זהר שביט

אין תמונה חופשית

זהר שביט (נולדה ב-1951) היא פרופסור מן המניין ביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב.

חייה ופועלה

זהר שביט נולדה כזהר דרור, היא צאצאית של הגאון מווילנה מצד אביה מיכאל פיינברג, שעיברת את שמו למיכאל דרור. אביה נולד ביאלטה, בבית בו התגורר מקסים גורקי. דודה של זהר שביט היה המשורר הסובייטי סמואיל מרשק. אביה גדל במשפחה יהודית מתבוללת של סוחרים עשירים ונעשה ציוני בהשפעת יוסף טרומפלדור, ישב בכלא בשל פעילותו הציונית ועלה לישראל בשנת 1925. כשעלה לישראל גזר על עצמו לא לדבר רוסית ותוך שלושה חודשים למד עברית.

זהר שביט הייתה חניכה בנעוריה בשומר הצעיר, למדה בגימנסיה הרצליה. עשתה את חוק לימודיה באוניברסיטת תל אביב. סיימה דוקטורט בחוג לתורת הספרות הכללית ב-1978.

שהתה בשבתונים באוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית, באוניברסיטת גטינגן, אוניברסיטת קלן, ואוניברסיטת פריז 8.

ספריה ומאמריה האקדמיים יצאו לאור באנגלית, ספרדית, גרמנית, צרפתית, ערבית, טורקית, שוודית, נורווגית, פינית ודנית. ערכה כמאה וחמישים ספרים, בעיקר בהוצאות מסדה וכתר. פרט לכך היא עסקה בתרגום ספרות ילדים. ב-1978 זכתה בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על תרגומה לספר "חוות הקסמים".

זהר שביט היא אשתו של ההיסטוריון יעקב שביט ואמם של המתרגמת נגה שביט, הסופר וההיסטוריון פרופסור אוריה שביט, והעיתונאי והסופר אבנר שביט.

פעילותה הציבורית

זהר שביט הייתה יועצת לשר המדע, התרבות והספורט מתן וילנאי בשתי תקופות כהונותיו, ובמסגרת זו קידמה את חוק הקולנוע, חוק הספריות הציבוריות, וחוק המועצה הציבורית לתרבות. יועצת לועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. חברה בדירקטוריונים של סינמטק תל אביב וקרן רבינוביץ לאמנות. הייתה חברה במועצה הישראלית לתרבות ואומנות. שימשה כחברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. חברה בוועדות המערכת של מכון ליאו בק, קשר ויד יצחק בן-צבי. עמדה בראש וועדת חזון אלפיים שגיבשה מסמך הדן בתרבות במדינת ישראל. יזמה את הפרויקט "ספר לכל בית" ועמדה בראשו שש שנים.

בשנת 2003 עמדה שביט בראש רשימת "שינוי" למועצת העיר תל אביב-יפו. בהיותה חברת מועצת העיר מונתה לתפקיד יועצת ראש העירייה לענייני תרבות, בו היא מכהנת גם לאחר תום כהונתה במועצה. במסגרת התפקיד יזמה את פרויקט "שירה על הדרך" בתל אביב וגם פעלה להעברתם של ארכיון התיאטרון וארכיון גנזים לבית אריאלה.

מחקרה

זהר שביט חוקרת את תרבות הילד, ההיסטוריה של התרבות העברית והיהודית, עם דגש מיוחד על היחסים ביניהן לבין התרבויות השונות באירופה וההיסטוריה של התרבות העברית והארץ-ישראלית. כמו כן עסקה בסוגיות של בניית זהות לאומית תרבותית ובנייתה של תמונת עבר לאומית. היא יסדה באוניברסיטת תל אביב את התוכנית לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער.

תיאור מחקרה

בשנים האחרונות המסגרת המושגית של עבודתה של זהר שביט היא הסמיוטיקה של התרבות, כפי שפותחה בעיקר על ידי אסכולת פראג, קבוצת מוסקבה-טארטו והפונקציונליזם הדינמי במערב, מסגרת זו תואמת לעבודתה שהתבססה מוקדם יותר על סמיוטיקה של תורת הספרות. בעקבות ההתפתחות בפרדיגמה המושגית של עבודתה השתנו במידה רבה גם שדות המחקר בהם עסקה. בעבודתה המוקדמת טיפלה שביט בטקסטים "ספרותיים" ובמוסדות ספרותיים ואילו היום נסובה עבודתה על מגוון רחב בהרבה של טקסטים בתרבות ושל מוסדות בתרבות.

בבסיס עבודותיה השונות של שביט עמדו שאלות הנוגעות לאופן תפקודן של מערכות בתרבות למכניזם של ההשתנות שלהן. מתוך עיסוק בשאלות אלה העמידה בסיס תאורטי לסמיוטיקה של ספרות ילדים כחלק מתורת הרב-מערכת. במסגרת זו בנתה שביט את התחום שך חקר תרבות הילד, כתבה עבודות ראשונות בתחומן על צמיחתם של המימסדים של התרבות העברית והספרות העברית בארץ ישראל, ובנתה מן המסד את השדה של הטקסטים לילדים יהודים בארצות דוברות הגרמנית. בשנים האחרונות היא הרחיבה את הדיון לשאלות של בניית זהות לאומית-תרבותית ולשאלות של בנייתה של תמונת עבר לאומי.

עבודותיה בתחום התאורטי

בתחום המכניזם של השינוי

בעבודתה על מכניזם של שינוי במערכת הציעה זהר שביט מודל לבדיקת תהליכים של שינויים מערכתיים ולתהליכי ריבוד של המערכת, ובכללם תהליכי הקאנוניזציה. כניסתו של מודל חדש למערכת תואר כתהליך של הסוואה. בין השאר תיארה את המאבק על השליטה במערכת, ואת נסיבות קיומם של מודלים שונים וסותרים באותה מערכת באותה נקודת זמן.

בתחום המעמד והפונקציה של ספרות הילדים

נקודת המוצא של ספרות הילדים הייתה שיש לדון באופן תפקודה של ספרות הילדים במארג המסובך של האילוצים והתביעות החברתיות ממנה, כמו גם הצורך לתמרן בין כפילות הנמענים שלה, הנמען הרשמי - הילד, והנמען המבוגר, שמוענק לו בכל תקופה מנדאט חברתי שונה ביחס לספרות לילדים. שאלת שיוכה המערכתי הכפול של ספרות הילדים למערכת החינוך ולמערכת הספרות לילדים, יחד עם שאלת הנמען הכפול. הוצגו כשאלות מרכזיות להבנת מעמדה של ספרות הילדים בתרבות. במיוחד בהקשר זה של זיקתה של המערכת של תרבות הילד למושגים התרבותיים-חברתיים השליטים בתקופה ותפקודה כסוכנת סוציאליזציה.

בתחום ההתפתחות של ספרות הילדים התרכזה שביט בניסיון להעמיד מודל עקרוני להתפתחותה של ספרות הילדים. תחילה ספרות הילדים המערבית, ולאחר מכן, בסדרה של עבודות, הציגה מודלים שתיארו את התפתחותה של ספרות הילדים היהודית בגרמניה וספרות הילדים העברית בארץ ישראל.

פרויקטים מחקריים

צמיחתה של הספרות לילדים יהודית בארצות דוברות הגרמנית

זהו מחקר אותו עורכת זהר שביט מאז אמצע שנות השמונים. כאן היא העמידה מודל להתפתחות טקסטים לילדים יהודים בגרמניה. במחקר משותף עם המכון לחקר ספרות הילדים בפרנקפורט חיפשה שביט באלפי מקורות אפשריים, דבר שאיפשר לה להתחיל לבנות שדה שהיה בלתי מוכר עד כה. התוצאות של השלב הזה של המחקר התפרסמו בשני כרכים וחובקים 1495 עמודים.

זוהי ביבליוגרפיה מקיפה כוללת ומוערת של הטקסטים לילדים ונוער יהודים במרחב דובר הגרמנית מתקופת ההשכלה ועד 1945. עבודה זו מאפשרת לראשונה גישה מהירה ומכוונת, למשל על פי מחבר או בית-דפוס למגוון הטקסטים. מצבור הכותרים מאיר את החלוקה הרגיונאלית, את המחברים הבולטים ואת תולדות התקבלות הקורפוס; כך מעיד למשל היקף ההדפסה על מידת ההיכרות של טקסטים מסוימים, ואילו תרגומים לעברית של טקסטים לילדים לא-יהודים חושפים את היקף המגעים בין התרבויות.

העמדת הקורפוס בנתה את התשתית שאפשרה לה להתחיל לגשת למחקר שלו באמצעות שורה של מחקרי שדה. עבודות המחקר של זהר שביט עסקו בעיקר בפונקציה של המגע בין התרבות הגרמנית והיהודית בהתפתחות של התרבות לילדים יהודים בגרמניה. מן המחקר מתברר, שלתרבות הילד הייתה חשיבות מכרעת בבניית זהותה של החברה היהודית בגרמניה, עיצוב הרפרטואר התרבותי שלה וקביעת דימוייה, גם הדימויים שלה וגם דימוייה על העולם ויחסיה עמו. ניתן לקבוע שבמערכת של הספרות היהודית בארצות דוברות הגרמנית היוותה ספרות זו חלק נכבד מן הספרים שראו אור, קבעו את אופייה של התרבות היהודית בגרמניה, והשתתפו בקביעת הזהות של היהודים ובתהליכי המגע שלה עם התרבות הגרמנית. ברור גם שכל טקסט כמעט, או קבוצה של טקסטים, מהווים מקרה מסובך למחקר, גם מפני שהם תוצר של המגע עם התרבות הגרמנית, ובאמצעותה לא אחת עם תרבויות נוספות, וגם מפני שטקסטים רבים התפשטו על פני מרחבים גאוגרפיים ולשוניים שונים, שהשתנו כל הזמן, חדרו גם לתוך רוסיה ואיטליה וכמובן גם לתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית.

העובדה שהיה מדובר במערכת שולית בתרבות היא זו שאיפשרה ככל הנראה לספרות הילדים היהודית להחדיר לתרבות דגמים חדשים ביתר קלות. מן המחקר עולה שבמגע בין התרבות הגרמנית ליהודית דווקא סוכנים משניים, שהיו בעצמם פופוליזטורים של רעיונות "גדולים ועמוקים", שימשו כמתווכים החשובים ביותר. מתברר גם שטקסטים אלה אחראים ליצירתם של דימויי הידע המקובלים ושל האמונות הרווחות, ככל הנראה הרבה יותר מטקסטים אחרים, לעיתים "נחשבים יותר". ניתן ללמוד גם על השימוש שעשתה התרבות היהודית בדגמים שנטלה ממערכות אחרות. דגמים שנטלה והרפרטואר ששאלה תיפקדו בה באופן שונה מאוד ואפילו סותר לתפקודם במערכת המקור.

פרויקט על בניית המרכז התרבות העברי ביישוב היהודי בארץ ישראל

הספר מהווה תיאור מקיף של מכלול ההיבטים של תהליכי הצמיחה וההתגבשות של המימסדים של התרבות הרשמית של החברה היהודית בארץ. הוא מתאר כיצד הקימה החברה היישובית את המימסדים האלה מן היסוד, ואת נסיבות הקמתם. הקמת המימסדים האלה התאפשרה בראש ובראשונה מפני שניתנה לה עדיפות ראשונה במעלה על ידי הנהגת היישוב ועל ידי העילית התרבותית, כלומר על ידי יזמי התרבות החדשה וסוכניה. מעמדה המרכזי של התרבות הכתיב במידה רבה את האופציות והכיוונים של התפתחותה. במוקד המחקר עומדות שאלות הנוגעות לזהות האחראים להקמתם של המימסדים, לאופן שבו קבעו את המיבנה המוסדי שלהם, למיבנה הרפרטואר וליחסי הגומלין בינם לבין קהל צרכני התרבות והמערכת התרבותית בכללותה.

פרויקט על בנייתה של תמונת העבר בגרמניה אחרי 1945

במחקר זה עוסקת זהר שביט בשאלת בנייתה של תמונת העבר בטקסטים לילדים. נקודת המוצא לדיון היא ההנחה שתמונת העבר נוצרת על ידי הארגון והבנייה של החומר ההיסטורי הזמין. העיבוד של החומר ההיסטורי נקבע על פי הצרכים הפוליטיים והתרבותיים של הלאום או הקבוצה ברגע מסוים. במחקר מנתחת שביט מגוון של טקסטים לילדים, בהנחה שהם משמשים כסוכן מרכזי ביצירתה של תמונת העבר של הקבוצה ושל הלאום, וגם נותנים לה ביטוי. עבודה זו מקיפה מאות טקסטים לילדים מסוגים שונים, ומתרכזת בניתוח האסטרטגיות של בנייתה של תמונת העבר ובניתוח מאפייניה.

מהפכת תרבות ביהדות האשכנזית במרחב דובר הגרמנית: בנייתה של רפובליקת הספרים היהודית המודרנית במאות 19-18

המחקר המנוהל על ידי זהר שביט ביחד עם פרופסור שמואל פיינר מאוניברסיטת בר-אילן עוסק ביסודה ובבנייתה של תנועת ההשכלה היהודית, כחלק מרפובליקת הספרים של הנאורות באירופה, החל מאמצע המאה ה-18 ועד לתחילת שנות השלושים של המאה ה-19, והתפקיד שמילאה בכך המילה הכתובה והמודפסת.

ספריה

• זהר שביט. החיים הספרותיים בארץ ישראל, 1933-1910. מכון פורטר וסמיוטיקה בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1982.

• Zohar Shavit. Poetics of Children's Literature. The University of Georgia Press, Athens and London, 1986.
• Malte Dahrendorf/ Zohar Shavit (Hrsg) Die Darstellung des Dritten Reiches im Kinder-und Jugendbuch. Dipa, Frankfurt a/M., 1988 (Malte Dahrendorf/ Zohar Shavit (eds.) The Presentation of the Third Reich in Books for Children and Adolescents.) Dipa, Frankfurt a/M., 1988, in German.
• Zohar Shavit. David Friedlander: Lesebuch fur judische Kinder. Dipa, Frankfurt a/M., 1990. Neu herausgegeben und mit Einleitung und Anhang versehen von Zohar Shavit. (A new annotated edition with an introduction and appendices by Zohar Shabit). in German.

• זהר שביט. מעשה ילדות- מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים. (השתתפה בכתיבה בשמת אבן זהר), עם עובד והאוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1996. נוסח מעובד ומורחב של Poetics of Children's Literature.

• Zohar Shavit and Hans-Heino Ewers, in Zusammenrbeit mit Ran HaCohen und Annegret Volpel. Deutsch-judische Kinder-und Jugendliteratur. Von der Haskalah bis 1945. Die deutsch-und hebraischsprachigen Schriften des deutschsprachigen Raums. Ein bibliographisches Handbuch. Metzler Verlag, Stuttgart, 1996. (German-Jewish Literature for Children and Adolescents. From the Haskalah to 1945. The German and Hebrew Texts in the German Speaking Area. A Bibliographical Handbook. Metzler Verlag, Stuttgart, 1495 pp, German.

• זהר שביט (מחברת ועורכת ראשית). בנייתה של תרבות עברית. כרך חמישי במסגרת תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק, ירושלים, 1998.

• Annegret Volpel, Zohar Shavit. Deutsch-Judisch Kinder-und Jugendliteratur, Ein literaturgeschichtlicher GrundriB. Metzler Verlag, Stuttgart Weimar, 2002.

• זהר שביט. עבר ללא צל. אופקים, עם עובד: תל אביב, 1999.

Zohar Shavit. Past without Shadow. Routledge. New York, 2005.

תרגומים ספרותיים

• יו לופטינג. עלילות דוליטל הרופא. מסדה, תל אביב, 1975.
• א.ב. וייט. סטיוארט קטינא. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1977.
• א.ב. וייט. חוות הקסמים. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1977 (עיטור אנדרסן לתרגומי מופת). מהדורה חדשה של תרגום ערוך 2007.
• רוברט לוסון. הגנרל של אמורי הצעיר. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1978.
• לורה אינגלס ויילדר. לחופי אגם הכסף. זמורה ביתן מודן, תל אביב, 1982.
• רואלד דאל. דני אלוף העולם. זמורה ביתן, תל אביב, 1984.

לקריאה נוספת

• ברוך קימרלינג, "כוח התרבות ותרבות הכוח". הארץ, 20 בפברואר 1999.

• Susan Drain, Dalhousie Review. Fall 1986, 386-388.
• M.Bortolussi, Canadian Review. Dec 1991, 627-630.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של זהר שביט
• רשימת המאמרים של זהר שביט באתר רמב"י
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אודיסאה
  סוג לא תואם [ 4 ] זהר שביט, ‏יולי 2011 להפוך מידע לידע, אודיסאה 223753