לדלג לתוכן

פרשת בשלח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עדכון, תקלדה, הוספת מקור, תיקון פרמטרים
שורה 35: שורה 35:
===קריעת ים סוף===
===קריעת ים סוף===
{{הפניה לערך מורחב|קריעת ים סוף}}
{{הפניה לערך מורחב|קריעת ים סוף}}
[[שבטי ישראל|בני ישראל]] יוצאים מ[[מצרים]] לכיוון [[מדבר סיני|מדבר סין]]. [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] וצבאו רודפים אחריהם ומתקרבים אליהם סמוך ל[[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]]. בני ישראל המבוהלים צועקים אל [[משה]] שיציל אותם. [[אלוהים]] עונה לעם, באמצעות משה, תשובה חד משמעית: "דבר אל בני ישראל וייסעו". משה נוטה את ידו והים נבקע, ובני ישראל עוברים בו. כשצבא מצרים נכנס אל הים ובני ישראל יוצאים ממנו, המים שבים למקומם והמצרים טובעים בים.
[[שבטי ישראל|בני ישראל]] היושּׂ יוצאים מ[[מצרים]] לכיוון [[מדבר סיני|מדבר סין]]. [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] וצבאו רודפים אחריהם ומתקרבים אליהם סמוך ל[[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]]. בני ישראל המבוהלים צועקים אל [[משה]] שיציל אותם. [[אלוהים]] עונה לעם, באמצעות משה, תשובה חד משמעית: "דבר אל בני ישראל וייסעו". משה נוטה את ידו והים נבקע, ובני ישראל עוברים בו. כשצבא מצרים נכנס אל הים ובני ישראל יוצאים ממנו, המים שבים למקומם והמצרים טובעים בים.


לאחר המעבר בים, שרים משה ובני ישראל את [[שירת הים]], שיר הלל המפרט את הישועה שעשה ה', את כוחו, את המורא שנפל על העמים מסביב ואת התקווה להגיע ל[[ארץ ישראל]]. גם הנשים שרות בהנהגת [[מרים הנביאה]].
לאחר המעבר בים, שרים משה ובני ישראל את [[שירת הים]], שיר הלל המפרט את הישועה שעשה ה', את כוחו, את המורא שנפל על העמים מסביב ואת התקווה להגיע ל[[ארץ ישראל]]. גם הנשים שרות בהנהגת [[מרים הנביאה]].

גרסה מ־12:43, 16 בינואר 2024

בשלח
פסוקים שמות, י"ג, י"ז - י"ז, ט"ז
מספר פסוקים 116
מספר תיבות 1681
תוכן קריעת ים סוף ושירת הים, בני ישראל מחפשים מים, ה' מוריד מן, משה מכה בסלע, מלחמת עמלק
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (0)  לא תעשה (1)
יציאה מתחום שבת
הפטרה
אשכנזים שופטים, ד', ד' - ה', ל"א
ספרדים שופטים, ה', א'ל"א
תימנים שופטים, ד', כ"ג - ה', ל"א
איטלקים שופטים, ד', ד' - ה', ג'
רומנים יהושע, כ"ד, ז'כ"ג

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ג, פסוק י"ז ומסתיימת בפרק י"ז, פסוק ט"ז.

בפרשה מסופר על התחלת נדודי עם ישראל במדבר הכוללים גם את קריעת ים סוף ושירת הים. את פרשת בשלח קוראים בין התאריכים י' בשבט-י"ז בשבט.

ערך מורחב – שבת שירה

מכיוון שקוראים בה את שירת הים, היא מכונה גם "שבת שירה", ובקהילות שונות קיימים לגביה מנהגים מיוחדים כמו קריאת שירת הים בקריאת התורה וכן בפסוקי דזמרא במנגינה מיוחדת, וכן פיזור אוכל לציפורים. השירה גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", עם רווח אחד או שנים בכל שורה.

יש שאמרו בשמו של רבי מנחם מנדל מרימנוב כי קריאת פרשת המן בסדר שנים מקרא ואחד תרגום ביום שלישי באותו השבוע של פרשת בשלח, שבת שירה, היא סגולה לפרנסה.

נושאים בפרשה

בני ישראל אוספים את המן

קריעת ים סוף

ערך מורחב – קריעת ים סוף

בני ישראל היושּׂ יוצאים ממצרים לכיוון מדבר סין. פרעה וצבאו רודפים אחריהם ומתקרבים אליהם סמוך לים סוף. בני ישראל המבוהלים צועקים אל משה שיציל אותם. אלוהים עונה לעם, באמצעות משה, תשובה חד משמעית: "דבר אל בני ישראל וייסעו". משה נוטה את ידו והים נבקע, ובני ישראל עוברים בו. כשצבא מצרים נכנס אל הים ובני ישראל יוצאים ממנו, המים שבים למקומם והמצרים טובעים בים.

לאחר המעבר בים, שרים משה ובני ישראל את שירת הים, שיר הלל המפרט את הישועה שעשה ה', את כוחו, את המורא שנפל על העמים מסביב ואת התקווה להגיע לארץ ישראל. גם הנשים שרות בהנהגת מרים הנביאה.

מים מן ומים

ערך מורחב – מן

בני ישראל נוסעים למדבר שור ושם מוצאים מים מרים. אלוהים מראה למשה עץ ומשליך אותו למים והמים ממותקים. שם מקבלים בני ישראל חוק ומשפט. בני ישראל נוסעים לאילים ומשם למדבר סיני. כשנגמר האוכל שהביאו עמם ממצרים הם מתלוננים למשה, ואז מוריד ה' את המן מן השמים. בעקבות כך מקבלים בני ישראל גם את הציווי הראשון על שמירת השבת, שבה לא ירד המן. אחר כך נוסעים בני ישראל לרפידים, ושם מתלוננים העם על מחסור במים, ומשה מכה, בהוראת ה', בסלע, ומן הסלע יוצאים מים לשתייה.

מלחמת עמלק

מלחמת ישראל ועמלק ברפידים. משה מניף את ידו לניצחון.

עמלק בא ופותח במלחמה עם בני ישראל. יהושע בן נון מוביל את בני ישראל לניצחון על עמלק, ומשה עומד על הגבעה עם מטה האלוהים ומסייע בהנפת ידו לניצחון. לאחר המלחמה מורה ה' למשה לכתוב לזיכרון שיש לו מלחמה נצחית בעמלק, ומשה בונה מזבח.

מצוות בפרשה

המצווה מקור האם נוהגת היום המחויבים
יציאה מתחום שבת "רְא֗וּ כִּֽי־ יְהֹ-וָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁישִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑ייִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי"[1] כן כולם

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת בשלח יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

הפטרה

מפטירים בשירת דבורה שבספר שופטים, אולם יש מנהגים שונים בנקודות ההתחלה של ההפטרה. האשכנזים מתחילים בפרק ד', פסוק ד', התימנים בפרק ד', פסוק כ"ג, והספרדים בפרק ה', פסוק א'. כולם מסיימים בסוף פרק ה', פסוק ל"א. האיטלקים מתחילים בפרק ד', פסוק ד' כאשכנזים, ומסיימים פרק ה', פסוק ג', כך שקוראים רק את תחילת השירה.

בנוסח רומניא הפטירו ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ז' עד פסוק כ"ו.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים