שיחה:נחמן מברסלב

לצערי המידע שנוסף נכון אבל צריך שכתוב, אם זה היה תלוי בי שום דבר מהתוספות לא היו מתקיימות במציאות, אבל אין מה להסתיר את המציאות העגומה.... טרול רפאים 14:53, 18 ינו' 2005 (UTC)

הסרת הקטע אודות הפתקה

צרם לי לראות מחיקה כל-כך בוטה. ממתי נמחק טקסט בעל תוכן בויקיפדיה בכזאת קלות? אולי המקום לא מתאים, אבל בהחלט יש בו צורך בערך אודות הפתקה. אמיתי 22:11, 6 פבר' 2005 (UTC)

הוא לא נמחק בקלות, פשוט לא עלה בדעתי איפה לשים אותו, הוא עדיין יושב לי בראש ומנדנד איפה לעזעאל לשים אותו. טרול רפאים 22:16, 6 פבר' 2005 (UTC)

אני הסרתי את הקטע, משתי סיבות: א. הסגנון לא אנציקלופדי ולא מדויק. ב. זה פשוט לא שייך לערך על רבי נחמן מברסלב, כאן הייתי רוצה לראות סקירה על ליקוטי מוהר"ן ועל "סיפורי מעשיות משנים קדמוניות", שמייצגים את תורתו והם ספרים חדשניים ומפתיעים אפילו בקנה מידה של החסידות. את הקטע על הפתק המפוקפק אפשר לשים אחרי עריכה קפדנית בערך ישראל בר אודסר. בערך כאן אפשר להוסיף שני משפטים על המלחמות סביב הקבר באומן. אני לא עושה את כל זה כי אני לא מרגיש מספיק בקי בחומר. אולי בעתיד. נתנאל 06:37, 7 פבר' 2005 (UTC)

עדכון: כתבתי את הערך ישראל בר אודסר והעתקתי את הטקסט לשם. יש לשכתב גם את הערך ההוא, אבל בעיקר יש להרחיב את הערך כאן כפי הראוי לאישיות חסידית חשובה זו. נתנאל 07:46, 7 פבר' 2005 (UTC)

נראה לי די ברור שצריך לשים אותו בערך הפתקה. אם רוצים לשמור על הערך ישראל בר אודסר אז כדאי לעשות הפנייה. בכל מקרה, אני מושפע מהשפה הקשה שמשתמשים פה בויקי, אז עמכם הסליחה. להבא, בכל זאת, אם אפשר, נא להעלות את העניין לדיון בדלפק הייעוץ או בשיחה, לפני המחיקה. אמיתי 13:28, 7 פבר' 2005 (UTC)

רבי נחמן מברצלב

רבי נחמן בא מברצלב ולא מברסלב, אמנם הוא ידוע כ'ברסלב' - אבל אפשר להסתפק בהפניה. אריה א 21:52, 16 מאי 2005 (UTC)

אני מתנגד להעברה זו. בגוגל יש 8800 ברסלב לעומת 13 ברצלב ו-3300 נחמן מברסלב לעומת 90 נחמן מברצלב. בנוסף לפי en:Bratslav ההיגוי ביידיש הוא ברסלב, וזה הרי מה שרלבנטי פה. נתנאל 04:48, 17 מאי 2005 (UTC)

תוצאה זו אינה מותירה מקום לדיון - החזרתי לברסלב. דוד שי 18:06, 17 מאי 2005 (UTC)

הקשר לבעש"ט

"נין לרבי ישראל בעל שם טוב, נולד בשנת 1772 בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה שם גר סבו הבעש"ט." - הוא היה נכד או נין שלו? הייתי משנה בעצמי אבל אני לא יודע מה נכון... ישראל 20:01, 7 יוני 2005 (UTC)

הוא נין, נחמן בן פייגה בת אדל בת הבעש"ט (לפי הספר של ארתור גרין). נתנאל 20:52, 7 יוני 2005 (UTC)

תיקונים ואולי POV

קודם כל, מדוע השנה העברית במשפט הבא?

"בהיותו כבר מנהיג של החסידים החליט בשנת תקנ"ח..."

יש לנו סטנדרט בוויקיפדיה. שמישהו בבקשה יתקן את זה לשנה הלועזית המתאימה.

לבד מכך, הערך מריח מנטיה קלה-בינונית לטובתו של הרבי. יש תיאורים שאני חושד שמיועדים יותר לשרת את שמו הטוב של הרבי מאשר את הדיוק ההיסטורי, כדוגמת "הרפתקאות באניית קרב טורקית". אני לא אנסה לתקן דברים כאלו כי אני יודע מעט מדי עליו. אנא, אם למישהו יש ידע מקיף יותר על האיש, עדנו את הערך. וולנד 22:22, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

זהו שאין ממש חובה לציין דווקא את התאריך הלועזי. בהקשר לדמות זו נחמד לדעת את התאריך העברי, בנוסף לתאריך הלועזי. אני אוסיף את התאריך הלועזי המתאים. גילגמש • שיחה 22:43, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

עושר שלא בא לידי ביטוי

שלום דוד, ראיתי בערך ר' נחמן מברסלב - אגב אתה צדקת - הכתיב ברסלב הוא הנוהג - שאין שום הפנייה לעושר העצום - למעלה מ990 ערכים רק בבית הספרים ויש ודאי עוד - של הספרות משלו ובעיקר עליו. איך מפנים את הנזקקים לעושר העצום הזה, בלי להכביד על הערך?Alosha38 06:23, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

אם מישהו טרח והוציא לאור רשימה ביבליוגרפית של יצירות אלה, אפשר להפנות אליה. בכל מקרה כדאי לבחור יצירות בולטות, שלו ועליו, ולספר עליהן בגוף הערך, ולציין שמידע רב נוסף נמצא בקאלוג של הספרייה הלאומית. דוד שי 06:31, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

הערך כולו עושה עוול לשיעור קומתו של האיש, וראוי להרחיבו, למשל לפי הביוגרפיה שכתב ארתור גרין. נתנאל 06:44, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

נכון מאד. העושר הוא עצום: מחזות, סרטים, תוכניות טלביזיה, אומן והפולחן הברסלבי שמתחדש שם, ש"ס והברסלביות, קישורי וידאו ומה לא? לעניות דעתי זו משימה לצוות משימה.Alosha38 09:15, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

הוספות לערך

הוספתי די הרבה על תולדותיו. יש להרחיב את הערך על תורתו, שעדין חסרסיני 12:07, 15 נובמבר 2005 (UTC)

שנותיו האחרונות

מה המקור למשפט "מפאת המחלוקת נאלץ ר' נחמן שוב לנדוד, ועבר לעיר אומן."? רבי נחמן עבר לברסלב, בנסיעתו אליה עבר דרך אומן (ואז אכן רמז כי רצונו להקבר בה), ורק כמה שנים לאחר מכן, כפי שמופיע בהמשך, לאחר שריפת ביתו בברסלב וכאשר הגיע האישור מאומן - עבר לגור באומן. פראזניק

מחקתי את המשפט. הוא לא 'נדד' אחרי המחלוקת. Yaakovyo - שיחה 10:45, 26 ביולי 2019 (IDT)

ברסלב או אומן?

בערך כלל לא מוזכר מתי הוא היה בברסלב

חוץ מזה יש סתירה: כתוב שאחרי שובו מא"י הוא נתקבל להיות אדמו"ר באומן באישור דודו ר' ברוך ממז'יבוש ואח"כ כתוב שאחרי שריפת בית מדרשו בברסלב עבר לאומן כדי להיקבר שם. אולי ברישא (אחרי שובו מא"י) הכוונה לברסלב ולא לאומן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ר' נחמן רוב חייו היה בברסלב, אך חזרתו ולארץ הוא עבר לאומן וביקש ששם ייקבר, ראה חיי מוהרן קונילמל 14:19, 17 בינואר 2007 (IST)

סימני קריאה ועברית ברסלבית

הפסקה שמדברת על עלייה לאומן הייתה כתובה בסגנונן לא מתאים לכתיבה אנציקלופדית (סימני קריאה, התפעלויות, ועברית עילגת), הילכך הגהתי אותה קמעה מבלי לגרוע מאום מהמידע המובא בה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלונה מרה

איך ניתן לכתוב את השם הקדוש הזה בלא תוספת רבי לפחות?!?

היה מוראכם ופחדכם?!? איך אתם עושים כדבר הזה?!? כך צריך לכתוב!!!

רבינו הקדוש רבי נחמן בן פיגא זיע"א

מה זה צריך להיות מה זה הפקרות ?????????????? {אלמ}

אני חושב שצריכה להיות החלטה- משאירים את הר' לפני הר' נחמן או בלי... אישית אני בעד, אבל דיי למלחמות העריכה האלה... קונילמל 14:22, 17 בינואר 2007 (IST)

מראי מקומות

בקטעים המצוטטים מדברי הרב רצוי יהיה להוסיף מראי מקומות דוגמא:רבי נחמן הדגיש גם את גודל חשיבות הנסיעה לציונו בראש השנה. אמר, "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה."

ועוד הוסיף, "לא מבעיא אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". מאיפה זה? עוד ציטוט בלי מקור:"כל הענין שלי זה ארץ ישראל"

לעומת דוגמא עם מראה מקום:"כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן מ"ח) אנא מכם שגריר טוגו 21:46, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

שינוי כותרת ערך

ראיתי שמישהו כבר כתב אך לא זכה ליחס כלשהוא - יש לשנות את הכותרת!!! משתי סיבות - אלף, צריך לכבד את הרב!!! בית, הוא מוכר יותר כ"רבי נחמן" או "ר' נחמן" - לכן זה רק יעזור!

לא נהוג לציין תארים בשמות ערכים בוויקיפדיה. העובדה שהוא רב מוזכרת בערך מספיק כדי לכבד אותו. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 15:37, 7 באוגוסט 2008 (IDT)

עדיין - נניח קוראים לאבא שלך יוסי. תתארי לעצמך דו שיח כזה בינך לבין חברותיך: חברה: "למה לא באת אלי אתמול?" את: "כי יוסי לא הרשה לי!" כך תתייחסי אל אביך בשיחה? (איני יודעת בת כמה את, ואם את כבר לא בגיל שההורים קובעים לך לאן ללכת/לא ללכת תדמייני סתם ילדה קטנה....) לא! את תגידי: "אבא שלי" או "יוסי אבא שלי"!!! כך גם לגבי הרב!!!

זו ממש בושה להכניס ככותרת ערך "נחמן מברסלב" כאילו הרב הקדוש חבר של מישהו מאיתנו. כן, גם אם בתוך הערך כן מוזכר התואר רבי- כאילו שבכך יצאנו ידי חובת כבוד מינימלית לאדם קדוש בסדר גודל כזה! טעון שנוי בדחיפות!

אתם לא מבינים, כן כתובים תארים על רבי נחמן. פשוט באנציקלופדיות יש מנהג: התארים באים בגוף הערך ולא בשם שלו.

אלו המנהגים ותאלצו לקבל אותם כפי שהם. רצוי ועדיף שתתרמו לתוכן הערך, במידה ומשהו חסר, מאשר לבזבז אנרגיות על שינוי שמו. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 02:12, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

הראשונה צודקת עדיף לכתוב "רבי"

ביטול ההודעה "יש לשכתב דף זה"

לדעתי הדף לא נופל ברמתו מהרבה מאד ערכים בויקיפדיה שלא נושאים את ההודעה "יש לשכתב דף זה". אם מישהו חושב שצריך לשכתב, שישכתב. האם אני טועה? --דורש אמת - שיחה 22:42, 11 במרץ 2009 (IST)

הדף עודכן ותוקן. יש הרבה מקום להרחיב, אבל ביטלתי את תבניות ההשלמה Yaakovyo - שיחה 11:23, 26 ביולי 2019 (IDT)

תיקון הכללי

האם אפשר להחשיב את הספר הנ"ל כספר שלו? איתי פ - שיחה 02:54, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

ממש לא. מדובר באוסף מזמורים מתוך ספר תהילים שכתב דוד המלך. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 03:47, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

מידע שהועבר מהערך

זמן קצר לפני ראש השנה של שנת תקס"ט (קיץ 1808) הביא חסיד מהעיר טעפליק לרבי נחמן זצוק"ל במתנה כיסא נפלא שנעשה בעבודת יד.בזמן פרעות הקוזקים ביהודים בשנת 1920 פורק הכיסא לחתיכות קטנות. רבי צבי אריה ליפל סחב את הכיסא המפורק לאורך 36 קילומטר מטשערין לקרעמנטשוק, רוב הדרך בריצה, והפקיד אותו בקרעמנטשוק אצל משפחת רוזנפלד. בשנת 1936 הביא רבי משה בר רוזנפלד את הכיסא לירושלים. בשנת 1959 הורכב הכיסא על ידי נגרים מומחים ממוזיאון ישראל. ב-1985 פנו חסידי ברסלב לאמן הישראלי הנודע כתריאל שוגרמן והציגו לו את השרידים אכולי התולעים. הם ביקשו ממנו לשחזרו. חלקים רבים היו רקובים מכדי שאפשר יהיה להרכיבם, אך כתריאל הצליח לשחזר אלמנטים רבים בעבודת אומנות מושלמת. הכיסא מוצב כיום בבית הכנסת של חסידי ברסלב ("שול") בשכונת "מאה-שערים" בירושלים. בשנת 2008 יצרו אומנים של חברת "שורשים יודאיקה" העתקים מדוייקים של הכיסא וכיום נוהגים חסידי ואדמורי ברסלב בארץ ישראל ובעולם להציב את הכיסא בבתי כנסת בתור כיסא ברית של "אליהו הנביא", ובבתיהם לעטר את שולחנות השבת והחג.

אם יש מה לעשות עם זה, מה טוב. אביעדוס • שיחה 23:06, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

נא לא לצנזר את התבטאויותיו של ר' נחמן מברסלב על הסבא משפולי

ר' נחמן כתב על הסבא משפולי בצורה נוראה ויש להביא לידיעת הקוראים את דבריו, כדי שנכיר יותר את אישיותו השנוייה במחלוקת של ר' נחמן. דוגמא להשפלת האחר היא יחסו לצדיק נשגב בחסידות המכונה "הסבא משפולי", רבי נחמן כותב עליו כך: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה, זקן- זה קנה חכמה, דברים של עתיק יומין והוא זקן שבטומאה, שהוא זקן שבסיטרא אחרא, היינו אבי אבות הטומאה" עוד הוא מוסיף אודות הסבא משפולי "בשביל זה עסק כל ימיו בצדקה כדי לבטל כח הצדקה של ישראל עם קדוש, שנותנים כדי להכניע כח של אבי אבות הטומאה וכו' והוא השתדל בצדקה כדי להתגבר על צדקות ישראל עם קדוש". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בערך על ר' נחמן וכן בערך על הסבא נזכר הפולמוס לא מעט ואין טעם להאריך עוד הרבה. מחלוקות חריפות מאוד בין רבנים הן לא עניין נדיר לצערנו, והעיקר זה להסביר את נקודות המחלוקת העקרוניות. לגבי השאר, די לרוב להפנות אליהם בהערות שוליים לטובת המתעניינים. ‏DGtal‏ 15:38, 8 בנובמבר 2009 (IST)

כולם יודעים שהוא היה שנוי במחלוקת, זה מוזכר גם בערך. אני אישית לא ראיתי את הספר הנ"ל ולצערי יש נטייה לעיתים של מחברים להוציא ציטוטים מהקשרם, לרוב בשוגג, לעיתים רחוקות לא לגמרי בשוגג, כך שאמליץ לך לעיין במקורות המקוריים ולוודא היטב על מה מדובר. אם תתחיל להוסיף "שנוי במחלוקת" לכל ערך על מי שעורר פולמוס, יהיה צורך להוסיף את המשפט לערכי 90% מאישי הציבור בעולם. ‏DGtal‏ 15:41, 8 בנובמבר 2009 (IST)

אתה צודק ולכן אזרתי חייל והלכתי לבדוק את הציטוטים מתוך הספר חיי מוהר"ן שנמצא בישיבת רמת גן (החסידית) והנה אמת נכון הדבר, הציטוטים מדוייקים להפליא. לגבי זה שהוא שנוי במחלוקת, אני חושב שיש לציין זאת כיוון שבאמת לא נמצא מי ששיבח את עצמו (תוך השפלת האחר) בהפרזה כל כך גדולה. ישנם ציטוטים מדוייקים מוזרים להפליא שעדיין לא העליתים, אני מתכוין לציטוטים של רבי נחמן עצמו.המומחה

תיקנתי ומחקתי את הציטוט מהחוברת.

הנה עוד ציטוטים מוזרים מתוך "חיי מוהר"ן" עם ציון מדוייק של הפיסקה.

"אני סבא דסבין" רע"ב

"פעם הייתי סבור שהיצר הרע שלי אומר לי שאין מי שיוכל להנהיג את בני הנעורים כמוני, עכשיו אני יודע בבירור שאני מנהיג הדור יחידי בעולם" רנ"ח.

"אפילו אם היה הבעש"ט והאר"י ז"ל וכו' בעולם לא היו יכולים להשתוות עמי" שצ"ג.

אסתפק בכך לעת עתה.

הנה ציטוט הפיסקה שאתה מוסיף ועליה הערותיי:

"מתנגדיו של רבי נחמן בימינו חיברו חוברת שכולה ליקוטים מתוך כתבי רבי נחמן. הציטוטים הינם מוזרים ומתמיהים ומעלים שאלה גדולה לגבי אישיותו של רבי נחמן והגיגיו. הם טוענים למשל כי הוא שיבח את עצמו בהפרזה יתירה תוך השפלת האחר.

דוגמא להשפלת האחר היא יחסו לצדיק נשגב בחסידות המכונה "הסבא משפולי", רבי נחמן כותב עליו כך: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה, זקן- זה קנה חכמה, דברים של עתיק יומין והוא זקן שבטומאה, שהוא זקן שבסיטרא אחרא, היינו אבי אבות הטומאה" עוד הוא מוסיף אודות הסבא משפולי "בשביל זה עסק כל ימיו בצדקה כדי לבטל כח הצדקה של ישראל עם קדוש, שנותנים כדי להכניע כח של אבי אבות הטומאה וכו' והוא השתדל בצדקה כדי להתגבר על צדקות ישראל עם קדוש".

עד כאן הציטוט, מכאן הסתייגויותיי

"מתנגדיו של רבי נחמן" - מדובר במישהו (שלא בדיוק הסברת מי הוא) שערך את הקובץ כיום, "מתנגדיו" זה בדרך כלל בני דורו - אם תצטט אותם אז זה משמעותי, לא משהו כל כך רחוק.

"מוזרים ומתמיהים ומעלים שאלה גדולה לגבי אישיותו של רבי נחמן והגיגיו" - זו פרשנות פרטית שלך. ייתכן ואחרים לא יראו בדברים תמיהות ויוכלו להסבירם (ויש להניח שפרשניו במאתיים השנים האחרונות עשו זאת).

"דוגמא להשפלת האחר..." הבאת כאן ציטוטים לגבי בר הפלוגתא הגדול שלו (לפחות ע"פ הערכים על שניהם), זה לא הופך את זה לדוגמה כללית". עצם תוכן הציטוט מורכב מרמזים ומונחים קבליים-חסידיים שלא יהיו ברורים לקורא הממוצע שכלל לא יודע מה זה "עתיק יומין", "אבי אבות הטומאה" או מה זה "כח הצדקה" במשמעות שייחס להם ר' נחמן (אני אישית מבין זאת רק באופן שטחי מאוד). ציטוט כזה רק יבלבל אם לא יהיה לו ביאור. עדיף להביא מקור חיצוני (חוקר חסידות?) שמתאר באובייקטיביות יחסית את דרכו.

לגיב ציטוטיך האחרונים בדף זה: כאמור, יש לבדוק את הפרשנויות שניתנו וההקשרים. גם אם במבט שטחי זה נראה כביטויים מגלומניים, ייתכן מאוד שיש פרשנות שמבינה זאת אחרת לגמרי. ‏DGtal‏ 16:27, 8 בנובמבר 2009 (IST)

אוסיף ציטוטים נבחרים כדי שתבין במה מדובר. "כל אדם צריך להשתדל לקנות את הספר שלו (ליקוטי מוהרן), ומי שאין לו במה לקנות ימכור כל הספרים שיש לו ויקנה בזה הספר שלו, ומי שאין לו ספרים ימכור כר שתחת ראשו ויקנה ספר שלו" פיסקה שמ"ט.

"כיום כאשר הספר שלי כבר ידוע ונפוץ, מחוייבים ללמוד אך ורק בספר שלי". שצ"א.

"הוא חיבר ספר ושרף אותו "שאין מי שמבין בו דבר כי אם צדיק גדול חד בדרא וגם חכם גדול, אבל אם יהיה צדיק גדול לבד לא יבין, וצריך להיות חכם בכל השבע חכמות" קע"ב. ואני שואל, מעבר לתישבחות שהוא מספר על עצמו, כיצד התיר לעצמו לשרוף ספר קודש???

"בדברי רבותינו ז"ל מצינו שכל אחד מתחיל ממקום אחר, כגון מה שמצינו שמר מפיק ליה מהאי קרא, ומר מאידך קרא... כי כל אחד לפי התחלתו מאיזה מקום שהוא כן משתנה והולך כל הסדר של כל תורתו, ואם היה זה התנא בא למקרא אחר של התנא השני לא יוכל ליקח משם, כי כל אחד צריך רק לקבל וליקח ולהתחיל במקום שלו, אבל אני יכול להתחיל בכל מקום שאני רוצה". שמ"ב.

"אני קנקן חדש מלא ישן... אני זקן שבקדושה שמגלה דברים שכיסה עתיק שאף אחד עוד לא אמר תורה משם". רפ"ט.

"שמעתי בשמו שאמר שיש לו תורות בלי לבושים, פירוש שאינו יכול להלביש את התורה שלו בשום לבוש, ואמר קרא אסמכתא בעלמא הוא, שסומך התורה שלו על המקרא, וכשסומכין על איזה דבר בודאי הסומך גדול יותר מן הנסמך, כך התורה שלו גבוה מאוד עד שאינה יכולה להתלבש אפילו במקרא כי אם דרך אסמכתא בעלמא" שס"א

"פעם אחת היה אצלו מחותנו ואמר לו כשנפרד ממנו "יש לי בת בקרימנטשק, תפרוס בשלומה ותאמר לה שיש לה אבא שהוא כזה חידוש שלא היה ולא יהיה, אם הייתי רוצה לגלות מעצמי היו כל העולם רצים אחרי אלא שאיני רוצה". רמ"ו.

"בלילה קודם הברית מילה של בנו ז"ל, אז ישב עמנו הרבה ודיבר עמנו הרבה מעניין גדולתו ואמיתת הפלגתו, ושמענו ממנו אז כמה דברים, ואמר אז "שקשה להכניס בלב גדולתו, ואי אפשר לדבר מזה, כי גם אחרים אומרים (על עצמם) כך לשונות כאלו, וכל מה שיכול הפה לדבר, גם השני מדבר כן (על עצמו)". רס"א.

"אני עניו יותר מכל המפורסמים" רס"ט.

אמר על אחד שהיה מקורב אליו רק מעט ונפטר והניח אחריו שם טוב "הלא גם מי שנוגע בי אפילו באצבע קטנה אין לשער מעלתו, כי זה האיש לא היה קרוב אלי רק מעט מן המעט ואעפ"כ ראיתם איזה שם טוב הניח". רצ"ט.

לא טרחת לענות אפילו על הערה אחת שלי, וממילא אין הצדקה לשנות את הנוסח של הערך. ‏DGtal‏ 09:06, 9 בנובמבר 2009 (IST)

תשובות להערותיך.

1.מוציא החוברת הוא הרב ירמיה כהן, ראש ישיבה בצפת.

2. אני חושב שאם תקרא היטב את הציטוטים שהבאתי, אין לי ספק כי תודה על האמת שהם מוזרים ומתמיהים. כי אם אלו לא מוזרים, אז מה כן מוזר? האם כל דבר מוזר תתרץ בכך שיש לו פרשנות שונה? אם כן, יוצא שאין שום אדם מוזר בעולם כי תמיד תתרץ תירוצים.

3. אין ספק שהתבטאותו כלפי הסבא משפולי היא חמורה ומחרידה. הייתכן לכנות אותו "אבי אבות הטומאה" או "סיטרא אחרא" וכיו"ב? הרי זה זועק לשמיים!

4. אינני חושב שאנו אמורים להסביר לקורא כל מושג, ואדרבא, במושגים "אבי אבות הטומאה" ו"סיטרא אחרא" עדיף לא להרחיב במילים וזאת כדי שלא יתגלה חלילה רבי נחמן בקיצוניותו הנוראה.

5. לגבי הפרשנויות שאתה בונה עליהם, צר לי לאכזבך אבל על ספר חיי מוהרן לא נדפס שום פירוש (כי האמת שאין שום צורך, כי כולו ידיעות הסטוריות אודותיו). בכל אופן, כולנו יודעים (גם אתה) שההתבטאויות הנ"ל הינן נוראיות ואין ספק שויקיפדיה כאנציקלופדיה שמטרתה להיות מדעית לא צריכה לצנזר אותם. הקורא חייב להכיר גם את צדדיו האחרים של רבי נחמן.

6. מן הראוי שתעיין בחוברת הציטוטים כדי שתראה עד כמה הדבר חמור, נראה לי שאינך מודע כל כך לנושא זה ולכן טוב שאציג לך חוברת זו שכאמור היא אוסף מדוייק של התבטאויותיו המוזרות של רבי נחמן, ישנו מראה מקומות לכל ציטוט, כך שאתה יכול לבדוק את אמיתותו.

מחקתי את טקסט החוברת כיוון שכאן לא ויקיטקסט, מה גם שיש כאן חשש סביר של הפרת זכויות יוצרים. לגופו של עניין:

1. מתברר שהנ"ל ראש ישיבת אור יקר בצפת (לא מכיר). יש כתבה שלמה על החוברת של אבישי בן חיים. אולי אפשר לקשר לכתבה, מה שבטוח, הרבה רבנים לא התלהבו ממנה.

2. הדעה שלי ושלך לא רלוונטיות. פה מתעסקים בעובדות, לא בפרשנות.

3. ברור שזו התבטאות חמורה, כנ"ל אמירות כמו "הכת הקרובה ליהדות" על חב"ד, גם מחרידות. זה לא התפקיד שלנו כעורכים להחליט מה לגיטימי ומה לא (את זה נשאיר לחיינו הפרטיים, שם תחרים בכיף מי שבא לך).

4. תפקידנו להסביר לקורא הממוצע. "עדיף לא להרחיב" זו גם צנזורה, כמאמרם "קשוט עצמך". אם מחליטים לכתוב, אז שיהיה ברור. המושג "די לחכימא" מצויין לאנ"ש, לא לויקיפדיה.

5. גם אם אין פרשנות נקודתית לספר, יש מספיק מאמרים וספרים "אקדמיים" כלשונך, ויש להניח שהם התעסקו גם במקור זה, במיוחד אם יש בו חומר נפץ כדבריך.

6. כאמור, ויקיפדיה איננה ספרייה. ‏DGtal‏ 15:54, 9 בנובמבר 2009 (IST)

ידידי, ההתבטאות של הרב שך כלפי חסידות חב"ד "הכת שהכי קרובה ליהדות" כן מפורסמת בויקיפדיה ובהרחבה יתירה, אך משום מה ההתבטאויות הנוראיות של רבי נחמן כלפי הסבא משפולי מצונזרות, מה קורה כאן???

האמירה כנראה מיוחסת בטעות לרב שך, אבל זו לא הנקודה. זו הייתה דוגמה לכך שיש אמירות של רבנים זה כלפי זה כבר מימי התלמוד שנראות מאוד חמורות, וראה הסברים על כך בתשובות חוות יאיר שנדפסו בסוף ספר החפץ חיים. אנחנו לא ויקיציטוט (שם תכניס כל ציטוט שבא לך) וצריך פה לכתוב עקרונות, לא ציטוטים (למעט דוגמאות בודדות מייצגות) - מה שכבר קיים. ‏DGtal‏ 16:23, 9 בנובמבר 2009 (IST)

אם אמירתו של הרב שך כלפי חב"ד מיוחסת לו בטעות כדבריך, הרי היא מחזקת את תמיהתי כפל כפליים! אם אמירה מוטעית של הרב שך זוכה להתייחסות נרחבת בויקיפדיה, אז אמירה ודאית של רבי נחמן כלפי הסבא משפולי זוכה לצינזור מוחלט??? איפה כאן ההגיון וההגינות? בכל הערך אין שום התייחסות של חוקרים כלפי "שגעון הגדלות", איך זה יתכן??? אני מבקש לשנות את הערך ולגלות לקוראים צדדים נוספים מאשיותו המרתקת. משהו כאן מוזר על סף מסריח. האם צוות הויקפדים הינם חסידי ברסלב? המומחה.

מה אתה רוצה? בערך זה ובערך אריה לייב משפולי מוזכרים ביטויים חריפים שאמר ר' נחמן? זה לא מספיק? ואל תדאג, אני לא ברסלבר. נ.ב. ראה ויקיפדיה:הזחה. ‏DGtal‏ 17:46, 9 בנובמבר 2009 (IST)

אני רוצה שתהיה הגינות ושצידו האחר של רבי נחמן יוכר לרבים לא יתכן כי מכל התבטאויותיו הנוראיות אתה תצטט את החלשה והמתוקה שבהם (בערך כתוב עליו (על הסבא משפולי) נהג ר' נחמן להגיד, שאסור להזדקן, רמז לזקנותו, ועל האדם תמיד להתחדש, כהוראה לחסידיו). למה הצינזור הזה? למה אצל הרב שך שבקושי התבטא כתבו פרק שלם? יש כאן איפה ואיפה! המומחה.

הגנה על הערך

על הערך הופעלה הגנה ולא ניתן לערכו. במקום להמשיך ולהפנות איש את רעהו לדף השיחה - אנא דונו בואו, הגיעו להסכמה כלשהי ורק אז ערכו את הערך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:33, 9 בנובמבר 2009 (IST)

זה נראה כאילו הערך קיבל הגנה מחסידי ברסלב אדוקים. לצערי הרב יש כאן ויקיפדים שמצנזרים הרבה מאישיותו השנוייה במחלוקת של רבי נחמן מברסלב, וכך לא צריך להתנהג ויקיפד הנאמן לחקר האמת. להתבטאויותיו של רבי נחמן אין אח ורע! ואני חוזר שוב על שאלתי, איך יתכן שהתבטאויותיו של הרב שך כלפי חב"ד זכו לסקירה נרחבת בערכו בעוד שהתבטאויותיו הנוראיות של רבי נחמן צונזרו עד תום??? עד שתחזירו לי תשובה קבלו סקירה מאת חוקר חסידות ברסלב. בברכה, המומחה.

על הדעת ועל חוסר הדעת מאת: יוני גארב | 27/07/2006

גארב מנתח את התובנות העולות מספרו של צבי מרק,"מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב"

ר' נחמן מברסלב העיד על עצמו כי הוא בגדר חידוש שלא היה כמוהו מאז בריאת העולם, וכי האש שלו תיקַד עד ביאת המשיח. הערכה נשגבת זו, שיש בה לכאורה יותר מקורטוב של שגעון גדלות, היתה עד לעשורים האחרונים אמונתה של קבוצה קטנה, סגורה ונרדפת. בקרב המימסד הרבני, ואף בקרב חסידויות יריבות, רבים ראו בר' נחמן חולה נפש. כך הבהיר גם לי ראש הישיבה הליטאית שלמדתי בה בנעוריי, כאשר התחלתי לקרוא את ספריהם המופלאים של ר' נחמן ותלמידיו. והנה, לאחרונה היתה הזיקה לעולמו של "רבנו" לנחלת רבים, כולל דמויות בולטות ביותר בעולם האמנות. נראה כי חלק מהקסם המחודש שבדמותו ובתורתו של ר' נחמן קשור להתנתקות המודעת שלו מכבלי הרציונליות ולנכונותו להתנסות במצבים הגובלים בשיגעון, לפחות על-פי הנורמות הרווחות. בעידן הפוסט-מודרני, עם התערערות הנרטיבים הרציונליסטיים, מוצאת הקריאה להיכנס למצבים נטולי דעת אוזניים קשובות לרוב. יעיד על כך חיבור שנכתב בשנים האחרונות ("אנחנו ננצח"),[מי כתב ומי פרסם אותו? מתי בדיוק? צריך פרטים] הקובע כי השם של ר' נחמן (בצורה הידועה של "נ, נח, נחמ, נחמן מאומן", כפי שהוא נמסר ב"פתק" הידוע של ר' ישראל אודסר) "עולה על כל התורה" והוא "שורש נפשות ישראל" ו"הוא הכול". ואף כאן יש מן השיגעון...

הנה עוד כמה מתנגדים בדורנו. להלן ציטוטים מכתבתו של אבישי בן חיים ממעריב. בעבר תקף הרב עובדיה בפומבי בחריפות את היוצאים לאומן בראש השנה וגם את עצם העיסוק המוגזם לדעתו ב"הגיגיו" של רבי נחמן: "הרבה חלקו על השיטות שלו, אני לא יודע את הספרים שלו בכלל, אולי רואה אותם פעם בשנה, לא לומד מהם. לא פסקי הלכה לא שום דבר, אלא רעיונות סתם ככה, כמו שאומרים הגיגים. מה זה הגיגים? אנחנו אין לנו הדברים האלה, יש לנו הלכות". והרב דב ליאור, רבה של קריית-ארבע, הוא ניסה לאחרונה להמחיש עד לאן לדעתו מגיע האבסורד אצל הנוסעים לאומן וסיפר: "אנשים מגיעים למירון, לקבר רבי שמעון בר-יוחאי, כדי לבקש ממנו שיעזור להם כדי שיצליחו לנסוע לקבר ר' נחמן ולבקש ממנו בקשה". בברכה, המומחה.

כתב רבנו הרמב"ם: "כתבי הקדש כולן ופרושיהן ובאוריהן אסור לשרוף אותן או לאבדן ביד. והמאבד ביד - מכין אותו מכת מרדות. במה דברים אמורים בכתבי הקדש שכתבו אותן ישראל בקדושה. אבל מין ישראל שכתב ספר תורה - שורפין אותו עם האזכרות שבו, מפני שאינו מאמין בקדושת השם...ומצוה לשרפו כדי שלא להנחי שם למינים ולא למעשיהן. אבל גוי שכתב את השם - גונזין אותו. וכן כתבי הקדש שבלו או שכתבו גוי - יגנזו" (רמב"ם, יסודי התורה פ"ו ה"ח).

ואילו רבי נחמן מברסלב היה כותב את משנתו ושורפה, וכך הוא כותב:

1. "ולפעמים כותבה ואח"כ שורפה (ליקוטי מוהר"ן, ח"ב סי' לב).

2. "שלפעמים אני כותב איזה דבר ושורף, אני שולח הדבר ע"י העשן" (חיי מוהר"ן, סי רמב).

3. "וכמה עולמות שהם נזונים ויש להם חיות מהעשן של התורה שלו ונטל הנייר ושרפו אצל הנר" (שיחות הר"ן, סימן רה).

4. "ואז היה פעם הראשון שזכיתי שהראה לי ספרו הנורא שנשרף אחר כך" (ימי מוהרנ"ת, עמ' יט).

5. "ואח"כ הזכיר עצמו ולקח המפתח של הקמדע ונתן להם וצוה עליהם שתכף שיסתלק בעודו יהיה מונח על הארץ, יקחו כל הכתבים שנמצאים שם בהקמדע וישרפו כולם והזהירם לקיים דבריו" (ימי מוהרנ"ת, סי' נט, עמ' קו).

6. "ובא משם והביא המפתח, שמסר לו רבנו זכרונו לברכה, לקח הספר הנורא הנזכר לעיל וישרפהו, וכן עשה, ולקח שני הספרים, ושניהם אחד, דהיינו ספר אחד בכתיבת ידו הקדושה, וספר השני מה שאני העתקתי לפניו כנ"ל, ושרף שניהם על-פי פקודתו. וכבר מבואר במקום אחר קצת מזה הסיפור (חיי מוהר"ן קסט), איך צוה רבנו זכרונו לברכה לשרפו" (ימי מוהרנ"ת סימן כו, עמ' נח).

7. "ואח"כ באתי אליו זכרונו לברכה ואז היה פעם הראשון שזכיתי שהראה לי ספרו הנורא שנשרף אח"כ" (ימי מוהרנ"ת סימן י עמ' יט).

8. "והוציא משם כל בכתבים שלא נמסרו לנו בחייו והיו כמה ספרים וקונטרסים מפוזרים ולקחם כולם והלך לחדר אחר שהיה שם תנור לשרפם כאשר צוה עליו כנזכר לעיל" (ימי מוהרנ"ת, סי סה, עמ' קטו).

רבי נתן – תלמידו של רבי נחמן מברסלב, ונסיעה לאומן

"ואני נסעתי לברסלב והשארתי אותה לבדה בבית עם איזה משרתת. ואח"כ חלתה מאוד, ולא היה מי שישגיח עליה בביתה, כי אם בני העיר. והיה רעש גדול מזה במאהלוב, וכבר נודע לי ענין זה בהיותי בברסלב... הן על כל אלה אח"כ כשבאתי לחותני, חרה אפו על מאוד על אשר השארתי זוגתי לבדה ואח"כ חלתה כנ"ל... כי אדרבא, מה שנשארה בתו, היא זוגתי, בחיים, הכל היה בכוח תפלות רבנו זכרונו לברכה ותורתו הקדושה" (ימי מוהרנ"ת כו, עמ' נו-ז). "ואני באתי פתאום לביתי והתחלתי להכין עצמי לנסוע לברסלב כנזכר לעיל. ועמדו כולם משתוממים, וזוגתי התחילה לבכות מיד כי כבר ידעה שלא תוכל למנוע אותי בשום אופן. ואני הלכתי לקבל רשות מחותני זכרונו לברכה, והקפיד עלי מאוד ורצה למנוע אותי הוא וזוגתו היא חמותי. אבל לא השגחתי על דבריהם כלל והלכתי מהם " (ימי מוהרנ"ת כ, עמ' לט). "שמעוצם המניעות שהיו כנגדי החזיר אותי על שבועות לביתי ואמר לענין זה מוטב שיתחלל שבת אחת וכו'" (ימי מוהרנ"ת לה, עמ' סז). "אך גם בביתי לא יכולתי להיות מעוצם המניעות שהיו לי אז, והיו לי יסורים רבים מכל בני ביתי ומכל בית אבי ומכל בני העיר. והוכרחתי לנסוע איזה ימים קודם שבועות לכאן לרבנו זכרונו לברכה אך נזהרתי מאוד מאוד שלא יתודע הדבר לרבנו זכרונו לברכה" (ימי מוהרנ"ת לה, עמ' סז).

למי שכתב איך רבי נחמן שרף ספר קודש אז תדע שגם ה"בעל התניא" שרף ספר קודש שהוא כתב לאחר שאמרו לו מן השמיים

נא לדייק, כשהרמב"ם כותב "כתבי הקודש" זה בפירוש מדבר על כ"ד ספרי התנ"ך בהם יש אזכרות שם ה', כפי שהוא ממשיך והולך. כפי הנראה, רבי נחמן לא היה שורף שמות קדושים, אלא עניינים עמוקים אותם העלה על הכתב ואין איסור לשרוף.95.86.126.153 23:03, 24 ביולי 2014 (IDT)

החרם על חסידות ברסלב מאת אחד מגדולי החסידות

החרם המובא מאת הרב משה צבי מסאבראן כעשרים וחמש שנה אחר פטירת ר' נחמן. הרב משה צבי מסאבראן היה נחשב בקרב החסידים לאחד מגדולי צדיקי הדור ההוא וכמו שנכתב ב"שם הגדולים החדש" עליו כך בזה הלשון "קדוש עליון וצדיק יסוד עולם ושמו גדול בישראל היה תלמיד להרב הגדול והקדוש ברוך ממזבוש ולהגאון מו"ה לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א" עכ"ל.

וזהו לשון החרם המובא משמו: "מודעת זאת בכל הארץ כי קמו חסידי ברסלב תחת אבותיהם תרבות אנשים חטאים, חוטאים ומחטיאים את הרבים, על כן הנני מזהיר את הסרים למשמעתי להרחיק את הרשעים האלה בכל מיני הרחקות, לא תתחתנו בהם כי אסורים המה לבוא בקהל ד', מלמד מעדת הברסלבים לא ילמד את בנכם תורה כי תיהפך למינות במעיו, שוחט ברסלב שחיטתו פסולה, שליח ציבור לא יהיה מעדת הזרים האלה כי תפילתו תועבה, כללו של דבר התאמצו לשבור להם כל מטה לחם, כל המרחם עליהם אסור לרחם עליו וכל השומע ישלח ד' ברכה בכל מעשי ידיו והוא בן עולם הבא" ע"כ.

הסיבה היחידה שאנחנו שמענו בכלל משהו על הרב סבראן , היא בגלל מלחמתו האלימה והפראית נגד חסידי ברסלב ובמיוחד נגד רבי נתן מנמירוב שהיה תלמידו המובהק של רבי נחמן. כל התקיפות והשקרים שהפיצו הרב מסבארן ותלמידיו מצויינים בהרחבה בספרי חסידות ברסלב , ואלמלא הם , איש לא היה שומע עליו ולאיש לא היה אכפת ממנו.דרול * שיחה ו 14:29, 8 בפברואר 2010 (IST)

אף אנציקלופדיה מכובדת לא מצנזרת חומר כה רב על אישיותו של אדם באשר הוא

כל הצינזור הנ"ל תמוה, ומוריד את אמינותה של ויקיפדיה בעיני הקוראים.

שורה ראשונה

זה רק אצלי או שהשורה הראשונה לא מופיע? • קוני למל • א' בניסן ה'תש"ע • 19:36, 15 במרץ 2010 (IST)

אצלי אין שום בעיה. מיקיMIK • שיחה • 20:35, 15 במרץ 2010 (IST)

בדפדפן של כרום לא רואים אותה • קוני למל • א' בניסן ה'תש"ע • 12:15, 16 במרץ 2010 (IST)

שאלה אודות ביקורו של ר' נחמן מברסלב בארץ ישראל

ר' נחמן מברסלב ביקר בארץ ישראל והגיע לחיפה בערב ר"ה ושהה בה. דומני שבאיזכורים אודות ביקורו זה מוזכר גם בית העלמין היהודי הישן של חיפה האם ידוע למישהו על כך ? . מי-נהר - שיחה 00:58, 15 בספטמבר 2010 (IST)

לא ממש כולם התנדו אליו

לפי איך שכתבתם נראה כאילו ממש כולם התנגדו אבל באמת הרבה אחזו ממנו ואף אחד שנחשב מגדולי הצדיקים בדורו כתב הסכמה לספרו הכוללת שבחים מופלגים נב הצדיק הנל הוא ר' ישראל מקוז'ניץ המכונה "המגיד מקוז'ניץ"

אמירתו בקשר לתיקון הכללי

הייתם צריכים לכתוב את זה שאמר שמי שיגיד אפילו פעם אחת את התיקון הכללי על קברו הוא יוציאו מגיהינום ויעשה לו טובה נצחית

המידע לא אנציקלופדי

"בסיס המחלוקת היתה כיון שלסבא משפולי היו שלשה שאלות לר' נחמן, יום אחד בא ר' נחמן אליו והשיב לו על אותם שאלות, כשיצא ר' נחמן ותלמידיו מהחדר, שמעו כמה אנשים את הסבא משפולי אומר לשמשו כי ר' נחמן צודק אך הוא לא יכול לבקש את סליחתו בגלל הבושה. אך לפני פטירתו מר לתלמידיו כי ר' נחמן צדק. כיום ישנם צאצאים של הסבא משפולי בחסידות בסלב."

מלבד שגיאות הכתיב הרבות, אינך יכול לספר סיפור כזה כעובדה. אפשר לכתוב "אגדה העוברת בפי חסידי ברסלב מספרת כי..."

חוץ מזה, כותבים "שלש" ולא "שלשה".

כיוון שההערך הזה רגיש אני נמנע מלערוך בעצמי. כל טובשיבקוץ - שיחה 09:17, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הקטע הזה חסר מקור, דבר המעיד על חד צדדיות בצורה מובהקת. א. מי קבע שזה אכן בסיס המחלוקת? ב. קשה להאמין שהסבא משפולי אמר לשמשו שרבי נחמן צודק והמשיך לריב איתו. מן הסתם זה מה שדמיין רבי נחמן במוחו הקודח. ג. שוב - הוא אמר לתלמידיו לפני מותו שנחמן צודק. מה המקור לכך? רבי נחמן בעצמו? ד. מיהם אותם צאצאים של הסבא משפולי שנעשו חסידי ברסלב? זה כללי וסתמי מדי בכדי שיהיה אמיתי. מעבר לכך מה זה בא להוכיח? שרבי נחמן בסוף ניצח?! חסרות דוגמאות של חסידים שצאצאיהם עברו לחסידות מתחרה, הפכו למתנגדים, חזרו בשאלה או המירו דתם?! מי יודע, אולי כל המידע הזה הגיע דרך פיתקה שנפלה מן השמיים.

אני רואה שמאן דהו מחק את הפיסקה ומשום מה היא שוחזרה- לדעתי כדאי באמת למחוק אותה (או לפחות לציין: 'על פי מסורת בחסידות ברסלב' וכדו' שיבקוץ - שיחה 17:50, 13 בינואר 2013 (IST)

הסרתי. דוד שי - שיחה 19:24, 13 בינואר 2013 (IST)

עריכותי

― הועבר מהדף שיחת משתמש:שמואל דקל
שלום! אתמול ערכתי כמה שינויים בערך: "נחמן מברסלב". כחסיד ברסלב שמעורה היטיב בכל הסטוריית החסידות אני יודע שהשינויים שערכתי, הם המדוייקים והנכונים ביותר, ואינני יודע מי, ולמה מחקו את עריכותי. אשמח לקבל מענה הולם ומפורט. שמואל דקל - שיחה 14:45, 3 באפריל 2013 (IDT)

נראה שעריכתך הייתה לא אובייקטיבית ולא אנציקלופדית, יש להביא מקורות לשינויים כאלה, באופן כללי מוטב שלא לכתוב על דברים אליהם יש לך רגש עז, בברכה, Nurick - שיחה 14:53, 3 באפריל 2013 (IDT)

כפי שכתבתי בדף השיחה בערך, אני חסיד ברסלב מובהק ויש לי רגש עז בכל מה שקשור לנושא, אך לא פחות מכך יש לי גם ראש על הכתפיים וידע נרחב בנושא. ואני יכול להעיד שהשינויים שערכתי הם המדוייקים ביותר ותוכלו לברר את זה. וכמו שלא תלך להתווכח עם מתכנת כיצד להנדס תוכנה מסויימת שלהבנתך צריך לשנות ממה שהמתכנת אומר, כך גם לענינינו.

מצפה לתגובה הולמת. שמואל דקל - שיחה 15:00, 3 באפריל 2013 (IDT)

אנא הבא מקורות לשינויים שערכת, הם עושים רושם שבאו להסתיר דברים מסוימים עקב רגש למושא הכתיבה ולא אובייקטיביות, אין לי ידע בנושא אך הגרסא הנוכחית נראית שלמה יותר, בברכה, Nurick - שיחה 15:03, 3 באפריל 2013 (IDT)

הדברים מובאים בספר חיי מוהר"ן שכתב תלמידו הנאמן רבי נתן שטערנהארץ, בגירסא מלאה הכוללת את החלקים שהושמטו מהספר בגלל המחלוקת העזה שהייתה אז על החסידות. כל ספרי חיי מוהר"ן מגיעים ללא השמטות אלו. אך במהדורות מסוימות החזירו את ההשמטות הללו כפי שנמסרו לנו בכתבי יד מזקני החסידות, כך שקשה להניח שתוכל למצוא מהדורה כזאת וכן הדברים מסורים אצלינו בעל פה מזקני החסידות.

זה לגבי הקטע המחוק. ולגבי שאר התיקונים, הם מופיעים בבירור ללא כל אפשרות של ערעור בספרי ההיסטוריה של ברסלב ואנני זוכר את כל השינויים שערכתי, אך אם תציגו אותם בפני, אביא לכל שינוי מקור מדוייק ואמין. שמואל דקל - שיחה 16:18, 3 באפריל 2013 (IDT)

― סוף העברה
מותיר זאת לטיפול מי שמכיר ויודע, בברכה, Nurick - שיחה 01:44, 4 באפריל 2013 (IDT)

העריכות המגמתיות והשקריות הוסרו, שתי דוגמאות קטנות ודי בזה, הראשון כל ההתבטאויות של גדולי הדור כלפיו והוא כלפיהם הוסרו, מפתיע הא? והשני המידע על ערוב ימיו וההתקרבות למשכילים, נמחק, מפתיע יותר? • חיים 7 • (שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 01:59, 4 באפריל 2013 (IDT)

מר חיים היקר נראה שאינך בקי בספרי ברסלב ובהסטורייה שלה.

תעיין בחיי מוהר"ו ובשאר הספרים ותראה שבשני המקרים ישנם פרטים משובשים או בכלל פרטים שאין להם כל מקור! אם אתה רוצה אני יכול לשלוח לך צילומים מהספרים.

דרך אגב האם זה אתה ששחזרת את הערך למצבו הקודם? ―שמואל דקל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמואל נראה ששכחת כמה כללים, קודם כל בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ןדבר שני בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה, -- Yanki14 • שיחה • 14:11, 4 באפריל 2013 (IDT)

למר חיים היות ולא ענית לי אני אשחזר את עריכותי ולמר לרנר סליחה בבקשה פשוט אי אפשר לשחזר רק את העריכה האחרונה לכן תן לי לשחזר ואחר כך אחזיר את עריכותיך

שמואל דקל - שיחה 17:27, 14 באפריל 2013 (IDT)

שלום שמואל, עריכותיך שוזחרו ונומקו, אין לי מה לענות על "נראה שאינך בקי בספרי ברסלב ובהסטורייה שלה", ועל "תעיין בחיי מוהר"ו ובשאר הספרים ותראה שבשני המקרים ישנם פרטים משובשים או בכלל פרטים שאין להם כל מקור". כאשר תביא אסמכתאות לכל השינויים שברצונך לבצע, תמציא את כולם כאן בדף השיחה, ולא בערך עצמו. כמו כן אל תערוך את הערך בטרם תהיה הסכמה מלאה לעריכות בדף השיחה • חיים 7 • (שיחה) • ד' באייר ה'תשע"ג • 18:26, 14 באפריל 2013 (IDT)

שמואל התבקשת לנמק ואתה מציע לשלוח צילום מקורות כך שנשמח לראות מקורות ובאים אכן זה מה שיוצא מהמקורות שתביא, עריכותיך לא ישוחזרו. -יונה בנדלאק - שיחה 20:57, 14 באפריל 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/537/689.html
  • In נחמן מברסלב on 2011-11-23 02:01:30, 404 Not Found
  • In נחמן מברסלב on 2011-11-28 00:49:51, 404 Not Found
  • In נחמן מברסלב on 2013-05-04 15:32:13, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 18:32, 4 במאי 2013 (IDT)

שידרוגים

הי אני האבתי את רבי נחמן מברסלב אומנם אני בכיתה ה" אבל אני רק מציעה להוסיף מקום מגורים ותמונות

תודה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.132.122.234 16:39, 14 בנובמבר 2013 (IST)

בערך כיום מופיעים מקומות בהם פעל ונקבר וכן תמונות. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:09, 27 בינואר 2015 (IST)

בהמשך להבאת ציטוטים של רבי נחמן נגד צדיקים

ראוי גם להביא ציטוט בשם ר' נחמן מליקוטי מוהר"ן בו הוא מסביר על עניין המחלוקות שבין הצדיקים ושזה כדי לעורר את השומע לתשובה, ומי שהוא מתוקן לא שומע את המחלוקת. בכלל, עניין המחלוקת הוא גבוה מאוד בתורת רבי נחמן, (כשבא מארץ ישראל אמר "הבאתי לכם מתנה - מחלוקת"). מאוד לא יפה שאנשים רק מביאים ציטוטים שלו נגד צדיקים, בלי להביא את הציטוטים שלו בו הוא אומר שצריך להתעלם כשצדיקים אומרים דברים כאלה אחד על השני. בהרבה מקומות מוסבר שכשצדיק גדול נמצא בעולם יש עליו קטרוגים ולכן צדיקים בעולם הזה חולקים עליו כדי שיוכל להתקיים, וזה עניין יסודי בכל החסידות. אלו עניינים גבוהים מאוד ונעלמים, וחבל שמביאים אותם כאן בצורה הכי נמוכה שלהם. באופן כללי אנשים מדברים כאן בלי הרבה כבוד לצדיק כזה גדול, ומכנים את הציטוטים שלו "מוזרים". אפשר גם לקרוא לזה "מפליאים". יש כאן קונוטציה שלילית מדי וזה לא נשמע טוב. בברסלב יש עולם מושגים שלם והבנה של המציאות, במיוחד סביב עניין המחלוקת, ולבוא מבחוץ ולהביא ציטוטים זה פשוט מעוות. בתקווה לתיקון.!95.86.126.153 23:25, 24 ביולי 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

שלום וברכה ראיתי שכתבתם במסגרת הירוקה בצד שמאל של העמוד שרבותיו של הר"נ מברסלב הוא הבעל שם טוב, אך כאשר מעיינים בתאריך הלידה של רבי נחמן (כפי שמובא באתרכם) רואים שהוא נולד ב1772, שזה כ12 שנה לאחר פטירת הבעש"ט (כפי שהובא באתרכם ב1760). על כן, לא יתכן לומר שהבעש"ט היה רבו (לפחות לא רב שלימדו באופן ישיר) גם ידוע (לצערי אין לי מקור, אך זה ידוע אצל כל מי שמעורה בחסידות ברסלב) שמסופר שאימו של ר"נ היתה מתפללת על קברו של הבעש"ט בזמן ההריון (של הר"נ)- שיצא לה בן שיאיר את העולם.. מקווה שעזרתי במשהו בברכה מאיר דווח על ידי: מאיר.ק. 95.86.71.243 22:28, 1 בנובמבר 2014 (IST)

מן הסתם הכוונה שהוא הלך בדרכו של הבעל שם טוב ולמד מתורתו ולא שלמד ממנו ישירות.

משתמש:קונילמל הוסיף את זה ב-2011.

לפי דף המשתמש שלו הוא התעסק בנושא של תבניות בערכים של רבנים, אז אני מנחש שאפשר למצוא דברים דומים בעוד ערכים.

אני לא רואה טעם להגביל את פיסקת רבותיו למי שלימד ישירות. הרבה רבנים הושפעו מכתבים ומורשת של קודמיהם יותר ממה שהושפעו מהרבנים שלימדו אותם ישירות. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:15, 1 בנובמבר 2014 (IST)

לא זכור לי דבר דומה בעוד ערכים, אחרת היינו צריכים להוסיף את משה רבנו לכל ערכי הרבנים. האלמוני צודק, זו פשוט טעות. נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ה • 00:23, 2 בנובמבר 2014 (IST)

אכן אני רשמתי את הבעש"ט כרבו של ר' נחמן. וכן, אני מכיר את תולדות חייו היטב. ועם זאת בקריאה מספריו ניתן לראות שר' נחמן ראה את עצמו כממשיך דרכו של הבעש"ט היה מתפלל על קברו רבות (מאז גיל 3) ובחיי מוהרן מסופר גם על התגלויות בחלום. על0כן אני חושב שראוי להשאיר את הבעש"ט ברבותיו. • קוני למל •י"ב באייר ה'תשע"ה• 21:16, 30 באפריל 2015 (IDT)

גם אם אדם רואה את עצמו כממשיך דרכו של פלוני, אין זה מספיק כדי שנכניס לתבנית הזאת שפלוני היה רבו. זה לא אותו דבר. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"ה • 22:55, 30 באפריל 2015 (IDT)

מחילה על הביקורת:

יש תחושה של חוסר אובייקטיביות וחוסר דיוק. מומלץ לפנות ליהודי ירא שמיים ושומר מצוות כלשהו, אשר מיזה שנים לומד את הספרים הקדושים שהגיעו מר' נחמן. ייתכן שהתייעצות עם אדם כזה תוסיף עומק רב לערך הנ"ל. עומק שבאופן בולט וצורם - חסר. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.125.102.214 00:23, 30 ביולי 2015 (IDT)

ברוב הערכים מומחים בתחום יכולים להוסיף ואנחנו שמחים לשמוע דעות של מומחים. עם זאת, גם חסידי ברסלב אינם אובייקטיביים לגבי רבי נחמן. נרו יאיר • שיחה • י"ד באב ה'תשע"ה • 10:16, 30 ביולי 2015 (IDT)

משוב מ-19 באוגוסט 2015

"לאחר מספר שנים שבהן נשא דרשות בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, פסק מלדרוש והחל לספר סיפורי מעשיות" פסק מלדרוש? ממש לא. זו טעות נפוצה שנפלו בה כמה וכמה. אולם עיון קל בתאריכי התורות בליקוטי מוהרן תניינא רואים שהוא המשיך לדרוש עד סוף ימיו (שבועיים לפני מותו אמר את תורה ח תניינא מהארוכות המורכבות והעמוקות שבתורותיו. הוא התחיל לספר גפ סיפורי מעשיות אך ממש לא פסק לומר תורות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.109.231 21:48, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

ההסכמות לספרו של רבי נחמן מגדולי צדיקי דורו

אני חושב שבעקבות אזכור חוזר ונשנה במהלך הערך על המחלוקת של אדמורים על רבי נחמן, יכול להתקבל הרושם המוטעה שרבי נחמן היה יחיד נגד רבים מה שלא נכון כלל וכלל, לכך היה מן הראוי לציין, לדוגמא, את ההסכמות הנלהבות שישנם על ספרו של רבי נחמן מגדולי צדיקי דורו ביניהם החוזה מלובלין רבי לוי יצחק מברדיטשוב והמטה אפרים ועוד.

כמו כן אפשר למצוא בספר "שבחו של צדיק" עדויות מפי ראשון (עם שמות המספרים) על השבחים הנשגבים בהם תיארו גדולי החסידות את רבי נחמן מאז ומעולם. חבל שאין כל זכר לכל הנ"ל.ברסלבר חסיד - שיחה 01:50, 6 בינואר 2017 (IST)

יש מקום להזכיר את ההסכמות, אבל כמו בויקיפדיה בכלל - לא בניסוח של חסיד, אלא בתיאור נייטרלי (ונדמה לי שזה לא קל עבור רוב חסידי ברסלב). אין זה תפקידנו להחליט איזו הסכמה נלהבת ומיהם גדולי הצדיקים ומי לא. היכן ההסכמה של הרב לוי יצחק?. לגבי שבחים - אפשר להביא כמה בודדים, מהמקור (לא מספר של ברסלב), ולצדם גם התייחסויות הפוכות, לא רק שבחים. נרו יאיר • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ז • 10:58, 6 בינואר 2017 (IST)

עניין צדיק האמת

אני מבקש למחוק בקטע הראשון את המילים "כשהוא טוען שהוא לבדו "צדיק האמת"." מה שלא נכון כלל וכלל, רבי נחמן מעולם לא טען שהוא לבדו צדיק האמת או אף טענה מעין זו!!!

מה כן? תלמידיו המובהקים שעמדו על היקף גדולתו והשגותיו הנדירות שלא נשמעו מפי צדיקים אחרים, נמנו וגמרו כי רבי נחמן הוא הוא צדיק האמת, ועדיין לא אמרו חלילה שרק הוא לבדו צדיק, וכל השאר אינם צדיקים. אדרבה פתחו את חיי מוהר"ן ותראו את היקף השבחים העצומים בהם התבטא רבי נחמן כלפי צדיקים בדורו דוגמת הרב מברדיטשוב, הרב מאפטא, ועוד ועוד.

אם לא תהיה התנגדות אערוך את הקטע בעצמי.ברסלבר חסיד - שיחה 01:57, 6 בינואר 2017 (IST)

אשים תבנית מקור על הטענה הזאת. מן הסתם המחקר דן בזה, וצריך להתבסס עליו. נרו יאיר • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ז • 11:00, 6 בינואר 2017 (IST)

ברסלבר חסיד, נרו יאיר, בדקתי. יוסף דן,אנציקלופדיה ייוו"א: Naḥman of Bratslav, who viewed himself as the only true tsadik; יהודה ליבס, 'המשיח של הזוהר: לדמותו המשיחית של ר’ שמעון בר יוחאי', עמ' 115: "יחיד בין צדיקי החסידות הוא ר' נחמן מברצלב, שראה עצמו כ"צדיק האמת" היחיד ובעל מעמד קוסמי ותפקיד משיחי מובהק." AddMore-III - שיחה 21:18, 7 בינואר 2017 (IST)

ברסלבר, האם יש מקום שבו כותב רבי נחמן על מישהו בדורו מלבדו שהוא "צדיק האמת"? אפשר לשבח אחרים גם בלי שיהיו "צדיק האמת". נרו יאיר • שיחה • ט' בטבת ה'תשע"ז • 23:31, 7 בינואר 2017 (IST)

טענת ברסלבר חסיד צודקת רבי נחמן מעולם לא טען בפומבי שהוא צדיק האמת זאת העובדה. תלמידיו אכן רואים אותו ככזה ומכריזים עליו ככזה אבל זו מסקנה שניתן לפרשן רותה בצדדים אחרים ואני מאמין שיש כאלה באמת... גם אם זה נכון ויש מניין של חמישה צדיקי האמת כמו רבי שמעון בר יוחאי כמו שיהודה ליבס צוטט.. בודאי אין הכוונה שרבי שמעון למשל צדיק האמת ורבי עקיבא או אברהם אבינו צדיקים של שקר חלילה. כוונתם ככל הנראה שיש איזשהו דרגה או בחינה מסויימת שהיא מכונה צדיק האמת, ויקיפדיה חוטאת בכך שהקורא הפשוט מסיק אם הוא צדיק האמת כולם הם צדיקי שקר בדרך של דבר והיפוכו.. במידה והציטוט הישאר מוטל על ויקיפשיה לכתוב ערך על צדיק האמת שכרוכה בקישור למען ידעו מה הכוונה ועל מה דובר... נרו יאיר האם יש לך איזכור שרבי נחמן קרא על עצמו צדיק האמת? הלל יערי • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ח • 02:40, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

איש לא טען שזה שכל מי שאינו צדיק האמת הוא צדיק של שקר. לעצם העניין די במקורות המפורשים שהביא אדמו"ר. הכחשה של משתמש בדף שיחה, ללא כל מקור, לא עומדת מול זה. אנחנו לא ערכאת ערעור על מסקנות החוקרים, כל עוד לא רואים בעין שטעו וכדומה. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ח • 12:28, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

ספר המידות

למה אין קישור פני מי לערך "ספר המידות" אני משום מה לא מצליח לעשות זאת בברכה הלל יערי • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ז • 03:27, 10 ביולי 2017 (IDT)

בוצע. נתנאל - שיחה - די לטכנוקרטיה 14:31, 10 ביולי 2017 (IDT)

טובות זכרונות

עד כמה שהמקור נראה לא אמין ובוודאי לא אנציקלופדי, עדיין אין בו את היומרה לקבוע כי נ' ביקש מחסידיו להגיע לאומן גם אחרי מותו. וזה לשון המקור "אמר רבינו ז"ל: אצלי העיקר הוא ראש השנה! וענה בקול רם בזה הלשון: אני הייתי רוצה שכל אחד מאנשיי מאיזה עיר שהוא, שיבוא לביתו יעשה כרוז - שמי שמאמין בה' יתברך ורוצה להיות 'ערליכער יוד' [= יהודי כשר] שיסע על ראש השנה לאומן:" כך שהטענה המובססת על המקור, הינה מוטעית ותוקנה.

א. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ב. כתבת בכותרת "טובות זכרונות", אבל משום מה הציטוט שלך הוא מחיי מוהר"ן רכ, ומפורש שם שזה היה ברה"ש האחרון לחייו. בטובות זכרונות (כאמור, מה שציינת בכותרת, ומה שמחקת בערך), ראשית אות ח, כתוב שרבי נתן "החזיק למוחלט" שכוונת רבי נחמן אז הייתה על אחרי הסתלקותו, "כי ידוע שרבינו ז"ל היה אז חולה מסוכן ל"ע, והבין בעצמו היטב שקרוב לסופו", וכך הבינו החסידים לאחר פטירתו. נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ח • 20:01, 29 באוקטובר 2017 (IST)

קיבלתי את ההערה , לצעירי הטעו אותי במקור שלא בידיעתם, אבל הנה המקור כפי שהוא מצוטט מתוך "טובות הזכרונות" פרק ח' "עליה, ועבה בקול רם ואמר בזד,"ל איר רראלט גיוואלט אז ייעדיר פין מיינע מענטשין פין אוראסיר שטאט ער איז, אז ער ררעט קומען אהיים זאל ער מאחיו אכרח, אז ררער סיע גלייבט אין השי״ת זאל פארין אריף ר״ה צרא הצדיק הק׳ מוהר״ן, וסיים לבסוף, אין איר אלין האב בדיעה זעד אויף הייבין אין אוועק למרחקים, כך שמע זקיני אבי אמי מפי מוהרנ״ת ז״ל, וכד היו עוד כו״ב דיבורים מאדומו״ר ז״ל בער״ה האחרון באומין אשר יקצרו המון יריעות מלהכהב מה שדיבר מגדולות הר״ה שלו וקצת נדפס בחיי מוהר״ן מעט דמעט ממה ששמעתי מפי זקא״א ז״ל מעגין זה, וכולם הבינו אחר הסתלקות רבינו ז״ל שאדומו״ר ז״ל כיוון בדיבוריו ד.ק׳ בער״ה העבר שנצרך שיסעו אפי׳ כעת על ר׳ה לאומין על ציונו הק׳ כמו בחייו הק׳, ואפי׳ זקיני הרב" . כמו שאתה רואה , אפילו במקור הבעייתי הזה, לא נטען, את אותה טענה מוטעית שנטענה בערך אלא "כולם הבינו" וד"ל. כך שהמחיקה מוצדקת ואנציקלופדית. בצלאל א. - שיחה 17:09, 30 באוקטובר 2017 (IST)

א. אני לא יודע מי הטעו אותך, אבל מציע שבעתיד לא תערוך על סמך מקורות שלא ראית, כי מי שכבר הטעו אותו יכולים להטעות אותו שוב. ב. הציטוט שלך חלקי, את העיקר כבר הבאתי למעלה. ג. אני מסכים שגם הנוסח הקודם לא היה מדויק וכבר תיקנתי אותו אתמול; אבל גם העריכה שלך השמיטה פרט חשוב. נרו יאיר • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ח • 19:12, 30 באוקטובר 2017 (IST)

אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אני מקווה שאני אתקן טעויות גדולות, מהותיות ומשמעותיות בערכים כפי שתיקנתי בפעם הזו.בצלאל א. - שיחה 12:32, 1 בנובמבר 2017 (IST)

אני מקווה שתזכה לתקן גם דברים גדולים ומהותיים אף יותר מהתיקון הזה. וחשוב לא פחות: שהתיקון יהיה מאוזן ובלתי מוטה לצד השני, ושתדייק במה שאתה מביא בשם מקורות. נרו יאיר • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ח • 13:37, 1 בנובמבר 2017 (IST)

מי כתב את כתביו?

לפי מה שכתוב באנציקלופדיה בריטניקה לנוער רשום בפירוש שתלמידיו כתבו את ספריו ולא הוא עצמו. מדוע רשום בערך שהוא עצמו רשם את כתביו?

איפה זה כתוב בערך? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 13:47, 31 בינואר 2018 (IST)

זה לא נכון עובדתית את ליקוטי מוהרן וספר המידות הוא עצמו כתב-- הלל יערי • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:25, 31 בינואר 2018 (IST)

רק ספר המידות. את לקו"מ כתב רבי נתן. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 14:33, 31 בינואר 2018 (IST)

בליקוטי מוהרן רוב התורות נכתב "נוסח רבינו הקדוש" כך שזה היה הנוסח שלו מעט מין התורות נכתבו על ידי רבי נתן-- הלל יערי • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 20:17, 31 בינואר 2018 (IST)

לא "נוסח" אלא "לשון רבינו ז"ל". לא רוב התורות, הרבה פחות מחצי. קצת יותר נפוץ בהתחלת קמא, אולי לכן זה מבלבל. בתנייינא כמעט בכלל לא. ראה באורך אצל פייקאז', חסידות ברסלב, עמ' 64. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 21:37, 31 בינואר 2018 (IST)

באנציקלופדיה "אביב" אף מצוין כי הוא לא כתב את כתביו. רשום שמה שהוא כתב, נשרף בשריפה. מאיפה לקוח המידע בערך (?!)

אביב ובריטניקה לנוער אינן מקורות של ממש. איזה מידע מפריע לך? נרו יאיר • שיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ח • 16:33, 6 בפברואר 2018 (IST)

עדיין. מאיפה המידע הזה?! מהיכן אני יודע כי המידע לא זויף או הומצא על ידי עסקנים מסוימים (?!)

מאיפה המדע של הבריטניקה שעליה אתה מסתמך? מהיכן אני יודע שהארי פוטר נכתב על ידי גי קי רולינ לא זוייף או נכתב על ידי משהו אנונימי? לפי השאלה שלך לא יהיה ניתן להוכיח שמשהו כתב את הספרים כי אולי זה הומצא הלל יערי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 19:24, 6 בפברואר 2018 (IST)

בקיצור, עדיין לא הבנתי מהיכן הגיע המידע? ואיזה פרופסורים או רבנים פרופסורים כתבו אותו?! תן לי שם אחד של ד"ר או פרופסור מאחורי המידע!

אתה גם תמשיך לנצח לא להבין, אם לא תסביר קודם מה בדיוק אתה לא מבין. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:57, 7 בפברואר 2018 (IST)

טוב חשבתי על כך. יכול להיות שיש שגיאה באותן אנציקלופדיות, אבל חבל שאין לכך התייחסות בערך. הייתי כותבים במקורות שונים (או אפילו ישנים) "...יש התייחסות לכך שתלמידיו כתבו את כתביו ושכתביו נשרפו... למרות זאת בחרנו להציג עמדה שונה בערך זה." רק רציתי שתהיה התייחסות גם למקורות אלו. זהו.

איפה ניתן לקרוא על מתנגדי ברסלב?

שלום, סטודנט.

מחפש מקורות למתנגדי ברסלב.

תודה--132.64.177.219 11:44, 23 ביוני 2019 (IDT)

כרגע מצאתי :

1. כתבה בחדרי חדרים, סערת ענק בברסלב: 'להוציא ספרי רבי נחמן', אך לא ניתן להסיק כי המהלך להוצאת ספרי ר' נחמן נבע בהכרח בגל התנגדות לכתביו.
2. הרב מסוורן
3. הסבא משפולי - רשום בויקיפדיה
4. אבינר שלמה, http://shlomo-aviner.net/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91_(%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8)

המקור הראשון בכתב שמנמק את ההתנגדות לחסידי ברסלב באופן שיטתי היה רק ב-2006 בקונטרס שהוציא הרב ירמיה כהן מצפת. על פי דוד אסף בקובץ התיקונים שלו ל'ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת' בעמוד 31. הקונטרס הוסר מהרשת לאחרונה. לא הצלחתי למצאו. Yaakovyo - שיחה 12:18, 26 ביולי 2019 (IDT)

תמצא בשפע. בספר שנקרא "נאחז בסבך - פרקי מבוכה ומשבר בתולדות החסידות" מאת פרופסור דוד אסף , בפרק הרביעי שנקרא "אשרי הנרדפים" , מתוארות הרדיפות נגד חסידי ברסלב , בעיקר על ידי חסידים אחרים.--בצלאל א. - שיחה 12:42, 21 במרץ 2020 (IST)

ערך מורחב - למה לא רואים את התבנית?

משום מה לא רואים את התבנית של הערך המורחב ל"קבר רבי נחמן מברסלב", תחת הכותרת "העליה לקברו". איך מתקנים את זה?--Yaakovyo - שיחה 22:25, 27 ביולי 2019 (IDT)

טיפלתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשע"ט • 22:38, 27 ביולי 2019 (IDT)

הכנה לערך מומלץ

מה צריך להוסיף כדי שהערך יהיה מועמד לערך מומלץ? Yaakovyo - שיחה 06:41, 28 ביולי 2019 (IDT)

אני מעריך שיש צורך להכניס הרבה מאוד מידע מהספרות המחקרית עליו. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ט • 12:13, 28 ביולי 2019 (IDT)

אין שחר לטענה שביקש להקבר באומן

לכן יש למחוק את הפיסקה השקרית מהערך. ייתכן שמידע כזה מופיע בספרי ברסלב המפוברקים על ידי שיק ודומיו מהעדה החרדית, ספרים שהופיעו החל מאמצע שנות השמונים והם סילפו את המציאות כהרגלם. אם מתייחסים לספרות ברסלבית רצינית, כמו זו שפורסמה עד מלחמת העולם השניה, הרי מתקבלת תמונה הפוכה. בצלאל א. - שיחה 00:24, 27 באוקטובר 2020 (IST)

מאחר ש"ימי מוהרנ"ת" נדפס בשנת תרל"ו, ובשני סימנים שונים מוזכר העניין, אני חושש שטענתך לא נכונה. דגש חזק - שיחה 00:27, 27 באוקטובר 2020 (IST)

אני חושש שלא קראת את ימי מוהרנ"ת אך אני קראתי אותו ואפילו יותר מפעם אחת וזה פשוט לא כתוב שם. אנא הבא מראי מקומות מהספר הנ"ל שאין לי כל ספק שהוא בבחינת ספרות ברסלבית אותנטית כדבריך.

אה, וחסוך ממני ציטוטים בסגנון "וְאָז הֵבַנְתִּי לְמַפְרֵעַ שֶׁבְּכָל עֵת כְּנִיסָתוֹ לְאוּמֶין הָיָה כְּמוֹ טָרוּד בְּעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְתִקּוּנֵי הַנְּשָׁמוֹת הַרְבֵּה מְאד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן שָׁם וְכוּ', וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ וְכוּ' " שאינו ציטוט של נשוא הערך, אלא השערה לגמרי בלתי מבוססת של הכותב הנכבד, שהודה בעצמו "ויתר מזה, אין איתנו יודע"בצלאל א. - שיחה 00:36, 27 באוקטובר 2020 (IST)

סימן מו, סימן סו. אגב, אם אתה כל־כך בקיא בספרי רבנו, מעניין למה כאן בחרת לצטט דווקא את חלק ב' של ימי מוהרנ"ת? שכחת מקיומו של חלק א'? דגש חזק - שיחה 00:47, 27 באוקטובר 2020 (IST)

בשני המקומות מדובר בעדויות שמיעה לגמרי מאולצות, וכל מה שניתן ללמוד מהן, הוא שנתן שטרנהארץ, מעולם לא שמע בעצמו שרבי נחמן מבקש להקבר באומן, וזאת על אף שהקפיד להצמד לרבי נחמן בכל הזדמנות. כיוון שאני באמת מכיר את הספרות הברסלבית, מן הסתם יותר מאלו שנחפזו לשחזר את העריכות הנכונות שלי, יש לי מקור שיפריך את כל הטענה הזו, אני רק צריך למצוא את הציטוט המדוייק.--בצלאל א. - שיחה 06:53, 27 באוקטובר 2020 (IST)

לגבי הספר "ימי מוהרנ"ת" יש בו מקור הרבה יותר טוב ממה שהבאת והוא דייקא בסוף סימן מ"א וזו לשונו "וְסִפֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מֵעִנְיַן מְקוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁהָיָה נִכָּר מִדְּבָרָיו שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ וְחוֹקֵר וּמְחַפֵּשׂ בְּדַעְתּוֹ לִבְחֹר לוֹ אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּשְׁכַּב שָׁם, אַךְ עֲדַיִן אֵינוֹ מוֹצֵא לְעַצְמוֹ מְקוֹם קְבוּרָה כִּרְצוֹנוֹ וְסִפֵּר עִמָּנוּ מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת וְאָמַר שֶׁבְּלֶמְבֶּרְגְּ הָיָה טוֹב לְפָנָיו לִשְׁכַּב שָׁם מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם קְבוּרִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אַךְ לא הוּטַב בְּעֵינָיו מֵחֲמַת הַנַּ"ל וּפה בְּרֶסְלַב גַּם כֵּן אֵינוֹ טוֹב בְּעֵינָיו לִשְׁכַּב כָּאן וְכַיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁבָּא לְאוּמֶין, אָז אָמַר שֶׁבְּכָאן בְּאוּמֶין טוֹב לְפָנָיו לְהִסְתַּלֵּק כִּי מֻנָּחִים שָׁם קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה כַּמְבאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר." ןכאן דווקא בניגוד למקורות שהבאת, זו עדות של נתן שטרנהארץ בעצמו שששמע שר"נ רוצה להסתלק באומן, אבל הטענה שאמר שרוצה להקבר שם, היא אסוציטיבית ואינה סבירה בהתחשב במקורות אחרים. לכן אני מציע פשרה שיכולה לסיים את הדיון, שיכתב בערך שרבי נחמן אמר שרצה למות באומן , ושלא יכתב שביקש להקבר באומן. אם נסכם כך, נוכל לסיים את הדיון.בצלאל א. - שיחה 12:05, 27 באוקטובר 2020 (IST)

טענת שהכול סילוף שהחל בשנות השמונים, ובספרות ברסלבית שפורסמה עד מלחמת העולם התמונה הפוכה. הביאו לך מקורות מהמאה ה-19, אז עברת לטענה חדשה. גם מסימן מא שציטטת ברור לגמרי שהנושא הוא מקום הקבורה, לא בלמברג ולא בברסלב אלא באומין, ולזה התכוון ששם "טוב לפניו להסתלק כי מונחים שם קדושים הרבה". עוד אני תמה בהמשך לתמיהת דגש חזק, אם ידעת את כל שלושת המקורות המפורשים מחלק א', מדוע טרחת להביא מקור לא רלוונטי מחלק ב'? נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"א • 13:57, 27 באוקטובר 2020 (IST)

כיוון שאתה לא ממש מבין בנושא,כשאתה שיחזרת את העריכה הנכונה והמדוייקת שלי הבאת כסימוכין לטעות החמורה שלך ציטוט מימי מוהרנ"ת פרק ס"ח. אחר כך רצת ונחפזת לנקות אחריך, כדי שלא יוודע עד כמה שאין לך מושג בנושא הזה שבו אתה מתעקש להתערב, אבל לי אין מושג אם בטעויות שלך אתה מסתמך על חלק א' או חלק ב' וגם לא אכפת לי. אני לא עוסק בך , אלא בחיי רבי נחמן מברסלב. לגבי יתר טענותיך, לא הוצגה שום תמונה הפוכה. אילו היית כאן על מנת לבצע עבודה ויקיפדית רצינית, היית רואה שעוד לפני ש"דגש חזק" נפנף בציטוטים שלו, השגתי אותו ואמרתי לו שלא יטריח אותי בציטוט נוסח פרק מ"ו וכבר ציטטתי את פרק מ"ו , עוד לפני שהביא אותו ונפנף בו, כפי שאתה מנפנף בו עכשיו וטוען שאותו מקור שמצאתי לפניו "מצייר תמונה הפוכה".שני המקורות נלקחו בחשבון בטרם העריכה ושניהם מעידים עלך דבר אחד. נתן שטרנהארץ רצה בכל ליבו שרבי נחמן יקבר באומן , אך מעודו לא שמע את רבי נחמן אומר זאת והייתה לו היושרה להודות בכך. רצה הגורל ויושרה כזו לא ניתן למצוא בכל מקום בויקיפדיה. נו, שויין, אין ספק שמוהרנ"ת היה בעל מדרגה.בצלאל א. - שיחה 22:50, 27 באוקטובר 2020 (IST)

נו נו, איזו "טעות חמורה". כתבתי בטעות סח במקום סו. אכן, גדול עווני מנשוא. אין לי מושג מאיזה פרק ציטטת, אני רק יודע שהבאת ציטוט בלתי רלוונטי, בזמן שיש שלושה מקורות רלוונטיים מהמאה ה-19. אם הכול כבר לקחת בחשבון, מדוע כתבת שהטענה שרבי נחמן להיקבר באומן הופיעה לראשונה בשנות השמונים? נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"א • 23:07, 27 באוקטובר 2020 (IST)

הציטוט הוא בסך הכל תיעוד של הטעות שלך, שאני לא יודע עד כמה היא חמורה, אבל אין ספק שנחפזת מאוד להסתיר אותה. אבל זו בהחלט הייתה הטעות היחידה שלך. עוד טעית כשכתבת "כתבת שהטענה שרבי נחמן להיקבר באומן הופיעה לראשונה בשנות השמונים?", אני כתבתי "ייתכן". כיוון שהשטות הזו מופיעה כרגע בויקיפדיה, ייתכן שגם כתובה במקומות אחרים. זו אכן הייתה הפנטזיה של נתן שטרנהארץ, מסיבות שאינן רלוונטיות כרגע, אבל הפנטזיה הזו לגמרי לא סבירה. מה שכן סביר, זה שאתה משרת את הממסד הרבני, ואני לא מתכוון להכנס לזה, כי אני לא עוסק בך, אלא בערך. ובכן, בדור האחרון או בשני הדורות האחרונים, הממסד הרבני מתאמץ מאוד להציג את נתן שטרנהארץ, כמין רבי נחמן השני. נתן עצמו, היה מתפלץ מהתווית שהממסד הרבני מנסה היום להדביק לו, אבל מי שעושה את זה, עושה את זה מסיבות פוליטיות והעניין מובהר היטב בספרו האחרון של פרופסור צבי מארק "כל סיפרי רבי נחמן". אני עצמי שמעתי אפילו קלטת שיקרית של הנוכל הזה, שלמה ארוש, שבו מוצג רבי נתן כחבר מילדות של רבי נחמן, למרות שהכירו רק אחרי גיל שלושים, אבל הממסד הרבני נחוש לייצר את מצג השווא הזה. כמו כל שקר מוצלח, יש גם פה אמת למחצה. אם נדגום את אמצע העשור השני של המאה ה19 , באמת נתן שטרהארץ היה המנהיג המובהק של חסידי ברסלב, למרות שהיה רחוק מאוד מהנהגות של אדמו"ר. אבל כאן מדובר בתקופה אחרת לגמרי. בזמן שרבי נחמן היה חי , נתן שטרנהארץ היה רחוק מאוד מתפקיד הנהגתי כלשהו. הוא לא היה הותיק ביותר, לא המיוחס ביותר, לא העשיר ביותר ולא המלומד ביותר. יותר מזה, הוא לא היה שייך לאף אחת מה"חבורות" או ה"קיבוצים", אותן קבוצות מאורגנות למחצה של חסידי רבי נחמן, שהתבססו כבר בתחילת דרכו הרבנית של רבי נחמן ("אנשי דאשיב", "אנשי טאפליק", "אנשי טולטשין" וכו') והכי הכי גרוע , הוא בכלל לא הגיע מרקע חסידי. בתקופה הרלוונטית, החשיבות שהייתה לשאיפותיו של נתן שטרנהארץ הייתה זניחה. היו מסביב לרבי נחמן דמויות יותר דומיננטיות ממנו.

עכשיו לגבי אותם שלושה מקורות. עוד לפני שחברך , או אולי בובת הקש שלך, נפנף במקורותיו, כבר התייחסתי לפרק מ"ו וכנראה זו הוכחה ניצחת שהנ"ל אפילו לא קרא את מה שכתבתי. נתן שטרנארץ מודה כי מדובר בספקולציה פרטית שלו. לגבי פרק ס"ח , נתן מודה שלא שמע בעצמו, אלא טוען שהדבר נאמר לכמה אנשים. מי האנשים האלו? מתי נאמרו הדברים? האם בכלל היו קיימים? נתן היה דייקן וקפדן , אבל הפעם טענותיו מעורפלות לחלוטין.שוב מניפולציה. זה לא מקור ראוי לטענה שרבי נחמן ביקש להקבר באומן. המקור השלישי שאותו אני הבאתי, טוב בהרבה מהמקורות שאתם הבאתם מגוגל. פרק מ"א. האמת, נראה לי שהייתי מסתפק בו בתור הוכחה, אבל מה לעשות , עד כמה שאני יודע הרבה יותר משניכם, יש מומחים גדולים ממני. פרופסור יוסף וייס, בספרו "מחקרים בחסידות ברסלב" (מוסד ביאליק 1974), פרק רביעי ("הפרק האחרון בחיי רבי נחמן") טוען ספציפית לגבי הפרק הזה כי מדובר בפרשנות מאוחרת של נתן שטרנהארץ שתלה בהערה סתמית של רבי נחמן, את הרהורי ליבו. ומכיוון שפרופסור וייס, פסל בעצמו את המקור הזה, לא נותר לנו אלא לאשר את דעתנו המקורית. להד"ם. אני בטוח שבזכות כישוריך המעולים בחיפוש בגוגל, תוכל למצוא בקלות את מאמרו של בכיר חוקרי חסידות ברסלב בהיסטוריה. בצלאל א. - שיחה 20:41, 28 באוקטובר 2020 (IST)

ממש לא הסתרתי כלום, לא בחיפזון ולא בכלל. אני קולט שאנחנו כבר מכירים ובעקבות זה אקצר. לדעתי יש פער בין הציטוטים ובין מה שאתה טוען לפיהם שרבי נתן מודה בו. מצאתי את הספר של וייס שאתה מדבר עליו. מדובר בעמ' 61. כנראה יש לך זיכרון לא מדויק של המשפט הראשון בפסקה השנייה שם. אני מציע שתקרא גם את המשך הפסקה. נרו יאיר • שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"א • 12:08, 29 באוקטובר 2020 (IST)

מחקר מקורי, יומרה לבקיאות וטענה לקונספירציות תמיד משתלבים טוב ביחד. גם Hasidism: A New History, ללא ספק המקור העילאי ביותר האפשרי (עמ' 117), תומך במפורש בגרסתו של נרו: הנ נח וגו' ביקש במפורש להיקבר שם. AddMore-III - שיחה 12:17, 29 באוקטובר 2020 (IST)

זו אפילו לא הגרסה שלי, זה מה שכתוב בערך שנים, בעקבות מקורות ברסלביים קלסיים. גם וייס, שבצלאל כביכול מדבר בשמו, אומר שזה מה שרבי נחמן רצה. כל הדיון הזה מוזר. נרו יאיר • שיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"א • 12:42, 29 באוקטובר 2020 (IST)

"מחקר מקורי" היא טכניקת סתימת פיות וצנזורה מאוד מקובלת בויקיפדיה ואני אתעלם ממנה כראוי לה. יש לי מקור יותר טוב, מקור מכריע שמשתלב היטב גם עם "ימי מוהרנת". פשוט הספריה סגורה בגלל הקורונה ואין לי דרך להגיע אליו. בינתיים אתה יותר ממוזמן להביא כאן את הציטוט המדוייק Hasidism: A New History. אשמח ללמוד.--בצלאל א. - שיחה 08:49, 30 באוקטובר 2020 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

"רבי" לא סתם ככה נחמן דווח על ידי: אליצור 2A01:6500:A049:7452:30A2:67A5:40ED:399B 19:58, 16 בפברואר 2021 (IST)

לא טורביץ במערב אוקראינה , אלא טורגוביץ בגבול המזרחי של פודוליה

זה הכפר אליו היה מגיע רבי נחמן בשבתות שירה ע"פ "כוכבי אור" ומקורות נוספים, הלוא היא "טירהוויצא" ביידיש בה חי יקותיאל, "המגיד מטירהוויצה" אחד מתלמידי ר"נ הראשונים ובנו יצחק מטירהוויצא, שהפך אחר כך לתלמידו של מוהרנ"ת. זו אחת משלושת מבצרי ברסלב הראשונים, טשערין, דאשיב וטירהוויצה. שם נולדה החסידות בשנות העשרים של ר"נ. בצלאל א. - שיחה 15:27, 2 באפריל 2021 (IDT)

תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב

הוספתי את הכתבה הזאת שהעלו לאחרונה באתר rabenu.org .

משום מה זה לא מצא חן בעיני המשתמש בצלאל א. שהגיב בברוטאליות בלשון זאת: "סתם אתר זבל, חסר משמעות אנציקלופדית. מתאים בתור דוגמא לכתיבה נבערת של חוזרים בתשובה" (ציטוט מדוייק).

אשמח לשמוע מדוע אין לכתבה משמעות אנצלקופדית? מבדיקה שערכתי יש שם מידע רב שלא נמצא כרגע בדף וגם לא בקישורים האחרים. העובדה שהתוכן נכתב בסגנון פחות חרדי היא לא טענה ממין העניין.

התגובה של בצלאל א. אינה עניינית וחסרת משמעות לדעתי.

אשמח לשמוע את חוות דעתכם. תוכן ותמיכה - שיחה 22:13, 13 באפריל 2021 (IDT)

הסגנון בכתבה מעט נמוך, ילדותי או מופרז בעליל. למשל: "אותם הנחיל לחסידיו ולכל העולם היהודי כולו" (שבו כידוע מיליוני מתבוללים); "עוד בהיותו תינוק ידעו החכמים בקרבו כי יזרח אורו הגדול בכל העולם היהודי" (הניסוח העילג במקור). יש בערך קישורים חיצוניים איכותיים הרבה יותר. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשפ"א • 00:48, 14 באפריל 2021 (IDT)

לא רק זה. התוכן ב"מאמר" הזה מועתק מסדרת ספרים מפוקפקת בשם "שיח שרפי קודש" שנכתבה על ידי עסקן בשם אברהם ויצהנדלר בסוף שנות השמונים. בגלל שהכותב ז"ל, היה חסיד ירושלמי מצוי , לא היה לו מושג לא בגיאוגרפיה ולא בהיסטוריה. לדוגמא, כתוב ב"חיי מוהר"ן" שרבי נחמן עבר לגור באוסאטין, לאחר חתונתו. אותו חסיד החליט לכתוב "הוסיאטין" במקום אסאטין. הכפר אוסאטין שבו גדל רבי נחומן נמצא במחוז צ'ירונבסקי בנפת צ'ארקאסי באוקראינה, במרחק 33 קילומטר מצ'יהירין, שבה הוקמה חסידות ברסלב ושם גם התגוררו שני גיסיו של רבי נחמן, אחיה של אשתו הראשונה. היום הוא כבר לא נקרא אוסטין אלא סטארה אוסאטה, כלומר "אוסאטה הישן" כשלידו קם כפר בשם "נובו אוסוטה" כלומר "אוסאטה החדש". אותו חסיד לא ידע את כל הדברים האלו, לכן כתב "הוסיאטין" שזו עיר שנשלטה על ידי האבסבורגים והיהודים שגרו בה היו יהודים רומנים. החסידות הגיעה להוסיטין יותר מארבעים שנה אחרי מותו של רבי נחמן, דרך אחד מצטצאי הרבי מרוז'ין. אלא שאותו חסיד ירושלמי שמע על "חסידות הוסיאטין" ולכן החליט ששם בילה רבי נחמן את שנות נעוריו, למרות שכנראה לא ביקר שם מעודו ומהסיבה הזו הגיעה הטעות הזו ל"מאמר" שמבקשים מאיתנו להכניס בתור קישור לערך אנמיקלופדי. די ברור מתיאור ההשתלשלות הזו, למה המידע שמגיע ממקורות החרדדים האלו, לא אמור למצוא מקום באנמיקלופדיה כלשהי.--בצלאל א. - שיחה 14:52, 22 באפריל 2021 (IDT)

עם כל חשיבותו של דיוק גאוגרפי, אם זו הייתה הבעיה - מילא. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשפ"א • 00:09, 23 באפריל 2021 (IDT)

אחרי שעיינתי במקור המדובר, ראיתי למרבה הפלצות , כי הכותבים השמיטו נושא חשוב ומפורסם בחיי ר"נ והוא המחלוקת עם הזיידע משפולע. אכן מה רבה העליבות והנבערות של כותבים אלו. בכל אופן, לאחרונה חשף פרופסור יונתן מאיר , ציטוט בעניין זה מר"נ עצמו שהגיע מאת שמואל הורוויץ לנ"צ קענינג "ודע שיש בידינו כתיבת יד רבינו ז"ל שכתב בעצמו זה ונו: של דעו אחיי ורעיי אגלה לכם סוד ותצניעו את הסוד הזה להיות כמוס ביניכם כדי שלא להרבות מחלוקת בישראל. דעו שהזיידע מעיר שפאלע שהוא יודא ליב בן ברוך המפורסם, תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה. ואני הזקן האמתי שבקדושה, זקן ז'ה ק'נה ח'כמה דברים של עתיק יומין, והוא זקן שבטומאה ועל זה נקרא זיידע שהוא הזקן דסט"א היינו אבי אבות הטומאה. ובשביל זה עסק כל ימיו בצדקה כדי לבטל כח הצדקה של ישראל עם קדוש שנותנים כדי להכניע כח של אבי אבות הטומאה שהוא טומאת מת בחי' צדקה תציל ממות, 56 והוא השתדל בצדקה כדי להתגבר בכחו ח"ו על צדקות ישראל עם קדוש."

ומקווה שקרן אור זו תעשה במשהו להפיג את החשכה הגדולה.בצלאל א. - שיחה 16:22, 26 באפריל 2021 (IDT)

חיי מוהרן קכב

תראה מה כתוב בחיי מוהר״ן קכ״ב

״שְׁנַת תקס"ב בַּקַּיִץ קדֶם שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, הָיָה בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב עִם אָבִיו הָרַבָּנִי הֶחָסִיד הַוָּתִיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ רַבִּי שִׂמְחָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָז הָיָה תּקֶף הַמַּחֲלקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלקֶת אָמַר הַזָּקֵן הַנַּ"ל שֶׁיָּבִיא אִגְּרוֹת מִכָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם חוֹלְקִים עָלָיו וְכֵן הֲוָה בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ. כִּי הִגִּיעוּ אִגְּרוֹת מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֻלָּם הֶחֱזִיקוּ יָדָם עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּאַהֲבָה רַבָּה מְאד, וְכָתְבוּ מְרוֹרוֹת לְהַזָּקֵן הַנַּ"ל. הַיְנוּ הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶער מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי לֵיבּוּשׁ מִוָּואלְטְשִׁיסְק וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי אַבְרָהָם דּב מֵחֲמֶעלְנִיק כֻּלָּם כָּתְבוּ אִגְּרוֹת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה עֲצוּמָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִזּוּ אֶת הַזָּקֵן הַנַּ"ל מְאד מְאד. אֲבָל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וְהָיָה מַחֲזִיק בְּמַחֲלקֶת חִנָּם עַל לא דָבָר. וּבְאוֹתוֹ הַקַּיִץ נָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְשָׁם הָיָה קִבּוּץ שֶׁל כַּמָּה גְּדוֹלִים. כִּי מְחֻתָּנוֹ הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק עָשָׂה אָז שָׁם בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב נִשּׂוּאִין לִבְנוֹ מוּהֲרַ"שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְנִתְוַעֲדוּ שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלִים וּקְצָתָם אֲנִי יוֹדֵעַ הֲלוֹא הֵמָּה הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק, וּבְנוֹ הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ יוֹסֵף יוֹסְקֶא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קדֶשׁ יָאס, וְהָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע, וְהָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ משֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קדֶשׁ קְרָאסְנֶע בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים דִּקְהִלַּת קדֶשׁ קְרָאסְנֶע, וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִקָּאסְנְטִין חָדָשׁ, וְעוֹד כַּמָּה גְּדוֹלִים. וְנִתְוַעֲדוּ כֻּלָּם שָׁם לְנַדּוֹת וּלְהַחֲרִים אֶת הַזָּקֵן הַנַּ"ל עַל שֶׁמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי, הַיְנוּ אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּכְבָר נִגְמַר הַדָּבָר בֵּינֵיהֶם בְּהַסְכָּמַת כֻּלָּם וְרָצוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן אֲבָל אִישׁ אֶחָד בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב בִּלְבֵּל אֶת הַדָּבָר וְהָלַךְ וְדִבֵּר עַל לֵב הָרַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ אַב בֵּית דִּין דְּבַרְדִּיטְשׁוֹב וְאָמַר שֶׁאֵין נָאֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ זֶה הַדָּבָר בְּעִירוֹ וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר. וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז אֵצֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד וּבְאַהֲבָה רַבָּה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה. כִּי הָרַב דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב הֶחֱזִיק יָדוֹ עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף אֲבָל הַדָּבָר הַנַּ"ל הַיְנוּ הַחֵרֶם לא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּעִירוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁדִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, נָסַע לְטוּלְטְשִׁין וְשָׁם נִתְוַעֵד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלַב וְקִבְּלוּהוּ לְפה בְּהַסְכָּמַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְנִכְנַס לְשָׁם בַּחֲצִי אֱלוּל״

זה היה בשנת תקס״ב. התחלת האדמורות הייתה 12 שנה קודם. המקור הזה, לא קשור.~~~~ בצלאל א. - שיחה 16:21, 23 באפריל 2021 (IDT)

פסקה במחלוקת

אני רואה שיש מחלוקת, אז אצטט את הפסקה ואזמין לדיון.
הפסקה היא

דיכאון ושינויים במצב הרוח

לרבי נחמן היו נטיות לדיכאונות קשים ולשינוים קיצוניים במצב רוחו.

אני מתכוון להרחיב את הפסקה בהמשך. לפי המחקר הפסקה נכונה, אך היא נמחקה בנימוק ש"לא נכון בכלל, קראתי את ספרי ברסלב ואפילו פעם אחת לא הוזכר שם שרבי נחמן היה בדיכאון, מה שכן היה לא זה לב נשבר לעבודת השם, הכוונה שרצונו היה לעבוד את השם אז הוא היה בוכה להשם שיתן לו לעבוד אותו בשמחה, אבל דיכאון, מי המציא את זה, סופר אחד שלא יודע כלום על רבי נחמן, רק חקר קצת?!"
מזמין לדיון את בעלי הידע ביהדות אמרי אביטן, שילוני, Neriah, תלם, פיטר פן, david7031, צור החלמיש, יאיר דב, מי-נהר, Yechiel.sh, בן עדריאל, אבי84, איש גלילי, biegel, יודוקוליס, Adieu, קובץ על יד, Itay tayri, מודה במקצת, HaShumai, צורייה בן הראש, אייל, גופיקו, יצחק צבי, Aviadhr, איש הישראלי, איתמראשפר, נתן טוביאס, Shimon.tre, NilsHolgersson2 מטרונום ‏בעלי הידע בתולדות עם ישראל SigTif, Ravit, Chenspec, Tshuva, Ewan2, Saifunny, האלקושי, גלייכער, shaishyy, Telecart,Alon112, איתמראשפר, SocialTechWorker, דובי123, Naidav2424, בן-צור, Pasta Gerev ‏בעלי הידע בפסיכולוגיה ודבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, saifunny, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, פיטר פן, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP,איתמראשפר, נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, מטרונום, Shimon.treבעלי הידע בהיסטוריה. מוזמנים גם להרחיב את הפסקה. דרדק • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 15:54, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

מתייג גם את חובב המכוניות וידך-הגדושה דרדק • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 15:55, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

אני רואה שזה לא מתייג יותר מ50 אז אתייג בנפרד. בעלי הידע ביהדות דרדק • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 15:57, 3 באוקטובר 2021 (IDT)