שמיעתנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: עדות מתורגמן |
←קישורים חיצוניים: אין דרכנו לקשר לפוסטים, למעט מקרים מיוחדים, ודאי לא לתגובה לפוסט. |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
* {{יוטיוב|S3i9gVQDaOY|שם=האם חירשות היא נכות? 22 בספטמבר 2016}}, מאת ahboaz |
* {{יוטיוב|S3i9gVQDaOY|שם=האם חירשות היא נכות? 22 בספטמבר 2016}}, מאת ahboaz |
||
* {{יוטיוב|UrDNqgnjHwU|שם=מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016}}, מאת ahboaz |
* {{יוטיוב|UrDNqgnjHwU|שם=מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016}}, מאת ahboaz |
||
* פוסט ב[[פייסבוק]] של המתורגמן יהודה מלכה על רופא ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|תל השומר]] [http://www.facebook.com/ahboaz/posts/1897404690500613?comment_id=1897489123825503 שסירב לדבר אל חירש] באמצעות מתורגמן לשפת הסימנים הישראלית, 21 במאי 2017 |
|||
{{קצרמר|סוציולוגיה}} |
{{קצרמר|סוציולוגיה}} |
גרסה מ־12:31, 22 במאי 2017
שמיעתנות או אודיזם (מאנגלית: Audism) היא צורה של יכולתנות, אפליה על בסיס נכות. השמיעתנות נהוגה כלפי חירשים וכבדי שמיעה, ומתארת תפיסה לפיה יש עדיפות לאדם בעל תרבות של שומעים (שומע או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם בעל תרבות החירשים, או תפיסה לפיה חיים ללא שמיעה או עם שמיעה פחותה הם חיים אומללים. תפיסה זו מובילה להתייחסות אל חירשות כאל מחלה, והתוצאה היא סטיגמה כלפי חירשים.
את המונח טבע טום ל. האמפריז (Tom L. Humphries) בעבודת הדוקטורט שלו בשנת 1977, אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין (Harla Lane) השתמשה בו בכתבים שלה. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיבה את זה לדיכוי חירשים באופן כללי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר AV ישראל
- לימודי מוגבלות: מקראה, בעריכת ד"ר שגית מור, פרופ' נטע זיו, פרופ' ארלין קנטר, ד"ר אדוה איכנגרין ופרופ' ניסים מזרחי, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2016
- האם חירשות היא נכות? 22 בספטמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב, מאת ahboaz
- מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב, מאת ahboaz