אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל (2021) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, החלפות (אזור, קריית , מאחר ש, -20 במרץ), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 11: שורה 11:
|נזק=פגיעה בים, בחוף ובחיים שבהם. סגירת הים והחוף לציבור לפרק זמן.
|נזק=פגיעה בים, בחוף ובחיים שבהם. סגירת הים והחוף לציבור לפרק זמן.
}}
}}
'''אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל''' הוא אירוע [[זיהום מים#זיהום הים|זיהום ימי]] שהחל בישראל ב-[[17 בפברואר]] [[2021]] בו נגרם [[אסון סביבתי]] {{אנ|Environmental disaster}} לחופים לים ולטבע לאורך כל [[חופי ישראל]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]]{{הערה|שם=מעריב|[https://www.maariv.co.il/news/environment/Article-823059 אסון הזפת בחופים: הציבור נקרא להגיש עזרה; כך נראה מוקד הזיהום], יובל בגנו, אריק בנדר, 20 בפברואר 2021, באתר מעריב.}}. במהלך האירוע נפלטו לחופי ישראל [[פסולת ימית]] של [[זפת]] ו[[נפט]], והוא מוערך כאחד האסונות האקולוגיים הגדולים שפגעו בישראל מאז הקמתה, בין היתר, בשל השטח הגדול שהוא מכסה ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת{{הערה|שם=PARKS|[https://www.parks.org.il/new/zefet-2/ זפת בחופי ישראל], יהושע שקדי, באתר רשות הטבע והגנים.}}{{הערה|1=[https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%96%D7%A4%D7%AA שחור בעיניים: הסכנות של זיהום זפת], אור אליאסון, 22 בפברואר 2021, באתר [[מכון דוידסון]].}}.
'''אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל''' הוא אירוע [[זיהום מים#זיהום הים|זיהום ימי]] שהחל בישראל ב-[[17 בפברואר]] [[2021]] בו נגרם [[אסון סביבתי]] {{אנ|Environmental disaster}} לחופים לים ולטבע לאורך כל [[חופי ישראל]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]].{{הערה|שם=מעריב|[https://www.maariv.co.il/news/environment/Article-823059 אסון הזפת בחופים: הציבור נקרא להגיש עזרה; כך נראה מוקד הזיהום], יובל בגנו, אריק בנדר, 20 בפברואר 2021, באתר מעריב.}} במהלך האירוע נפלטו לחופי ישראל [[פסולת ימית]] של [[זפת]] ו[[נפט]], והוא מוערך כאחד האסונות האקולוגיים הגדולים שפגעו בישראל מאז הקמתה, בין היתר, בשל השטח הגדול שהוא מכסה ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת.{{הערה|שם=PARKS|[https://www.parks.org.il/new/zefet-2/ זפת בחופי ישראל], יהושע שקדי, באתר רשות הטבע והגנים.}}{{הערה|1=[https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/שחור-בעיניים-הסכנות-של-זיהום-זפת שחור בעיניים: הסכנות של זיהום זפת], אור אליאסון, 22 בפברואר 2021, באתר [[מכון דוידסון]].}}


==האירוע==
==האירוע==
ב-[[17 בפברואר]] לאחר ימי סערה, החלו להישטף כמויות גדולות של [[זפת]], לאורך כ-160 ק"מ מרצועת חוף [[הים התיכון]] של מדינת ישראל, מ[[ראש הנקרה]] ועד [[זיקים]]{{הערה|{{כאן|יפעת גליק, אורלי אלקלעי ואיתי שיקמן|זיהום הזפת החמור: כ-160 ק"מ של חופי ישראל נפגעו|100688|20 בפברואר 2021|item}}}}. על פי הערכות מדובר ב[[דליפה]] או השלכה מכוונת של עשרות עד מאות טונות של [[מזוט]] ותוצרי נפט מאוניה בלב ים.
ב-[[17 בפברואר]] לאחר ימי סערה, החלו להישטף כמויות גדולות של [[זפת]], לאורך כ-160 ק"מ מרצועת חוף [[הים התיכון]] של מדינת ישראל, מ[[ראש הנקרה]] ועד [[זיקים]].{{הערה|{{כאן|יפעת גליק, אורלי אלקלעי ואיתי שיקמן|זיהום הזפת החמור: כ-160 ק"מ של חופי ישראל נפגעו|100688|20 בפברואר 2021|item}}}} על פי הערכות מדובר ב[[דליפה]] או השלכה מכוונת של עשרות עד מאות טונות של [[מזוט]] ותוצרי נפט מאוניה בלב ים.


ה[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] פרסם התרעה שהאירוע יימשך לפחות ביומיים הקרובים והגדיר את האירוע כ"בין-מקומי" ברמה TIER 2B (רמה 2 מתוך 3) - באירוע כזה, לא ידוע מקור הזיהום ופעולות הניקוי מבוצעות על ידי בעלי תוכניות החירום המקומיות שנפגעו מהזיהום, בהנחיית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית אך לא מוכרז מצב חירום ארצי{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|אסון אקולוגי שחור: זפת נפלטת לחופי ישראל, מבצע הניקיון החל|1001361235|18 בפברואר 2021}}}}{{הערה|שם=יוטיוב|[https://youtu.be/ksSI7qmh22k השרה גמליאל על אסון הזפת: "לא היה ניתן למנוע"], 21 בפברואר 2021, ראיון לאולפן ynet}}.
ה[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] פרסם התרעה שהאירוע יימשך לפחות ביומיים הקרובים והגדיר את האירוע כ"בין-מקומי" ברמה TIER 2B (רמה 2 מתוך 3) - באירוע כזה, לא ידוע מקור הזיהום ופעולות הניקוי מבוצעות על ידי בעלי תוכניות החירום המקומיות שנפגעו מהזיהום, בהנחיית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית אך לא מוכרז מצב חירום ארצי.{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|אסון אקולוגי שחור: זפת נפלטת לחופי ישראל, מבצע הניקיון החל|1001361235|18 בפברואר 2021}}}}{{הערה|שם=יוטיוב|[https://youtu.be/ksSI7qmh22k השרה גמליאל על אסון הזפת: "לא היה ניתן למנוע"], 21 בפברואר 2021, ראיון לאולפן ynet}}


לדברי המשרד לאיכות הסביבה לא הייתה בידיו התרעה מוקדמת כלשהי מאף גורם או מדינה לפני התחלת האירוע ב-17 לחודש, הגם ש[[אמנת ברצלונה]] מחייבת זאת במקרים של זיהום כזה{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/news/ministry_says_it_received_no_warning_about_tar חדשות המשרד להגנת הסביבה מה-22 בפברואר 2021], באתר המשרד להגנת הסביבה.}}. בפועל לא ננקטה פעולה בטרם החלו ימי הסערה ובזמן שהזפת הגיעה כבר לחופי ישראל, הסערה לא אפשרה זאת. לאחר מעשה משמשים צילומי הלוויין, שימוש במודל לחיזוי תנועת ים, דגימות הזפת, ונתונים של REMPEC (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים וחופים במזרח התיכון) והסוכנות האירופית EMSA כדי לאתר את הספינה שממנה נשפך הנפט. עיבוד המידע הנ"ל הביא לזיהוי בצילומי לווין מ-11 בפברואר כתם שמן כ-50 ק"מ מחופי אשקלון מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל שחשוד כמקור לאירוע{{הערה|{{אייס|אורן שטרנברג|אירוע הזפת בחופים: זוהה כתם שמן בים החשוד כמקור הזיהום|810650}}}}.
לדברי המשרד לאיכות הסביבה לא הייתה בידיו התרעה מוקדמת כלשהי מאף גורם או מדינה לפני התחלת האירוע ב-17 לחודש, הגם ש[[אמנת ברצלונה]] מחייבת זאת במקרים של זיהום כזה.{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/news/ministry_says_it_received_no_warning_about_tar חדשות המשרד להגנת הסביבה מה-22 בפברואר 2021], באתר המשרד להגנת הסביבה.}} בפועל לא ננקטה פעולה בטרם החלו ימי הסערה ובזמן שהזפת הגיעה כבר לחופי ישראל, הסערה לא אפשרה זאת. לאחר מעשה משמשים צילומי הלוויין, שימוש במודל לחיזוי תנועת ים, דגימות הזפת, ונתונים של REMPEC (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים וחופים במזרח התיכון) והסוכנות האירופית EMSA כדי לאתר את הספינה שממנה נשפך הנפט. עיבוד המידע הנ"ל הביא לזיהוי בצילומי לווין מ-11 בפברואר כתם שמן כ-50 ק"מ מחופי אשקלון מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל שחשוד כמקור לאירוע.{{הערה|{{אייס|אורן שטרנברג|אירוע הזפת בחופים: זוהה כתם שמן בים החשוד כמקור הזיהום|810650}}}}


ב-20 בפברואר זיהה מטוס סיור של המשרד להגנת הסביבה מספרי כתמי שמן בקרבת חופי חיפה במרחק של כמה מאות מטרים מחוף [[בת גלים]] ל-[[פארק הכט]], ופרס במקום ציוד ספיגה{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|אסון הזפת: לפני כשבוע זוהה כתם שמן כ-50 ק"מ מאשקלון|58890550|20 בפברואר 2021}}}}{{הערה|ירון כרמי, [https://haipo.co.il/item/260294 אסון הזפת: תמונה ממטוס – כתם גדול מתקרב כעת לחופי חיפה], באתר חי-פה, 20 בפברואר 2021}}. עם זאת הכתם לא הגיע לבסוף לחוף, ובסיור נוסף לא נצפה שוב, אך גם לא טופל בעודו בים.
ב-20 בפברואר זיהה מטוס סיור של המשרד להגנת הסביבה מספרי כתמי שמן בקרבת חופי חיפה במרחק של כמה מאות מטרים מחוף [[בת גלים]] ל-[[פארק הכט]], ופרס במקום ציוד ספיגה.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|אסון הזפת: לפני כשבוע זוהה כתם שמן כ-50 ק"מ מאשקלון|58890550|20 בפברואר 2021}}}}{{הערה|ירון כרמי, [https://haipo.co.il/item/260294 אסון הזפת: תמונה ממטוס – כתם גדול מתקרב כעת לחופי חיפה], באתר חי-פה, 20 בפברואר 2021}} עם זאת הכתם לא הגיע לבסוף לחוף, ובסיור נוסף לא נצפה שוב, אך גם לא טופל בעודו בים.


ב-22 בפברואר דווח שהזפת הגיע לחופי צור בדרום לבנון{{הערה|בשנת 2006 במהלך [[מלחמת לבנון השנייה|המלחמה בין לבנון לישראל]] התרחשה דליפת הנפט האחרונה באזור בהיקף שכזה לאחר שתחנת הכוח ג’ייה הנמצאת 30 ק"מ דרומית ל[[ביירות]], הופצצה על ידי ישראל במסגרת המערכה בגין [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת והריגת חיילי צה"ל]] על ידי ארגון החיזבאללה. דלק בכמות של כ-110 אלף חביות נשפך לים התיכון.}}{{הערה|1=[https://jcpa.org.il/article/%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%99%d7%91-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9b/ בלבנון מאשימים “ספינה של האויב” גרמה לכתם הנפט], 23 בפברואר 2021, באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]].}}. באותו יום האשימו בלבנון את ישראל כאחראית לאירוע.
ב-22 בפברואר דווח שהזפת הגיע לחופי צור בדרום לבנון.{{הערה|בשנת 2006 במהלך [[מלחמת לבנון השנייה|המלחמה בין לבנון לישראל]] התרחשה דליפת הנפט האחרונה באזור בהיקף שכזה לאחר שתחנת הכוח ג’ייה הנמצאת 30 ק"מ דרומית ל[[ביירות]], הופצצה על ידי ישראל במסגרת המערכה בגין [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת והריגת חיילי צה"ל]] על ידי ארגון החיזבאללה. דלק בכמות של כ-110 אלף חביות נשפך לים התיכון.}}{{הערה|1=[https://jcpa.org.il/article/בלבנון-מאשימים-ספינה-של-האויב-גרמה-לכ/ בלבנון מאשימים “ספינה של האויב” גרמה לכתם הנפט], 23 בפברואר 2021, באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]].}} באותו יום האשימו בלבנון את ישראל כאחראית לאירוע.


===הנזק===
===הנזק===
===השבוע הראשון===
===השבוע הראשון===
ב-18 בפברואר נפלט לחוף באזור [[ניצנים]], [[לווייתן מצוי]] צעיר, באורך של כשבעה-עשר מטרים ובמשקל 25 טון{{הערה|{{מעריב אונליין|יובל בגנו|מת כתוצאה מזיהום? לוויתן ענק נפלט אל חוף ניצנים|news/israel/Article-822829|18 בפברואר 2021}}}}. בנתיחתו נמצא כי הוא מת כ-14 יום קודם וכי מותו נגרם מזיהום נפט{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/king/ ממצאים מניתוח הלוויתן שנפלט לחוף], שלומית שביט, 21 בפברואר 2021, באתר רשות הטבע והגנים.}}. לאחר הנתיחה קברו במקום את הלוויתן{{הערה|1=[https://twitter.com/kann_news/status/1363424341111820292?s=20 תמונת קבורת הליוויתן בחוף], [[כאן חדשות]], ברשת טוויטר.}}.
ב-18 בפברואר נפלט לחוף באזור [[ניצנים]], [[לווייתן מצוי]] צעיר, באורך של כשבעה-עשר מטרים ובמשקל 25 טון.{{הערה|{{מעריב אונליין|יובל בגנו|מת כתוצאה מזיהום? לוויתן ענק נפלט אל חוף ניצנים|news/israel/Article-822829|18 בפברואר 2021}}}} בנתיחתו נמצא כי הוא מת כ-14 יום קודם וכי מותו נגרם מזיהום נפט.{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/king/ ממצאים מניתוח הלוויתן שנפלט לחוף], שלומית שביט, 21 בפברואר 2021, באתר רשות הטבע והגנים.}} לאחר הנתיחה קברו במקום את הלוויתן.{{הערה|1=[https://twitter.com/kann_news/status/1363424341111820292?s=20 תמונת קבורת הליוויתן בחוף], [[כאן חדשות]], ברשת טוויטר.}}


באתרים רבים נצפו נזק ותמותה של ציפורים, דגה, צבי ים, חרדונים, סרטני חול ושלל יצורים ימיים וכן לצמחייה. הנזק נגרם בכל שלושת [[בית גידול|בתי הגידול]], ב-מי הים הפתוח, בחולות החוף וב[[טבלת גידוד|טבלאות הגידוד]] המצוי באזורים הסלעיים המעטרים את החוף שם מתרכזת מירב הפעילות הביולוגית. כאשר לאחרון נגרם הנזק הגדול ביותר וגם כזה שהשיקום שלו קשה הרבה יותר{{הערה|שם=PARKS}}.
באתרים רבים נצפו נזק ותמותה של ציפורים, דגה, צבי ים, חרדונים, סרטני חול ושלל יצורים ימיים וכן לצמחייה. הנזק נגרם בכל שלושת [[בית גידול|בתי הגידול]], ב-מי הים הפתוח, בחולות החוף וב[[טבלת גידוד|טבלאות הגידוד]] המצוי באזורים הסלעיים המעטרים את החוף שם מתרכזת מירב הפעילות הביולוגית. כאשר לאחרון נגרם הנזק הגדול ביותר וגם כזה שהשיקום שלו קשה הרבה יותר.{{הערה|שם=PARKS}}


מפני שהאירוע התרחש בימי קרה וגשם משמעותיים לא פקדו את החופים מבקרים במהלכו, אך מקצת מהמתנדבים שעסקו בניקוי החופים נזקקו לטיפול רפואי עקב החשיפה לזפת{{הערה|{{mako|כרמל ליבמן|זיהום הזפת בחופי ישראל: "יש מספר מאושפזים, מצב חירום אקולוגי"|26bc18192eeb771027|news-israel/2021_q1|20 בפברואר 2021}}}}.
מפני שהאירוע התרחש בימי קרה וגשם משמעותיים לא פקדו את החופים מבקרים במהלכו, אך מקצת מהמתנדבים שעסקו בניקוי החופים נזקקו לטיפול רפואי עקב החשיפה לזפת.{{הערה|{{mako|כרמל ליבמן|זיהום הזפת בחופי ישראל: "יש מספר מאושפזים, מצב חירום אקולוגי"|26bc18192eeb771027|news-israel/2021_q1|20 בפברואר 2021}}}}


עם שיפור תנאי מזג האוויר החלו בפעולות ניקוי, אך הניקוי עצמו צפוי לפגוע בתשתית של החוף וגם לפגיעה מיידית בחי ובצומח. כמו כן קיים חשש גדול מפני חלחול המזהמים לקרקע ככל שעובר הזמן{{הערה|{{ישראל היום|דן לביא|הושגה שליטה על זיהום הזפת בים|853747|21 בפברואר 2021}}}}. לא ידוע כמה זמן ייקח לשקם את השטח ולכמה זמן יהיה לזיהום השפעות סביבתיות.
עם שיפור תנאי מזג האוויר החלו בפעולות ניקוי, אך הניקוי עצמו צפוי לפגוע בתשתית של החוף וגם לפגיעה מיידית בחי ובצומח. כמו כן קיים חשש גדול מפני חלחול המזהמים לקרקע ככל שעובר הזמן.{{הערה|{{ישראל היום|דן לביא|הושגה שליטה על זיהום הזפת בים|853747|21 בפברואר 2021}}}} לא ידוע כמה זמן ייקח לשקם את השטח ולכמה זמן יהיה לזיהום השפעות סביבתיות.


בעלי חיים פגועים שנאספו מהחופים נשלחו לטיפול בבתי חולים לחיות בר, וביניהם למרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, אך כמחצית מהצבים לא הצליחו להציל.
בעלי חיים פגועים שנאספו מהחופים נשלחו לטיפול בבתי חולים לחיות בר, וביניהם למרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, אך כמחצית מהצבים לא הצליחו להציל.
שורה 41: שורה 41:


===השבוע השני===
===השבוע השני===
ב-23 בפברואר, לאחר שבוע מתחילת האירוע פרסמה רשות הטבע והגנים הערכת מצב לפיה, כל החופים עדיין מלוכלכים בזפת{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%99/ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שלישי 23.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}.
ב-23 בפברואר, לאחר שבוע מתחילת האירוע פרסמה רשות הטבע והגנים הערכת מצב לפיה, כל החופים עדיין מלוכלכים בזפת.{{הערה|שם=רט"ג|[https://www.parks.org.il/new/התמודדות-עם-זיהום-הנפט-בחופי-ישראל-י/ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שלישי 23.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}


האיסור של הרשויות על ההגעה לחופים לפעילות פנאי נותר, וקיים חשש מפני השפעות הגל החורפי הבא הצפוי בחלוף השבוע על הים והחוף.
האיסור של הרשויות על ההגעה לחופים לפעילות פנאי נותר, וקיים חשש מפני השפעות הגל החורפי הבא הצפוי בחלוף השבוע על הים והחוף.


ב-24 בפברואר משרד הבריאות ומשרד החקלאות הוציאו הוראה בדבר איסור שיווק ואכילה של דגים מהים התיכון. פעולה זו ננקטה כמשנה זהירות מאחר וטרם סיימו לבדוק ממצאים על מצב חדירת מזהמים לחיים במים. כאשר בכוונת המשרד לאיכות הסביבה לבדוק זאת גם לאורך זמן בכדי לראות את כתוצאה משקיעת מזהמים מסיסים במים, הייתה פגיעה ב[[מארג המזון]]. בנוסף הובעה דאגה בדבר השפעה על עופות רבים שצפויים לבקר במסלול [[נדידת עופות|נדידת האביב]] בישראל{{הערה|1=[https://www.israelhayom.co.il/article/855129 בעקבות זיהום הזפת: משרד הבריאות אוסר לשווק דגים מהים התיכון], דן לביא, מיטל יסעור בית-אור, 24 בפברואר, באתר ישראל היום.}}.
ב-24 בפברואר משרד הבריאות ומשרד החקלאות הוציאו הוראה בדבר איסור שיווק ואכילה של דגים מהים התיכון. פעולה זו ננקטה כמשנה זהירות מאחר שטרם סיימו לבדוק ממצאים על מצב חדירת מזהמים לחיים במים. כאשר בכוונת המשרד לאיכות הסביבה לבדוק זאת גם לאורך זמן בכדי לראות את כתוצאה משקיעת מזהמים מסיסים במים, הייתה פגיעה ב[[מארג המזון]]. בנוסף הובעה דאגה בדבר השפעה על עופות רבים שצפויים לבקר במסלול [[נדידת עופות|נדידת האביב]] בישראל.{{הערה|1=[https://www.israelhayom.co.il/article/855129 בעקבות זיהום הזפת: משרד הבריאות אוסר לשווק דגים מהים התיכון], דן לביא, מיטל יסעור בית-אור, 24 בפברואר, באתר ישראל היום.}}


===פעולות המיפוי, הניקוי והשיקום===
===פעולות המיפוי, הניקוי והשיקום===
בשלב הראשון עוד בטרם שוך הסערה לגמרי, ניסו בכמה רשויות בהן קרית ים ונווה ים לנקות את מעטפת החול באמצעות כלים הנדסיים כבדים, אך התברר שפעולות אלו גם מסוכנות לכלים וגם אינן יעילות{{הערה|{{דבר ראשון|ארז רביב|בחוף של 200 מטר נאספו 3 טון זפת|283983|19 בפברואר 2021}}}}.
בשלב הראשון עוד בטרם שוך הסערה לגמרי, ניסו בכמה רשויות בהן קריית ים ונווה ים לנקות את מעטפת החול באמצעות כלים הנדסיים כבדים, אך התברר שפעולות אלו גם מסוכנות לכלים וגם אינן יעילות.{{הערה|{{דבר ראשון|ארז רביב|בחוף של 200 מטר נאספו 3 טון זפת|283983|19 בפברואר 2021}}}}


לאחר השיפור במזג האוויר ביוזמת התארגנויות התנדבותיות אד-הוק ועמותות סביבה בהן [[צלול]], [[אקואושן]], [[שומרי הבית]] ו-אנשי הים התיכון, בשיתוף פעולה על הרשויות המקומיות וארגוני סביבה, יצאו כבר ביום הראשון להפוגה, כ-2500 אזרחים ועובדי רשויות לפעילות ניקוי החופים באופן ידני וסזיפי ובאמצעות שימוש באמצעי מיגון{{הערה|1=[https://haipo.co.il/item/260308 אסון הזפת – צפו במבצעי הניקיון בחופי חיפה, חוף כרמל והקריות], ירון כרמי, 20 בפברואר 2021, באתר חי-פה.}}. טיפול בפסולת זפת שנאספה, מתבצע באופן ייעודי שונה מפסולת רגילה.
לאחר השיפור במזג האוויר ביוזמת התארגנויות התנדבותיות אד-הוק ועמותות סביבה בהן [[צלול]], [[אקואושן]], [[שומרי הבית]] ו-אנשי הים התיכון, בשיתוף פעולה על הרשויות המקומיות וארגוני סביבה, יצאו כבר ביום הראשון להפוגה, כ-2500 אזרחים ועובדי רשויות לפעילות ניקוי החופים באופן ידני וסזיפי ובאמצעות שימוש באמצעי מיגון.{{הערה|1=[https://haipo.co.il/item/260308 אסון הזפת – צפו במבצעי הניקיון בחופי חיפה, חוף כרמל והקריות], ירון כרמי, 20 בפברואר 2021, באתר חי-פה.}} טיפול בפסולת זפת שנאספה, מתבצע באופן ייעודי שונה מפסולת רגילה.


חלק מהרשויות כגון בהרצליה הכריזו על מצב חירום אקולוגי. נפתחו חמ"לים עירוניים, ומלבד לצוותי הניקוי העירוניים גויסו כל עובדי העירייה למשימה. יצאה קריאה לכל תושבי העיר לבוא לסייע והעירייה העמידה לרשות המתנדבים ותנועות נוער הסעות לחופים וציוד על מנת להגיע לתפוקה מהירה ככל הניתן בניקיון{{הערה|1=[https://herzliya.mynet.co.il/local_news/article/HkaMSv1zd האסון האקולוגי: מצב חירום הוכרז בחופי הרצליה - קריאה לתושבי העיר לסייע], אשר אטדגי, 21 בפברואר 2021, באתר mynet הרצליה.}}.
חלק מהרשויות כגון בהרצליה הכריזו על מצב חירום אקולוגי. נפתחו חמ"לים עירוניים, ומלבד לצוותי הניקוי העירוניים גויסו כל עובדי העירייה למשימה. יצאה קריאה לכל תושבי העיר לבוא לסייע והעירייה העמידה לרשות המתנדבים ותנועות נוער הסעות לחופים וציוד על מנת להגיע לתפוקה מהירה ככל הניתן בניקיון.{{הערה|1=[https://herzliya.mynet.co.il/local_news/article/HkaMSv1zd האסון האקולוגי: מצב חירום הוכרז בחופי הרצליה - קריאה לתושבי העיר לסייע], אשר אטדגי, 21 בפברואר 2021, באתר mynet הרצליה.}}


ב-20 בפברואר הודיע הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] כי ממחרת יישלחו אלפי חייל צה"ל לסיוע לרשות הטבע והגנים במיפוי, ניקוי והעברת הזפת להטמנה באתרים ייעודים{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|צה"ל יסייע לרשות הטבע והגנים במאמץ לניקיון החופים|מאמרים/2021/צהל-יסייע-לרשות-הטבע-והגנים-במאמץ-לניקיון-החופים/|20 בפברואר 2021}}}}.
ב-20 בפברואר הודיע הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] כי ממחרת יישלחו אלפי חייל צה"ל לסיוע לרשות הטבע והגנים במיפוי, ניקוי והעברת הזפת להטמנה באתרים ייעודים.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|צה"ל יסייע לרשות הטבע והגנים במאמץ לניקיון החופים|מאמרים/2021/צהל-יסייע-לרשות-הטבע-והגנים-במאמץ-לניקיון-החופים/|20 בפברואר 2021}}}}


בימים הבאים הגיעו אלפי מתנדבים נוספים בהתארגנויות המחולקות לאזורים, אליהם הצטרפו גם ראשי וחברי מועצות מקומיות, חברי כנסת{{הערה|1=[https://www.facebook.com/YairLapid/posts/3914734958584826 ליהיא לפיד וח"כ יאיר לפיד בניקיון של זפת בחוף הרצליה], [https://www.facebook.com/GideonSaarIL/posts/10159171345828967 חברי הכנסת גדעון סער ויועז הנדל בניקוי זפת בחופי מועצת חוף הכרמל], [https://www.facebook.com/tamarzandberg/posts/2203736373089851 חברת הכנסת תמר זנדברג בניקוי זפת בחוף אפולוניה], [https://www.facebook.com/alonschusterofficial/posts/5895348937157186 השר אלון שוסטר בניקוי זפת בחוף ניצנים], 21 בפברואר 2021, ברשת הפייסבוק.}} ומתמודדים ל[[הבחירות לכנסת ה-24|בחירות הקרובות]].
בימים הבאים הגיעו אלפי מתנדבים נוספים בהתארגנויות המחולקות לאזורים, אליהם הצטרפו גם ראשי וחברי מועצות מקומיות, חברי כנסת{{הערה|1=[https://www.facebook.com/YairLapid/posts/3914734958584826 ליהיא לפיד וח"כ יאיר לפיד בניקיון של זפת בחוף הרצליה], [https://www.facebook.com/GideonSaarIL/posts/10159171345828967 חברי הכנסת גדעון סער ויועז הנדל בניקוי זפת בחופי מועצת חוף הכרמל], [https://www.facebook.com/tamarzandberg/posts/2203736373089851 חברת הכנסת תמר זנדברג בניקוי זפת בחוף אפולוניה], [https://www.facebook.com/alonschusterofficial/posts/5895348937157186 השר אלון שוסטר בניקוי זפת בחוף ניצנים], 21 בפברואר 2021, ברשת הפייסבוק.}} ומתמודדים ל[[הבחירות לכנסת ה-24|בחירות הקרובות]].


נפרסו עמדות מידע לתדרוך וחלוקת אמצעי מיגון כגון: כפפות, נשמיות, ערדליים, חליפות אלבד, מגרפות, אתים ושקיות לאיסוף הזפת והפסולת. באיזור החולי התפזרה הזפת בגדלים קטנים מאד מה שהצריך עבודת ברירה יסודית בכל השטח{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%99/ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שני, 22.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}.
נפרסו עמדות מידע לתדרוך וחלוקת אמצעי מיגון כגון: כפפות, נשמיות, ערדליים, חליפות אלבד, מגרפות, אתים ושקיות לאיסוף הזפת והפסולת. באזור החולי התפזרה הזפת בגדלים קטנים מאד מה שהצריך עבודת ברירה יסודית בכל השטח.{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/התמודדות-עם-זיהום-הנפט-בחופי-ישראל-י/ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שני, 22.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}


רשות הטבע והגנים ביקשה מהציבור להימנע מניקוי החלק הסלעי מזפת מאחר וניקוי לא מקצועי יכול לגרום בעצמו לנזק. הרשות פנתה לחוקרים וגופים ברחבי העולם לבחינת השיטות השונות והקימה לשם כך חוות ניסוי על מנת למצוא את הדרכים לנקות ולשקם את האזור הסלעי{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%99/ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שלישי 23.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}. כמו כן נבחנות דרכים לניפוי הזפת הרבה בגודל קטן מרצועת החוף החולית{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/zefet-3/ סיכום פעילות מה-24.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}.
רשות הטבע והגנים ביקשה מהציבור להימנע מניקוי החלק הסלעי מזפת מאחר שניקוי לא מקצועי יכול לגרום בעצמו לנזק. הרשות פנתה לחוקרים וגופים ברחבי העולם לבחינת השיטות השונות והקימה לשם כך חוות ניסוי על מנת למצוא את הדרכים לנקות ולשקם את האזור הסלעי.{{הערה|שם=רט"ג}} כמו כן נבחנות דרכים לניפוי הזפת הרבה בגודל קטן מרצועת החוף החולית.{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/zefet-3/ סיכום פעילות מה-24.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}

בראשית השבוע השני לאירוע פרסם המשרד לאיכות הסביבה הערכת כמויות לפינוי 1200 טונות של חומר שזוהם בזפת מהחופים. חמור זה מצריך טיפול מיוחד של פינוי ומיון הקרקע מהפסולת, דיגום ואנליזה של החומרים, פינוי של הקרקע והפסולת המתאימה לטיפול ביולוגי כגון במתקנים לטיפול תרמי בפסולת מסוכנת. הטמנה כפסולת מעורבת ביעדי קצה המורשים לטיפול ביולוגי ובמטמנות לפסולת מעורבת{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/news/moep_operates_esc_for_removal_of_1200_ton_of_from_israel_beaches "זפת בסערה": שלב הפינוי מהחופים יוצא לדרר!], 24 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.}}.
בראשית השבוע השני לאירוע פרסם המשרד לאיכות הסביבה הערכת כמויות לפינוי 1200 טונות של חומר שזוהם בזפת מהחופים. חמור זה מצריך טיפול מיוחד של פינוי ומיון הקרקע מהפסולת, דיגום ואנליזה של החומרים, פינוי של הקרקע והפסולת המתאימה לטיפול ביולוגי כגון במתקנים לטיפול תרמי בפסולת מסוכנת. הטמנה כפסולת מעורבת ביעדי קצה המורשים לטיפול ביולוגי ובמטמנות לפסולת מעורבת.{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/news/moep_operates_esc_for_removal_of_1200_ton_of_from_israel_beaches "זפת בסערה": שלב הפינוי מהחופים יוצא לדרר!], 24 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.}}


==חקירת הדליפה==
==חקירת הדליפה==
בעקבות האירוע פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה. נמצאו לפחות עשר אוניות חשודות שעברו במרחב והזמן בו נמצאו נתוני כתם הנפט, שתיים אף הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד הספיקו לבצע בדיקת פתע לאחת מהן ב-18 בפברואר בעודה בנמל אך נשלל קשר שלה לאסון{{הערה|שם=מעריב}}.
בעקבות האירוע פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה. נמצאו לפחות עשר אוניות חשודות שעברו במרחב והזמן בו נמצאו נתוני כתם הנפט, שתיים אף הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד הספיקו לבצע בדיקת פתע לאחת מהן ב-18 בפברואר בעודה בנמל אך נשלל קשר שלה לאסון.{{הערה|שם=מעריב}}


ב-22 בפברואר, הוצא [[איסור פרסום|צו איסור פרסום]] (צא"פ) למידע הנוגע לחקירת האירוע ובכללו כל פרט העלול לזהות את החשודים, שם כלי השיט, נמלי מוצאו והיעד אליו עשה את דרכו, פרטי המטען שנשא או נתיב השיט{{הערה|{{מאקו|כרמל ליבמן|החלטה חריגה: צו איסור פרסום הוטל על חקירת אסון הזפת|ec012866f29c771026|news-israel/2021_q1|22 בפברואר 2021}}}}. מספר ארגוני סביבה, בהם [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] מתחו ביקורת על הצו, ואמרו כי מדובר ב"פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים, שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה."{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד|באופן חריג: צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת|SJ16ueZGu|22 בפברואר 2021}}}}
ב-22 בפברואר, הוצא [[איסור פרסום|צו איסור פרסום]] (צא"פ) למידע הנוגע לחקירת האירוע ובכללו כל פרט העלול לזהות את החשודים, שם כלי השיט, נמלי מוצאו והיעד אליו עשה את דרכו, פרטי המטען שנשא או נתיב השיט.{{הערה|{{מאקו|כרמל ליבמן|החלטה חריגה: צו איסור פרסום הוטל על חקירת אסון הזפת|ec012866f29c771026|news-israel/2021_q1|22 בפברואר 2021}}}} מספר ארגוני סביבה, בהם [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] מתחו ביקורת על הצו, ואמרו כי מדובר ב"פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים, שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה."{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד|באופן חריג: צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת|SJ16ueZGu|22 בפברואר 2021}}}}


למחרת בעקבות התגייסות עיתונאים וכלי תקשורת, [[העין השביעית]] וארגון העיתונאים לעתירה בהולה בדבר הצא"פ, אישר השופט שחתם על הצא"פ לערוצי התקשורת לפרסם מידע על הפרשה ובלבד שאיננו מתייחס לפרטים שעלו מהחקירה הרשמית אשר נאסר לפרסום למשך שבוע מחשש לשיבוש חקירה. כמו כן האריך ביום אחד את איסור פרסום שמות שאר האוניות החשודות שטרם פורסמו בכל אמצעי{{הערה|{{העין השביעית|שוקי טאוסיג|"תחקירים תקשורתיים יכולים לסייע לרשויות החקירה בביצוע עבודתם ואין לראות בכך כעניין שיש בו להפריע לביצוע החקירה"|406980|23 בפברואר 2021}}}}.
למחרת בעקבות התגייסות עיתונאים וכלי תקשורת, [[העין השביעית]] וארגון העיתונאים לעתירה בהולה בדבר הצא"פ, אישר השופט שחתם על הצא"פ לערוצי התקשורת לפרסם מידע על הפרשה ובלבד שאיננו מתייחס לפרטים שעלו מהחקירה הרשמית אשר נאסר לפרסום למשך שבוע מחשש לשיבוש חקירה. כמו כן האריך ביום אחד את איסור פרסום שמות שאר האוניות החשודות שטרם פורסמו בכל אמצעי.{{הערה|{{העין השביעית|שוקי טאוסיג|"תחקירים תקשורתיים יכולים לסייע לרשויות החקירה בביצוע עבודתם ואין לראות בכך כעניין שיש בו להפריע לביצוע החקירה"|406980|23 בפברואר 2021}}}}


ע"פ הפרסומים מעורב גם [[חיל הים]] הישראלי בחקירת האירוע,{{הערה|{{כאן|יואב זהבי וחן ביאר|אחת הספינות החשודות בזיהום הייתה מעורבת בדליפת נפט גדולה לפני 13 שנים|100830|22 בפברואר 2021|item}}}} וכן גורמים בין-לאומיים.
ע"פ הפרסומים מעורב גם [[חיל הים]] הישראלי בחקירת האירוע,{{הערה|{{כאן|יואב זהבי וחן ביאר|אחת הספינות החשודות בזיהום הייתה מעורבת בדליפת נפט גדולה לפני 13 שנים|100830|22 בפברואר 2021|item}}}} וכן גורמים בין-לאומיים.


==בעקבות האירוע==
==בעקבות האירוע==
* נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] קרא להקמת "תוכנית לאומית מיידית בטרם נעמוד מול אסון אקולוגי חסר תקדים"{{הערה|1=[https://www.facebook.com/ReuvenRivlin/posts/280448423437896 דברי הנשיא בימי האירוע ברשת הפייסבוק], 20 בפברואר 2021, ברשת החברתית פייסבוק.}}.
* נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] קרא להקמת "תוכנית לאומית מיידית בטרם נעמוד מול אסון אקולוגי חסר תקדים".{{הערה|1=[https://www.facebook.com/ReuvenRivlin/posts/280448423437896 דברי הנשיא בימי האירוע ברשת הפייסבוק], 20 בפברואר 2021, ברשת החברתית פייסבוק.}}
* השרה להגנת הסביבה [[גילה גמליאל]] לצד חכ"ים ממפלגות שונות, אמרה שהאירוע ממחיש את הצורך בהקמת רשות ימית לישראל וכי בכוונתה להביא את העניין לחקיקה שתרכז בידי רשות זו סמכויות על כלל המשרדים שיש להם זיקה למרחב הימי.{{הערה|שם=יוטיוב}}

* מספר ימים לאחר האירוע הוציאו משרדי הפנים הסביבה והבריאות הוראה לכלל הציבור שלא להגיע לחופים מראש הנקרה ועד זיקים לפעילות פנאי.{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/news/update_from_the_ministries_of_the_interior_environmental_protection_and_health עדכון ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה והבריאות: אין להגיע לחופי הים המזוהמים בזפת עד הודעה חדשה], 21 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.}} בעקבות [[מגפת הקורונה בישראל]] בישראל בדיוק הסתיימה תקופת סגר ארוכה. כמו כן יצאה הוראה ממנהלי הניקי בשטח שלא להגיע להתנדבות לא מוסדרת ומפוקחת לניקוי החופים בשל הסיכון מהחשיפה לזפת. וכן פורסמה הערכה שקיים חשש לאיחור פתיחת עונת הרחצה ב-20 במרץ 2021.
* השרה להגנת הסביבה [[גילה גמליאל]] לצד חכ"ים ממפלגות שונות, אמרה שהאירוע ממחיש את הצורך בהקמת רשות ימית לישראל וכי בכוונתה להביא את העניין לחקיקה שתרכז בידי רשות זו סמכויות על כלל המשרדים שיש להם זיקה למרחב הימי{{הערה|שם=יוטיוב}}.
* ב-21 בפברואר התקיימה פגישה מתוכננת מראש, של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם השר המצרי למשאבי נפט ומינרלים טארק אל-מולא, בהם דנו בין היתר בסוגיות הנוגעות לפורום הגז של מזרח הים התיכון שמושבו בקהיר, וחברות בו פרט למצרים וישראל גם איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפגישה אמר נתניהו בסיור עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שהוא הציע בפני השר המצרי בעקבות האירוע, להתאגד כמה מדינות בכדי לחייב את מזרח אגן הים התיכון להסב את האוניות לשימוש בגז. לדבריו קיימת כבר הטכנולוגיה לכך.{{הערה|1=[https://youtu.be/oSuQZybzgg8 ראש הממשלה נתניהו והשרה להגנת הסביבה גמליאל סיירו היום בחוף הים באשדוד לאור מפגע הזפת האקולוגי], ערוץ לשכת ראש הממשלה, 21 בפברואר 2021, באתר יוטיוב.}} בעקבות כך, פרסמה רשות הטבע והגנים שהיא תומכת ביוזמת שר האנרגיה, [[יובל שטייניץ]] וראש הממשלה בנימין נתניהו, להעביר את הנעת הספינות המגיעות לישראל או משייטות בסביבתה לגז טבעי.{{הערה|שם=רט"ג}}

*ב-22 בפברואר האשים ראש הממשלת [[לבנון]] הזמני, [[חסן דיאב]], את ישראל בזיהום הזפת בחופי דרום לבנון. כמו כן פנה ל[[יוניפי"ל]] בבקשה שיפתחו בחקירה ויבחנו סיוע להתמודדות עם הזיהום החמור.{{הערה|{{ישראל היום|דין שמואל אלמס|הלבנונים מאשימים: "ישראל אשמה בזיהום הזפת"|854517|23 בפברואר 2021}}}}
* מספר ימים לאחר האירוע הוציאו משרדי הפנים הסביבה והבריאות הוראה לכלל הציבור שלא להגיע לחופים מראש הנקרה ועד זיקים לפעילות פנאי{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/news/update_from_the_ministries_of_the_interior_environmental_protection_and_health עדכון ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה והבריאות: אין להגיע לחופי הים המזוהמים בזפת עד הודעה חדשה], 21 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.}}. בעקבות [[מגפת הקורונה בישראל]] בישראל בדיוק הסתיימה תקופת סגר ארוכה. כמו כן יצאה הוראה ממנהלי הניקי בשטח שלא להגיע להתנדבות לא מוסדרת ומפוקחת לניקוי החופים בשל הסיכון מהחשיפה לזפת. וכן פורסמה הערכה שקיים חשש לאיחור פתיחת עונת הרחצה ב-20 למרץ 2021.
*ב-23 בפברואר פרסמה רשות הטבע והגנים כי היא פועלת מול שר האנרגיה יובל שטייניץ לזרז את הרפורמה בחומרים המזינים את תחנות הכוח בישראל לכיוון צמצום השימוש ב[[דלק פוסילי|דלקים פוסיליים]], וכן לזרז את ביטול הנעת תחנות הכח בדלקים, מזוט ופחם.{{הערה|שם=רט"ג}}

* ב-21 בפברואר התקיימה פגישה מתוכננת מראש, של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם השר המצרי למשאבי נפט ומינרלים טארק אל-מולא, בהם דנו בין היתר בסוגיות הנוגעות לפורום הגז של מזרח הים התיכון שמושבו בקהיר, וחברות בו פרט למצרים וישראל גם איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפגישה אמר נתניהו בסיור עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שהוא הציע בפני השר המצרי בעקבות האירוע, להתאגד כמה מדינות בכדי לחייב את מזרח אגן הים התיכון להסב את האוניות לשימוש בגז. לדבריו קיימת כבר הטכנולוגיה לכך{{הערה|1=[https://youtu.be/oSuQZybzgg8 ראש הממשלה נתניהו והשרה להגנת הסביבה גמליאל סיירו היום בחוף הים באשדוד לאור מפגע הזפת האקולוגי], ערוץ לשכת ראש הממשלה, 21 בפברואר 2021, באתר יוטיוב.}}. בעקבות כך, פרסמה רשות הטבע והגנים שהיא תומכת ביוזמת שר האנרגיה, [[יובל שטייניץ]] וראש הממשלה בנימין נתניהו, להעביר את הנעת הספינות המגיעות לישראל או משייטות בסביבתה לגז טבעי{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%99/ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שלישי 23.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}.

*ב-22 בפברואר האשים ראש הממשלת [[לבנון]] הזמני, [[חסן דיאב]], את ישראל בזיהום הזפת בחופי דרום לבנון. כמו כן פנה ל[[יוניפי"ל]] בבקשה שיפתחו בחקירה ויבחנו סיוע להתמודדות עם הזיהום החמור{{הערה|{{ישראל היום|דין שמואל אלמס|הלבנונים מאשימים: "ישראל אשמה בזיהום הזפת"|854517|23 בפברואר 2021}}}}.

*ב-23 בפברואר פרסמה רשות הטבע והגנים כי היא פועלת מול שר האנרגיה יובל שטייניץ לזרז את הרפורמה בחומרים המזינים את תחנות הכוח בישראל לכיוון צמצום השימוש ב[[דלק פוסילי|דלקים פוסיליים]], וכן לזרז את ביטול הנעת תחנות הכח בדלקים, מזוט ופחם{{הערה|1=[https://www.parks.org.il/new/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%99/ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שלישי 23.2.21], באתר רשות הטבע והגנים.}}.


===ביקורת ציבורית===
===ביקורת ציבורית===
* בחברה להגנת הטבע ציינו כי ישנה תוכנית לאומית למוכנות לאירועי זיהום ים שאושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אך מעולם לא תוקצבה במלואה, אף על פי שמדובר בעלות של 15 מיליון שקלים בלבד לכוח אדם וציוד, תקציב שמעולם לא הגיע אל המשרד להגנת הסביבה למרות דרישותיו. תוכנית זו שהייתה תלויה בחקיקה נלווית לחוק התלמ"ת (תוכנית למניעת זיהום ים משמן) לא בוצעה, מה שמנע העברת סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות בהיערכות לזיהום ים מבעוד מועד{{הערה|שם=מעריב1|{{מעריב אונליין|משה כהן|האסון האקולוגי בחופים: אחרי הנזקים, כעת נחשפים גם המחדלים הרבים|news/environment/Article-823252|21 בפברואר 2021}}}}.
* בחברה להגנת הטבע ציינו כי ישנה תוכנית לאומית למוכנות לאירועי זיהום ים שאושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אך מעולם לא תוקצבה במלואה, אף על פי שמדובר בעלות של 15 מיליון שקלים בלבד לכוח אדם וציוד, תקציב שמעולם לא הגיע אל המשרד להגנת הסביבה למרות דרישותיו. תוכנית זו שהייתה תלויה בחקיקה נלווית לחוק התלמ"ת (תוכנית למניעת זיהום ים משמן) לא בוצעה, מה שמנע העברת סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות בהיערכות לזיהום ים מבעוד מועד.{{הערה|שם=מעריב1|{{מעריב אונליין|משה כהן|האסון האקולוגי בחופים: אחרי הנזקים, כעת נחשפים גם המחדלים הרבים|news/environment/Article-823252|21 בפברואר 2021}}}}
* [[נחמה רונן]], לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ביקרה את המשרד להגנת הסביבה ואמרה: "יש להם תקציבים, יש להם ספינות ייעודיות, יש להם אמצעי הגנה כמו רשתות ומצופי ענק שבאפשרותן לכלוא את הזיהומים. מאז התגלה הזיהום ניתן היה לבקש סיוע ממדינות שכנות כמו יוון וקפריסין שכמו ישראל חתומות על [[אמנת ברצלונה]] ומחזיקות ברשותן ציוד לאיגוף זיהומים בים וחסימתו...".{{הערה|שם=מעריב1}}

*בדברי ביקורת על טיפול המדינה באירוע שהושמעו מצד ארגוני סביבה ואנשי אקדמיה בתחום חקר הים, נאמר שעל אף שכשלושה חודשים לפני האירוע תרגל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המועצה המקומית חוף כרמל, תרגיל התמודדות דומה של אירוע זיהום בחוף מדלקים, התרגיל התמקד במתן מענה לנזק לחופים לאחר שהוא נגרם, ולא הייתה היערכות לניסיון למנוע את הנזק מלכתחילה.{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה|אסון הזפת בחופים: "ישראל היתה יכולה למנוע חלק מהנזק"|3894967|21 בפברואר 2021}}}} כמו כן נטען בדבר חוסר הקצאת משאבים לניתור או קבלת מידע קיים של גורמים מנטרים אחרים, בדבר כתמי נפט ומצב הים בהיבטי זיהום.{{הערה|{{mako|כרמל ליבמן|הזיהום בחופי ישראל: "ישפיע בוודאות על איכות מי השתייה שלנו"|7a46f63d0a3c771027|news-israel/2021_q1|21 בפברואר 2021}}}}
* [[נחמה רונן]], לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ביקרה את המשרד להגנת הסביבה ואמרה: "יש להם תקציבים, יש להם ספינות ייעודיות, יש להם אמצעי הגנה כמו רשתות ומצופי ענק שבאפשרותן לכלוא את הזיהומים. מאז התגלה הזיהום ניתן היה לבקש סיוע ממדינות שכנות כמו יוון וקפריסין שכמו ישראל חתומות על [[אמנת ברצלונה]] ומחזיקות ברשותן ציוד לאיגוף זיהומים בים וחסימתו..."{{הערה|שם=מעריב1}}.

*בדברי ביקורת על טיפול המדינה באירוע שהושמעו מצד ארגוני סביבה ואנשי אקדמיה בתחום חקר הים, נאמר שעל אף שכשלושה חודשים לפני האירוע תרגל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המועצה המקומית חוף כרמל, תרגיל התמודדות דומה של אירוע זיהום בחוף מדלקים, התרגיל התמקד במתן מענה לנזק לחופים לאחר שהוא נגרם, ולא הייתה היערכות לניסיון למנוע את הנזק מלכתחילה{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה|אסון הזפת בחופים: "ישראל היתה יכולה למנוע חלק מהנזק"|3894967|21 בפברואר 2021}}}}. כמו כן נטען בדבר חוסר הקצאת משאבים לניתור או קבלת מידע קיים של גורמים מנטרים אחרים, בדבר כתמי נפט ומצב הים בהיבטי זיהום{{הערה|{{mako|כרמל ליבמן|הזיהום בחופי ישראל: "ישפיע בוודאות על איכות מי השתייה שלנו"|7a46f63d0a3c771027|news-israel/2021_q1|21 בפברואר 2021}}}}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* אור אליאסון, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%96%D7%A4%D7%AA שחור בעיניים: הסכנות של זיהום זפת], 22 בפברואר 2021, באתר [[מכון דוידסון]].
* אור אליאסון, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/שחור-בעיניים-הסכנות-של-זיהום-זפת שחור בעיניים: הסכנות של זיהום זפת], 22 בפברואר 2021, באתר [[מכון דוידסון]].
* [https://www.gov.il/he/departments/news/lumps_of_tar_can_be_ejected_ashore_in_the_storm המשרד להגנת הסביבה מתריע כי ב-24–48 השעות הקרובות עלולים להיפלט מהים גושי זפת נוספים לחופים מנהרייה ועד אשקלון], באתר [[המשרד להגנת הסביבה]], 17 בפברואר 2021
* [https://www.gov.il/he/departments/news/lumps_of_tar_can_be_ejected_ashore_in_the_storm המשרד להגנת הסביבה מתריע כי ב-24–48 השעות הקרובות עלולים להיפלט מהים גושי זפת נוספים לחופים מנהרייה ועד אשקלון], באתר [[המשרד להגנת הסביבה]], 17 בפברואר 2021
* ירון כרמי, [https://haipo.co.il/item/260308 אסון הזפת – צפו במבצעי הניקיון בחופי חיפה, חוף כרמל והקריות], באתר חי-פה, 20 בפברואר 2021.
* ירון כרמי, [https://haipo.co.il/item/260308 אסון הזפת – צפו במבצעי הניקיון בחופי חיפה, חוף כרמל והקריות], באתר חי-פה, 20 בפברואר 2021.

גרסה מ־15:37, 25 בפברואר 2021

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
אסון הזפת בחופי ישראל
גוש זפת שהורם בידי מתנדבת לניקוי החופים בחוף ניצנים, 20 בפברואר 2021
גוש זפת שהורם בידי מתנדבת לניקוי החופים בחוף ניצנים, 20 בפברואר 2021
גוש זפת שהורם בידי מתנדבת לניקוי החופים בחוף ניצנים, 20 בפברואר 2021
סוג דליפת נפט ומוצריו
תאריך התרחשות 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך התחלה 17 בפברואר 2021
תאריך סיום מתמשך
משך האסון 17 בפברואר 2021 – מתמשך (3 שנים)
במדינות או באזורים רצועת החוף של ישראל מראש הנקרה ועד זיקים
גורם טרם ידוע
נזק פגיעה בים, בחוף ובחיים שבהם. סגירת הים והחוף לציבור לפרק זמן.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל הוא אירוע זיהום ימי שהחל בישראל ב-17 בפברואר 2021 בו נגרם אסון סביבתי (אנ') לחופים לים ולטבע לאורך כל חופי ישראל בים התיכון.[1] במהלך האירוע נפלטו לחופי ישראל פסולת ימית של זפת ונפט, והוא מוערך כאחד האסונות האקולוגיים הגדולים שפגעו בישראל מאז הקמתה, בין היתר, בשל השטח הגדול שהוא מכסה ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת.[2][3]

האירוע

ב-17 בפברואר לאחר ימי סערה, החלו להישטף כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-160 ק"מ מרצועת חוף הים התיכון של מדינת ישראל, מראש הנקרה ועד זיקים.[4] על פי הערכות מדובר בדליפה או השלכה מכוונת של עשרות עד מאות טונות של מזוט ותוצרי נפט מאוניה בלב ים.

המשרד להגנת הסביבה פרסם התרעה שהאירוע יימשך לפחות ביומיים הקרובים והגדיר את האירוע כ"בין-מקומי" ברמה TIER 2B (רמה 2 מתוך 3) - באירוע כזה, לא ידוע מקור הזיהום ופעולות הניקוי מבוצעות על ידי בעלי תוכניות החירום המקומיות שנפגעו מהזיהום, בהנחיית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית אך לא מוכרז מצב חירום ארצי.[5][6]

לדברי המשרד לאיכות הסביבה לא הייתה בידיו התרעה מוקדמת כלשהי מאף גורם או מדינה לפני התחלת האירוע ב-17 לחודש, הגם שאמנת ברצלונה מחייבת זאת במקרים של זיהום כזה.[7] בפועל לא ננקטה פעולה בטרם החלו ימי הסערה ובזמן שהזפת הגיעה כבר לחופי ישראל, הסערה לא אפשרה זאת. לאחר מעשה משמשים צילומי הלוויין, שימוש במודל לחיזוי תנועת ים, דגימות הזפת, ונתונים של REMPEC (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים וחופים במזרח התיכון) והסוכנות האירופית EMSA כדי לאתר את הספינה שממנה נשפך הנפט. עיבוד המידע הנ"ל הביא לזיהוי בצילומי לווין מ-11 בפברואר כתם שמן כ-50 ק"מ מחופי אשקלון מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל שחשוד כמקור לאירוע.[8]

ב-20 בפברואר זיהה מטוס סיור של המשרד להגנת הסביבה מספרי כתמי שמן בקרבת חופי חיפה במרחק של כמה מאות מטרים מחוף בת גלים ל-פארק הכט, ופרס במקום ציוד ספיגה.[9][10] עם זאת הכתם לא הגיע לבסוף לחוף, ובסיור נוסף לא נצפה שוב, אך גם לא טופל בעודו בים.

ב-22 בפברואר דווח שהזפת הגיע לחופי צור בדרום לבנון.[11][12] באותו יום האשימו בלבנון את ישראל כאחראית לאירוע.

הנזק

השבוע הראשון

ב-18 בפברואר נפלט לחוף באזור ניצנים, לווייתן מצוי צעיר, באורך של כשבעה-עשר מטרים ובמשקל 25 טון.[13] בנתיחתו נמצא כי הוא מת כ-14 יום קודם וכי מותו נגרם מזיהום נפט.[14] לאחר הנתיחה קברו במקום את הלוויתן.[15]

באתרים רבים נצפו נזק ותמותה של ציפורים, דגה, צבי ים, חרדונים, סרטני חול ושלל יצורים ימיים וכן לצמחייה. הנזק נגרם בכל שלושת בתי הגידול, ב-מי הים הפתוח, בחולות החוף ובטבלאות הגידוד המצוי באזורים הסלעיים המעטרים את החוף שם מתרכזת מירב הפעילות הביולוגית. כאשר לאחרון נגרם הנזק הגדול ביותר וגם כזה שהשיקום שלו קשה הרבה יותר.[2]

מפני שהאירוע התרחש בימי קרה וגשם משמעותיים לא פקדו את החופים מבקרים במהלכו, אך מקצת מהמתנדבים שעסקו בניקוי החופים נזקקו לטיפול רפואי עקב החשיפה לזפת.[16]

עם שיפור תנאי מזג האוויר החלו בפעולות ניקוי, אך הניקוי עצמו צפוי לפגוע בתשתית של החוף וגם לפגיעה מיידית בחי ובצומח. כמו כן קיים חשש גדול מפני חלחול המזהמים לקרקע ככל שעובר הזמן.[17] לא ידוע כמה זמן ייקח לשקם את השטח ולכמה זמן יהיה לזיהום השפעות סביבתיות.

בעלי חיים פגועים שנאספו מהחופים נשלחו לטיפול בבתי חולים לחיות בר, וביניהם למרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, אך כמחצית מהצבים לא הצליחו להציל.

על משקלו של האירוע אמר שאול גולדשטיין מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "מבחינתנו מדובר באסון הטבע החמור ביותר שאירע בעשרות השנים האחרונות בישראל, הרבה יותר חמור מזיהום הנפט בשמורת עברונה בערבה (2014) ומאסון הזיהום התעשייתי בשמורת נחל אשלים בנגב (2017)"[18]

טרם ניתן להעריך את ממדי הנזק אך ישנן גם הערכות שהנזק והשלמת השיקום ייארכו שנים.

השבוע השני

ב-23 בפברואר, לאחר שבוע מתחילת האירוע פרסמה רשות הטבע והגנים הערכת מצב לפיה, כל החופים עדיין מלוכלכים בזפת.[19]

האיסור של הרשויות על ההגעה לחופים לפעילות פנאי נותר, וקיים חשש מפני השפעות הגל החורפי הבא הצפוי בחלוף השבוע על הים והחוף.

ב-24 בפברואר משרד הבריאות ומשרד החקלאות הוציאו הוראה בדבר איסור שיווק ואכילה של דגים מהים התיכון. פעולה זו ננקטה כמשנה זהירות מאחר שטרם סיימו לבדוק ממצאים על מצב חדירת מזהמים לחיים במים. כאשר בכוונת המשרד לאיכות הסביבה לבדוק זאת גם לאורך זמן בכדי לראות את כתוצאה משקיעת מזהמים מסיסים במים, הייתה פגיעה במארג המזון. בנוסף הובעה דאגה בדבר השפעה על עופות רבים שצפויים לבקר במסלול נדידת האביב בישראל.[20]

פעולות המיפוי, הניקוי והשיקום

בשלב הראשון עוד בטרם שוך הסערה לגמרי, ניסו בכמה רשויות בהן קריית ים ונווה ים לנקות את מעטפת החול באמצעות כלים הנדסיים כבדים, אך התברר שפעולות אלו גם מסוכנות לכלים וגם אינן יעילות.[21]

לאחר השיפור במזג האוויר ביוזמת התארגנויות התנדבותיות אד-הוק ועמותות סביבה בהן צלול, אקואושן, שומרי הבית ו-אנשי הים התיכון, בשיתוף פעולה על הרשויות המקומיות וארגוני סביבה, יצאו כבר ביום הראשון להפוגה, כ-2500 אזרחים ועובדי רשויות לפעילות ניקוי החופים באופן ידני וסזיפי ובאמצעות שימוש באמצעי מיגון.[22] טיפול בפסולת זפת שנאספה, מתבצע באופן ייעודי שונה מפסולת רגילה.

חלק מהרשויות כגון בהרצליה הכריזו על מצב חירום אקולוגי. נפתחו חמ"לים עירוניים, ומלבד לצוותי הניקוי העירוניים גויסו כל עובדי העירייה למשימה. יצאה קריאה לכל תושבי העיר לבוא לסייע והעירייה העמידה לרשות המתנדבים ותנועות נוער הסעות לחופים וציוד על מנת להגיע לתפוקה מהירה ככל הניתן בניקיון.[23]

ב-20 בפברואר הודיע הרמטכ"ל אביב כוכבי כי ממחרת יישלחו אלפי חייל צה"ל לסיוע לרשות הטבע והגנים במיפוי, ניקוי והעברת הזפת להטמנה באתרים ייעודים.[24]

בימים הבאים הגיעו אלפי מתנדבים נוספים בהתארגנויות המחולקות לאזורים, אליהם הצטרפו גם ראשי וחברי מועצות מקומיות, חברי כנסת[25] ומתמודדים לבחירות הקרובות.

נפרסו עמדות מידע לתדרוך וחלוקת אמצעי מיגון כגון: כפפות, נשמיות, ערדליים, חליפות אלבד, מגרפות, אתים ושקיות לאיסוף הזפת והפסולת. באזור החולי התפזרה הזפת בגדלים קטנים מאד מה שהצריך עבודת ברירה יסודית בכל השטח.[26]

רשות הטבע והגנים ביקשה מהציבור להימנע מניקוי החלק הסלעי מזפת מאחר שניקוי לא מקצועי יכול לגרום בעצמו לנזק. הרשות פנתה לחוקרים וגופים ברחבי העולם לבחינת השיטות השונות והקימה לשם כך חוות ניסוי על מנת למצוא את הדרכים לנקות ולשקם את האזור הסלעי.[19] כמו כן נבחנות דרכים לניפוי הזפת הרבה בגודל קטן מרצועת החוף החולית.[27]

בראשית השבוע השני לאירוע פרסם המשרד לאיכות הסביבה הערכת כמויות לפינוי 1200 טונות של חומר שזוהם בזפת מהחופים. חמור זה מצריך טיפול מיוחד של פינוי ומיון הקרקע מהפסולת, דיגום ואנליזה של החומרים, פינוי של הקרקע והפסולת המתאימה לטיפול ביולוגי כגון במתקנים לטיפול תרמי בפסולת מסוכנת. הטמנה כפסולת מעורבת ביעדי קצה המורשים לטיפול ביולוגי ובמטמנות לפסולת מעורבת.[28]

חקירת הדליפה

בעקבות האירוע פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה. נמצאו לפחות עשר אוניות חשודות שעברו במרחב והזמן בו נמצאו נתוני כתם הנפט, שתיים אף הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד הספיקו לבצע בדיקת פתע לאחת מהן ב-18 בפברואר בעודה בנמל אך נשלל קשר שלה לאסון.[1]

ב-22 בפברואר, הוצא צו איסור פרסום (צא"פ) למידע הנוגע לחקירת האירוע ובכללו כל פרט העלול לזהות את החשודים, שם כלי השיט, נמלי מוצאו והיעד אליו עשה את דרכו, פרטי המטען שנשא או נתיב השיט.[29] מספר ארגוני סביבה, בהם אדם טבע ודין וצלול מתחו ביקורת על הצו, ואמרו כי מדובר ב"פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים, שאמורים להבטיח את ביטחונו של הציבור והסביבה."[30]

למחרת בעקבות התגייסות עיתונאים וכלי תקשורת, העין השביעית וארגון העיתונאים לעתירה בהולה בדבר הצא"פ, אישר השופט שחתם על הצא"פ לערוצי התקשורת לפרסם מידע על הפרשה ובלבד שאיננו מתייחס לפרטים שעלו מהחקירה הרשמית אשר נאסר לפרסום למשך שבוע מחשש לשיבוש חקירה. כמו כן האריך ביום אחד את איסור פרסום שמות שאר האוניות החשודות שטרם פורסמו בכל אמצעי.[31]

ע"פ הפרסומים מעורב גם חיל הים הישראלי בחקירת האירוע,[32] וכן גורמים בין-לאומיים.

בעקבות האירוע

  • נשיא המדינה ראובן ריבלין קרא להקמת "תוכנית לאומית מיידית בטרם נעמוד מול אסון אקולוגי חסר תקדים".[33]
  • השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל לצד חכ"ים ממפלגות שונות, אמרה שהאירוע ממחיש את הצורך בהקמת רשות ימית לישראל וכי בכוונתה להביא את העניין לחקיקה שתרכז בידי רשות זו סמכויות על כלל המשרדים שיש להם זיקה למרחב הימי.[6]
  • מספר ימים לאחר האירוע הוציאו משרדי הפנים הסביבה והבריאות הוראה לכלל הציבור שלא להגיע לחופים מראש הנקרה ועד זיקים לפעילות פנאי.[34] בעקבות מגפת הקורונה בישראל בישראל בדיוק הסתיימה תקופת סגר ארוכה. כמו כן יצאה הוראה ממנהלי הניקי בשטח שלא להגיע להתנדבות לא מוסדרת ומפוקחת לניקוי החופים בשל הסיכון מהחשיפה לזפת. וכן פורסמה הערכה שקיים חשש לאיחור פתיחת עונת הרחצה ב-20 במרץ 2021.
  • ב-21 בפברואר התקיימה פגישה מתוכננת מראש, של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם השר המצרי למשאבי נפט ומינרלים טארק אל-מולא, בהם דנו בין היתר בסוגיות הנוגעות לפורום הגז של מזרח הים התיכון שמושבו בקהיר, וחברות בו פרט למצרים וישראל גם איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפגישה אמר נתניהו בסיור עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שהוא הציע בפני השר המצרי בעקבות האירוע, להתאגד כמה מדינות בכדי לחייב את מזרח אגן הים התיכון להסב את האוניות לשימוש בגז. לדבריו קיימת כבר הטכנולוגיה לכך.[35] בעקבות כך, פרסמה רשות הטבע והגנים שהיא תומכת ביוזמת שר האנרגיה, יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, להעביר את הנעת הספינות המגיעות לישראל או משייטות בסביבתה לגז טבעי.[19]
  • ב-22 בפברואר האשים ראש הממשלת לבנון הזמני, חסן דיאב, את ישראל בזיהום הזפת בחופי דרום לבנון. כמו כן פנה ליוניפי"ל בבקשה שיפתחו בחקירה ויבחנו סיוע להתמודדות עם הזיהום החמור.[36]
  • ב-23 בפברואר פרסמה רשות הטבע והגנים כי היא פועלת מול שר האנרגיה יובל שטייניץ לזרז את הרפורמה בחומרים המזינים את תחנות הכוח בישראל לכיוון צמצום השימוש בדלקים פוסיליים, וכן לזרז את ביטול הנעת תחנות הכח בדלקים, מזוט ופחם.[19]

ביקורת ציבורית

  • בחברה להגנת הטבע ציינו כי ישנה תוכנית לאומית למוכנות לאירועי זיהום ים שאושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אך מעולם לא תוקצבה במלואה, אף על פי שמדובר בעלות של 15 מיליון שקלים בלבד לכוח אדם וציוד, תקציב שמעולם לא הגיע אל המשרד להגנת הסביבה למרות דרישותיו. תוכנית זו שהייתה תלויה בחקיקה נלווית לחוק התלמ"ת (תוכנית למניעת זיהום ים משמן) לא בוצעה, מה שמנע העברת סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות בהיערכות לזיהום ים מבעוד מועד.[37]
  • נחמה רונן, לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ביקרה את המשרד להגנת הסביבה ואמרה: "יש להם תקציבים, יש להם ספינות ייעודיות, יש להם אמצעי הגנה כמו רשתות ומצופי ענק שבאפשרותן לכלוא את הזיהומים. מאז התגלה הזיהום ניתן היה לבקש סיוע ממדינות שכנות כמו יוון וקפריסין שכמו ישראל חתומות על אמנת ברצלונה ומחזיקות ברשותן ציוד לאיגוף זיהומים בים וחסימתו...".[37]
  • בדברי ביקורת על טיפול המדינה באירוע שהושמעו מצד ארגוני סביבה ואנשי אקדמיה בתחום חקר הים, נאמר שעל אף שכשלושה חודשים לפני האירוע תרגל המשרד להגנת הסביבה ביחד עם המועצה המקומית חוף כרמל, תרגיל התמודדות דומה של אירוע זיהום בחוף מדלקים, התרגיל התמקד במתן מענה לנזק לחופים לאחר שהוא נגרם, ולא הייתה היערכות לניסיון למנוע את הנזק מלכתחילה.[38] כמו כן נטען בדבר חוסר הקצאת משאבים לניתור או קבלת מידע קיים של גורמים מנטרים אחרים, בדבר כתמי נפט ומצב הים בהיבטי זיהום.[39]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אסון הזפת בחופים: הציבור נקרא להגיש עזרה; כך נראה מוקד הזיהום, יובל בגנו, אריק בנדר, 20 בפברואר 2021, באתר מעריב.
  2. ^ 1 2 זפת בחופי ישראל, יהושע שקדי, באתר רשות הטבע והגנים.
  3. ^ שחור בעיניים: הסכנות של זיהום זפת, אור אליאסון, 22 בפברואר 2021, באתר מכון דוידסון.
  4. ^ יפעת גליק, אורלי אלקלעי ואיתי שיקמן, זיהום הזפת החמור: כ-160 ק"מ של חופי ישראל נפגעו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בפברואר 2021
  5. ^ שני אשכנזי, ‏אסון אקולוגי שחור: זפת נפלטת לחופי ישראל, מבצע הניקיון החל, באתר גלובס, 18 בפברואר 2021
  6. ^ 1 2 השרה גמליאל על אסון הזפת: "לא היה ניתן למנוע", 21 בפברואר 2021, ראיון לאולפן ynet
  7. ^ חדשות המשרד להגנת הסביבה מה-22 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.
  8. ^ אורן שטרנברג, אירוע הזפת בחופים: זוהה כתם שמן בים החשוד כמקור הזיהום, באתר אייס
  9. ^ אילנה קוריאל, אסון הזפת: לפני כשבוע זוהה כתם שמן כ-50 ק"מ מאשקלון, באתר ynet, 20 בפברואר 2021
  10. ^ ירון כרמי, אסון הזפת: תמונה ממטוס – כתם גדול מתקרב כעת לחופי חיפה, באתר חי-פה, 20 בפברואר 2021
  11. ^ בשנת 2006 במהלך המלחמה בין לבנון לישראל התרחשה דליפת הנפט האחרונה באזור בהיקף שכזה לאחר שתחנת הכוח ג’ייה הנמצאת 30 ק"מ דרומית לביירות, הופצצה על ידי ישראל במסגרת המערכה בגין חטיפת והריגת חיילי צה"ל על ידי ארגון החיזבאללה. דלק בכמות של כ-110 אלף חביות נשפך לים התיכון.
  12. ^ בלבנון מאשימים “ספינה של האויב” גרמה לכתם הנפט, 23 בפברואר 2021, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
  13. ^ יובל בגנו, ‏מת כתוצאה מזיהום? לוויתן ענק נפלט אל חוף ניצנים, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2021
  14. ^ ממצאים מניתוח הלוויתן שנפלט לחוף, שלומית שביט, 21 בפברואר 2021, באתר רשות הטבע והגנים.
  15. ^ תמונת קבורת הליוויתן בחוף, כאן חדשות, ברשת טוויטר.
  16. ^ כרמל ליבמן, ‏זיהום הזפת בחופי ישראל: "יש מספר מאושפזים, מצב חירום אקולוגי", באתר ‏מאקו‏, 20 בפברואר 2021
  17. ^ דן לביא, הושגה שליטה על זיהום הזפת בים, באתר ישראל היום, 21 בפברואר 2021
  18. ^ יובל בגנו, ‏אסון הזפת בחופים: הציבור נקרא להגיש עזרה; כך נראה מוקד הזיהום, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2021
  19. ^ 1 2 3 4 התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שלישי 23.2.21, באתר רשות הטבע והגנים.
  20. ^ בעקבות זיהום הזפת: משרד הבריאות אוסר לשווק דגים מהים התיכון, דן לביא, מיטל יסעור בית-אור, 24 בפברואר, באתר ישראל היום.
  21. ^ ארז רביב, ‏בחוף של 200 מטר נאספו 3 טון זפת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בפברואר 2021
  22. ^ אסון הזפת – צפו במבצעי הניקיון בחופי חיפה, חוף כרמל והקריות, ירון כרמי, 20 בפברואר 2021, באתר חי-פה.
  23. ^ האסון האקולוגי: מצב חירום הוכרז בחופי הרצליה - קריאה לתושבי העיר לסייע, אשר אטדגי, 21 בפברואר 2021, באתר mynet הרצליה.
  24. ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל יסייע לרשות הטבע והגנים במאמץ לניקיון החופים, באתר צה"ל, 20 בפברואר 2021
  25. ^ ליהיא לפיד וח"כ יאיר לפיד בניקיון של זפת בחוף הרצליה, חברי הכנסת גדעון סער ויועז הנדל בניקוי זפת בחופי מועצת חוף הכרמל, חברת הכנסת תמר זנדברג בניקוי זפת בחוף אפולוניה, השר אלון שוסטר בניקוי זפת בחוף ניצנים, 21 בפברואר 2021, ברשת הפייסבוק.
  26. ^ התמודדות עם זיהום הנפט בחופי ישראל – יום שני, 22.2.21, באתר רשות הטבע והגנים.
  27. ^ סיכום פעילות מה-24.2.21, באתר רשות הטבע והגנים.
  28. ^ "זפת בסערה": שלב הפינוי מהחופים יוצא לדרר!, 24 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.
  29. ^ כרמל ליבמן, ‏החלטה חריגה: צו איסור פרסום הוטל על חקירת אסון הזפת, באתר ‏מאקו‏, 22 בפברואר 2021
  30. ^ אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד, באופן חריג: צו איסור פרסום על חקירת אסון הזפת, באתר ynet, 22 בפברואר 2021
  31. ^ שוקי טאוסיג, "תחקירים תקשורתיים יכולים לסייע לרשויות החקירה בביצוע עבודתם ואין לראות בכך כעניין שיש בו להפריע לביצוע החקירה", באתר העין השביעית, 23 בפברואר 2021
  32. ^ יואב זהבי וחן ביאר, אחת הספינות החשודות בזיהום הייתה מעורבת בדליפת נפט גדולה לפני 13 שנים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2021
  33. ^ דברי הנשיא בימי האירוע ברשת הפייסבוק, 20 בפברואר 2021, ברשת החברתית פייסבוק.
  34. ^ עדכון ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה והבריאות: אין להגיע לחופי הים המזוהמים בזפת עד הודעה חדשה, 21 בפברואר 2021, באתר המשרד להגנת הסביבה.
  35. ^ ראש הממשלה נתניהו והשרה להגנת הסביבה גמליאל סיירו היום בחוף הים באשדוד לאור מפגע הזפת האקולוגי, ערוץ לשכת ראש הממשלה, 21 בפברואר 2021, באתר יוטיוב.
  36. ^ דין שמואל אלמס, הלבנונים מאשימים: "ישראל אשמה בזיהום הזפת", באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2021
  37. ^ 1 2 משה כהן, ‏האסון האקולוגי בחופים: אחרי הנזקים, כעת נחשפים גם המחדלים הרבים, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2021
  38. ^ ענת רואה, אסון הזפת בחופים: "ישראל היתה יכולה למנוע חלק מהנזק", באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2021
  39. ^ כרמל ליבמן, ‏הזיהום בחופי ישראל: "ישפיע בוודאות על איכות מי השתייה שלנו", באתר ‏מאקו‏, 21 בפברואר 2021