מיכה קירשנר

מיכה קירשנר

לידה	1947 מילאנו, איטליה
פטירה	11 בספטמבר 2017 (בגיל 70 בערך) תל השומר, ישראל
לאום	ישראלי
תחום יצירה	צילום
www.michakirshner.com

מיכה קירשנר הוא צלם ישראלי.

קירשנר הוא צלם עיתונות מגזינים ואמנות מובילים מאז סוף שנות ה-70 של המאה ה-20, אז הוביל את מהפכת הצילום בישראל כשצילם דיוקנאות של החברה הישראלית ופלסטינים נפגעי האינתיפאדה הראשונה בשנות ה-80.

קירשנר למד צילום ואמנות בבית הספר לאמנויות חזותיות שבניו יורק בין השנים 1971 - 1975.

בשנת 1983 הציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. תערוכת יחיד נוספת הוצגה במוזיאון תל אביב בשנת 1997.

בעל פרס מוזיאון ישראל לצילום לשנת 1984.

בשנת 1979 הצטרף לירחון מוניטין כצלם וחבר מערכת. בירחון זה החל לצלם פוליטיקאים אנשי חברה ואת עמך ישראל מתוך עמדה ביקורתית. צילומיו הוגדרו כשווי ערך למילה הכתובה. בשנת 1982 עורר סערה ציבורית כשפרסם במוניטין את עבודתו "דיוקן יונה וולך", בעקבות השיר "תפילין" של יונה וולך, שכללה צילום עירום של גבר עם תפילין לצדה של המשוררת, לבושה שחורים, כשעל ראשה כובע אדום, יושבת על שרפרף אדום, ועיניה עצומות. בשנת 2002, עשרים שנה לאחר פרסומו הראשון של התצלום, הוא היה אמור להופיע במסגרת התערוכה "פוטו יונה" במוזיאון רמת גן, אך בעקבות מחאות, ובהוראת ראש העיר צבי בר, הודיע המוזיאון שהצילום יצונזר מהתערוכה.

במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 צילם עבור מעריב. במוסף סופשבוע של מעריב, הופיעו צילומיו במסגרת מדוריו הקבועים "הישראלים" , "עמישראלחי", "הפוליטיקאים" ועוד. קירשנר היה בין יוזמי הביאנלה הראשונה לצילום בעין חרוד במשותף עם אבי גנור, שמחה שירמן, אברהם אילת, יונה פישר וגליה בר-אור ואצר את התערוכה. עבודותיו האישיות, בשנות ה-70 וה-80 הוגדרו על ידי המבקרים כצילומים הראשונים המתכתבים עם הפוסטמודרניזם.

ב-1990 פרסם במוסף סוף שבוע של העיתון חדשות, את סדרת צילומי האינתיפאדה, שצולמו בסוף שנות השמונים, תחת הכותרת "אנשי המרד". הצילומים צולמו ברצועת עזה ובגדה המערבית. סידרה זו לוותה בפולמוס חריף, מימין ומשמאל באשר לעמדה הביקורתית שהשתמעה מהדימויים. שני צילומים מאותה סדרה הפכו לאיקונות תרבותיות ופוליטיות: צילום הפייטה - אם פלסטינית מחבקת את תינוקה, בדימוי מתקיים ספק באשר למצבו של התינוק, ודמותה של הודא מסעוד בת השנה, ממחנה הפליטים ג'באליה הסמוכה לעיר עזה, שאיבדה עין מכדור גומי שנורה, לכאורה בשגגה, על ידי חייל ישראלי.

באמצע שנות ה-90 הפיק, כתב, ראיין וביים 16 קטעי וידאו קצרים, בפורמט של וידאו ארט, כפתיח אוטונומי לתוכניתו של קובי מידן "פגישה לילית" (טלעד). בפורמט קצר זה בדק שוב את המושג "ישראליות" ומעמדם המוסרי של אישי הציבור.

לקירשנר סטודיו לצילום בתל אביב והוא מתמחה כיום בעיקר בצילומי פרסום ואופנה - כאשר בשנים האחרונות הוא מצלם בעיקר דיוקנאות של פוליטיקאים, כוכבי תקשורת, ואת משפחתו. קירשנר רואה בשימוש במצלמה הזדמנות ומחויבות לנקיטת עמדה, חברתית ופוליטית, חדה וברורה. צילומיו מבקשים פעם אחר פעם לבחון את הישראליות, לערער על ההגדרות שלה ועל ידי כך מנסחים אותה מחדש. קירשנר יצר לעצמו שפה של ניקיון צילומי והתמקדות במבט של המצולם.

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 פרסם את ספר הצילום - "הישראלים: תצלומים 1979 - 1997" בהוצאת מעריב-כתר.

בין השנים 1977-1980 ניסח מחדש את מעמד המסלול לצילום של "המדרשה למורים לאמנות" (היום בית ברל) ועמד בראשה.

בין השנים 1997-2012 עמד קירשנר בראש המחלקה לצילום באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. קירשנר הוא בעל תואר פרופסור במדעי הרוח והאמנות.

לקריאה נוספת

• מגזין קומפוזיציה, גיליון 007

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מיכה קירשנר
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מרכז מידע לאמנות ישראלית
  פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מיכה קירשנר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• אלי ערמון אזולאי, ביקור סטודי: מיכה קירשנר נוקט עמדה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
• מיה סלע, מאחורי התצלום השערורייתי של יונה וולך, באתר הארץ, 8 ביוני 2012

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.