ג'ברווקי

הג'ברווק כפי שתואר באיורו של ג'ון טניאל

ג'ברווקי (באנגלית Jabberwocky; תורגם לעברית כ"פטעוני" או "גבריקא") הוא משירי האיגיון המפורסמים ביותר. השיר מופיע בספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" מאת לואיס קרול. לכאורה השיר כתוב באנגלית, אך למעשה הוא מורכב ממילים חסרות-משמעות ברובן, שקרול עצמו המציא. המפטי דמפטי מפרש במהלך הספר עצמו את הבית הראשון של השיר, אך שאר הבתים אינם מפורשים ורוב המילים נותרות ללא הסבר.

	ג'ברווקי מוקרא באנגלית
	לעזרה בהפעלת הקובץ

השיר ותרגומיו לעברית

תרגומיהם של אהרון אמיר, אוריאל אופק, רנה ליטוין ועטרה אופק

ארבעה תרגומים מפורסמים לשיר נכתבו על ידי אהרון אמיר, אוריאל אופק, רנה ליטוין ועטרה אופק:

פִּטְעוֹנִי תרגום: אהרון אמיר	לַהֲגוֹנִי תרגום: אוריאל אופק	גֶּבֶרִיקָא תרגום: רִנה ליטוין	חַנְטָרוֹשִׁי תרגום: עטרה אופק	Jabberwocky Lewis Carrol
בְעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר, בּאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ, אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר, וּמְתֵי עָרָן כֵּרְדוּ. ”גּוּרָה בְנִי מִן הַפּטְעוֹן! מֵחד-שִנּוֹ, חִיל-צִפּרְנוֹ! מֵעוֹף-גִרְגִיר תָנוּס, צָעוֹן, מֵחֶטֶשׁ בִמְגוֹנו!“ וְהוּא שָלַף סֵיפוֹ הָחַז, נָד, חִפֵשׂ אֶת פְחִיק צָרָיו – וְכה עָמַד בְצֵל זַמְזָם, תָפוּס בְהִרְהוּרָיו. עוֹדוֹ עוֹמֵד שְפֶה-הָגוּת, וְהַפִטְעוֹן, עֵינָיו דּוֹלְקוֹת, וִשְוֵשׁ בַיָעָר הַמָגוּד, בּוֹעֵעַ וְנָקוֹט! בִמְחִי חָזוּז – הָבֵס! הָבֵס! תִכְתֵךְ הַסַיִף בְנִמְהַר! נָטַל אֶת ראשׁ פִגְרוֹ הַזֵד, וְאֶל בֵיתוֹ צָהַר. ”אַף קְטַלְתּוֹ, אֶת הַפִטְעוֹן? אֲחַבֶקְךָ, יַלְדִי הַצָח! הוֹ, יוֹם-צִלְהָה! יַבֵא! יַבּא!“ בְחֶדְוָתוֹ פָצַח. בּעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר, בְאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ, אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר, וּמְתֵי עָרָן כֵרְדוּ.	לְעֵת בַּשְׁלִיל אוֹגִים זְרִישִׁים חָגֵּרְסוּ עַל חַק-רַב וּמָקְדוּ; מַדַּקְנִים הָיוּ הַצִּיפְּרִישִׁים, מוּל פִּיר נוֹעֶה פָּלְדוּ. ”'רְחַק מִלַּהֲגוֹן, בֵּן רַךְ! נִיבוֹ נוֹשֵׁךְ, טָפְרוֹ דּוֹקֵר! 'רְחַק מִכְּנַף גֻּבְּגּוּב, וּבְרַח מִקֶּטֶב שׁוּף זוֹקֵר!" שָׁלַף הוּא חֶרֶב אֲבוּחָה, אֶת בַּג אוֹיְבוֹ חִפֵּשׂ בְּנֵר; בְּצֵל דּוּמְדּוּם מָצָא מְנוּחָה וְשָׁם שָׁעוֹת הִרְהֵר. וְעֵת הִרְהֵר, זִרְזֵר, בִּרְבֵּר, הַלַּהֲגוֹן – רוֹשְׁפוֹת עֵינָיו – גִּשְׁגֵּשׁ בַּיַּעַר הַפּוֹעֵר וְשֶׁלֶק עַל רַגְלָיו! 'חַת, 'חַת וּשְׁתַּיִם! תּוֹךְ וָתוֹךְ! הַלַּהַב גַּח בְּקַל-קַלּוּת! הוּא מֵת בְּלִי בּוֹשׁ, וְעִם הָרֹאשׁ שָׁב חִישׁ בְּלִי הִתָּקְלוּת. ”קָטַלְתָּ אֶת הַלַּהֲגוֹן? לִזְרוֹעוֹתַי בּוֹא, יֶלֶד חֵן! הוֹ, יוֹם צַחְצַח! הוּרְרָה! הֶאָח!“ בְּזֶמֶר גִּיל רִנְרֵן. לְעֵת בַּשְׁלִיל אוֹגִים זְרִישִׁים גֵּרְסוּ עַל חַק-רַב וּמָקְדוּ; דַּקְנִים הָיוּ הַצִּיפְּרִישִׁים, מוּל פִּיר נוֹעֶה פָּלְדוּ.	הִבְרִיל כְבָר, זַחְלָצִים קְלִיחִים חָגְווּ וְעָגוּ בַשְבִילֵל, מַסִים הָיוּ הַסְמַרְלַחִים וְחֶזְרוֹנִי צִרְלֵל. ”'זָהֵר מִגֶבֶרִיק, בָחוּר! שִנָיו נוֹשְכוֹת, טָפְרוֹ חָזָק! 'זָהֵר מִגַבְגַב עָף, וְסוּר מִבַנְדֶרְצְבַט הַזָף!“ נָטַל חַרְבּוֹ הַסַרְפִלִית, זְמָן רַב חִפֵשׂ צָרוֹ מִשּׁחוּר, וְנָח לוֹ שָם, תַחַת עֵץ טַמְטַם, שָקוּעַ בְהִרְהוּר. וּבְעוֹד הוּא מְהַרְהֵר בְאוּס, הַגֶבֶרִיק, עֵינָיו רוֹשְפוֹת, בָא שָף בַיַעַר הַקָסוּס, בַרְבֵק בְהַתְקָפוּת. אַחַת, אַחַת, חָבַט בַחַד, חַרְבּוֹ סִרְפֵל, בִקְנִיק וּקְנָק! הִפִיל חָלָל, ראשׁו שָלַל, דָהַר, גָלַפְּ, רָחַק. ”הָרַגְתָ אֶת הַגֶבֶרִיק? בּוֹא אֲחַבֶקְךָ, בֵן מֵהֵל! זֶה יוֹם שָהִיא! יְהוֹ! יְהִי!“ צָחַר בְקוֹל צוֹהֵל. הִבְרִיל כְבָר, זַחְלָצִים קְלִיחִים חָגְווּ וְעָגוּ בַשְבִילֵל, מַסִים הָיוּ הַסְמַרְלַחִים וְחֶזְרוֹנִי צִרְלֵל.	בְּעֵת שָׁלוֹק, פְּלוּלִים כְּפוּשִׁים בַּמִּידְשָׁעוֹן קִרְסְלוּ, פָּטְשׁוּ; כַּמָּה אֻמְּשׁוּ הַתּוּכְּנִישִׁים וְצַבּוּדִים רִפְּשׁוּ. "בְּנִי, הִשָּׁמֵר מֵחַנְטָרוֹשׁ! מַלְתְּעוֹתָיו, צְבָתוֹת טְפָרָיו! מֵעוֹף הַגַּבְּגַבּ נוּס, וּקְרוֹשׁ מֵחַטְפָלוֹן חַמְרָב!" חַרְבּוֹ הָעַזְדּוּדִית נָטַל; אוֹיְבוֹ הַמַּר זֶה זְמַן הוּא תָּר – אָז נָח הוּא שָׁם מוּל עֵץ טַמְטַם וּלְהַרְהֵר עָצַר. וּבְעוֹדוֹ אָפוּף בְּאוּף הַחַנְטָרוֹשׁ, עֵינָיו כָּאֵשׁ נִשְׁפַּף מִבַּעַד יַעַר סְכוּף וּבְבוֹאוֹ בִּרְבְּלֵשׁ! הֵי-הַךְ! הֵי-הַךְ! חֲתַךְ-תַּךְ-תַּךְ עִזְדֵּד הַלַּהַב גְּזִיר וּגְזָר! גְּוִיָּה נִטְּשָׁה, ועִם ראשָׁהּ בִּדְהִילָה חָזַר. "קָטַלְתָּ אֶת הַחַנְטָרוֹשׁ? בּוֹא לְחִבּוּק, בְּנִי הַמּוּפָז! הוֹ יוֹם עַלְזוּז! קַלְזִי! קַלְזוּז!" צִחְנֵר בְּאֹשֶׁר עַז. בְּעֵת שָׁלוֹק, פְּלוּלִים כְּפוּשִׁים בַּמִּידְשָׁעוֹן קִרְסְלוּ, פָּטְשׁוּ; כַּמָּה אֻמְּשׁוּ הַתּוּכְּנִישִׁים וְצַבּוּדִים רִפְּשׁוּ.	‘Twas brillig, and the slithy toves Did gyre and gimble in the wabe: All mimsy were the borogoves, And the mome raths outgrabe. “Beware the Jabberwock, my son! The jaws that bite, the claws that catch! Beware the Jubjub bird, and shun The frumious Bandersnatch!” He took his vorpal sword in hand: Long time the manxome foe he sought – So rested he by the Tumtum tree, And stood awhile in thought. And, as in uffish thought he stood, The Jabberwock, with eyes of flame, Came whiffling through the tulgey wood, And burbled as it came! One, two! One, two! And through and through The vorpal blade went snicker-snack! He left it dead, and with its head He went galumphing back. “And, has thou slain the Jabberwock? Come to my arms, my beamish boy! O frabjous day! Callooh! Callay!” He chortled in his joy. ‘Twas brillig, and the slithy toves Did gyre and gimble in the wabe; All mimsy were the borogoves, And the mome raths outgrabe.

תרגומו של אהרון אמיר לעברית (אשר קרא לשיר "הפטעוני") שומר על אווירת האיגיון שלו. אמיר מצליח לשמור על רוח האיגיון מחד, ועל שמץ המשמעות המופיע במילים האנגליות מאידך. לדוגמה, בשורה השנייה - כאשר מתוארים בעלי החיים המסתובבים "סבסו, מקדו" - מזכיר הדבר את הביטוי האנגלי "Did gyre and gimble", וכן שומר אמיר על מצלול דומה של המילים. דוגמה נוספת מופיעה בבית מאוחר יותר: "One, two! One, two! And through and through" תורגם - "במחי חזוז - הבס! הבס!" וכך שומר אמיר על המצלול ועל הכפילות.

במהדורה חדשה של הספר, שאותו תרגמה רנה ליטוין, תרגום השיר (המכונה שם "גבריקא") יותר "זורם" ובעברית עכשווית. תרגומה מנסה לשמור על צליל המילים המקוריות. לדוגמה "Bandersnatch" תורגם כ"בַּנְדֶּרְצְבַט", "galumphing" תורגם כ"גָּלַפְּ", ושם-התואר mimsy הפך "מַסִּים".

תרגומים נוספים לעברית

• הַבַּרְבִּבְּלוּתִי, תרגום באתר "צורה"
• שרעילני, תרגום של ראובן קלינמן
• בר-ירבוע, תרגום של זיוה שמיר
• להגרני, תרגום של יובל פינטר

מקור השיר ופירושו

השיר מופיע בספר שאותו מוצאת אליס בבית שאליו היא מגיעה לאחר שעברה מבעד למראה. לאחר קריאתו אומרת אליס כי השיר "נראה יפה למדי" אף כי הוא "קשה למדי להבנה" (זאת מאחר שאליס אינה רוצה להודות שלא הבינה אותו כלל) וכי "הוא ממלא את ראשי ברעיונות, אך איני יודעת בדיוק מה הם! מישהו הרג משהו, זה לפחות ברור..." בהמשך הספר, מביא המפטי דמפטי את פירושו לבית הראשון.

אזכורים בתרבות

ג'ברווקי היה המקור למאות פארודיות וחיקויים, בעיקר בצורת שירים אחרים המעתיקים את המבנה הייחודי שלו. ברוב המקרים הכותבים מחליפים את מילות השיר למילים הקשורות לנושא הפארודיה (לדוגמה, פרנק ג'ייקובס ממד מגזין כתב גרסה בה לואיס קרול הוא מבקר טלוויזיה) בעוד שאחרים מתייחסים אל השיר כסוגה פואטית, כמו סונטה או חמשיר, וממציאים מילים ומילון פירושים משל עצמם (למשל שי אזולאי שכתב את "Strunklemiss").

• בספרו של קרול ציד הסנרק יש מספר התייחסויות לשיר, ועל פי קרול הוא התרחש באותו מקום בו התרחש הקרב המתואר בשיר.
• בשנת 1943 פרסמו בני הזוג הנרי קוטנר וק. ל. מור, תחת שם העט לואיס פאג'ט, סיפור מדע בדיוני קצר בשם חלכן היה נמזר, המתאר את השיר כאמצעי קשר עם העתיד ואת חוסר-ההיגיון שבו כמעין אמצעי חינוכי. הגיונו של השיר נסתר מעיני מבוגרים, שדרכי חשיבתם מקובעות, אך מסייע לבניית אופן חשיבה מסוים אצל ילדים וכך יוכלו לעבור לבסוף למימד אחר. סיפור זה היווה את ההשראה לסרט המדע הבדיוני "המימזי האחרונה", שיצא לאקרנים ב- 2007.
• בסרט אליס בארץ הפלאות של וולט דיסני משנת 1951, חתול צ'שייר שר את הבית הראשון מהשיר כאשר הוא פוגש את אליס בפעם הראשונה. בהמשך הסרט אליס מגיעה ל-tulgey wood, בו חיים בין היתר ה-mome raths. בתרגום העברי לסרט הושמטו השיר והאזכורים ממנו.
• ב-1971 הבמאי הצ'כי יאן שוונקמאייר יצר סרט קצר תחת אותו השם בו השיר מוקרא בזמן שצעצועים שונים קמים לתחיה.
• ב-1977 טרי גיליאם יצר סרט באורך מלא תחת השם "ג'ברווקי" שכולל את הבית הראשון מהשיר בסצנה הראשונה, ועלילתו מבוססת על השיר באופן חלקי.
• בסדרת ספרי "היקום המוכר" מאת לארי ניבן מופיעה חיה מהונדסת גנטית בשם "חטש במגונו" (Frumious Bandersnatch).
• ארתור אדינגטון התייחס לשיר מספר פעמים בכתביו. כך, למשל, הוא השווה את שיר זה שהעיקר בו הוא המבנה התחבירי ולא המשמעות המדויקת לתורת החבורות, וגם כתב שהתיאור הפיזיקלי של אטומים הוא ג'ברווקי שהוספו לו מספרים, ובשל כך טען לחוסר הידיעה הבסיסית שלנו לגבי טבעו של העולם הפיזיקלי: "שמונה זחלצים קליחים חוגווים ועגים בשבילל החמצן, שבעה בשבילל החנקן. אם נכניס כמה מספרים, אפילו ג'ברווקי עשוי להפוך למדעי... אם נתרגם לשפה הג'יברית את ישויות היסוד בפיזיקה - בתנאי שכל המספרים- כל התכונות המדידות - נשארים כמות שהם- שום דבר לא ישתנה; זאת יכולה להיות תזכורת לא רעה לאי הידיעה הבסיסית שלנו בדבר טבען של ישויות היסוד הפיזיקליות."
• בסרט אליס בארץ הפלאות בבימויו של טים ברטון משנת 2010, על אליס להלחם בג'ברווק. הדמויות גַבְגַב הציפור (Jubjub bird), בַנְדֶרְצְבַט (Bandersnatch) והחרב הַסַרְפִלִית (vorpal sword) מופיעות אף הן בסרט.
• בספרו של רוג'ר זילאזני "בסימן התוהו" נלכד גיבור הסיפור, מרלין, בטריפ LSD העשוי באווירת יצירותיו של לואיס קרול. הוא נתקל בחטש במגונו והורג אותו, ונוטל את החרב הוורפאלית על מנת להילחם בפטעוני.
• בפרק השישי בעונה השנייה של הסדרה פארגו של היוצר נוח האולי מצטטת הדמות מייק מיליגן שלושה בתים מהשיר בעל-פה.

תרגומים

במהלך השנים יצאו תרגומים נוספים לשיר; השיר תורגם לשפות רבות מאוד, ואפילו ליידיש.

• תרגומים של השיר לשפות רבות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ברווקי בוויקישיתוף

• יותם בנשלום, פעמיים ג’ברווקי: על תרגומים טובים, ועל שיר אחד שאליס פגשה ב"מבעד למראה", מגזין "מרפסת", 1 באפריל 2015