שבט ראובן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:34, 19 בנובמבר 2016

תבנית:למחוק נחלת שֵׁבֶט רְאוּבֵן מוגדרת בתור: "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" (לפי ספר נחמיה, ט' כ"א). תיאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, בהן שבמה, והחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים.

תחום הנחלה

תחום נחלת השבט, בגבולותיו הטבעיים, הם: בצפון - נחל חשבון, במערב ים המלח, בדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. לשם הגדרת התחומים הגאוגרפיים בנחלת השבט בתיאור מובאים מונחים ייחודיים כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר", "בְּהַר הָעֵמֶק" - שטח ההר היורד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" -שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן. מלבד ממלכות סיחון וארץ חשבון, כלולה בנחלה גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.

חוקר המקרא, זכריה קלעי, עמד על התופעה לפיה הנחלה כוללת תיאורים של אזורים גאוגרפים ומגדיר אותה כך: תיאור הנחלה של שבט ראובן כולל "מניין תחומים": תחומים "קטנים" אלו הערים והחצרות ותחומים "גדולים" כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא". גם סדר מניין המקומות מתחיל מהתחומים הגדולים ועובר - ל"קטנים" - לערים ולחצרות: תחילה במערב, עובר למזרח ומסיים בצפון - ליד בֵית פְּעוֹר, המוכר לנו מערבות מואב - מושב שבטי ישראל - קודם לכניסת לארץ ישראל המערבית בימי יהושע בן נון.

תיאור הגבול

בספר יהושע הוגדרו גבולות שבט ראובן כפי שהובטחו לו על ידי משה, והערים שכלל, בהם יהצה, בית בעל מעון, שבמה ובית הישימות: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל-הַמִּישֹׁר עַל-מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ, אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר; דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל, וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת, וּמֵפָעַת, וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה, וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק: וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, וּבֵית הַיְשִׁמוֹת. וְכֹל, עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל-מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן ... וַיְהִי, גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן, וּגְבוּל".^[1]

הגבול הדרומי הוא נחל ארנון - גבול ארץ אדום, המערבי הוא בפועל ים המלח, המזרחי הוא המדבר ארץ לא מיושבת, ומשיק לארץ בני עמון. הגבול הצפוני תוחם את נחלת שבט גד באפיק "נחל חשבון".

הקשר עם שבט גד

הקשר של שבט ראובן עם שכנו הצפוני, שבט גד נושא אופי מיוחד. זאב ארליך, במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות",^[^{דרוש מקור: מדויק]} מצביע על תופעה מעניינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן.וכך כתוב בספר במדבר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר. לה וְאֶת-עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת-יַעְזֵר, וְיָגְבְּהָה. לו וְאֶת-בֵּית נִמְרָה, וְאֶת-בֵּית הָרָן: עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואילו בערי נחלת שבט ראובן לא כלולה הסייפא:"עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן".

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר", כתב: אמנם "לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה -מקנה עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן" (ל"ב, א'). כלומר, את הפסוק יש להבין כך: "ומקנה רב היה לבני ראובן, (אבל=) ולבני גד (היה מקנה) עצום מאד...".

זאב ארליך מניח כי זו הסיבה כי בני גד בקשו לבנות ערים לטף וגדרות לצאן. בני גד, בעלי המקנה העצום מאד, היו בעלי העניין העיקריים. הם בנו את הערים וישבו בגבולות השטח סביב, מוכנים לכל מתקפה מן החוץ ושומרים על כלל השטח ועל המקנה, עד לגמר כיבושה של ארץ ישראל המערבית.

בדרום הם בנו את דיבון, עטרות, ערוער ועטרות שופן - כנגד מואב. בצפון-מזרח הם בונים את יעזר ויגבהה - כנגד עמון. בצפון-מערב הם בונים את בית נמרה ובית הרן - כנגד הכנענים אשר ממערב לירדן.

בני ראובן, הם אמנם בעלי "מקנה רב", אך לא "עצום מאד", בונים ערים בתוך השטח ומוגנים מפני מתקפה מן החוץ על ידי בני שבט גד.

לכך התאים יפה מדרשם של חז"ל על הפסוק בברכת משה לגד "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד" (דברים ל"ג, כ): "מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח... מלמד שהיה סמוך לסְפר לפיכך נמשל כאריות".^[2]

לקריאה נוספת

יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993.
זכריה קלעי, נחלות שבטי ישראל, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1967.

קישורים חיצוניים

זאב ארליך, ‏ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות, באתר "דעת", בתוך: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה, התשנ"ו

הערות שוליים

^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים ט"ו–כ"ג.
^ ילקוט שמעוני, דברים תתקסא.

[1] ספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים ט"ו–כ"ג.

[2] ילקוט שמעוני, דברים תתקסא.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{למחוק|אוחד עם שבט ראובן}}
-[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 10mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט ראובן]]
-'''שֵׁבֶט רְאוּבֵן''' הוא אחד משנים-עשר [[שבטי ישראל]] המוזכרים ב[[תנ"ך]]. הוא נקרא כך על שם אבי השבט, '''[[ראובן]]''' בן [[לאה]] ו[[יעקב]]. ראובן היה בכור בני יעקב ובכור השבטים.
-==ברכות לשבט==
-===[[ברכת יעקב]]===
-{{ציטוטון|רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה;}}.
-===ברכת משה===
-ב[[ברכת משה]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] נאמר
-{{ציטוטון|יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|ו}}}}
-==השבט במדבר==
-===סימלי השבט: אבן ה[[חושן]] והדגל===
-על פי הפירוש{{הערה|1=[[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח}},
-האבן המסמלת שבט זה היא ה[[אודם (אבן חן מקראית)|אודם]] שאותה נשא [[אהרון]] הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.
-ה"אות" של השבט (כלומר ה[[דגל]] שלו) הוא ציור של דודאים על רקע אדום. [[קובץ:Flag of Reuben.svg|שמאל|ממוזער|250px|דגל ראובן על פי המדרש]]
-ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן ל[[תשרי]] – והסמליות היא בכך שראובן עשה [[תשובה]] על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר ל[[תמוז]] חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה.
-כתוב בגמרא{{הערה|{{בבלי|שבת|נה|ב}}}} {{ציטוטון|אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לה|כב}}}} ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן שקולים כאחת}}
-===[[נשיאי שבטי ישראל|נשיאי השבט]] ===
-במפקד הראשון מוזכר '''[[אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר]]''' היה נשיא [[שבט ראובן]] בתקופת דור המדבר. הוא מוזכר בספר [[במדבר]] 4 פעמים.
-על אף ששבט ראובן הוא [[בכור]] השבטים, אליצור בן שדיאור, נשיא השבט, הקריב את קורבנו ב[[קורבנות הנשיאים]] רק ביום הרביעי.
-במרגלים שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר ({{תנ"ך|במדבר|יג|טו|קצר=כן}}).
-ובמפקד השני בסוף ספר במדבר, בפרשת מסעי: מרשימה זו נשמטו נשיאי ראובן וגד, מאחר שהרשימה נועדה לפרט את הנשיאים שיהיו נציגי השבטים בחלוקת ארץ כנען, ואילו שבטי ראובן וגד כבר קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי.
-===המסע במדבר===
-שבט ראובן חנה במדבר ראשון בדרום מחנה ישראל, בצמידות ל[[שבט שמעון]].
-כשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.
-*במפקד הראשון שערך [[משה רבנו]] במדבר הוא מנה 46,500 איש.
-*במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 43,730 איש.
-==נחלת השבט==
 '''נחלת [[שבט ראובן|שֵׁבֶט רְאוּבֵן]]''' מוגדרת בתור: "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" (לפי [[ספר נחמיה]], ט' כ"א). תיאור הנחלה ב[[ספר יהושע]] מורכב מערים - המוקפות חומה, בהן [[שבמה]], והחצרות -  שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים.
-===תחום הנחלה===
+==תחום הנחלה==
-[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|ממוזער]]
 תחום נחלת השבט, בגבולותיו הטבעיים, הם: בצפון - [[נחל חשבון]], במערב [[ים המלח]], בדרום [[נחל ארנון]] ובמזרח - המדבר וארץ [[בני עמון]]. לשם הגדרת התחומים הגאוגרפיים בנחלת השבט בתיאור  מובאים מונחים ייחודיים כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר", "בְּהַר הָעֵמֶק" - שטח ההר היורד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" -שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם [[בקעת הירדן]]. מלבד ממלכות סיחון וארץ חשבון, כלולה בנחלה גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את [[בלעם]] לקלל את עם ישראל.
 חוקר המקרא, זכריה קלעי, עמד על התופעה לפיה הנחלה כוללת תיאורים של אזורים גאוגרפים ומגדיר אותה כך: תיאור הנחלה של [[שבט ראובן]] כולל "מניין תחומים": תחומים "קטנים" אלו הערים והחצרות ותחומים "גדולים" כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא". גם סדר מניין המקומות מתחיל מהתחומים הגדולים ועובר - ל"קטנים" - לערים ולחצרות: תחילה במערב, עובר למזרח ומסיים בצפון - ליד בֵית פְּעוֹר, המוכר לנו מ[[ערבות מואב]] - מושב [[שבטי ישראל]]  - קודם לכניסת לארץ ישראל המערבית בימי [[יהושע בן נון]].
-===תיאור הגבול===
+==תיאור הגבול==
 ב[[ספר יהושע]] הוגדרו גבולות שבט ראובן כפי שהובטחו לו על ידי [[משה]], והערים שכלל, בהם [[יהצה]], [[בית בעל מעון]], [[שבמה]] ו[[בית הישימות]]: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל-הַמִּישֹׁר עַל-מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ, אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר; דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל, וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת, וּמֵפָעַת, וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה, [[צרת השחר|וְצֶרֶת הַשַּׁחַר]] בְּהַר הָעֵמֶק: וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, וּבֵית הַיְשִׁמוֹת. וְכֹל, עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל-מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן ... וַיְהִי, גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן, וּגְבוּל".{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|טו|כג}}.}}
@@ שורה 50: / שורה 13: @@
 הגבול הדרומי הוא נחל ארנון - גבול [[ארץ אדום]], המערבי הוא בפועל [[ים המלח]], המזרחי הוא ה[[מדבר]] ארץ לא מיושבת, ומשיק לארץ [[בני עמון]]. הגבול הצפוני תוחם את [[נחלת שבט גד]] באפיק "נחל חשבון".
-===הקשר עם שבט גד===
+==הקשר עם שבט גד==
 הקשר של שבט ראובן עם שכנו הצפוני, [[שבט גד]] נושא אופי מיוחד. זאב ארליך, במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות",{{מקור|מדויק}} מצביע על תופעה מעניינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן.וכך כתוב בספר במדבר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר.  לה וְאֶת-עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת-יַעְזֵר, וְיָגְבְּהָה.  לו וְאֶת-בֵּית נִמְרָה, וְאֶת-בֵּית הָרָן:  עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואילו בערי נחלת שבט ראובן לא כלולה הסייפא:"עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן".
@@ שורה 72: / שורה 35: @@
 * {{דעת|[[זאב ארליך]]|daat/tanach/tora/areygad.htm|ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות}}, בתוך: '''מזרח הירדן במבט יהודי''', דפוס מוריה, התשנ"ו
-{{מיזמים|ויקימילון=ראובן}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:נחלת שבט ראובן|*]]
-{{שבטי ישראל}}
-[[קטגוריה:שבטי ישראל|ראובן]]
+[[קטגוריה:אתרי המקרא]]