מלכה נשר – הבדלי גרסאות

מלכה נשר
	אין תמונה חופשית
לידה	30 במרץ 1907; קצ'קמט, הונגריה
פטירה	10 במאי 1959 (בגיל 52); תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	מאריה מלכה אדלר
מדינה	ישראל, הונגריה
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
שם עט	Kecskeméti Mária
שפות היצירה	עברית, הונגרית
צאצאים	אורית סטרוק

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:38, 5 ביולי 2022

מלכה נשר (שם העט שלה בהונגרית: Kecskeméti Mária ‏ט"ו בניסן תרס"ז - ב' באייר תשי"ט 30 במרץ 1907 - 10 במאי 1959) הייתה משוררת יהודיה ידועה בהונגריה, שיריה נכתבו בהונגרית ובעברית.

ביוגרפיה

נשר נולדה בהונגריה בעיירה קוז'מרק בשם מאריה מלכה אדלר. בת למנחם אדלר ולפאני אדלר לבית גולדברגר, ונכדתו של הרב מיכאל גולדברגר^[1]. בשנות נערותה חייתה בעיירה קצ'קמט, ועם נישואיה לצבי אודון שוורץ סוחר פפריקה מהעיירה קאלוצ'ה (Kalocsa - עיירה בת 1,000 שנה, כ-200 ק"מ מדרום לבודפשט, לא רחוק מנהר הדנובה, שהייתה ידועה כמקום מושבו של הארכיבישוף הראשון בהונגריה והתפרסמה בזכות הרקמה המיוחדת שלה וציורי הקיר הייחודיים שלה בעלי מוטיבים עממיים) עברה להתגורר בעיירה. נשר הייתה שותפה לקהילה היהודית הקטנה ששכנה במקום ושניהלה אורח חיים של יהדות נאולוגית. בקאלוצ'ה נשר הקימה את משפחתה וילדה את שני ילדיה יוסף (כיום פרופסור אמריטוס יוסף שנער) ואסתר אריקה (כיום אסתי כהן). נכדתה שנקראה על שמה - אורית מלכה סטרוק - מתגוררת כיום בחברון, מקום עליו שרה מלכה נשר: ”על חברון נחלתי תקים,/ כמו לבן יפונה,/ בין עולים, וכובשי ענקים/ אף בתך תמונה!”^[2]. בחודש מאי 1944, שלושה ימים לפני הקמת הגטו בקאלוצ'ה, הצליחה להימלט עם משפחתה לעיר הבירה בודפשט, שם הסתתרו בדירת מסתור^[3]. ההחלטה שלא להישאר בעיירה שבה כולם הכירו את יהדותם נבעה מהאמון שרכשה לעדויות על השמדת יהדות פולין, עליהן שמעה מנערה יהודייה (צלינה אורטנר, לימים - צלינה שתיל), שהגיעה לעיירה כפליטה מפולין. השמדת יהדות הונגריה בשנת 1944 והצלתה האישית שלה ושל משפחתה הותירו חותם משמעותי ביצירתה הספרותית (שירים ומחזות), למשל בשירה "שיבה אל לבך": ”...בסופה חמלתני שדי,/ הצל הצלת את שני גוזלי/ ביד רמה עמי מבור שחת”, בשירה "אנחה", ובמחזה "המלאך שכשל".

עם השחרור של בודפשט על ידי הצבא האדום, נותרה עם משפחתה בבודפשט, שם קבעה את מרכז חייה. בתקופה זו שינתה המשפחה את שמה מהשם 'שוורץ' בעל הקונוטציה היהודית לשם 'שימו' כחלק מניסיונה להתערות בחברה ההונגרית שלאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר עלייתם הבלתי-לגאלית של ילדיה למדינת ישראל ב-1949, וניסיונותיה לבוא עם בעלה אחריהם נכלאה בכלא ההונגרי, אך ב-1951 עלתה ארצה במסגרת איחוד משפחות. עם עלייתה נרתמה נשר למשימת חייה החדשה: רכישת השפה העברית והפיכתה ללשון שירתה. בתחילה התגוררה בירושלים ולמדה באולפן עציון ושמעה באופן חופשי הרצאות בספרות עברית באוניברסיטה העברית. בירושלים התגוררה במנזר נוטרדאם בירושלים, ולבסוף קבעו את ביתם בעיר בת-ים.

מלכה נשר נפטרה בתל אביב לאחר מחלה קשה בב' באייר תשי"ט, 10 במאי 1959 וקבורה בבית הקברות קריית שאול בתל אביב.

נכדתה, אורית מלכה סטרוק - קרויה על שמה.

קליטתה בישראל

למן הימים הראשונים בישראל התמסרה ללימודים עבריים, על אף הקשיים הרבים של ראשית ההסתגלות, סיימה את אולפן 'עציון' בירושלים והוסיפה ללמוד ב'בית מדרש למורי עם'. יצחק לבני, המורה והחוקר הנודע היה מדריכה הראשון בכיבוש הלשון, והוא שעודד אותה לכתוב עברית. עם מעבר המשפחה לבת-ים הוסיפה לשמוע שיעורים באוניברסיטה של תל אביב. היא התעמקה בספרות העברית על כל צורותיה, קראה הרבה בתנ"ך, ובהיותה בבית החולים עוד ביקשה להביא לה את שירי רבי יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול.

שירתה בהונגרית

עוד בנערותה החלה לכתוב שירה בשפה ההונגרית, ופרסמה את שיריה תחת שם העט Kecskeméti Mária (מאריה מקצ'קמט) בעיתונות היהודית בהונגריה. ספר שיריה הראשון בהונגרית יצא לאור בהונגריה ב-1939 1944 השלימה לערוך את ספר שיריה השני, אשר לא הודפס, בשל פלישת הצבא הנאצי להונגריה בחודש מרץ בשנה זו.

גם עם עלותה לישראל המשיכה לכתוב שירים בהונגרית, ופרסמה אותם בעיתונות בשפה ההונגרית שיצאה בשנות ה-50 בישראל, וב-1954 יצא לאור בתל אביב ספר שיריה השני בשפה ההונגרית, בשם "אסון הסנונית".

שירתה בעברית

בשנת 1953 החלה לכתוב עברית ושיריה פורסמו תחת שם העט מלכה נשר (נשר = תרגום של שם נעוריה) ב"דבר הפועלת", "זמנים" ובעיתון "דבר". שירתה האישית והרליגיוזית נתקלה ב'כתף קרה' מהברנז'ה הספרותית השלטת בשנות ה-50 (ששמה דגש על 'שירת האנחנו' החילונית), למעט בודדים שהכירו והוקירו את קול שירתה הייחודי ואת פריצת הדרך שלה בעצם כתיבתה בעברית, כמשוררת מבוגרת, שהצליחה לכתוב שירה עמוקה ומשמעותית בשפה שאינה שפת האם שלה. בין הבודדים הללו היו דוד זכאי, עזרא זוסמן, רבקה גורפיין ורחל כצנלסון-שזר.

רק בשנת 2010 - כחמישים שנה לאחר פטירתה (עם הוצאתם לאור של כל כתביה בעברית ועם עריכת ערב הוקרה לשירתה ב'בית הסופר' בתל אביב במרץ 2011) החלה להתפשט ההכרה בעומק שירתה, ובהיותה ממבשרי השירה המודרניסטית בעברית ובישראל, כפי שעלה מדברים שנשאו בערב ההוקרה, המשוררים בלפור חקק, מירון ח. איזקסון, דורית ויסמן וד"ר ז'יל אמויאל.

יצירות נוספות בתחום הספרות

מלכה נשר תרגמה במהלך שנות ה-50 משירתה ההונגרית לעברית, ואף פרסמה תרגומים מעברית להונגרית של יצירות שכתבו יוצרים עבריים אותם העריכה: "מסדה" ליצחק למדן, "מצבה" לדוד שמעוני וכן משירי שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, י. שטיינברג, לאה גולדברג, רחל, יעקב פיכמן, זלמן שניאור, ש. מלצר ואחרים. כמו כן כתבה שני מחזות בעברית שנושאם שואת יהודי הונגריה - האחד, בשם "אשרי הגפרור", אודות חנה סנש, והשני מחזה המתאר את חיי המחתרת בדירת המסתור של משפחתה בבודפשט בשנים 1944–1945, ומשקף את הניגוד הטרגי בין החובה המוסרית לקלוט אנשים נוספים במחבוא ולהצילם, לבין החשש לסכן בזאת את חיי המשפחה שהצליחה להסתתר.

ראו גם

יהדות הונגריה

לקריאה נוספת

מלכה נשר, כל כתבי מלכה נשר בעברית כרכים א' ו-ב', בהוצאת המשפחה, ה'תש"ע
מלכה נשר, בצור עצור מעייני, בהוצאת המשפחה, ה'תשכ"ט

קישורים חיצוניים

, באתר המשוררת מלכה נשר
, באתר הארץ, 5/5/2010
, באתר הארץ, 18/5/2010
באתר Telavivcity.com
, ב-YouTube

הערות שוליים

^ נולד 1829, נפטר 1891. היה רב אב"ד בעיר מזעטור בהונגריה. דרשותיו פורסמו בספר "דרשות וחידושי הרמ"ג" (חלק א' וחלק ב', דפוס תרצ"ב, באתר היברובוקס)
^ בנאום הבכורה של נכדתה בכנסת ה-19, ט"ז באדר תשע"ג, 26.02.2013, היא סיפרה על כך http://www.news1.co.il/Archive/004-D-81623-00.html
^ בלוג אודות המשוררת מלכה נשר ז"ל, סיפור ההצלה של מלכה נשר בשנת 1944 בהונגריה, שודר לראשונה ברדיו גלי ישראל, ביום השואה הבינלאומי 27 בינואר 2015, ‏יום ראשון, 19 באפריל 2020

[1] נולד 1829, נפטר 1891. היה רב אב"ד בעיר מזעטור בהונגריה. דרשותיו פורסמו בספר "דרשות וחידושי הרמ"ג" (חלק א' וחלק ב', דפוס תרצ"ב, באתר היברובוקס)

[2] בנאום הבכורה של נכדתה בכנסת ה-19, ט"ז באדר תשע"ג, 26.02.2013, היא סיפרה על כך http://www.news1.co.il/Archive/004-D-81623-00.html

[3] בלוג אודות המשוררת מלכה נשר ז"ל, סיפור ההצלה של מלכה נשר בשנת 1944 בהונגריה, שודר לראשונה ברדיו גלי ישראל, ביום השואה הבינלאומי 27 בינואר 2015, ‏יום ראשון, 19 באפריל 2020

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{לשכתב|סיבה=ניסוחים וסגנון לא אנציקלופדיים|נושא=אישים|נושא2=ספרות|כל הערך=כן}}
 {{סופר
-|תאריך לידה=[[30 במרץ]] [[1907]]
+| תאריך לידה = [[30 במרץ]] [[1907]]
-|תאריך פטירה=[[10 במאי]] [[1959]]
+| תאריך פטירה = [[10 במאי]] [[1959]]
+| צאצאים = [[אורית סטרוק]]
 }}
 '''מלכה נשר''' (שם העט שלה ב[[הונגרית]]: '''Kecskeméti Mária''' {{כ}}[[ט"ו בניסן]] [[תרס"ז]] - [[ב' באייר]] [[תשי"ט]] [[30 במרץ]] [[1907]] - [[10 במאי]] [[1959]]) הייתה משוררת [[יהודי]]ה ידועה ב[[הונגריה]], שיריה נכתבו בהונגרית ובעברית.
@@ שורה 15: / שורה 16: @@
 מלכה נשר נפטרה בתל אביב לאחר מחלה קשה בב' באייר תשי"ט, [[10 במאי]] [[1959]] וקבורה ב[[בית הקברות קריית שאול]] בתל אביב.
+נכדתה, [[אורית סטרוק|אורית מלכה סטרוק]] - קרויה על שמה.
 ==קליטתה בישראל==
@@ שורה 21: / שורה 24: @@
 ==שירתה בהונגרית==
 עוד בנערותה החלה לכתוב שירה בשפה ההונגרית, ופרסמה את שיריה תחת שם העט Kecskeméti Mária (מאריה מקצ'קמט) בעיתונות היהודית בהונגריה.
-ספר שיריה הראשון בהונגרית יצא לאור בהונגריה ב-[[1939]] בשם "שירת הענווה". הספר כולל מקצת שירי עגמה ובדידות של נעורים, וחלקם שירי שלווה ואושר של חיי משפחה ואימהות. בקובץ זה ישנם גם הדים לגורלו של העם היהודי.
+ספר שיריה הראשון בהונגרית יצא לאור בהונגריה ב-[[1939]][[1944]] השלימה לערוך את ספר שיריה השני, אשר לא הודפס, בשל פלישת הצבא ה[[נאצי]] להונגריה בחודש מרץ בשנה זו.
-בשנת [[1944]] השלימה לערוך את ספר שיריה השני, אשר לא הודפס, בשל פלישת הצבא ה[[נאצי]] להונגריה בחודש מרץ בשנה זו.
 גם עם עלותה לישראל המשיכה לכתוב שירים בהונגרית, ופרסמה אותם בעיתונות בשפה ההונגרית שיצאה בשנות ה-50 בישראל, וב-[[1954]] יצא לאור בתל אביב ספר שיריה השני בשפה ההונגרית, בשם "אסון הסנונית".
@@ שורה 42: / שורה 44: @@
 == קישורים חיצוניים ==
-* [http://malkanesher.blogspot.com בלוג המוקדש לשיריה של מלכה נשר], באתר המשוררת מלכה נשר
+* , באתר המשוררת מלכה נשר
+* <span>, באתר </span>[[הארץ]]<span>, 5/5/2010</span>
-* {{לקסיקון הספרות|01820}}
+* <span>, באתר </span>[[הארץ]]<span>, 18/5/2010</span>
-* {{הארץ||פרסום הוצאת כל כתבי מלכה נשר בעברית|1.1200541|5/5/2010}}
+* באתר Telavivcity.com
-* {{הארץ||ביקורת של ארז שוייצר על שיריה של מלכה נשר בעברית|1.1202529|18/5/2010}}
+* , ב-YouTube
-* [http://www.telavivcity.com/EDisplay.asp?EventCode=29571 הזמנה לערב הוקרה לשיריה של מלכה נשר ב'בית הסופר' בתל אביב 22/3/2011] באתר Telavivcity.com
-* [http://www.youtube.com/watch?v=VK9uC42k5xM= סיפורה של צאלינה אורטנר שתיל], ב-YouTube
 ==הערות שוליים==

	יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים וסגנון לא אנציקלופדיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים וסגנון לא אנציקלופדיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.