חיים כסאר (בן שמואל) – הבדלי גרסאות

**הרב חיים כסאר**
	הרב חיים כסאר תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1905 בערך; תרס"ה; צנעא, תימן
פטירה	21 בדצמבר 1997; כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח; ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 21 בדצמבר 1997
השתייכות	יהדות תימן
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
חיבוריו	שם טוב

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:49, 15 באוקטובר 2020

הרב חיים כסאר (תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי שבתימן ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם.

בתימן

נולד בצנעא לשמואל כסאר. בהיותו כבן 4 עבר עם משפחתו מצנעא לעיר בית עדאקה שם התחיל לעבוד כצורף ולמד עד היותו כבן עשרים לפני רב העיר, הרב דוד מזעקי. בהמשך היה אורג חגורות ומלמד תינוקות. כשנה לאחר פטירת רבו, בשנת 1929 בערך, חזר הרב חיים לצנעא עם משפחתו ולמד תורה כשנתיים-שלוש לפני הרב יחיא קאפח^[1]. נתמנה לעמוד בראש ישיבת בית אלכסאר שרוב לומדיה דגלו בשיטת דור דעה של רבו הרב יחיא קאפח. לאחר שלוש שנים בהן עמד בראשות הישיבה, נתגלעה מחלוקת בינו ובין ראשי המתפללים בעניין נוסח התפילה, והוא נאלץ לעזוב את הישיבה. לאחר מכן היה ראש ישיבת בית אלשיך ורגיל היה לתת בה שיעורים מדי לילה ולפנות בוקר.

למד בצוותא בשעות הבוקר עם ראשי ישיבת "בית אלשרעבי", הרב אהרן הכהן ובנו הרב אברהם הכהן ורבנים נוספים. בתחילת שנת תש"ד, כשנתפנתה משרת ראש הישיבה החל לשמש כראש הישיבה שם.

בארץ ישראל

עלה ארצה בעלייה הגדולה בשנת 1949 והתגורר בין שכונות אוהל משה וזיכרון טוביה בירושלים. התפרנס כסופר בבית הדין בירושלים. בעיני רבים בעדה התימנית נחשב לגדול חכמי תימן שבדור^[2].

הרב כסאר החשיב את שיטת הלימוד התימנית. הוא טען שלא מצא בארץ ישראל תלמידי חכמים שישוו ברמתם התלמודית לרבותיו שבתימן, אף על פי שהכיר את גדולי הרבנים בירושלים^[3].

הרב היה רב בית הכנסת הגורל בירושלים. כינויו היה "חיים אלגמרן" על בקיאותו ואהבתו לגמרא.

השקפתו על הקמת מדינת ישראל הייתה חיובית. הוא נהג לומר הלל ביום העצמאות ולאחר התפילה ערך סעודת מצווה עם שירה והלל לקב"ה על הקמת המדינה. הוא כאב את המצב הרוחני במדינת ישראל, ואולם פסק עם זאת שחובה לעלות לארץ.

פסק שגם בני הישיבות מחויבים להתגייס לצה"ל ואף יותר מכל אזרח אחר, היות שזכות התורה מגינה עליהם. פסיקתו זו צונזרה בידי עורכי ספרו "החיים והשלום" ופורסמה בספר "אתחלתא היא"^[4]: "דע שחייבין הכל לצאת אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וכל שכן בני הישיבה, דמלחמת ארץ ישראל מצווה היא וחובה היא לכל. ואדרבה, לא בחרה התורה אלא בהם שזכות התורה מצלת אותם... כדי שיהו נוצחים במלחמה על אויביהם, ומצוה גדולה הם עושים ובכל מקום אשר יפנו יצליחו"^[5].

הרב כסאר הלך לעולמו בשנת 1997. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים^[6].

ספריו

החיים והשלום - שו"ת
קיץ המזבח - על התורה
שם טוב - פירוש על משנה תורה לרמב"ם
דרך החיים - ליקוט מספריו בעניין מצוות תלמוד תורה ודרכי לימוד, מכון מרא"ה, קריית ספר ה'תשע"א

לקריאה נוספת

ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמוד 277–278

קישורים חיצוניים

מארי חיים כסאר באתר "תימני נט"
רבי חיים כסאר באתר "MyTzadik"
חכם חיים כסאר, באתר החכם היומי

וידאו

הדלקת נר חנוכה עם מארי חיים כסאר ומארי יחיא אלשיך, באתר יוטיוב
מארי חיים כסאר זצ"ל | פיוט שופט כל הארץ | אשמורות - סדר הוידוי | פיוט אצולה לפנים (עם מארי יוסף צוברי), באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ הספר "אגרת בוכים" בגרסה הבלתי מצונזרת.
^ משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 278
^ הרב עמרם עוזירי, מלאך ה', בני ברק: נוסח תימן, תש"פ, עמ' רמ"א
^ הרב יצחק דדון, אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח, עמ' רנט
^ שו"ת החיים והשלום, עניינים נפרדים סימן מא. ראו גם - מה הייתה דעת מוהר"ר חיים כסאר זצ"ל על צה"ל?, באתר יד מהרי"ץ
^ המצבה ומקום הקבר של חיים כסאר, באתר "פרויקט גלעד"

[1] הספר "אגרת בוכים" בגרסה הבלתי מצונזרת.

[2] משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 278

[3] הרב עמרם עוזירי, מלאך ה', בני ברק: נוסח תימן, תש"פ, עמ' רמ"א

[4] הרב יצחק דדון, אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח, עמ' רנט

[5] שו"ת החיים והשלום, עניינים נפרדים סימן מא. ראו גם - מה הייתה דעת מוהר"ר חיים כסאר זצ"ל על צה"ל?, באתר יד מהרי"ץ

[6] המצבה ומקום הקבר של חיים כסאר, באתר "פרויקט גלעד"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 הרב היה רב [[בית כנסת|בית הכנסת]] [[בתי גורל|הגורל]] בירושלים. כינויו היה "חיים אלגמרן" על בקיאותו ואהבתו ל[[גמרא]].
-השקפתו על הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] הייתה חיובית. הוא נהג [[אמירת הלל ביום העצמאות|לומר הלל ביום העצמאות]] ולאחר התפילה ערך [[סעודת מצווה]] עם שירה והלל לקב"ה על הקמת המדינה. פסק שגם בני הישיבות מחויבים להתגייס ל[[צה"ל]] ואף יותר מכל אזרח אחר, היות שזכות התורה מגינה עליהם. פסיקתו זו צונזרה בידי עורכי ספרו "החיים והשלום" ופורסמה בספר "אתחלתא היא"{{הערה|הרב [[יצחק דדון (רב)|יצחק דדון]], אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח, עמ' רנט}}: "דע שחייבין הכל לצאת אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וכל שכן בני הישיבה, דמלחמת ארץ ישראל מצווה היא וחובה היא לכל. ואדרבה, לא בחרה התורה אלא בהם שזכות התורה מצלת אותם... כדי שיהו נוצחים במלחמה על אויביהם, ומצוה גדולה הם עושים ובכל מקום אשר יפנו יצליחו". הוא כאב את המצב הרוחני במדינת ישראל, ואולם פסק עם זאת שחובה לעלות לארץ{{הערה|שו"ת החיים והשלום, עניינים נפרדים סימן מא}}{{הערה|ראו גם - [http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=174&ArticleID=528&Page=75 מה הייתה דעת מוהר"ר חיים כסאר זצ"ל על צה"ל?], באתר יד מהרי"ץ}}.
+השקפתו על הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] הייתה חיובית. הוא נהג [[אמירת הלל ביום העצמאות|לומר הלל ביום העצמאות]] ולאחר התפילה ערך [[סעודת מצווה]] עם שירה והלל לקב"ה על הקמת המדינה. הוא כאב את המצב הרוחני במדינת ישראל, ואולם פסק עם זאת שחובה לעלות לארץ.
+פסק שגם בני הישיבות מחויבים להתגייס ל[[צה"ל]] ואף יותר מכל אזרח אחר, היות שזכות התורה מגינה עליהם. פסיקתו זו צונזרה בידי עורכי ספרו "החיים והשלום" ופורסמה בספר "אתחלתא היא"{{הערה|הרב [[יצחק דדון (רב)|יצחק דדון]], אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח, עמ' רנט}}: "דע שחייבין הכל לצאת אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וכל שכן בני הישיבה, דמלחמת ארץ ישראל מצווה היא וחובה היא לכל. ואדרבה, לא בחרה התורה אלא בהם שזכות התורה מצלת אותם... כדי שיהו נוצחים במלחמה על אויביהם, ומצוה גדולה הם עושים ובכל מקום אשר יפנו יצליחו"{{הערה|שו"ת החיים והשלום, עניינים נפרדים סימן מא. ראו גם - [http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=174&ArticleID=528&Page=75 מה הייתה דעת מוהר"ר חיים כסאר זצ"ל על צה"ל?], באתר יד מהרי"ץ}}.
 הרב כסאר הלך לעולמו בשנת 1997. הוא הובא לקבורה ב[[הר המנוחות]] בירושלים{{הערה|{{גלעד|VUNWRw}}}}.