תיבת נח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:34, 29 באוקטובר 2006

תיבת נח על פי המסופר בתורה בפרשת נח, הייתה תיבת עץ ענקית שנח, הצדיק היחיד בארץ, הצטווה בידי אלוהים לבנותה, במטרה למלט בה את משפחתו ומבחר מהחיות על פני כדור הארץ מהמבול, שהובא כעונש על בני האדם על פשעיהם, כדי למחות אותם מעל פני האדמה.

הציווי לבניית התיבה

נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצל הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ".

— שם, יד-יט

מפרט טכני של התיבה

אורך האמה הוא כחצי מטר, ומכאן עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר בכדי להקנות לה יציבות שלא תתהפך, וגובהה היה עשירת מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה למעשה גן חיות צף ומעבדה ביולוגית ענקית, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל, הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.

התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם בכדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צוהר") לאור ואיוורור, והפתח שלה היה בצידה^[1] סגור באמצעות מכסה ^[2] .

על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה בזפת ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין מקבילית משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול.

זמן בנייתה

על פי חז"ל, בניית התיבה ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, על מנת שהלה לא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נוח, החל המבול לרדת על הארץ.

איכלוסה

על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות ^[3] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר בכדי לאפשר לנוח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'. אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז' (פסוקים ח'-ט', ט"ז) כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד. כן נצטווה נוח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, כמובן. חז"ל אף הפליגו בדבריהם, ועל בסיס המילים "מכל חי", כתבו שאפילו זוג שדים הוכנסו לתיבה. ^[4] .

לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' טבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פותח את חלון התיבה ושולח את העורב, העורב מתברר כלא אמין מכיוון שאיננו חוזר אף שהמים עדיין מכסים את היבשה, ולכן הוא שולח את היונה, שחוזרת לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כשהוא משלחה לאחר שבוע, היא חוזרת ועלה של זית בפיה ובפעם השלישית היא איננה חוזרת כלל, ונח מבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונוח מסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נוח מקבל ציווי לצאת מהתיבה.

תמיהות

סיפור התיבה מעלה תמיהות רבות למי שמנסים לפרש אותה כפשוטה כמאורע היסטורי.

איך בני משפחה אחת בונים כזה מפעל הנדסי אדיר ומורכב שכזה? על כך היו שהשיבו שיתכן מאוד שנח ומשפחתו שכרו לשם כך אנשים מקצועיים, שלא היה שום איסור לעשות כן.
על השאלה כיצד הגיעו החיות מיוזמתן אל התיבה, הרמב"ן עונה ומנסה להשיב כי מדובר באינסטינקט השרדותי של החיות שהרגישו במבול^[5] .
על ההתכנות של הכלת כל המינים החיים היום באותה תיבה (כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן). על כך מנסים להשיב רבינו בחיי והכלי יקר ^[6] והרמב"ן ^[7] וטוענים שמדובר בנס שבו מועט מחזיק את המרובה. .
על האפשרות של הכנסת אוכל שמספיק להזנת החיות במשך יותר משנה, מה17 באייר עד ה27 באייר, שבו יבשה האדמה, וכיצד האוכל נשמר מבלי להתקלקל במשך כל התקופה. על השאלה השניה רש"י עונה ושוב מכניס את הגורם הניסי לעניין. ^[8] .
כיצד הוזנו חיות הטורפות שנאלצו לפתע להיות צמחוניות. על כך מנסה האבן עזרא להשיב וטענתו היא כי החיות הטורפות והעופות הדורסים בלית ברירה הסתפקו באכילת עשב ופירות כאשר הם רעבו. ^[9] .
על השאלה כיצד תתכן התפזרותם שוב של כל המינים החיים על פני כל היבשות בכדור הארץ, כאשר הן יוצאות מהר אררט שבאסיה, יהיו שיטענו שאף לדברי חז"ל, מדובר בתופעה אזורית שאיננה כוללת את כל העולם, שכן יש דעה בחז"ל כי בארץ ישראל לא היה המבול.
ולבסוף לא ברור כיצד נח הבדיל בין החיות הטהורות לטמאות, מכיוון שחלוקה זו ניתנה מאוחר יותר לבני ישראל, ובני נח אף לגרסת המקרא כלל לא צוו להקפיד עליה.

בהגות ובתרבות

הוגי דעות יהודיים הוסיפו הסברים משלהם בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.

היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז בכדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, ואו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, בכדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.

הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מודרג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי ^[10].

כיום ההביטוי "תיבת נח" משמעותו מקום שמרוכזים בו ערב רב של מינים בלי כל קשר ביניהם. בהקשר זה כונתה רכבת ההצלה של קסטנר "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית. יש הקוראים לפרוייקטים של שימור בעלי חיים בשם תיבת נח.

בתרבות הישראלית החילונית ניכרת התפיסה, גם בשירה של נורית זרחי וגם בשירו של יורם טהרלב, כי כל החיות בתיבת נח היו בזוגות כפי שמתואר בפרק ו' ובכניסת החיות לתיבה בפרק ז' פסוקים ח' - ט', ט"ז, בעוד שלפי תפיסת הפרשנות הדתית החיות הטהורות היו בשביעיות כפי שמתואר בתחילת פרק ז'.

באמנות ובספרות

פזמונאות

מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי, פרידה מתיבת נח - זוגות זוגות,
מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי, נח,
נתן יונתן, רק עלה, בביצוע שלמה ארצי.

ספרות

לאה נאור, תיבת נח
טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
עזריאל מסלטון, תיבת נח

מקבילות לסיפור תיבת נח

סיפור דומה לסיפור תיבת מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד מגלה בסתר לאוטנפישטים אודות התוכנית והוא בונה תיבה וממלט בה את נפשו.

קישורים חיצוניים

אדריכל מ. בן אורי המבנה ההנדסי של תיבת נח, אתר דעת
מרכז מבקרים "תיבת נח", [1], אתר גן החיות התנ"כי

הערות שוליים

^ (בראשית ו ט"ז)
^ (בראשית ח' י"ג)
^ (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהמנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)
^ בבלי, חגיגה טז ע"ב
^ (בראשית ו' כ')
^ (בראשית ו' ט"ו)
^ (בראשית ו' י"ט)
^ (בראשית ו' י"ח)
^ (בראשית, ו' י"ט)
^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

תבנית:Link FA תבנית:Link FA

[1] (בראשית ו ט"ז)

[2] (בראשית ח' י"ג)

[3] (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהמנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)

[4] בבלי, חגיגה טז ע"ב

[5] (בראשית ו' כ')

[6] (בראשית ו' ט"ו)

[7] (בראשית ו' י"ט)

[8] (בראשית ו' י"ח)

[9] (בראשית, ו' י"ט)

[10] (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==מפרט טכני של התיבה==
 [[תמונה:Michelangelo Buonarroti 020.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבול ותיבת נח, [[מיכלאנג'לו]], [[הקפילה הסיסטינית]]]]
-אורך ה[[אמה (מידת אורך)|אמה]] הוא כחצי מטר, ומכאן עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר בכדי להקנות לה יציבות שלא תתהפך, וגובהה כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה למעשה [[גן חיות]] צף ומעבדה ביולוגית ענקית, היה כשל [[נושאת מטוסים]] קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי [[חז"ל]], הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו, האמצעית למגורי [[בעלי חיים|בעלי החיים]] והתחתונה לאחסון ה[[פסולת]].
+אורך ה[[אמה (מידת אורך)|אמה]] הוא כחצי מטר, ומכאן עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר בכדי להקנות לה יציבות שלא תתהפך, וגובהה היה עשירת מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה למעשה [[גן חיות]] צף ומעבדה ביולוגית ענקית, היה כשל [[נושאת מטוסים]] קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי [[חז"ל]], הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי [[בעלי חיים|בעלי החיים]] והתחתונה לאחסון ה[[פסולת]]. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.
-התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, ובכדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צוהר"), והפתח שלה היה בצידה<ref> (בראשית ו ט"ז)</ref> סגור באמצעות מכסה <ref>(בראשית ח' י"ג)</ref> .
+התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם בכדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צוהר") לאור ואיוורור, והפתח שלה היה בצידה<ref> (בראשית ו ט"ז)</ref> סגור באמצעות מכסה <ref>(בראשית ח' י"ג)</ref> .
 על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה ב[[זפת]] ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין [[מקבילית]] משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==איכלוסה==
 [[תמונה:Millais - Die Rückkehr der Taube zur Arche Noah.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חזרת היונה לתיבה]]
-על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות <ref>(התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהמנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)</ref> ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר בכדי לאפשר לנוח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'.  אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז' (פסוקים ח'-ט', ט"ז) כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד. כן נצטווה נוח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. ה[[דג|דגים]] לא היו צריכים להיכנס לתיבה, כמובן. חז"ל אף הפליגו בדבריהם, וכתבו שאפילו זוג [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] הוכנסו לתיבה.
+על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות <ref>(התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהמנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)</ref> ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר בכדי לאפשר לנוח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'.  אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז' (פסוקים ח'-ט', ט"ז) כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד. כן נצטווה נוח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. ה[[דג|דגים]] לא היו צריכים להיכנס לתיבה, כמובן. חז"ל אף הפליגו בדבריהם, ועל בסיס המילים "מכל חי", כתבו שאפילו זוג [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] הוכנסו לתיבה. <ref>בבלי, חגיגה טז ע"ב</ref> .
 לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' [[טבת]] נראו ראשי ההרים, ובי' ב[[שבט (חודש)|שבט]] נח פותח את חלון התיבה ושולח את העורב, ה[[עורב]] מתברר כלא אמין מכיוון שאיננו חוזר אף שהמים עדיין מכסים את היבשה, ולכן הוא שולח את היונה, שחוזרת לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כשהוא משלחה לאחר שבוע, היא חוזרת ועלה של זית בפיה ובפעם השלישית היא איננה חוזרת כלל, ונח מבין שפני האדמה יבשו. בא' [[ניסן]] יבשה האדמה ונוח מסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נוח מקבל ציווי לצאת מהתיבה.
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 [[תמונה:Dove Sent Forth from the Ark.png|שמאל|ממוזער|250px|שילוח היונה על פי [[גוסטב דורה]]]]
 סיפור התיבה מעלה תמיהות רבות למי שמנסים לפרש אותה כפשוטה כמאורע היסטורי.
-* איך בני משפחה אחת בונים כזה מפעל הנדסי אדיר ומורכב שכזה?
+* איך בני משפחה אחת בונים כזה מפעל הנדסי אדיר ומורכב שכזה? על כך היו שהשיבו שיתכן מאוד שנח ומשפחתו שכרו לשם כך אנשים מקצועיים, שלא היה שום איסור לעשות כן.
-* כיצד הגיעו החיות מיוזמתן אל התיבה?
+* על השאלה כיצד הגיעו החיות מיוזמתן אל התיבה, הרמב"ן עונה ומנסה להשיב כי מדובר באינסטינקט השרדותי של החיות שהרגישו במבול<ref> (בראשית ו' כ')</ref> .
-* על ההתכנות של הכלת כל המינים החיים היום באותה תיבה (כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן).
+* על ההתכנות של הכלת כל המינים החיים היום באותה תיבה (כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן). על כך מנסים להשיב [[רבינו בחיי]] ו[[הכלי יקר]]  <ref>(בראשית ו' ט"ו)</ref> והרמב"ן <ref>(בראשית ו' י"ט)</ref> וטוענים שמדובר בנס שבו מועט מחזיק את המרובה. .
-* על האפשרות של הכנסת אוכל שמספיק להזנת החיות במשך יותר משנה, מה17 ב[[אייר]] עד ה27 באייר, שבו יבשה האדמה, וכיצד האוכל נשמר מבלי להתקלקל במשך כל התקופה, וכיצד הוזנו חיות הטורפות שנאלצו לפתע להיות צמחוניות.
+* על האפשרות של הכנסת אוכל שמספיק להזנת החיות במשך יותר משנה, מה17 ב[[אייר]] עד ה27 באייר, שבו יבשה האדמה, וכיצד האוכל נשמר מבלי להתקלקל במשך כל התקופה. על השאלה השניה רש"י עונה ושוב מכניס את הגורם הניסי לעניין. <ref>(בראשית ו' י"ח)</ref> .
+* כיצד הוזנו חיות הטורפות שנאלצו לפתע להיות צמחוניות. על כך מנסה ה[[אבן עזרא]] להשיב וטענתו היא כי החיות הטורפות והעופות הדורסים בלית ברירה הסתפקו באכילת עשב ופירות כאשר הם רעבו. <ref>(בראשית, ו' י"ט)</ref> .
-* כיצד יתכן התפזרותם שוב של כל המינים החיים על פני כל היבשות ב[[כדור הארץ]], כאשר הן יוצאות מהר אררט שב[[אסיה]].
+* על השאלה כיצד תתכן התפזרותם שוב של כל המינים החיים על פני כל היבשות ב[[כדור הארץ]], כאשר הן יוצאות מהר אררט שב[[אסיה]], יהיו שיטענו שאף לדברי חז"ל, מדובר בתופעה אזורית שאיננה כוללת את כל העולם, שכן יש דעה בחז"ל כי בארץ ישראל לא היה המבול.
 * ולבסוף לא ברור כיצד נח הבדיל בין החיות הטהורות לטמאות, מכיוון שחלוקה זו ניתנה מאוחר יותר לבני ישראל, ובני נח אף לגרסת המקרא כלל לא צוו להקפיד עליה.
@@ שורה 64: / שורה 65: @@
 == קישורים חיצוניים ==
+{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Noah's Ark|שם ויקישיתוף=תיבת נוח}}
 * אדריכל מ. בן אורי [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/teyvat.htm המבנה ההנדסי של תיבת נח], אתר דעת
 * מרכז מבקרים "תיבת נח", [http://www.snunit.k12.il/sachlav/zoo/main/upload/tour/noah.html], אתר גן החיות התנ"כי
+== הערות שוליים ==
-{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Noah's Ark|שם ויקישיתוף=תיבת נוח}}
+<references />
 [[קטגוריה:סיפורי התנ"ך]]