אצבע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 28369193 של 94.230.80.79 (שיחה)
שלמה4 (שיחה | תרומות)
שורה 10: שורה 10:
האצבעות הקדומות ביותר שנמצאו, אותרו על גבי [[מאובן]] [[דג]] שהשתמר היטב מ[[דבון|לפני 380 מיליון שנים]], ואלו היו אצבעות מקבילות לאצבעות המוכרות לנו מימינו, אולם האצבעות לא היו נפרדות זו מזו אלא היו צמודות בתוך ה[[סנפיר]]. לדג היו [[עצמות]] סנפיר דקות בהמשך לעצמות האצבעות שישנם לחולייתנים בני ימינו, ועצמות סנפיר אלו נאבדו במהלך ה[[אבולוציה]], בשלב מסוים של היציאה מין הים אל היבשה{{הערה|שם=האצבעות הקדומות ביותר, מכון דוידסון}}.
האצבעות הקדומות ביותר שנמצאו, אותרו על גבי [[מאובן]] [[דג]] שהשתמר היטב מ[[דבון|לפני 380 מיליון שנים]], ואלו היו אצבעות מקבילות לאצבעות המוכרות לנו מימינו, אולם האצבעות לא היו נפרדות זו מזו אלא היו צמודות בתוך ה[[סנפיר]]. לדג היו [[עצמות]] סנפיר דקות בהמשך לעצמות האצבעות שישנם לחולייתנים בני ימינו, ועצמות סנפיר אלו נאבדו במהלך ה[[אבולוציה]], בשלב מסוים של היציאה מין הים אל היבשה{{הערה|שם=האצבעות הקדומות ביותר, מכון דוידסון}}.


חוקרים מעריכים שלאצבעות היה יתרון אבולוציוני כבר בתוך המים, מכיוון שסייע לדג בתנועה, ולמשל, לאפשר לו לדדות במים רדודים ואולי אפילו לצלוח הליכה קצרה על ה[[יבשה|יבשה{{הערה|שם=האצבעות הקדומות ביותר, מכון דוידסון}}]].
חוקרים מעריכים שלאצבעות היה יתרון אבולוציוני כבר בתוך המים, מכיוון שסייע לדג בתנועה, ולמשל, לאפשר לו לדדות במים רדודים ואולי אפילו לצלוח הליכה קצרה על ה[[יבשה|יבשה{{הערה|שם=האצבעות הקדומות ביותר, מכון דוידסון}}]][[אצבע#cite%20note-%D7%94%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8%2C%20%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F-1|<span class="mw-reflink-text">[1]</span>]].


בהמשך התפתחותם של המינים, כאשר החלה העלייה ההדרגתית אל היבשה, התפתחו בהדרגה [[גפיים]] המתאימות יותר להליכה מאשר לשחייה, והתפתחות זו השפיעה גם על התאמתן של האצבעות{{הערה|שם=האצבעות הקדומות ביותר, מכון דוידסון}}.
בהמשך התפתחותם של המינים, כאשר החלה העלייה ההדרגתית אל היבשה, התפתחו בהדרגה [[גפיים]] המתאימות יותר להליכה מאשר לשחייה, והתפתחות זו השפיעה גם על התאמתן של האצבעות{{הערה|שם=האצבעות הקדומות ביותר, מכון דוידסון}}.
שורה 23: שורה 23:
* '''[[אגודל]]''' – האצבע העבה. מיקומו של האגודל כאצבע נגדית לשאר האצבעות הוא המאפשר לאדם לתפוס חפצים ולהשתמש ב[[כלי]]ם עדינים.
* '''[[אגודל]]''' – האצבע העבה. מיקומו של האגודל כאצבע נגדית לשאר האצבעות הוא המאפשר לאדם לתפוס חפצים ולהשתמש ב[[כלי]]ם עדינים.
* '''[[אצבע מורה]]''' – האצבע המשמשת להצבעה על כיוון או להצבעה על פריט מסוים, ולכן היא נקראת כך.
* '''[[אצבע מורה]]''' – האצבע המשמשת להצבעה על כיוון או להצבעה על פריט מסוים, ולכן היא נקראת כך.
* '''אמה''' – האצבע הארוכה ביותר.
* '''אמה''' – האצבע הארוכה ביותר. ע"פ התורה מודדים מידת '[[אמה]]' מהמרפק לראש האמה.
* '''קמיצה''' – נהוג לענוד טבעת [[נישואין]] על אצבע זו, ביד שמאל או ביד ימין (תלוי בתרבות).
* '''קמיצה''' – נהוג לענוד טבעת [[נישואין]] על אצבע זו, ביד שמאל או ביד ימין (תלוי בתרבות).
* '''זרת''' – מכונה גם '''קוטן'''. על אצבע זו ידועה אמרתו של [[רחבעם]] "קטני עבה ממתני אבי" ({{תנ"ך|דברי הימים ב|י|י}}).
* '''זרת''' – מכונה גם '''קוטן'''. על אצבע זו ידועה אמרתו של [[רחבעם]] "קטני עבה ממתני אבי" ({{תנ"ך|דברי הימים ב|י|י}}).

גרסה מ־22:47, 13 באוגוסט 2020

אצבע אנושית

אצבע היא חלק בכף היד או בכף הרגל (בה בעברית הן נקראות "בהונות") של דו-חיים, זוחלים עופות ויונקים. האצבע מסתיימת בחיפוי קרני הקרוי ציפורן. העור בקצות האצבעות מחורץ על ידי טביעות אצבעות.

מספר האצבעות

המונח באנטומיה המונה את מספר האצבעות בבעלי חיים מפותחים נקרא דקטיליה. למינים שונים של בעלי חוליות החיים על היבשה, יש מספר שונה של אצבעות בגפיהם. אולם, כמעט שאינם קיימים מינים שיש להם יותר מחמש ופרטים מוטנטים, שיש להם יותר מחמש, נדירים אף הם. במינים בהם יש פחות מחמש אצבעות בחלק או בכל הגפיים יש סימנים להתנוונותן במהלך האבולוציה. כך, למשל, אצל הסוס, חלק מהאצבעות התנוונו והשאר התחזקו. כך גם בוהן חתול הבית נעלמה, בניגוד לאגודלו ויש לו חמש אצבעות בכל אחת מגפיו הקדמיות וארבע בכל אחת מהאחוריות. בבני אדם הנורמה היא פנטדקטיליה המונה 5 אצבעות בכל גפה. אולם במקרים מסוימים עקב מחלות תורשתיות עלולות להופיע יותר מחמש אצבעות (פולידקטיליה) או פחות (אוליגודקטיליה).

התפתחות האצבעות

לכל בעלי החוליות היבשתיים יש אצבעות, וכל האצבעות של הדו-חיים, הזוחלים, היונקים והעופות המודרניים התפתחו ממינים קדומים יותר להם היו חמש אצבעות[1].

האצבעות הקדומות ביותר שנמצאו, אותרו על גבי מאובן דג שהשתמר היטב מלפני 380 מיליון שנים, ואלו היו אצבעות מקבילות לאצבעות המוכרות לנו מימינו, אולם האצבעות לא היו נפרדות זו מזו אלא היו צמודות בתוך הסנפיר. לדג היו עצמות סנפיר דקות בהמשך לעצמות האצבעות שישנם לחולייתנים בני ימינו, ועצמות סנפיר אלו נאבדו במהלך האבולוציה, בשלב מסוים של היציאה מין הים אל היבשה[1].

חוקרים מעריכים שלאצבעות היה יתרון אבולוציוני כבר בתוך המים, מכיוון שסייע לדג בתנועה, ולמשל, לאפשר לו לדדות במים רדודים ואולי אפילו לצלוח הליכה קצרה על היבשה[1][1].

בהמשך התפתחותם של המינים, כאשר החלה העלייה ההדרגתית אל היבשה, התפתחו בהדרגה גפיים המתאימות יותר להליכה מאשר לשחייה, והתפתחות זו השפיעה גם על התאמתן של האצבעות[1].

אצבעות האדם

האדם הוא בין המינים להם שליטה בולטת במיוחד באצבעות. האדם השכיל לתרגם שליטה זו למגוון יתרונות מול בעלי החיים, כמו יצירת כלים ובהמשך אף כתיבה ואומנות[1].

אצבעות כף היד האנושית ושימושיהן

אצבעות היד משמשות לאחיזה

היד משמשת לאחיזה, ושליטה מבוקרת באצבעות היא אחד המאפיינים של האדם.

  • אגודל – האצבע העבה. מיקומו של האגודל כאצבע נגדית לשאר האצבעות הוא המאפשר לאדם לתפוס חפצים ולהשתמש בכלים עדינים.
  • אצבע מורה – האצבע המשמשת להצבעה על כיוון או להצבעה על פריט מסוים, ולכן היא נקראת כך.
  • אמה – האצבע הארוכה ביותר. ע"פ התורה מודדים מידת 'אמה' מהמרפק לראש האמה.
  • קמיצה – נהוג לענוד טבעת נישואין על אצבע זו, ביד שמאל או ביד ימין (תלוי בתרבות).
  • זרת – מכונה גם קוטן. על אצבע זו ידועה אמרתו של רחבעם "קטני עבה ממתני אבי" (ספר דברי הימים ב', פרק י', פסוק י').

באנטומיה, נהוגה גם ההתייחסות לאצבעות כ"ראשונה", "שנייה" וכן הלאה עד "חמישית", כאשר האגודל או הבוהן הגדולה הן האצבע הראשונה והזרת או הבוהן הקטנה הן האצבע החמישית.

צילום רנטגן של כף יד שמאלית בת שש אצבעות של ילד בן 10, שנולד עם פולידקטיליה.

מידות האצבעות

הפרש אורכי האצבעות נותן אינדיקציה לרמות ההורמון אסטרוגן, שהיו בדמה של האם בזמן ההריון.

מחקרים על מידות האצבעות אצל גברים מצביעים על קשר בין אורך האצבעות לאורך הפין[2].

אצבעות בתרבות האנושית

תקשורת באמצעות אצבעות

שימוש באצבע מורה לשם מיקוד תשומת הלב של הזולת.
שימוש בסימני אצבעות מוסכמים לצורך תקשורת בין צוללנים מתחת לפני המים.

שפת סימנים של חרשים היא שפה טבעית העושה שימוש, בין השאר, בסימני אצבעות.

גם בקרב השומעים קיים רפרטואר נרחב של תנועות ומחוות אצבעות לשם תקשורת, על פי מוסכמות תרבותיות. דוגמאות:

  • זקיפת אגודל מסמלת אישור בתרבויות רבות בעולם. באחרות היא מהווה תנועה מגונה או בקשה לטרמפ.
  • במדינות רבות נעשה שימוש באצבע או באגודל כסימן מוסכם לעצירת טרמפ.
  • האצבע הסמוכה לאגודל מכונה גם האצבע המורה או הרומזת, שכן משמשת להצבעה ולרמיזה. הצבעה היא הושטת היד והאצבע קדימה, כלפי חוץ, כדי לסמן דבר מה, או קיפול הזרוע במרפק והושטת האצבע כלפי מעלה כדי לבקש רשות דיבור. רמיזה היא הפניית הזרוע כלפי פנים, אל גוף הדובר, תוך תנועות קיפול חוזרות של האצבע, כדי לרמוז לאדם אחר להתקרב אליו. תנועה זו נחשבת מעליבה בתרבויות מסוימות.
  • אצבע משולשת – מחווה גסה להבעת זילזול ובוז, באמצעות האצבע האמצעית (אמה). זקירת האמה משמשת להעברת מסר של זלזול כלפי אדם או נושא מסוים. בעיתונות העברית נהוג לכנות אחת מצורות זקירה זו בשם "תנועה מגונה", "אצבע משולשת" או "תנועה מזרחית מגונה" (הביטוי האחרון הפך לנפוץ פחות עם הזמן).
  • א פֿייג ( ביידיש תאנה) – אגודל מכוסה על ידי כל האצבעות, מסמל שלא תזכה לקבל ממני כלום.
  • הכאה באצבע צרידה – השמעת קול באמצעות האגודל והאמה, לעיתים כאמצעי לליווי קצבי.
  • טבעת נישואין נהוג לענוד על הקמיצה של יד שמאל.

דוגמאות נוספות בתמונות להלן:

ספירה בעזרת האצבעות

נהוג גם לספור באמצעות אצבעות כף היד. שיטות ספירה שונות נהוגות במקומות שונים בעולם:

  • עד עשר - בהרמת אצבעות, בתרבות המערב המורחבת, דהינו, כשכף-יד פרושה מייצגת את המספר חמש.
  • עד עשר בהורדת אצבעות, נהוג בפפואה גינאה החדשה, דהינו, אגרוף מייצג 5.
  • עד 12, כשהספירה נעשית בכף יד אחת, ונספרים פרקי האצבעות כאשר האגודל מצביע אליהם, נהוג בעיקר בתרבויות צפון הודיות, מסורת הינדו-אירופית כנראה.
  • עד 31 בכל כף-יד, או עד 1023 בשתי ידיים - ספירה בינארית, נהוג בעיקר אצל מתמטיקאים בתחומים מסוימים של תורת המספרים ושדות סופיים.
  • עד 60, שיטה בבלית הדומה לשיטה בה סופרים עד 12. בשיטה הבבלית סופרים את פרקי האצבעות ביד אחת וכאשר מגיעים ל-12 מתחילים את הספירה מחדש ביד שספרה ומסמנים עם אצבע אחד ביד האחרת שתריסר פרקי אצבעות נספרו. חוזרים על הפעולה הזו עד שמסמנים עם היד האחרת חמש אצבעות.

ביטויים

  • אצבע אלוהים - ייחוס אירוע לנוכחות או התערבות אלוהים.
  • כלל אצבע - היוריסטיקה, גישה לא-שיטתית לפתרון בעיות.
  • לא נקף אצבע - התבטל.
  • בעשר אצבעותיו - בעצמו, לבדו.
  • נתנו לו אצבע והוא רצה את כל היד.

מיתוסים ואמונות טפלות

  • קיימת אמונה טפלה, נפוצה, לפיה מי שמצביע למעלה, אל הכוכבים, מסכן את עצמו בפציעה.
  • החזקת אצבעות: שילוב האמה על הקמיצה נחשב בתרבויות אירופאיות כמחווה המביאה מזל. מקור המנהג אינו ידוע בוודאות. יש הרואים בו מחווה נוצרית (יצירת צורה דמוית צלב). ייתכן שמקור האמונה הזו במחווה שנועדה להרחיק מכשפות ויצורים אחרים הנשלטים על ידי רוחות רעות[3]. יש המשייכים את החזקת האצבעות לתקופה הקודמת לנצרות, אז נהוגה הייתה מחווה של הצלבת אצבעות כברכת "מזל טוב": המברך היה מניח את אצבעו מעל לאצבעו של מקבל הברכה ויוצר צורת X. יש המשייכים את מקור המחווה לקשתים האנגלים במלחמת מאה השנים, שסיגלו לעצמם מנהג לשלב את האצבע והאמה לפני שהשתמשו באותן שתי אצבעות למתוח את מיתר הקשת[4].
  • קיימות אגדות רבות הנוגעות למספר האצבעות המדויק של הדרקון הסיני האגדי, ולסיבות למספר זה, אך מספר אצבעותיו של הדרקון נע בין 3 ל-7.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים