חייקל לונסקי – הבדלי גרסאות

חייקל לונסקי
	חייקל לונסקי בספריית שטראשון בווילנה, שנות ה-30
לידה	ב' בתמוז תרמ"א, 29 ביוני 1881; סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה)
פטירה	1942; גטו וילנה, הכיבוש הגרמני (בערך בגיל 61)
מדינה	האימפריה הרוסית; פולין; ( ליטא)
מקום מגורים	וילנה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:54, 10 באוקטובר 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חיים חייקל לוּנְסקי (Lunski; ברוסית: ב' בתמוז תרמ"א, 29 ביוני 1881, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 1942, גטו וילנה, הכיבוש הגרמני^[1]) היה סופר יידי ועברי, פולקלוריסט וביבליוגרף יהודי-ליטאי, ספרן ספריית שטראשון במשך כיובל שנים (1895–1941) והיסטוריון של יהדות וילנה. נספה בשואה בגטו וילנה או במחנה ההשמדה טרבלינקה.

ביוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד בעיירה סלונים שבפלך גרודנה, רוסיה, לשמואל אשר הלוי לונסקי, מלמד. למד בישיבות סלונים ולידא ואחר כך הגיע לעיר וילנה. בתחילה עבד לפרנסתו בקלויז העתיק, וב-1895 התקבל לעבודה כספרן בספריית שטראשון. בווילנה נחשף לספרות ההשכלה וחבר לאגודות ציוניות. הוא החל לכתוב שירה עברית ואף הדפיס שני שירים בלוח ארץ ישראל של אברהם משה לונץ.

ב-1917 הדפיס ביוגרפיה של רבה של סלונים, סב אשתו, הרב מרדכי רוזנבלט מאושמינה,^[2] וכן כתב מאמרים רבים לספרי-שנה, כתבי עת ולעיתונות. רובם ככולם עסקו בהיסטוריה של יהדות וילנה, רבניה ואישיה.

לונסקי כתב הרבה על ההיסטוריה של יהדות וילנה והתמקד בקורות היהודים בעיר בתקופתו, תקופת מלחמת העולם הראשונה ובין מלחמות העולם. את רשימות הזיכרון שערך עוד בימי המלחמה לנספים כינס בספרו "מהגטו הווילנאי: טיפוסים וצללים, כתובים לעתות בצרה" (תרפ"א; הופיע קודם לכן ביידיש בשנת תר"פ 1920). בהקדמה שכתב לספר עמד השל ייבין על "אמנות התיאור והציור" המשוכללת של המחבר.^[3] בימי מלחמת העולם הראשונה פעל להקלת מצוקת הפליטים, במיוחד בחורי הישיבה שהתכנסו בקלויזים שבעיר.^[4]

עם כניסתם של הגרמנים לווילנה נאסר, ושוחרר בסוף אוגוסט 1941, ערב היכנסם של יהודי וילנה לגטו.^[5] הוא נספה בשואה עם משפחתו בגטו וילנה ב-1942.^[1]

דמותו

לונסקי תואר כ""הספרן השקט וטוב הלב, שבמשך יובל שנות עבודתו בספריה, הפך לחלק בלתי נפרד ממנה".^[6] "מי לא זכה במבטו החם, המלטף והמעודד של הספרן חייקל לונסקי, שנראה תמיד נינוח וחגיגי ונכון-לסייע, וכאילו מכהן בקודש?", כתב שלום לוריא.^[7] שלום חולבסקי תיאר אותו כ"'בית הלל' [...] זקנו מאפיר, קשוב לקורא ובעל מבט חם, מלטף, מוכן בסבלנות להאזין לך, לבקשותיך [...] דמות מופת של אצילות וצניעות".^[8] לדבריו, "לאחר המלחמה הגיעו לאוזניי ידיעות – בייחוד מפיה של רוז'קה קורצ'אק, שפגשה אותו לעתים בגטו – על מידת ההקרבה שגילה לונסקי בהצלת ספרים חשובים וכתבי יד יקרים מידי הנאצים;^[8] הוא היה מחביאם במחבואים ובמרתפים.^[9] אבא קובנר הגדירו "הפנקס החי של ירושלים-דליטא [=וילנה]".^[10]

ההיסטוריון חוקר השואה ישראל גוטמן תיאר את לונסקי כ"יהודי למדן, בעל הדרת פנים, בקי בספרות ישראל מכל הדורות".^[11] וההיסטוריון וחוקר הספרות ישראל קלויזנר תיארו כ"בעל נשמה פיוטיות וטוב לב; חרד על קיום מצוות, אך מקורב למשכילים; ציוני, ומקובל גם על חברי מפלגות אחרות; עברי, ומקורב לאידישאים. בעבודתו בספרייה אהב לשמש את הקוראים, ובמיוחד השתדל למלא את רצון תלמידי-החכמים".^[4] לדבריו, לונסקי היה

איש עממי וסופר עממי, מעורה בחיי השדרות הרחבות בווילנא, ידע את עבים ואת רחשי לבם ונתן ביטוי לסבלם ולשאיפותיהם. שופע טוב לב, עניו וצנוע, בחינת תלמיד חכם, המשמש בהתלהבות תלמידי חכמים, שהיו באים לבית-עקד הספרים ע"ש דיר מתתיהו שטראשון. מלבד ידיעותיו בהלכה, פרי לימודים בימי ילדותו ונעוריו, היה שמור בזכרונו אוצר בלום של ידיעות היסטוריות ואגדות על קהִלות ופרנסים, רבנים וסופרים, ובקיאותו בתולדות ווילנא, היתה מופלגת ומיוחדת במינה. – הוא ידע את כל רחובותיה וסימטותיה, כל בתי-כנסיותיה ובתי-מדרשיה, כל בית ובית ברחובות היהודים, כל מרתף וכל עלית גג. ובגיטו ווילנא לא היה מורה-דרך טוב ממנו. הוא הכיר היטב את חיי העם הפשוט וחיי הטיפוסים השונים, מסביב לחצר בית-הכנסת.^[12]

הנצחה

המשורר אלחנן אינדלמן ‏הקדיש ללונסקי את שירו "אחרון קסמי ירח" (בספרו "אבן אקח לי", 1956).

אולם הקריאה של המרכז לחקר היהדות שנפתח בספרייה הלאומית של ליטא ע"ש מרטינאס מז'ווידאס (אנ') בווילנה עתיד להיקרא על שמו של לונסקי.^[13]

ספריו

תולדות ר' מרדכי ווייצעל הגאון הצדיק שהיה אבד"ק בוטען, וילנה: ש"פ גארבער, תרע"ז 1917. (הספר, באתר אוצר החכמה)
פֿון ווילנער געטאָ: געשטאַלטען און בילדער, געשריבען אין שווערע ציַיטן, וילנה: פֿאַרלאַג פֿון דעם פֿאַראיין פֿון די ייִדישע ליטעראַטן און זשורנאַליסטן אין ווילנע (דפוס ב. ציונסאן), תר"פ 1920. (הספר, בארכיון האינטרנט)
מהגיטו הוילנאי: טפוסים וצללים, כתובים לעתות בצרה, וילנה: אגודת-הסופרים והז'ורנליסטים העברים, תרפ"א.
לעגענדעס וועגן ווילנער גאון: ר' אליהו ב"ר שלמה זלמן; געקליבן פֿון מענטשן און ספרים פֿון ח' לונסקי, וילנה: די ניַיע יִידישע פֿאָלקסשול ('יוגנט ביבליאָטעק חבר'), 1924. (על הגאון מווילנה, ספרון לילדים)
חיים חייקל לונסקי, פּורים סאַראַגוסאַ: (לעגענדע); נחום יוד [=יערוסאַלימטשיק], פּורים אין בוכאַרע, וילנה: די ניַיע יִידישע פֿאָלקסשול ('ביבליאָטעק גרינינקע ביימעלעך'), 1928. (ספרון לילדים)
גאונים און גדולים פֿון נאָענטן עבר: ספּורים און אגדות פֿון זייער לעבן און שאַפֿן, וילנה: (דפוס נאָטעס ושוויַיליך), תרצ"א.{^[14] (הספר, בארכיון האינטרנט)

לקריאה נוספת

פרידה שור, "ספריית שטראשון והספרן חייקל לונסקי כמשקפים את חיי ההשכלה והתרבות היהודית בווילנה", עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, 2005.
יחזקאל ‬ליפֿשיץ, "חײַקל לונסקיס אַ ווענדונג וועגן דער שטראַשון־ביבליאָטעק", בתוך: פּנקס פֿאַר דער פֿאָרשונג פֿון דער ייִדישער ליטעראַטור און פּרעסע, כרך א, ניו יורק: אַלוועלטלעכער ייִדישער קולטור-קאָנגרעס, תשכ"ה 1965, עמ' 360–362.
ישראל קלויזנר, "חייקל לונסקי הי"ד", רשומות, 2 (1947), עמ' 60–61.
קלמן פרבר, "מפגישותיי עם ר' חייקל לונסקי", אולקניקי, ראדין, וילנה: מיומנו של בן תורה בשואה ולפניה, ירושלים: ח' פרבר, תשס"ז 2007, עמ' 184 ואילך. (הספר, באתר אוצר החכמה)

קישורים חיצוניים

מידע על לונסקי, חיים חיקל בקטלוג הספרייה הלאומית
זלמן רייזען, ‏לונסקי חייקל, בתוך: לעקסיקאָן פֿון דער ייִדיעשער ליטעראַטור, ב, וילנה תר"ץ, עמ' 94–96, בארכיון האינטרנט
מרדכי יפה, חייקל לונסקי באתר Yiddish Leksikon (באנגלית)
חייקל לונסקי באתר האנציקלופדיה היהודית הרוסית (ברוסית)
חייקל לונסקי באתר הארכיון הדיגיטלי של ייווא לחיים היהודיים בפולין
מדריך לכתביו של חייקל לונסקי באתר ארכיון ייווא
בלומקה כץ מספרת מזיכרונותיה על חייקל לונסקי, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ של הירש-דוד כץ (ביידיש)
נ. ווייניג, חייקל לונסקי, ליטעראַרישע בּלעטער, 17 במרץ 1933 (עם הופעת ספרו "גאונים און גדולים פֿון נאָענטן עבר")

מפרסומיו:

חייקל לונסקי, ‏די שטראַשון ביבליאָטעק אין ווילנע, בתוך: יעפים ישורין (עורך), ווילנע: אַ זאַמעלבוך געווידמעט דער שטאָט ווילנע, ניו יורק: ווילנער ברענטש 367 אַרבייטער רינג, 1935, עמ' 273–287, בארכיון האינטרנט

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ לא ידוע היה אם חייקל לונסקי נספה בשנת תש"ב-1942 או בשנת תש"ג-1943, עוד בהיותו בגטו וילנה או במחנה ההשמדה טרבלינקה; ואולם ב-1999 העיד קרוב-משפחתו נחמן דושנסקי ((אנ');‏ 1919–2008), בדף עד השמור ביד ושם, כי לונסקי מצא את מותו בגטו בשנת 1942 – וזאת על סמך מכתב מאת שמרקה קצ'רגינסקי שנמסר לידיו. ראו נחמן דושנסקי: דף עד שמולא על ידי חייקל לוסקי, 29 באפריל 1999, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
^ חיים חייקל לונסקי (נכדו), תולדות הגאון הצדיק מרן רבי מרדכי וויצעל מאשמינא, וילנה תרע"ז-1917, באתר אוצר החכמה.
^ אבידב ליפסקר, "שפת הצלליות של השיר הפרולטרי – ביטוי חזותי וביטוי מילולי בשירת החלוצים ובשירת העמל", דפים למחקר בספרות, 12 (תש"ס), עמ' 123.
^ ¹ ² ישראל קלויזנר, ‏בתי-עקד ספרים בירושלים דליטא, ישראל רודניצקי (עורך), מאסף וילנה / ווילנער זאַמלבוך, תל אביב: איגוד עולמי של יוצאי וילנה והסביבה בישראל, תשל"ה, עמ' 51, בארכיון האינטרנט.
^ יצחק ארד, תולדות השואה – ברית-המועצות והשטחים המסופחים, ירושלים: יד ושם, תשס"ד 2004, עמ' 752. על קורותיו של לונסקי בגטו ראו הערמאַן קרוק, טאָגבוך פֿון ווילנער געטאָ, ניו יורק: ייווא, 1961, עמ׳ 178–179.
^ מירה ברגר, 'הגימנסיות העבריות בפולין ובליטא', בתוך: צבי שארפשטיין (עורך), החנוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם, ניו יורק: עוגן, תשי"ז, עמ' 514.
^ שלום לוריא, "וילנה שלנו – עיר ואם", בתוך: צפורה אפרת, שלום לוריא, שלמה פרנק (עורכים), מדורות: השומר הצעיר בווילנה והגליל, גבעת חביבה: יוצאי השומר הצעיר בווילנה והגליל; יד יערי, תשנ"א 1991, עמ' 41.
^ ¹ ² ‫שלום חולבסקי, כמה געגועים, כמה חן: נייסביז', וילנה, ראקוב, קיבוץ דליה: מערכת; הוצאת ארגון הפרטיזנים לוחמי המחתרת ומורדי הגטאות בישראל, תשס"ב 2002, עמ' 140.
^ רוז'קה קורצ'ק-מרלא, יהודה טובין (עורכים), ‫אבא קובנר – משלו ועליו, תל אביב: מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ, 1988, עמ' 87.
^ אבא קובנר, על הגשר הצר: מסות בעל פה, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"א 1981, עמ' 50.
^ ישראל גוטמן, "היהודים בפולין לאחר המלחמה", ילקוט מורשת לג (תשמ"ב), עמ' 78.
^ ישראל קלויזנר, "חייקל לונסקי הי"ד", רשומות, 2 (1947), עמ' 60.
^ Judaica Research Centre opens, The Baltic Times, 31 May 2017.
^ וראו ביקורת: נ. ווייניג, חייקל לונסקי, ליטעראַרישע בּלעטער, 17 במרץ 1933.

[פטירה-1] ¹ ² ³ ⁴ לא ידוע היה אם חייקל לונסקי נספה בשנת תש"ב-1942 או בשנת תש"ג-1943, עוד בהיותו בגטו וילנה או במחנה ההשמדה טרבלינקה; ואולם ב-1999 העיד קרוב-משפחתו נחמן דושנסקי ((אנ');‏ 1919–2008), בדף עד השמור ביד ושם, כי לונסקי מצא את מותו בגטו בשנת 1942 – וזאת על סמך מכתב מאת שמרקה קצ'רגינסקי שנמסר לידיו. ראו נחמן דושנסקי: דף עד שמולא על ידי חייקל לוסקי, 29 באפריל 1999, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.

[2] חיים חייקל לונסקי (נכדו), תולדות הגאון הצדיק מרן רבי מרדכי וויצעל מאשמינא, וילנה תרע"ז-1917, באתר אוצר החכמה.

[3] אבידב ליפסקר, "שפת הצלליות של השיר הפרולטרי – ביטוי חזותי וביטוי מילולי בשירת החלוצים ובשירת העמל", דפים למחקר בספרות, 12 (תש"ס), עמ' 123.

[קלויזנר,_בתי_עקד_ספרים,_51-4] ¹ ² ישראל קלויזנר, ‏בתי-עקד ספרים בירושלים דליטא, ישראל רודניצקי (עורך), מאסף וילנה / ווילנער זאַמלבוך, תל אביב: איגוד עולמי של יוצאי וילנה והסביבה בישראל, תשל"ה, עמ' 51, בארכיון האינטרנט.

[5] יצחק ארד, תולדות השואה – ברית-המועצות והשטחים המסופחים, ירושלים: יד ושם, תשס"ד 2004, עמ' 752. על קורותיו של לונסקי בגטו ראו הערמאַן קרוק, טאָגבוך פֿון ווילנער געטאָ, ניו יורק: ייווא, 1961, עמ׳ 178–179.

[6] מירה ברגר, 'הגימנסיות העבריות בפולין ובליטא', בתוך: צבי שארפשטיין (עורך), החנוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם, ניו יורק: עוגן, תשי"ז, עמ' 514.

[7] שלום לוריא, "וילנה שלנו – עיר ואם", בתוך: צפורה אפרת, שלום לוריא, שלמה פרנק (עורכים), מדורות: השומר הצעיר בווילנה והגליל, גבעת חביבה: יוצאי השומר הצעיר בווילנה והגליל; יד יערי, תשנ"א 1991, עמ' 41.

[חולבסקי,_געגועים,_140-8] ¹ ² ‫שלום חולבסקי, כמה געגועים, כמה חן: נייסביז', וילנה, ראקוב, קיבוץ דליה: מערכת; הוצאת ארגון הפרטיזנים לוחמי המחתרת ומורדי הגטאות בישראל, תשס"ב 2002, עמ' 140.

[9] רוז'קה קורצ'ק-מרלא, יהודה טובין (עורכים), ‫אבא קובנר – משלו ועליו, תל אביב: מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ, 1988, עמ' 87.

[10] אבא קובנר, על הגשר הצר: מסות בעל פה, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"א 1981, עמ' 50.

[11] ישראל גוטמן, "היהודים בפולין לאחר המלחמה", ילקוט מורשת לג (תשמ"ב), עמ' 78.

[12] ישראל קלויזנר, "חייקל לונסקי הי"ד", רשומות, 2 (1947), עמ' 60.

[13] Judaica Research Centre opens, The Baltic Times, 31 May 2017.

[14] וראו ביקורת: נ. ווייניג, חייקל לונסקי, ליטעראַרישע בּלעטער, 17 במרץ 1933.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |מדינה={{דגל|האימפריה הרוסית}} [[האימפריה הרוסית]]{{ש}} {{דגל|פולין}} [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]{{ש}} ({{דגל|ליטא}} [[ליטא]])
 |תאריך לידה=[[ב' בתמוז]] [[תרמ"א]], [[29 ביוני]] [[1881]]
+|תאריך פטירה=[[1942]]{{הערה|שם=פטירה|לא ידוע היה אם חייקל לונסקי נספה בשנת [[תש"ב]]-[[1942]] או בשנת [[תש"ג]]-[[1943]], עוד בהיותו ב[[גטו וילנה]] או ב[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]]; ואולם ב-[[1999]] העיד קרוב-משפחתו [[נחמן דושנסקי]] ({{אנ|Nachman Dushanski}};{{כ}} 1919–2008), ב[[דף עד]] השמור ב[[יד ושם]], כי לונסקי מצא את מותו בגטו בשנת 1942 – וזאת על סמך מכתב מאת [[שמרקה קצ'רגינסקי]] שנמסר לידיו. ראו {{דף עד|5631225|נחמן דושנסקי|חייקל לוסקי|29 באפריל 1999}}.}}
-|תאריך פטירה=[[תש"ב]]-[[1942]] או [[תש"ג]]-[[1943]]
 |תמונה=[[קובץ:Khaykl Lunski in the Strashun Library in Vilnius.jpg|250px]]
 |כיתוב=חייקל לונסקי בספריית שטראשון בווילנה, שנות ה-30
 |מקום לידה={{דגל|האימפריה הרוסית}} [[סלונים]], [[פלך גרודנה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[רוסיה הלבנה]])
-|מקום פטירה=[[גטו וילנה]] או [[טרבלינקה]]
+|מקום פטירה=[[גטו וילנה]], הכיבוש ה[[גרמניה הנאצית|גרמני]]{{הערה|שם=פטירה}} (בערך בגיל 61)
 |מקום קבורה=
 |מקום מגורים=[[וילנה]]
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 [[קובץ:Vilner yidishe geto, series no. 1, “At The Strashun Library”.jpg|ממוזער|"ב[[ספריית סטראשון]]": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת [[בר זלקינד]] ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923]]
-'''חיים חייקל לוּנְסקי''' (Lunski; [[ב' בתמוז]] [[תרמ"א]], [[29 ביוני]] [[1881]] – [[תש"ב]]-[[תש"ג]], [[1942]]-[[1943]]) היה [[סופר]] [[ספרות יידיש|יידי]] ו[[ספרות עברית|עברי]], [[פולקלור]]יסט ו[[ביבליוגרף]] [[יהדות ליטא|יהודי-ליטאי]], [[ספרן]] [[ספריית שטראשון]] במשך כיובל שנים ו[[היסטוריון]] של [[יהדות וילנה]]. נספה ב[[שואת יהודי ליטא|שואה]] ב[[גטו וילנה]] או ב[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]].
+'''חיים חייקל לוּנְסקי''' (Lunski; ב[[רוסית]]:  [[ב' בתמוז]] [[תרמ"א]], [[29 ביוני]] [[1881]], [[סלונים]], [[פלך גרודנה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[רוסיה הלבנה]]) – [[1942]], [[גטו וילנה]], הכיבוש ה[[גרמניה הנאצית|גרמני]]{{הערה|שם=פטירה}}) היה [[סופר]] [[ספרות יידיש|יידי]] ו[[ספרות עברית|עברי]], [[פולקלור]]יסט ו[[ביבליוגרף]] [[יהדות ליטא|יהודי-ליטאי]], [[ספרן]] [[ספריית שטראשון]] במשך כיובל שנים (1895–1941) ו[[היסטוריון]] של [[יהדות וילנה]]. נספה ב[[שואת יהודי ליטא|שואה]] ב[[גטו וילנה]] או ב[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]].
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 לונסקי כתב הרבה על ההיסטוריה של יהדות וילנה והתמקד בקורות היהודים בעיר בתקופתו, תקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[בין מלחמות העולם]]. את רשימות הזיכרון שערך עוד בימי המלחמה לנספים כינס בספרו "מהגטו הווילנאי: טיפוסים וצללים, כתובים לעתות בצרה" (תרפ"א; הופיע קודם לכן ביידיש בשנת תר"פ 1920). בהקדמה שכתב לספר עמד [[השל ייבין]] על "אמנות התיאור והציור" המשוכללת של המחבר.{{הערה|[[אבידב ליפסקר]], "שפת הצלליות של השיר הפרולטרי – ביטוי חזותי וביטוי מילולי בשירת החלוצים ובשירת העמל", '''[[דפים למחקר בספרות]]''', 12 (תש"ס), עמ' 123.}} בימי מלחמת העולם הראשונה פעל להקלת מצוקת הפליטים, במיוחד [[בחור ישיבה|בחורי הישיבה]] שהתכנסו בקלויזים שבעיר.{{הערה|שם=קלויזנר, בתי עקד ספרים, 51|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[ישראל קלויזנר]]|בתי-עקד ספרים בירושלים דליטא|nybc313669|ישראל רודניצקי (עורך), '''מאסף וילנה / ווילנער זאַמלבוך''', תל אביב: איגוד עולמי של יוצאי וילנה והסביבה בישראל, תשל"ה, עמ' 51|עמוד=56}}.}}
-עם כניסתם של [[גרמניה הנאצית|הגרמנים]] לווילנה נאסר, ושוחרר בסוף אוגוסט [[1941]], ערב היכנסם של יהודי וילנה ל[[גטו וילנה|גטו]].{{הערה|[[יצחק ארד]], '''תולדות השואה – ברית-המועצות והשטחים המסופחים''', ירושלים: [[יד ושם]], תשס"ד 2004, עמ' 752. על קורותיו של לונסקי בגטו ראו [[הרמן קרוק|הערמאַן קרוק]], '''טאָגבוך פֿון ווילנער געטאָ''', ניו יורק: [[ייווא]], 1961, עמ׳ 178–179.}} הוא נספה בשואה עם משפחתו, אך אין יודעים אם נרצח עוד בהיותו ב[[גטו וילנה]] או ב[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]].
+עם כניסתם של [[גרמניה הנאצית|הגרמנים]] לווילנה נאסר, ושוחרר בסוף אוגוסט [[1941]], ערב היכנסם של יהודי וילנה ל[[גטו וילנה|גטו]].{{הערה|[[יצחק ארד]], '''תולדות השואה – ברית-המועצות והשטחים המסופחים''', ירושלים: [[יד ושם]], תשס"ד 2004, עמ' 752. על קורותיו של לונסקי בגטו ראו [[הרמן קרוק|הערמאַן קרוק]], '''טאָגבוך פֿון ווילנער געטאָ''', ניו יורק: [[ייווא]], 1961, עמ׳ 178–179.}} הוא נספה בשואה עם משפחתו בגטו וילנה ב-[[1942]].{{הערה|שם=פטירה}}
 ==דמותו==
@@ שורה 73: / שורה 73: @@
 * {{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזען]]|לונסקי חייקל|nybc200691|בתוך: '''לעקסיקאָן פֿון דער ייִדיעשער ליטעראַטור''', ב, וילנה תר"ץ, עמ' 94–96|עמוד=56}}
 * מרדכי יפה, [http://yleksikon.blogspot.co.il/2017/02/khaykl-lunski.html חייקל לונסקי] באתר Yiddish Leksikon {{אנגלית}}
+* [https://www.rujen.ru/index.php/ЛУНСКИй_Хайкль חייקל לונסקי] באתר האנציקלופדיה היהודית הרוסית {{רוסית}}
 * [http://polishjews.yivoarchives.org/archive/?p=collections/findingaid&id=34265 חייקל לונסקי] באתר הארכיון הדיגיטלי של [[ייווא]] לחיים היהודיים בפולין
 * [http://www.yivoarchives.org/index.php?p=collections/findingaid&id=932729 מדריך לכתביו של חייקל לונסקי] באתר ארכיון [[ייווא]]
@@ שורה 93: / שורה 94: @@
 [[קטגוריה:אסירים בגטו וילנה]]
 [[קטגוריה:נספי השואה]]
-[[קטגוריה:נספים במחנה ההשמדה טרבלינקה]]