מסעוד אלחדד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:13, 26 בפברואר 2018

הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל. מראשוני היישוב הירושלמי וראש ישיבת המקובלים בית אל במשך כ-24 שנים בראשית המאה ה-20.

ביוגרפיה

נולד לחנה ולרב דוד אלחדאד^[1] במרוקו, האזור שבו נולד לא ידוע אך יש משערים שנולד בדרום המדינה בסביבות העיר תרודאנת^[2]. יחד עם אביו עלה לארץ ישראל בצעירותו, למד בישיבות בירושלים ונישא לרבקה מסעודה, בתם רחל נפטרה בצעירותה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לקלרה. לאחר נישואיו החל לעסוק בתורת הקבלה והצטרף לחבורת המקובלים שהתרכזה סביב ישיבת המקובלים בית אל.

בשנת ה'תרס"ג (1903), נפטר הרב ששון בכר משה פרסיאדו, ראש ישיבת המקובלים בית אל, אותו הוא מכנה "רב אחאי גאון", והרב מסעוד התמנה תחתיו לכהונת ראש הישיבה כשמפאת גילו המופלג, מונה לצידו הרב נחמן וידאל אנג'יל, כמנהל הישיבה, מאז כונה "הרב החסיד". הוא שימש בתפקידו זה במשך כחצי יובל עד פטירתו בשנת ה'תרפ"ז, (1927). עותק בן 14 כרכים בכתב יד של סידור הרש"ש ששימש אותו בעשרות שנות כהונתו כראש הישיבה ומתוקף תפקידו זה כשליח ציבור של חכמי הישיבה, ושעליו רשם את הערותיו והוספותיו היווה את התשתית למהדורה המודפסת של הסידור שראתה אור בראשית שנות ה-80.

פעמיים הוא יצא כשלוחא דרבנן של קהילת בית אל לערי תוניסיה וצפון אפריקה: בשנת ה'תרנ"א (1891) יצא למדינות צפון אפריקה בשליחות הישיבה, באותה שנה בא לתוניסיה. שליחותו השנייה הייתה בשנת ה'תרס"ב (1902), לרגל המצב כלכלי הקשה בישיבה, והוא נסע למרות שהיה בן למעלה משמונים. הוא הגיע לליסבון בירת פורטוגל שם נפגש עם המקובל הרב ישועה הלוי בעל "לי לישועה", שכיבדו מאוד, סיפק את צרכיו, וקבע עמו לימודו^[3]. באותה שנה היה בג'רבה, ונתקבל בכבוד על ידי הרב ישראל זיתון והמקובל הרב משה עידאן. בתוניסיה חלה קרוב לשנה במחלה קשה, ויהודי המקום עזרו לו מאוד, הרב זיתון בפרט סייע לו, והם השיבוהו ארצה עם כמות כסף נכבדה. יהודי תוניסיה סיפרו מעשי פלא אודותיו, וגם בלוב הוא התפרסם כבעל מופת^[4]. הוא היה גם פוסק הלכה, ונתן הסכמות לספרים שונים.

בשנותיו האחרונות איבד את יכולתו ללכת בכוחות עצמו ומעריציו היו נושאים אותו על כתפיהם בחגים ובשבתות לבית הישיבה כדי שיוכל לשמש כשליח ציבור כמנהגו. את ספריו הכינו לדפוס מקורביו ותלמידיו, הרב שלום הדאיה ובנו הרב עובדיה הדאיה. מהדורה חדשה של הספרים בתוספת תולדות המחבר ראתה אור בירושלים בראשית שנות ה-90 בידי בעל נינתו, אבישי בר-אושר.

הסופר ש"י עגנון מזכירו ב"לפנים מן החומה"^[5], ומתאר את החזן "חכם מסעוד הכהן" ביום כפור, כשהיה בן למעלה ממאה:

”בית אל שם בית הכנסת של קהל חסידים עדת המכוונים הוא... שנה אחת ביום הכפורים התפללתי שם מערב עד ערב (כפי הנראה בשנת ה'תרפ"ו), חזן של חסידי בית אל שבאותו הדור, חכם מסעוד כהן היה, שכשנתמלאו לו מאה שנה, עלה לירושלים ונתנו חסידי בית אל עיניהם בו ומינו אותו שלוחם לפני המקום. אותו היום יצקתי מים על ידו, עם כל אחי הלויים, בשחרית ובמוסף ובנעילה. הרגיש בי והחזיר ראשו והביט בי ונענע לי ראשו ופשט את שתי ידיו לצקת עליהם מים, שאותו החכם הכיר בפניו של כל אדם מאיזה שבט הוא והכיר בי שמשבט לוי אני בא...”

הרב מסעוד הכהן אלחדאד נפטר בגיל 107 בערב שבת כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927, ונקבר בו ביום, בהלוויה המונית בחלקת הכהנים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.^[6] בשנות השלטון הירדני, חוללו רבבות קברים ברחבי בית הקברות, בהם קברו של הרב מסעוד שמצבתו נעלמה^[7] ומקום קברו אותר מחדש בשנת 2016.

בנו הרב יוסף, נפטר בי"ד בשבט ה'תרצ"ה.

לקריאה נוספת

אבישי בר אושר, "לדמותו של מורנו ורבנו חסידא קדישא ופרישא הרב החסיד כמהר"ר מסעוד הכהן אלחדאד זצוק"ל ראש ק"ק חסידים בית אל ירושלים תכב"ץ למלאת שבעים וחמש שנה להסתלקותו", קבץ יום טוב י"א, ישיבת יום טוב, ירושלים, תשס"ב, עמ' 23–43.
יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל בערכו, ח"ב, ירושלים תשל"ה, עמ' רעד.
שלמה דיין, חכמי המערב בירושלים, ירושלים תשנ"ב, עמ' 297–302.

קישורים חיצוניים

משה דוד גאון, "מסעוד הכהן אלחדאד", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 46, באתר היברובוקס
הספד אודותיו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יצחק אלפייה, הקונטריס היחיאלי ח"ב, דפוס ארץ ישראל, תרפ"ח, עמ' פג:-פו., באתר היברובוקס
נמצא קברו של ראש ישיבת המקובלים בית אל, באתר הר הזיתים

ספריו

בן מכבד אב חלק ב, ירושלים תרס"ו, באתר היברובוקס
כח מעשיו הגיד לעמו חלק א, חידושים ושאלות ותשובות, ירושלים תרס"ו, באתר היברובוקס
שמחת כהן חלק א, ירושלים תרפ"א, באתר אוצר החכמה
שמחת כהן חלק ב, ירושלים תרפ"א, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

^ (נפטר בט"ז באב ה'תרמ"ב)
^ הקדמת המהדירים בראש ספרו של משה אלבז, היכל הקודש, מהדורת "אוצרות המגרב", ירושלים תשס"ה, עמ' י.
^ (כך העיד הרב אלחדד בהסכמתו לספר "אוצר חיים", ירושלים, ה'תרס"ח)
^ (לדוגמא בספר "מאמר אסתר", הרב משה דוד חדאד, הקדמה, מעמוד ז, ובעוד מקומות, ג'רבה ה'תש"ו).
^ (מהדורת ה'תשל"ה, עמ' 31).
^ הרה"ג מסעוד הכהן ז"ל, דואר היום, 26 ביוני 1927
^ ראו נוסח המצבה בספרו של מ"ד גאון

ראשי ישיבת המקובלים בית אל

הרב גדליה חיון	הרב שלום שרעבי	הרב יום טוב אלגאזי	הרב חזקיהו יצחק שרעבי	הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי	הרב חיים אברהם גאגין	הרב ידידיה רפאל אבולעפיה	הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) - תק"י (1750)	תק"י (1750) - תקל"ז (1777)	תקל"ז (1777) - תקס"ו (1806)	תקס"ו (1806) - תקס"ח (1808)	תקס"ח (1808) - תקפ"ז (1827)	תקפ"ז (1827) - תר"י (1850)	תר"י (1850) - תרל"א (1871)	תרל"א (1871) - תרמ"א (1881)

הרב שלום משה חי גאגין	הרב ששון בכר משה פרסיאדו	הרב מסעוד הכהן אלחדאד	הרב שלום הדאיה	הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר)	הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר)	הרב מאיר יהודה גץ	הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) - תרמ"ג (1883)	תרמ"ג (1883) - תרס"ג (1903)	תרס"ג (1903) - תרפ"ז (1927)	תרפ"ז (1927) - תש"ה (1945)	תשי"ח (1958) - תשכ"ט (1969)	תשכ"ט (1969) - תש"ע (2010)	תשל"ג (1973) - תשנ"ה (1995)	תשנ"ה (1995) - מכהן

[1] (נפטר בט"ז באב ה'תרמ"ב)

[2] הקדמת המהדירים בראש ספרו של משה אלבז, היכל הקודש, מהדורת "אוצרות המגרב", ירושלים תשס"ה, עמ' י.

[3] (כך העיד הרב אלחדד בהסכמתו לספר "אוצר חיים", ירושלים, ה'תרס"ח)

[4] (לדוגמא בספר "מאמר אסתר", הרב משה דוד חדאד, הקדמה, מעמוד ז, ובעוד מקומות, ג'רבה ה'תש"ו).

[5] (מהדורת ה'תשל"ה, עמ' 31).

[6] הרה"ג מסעוד הכהן ז"ל, דואר היום, 26 ביוני 1927

[7] ראו נוסח המצבה בספרו של מ"ד גאון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{רב
-[[קובץ:כתב ידו וחתימתו של הרב מסעוד אלחדאד.jpg|ממוזער|350px|כתב ידו וחתימתו של רבי מסעוד הכהן אלחדאד]]
+| שם = הרב מסעוד אלחדד
-הרב '''מסעוד הכהן אלחדד''' (לעיתים ב[[ראשי תיבות]] '''רמה"ח'''; ~[[ה'תק"ף]], [[1820]] - [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תרפ"ז]], [[24 ביוני]] [[1927]]) היה [[רב]], [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשן התלמוד]] ו[[מקובל]]. [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת המקובלים בית אל]] במשך עשרות שנים בראשית [[המאה ה-20]].
+}}
+הרב '''מסעוד הכהן אלחדד''' (לעיתים ב[[ראשי תיבות]] '''רמה"ח'''; ~[[ה'תק"ף]], [[1820]] - [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תרפ"ז]], [[24 ביוני]] [[1927]]) היה [[רב]], [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשן התלמוד]] ו[[מקובל]]. מראשוני היישוב הירושלמי ו[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת המקובלים בית אל]] במשך כ-24 שנים בראשית [[המאה ה-20]].[[קובץ:כתב ידו וחתימתו של הרב מסעוד אלחדאד.jpg|ממוזער|350px|כתב ידו וחתימתו של רבי מסעוד הכהן אלחדאד]]
 ==ביוגרפיה==
-נולד לחנה ולרב דוד אלחדאד ב[[מרוקו]], האזור שבו נולד לא ידוע אך יש משערים שנולד בדרום המדינה בסביבות העיר [[תרודאנת]].{{הערה|הקדמת המהדירים בראש ספרו של [[משה אלבז]], '''היכל הקודש''', מהדורת "אוצרות המגרב", ירושלים תשס"ה, עמ' י.}} יחד עם אביו [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בצעירותו, למד בישיבות בירושלים ונישא לרבקה מסעודה, בתם רחל נפטרה בצעירותה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לקלרה. לאחר נישואיו החל לעסוק ב[[תורת הקבלה]] והצטרף לחבורת המקובלים שהתרכזה סביב [[ישיבת המקובלים בית אל]] ואף יצא פעמיים (ב-1891 וב-1902) כ[[שלוחא דרבנן]] של קהילת בית אל לערי [[תוניס]] ו[[צפון אפריקה]].
+נולד לחנה ולרב דוד אלחדאד{{הערה|(נפטר בט"ז באב ה'תרמ"ב)}} ב[[מרוקו]], האזור שבו נולד לא ידוע אך יש משערים שנולד בדרום המדינה בסביבות העיר [[תרודאנת]]{{הערה|הקדמת המהדירים בראש ספרו של [[משה אלבז]], '''היכל הקודש''', מהדורת "אוצרות המגרב", ירושלים תשס"ה, עמ' י.}}. יחד עם אביו [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בצעירותו, למד בישיבות בירושלים ונישא לרבקה מסעודה, בתם רחל נפטרה בצעירותה. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לקלרה. לאחר נישואיו החל לעסוק ב[[תורת הקבלה]] והצטרף לחבורת המקובלים שהתרכזה סביב ישיבת המקובלים בית אל.
-בשנת תרס"ג, 1903, נפטר הרב [[ששון בכר משה]] פרסיאדו, ראש ישיבת המקובלים בית אל, והרב מסעוד התמנה תחתיו לכהונת [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] כשמפאת גילו המופלג, מונה לצידו הרב [[נחמן אנג'יל]], כמנהל הישיבה, הוא שימש בתפקידו זה במשך כחצי יובל עד פטירתו בשנת תרפ"ז, 1927. עותק בן 14 כרכים בכתב יד של [[סידור הרש"ש]] ששימש אותו בעשרות שנות כהונתו כראש הישיבה ומתוקף תפקידו זה כ[[שליח ציבור]] של חכמי הישיבה,{{הערה|דמותו של החזן הישיש, "חכם מסעוד כהן" הונצחה בסיפורו של [[ש"י עגנון]], "[[לפנים מן החומה (סיפור)|לפנים מן החומה]]" (מהדורת תשל"ה, עמ' 31).}} ושעליו רשם את הערותיו והוספותיו היווה את התשתית למהדורה המודפסת של הסידור שראתה אור בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]].
+בשנת ה'תרס"ג (1903), נפטר הרב [[ששון בכר משה]] פרסיאדו, ראש ישיבת המקובלים בית אל, אותו הוא מכנה "רב אחאי גאון", והרב מסעוד התמנה תחתיו לכהונת ראש הישיבה כשמפאת גילו המופלג, מונה לצידו הרב [[נחמן וידאל אנג'יל]], כמנהל הישיבה, מאז כונה "הרב החסיד". הוא שימש בתפקידו זה במשך כחצי יובל עד פטירתו בשנת ה'תרפ"ז, (1927). עותק בן 14 כרכים בכתב יד של [[סידור הרש"ש]] ששימש אותו בעשרות שנות כהונתו כראש הישיבה ומתוקף תפקידו זה כ[[שליח ציבור]] של חכמי הישיבה, ושעליו רשם את הערותיו והוספותיו היווה את התשתית למהדורה המודפסת של הסידור שראתה אור בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]].
+פעמיים הוא יצא כ[[שלוחא דרבנן]] של קהילת בית אל לערי [[תוניסיה]] ו[[צפון אפריקה]]: בשנת [[ה'תרנ"א]] ([[1891]]) יצא למדינות צפון אפריקה בשליחות הישיבה, באותה שנה בא לתוניסיה. שליחותו השנייה הייתה בשנת [[ה'תרס"ב]] ([[1902]]), לרגל המצב כלכלי הקשה בישיבה, והוא נסע למרות שהיה בן למעלה משמונים. הוא הגיע ל[[ליסבון]] בירת [[פורטוגל]] שם נפגש עם המקובל הרב [[ישועה הלוי]] בעל "לי לישועה", שכיבדו מאוד, סיפק את צרכיו, וקבע עמו לימודו{{הערה|(כך העיד הרב אלחדד בהסכמתו לספר "אוצר חיים", ירושלים, ה'תרס"ח)}}. באותה שנה היה ב[[ג'רבה]], ונתקבל בכבוד על ידי הרב [[ישראל זיתון]] והמקובל הרב [[משה עידאן]]. בתוניסיה חלה קרוב לשנה במחלה קשה, ויהודי המקום עזרו לו מאוד, הרב זיתון בפרט סייע לו, והם השיבוהו ארצה עם כמות כסף נכבדה. יהודי תוניסיה סיפרו מעשי פלא אודותיו, וגם בלוב הוא התפרסם כ[[בעל מופת]]{{הערה|(לדוגמא בספר "מאמר אסתר", הרב משה דוד חדאד, הקדמה, מעמוד ז, ובעוד מקומות, ג'רבה ה'תש"ו).}}. הוא היה גם [[פוסק הלכה]], ונתן הסכמות לספרים שונים.
 בשנותיו האחרונות איבד את יכולתו ללכת בכוחות עצמו ומעריציו היו נושאים אותו על כתפיהם בחגים ובשבתות לבית הישיבה כדי שיוכל לשמש כשליח ציבור כמנהגו. את ספריו הכינו לדפוס מקורביו ותלמידיו, הרב [[שלום הדאיה]] ובנו הרב [[עובדיה הדאיה]]. מהדורה חדשה של הספרים בתוספת תולדות המחבר ראתה אור בירושלים בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] בידי בעל נינתו, אבישי בר-אושר.
+הסופר [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] מזכירו ב"[[לפנים מן החומה (סיפור)|לפנים מן החומה]]"{{הערה|(מהדורת ה'תשל"ה, עמ' 31).}}, ומתאר את החזן "חכם מסעוד הכהן" ביום כפור, כשהיה בן למעלה ממאה:
-הרב מסעוד הכהן אלחדאד נפטר בגיל 107 ב[[ערב שבת]] [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תרפ"ז]], [[24 ביוני]] [[1927]], ונקבר בו ביום, בהלוויה המונית ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]].{{הערה|{{דואר היום||הרה"ג מסעוד הכהן ז"ל|1927/06/26|00113}}}} בשנות [[יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן|השלטון הירדני]], חוללו רבבות קברים ברחבי בית הקברות, בהם קברו של הרב מסעוד שמצבתו נעלמה{{הערה|ראו נוסח המצבה בספרו של מ"ד גאון}} ומקום קברו אותר מחדש בשנת 2016.
+{{ציטוטון|בית אל שם בית הכנסת של קהל חסידים עדת המכוונים הוא... שנה אחת ביום הכפורים התפללתי שם מערב עד ערב (כפי הנראה בשנת ה'תרפ"ו), חזן של חסידי בית אל שבאותו הדור, חכם מסעוד כהן היה, שכשנתמלאו לו מאה שנה, עלה לירושלים ונתנו חסידי בית אל עיניהם בו ומינו אותו שלוחם לפני המקום. אותו היום יצקתי מים על ידו, עם כל אחי הלויים, בשחרית ובמוסף ובנעילה. הרגיש בי והחזיר ראשו והביט בי ונענע לי ראשו ופשט את שתי ידיו לצקת עליהם מים, שאותו החכם הכיר בפניו של כל אדם מאיזה שבט הוא והכיר בי שמשבט לוי אני בא...}}
+הרב מסעוד הכהן אלחדאד נפטר בגיל 107 ב[[ערב שבת]] כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927, ונקבר בו ביום, בהלוויה המונית בחלקת הכהנים ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]].{{הערה|{{דואר היום||הרה"ג מסעוד הכהן ז"ל|1927/06/26|00113}}}} בשנות [[יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן|השלטון הירדני]], חוללו רבבות קברים ברחבי בית הקברות, בהם קברו של הרב מסעוד שמצבתו נעלמה{{הערה|ראו נוסח המצבה בספרו של מ"ד גאון}} ומקום קברו אותר מחדש בשנת 2016.
+בנו הרב יוסף, נפטר ב[[י"ד בשבט]] [[ה'תרצ"ה]].
 ==לקריאה נוספת==
-* אבישי בר אושר, "לדמותו של מורנו ורבנו חסידא קדישא ופרישא הרב החסיד כמהר"ר מסעוד הכהן אלחדאד זצוק"ל ראש ק"ק חסידים בית אל ירושלים תכב"ץ למלאת שבעים וחמש שנה להסתלקותו", '''קבץ יום טוב''' יא, ישיבת יום טוב, ירושלים, תשס"ב, עמ' 23–43.
+* אבישי בר אושר, "לדמותו של מורנו ורבנו חסידא קדישא ופרישא הרב החסיד כמהר"ר מסעוד הכהן אלחדאד זצוק"ל ראש ק"ק חסידים בית אל ירושלים תכב"ץ למלאת שבעים וחמש שנה להסתלקותו", '''קבץ יום טוב''' י"א, ישיבת יום טוב, ירושלים, תשס"ב, עמ' 23–43.
 * [[יעקב גליס]], '''אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל''' בערכו, ח"ב, ירושלים תשל"ה, עמ' רעד.
 * שלמה דיין, '''חכמי המערב בירושלים''', ירושלים תשנ"ב, עמ' 297–302.