצא הנחש הכי קטן בעולם; אורכו 10 ס"מ|768/679|3 באוגוסט 2008|1|1}}}}

==מיון==
* משפחת [[נחשי נהרות]] (Acrochordidae)

* משפחת [[אניליים]] (Aniliidae)

* משפחת [[אנומלפיים]] (Anomalepididae)

* משפחת [[אנומוכיליים]] (Anomochilidae)

* משפחת [[צפעוניים]] (Atractaspididae)

* משפחת [[חנקיים]] (Boidae)

* משפחת [[אין שם עברי]] (Bolyeriidae)

* משפחת [[זעמניים]] (Colubridae)

* משפחת [[אין שם עברי]] (Cyclocoridae)

* משפחת [[סילינדרופיים]] (Cylindrophiidae)

* משפחת [[פתניים]] (Elapidae)

* משפחת [[גרופיליים]] (Gerrhopilidae)

* משפחת [[הומלופסיים]] (Homalopsidae)

* משפחת [[למפרופידיים]] (Lamprophiidae)

* משפחת [[נימוניים]] (Leptotyphlopidae)

* משפחת [[לוקסוסמיים]] (Loxocemidae)

* משפחת [[פריאטיניים]] (Pareidae)

* משפחת [[אין שם עברי]] (Prosymnidae)

* משפחת [[אין שם עברי]] (Psammophiidae)

* משפחת [[אין שם עברי]] (Pseudaspididae)

* משפחת [[אין שם עברי]] (Pseudoxyrhophiidae)

* משפחת [[פיתוניים]] (Pythonidae)

* משפחת [[טרופידופיים]] (Tropidophiidae)

* משפחת [[נחשיליים]] (Typhlopidae)

* משפחת [[אורופלטיים]] (Uropeltidae)

* משפחת [[צפעיים]] (Viperidae)

* משפחת [[קסנדוררמטיים]] (Xenodermidae)

* משפחת [[קסנופלטיים]] (Xenopeltidae)

* משפחת [[קסנופידידיים]] (Xenophidiidae)

* משפחת [[קסנוטיפלופיים]] (Xenotyphlopidae)

== מיני נחשים בישראל ==
בישראל 41 מיני נחשים. ביניהם, [[נחשים ארסיים בישראל|תשעה ארסיים]]. בשנת 2018 נערך סקר לבחירת "הנחש הלאומי של ישראל" ובסופו נבחר לקבל את התואר [[צפע מצוי]], המכונה גם "צפע ארצישראלי".{{הערה|{{ynet|ארז ארליכמן|הנחש של ישראל: הצפע המצוי|5385969|2 בנובמבר 2018}}}}

הנחשים בישראל מחולקים ל-9* משפחות:

=== [[פתניים]] ===
*[[פתן שחור מצוי|פתן שחור]] (Walterinnesia aegyptia)

=== [[צפעיים]] ===
*[[צפע מצוי]] (Vipera palaestina)
*[[אפעה מגוון|אפעה]] (Echis coloratus)
*[[צפע החרמון|צפע חרמון]] (Vipera Bornmulleri)
*[[עכן גדול]] (Cerastes gasperettii)
*[[עכן החרטומים|עכן חרטומים]] (Cerastes cerastes)
*[[עכן קטן]] (Cerastes vipera)
*[[שפיפון]] (Pseudocerastes fieldi)

=== [[צפעוניים]] ===
*[[שרף עין-גדי|צפעון שחור]] (Atractaspis engadensis)

=== [[זעמניים]] ===
*[[זעמן שחור]] (Dolichophis jugularis)
*[[זעמן יפהפה]] (Platyceps elegantissimus)
*[[זעמן סיני]] (Platyceps sinai)
*[[זעמן זיתני]] (Coluber rubriceps)
*[[זעמן מטבעות]] (Hemorrhois nummifer)
*[[זעמן אוכפים]] (Coluber rogersi)
*[[זעמן דק]] (Coluber rhodorhachis)
*[[מטבעון מדבר]] (Spalerosophis diadema)
*[[נחש מים משובץ|נחש מים]] (Natrix tessellata)
*[[נחש חולות]] (Lytorhynchus diadema)
*[[שלוון כתמים]] (Eirenis lineomaculatus)
*[[שלוון אזורים]] (Eirenis coronella)
*[[שלוון קווים]] (Eirenis decemlineata)
*[[שלוון טלוא-ראש|שלוון טלוא ראש]] (Eirenis rothi)
*[[שלוון קולר]] (Eirenis modesta)
*[[שחור-ראש|שחור ראש מצוי]] (Rhynchocalamus melanocephalus)
*[[שחור ראש נגבי]] (Rhynchocalamus dayanae)
*[[כרכן קרינים]] (Elaphe druzei)
*[[כרכן חלק]] (Elaphe hohenackeri taurica)
*[[נחש כיפה]] (Macroprotodon cucullatus)
*[[עין חתול אפור]] (Telescopus hoogstalii)
*[[עין חתול חברבר]] (Telescopus fallax syriacus)
*[[עין חתול אדמדם]] (Telescopus dhara)

=== [[Psammophiidae]] ===
*[[תלום קשקשים מצוי]] (Malpolon insignitus)
*[[תלום קשקשים מדברי]] (Rhagerhis moilensis)
*[[ארבע קו מובהק]] (Psammophis schokari)
*[[ארבע קו מצרי]] (Psammophis aegyptius)

=== [[חנקיים]] ===
*[[חנק משריץ|חנק]] (Eryx jaculus)

=== [[נחשיליים]] ===
*[[נחשיל מצוי]] (Typhlops vermicularis)
*[[נחשיל חד-ראש|נחשיל חד ראש]] (Rhinotyphlops simoni)

=== [[נימוניים]] ===
*[[נימון דק]] (Leptotyphlops macrorhynchus)

=== [[מחרוזניים (Micrelapida)]] ===
*[[מחרוזן דו-גוני|מחרוזן הטבעות]] (Micrelaps muelleri)

=== מינים ארסיים ===
{{ערך מורחב|נחשים ארסיים בישראל}}
רוב נחשי ישראל אינם ארסיים, אך 7 מיני משפחת הצפעיים, הפתן השחור, וה[[שרף עין גדי|צפעון השחור]] הם ארסיים ומסוכנים לאדם. המין בעל הארס הקטלני ביותר החי בארץ הוא הצפעון השחור שאין בעולם [[נסיוב]] נגד הארס שלו.

הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה כאשר יותר מ–95% ממקרים אלו הם הכשות של [[צפע מצוי]]. רוב המקרים בין אפריל עד ספטמבר, כ-5% מהמקרים קשים ובממוצע פחות מאדם בשנה מת מהכשת נחש בישראל. כ-300 הכשות חיות מחמד ובעלי חיים שונים מטופלים מדי שנה באמצעות וטרינרים.

הנחשים הארסיים הם:
<gallery>
קובץ:Sinai-Desert-Cobra.jpg|1. [[פתן שחור מצוי|פתן שחור]]
קובץ:Vipera palaestinae - D7-12-5116.JPG|2. [[צפע מצוי]]
קובץ:Vipera bornmuelleri.JPG|3. [[צפע החרמון|צפע חרמון]]
קובץ:אפעה מגוון.jpg|4. [[אפעה מגוון|אפעה]]
קובץ:Cerastes gasperetti (hornless).jpg|5. [[עכן גדול]]
קובץ:Hornviper Cerastes cerastes.jpg|6. [[עכן החרטומים|עכן חרטומים]]
קובץ:Zmije saharská 4817.jpg|7. [[עכן קטן]]
קובץ:Field's Horned Viper.jpg|8. [[שפיפון]]
קובץ:Atractaspis engaddensis.jpg|9. [[שרף עין גדי|צפעון שחור]]
</gallery>

== הנחשים ביהדות ==
ה[[נחש הקדמוני|נחש]] מופיע לראשונה בתנ"ך ב{{תנ"ך|בראשית|ג}}, בסיפור על גירוש [[אדם וחוה]] מ[[גן עדן]]: {{הדגשה|וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים...|{{תנ"ך|בראשית|ג|א}}}}. הנחש מתואר כיצור ערמומי וחלקלק{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002369113|הכותב=|כותרת=מפה של אזור גן העדן, המאה ה- 17, הכוללת ציור של הנחש מפתה את חוה|אתר=מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}} המפתה את [[אדם וחוה|חוה]] לעבור על הציווי האלוהי ולאכול מ[[עץ הדעת]]. חווה אכן מתפתה, ומפתה גם את בעלה. בעקבות המעשה, אדם וחוה מגורשים מגן עדן, וגם הנחש נענש: {{הדגשה|ואָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.|שם, {{תנ"ך|בראשית|ג|יד|ללא=פרק}}}} {{הדגשה|וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב|שם, {{תנ"ך|בראשית|ג|טו|ללא=פרק}}}}.{{ש}}זהו סיפור [[אטיולוגיה|אתיולוגי]], שכוונתו היא להסביר מדוע הנחש זוחל על גחונו ואין לו רגליים כמו לשאר החיות, ומדוע הנחש טועם בלשונו את הקרקע. סיפור זה קיבע את תדמיתו של הנחש כחיה רעה, ארסית, חלקלקה וערמומית. בעקבותיו, [[ההלכה]] [[מסורת (יהדות)|והמסורת]] [[יהדות|היהודיים]] מביעים סלידה עזה מנחשים. כך למשל, בבתי כנסת בהם מופיעים סמלי [[שבטי ישראל|השבטים]] מוחלף סמל [[שבט דן]] מנחש ל[[מאזניים]], מחשש שמראה הנחש עלול לגרום לנשים [[הפלה טבעית|להפיל]]. [[מים מגולים]], היינו שהושארו חשופים ללא השגחה, אסורים לשתייה מחשש שנחש הטיל בהם [[ארס]].

חרף תדמית זו, ב[[ספר במדבר]] מופיע סיפור [[נחש הנחושת|נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת]] אשר הציל את העם: מסופר כי במהלך [[נדידת בני ישראל במדבר|הדרך שעברו בני ישראל במדבר]], הם באו בטענות כלפי משה ואלוהים: {{הדגשה|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר?|במדבר כא ה|כא, ה}} בתגובה, שילח אלוהים בעם את {{ציטוטון|הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים}}, שהפילו בנשיכתם חללים רבים. העם הודה שחטא, וביקש ממשה ש[[תפילה (יהדות)|יתפלל]] ויעצור את המכה, ואז הורה אלהים למשה להכין את נחש הנחושת שירפא את האנשים שהוכשו: {{הדגשה|עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס; וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ - וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי|במדבר כא,ח|כ"א, ח'}}.

הנחש הוא סמלו של [[שבט דן]] שהתברך על ידי [[יעקב]] "יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור".

[[משה]] הפך את מטהו לנחש באחד המופתים שהציג בפני [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] להדגמת כוחו של [[אלוהים|אלוהי]] ישראל.

== הנחשים בתרבות ==
תרבויות קדומות רבות יחסו לנחש כוחות ריפוי, ותכונותיו המרפאות הפכו אותו גם לסמלו של אל הרפואה ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] - [[אסקלפיוס]]. מכאן נפוץ סמל הנחש ברפואה.

הנחש בעל הנוצות, [[קצלקואטל]], היה אל מרכזי בקרב העמים הילידיים של [[אמריקה המרכזית|מרכז אמריקה]].

[[קובץ:Dargot 28062011 AH-1.jpg|ממוזער|ציור של נחש על ה-[[AH-1 קוברה]], שנקרא "[[צפע]]" ב[[חיל האוויר הישראלי]]. גם שמו המקורי של ה[[מסוק]], "[[קוברה]]", הוא שם של נחש]][[קובץ:Snake charmer(js).jpg|ממוזער|מופע של [[היפנוט נחשים|מהפנט נחשים]] ב[[סרי לנקה]]]][[אחיזת נחשים]] הוא [[פולחן]] [[דת]]י אשר נהוג מאז [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] במספר קטן של [[כנסייה|כנסיות]] [[הכנסייה הפנטקוסטית|פנטקוסטיות]] ב[[ארצות הברית]] לצורכי היטהרות. הפולחן מנומק על ידי מובאות מכתבי [[הברית החדשה]]. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] שימש פולחן זה מטיפים נודדים באזורים כפריים כהוכחה לטענותיהם בדבר כוחו של האל לחולל פלאים.


ב[[מופע רחוב|מופעי רחוב]] ב[[אסיה]] ו[[צפון אפריקה]], במיוחד ב[[הודו]], נפוץ מופע מסוג [[היפנוט נחשים]]. המאלף חולב מראש את ארסו של הנחש או עוקר את שיני הארס שלו. נחשים כגון [[קוברה]] או [[צפע]] המשמשים במופעים אלו, [[חירש]]ים לחלוטין לצלילי [[חליל]] הפונגי, בו מנגן המאלף, או שהם מסוגלים לשמוע צלילים מסוימים בלבד; הנחש אינו מכיש את מאלפו בשל התנועה הבלתי פוסקת של החליל אחריה הוא עוקב, התנהגות שנראית לצופה מהצד כמעין ריקוד של הנחש.
ב[[מופע רחוב|מופעי רחוב]] ב[[אסיה]] ו[[צפון אפריקה]], במיוחד ב[[הודו]], נפוץ מופע מסוג [[היפנוט נחשים]]. המאלף חולב מראש את ארסו של הנחש או עוקר את שיני הארס שלו. נחשים כגון [[קוברה]] או [[צפע]] המשמשים במופעים אלו, [[חירש]]ים לחלוטין לצלילי [[חליל]] הפונגי, בו מנגן המאלף, או שהם מסוגלים לשמוע צלילים מסוימים בלבד; הנחש אינו מכיש את מאלפו בשל התנועה הבלתי פוסקת של החליל אחריה הוא עוקב, התנהגות שנראית לצופה מהצד כמעין ריקוד של הנחש.

גרסה מ־09:47, 8 במאי 2024

המונח "נחש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נחש (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןנחשים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
קבוצה: אופידיה
תת־סדרה: נחשים
שם מדעי
Serpentes
תחום תפוצה

תפוצת הנחשים: בשחור - נחשי יבשה; בסגול - נחשי ים.
קוברה יורקת פיליפינית
Eupodophis - סוג נכחד של נחש (באדום - הרגל האחורית)
Bothriechis lateralis
זעמן שחור טורף קמטן חורש צעיר. צולם בעמק האלה.
זעמן אלמוגי
רחב זנב שחור-רצועות
נחש מים אירופי מתרומם
נחש ביצים מצוי בולע ביצה
זעמן שחור מזדחל על עץ
עכסן מערב מקסיקני
זוג ממבות ירוקות מערביות
נחשיל לעומת מטבע
צפע מצוי
Boiga cyanea
Cerberus rynchops
חנק דומריל מלגשי

אנטומיה

במופעי רחוב באסיה וצפון אפריקה, במיוחד בהודו, נפוץ מופע מסוג היפנוט נחשים. המאלף חולב מראש את ארסו של הנחש או עוקר את שיני הארס שלו. נחשים כגון קוברה או צפע המשמשים במופעים אלו, חירשים לחלוטין לצלילי חליל הפונגי, בו מנגן המאלף, או שהם מסוגלים לשמוע צלילים מסוימים בלבד; הנחש אינו מכיש את מאלפו בשל התנועה הבלתי פוסקת של החליל אחריה הוא עוקב, התנהגות שנראית לצופה מהצד כמעין ריקוד של הנחש.

בקרב לוחמים ויחידות צבאיות, שמו של הנחש כצייד חמקמק וקטלני היווה השראה לעשרות יחידות קרביות שבחרו בסמלים ושמות של נחשים על מנת להגדיל את גאוות היחידה שלהם, להעלות את המוניטין ולהפחיד את האויב. תופעה זו קיימת גם בצה"ל: בחיל האוויר הישראלי שמות מסוקי הקרב נקראים על שמות נחשים: "צפע" (AH-1 קוברה), "פתן" (AH-64 אפאצ'י) ו"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו); כמו כן, גם טיל האוויר-אוויר המתקדם פיתון קרוי על שם נחש; הסמל בתג של חטיבת הצנחנים הוא נחש מכונף ושמות הגדודים בחטיבה הם על שם נחשים (890 - אפעה, 101 - פתן, 202 - צפע, גדס"ר - שרף). מטוס ה-F-16 פייטינג פלקון מכונה לעיתים על ידי טייסי קרב אמריקאים בשם "Viper" (צפע) בגלל תמרוניו הזריזים והחלקלקים.

בסדרת ספרי הארי פוטר הנחש משמש כסמל לרוע: זהו הסמל של בית סלית'רין והחיה האהובה על לורד וולדמורט, שיכול אף לדבר עם נחשים (יכולת שבה ניחן גם הארי פוטר עצמו). בנוסף לכך, בספר הארי פוטר וחדר הסודות, וולדמורט משתמש במפלצת דמוית־נחש בשם "בסיליסק" כדי להטיל אימה על הוגוורטס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים